אני יודעת שזה לא המקום...אבל אודה לכם מאד אם תגיבומתו"ש
בס"ד
 
אני כותבת כאן כי זה הגיל המתאים לשאלות שלי והפורום הזה פעיל..(בע"ה)
 
אז השאלות שלי הם כאלו:
יש לך תעודת בגרות?
כשרצית ללכת ללמוד או לעבוד איפושהו,זה שינה בכלל שיש או אין לך?
זה משנה אם יש תעודת בגרות לא מלאה או אם אין בכלל?
אם רוצים להשלים אחרי התיכון, זה באמת בעיה?
 
למי שיש כוח לקרוא ולא מבין למה אני שואלת אז ככה:
אני כרגע בכיתה י', מצבי הנפשי כרגע לא מאפשר לי כ"כ ללמוד, לפחות לא ברמה של לעשות את כל הבגרויות שצריך לעשות השנה, ולכן אני עושה רק חלק...הבעיה שזה מייאש, אני לא באולפנה רגילה, אני לומדת רק חלק מהמינימום של המינימום שצריך וכ"כ מתאמצת, וחברות שלי לומדות רגיל ומתאמצות (ניראלי) פחות ממני, ומילא הייתי יודעת שאני לא מסוגלת שכלית ואני צריכה להשלים עם זה, אבל יש לי אינטיליגנציה טובה מאד ותפיסה מהירה וזיכרון ו....אני פשוט לא מסוגלת ללמוד וזה מטריף אותי ומפיל אותי יותר....השאלה שלי היא בעצם-זה באמת כ"כ חשוב???
 
 
מתוקה!!!!אור77
"נראה לי" שזה חשוב.... היום, אף אחד אינו יכול להתקבל ללימודים ללא תעודת בגרות לפחות (שלא לדבר על פסיכומטרי....=> שאת זה לא תמיד חייב...)
אבל לעניות דעתי, באמת זה לא חשוב כרגע, כי אפשר להשלים, עדייף לטפל קודם בעיניין הנפשי!
יש לך עם מי לדבר/ להתייעץ??
כן, יש לי...תודהמתו"ש
חשוב אך יותר חשוב שתבני את עצמך.אליסף ט
אם את מרגישהשזה גוזל לך את כל הכוחות ואת יוצאת מזה מיואשת ומדוכאת,תוותרי על זה ותעשי רק מה שאת יכולה,יותר חשוב בניית האישיות והרוחניות.
אני הייתי חרשנית וזה היה יעיל.....אילה שלוחה
בס"ד
 
(למרות שבדיעבד יש דברים שאולי היו עוזרים לי יותר והייתי מסתדרת גם עם קצת פחות חרשנות...)
 
תיזהרי עם זה - כי יש כאלו שאח"כ מגיעים להשלים בגרויות גם שנתיים ויותר אחרי תיכון...
 
לדעתי שווה להתאמץ ולעשות כמה שאת יכולה (בלי להגזים) ולנסות להוציא לפחות בגרות מינימלית...
 
 
ב"הצלחה!!
נכון להיום-אני לומדת במקום שהשאיפה הגבוהה היאמתו"ש
בס"ד
לצאת עם בגרות מינימלית, וגם שם, אני לא עושה הכל......
בגרויות ולימודים-רות22
זה חשוב רק כאשר יש להם שימוש לעתיד שלך בחיים. 

אם את מתכננת להיות בעתיד מורה, גננת, עורכת דין, עובדת סוציאלית וכו'.. או כל דבר אחר שידרוש ממך לעשות פסיכומטרי ותואר אז וודאי שלא מומלץ לעזוב את הלימודים למרות שיש כאלה שעוזבים ומשלימים אח"כ בגרויות. (לדעתי, זה בזבוז זמן וכסף). 

אם את מתכננת להיות בעתיד משהו שלא נדרש ללימודי תואר או פסיכומטרי כמו: ספרית, תופרת, מטפלת, סייעת בגן ילדים, מוכרת, מעצבת גרפית, קוסמטיקאית או כל דבר אחר שלא דורש ממך ת. בגרות או תארים ופסיכומטרים אז באמת שלא נראה לי המקום להשקעה בלימודים... כי הריי תוכלי כבר להשקיע מעכשיו על לימודי מקצוע ולצאת כבר בעוד שנה לעבוד.. 

