אני יודעת שזה לא המקום...אבל אודה לכם מאד אם תגיבומתו"ש
בס"ד
 
אני כותבת כאן כי זה הגיל המתאים לשאלות שלי והפורום הזה פעיל..(בע"ה)
 
אז השאלות שלי הם כאלו:
יש לך תעודת בגרות?
כשרצית ללכת ללמוד או לעבוד איפושהו,זה שינה בכלל שיש או אין לך?
זה משנה אם יש תעודת בגרות לא מלאה או אם אין בכלל?
אם רוצים להשלים אחרי התיכון, זה באמת בעיה?
 
למי שיש כוח לקרוא ולא מבין למה אני שואלת אז ככה:
אני כרגע בכיתה י', מצבי הנפשי כרגע לא מאפשר לי כ"כ ללמוד, לפחות לא ברמה של לעשות את כל הבגרויות שצריך לעשות השנה, ולכן אני עושה רק חלק...הבעיה שזה מייאש, אני לא באולפנה רגילה, אני לומדת רק חלק מהמינימום של המינימום שצריך וכ"כ מתאמצת, וחברות שלי לומדות רגיל ומתאמצות (ניראלי) פחות ממני, ומילא הייתי יודעת שאני לא מסוגלת שכלית ואני צריכה להשלים עם זה, אבל יש לי אינטיליגנציה טובה מאד ותפיסה מהירה וזיכרון ו....אני פשוט לא מסוגלת ללמוד וזה מטריף אותי ומפיל אותי יותר....השאלה שלי היא בעצם-זה באמת כ"כ חשוב???
 
 
מתוקה!!!!אור77
"נראה לי" שזה חשוב.... היום, אף אחד אינו יכול להתקבל ללימודים ללא תעודת בגרות לפחות (שלא לדבר על פסיכומטרי....=> שאת זה לא תמיד חייב...)
אבל לעניות דעתי, באמת זה לא חשוב כרגע, כי אפשר להשלים, עדייף לטפל קודם בעיניין הנפשי!
יש לך עם מי לדבר/ להתייעץ??
כן, יש לי...תודהמתו"ש
חשוב אך יותר חשוב שתבני את עצמך.אליסף ט
אם את מרגישהשזה גוזל לך את כל הכוחות ואת יוצאת מזה מיואשת ומדוכאת,תוותרי על זה ותעשי רק מה שאת יכולה,יותר חשוב בניית האישיות והרוחניות.
אני הייתי חרשנית וזה היה יעיל.....אילה שלוחה
בס"ד
 
(למרות שבדיעבד יש דברים שאולי היו עוזרים לי יותר והייתי מסתדרת גם עם קצת פחות חרשנות...)
 
תיזהרי עם זה - כי יש כאלו שאח"כ מגיעים להשלים בגרויות גם שנתיים ויותר אחרי תיכון...
 
לדעתי שווה להתאמץ ולעשות כמה שאת יכולה (בלי להגזים) ולנסות להוציא לפחות בגרות מינימלית...
 
 
ב"הצלחה!!
נכון להיום-אני לומדת במקום שהשאיפה הגבוהה היאמתו"ש
בס"ד
לצאת עם בגרות מינימלית, וגם שם, אני לא עושה הכל......
בגרויות ולימודים-רות22
זה חשוב רק כאשר יש להם שימוש לעתיד שלך בחיים. 

אם את מתכננת להיות בעתיד מורה, גננת, עורכת דין, עובדת סוציאלית וכו'.. או כל דבר אחר שידרוש ממך לעשות פסיכומטרי ותואר אז וודאי שלא מומלץ לעזוב את הלימודים למרות שיש כאלה שעוזבים ומשלימים אח"כ בגרויות. (לדעתי, זה בזבוז זמן וכסף). 

אם את מתכננת להיות בעתיד משהו שלא נדרש ללימודי תואר או פסיכומטרי כמו: ספרית, תופרת, מטפלת, סייעת בגן ילדים, מוכרת, מעצבת גרפית, קוסמטיקאית או כל דבר אחר שלא דורש ממך ת. בגרות או תארים ופסיכומטרים אז באמת שלא נראה לי המקום להשקעה בלימודים... כי הריי תוכלי כבר להשקיע מעכשיו על לימודי מקצוע ולצאת כבר בעוד שנה לעבוד.. 

הכל תלוי בך. 
שיהיה לך בהצלחה. 
אבל אני לא יודעץ מה אני רוצה להיות!!......מתו"ש
בס"ד
 
ואמרו לי שהיום צריך תעודת בגרות אפילו אם לא צריך את הידע והחוכמה כי זה מעיד על רצינות.......
מנסיון...(של משהי קרובה!)אפוש
בס"ד
מצב נפשי קשה איננו תירוץ...תלחמי על להוציא את כ-ל הבגרויות הדרושות...זה יחשל אותך וכמה שנשמע מצחיק יעניק לך חוסן נפשי..
תלחמי על זה!
מאמינה..
ותמיד פה בשבילך
אפרת
יחשל?! והקשר הוא?!??לא חסרים דברים שיחשלו אותי...מתו"ש
מסתבר שגם למושלמים החיים לא דבש...מישהו10
כן.
 