הכל תלוי בך. 
שיהיה לך בהצלחה. 
אבל אני לא יודעץ מה אני רוצה להיות!!......מתו"ש
בס"ד
 
ואמרו לי שהיום צריך תעודת בגרות אפילו אם לא צריך את הידע והחוכמה כי זה מעיד על רצינות.......
מנסיון...(של משהי קרובה!)אפוש
בס"ד
מצב נפשי קשה איננו תירוץ...תלחמי על להוציא את כ-ל הבגרויות הדרושות...זה יחשל אותך וכמה שנשמע מצחיק יעניק לך חוסן נפשי..
תלחמי על זה!
מאמינה..
ותמיד פה בשבילך
אפרת
יחשל?! והקשר הוא?!??לא חסרים דברים שיחשלו אותי...מתו"ש
מסתבר שגם למושלמים החיים לא דבש...מישהו10
כן.
 
לא. אני עובד בשיפוצים, אני לא חושב שאי פעם שאלו אותי לגבי הבגרות שלי. לומד מתמטיקה בפתוחה, גם שם
הבגרות לא רלוונטית.
 
כן. זה משנה. הרבה עבודות יפסלו אותך, נראה לי אפילו להיות דוור בדואר, תהיה לך מניעה ללמוד בכמעט כל מוסד של השכלה גבוהה שהוא לא האוניברסיטה הפתוחה, ואל תחשבי על האופציה הזאת אם את לא מסוגלת לשבת וללמוד ברצינות.
 
זה אפשרי. אבל נראה לי שזה יותר קשה. בייחוד אם התרגלת לוותר לעצמך. קחי גם בחשבון שאם תתני לראש שלך
מנוחה של כמה שנים טובות, אז אל תתפלאי שאם יום אחד כן תרצי לנסות להשלים הוא תגלי שהוא העלה קצת חלודה כי לא הפעלת אותו...
 
זה כ"כ חשוב ? למה את מתכוונת ? לעצם הלימוד או לתעודת הבגרות ?
אני אגלה לך בסוד, שה 12 שנות לימוד במערכת החינוך הם מריחה אחת גדולה, ובזבוז זמן לא מועט.
ואם את מרגישה חוסר שביעות רצון יש לך אולי על מה להתבסס. אבל עדיף לך לעשות מאמצים ולהשלים את זה.
ואם התכוונת לשאול האם ללמוד זה חשוב? אולי כשתגדלי תביני
 
 
מישהו ממש לא הבנת..מתו"ש
בס"ד
 
אני לא לומדת 3 שנים, בתחילת שנה חזרתי ללמוד מרצוני האישי בלבד (פיי..אנלא צכה לחכות שאני יהיה גדולה..),
אבל מתחשק לי ללמוד מה שאני רוצה וכמה אשני רוצה כי אני רוצה ולא בשביל בגרויות...אגב, מה שגרם לי לרצות לזרוק זה כי האולפנה הלחיצה אותי שזה לא מספיק וזה ושאני יוסיך עוד מקצוע וכו, ובגרע שהם שינו ת'גישה של לקחת תזה בתור אתגר ולא בשביל בגרויות..הוספתי עוד 3 מקצועות!!!...
בשמחה, ויישר כח על השאלה והמאמצים שאת משקיעה....נפשי ישובב
ובכן, תשובותי:
 
תעודת בגרות? יש, מלאה.
 
כשהלכתי ללמוד- הייתי צריכה אותה.. בד"כ מסתכלים על זה.. בלמודים גבוהים, במכללות ובטח באוניברסיטות (למרות שאת זה לא ניסיתי..)
 
תעודת בגרות מלאה? אני לא כ"כ יודעת אם זה משנה כי לא התמודדתי עם זה. אבל מהניסיון היום, ואיך שאני רואה את הדברים- עדיף לעשות את המינימום שבמינימום- בדיוק כמה יחידות שצריך (21?) ולהשקיע בהן כמה שאפשר כדי להעלות את הממוצע... ולבדוק- האם יש לך כוון מה תרצי ללמוד בעתיד? מה מושך אותך? באיזה תחום? בתחום הזה יותר להשקיע, יותר יחידות וכ"ו (לדוג' ספרות, מתמטיקה וכ"ו). זה כדאי.
 