לא. אני עובד בשיפוצים, אני לא חושב שאי פעם שאלו אותי לגבי הבגרות שלי. לומד מתמטיקה בפתוחה, גם שם
הבגרות לא רלוונטית.
 
כן. זה משנה. הרבה עבודות יפסלו אותך, נראה לי אפילו להיות דוור בדואר, תהיה לך מניעה ללמוד בכמעט כל מוסד של השכלה גבוהה שהוא לא האוניברסיטה הפתוחה, ואל תחשבי על האופציה הזאת אם את לא מסוגלת לשבת וללמוד ברצינות.
 
זה אפשרי. אבל נראה לי שזה יותר קשה. בייחוד אם התרגלת לוותר לעצמך. קחי גם בחשבון שאם תתני לראש שלך
מנוחה של כמה שנים טובות, אז אל תתפלאי שאם יום אחד כן תרצי לנסות להשלים הוא תגלי שהוא העלה קצת חלודה כי לא הפעלת אותו...
 
זה כ"כ חשוב ? למה את מתכוונת ? לעצם הלימוד או לתעודת הבגרות ?
אני אגלה לך בסוד, שה 12 שנות לימוד במערכת החינוך הם מריחה אחת גדולה, ובזבוז זמן לא מועט.
ואם את מרגישה חוסר שביעות רצון יש לך אולי על מה להתבסס. אבל עדיף לך לעשות מאמצים ולהשלים את זה.
ואם התכוונת לשאול האם ללמוד זה חשוב? אולי כשתגדלי תביני
 
 
מישהו ממש לא הבנת..מתו"ש
בס"ד
 
אני לא לומדת 3 שנים, בתחילת שנה חזרתי ללמוד מרצוני האישי בלבד (פיי..אנלא צכה לחכות שאני יהיה גדולה..),
אבל מתחשק לי ללמוד מה שאני רוצה וכמה אשני רוצה כי אני רוצה ולא בשביל בגרויות...אגב, מה שגרם לי לרצות לזרוק זה כי האולפנה הלחיצה אותי שזה לא מספיק וזה ושאני יוסיך עוד מקצוע וכו, ובגרע שהם שינו ת'גישה של לקחת תזה בתור אתגר ולא בשביל בגרויות..הוספתי עוד 3 מקצועות!!!...
בשמחה, ויישר כח על השאלה והמאמצים שאת משקיעה....נפשי ישובב
ובכן, תשובותי:
 
תעודת בגרות? יש, מלאה.
 
כשהלכתי ללמוד- הייתי צריכה אותה.. בד"כ מסתכלים על זה.. בלמודים גבוהים, במכללות ובטח באוניברסיטות (למרות שאת זה לא ניסיתי..)
 
תעודת בגרות מלאה? אני לא כ"כ יודעת אם זה משנה כי לא התמודדתי עם זה. אבל מהניסיון היום, ואיך שאני רואה את הדברים- עדיף לעשות את המינימום שבמינימום- בדיוק כמה יחידות שצריך (21?) ולהשקיע בהן כמה שאפשר כדי להעלות את הממוצע... ולבדוק- האם יש לך כוון מה תרצי ללמוד בעתיד? מה מושך אותך? באיזה תחום? בתחום הזה יותר להשקיע, יותר יחידות וכ"ו (לדוג' ספרות, מתמטיקה וכ"ו). זה כדאי.
 
להשלים אחרי התיכון- ממש, אבל ממש לא מומלץ.. הרבה זמן וכסך, המון... לא מניסיון אבל ראיתי מה קורה אצל חברות וכ"ו.. כדאי מאד לגמור את הסיפור הזה לפני.. ולפי מה שתארת לנו אני מרגישה שאת יכולה... אפילו לסיים עם המינימום המוכרח כנ"ל...
 
את יודעת, לפעמים העשייה מאד עוזרת לא לשקוע ו"מאלצת" כביכול להתגבר..
 
הכי חשוב- שתשמחי!!! תשמחי את עצמך בדברים הכי פשוטים שעושים לך טוב, שמאירים לך.. ואולי בהקשר ללימודים- תנסי ללמוד עם חברות רגישות ואוהבות שיכולות גם לתמוך ולהבין וגם לסייע בהבנת הנלמד, כשצריך...
 
מאחלת לך מכל הלב שה' ישמח אותך, שבחודש השמחה יפתחו לך שעריה ותמשך מכאן שמחה ואור לכל השנה, ישועות ונחמות... התחזקי וראי את ישועת ה' באמת...
ואשמח לייעץ ולעזור, אם תרצי....
 
 
בבשורות טובות!!!!
נראה לי כמו אור 77nick
במיוחד שאנחנו לא יודעים בכלל מהן הבעיות מולן מתמודדת הבחורה הנ"ל.

כתבתי שעם המינימום של המינימום אנלא מסתדרת...מתו"ש
בס"ד
 
והלוואי שהייתי יכולה להיות עם חברות שלי!!!!! הם במוסדות רגילים..בעעע...כאן יש רק בנות שהיית ממליצה לי לשמור רק מרחק......
תשובהשפתי צדיק
בס"ד
 
יש לי תעודת בגרות
 
אם תרצי ללמוד בישיבה אני מבטיח לך שזה לא יפריע (ה)
 
יש מקומות עבודה שכן ויש מקומות שלא, ככל שהמקום יותר מכבד את עצמו כך דרישותיו גבוהות יותר
 
וכן זה בעיה להשלים אחרי תיכון כי זה גוזל זמן יקר של לימודים אקדמאים, ישיבתיים, עבודה או כל עיסוק אחר
וכדאי מאוד לסיים עם זה כשאתה צעיר ומובטל במערכת החינוך המרחנית של מדינת ישראל
 
 
בסך הכל אני חושב ש"רות22" אמרה את הנקודה העיקרית, תלוי מה את רוצה לעשות בחייך,
 ובכל זאת אני עדיין ממליץ לך לעשות תעודת בגרות שזה דבר די קל -רק ליתר ביטחון
 
 
ניראלי שמה שאני בעיקר מחפשת זה......מתו"ש
בס"ד
 
תמיכה שאני הסתדר גם בלי תעודת בגרות.......ושלא שווה לי להלחץ...ושאלוהים גדול.....
גם אני יצטרף לסקרמאמע צאדיקה
יש לי תעודת בגרות מלאה++ (בציונים של 8-9-10 מעולם לא טוחתי לבדוק ממוצא...)
יש לי פסיכומטרי בציון מעל הממוצא.
הייתי חרשנית נורא, עשיתי 4 יח' מתמט' כשההורים שלי רצו שאני יעשה 3 יח' וייאללה ביי.
 
ואני לא צריכה אותם היום.
 
עשיתי אותם לפני שבחרתי לעצמי תחום מיקצועי- אפילו לפני שידעתי שאני בכלל בכיוון הזה...
כשעוד חשבתי שיהיה לי מעניין ללכת לאקדמיה ולחרוש...
 
היום אני עוסקת במקצוע בתוחם האומנויות. צריך ידע, צריך ללמוד- אבל הכי הרבה צריך ללמוד מניסוי ותהיה
בשנה שבל למדתי את זה במכללה- לא היתה דרישה לבגרות או פסיכו בתנאי קבלה... (יש מקומות אחרים שכן דורשים את זה...)
כמו שאני אומרת- אם הכוס שלך נוזלת- היא דפוקה! לא משנה כמה תארים יש לך...
 
 
אז לך אני אומרת-
א. לכי לטיפול נפשי. תיעזרי בהורים שלך, ביועצת באולפנה שלך... זה הכי חשוב.
ב. תתני לעצמך אתגרים שאת מסוגלת לעמוד בהם.
מערכת ה"חינוך" של הבגרויות מכריחה את כולם להכנס לתבנית אחת, לא שמנה מי הם ומה הם- וזה מלחיץ. את כולם.
את לא חייבת להכנס לזה- תעשי את הבגרויות שאת רוצה לעשות, בקצב שטוב לך- ואל תשוו את עצמך לחברות!!!
ג. בחשיבה על החיים שלך לטווח רחוק- תעשי בגרות מינימאלית. זה נותן המון המון בחיים. גם אם זה בגרות מינימאלית- זה שווה.
ד. תעמיקי מחשבה על הרעיון של עצם החשיבות שיש בלקנות ידע. בלדעת ולהבין. בלהיות אדם משכיל.  (פרטים נוספים אצל ההורים, המורות, המדריכה, חברת, אחים, רבנים או תעלי את זה לדיון אחר בפורום...)
ה. אולי בי"ס ערב יתאים לך? לא לכולם זה טוב- אבל יש כאלו שממש כן...  (כמובן שאני לא פוסלת אוטומאטית את המקום שאת לומדת בו עכשיו- יכול להיות שהוא מצויין והכי טוב לך!)
ו. תלמדי עם חברה. ממש תקבעו "דייט ללמוד". זה יתן לך כוח להכנס לזה וללמוד.
ז. יש פה פורום עזרה בלימודים- אם את נתקעת...
ח. שוב הרעיון הבסיסי של לעשות בגרות זה לחשוב לטווח רחוק, לפתוח אופציה לעסוק במשו שהיום את אפילו לא יודעת שיש מקצוע כזה
ט. ב"הצלחה!!
 