להשלים אחרי התיכון- ממש, אבל ממש לא מומלץ.. הרבה זמן וכסך, המון... לא מניסיון אבל ראיתי מה קורה אצל חברות וכ"ו.. כדאי מאד לגמור את הסיפור הזה לפני.. ולפי מה שתארת לנו אני מרגישה שאת יכולה... אפילו לסיים עם המינימום המוכרח כנ"ל...
 
את יודעת, לפעמים העשייה מאד עוזרת לא לשקוע ו"מאלצת" כביכול להתגבר..
 
הכי חשוב- שתשמחי!!! תשמחי את עצמך בדברים הכי פשוטים שעושים לך טוב, שמאירים לך.. ואולי בהקשר ללימודים- תנסי ללמוד עם חברות רגישות ואוהבות שיכולות גם לתמוך ולהבין וגם לסייע בהבנת הנלמד, כשצריך...
 
מאחלת לך מכל הלב שה' ישמח אותך, שבחודש השמחה יפתחו לך שעריה ותמשך מכאן שמחה ואור לכל השנה, ישועות ונחמות... התחזקי וראי את ישועת ה' באמת...
ואשמח לייעץ ולעזור, אם תרצי....
 
 
בבשורות טובות!!!!
נראה לי כמו אור 77nick
במיוחד שאנחנו לא יודעים בכלל מהן הבעיות מולן מתמודדת הבחורה הנ"ל.

כתבתי שעם המינימום של המינימום אנלא מסתדרת...מתו"ש
בס"ד
 
והלוואי שהייתי יכולה להיות עם חברות שלי!!!!! הם במוסדות רגילים..בעעע...כאן יש רק בנות שהיית ממליצה לי לשמור רק מרחק......
תשובהשפתי צדיק
בס"ד
 
יש לי תעודת בגרות
 
אם תרצי ללמוד בישיבה אני מבטיח לך שזה לא יפריע (ה)
 
יש מקומות עבודה שכן ויש מקומות שלא, ככל שהמקום יותר מכבד את עצמו כך דרישותיו גבוהות יותר
 
וכן זה בעיה להשלים אחרי תיכון כי זה גוזל זמן יקר של לימודים אקדמאים, ישיבתיים, עבודה או כל עיסוק אחר
וכדאי מאוד לסיים עם זה כשאתה צעיר ומובטל במערכת החינוך המרחנית של מדינת ישראל
 
 
בסך הכל אני חושב ש"רות22" אמרה את הנקודה העיקרית, תלוי מה את רוצה לעשות בחייך,
 ובכל זאת אני עדיין ממליץ לך לעשות תעודת בגרות שזה דבר די קל -רק ליתר ביטחון
 
 
ניראלי שמה שאני בעיקר מחפשת זה......מתו"ש
בס"ד
 
תמיכה שאני הסתדר גם בלי תעודת בגרות.......ושלא שווה לי להלחץ...ושאלוהים גדול.....
גם אני יצטרף לסקרמאמע צאדיקה
יש לי תעודת בגרות מלאה++ (בציונים של 8-9-10 מעולם לא טוחתי לבדוק ממוצא...)
יש לי פסיכומטרי בציון מעל הממוצא.
הייתי חרשנית נורא, עשיתי 4 יח' מתמט' כשההורים שלי רצו שאני יעשה 3 יח' וייאללה ביי.
 
ואני לא צריכה אותם היום.
 
עשיתי אותם לפני שבחרתי לעצמי תחום מיקצועי- אפילו לפני שידעתי שאני בכלל בכיוון הזה...
כשעוד חשבתי שיהיה לי מעניין ללכת לאקדמיה ולחרוש...
 