 
 
הי ושלום.אני12345
אני חושבת שמה שחשוב הוא לנסות.
כל החיים אנחנו מתאמצים לדברים ומנסים. סה"כ גם במצוות את לא צריכה לקבל תעודת עם וי ליד כל דבר שעשית ב-100 אחוז. אבל תקבלי וי גדול אם ניסית. 
תמיד זה טוב וכדאי לנסות. אני לא מכירה מישהו שיגיד "לא" על דברים כאלו. וכל דבר שעוזר לכך, זה טוב.
אני חושבת שכדאי לך לנסות . תמיד יש אפשרות להשלים אח"כ, אבל למה לתכנן הלאה בלי לחיות עכשיו את ההווה. נכון שזה לא קל. גם לי לא היה קל. מי בכלל אוהב ת'בגרויות הללו? מצד שני- זו תקופה וזה עובר!
 
צדיקה - כנראה שאני הנגטיב שלך...ישתבח המשובח
כי סיימתי תיכון בלי בגרויות ובלי טיפת חשק ללמוד משהו בחיים.
 
והנה, אחרי השירות הגיע החשק, השלמתי בגרויות ועשיתי פסיכי (גם יצא ציון נחמד),
 
אבל אז כבר הייתי מחוץ לרשות הורי וחששתי מההוצאות של לימודים לתואר ראשון,
 
והנה - רק בימינו אני עושה את התואר הראשון שלי, בערך עשור אחרי שאר בנות כיתתי,
 
בחשק עצום גם אם באיחור גדול.
 
נורא קשה לייעץ כך למישהי מבחוץ - זה גם תלוי בפרמטרים נוספים, כמו מס' האחים והאחיות, יכולת ההורים לסייע בהמשך, ועוד.
ישתבח- חיזקת אותי!!מאמע צאדיקה
אם אפשר לעשות תואר ראשון גם עשור אחרי כולן,
לעשות לימודים עם בית וילדים ופרנסה ועיסוקים-
אז-
א. אני מעריצה אותך.
ב. את מוכיחה שיש תקווה כל החיים לעשות וללמוד, החיים לא נכנסים ל"הקפאה"..
 
באה להזהיר...veredd
ישתבח, מבינה אותה לגמרי... אבלל מצד שני, גם אני עשיתי את התואר במקביל למשפחה וילדים וקשה לי בטירוף... אז עוד להשלים בגרויות לפני נראה לי משוגע.
אני אישית גם קיבלתי ציונים טובים, הייתי במגמה ביוטכנולוגיה והתיכון שלי היה קשה מאוד. אבל- זה שווה את זה, אין מה לעשות. בגלל שגם ההפסיכומטרי שלי היה מאוד גבוה, יכולתי ללמוד מה שני רוצה, לקבל מלגות שוות והכל. 
ולמרות שאני הכי צעירה בחוג שלי באוניברסיטה עדיין מאוד קשה לי כי אני גם היחידה עם בעל וילד... בכל מקרה, לדחות דברים בחברה שלנו, כשאנו יודעים שנישואים באים מוקדם- זה לא תמיד משתלם, וזו גם נקודה למחשבה.
תמיד קשה במסגרת לימודית, ואין מה לעשות נגד זה, זה קשה עכשיו וזה יהיה גם קשה שתשלימי את זה אח"כ.
ואגב, אני לא יודעת אם חשבת על זה, ואני יודעת שיכול להיות שמבחינתך אין לזה שיקול, אבל אני למשל, לא יודעת אם הייתי מוכנה לצאת עם בחור שלא גמר תיכון... אבל שוב- זה רק אישי.
מקווה שבככל מקרה תעשי את הדבר הנכון בשבילך.
וויי ישתבח זה ממש מעודד!!!!!!!!מתו"ש
בס"ד
 
ב"ה משרד הביטחון חייב לי פיצויים ככה שבעתיד אני בטוח יקבל סיוע (ברוך ה'?!)
אבל.....מכירה את תסמונת הפרספקיוניזם או איך שלא-מתו"ש
בס"ד
 
אומרים תזה?!...
את ממש צודקת, אבל להשקיע תנשמה ולקבל 60....(אפילו 70!) זה כזה מבאס!!! אני ממש מפונקת אז זה עוד יותר קשה, בכל שנות חיי המעטות הוצאתי מאיות בלי ללמוד בכלל, ועכשיו........
-זה היה תגובה לאני...מתו"ש
תגובה יפה אהבתימתו"ש
בס"ד
 