היום אני עוסקת במקצוע בתוחם האומנויות. צריך ידע, צריך ללמוד- אבל הכי הרבה צריך ללמוד מניסוי ותהיה
בשנה שבל למדתי את זה במכללה- לא היתה דרישה לבגרות או פסיכו בתנאי קבלה... (יש מקומות אחרים שכן דורשים את זה...)
כמו שאני אומרת- אם הכוס שלך נוזלת- היא דפוקה! לא משנה כמה תארים יש לך...
 
 
אז לך אני אומרת-
א. לכי לטיפול נפשי. תיעזרי בהורים שלך, ביועצת באולפנה שלך... זה הכי חשוב.
ב. תתני לעצמך אתגרים שאת מסוגלת לעמוד בהם.
מערכת ה"חינוך" של הבגרויות מכריחה את כולם להכנס לתבנית אחת, לא שמנה מי הם ומה הם- וזה מלחיץ. את כולם.
את לא חייבת להכנס לזה- תעשי את הבגרויות שאת רוצה לעשות, בקצב שטוב לך- ואל תשוו את עצמך לחברות!!!
ג. בחשיבה על החיים שלך לטווח רחוק- תעשי בגרות מינימאלית. זה נותן המון המון בחיים. גם אם זה בגרות מינימאלית- זה שווה.
ד. תעמיקי מחשבה על הרעיון של עצם החשיבות שיש בלקנות ידע. בלדעת ולהבין. בלהיות אדם משכיל.  (פרטים נוספים אצל ההורים, המורות, המדריכה, חברת, אחים, רבנים או תעלי את זה לדיון אחר בפורום...)
ה. אולי בי"ס ערב יתאים לך? לא לכולם זה טוב- אבל יש כאלו שממש כן...  (כמובן שאני לא פוסלת אוטומאטית את המקום שאת לומדת בו עכשיו- יכול להיות שהוא מצויין והכי טוב לך!)
ו. תלמדי עם חברה. ממש תקבעו "דייט ללמוד". זה יתן לך כוח להכנס לזה וללמוד.
ז. יש פה פורום עזרה בלימודים- אם את נתקעת...
ח. שוב הרעיון הבסיסי של לעשות בגרות זה לחשוב לטווח רחוק, לפתוח אופציה לעסוק במשו שהיום את אפילו לא יודעת שיש מקצוע כזה
ט. ב"הצלחה!!
 
 
 
הי ושלום.אני12345
אני חושבת שמה שחשוב הוא לנסות.
כל החיים אנחנו מתאמצים לדברים ומנסים. סה"כ גם במצוות את לא צריכה לקבל תעודת עם וי ליד כל דבר שעשית ב-100 אחוז. אבל תקבלי וי גדול אם ניסית. 
תמיד זה טוב וכדאי לנסות. אני לא מכירה מישהו שיגיד "לא" על דברים כאלו. וכל דבר שעוזר לכך, זה טוב.
אני חושבת שכדאי לך לנסות . תמיד יש אפשרות להשלים אח"כ, אבל למה לתכנן הלאה בלי לחיות עכשיו את ההווה. נכון שזה לא קל. גם לי לא היה קל. מי בכלל אוהב ת'בגרויות הללו? מצד שני- זו תקופה וזה עובר!
 
צדיקה - כנראה שאני הנגטיב שלך...ישתבח המשובח
כי סיימתי תיכון בלי בגרויות ובלי טיפת חשק ללמוד משהו בחיים.
 
והנה, אחרי השירות הגיע החשק, השלמתי בגרויות ועשיתי פסיכי (גם יצא ציון נחמד),
 
אבל אז כבר הייתי מחוץ לרשות הורי וחששתי מההוצאות של לימודים לתואר ראשון,
 
והנה - רק בימינו אני עושה את התואר הראשון שלי, בערך עשור אחרי שאר בנות כיתתי,
 
בחשק עצום גם אם באיחור גדול.
 
נורא קשה לייעץ כך למישהי מבחוץ - זה גם תלוי בפרמטרים נוספים, כמו מס' האחים והאחיות, יכולת ההורים לסייע בהמשך, ועוד.
ישתבח- חיזקת אותי!!מאמע צאדיקה
אם אפשר לעשות תואר ראשון גם עשור אחרי כולן,
לעשות לימודים עם בית וילדים ופרנסה ועיסוקים-
אז-
א. אני מעריצה אותך.
ב. את מוכיחה שיש תקווה כל החיים לעשות וללמוד, החיים לא נכנסים ל"הקפאה"..
 
באה להזהיר...veredd
ישתבח, מבינה אותה לגמרי... אבלל מצד שני, גם אני עשיתי את התואר במקביל למשפחה וילדים וקשה לי בטירוף... אז עוד להשלים בגרויות לפני נראה לי משוגע.
אני אישית גם קיבלתי ציונים טובים, הייתי במגמה ביוטכנולוגיה והתיכון שלי היה קשה מאוד. אבל- זה שווה את זה, אין מה לעשות. בגלל שגם ההפסיכומטרי שלי היה מאוד גבוה, יכולתי ללמוד מה שני רוצה, לקבל מלגות שוות והכל. 
ולמרות שאני הכי צעירה בחוג שלי באוניברסיטה עדיין מאוד קשה לי כי אני גם היחידה עם בעל וילד... בכל מקרה, לדחות דברים בחברה שלנו, כשאנו יודעים שנישואים באים מוקדם- זה לא תמיד משתלם, וזו גם נקודה למחשבה.
תמיד קשה במסגרת לימודית, ואין מה לעשות נגד זה, זה קשה עכשיו וזה יהיה גם קשה שתשלימי את זה אח"כ.
ואגב, אני לא יודעת אם חשבת על זה, ואני יודעת שיכול להיות שמבחינתך אין לזה שיקול, אבל אני למשל, לא יודעת אם הייתי מוכנה לצאת עם בחור שלא גמר תיכון... אבל שוב- זה רק אישי.
מקווה שבככל מקרה תעשי את הדבר הנכון בשבילך.
וויי ישתבח זה ממש מעודד!!!!!!!!מתו"ש
בס"ד
 
ב"ה משרד הביטחון חייב לי פיצויים ככה שבעתיד אני בטוח יקבל סיוע (ברוך ה'?!)
אבל.....מכירה את תסמונת הפרספקיוניזם או איך שלא-מתו"ש
בס"ד
 
אומרים תזה?!...
את ממש צודקת, אבל להשקיע תנשמה ולקבל 60....(אפילו 70!) זה כזה מבאס!!! אני ממש מפונקת אז זה עוד יותר קשה, בכל שנות חיי המעטות הוצאתי מאיות בלי ללמוד בכלל, ועכשיו........
-זה היה תגובה לאני...מתו"ש
תגובה יפה אהבתימתו"ש
בס"ד
 
אני יודעת שאני יענו רק בכיתה י', אבל כבר עברתי כמה וכמה והסעיפים ככה לא ככ רלוונטים לגבי..כלומר-
-הייתי בשנתיים האחרונות אצל לפחות 6 טיפולים ומטפלים שונים (ולא לזמן קשר דווקא),
-אני כבר שנים עושה אתגרים-לא סתם אני יודעת לנגן על מלא כלים...
-זאת בדיוק הסיבה שכיום אני לומדת, ולא בשביל הבגרות...
-גם עם המינימאלי אנלא מסתדרת..
-זה בעיה להיות בביצפר ערב, אמממ...מסיבות אישיות...ובכל מיקרה-למה שאני ילמד שם?
הבעיה שלי היא לא בפוטנציאל, היא בכוח וברצון...(כוח-אנרגיות, הם הולכות למקום אחר, רצון-החיים נראים לי מיותרים, אז בשביל מה...)
חייב לענות ..הרבי מיאוטו
קודם כל שאלה : אם לא תלמדי, מה תעשי ? 

ועכשיו התשובה : 

חשוב לשמור על שמחת חיים
חשוב להיות אופטימית
חשוב שתעריכי ותאהבי את עצמך
ומתוך זה שאת כך, גם הסובבים יעריכו אותך. 

יש תקופות בחיים שהחיים צריכים לזרום יותר לאט, שהדברים מסתדרים פחות טוב 
ויש תקופות שהכל פתאום מסתדר ומצליחים בהכל. 
בתקופות שהענינים הולכים פחות חשוב לשמור על אופטימיות,שמחה וערך עצמי 
וכל השאר (כולל לימודים ובגרויות) הרבה פחות חשוב !!!! 