אני יודעת שאני יענו רק בכיתה י', אבל כבר עברתי כמה וכמה והסעיפים ככה לא ככ רלוונטים לגבי..כלומר-
-הייתי בשנתיים האחרונות אצל לפחות 6 טיפולים ומטפלים שונים (ולא לזמן קשר דווקא),
-אני כבר שנים עושה אתגרים-לא סתם אני יודעת לנגן על מלא כלים...
-זאת בדיוק הסיבה שכיום אני לומדת, ולא בשביל הבגרות...
-גם עם המינימאלי אנלא מסתדרת..
-זה בעיה להיות בביצפר ערב, אמממ...מסיבות אישיות...ובכל מיקרה-למה שאני ילמד שם?
הבעיה שלי היא לא בפוטנציאל, היא בכוח וברצון...(כוח-אנרגיות, הם הולכות למקום אחר, רצון-החיים נראים לי מיותרים, אז בשביל מה...)
חייב לענות ..הרבי מיאוטו
קודם כל שאלה : אם לא תלמדי, מה תעשי ? 

ועכשיו התשובה : 

חשוב לשמור על שמחת חיים
חשוב להיות אופטימית
חשוב שתעריכי ותאהבי את עצמך
ומתוך זה שאת כך, גם הסובבים יעריכו אותך. 

יש תקופות בחיים שהחיים צריכים לזרום יותר לאט, שהדברים מסתדרים פחות טוב 
ויש תקופות שהכל פתאום מסתדר ומצליחים בהכל. 
בתקופות שהענינים הולכים פחות חשוב לשמור על אופטימיות,שמחה וערך עצמי 
וכל השאר (כולל לימודים ובגרויות) הרבה פחות חשוב !!!! 

במה את טובה ? 
כל אחד טוב במשהו..
מה היית הכי רוצה לעשות (לא בשביל כסף.. אלא) בשביל הכיף והשמחה  ? 
לצייר ? תפתחי את תחום הציור 
לפסל ? תקני פימו ותתחילי לעבוד  
לטפל בבע"ח ? 
תלמדי את התחום ותצליחי בו.
יש המון תחומים שאפשר לעסוק בהם ולא עושים בהם בגרות ! 
מערכת החינוך כיום עובדת כאילו כולם צריכים להיות אותו דבר ולעשות תואר שני באוניברסיטה 
ומוציאה אנשים עצובים ומתוסכלים בעלי ערך עצמי נמוך.

מצד שני לא טוב להתבטל,חייבים להיות עסוקים בפעילות יצירתית ומשמחת 
לימודים אפשר להשלים גם בגילאי 20 ושלושים  
אך אם תחשבי עכשיו שאת חסרת ערך או "לא שווה" בגלל חוסר בבגרות 
איך תצליחי לשנות את זה אח"כ ?  
אז אולי יהיה לך תואר שני אך תהיי עצובה ומתוסכלת 
לא נראה לך שבעלך וילדייך יעדיפו אימא שמחה ומלאת ערך עצמי ??? 

אז יאללה לעבודה !  
להתחיל לעבוד על הדברים החשובים באמת ! 

בברכה,
הרבי  
כל-הכבוד!חליb4
תשובה מעולה (הרבי מיאוטו) שמתאימה לחודש אדר!
 
משנכנס אדר מרבים בשמחה
 
ולך מתוקה שכזאת... תמשכי להיות
ושיהיה לך הרבה ב"הצלחה בכל מעשה ידיך!
בכל מה שתבחרי לעשות - אמן!
 
נ.ב-
בגרות תמיד ניתן להשלים
גם אם אז קצת יותר קשה בחיים
לרוב בזמן התיכון יותר קל
אבל גם אח"כ ניתן
ואפילו זה לא חייב לעלות הרבה כסף
אז תחליטי כעת החלטה נבונה (בשבילך!!)
ויאללה לעבודה!  (וסליחה על העתקה.)
 
ב"הצלחה רבה רבה!!!!
 
 
איזה תשובה יפה!!!תודה על ההשקעהמתו"ש
בס"ד
 
כשהייתי בבית לפני שנתיים הייתי רשומה לחוג גיטרה, לחדר כושר, לשיעור פרטי באנגלית, והייתי כותבת המון ומצירת ועוד הרבה.........רחוק לא הגעתי... (או ליתר דיוק כן הגעתי, יותר מידי רחוק....:/)
אה-זה הי התגובה לרבי..מתו"ש
הייתי בוחרת בפורום אחר,אומרת שירה
בס"ד
 
מכל מקום, אם אני כבר כאן (עליתם עלי!)
תראי, שמעתי על מישהי שלא הוציאה תעודת בגרות, אבל עשתה פסיכומטרי וקבלה ציון ממש גבוה אשר באמצעותו התקבלה ללימודי רפואה. להגיד לך שזה מומלץ? ממש לא! לא כולנו כאלה, ואיננו יודעים מה יהיה בהמשך החיים. אם יש מסלול מסוים, למה לא לעבור אותו כמו שצריך, במקום להתעסק בדברים אחרים? המחשבה כי היום נעשה מה ש"טוב" לנו, ומחר נעשה מה שהיינו אמורים לעשות עתה, מסוכנת ואיננה נכונה, שלא נדבר על כך שהיא מאריכה הדרך. גוזלת זמן וכסף. כרגע יש לך אפשרות לעשות בגרויות. למה לדחות אותה?
 
אינני יודעת מה מצבך ועד כמה הוא חמור, ובכל זאת, הרשי לי להגיד: אל תרחמי על עצמך. מנסיון, זה קשה. אני יכולה להגיד לך עלי, שאני התמודדתי ומתמודדת עם קשיים פיזיים - קשה מאוד לא ליפול לרחמים על עצמך, להגיד "אני לא יכול/ה", לוותר לעצמך ולהרים ידיים. מאוד קשה, אבל אפשרי: פשוט להתפלל ולהשתדל כמה שאפשר. להיעזר בהורים, משפחה ובחברות טובות, כשצריך. לא לאבד את שמחת החיים, את הרצון לחיות אותם בצורה הישרה.
 
באהבה ובהערכה רבה,
בברכת חודש טוב והרבה הצלחה
 
רבקה.
 
מתוקה שכזאת..~בת ציון~
לי אין תעודת בגרות..אבל אני יכולה להגיד לך שאני עשיתי השתדלות ועשיתי את רוב הבגרויות.. רק שבכתה י"ב נכנסתי ללחץ רציני ולא ניגשתי לכמה בגרויות(וזאת די טעות כי חסרות לי בסה"כ 5 בגרויות שלא ניגשתי)...את האמת חבל כי יכולתי לעשות אותם והיתה לי היום תעודת בגרות מלאה...אבל תמיד הסתמכתי על זה שאני יכולה להשלים אחרי הלימודים אם אני ארצה ולא בא לי להקשות על עצמי ולהתמודד עם לחץ כזה, .אני יכולה עכשיו להשלים את הבגרויות,אבל לשאלתך לי אישית זה לא משנה כי מה שאני רוצה ללמוד בכלל לא דורש תעודת בגרות וזה מקצוע שאני אוהבת..אבל לא נראה לי שכדאי לך להתייאש עכשיו תנסי,תעברי-מעולה,לא תעברי-תמיד יש מועדי ב' ..ו יש ואפשרות להשלים. לא נראה לי שבכתה י' אפשר ממש להחליט מה לעשות בעתיד כי פתאום תחליטי אחרת ותגידי שאת רוצה ללמוד משהו שכן ידרוש ממך תעודת בגרות ופסיכומטרי...
ותזכרי שתעודת בגרות זה לא הכל בחיים,ואם המצב הנפשי שלך מתגבר עליך ...אז העיקר שתרגישי טוב ואל תקשי על עצמך...תמיד אפשר להשלים וזה לא סוף העולם!אל תלחצי.
בעז"ה יהיה בסדר אני מאחלת לך המון הצלחה!!!
אני מהזה מבינה אותךאליש123
אבל תזכרי שאת רק בכיתה י'
ויש לך זמן קחי תזמן שאת צריכה תטפלי בעצמך
החיים עוד לפנייך
אם את צריכה הפסקה מהלימודים ןהחיים זה הזמן לדאוג
לעצמך גם אם זה אומר להזניח דברים אחרים
כי כשאין מקום בלב אי אפשר ללמוד
אם את רוצה עוד משו דברי איתי באישי
תודה לכל המגיבים!!!מתו"ש
בס"ד
 
רק כדי לסבר את האוזן-אני לא לומדת מיזה 3 שנים, והשנה החלטתי לחזור וזה קשה בטירוף!!כל הזמן בא לזרוק הכל...
כולופן, הסברתי לאולפנה כמה דברים ומסדרים לי שיעורים פרטיים,הקלות וכו' אז......אני ממש ממש מקווה לא לפרוש
תודה
 
 
ווואי!! כל הכבוד לך!!מאמע צאדיקה
אולי אני יתן לך עוד תובנה- בתורה ובכלל בלימודים- יש סוג של כלל- אם תעזבני יום- יומיים אעזבך.
זה אומר שכאילו התורה והחכמה הן גם עוזבות אותנו- בדיוק באותו קצב שאנחנו עוזבים אותם... (כמו שני אשנים שהולכים אחד מהשני- הם מתרחקים שני צעדים, לא רק צעד אחד... מבינה?!)
זה אומר שאפשר לפתוח וואחד פער....
אבל זה גם אומר-
שכשאת תתחילי ללכת לכיוון לימוד- הלימוד ירוץ לקראתך!!! (כמו אשנים שהולכים אחד לקראת השני...)
 