במה את טובה ? 
כל אחד טוב במשהו..
מה היית הכי רוצה לעשות (לא בשביל כסף.. אלא) בשביל הכיף והשמחה  ? 
לצייר ? תפתחי את תחום הציור 
לפסל ? תקני פימו ותתחילי לעבוד  
לטפל בבע"ח ? 
תלמדי את התחום ותצליחי בו.
יש המון תחומים שאפשר לעסוק בהם ולא עושים בהם בגרות ! 
מערכת החינוך כיום עובדת כאילו כולם צריכים להיות אותו דבר ולעשות תואר שני באוניברסיטה 
ומוציאה אנשים עצובים ומתוסכלים בעלי ערך עצמי נמוך.

מצד שני לא טוב להתבטל,חייבים להיות עסוקים בפעילות יצירתית ומשמחת 
לימודים אפשר להשלים גם בגילאי 20 ושלושים  
אך אם תחשבי עכשיו שאת חסרת ערך או "לא שווה" בגלל חוסר בבגרות 
איך תצליחי לשנות את זה אח"כ ?  
אז אולי יהיה לך תואר שני אך תהיי עצובה ומתוסכלת 
לא נראה לך שבעלך וילדייך יעדיפו אימא שמחה ומלאת ערך עצמי ??? 

אז יאללה לעבודה !  
להתחיל לעבוד על הדברים החשובים באמת ! 

בברכה,
הרבי  
כל-הכבוד!חליb4
תשובה מעולה (הרבי מיאוטו) שמתאימה לחודש אדר!
 
משנכנס אדר מרבים בשמחה
 
ולך מתוקה שכזאת... תמשכי להיות
ושיהיה לך הרבה ב"הצלחה בכל מעשה ידיך!
בכל מה שתבחרי לעשות - אמן!
 
נ.ב-
בגרות תמיד ניתן להשלים
גם אם אז קצת יותר קשה בחיים
לרוב בזמן התיכון יותר קל
אבל גם אח"כ ניתן
ואפילו זה לא חייב לעלות הרבה כסף
אז תחליטי כעת החלטה נבונה (בשבילך!!)
ויאללה לעבודה!  (וסליחה על העתקה.)
 
ב"הצלחה רבה רבה!!!!
 
 
איזה תשובה יפה!!!תודה על ההשקעהמתו"ש
בס"ד
 
כשהייתי בבית לפני שנתיים הייתי רשומה לחוג גיטרה, לחדר כושר, לשיעור פרטי באנגלית, והייתי כותבת המון ומצירת ועוד הרבה.........רחוק לא הגעתי... (או ליתר דיוק כן הגעתי, יותר מידי רחוק....:/)
אה-זה הי התגובה לרבי..מתו"ש
הייתי בוחרת בפורום אחר,אומרת שירה
בס"ד
 
מכל מקום, אם אני כבר כאן (עליתם עלי!)
תראי, שמעתי על מישהי שלא הוציאה תעודת בגרות, אבל עשתה פסיכומטרי וקבלה ציון ממש גבוה אשר באמצעותו התקבלה ללימודי רפואה. להגיד לך שזה מומלץ? ממש לא! לא כולנו כאלה, ואיננו יודעים מה יהיה בהמשך החיים. אם יש מסלול מסוים, למה לא לעבור אותו כמו שצריך, במקום להתעסק בדברים אחרים? המחשבה כי היום נעשה מה ש"טוב" לנו, ומחר נעשה מה שהיינו אמורים לעשות עתה, מסוכנת ואיננה נכונה, שלא נדבר על כך שהיא מאריכה הדרך. גוזלת זמן וכסף. כרגע יש לך אפשרות לעשות בגרויות. למה לדחות אותה?
 