 
אז תזכרי שכל ההתחלות קשות
ושתמיד יש מזל של מתחילים....
 
 
המון המון ב"הצלחה!!
|מעריצה| |מעריצה|
צדיקה אחותך-מזתומרת?!?אם אנלא שומרת מצוות-מתו"ש
בס"ד
 
אז ה' עוזב אותי????!!!!
ח"ו ה' לא עוזב אותך!!מאמע צאדיקה
אבל יש משו בהרגל, ב"להיות בתוכו" שכן מתרחק...
מה זה שווה לשמור מצוות אם -מתו"ש
בס"ד
 
אני לא חושבת על מה שאני עושה אלא עושה את זה "מתוך הרגל"??
מה זאת אומרת מה זה שווה?!?!?געש
המצוות ישארו מצוות גם אם תעשי אותם מתוך הרגל וגם אם לא בתורה נצטוונו לעשות ולא נאמר שאם אנחנו עושים את המצווה כמו רובוט אז לא נעשה אלא(דוגמא) יש מצוות שצריכות כוונה אנחנו צריכים לדעת גם מה אנחנו מתכוונים ולא סתם, ואם לא התכוונו לא יצאנו ידי חובה זה לא אומר שיותר לא נעשה אותם אלא פשוט נצטרך להתכוון אני לא יודע אם יש מישהו שיודע מה צריך לכוון בכל מילה בתפילה ולא יודע אם רוב האנשים מצליחים לכוון בכל התפילה אבל בכל זאת מתפללים 3 פעמים ביום וגם אם אנחנו לא מבינים למה ואיך זה עוזר זה לא אומר שלא נעשה דוגמא ידועה רופא נותן לך כדור את שואלת אותו מה הכדור עושה בדיוק בגוף או כל תרופה או שאת סומכת עליו ובולעת את הכדור.
כל רופא שנותן לי כדור אני שואלת אותו למה זה ו-מתו"ש
בס"ד
 
מחליטה אם לקחת!!!!!!!לא עושה כלום בלי להתכוון!!!!!!!!(ואם כן אז לא התכוונתי(שנון...))
לא לומדת 3 שנים ?! מה ?!מישהו10
איך עשית את זה ?
בקלותמתו"ש
מעולה חליb4
הרגעת אותי..
 
עלית ב"ה על הדרך הנכונה...
 ושיהיה לך ב"הצלחה רבה
בהצלחה לך!!פז
בת ציון תודהבהצלחה!.......מתו"ש
זהו בדיוק-שמבחינות מסויימותמתו"ש
בס"ד
 
אין לי את האפשרות לעשות בגרויות1!!(לפחות לא רגילות)
ואנלא מרחמת על עצמי!!!........זה דברים אחרים....
אוך!!למה זה לא מגיב במקום הנכון?!הגבתי לרבקה..מתו"ש
חשוב שתפני ליועצת לימודית במקום שבו את לומדתיהודית פוגל
או לייעוץ פרטני שם יבנו עבורך מסלול שתוכלי לעמוד בו ולהצליח, גם לחילופין אולי אפשר לכוון אותך ללמוד מקצוע שמתאים לך ושתוכלי לחוות שם הצלחות. זה הכי חשוב לכל בן אדם, לחוות הצלחות ולשמוח וליהנות ממה שהוא עושה. כ"ט לך ובהצלחה.
אין יועצת, יש 5 עוסיותמתו"ש
אולי המקום קשה מדי?משה
עד סוף כיתה ט' למדתי בישיבה תיכונית. בכיתה י' עברתי ללמוד בתיכון ממ"ד רגיל, שעלה להוריי בשנה את מה שעלתה הישיבה התיכונית בחודש.
 
חיי השתנו לחלוטין. לאחר מאמצים רבים ובלתי אפשריים ובעיקר ספירה יום-יומית של הזמן עד סוף הסיוט הזה - יש לי בגרות, ובגרות מלאה.
עברתי כבר 4 מוס'דות שונים,מתו"ש
בס"ד
 
וגם שנה הבאה אני רוצ הלהתחיל במקום חדש, יש למישו רעיון??.......
לעבור מוסדות זה דבר גרוע מאוד.זית שמן ודבש
לדעתי תמצאי חברה שתוכל לעזור לך בלימודים זה הכי חשוב
זית שמן ודבש-זה ממש לא לעניין ולא קשור...מתו"ש
בס"ד
 
כאילו, הקטע עם החברה.
-מה הבעיה בלעבור הרבה מוסדות?!?עדיף להישאר במקום לא מתאים?!???
מתוקה שכזאתאינטרנט?!
בס"ד
א.אפשר להשלים בגרויות בשנה,יש חבר'ה שמשלימים אחרי ישיבות קטנות ומהתרשמותי זה הולך להם די בסדר.(כמובן שיעזור לך ראש על הכתפיים)
ב.רציתי להתיחס לנקודה אחרת-גם אם את צודקת (ומן הסתם כן)כדאי שתתיחסי לחברותיך במוסד הזה בגישה שונה.שאת יכולה לקבל מהן ולתרום להן ותעריכי אותן בלי להסתכל על הדברים הבעיתיים כאילו שהם לא קימים!!!על היתרונות הרבים של זה בטח תוכלי לחשוב לבד.
ג.לעבור מוסדות זה לא פתרון ב99% לא? 
אגב למה לא מתוקה שכזו?אינטרנט?!
כי שכזאת זה יכול להיות ציני ושכזו לא,ובנוגע לתגובהמתו"שאחרונה
בס"ד
אני לא רוצה להתחבר אליהם!!!!מושפעים אם רוצים ואם לא, והבנות האלה-כוולללםםם,מעשנות,שותות,מקללות-וזה מילא,אבל...נגיד את זה בצניעות ובלי פירוט:דו מיניות.לא תודה...
(וכן, ברור שאני יכולה ללמוד מהם וכו, אבל זה לא שווה את זה)
 
אז מתחילים איתך, תרגישי בנוח?אחיקר

סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?

באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?

וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?

ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?

תודה מראש

הדוגמאות שנתת הן של ציבור קווניקי- מרכזניקיחושבת בקופסא

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

מעניין אם קיימות גם בנות מחוץ למקומות האלוכְּקֶדֶם

רציתיהפי

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

אפשר להבין את הרצון שהבחור יפנהמתוך סקרנותאחרונה

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

הוא נראה אחרת לגמריי..

זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

אין דיבר כזהבחור עצוב

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אולילגיטימי?אחרונה

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיooאחרונה

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

שידוכיםאשר ברא

איך אתם מבררים מה קריטים לכם?

(שלא קשור למידות של האדם)-

לדוגמה נושא הצבא.

איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?

מרגישיםintuscrepidam

השאלה למה חשוב לך שהבחור יעשה צבאאביעד מילוא

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

האם משהו מרגיש לך חזק שהוא חסר או קייםארץ השוקולד

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

נניח שהייתי צריך לחיות עם הבן־אדם הזה 100חתול זמניאחרונה

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

גיל בייחס לבשלות לזוגיותאחד האם שומע

הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..

בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)

תודההההה

לדעתי תתקדםחוזר תמיד לאשתי

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

תתקן אותיהפי

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

ברוראחד האם שומע

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

הממממממממממממממ.חתול זמני

האם עובד גם הפוך?

לדעתי, אין באמת איך לברר מראשלגיטימי?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

תודה רבה!אחד האם שומע

.

בתחילת הדרך היה לי קשר עם פער דומהadvfb

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

מכירה לא מעטשלומית.

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

יש לי חברהרקאני

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

גבולי, אבל עדיין נראה לי בסדרPaslash

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

תלוי כמה היא ספציפית בוגרתזיויק

אפחד לא הולך לדבר על המתיקות של התמונת שירשורכְּקֶדֶם

חן חןאריק מהדרוםאחרונה
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך י"ב באב תשפ"ו 22:59

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

הפרש הגילאים לא באמת משנהאנונימי17

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

פער בעומק100

היא במקום פשוט יותר, לא מסתבך, פחות שיחות עומק

יותר מעשית

והוא בשיח יותר עמוק.. וחשוב לו שיח גם כזה בקשר

יש מה לנסות?

אפשר לנסותהפיאחרונה

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילוא

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

כמובן שאשמח לתשובות כי זה יעזור לי להבין ולדעתאביעד מילוא

אני חושבת שלפעמים בנות משתנות מכיתה ט'יעל מהדרום

לק"י

עד לגיל 20+

הרבה בנים ובנות הולכים ללמוד בגלל שהחבריםפ.א.

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

תלויאחד האם שומע

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

שאלה יפההפי

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

למה זה לא נראה לי רלוונטילגיטימי?

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

אני מסכים עם הנאמראביעד מילוא

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ואני אסייג בדברי משהואביעד מילוא

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

בקיצור...אביעד מילוא

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

מסכימה איתךלגיטימי?

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

רעיון נחמדאביעד מילוא

אני אנסה לראות

בכלל לגיטימי לעשות את זה?אביעד מילואאחרונה

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

מבינה אותך ככמחפשת111

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחר

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

לא קל אבלזיויקאחרונה

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך

אולי יעניין אותך