אינני יודעת מה מצבך ועד כמה הוא חמור, ובכל זאת, הרשי לי להגיד: אל תרחמי על עצמך. מנסיון, זה קשה. אני יכולה להגיד לך עלי, שאני התמודדתי ומתמודדת עם קשיים פיזיים - קשה מאוד לא ליפול לרחמים על עצמך, להגיד "אני לא יכול/ה", לוותר לעצמך ולהרים ידיים. מאוד קשה, אבל אפשרי: פשוט להתפלל ולהשתדל כמה שאפשר. להיעזר בהורים, משפחה ובחברות טובות, כשצריך. לא לאבד את שמחת החיים, את הרצון לחיות אותם בצורה הישרה.
 
באהבה ובהערכה רבה,
בברכת חודש טוב והרבה הצלחה
 
רבקה.
 
מתוקה שכזאת..~בת ציון~
לי אין תעודת בגרות..אבל אני יכולה להגיד לך שאני עשיתי השתדלות ועשיתי את רוב הבגרויות.. רק שבכתה י"ב נכנסתי ללחץ רציני ולא ניגשתי לכמה בגרויות(וזאת די טעות כי חסרות לי בסה"כ 5 בגרויות שלא ניגשתי)...את האמת חבל כי יכולתי לעשות אותם והיתה לי היום תעודת בגרות מלאה...אבל תמיד הסתמכתי על זה שאני יכולה להשלים אחרי הלימודים אם אני ארצה ולא בא לי להקשות על עצמי ולהתמודד עם לחץ כזה, .אני יכולה עכשיו להשלים את הבגרויות,אבל לשאלתך לי אישית זה לא משנה כי מה שאני רוצה ללמוד בכלל לא דורש תעודת בגרות וזה מקצוע שאני אוהבת..אבל לא נראה לי שכדאי לך להתייאש עכשיו תנסי,תעברי-מעולה,לא תעברי-תמיד יש מועדי ב' ..ו יש ואפשרות להשלים. לא נראה לי שבכתה י' אפשר ממש להחליט מה לעשות בעתיד כי פתאום תחליטי אחרת ותגידי שאת רוצה ללמוד משהו שכן ידרוש ממך תעודת בגרות ופסיכומטרי...
ותזכרי שתעודת בגרות זה לא הכל בחיים,ואם המצב הנפשי שלך מתגבר עליך ...אז העיקר שתרגישי טוב ואל תקשי על עצמך...תמיד אפשר להשלים וזה לא סוף העולם!אל תלחצי.
בעז"ה יהיה בסדר אני מאחלת לך המון הצלחה!!!
אני מהזה מבינה אותךאליש123
אבל תזכרי שאת רק בכיתה י'
ויש לך זמן קחי תזמן שאת צריכה תטפלי בעצמך
החיים עוד לפנייך
אם את צריכה הפסקה מהלימודים ןהחיים זה הזמן לדאוג
לעצמך גם אם זה אומר להזניח דברים אחרים
כי כשאין מקום בלב אי אפשר ללמוד
אם את רוצה עוד משו דברי איתי באישי
תודה לכל המגיבים!!!מתו"ש
בס"ד
 
רק כדי לסבר את האוזן-אני לא לומדת מיזה 3 שנים, והשנה החלטתי לחזור וזה קשה בטירוף!!כל הזמן בא לזרוק הכל...
כולופן, הסברתי לאולפנה כמה דברים ומסדרים לי שיעורים פרטיים,הקלות וכו' אז......אני ממש ממש מקווה לא לפרוש
תודה
 
 
ווואי!! כל הכבוד לך!!מאמע צאדיקה
אולי אני יתן לך עוד תובנה- בתורה ובכלל בלימודים- יש סוג של כלל- אם תעזבני יום- יומיים אעזבך.
זה אומר שכאילו התורה והחכמה הן גם עוזבות אותנו- בדיוק באותו קצב שאנחנו עוזבים אותם... (כמו שני אשנים שהולכים אחד מהשני- הם מתרחקים שני צעדים, לא רק צעד אחד... מבינה?!)
זה אומר שאפשר לפתוח וואחד פער....
אבל זה גם אומר-
שכשאת תתחילי ללכת לכיוון לימוד- הלימוד ירוץ לקראתך!!! (כמו אשנים שהולכים אחד לקראת השני...)
 
 
אז תזכרי שכל ההתחלות קשות
ושתמיד יש מזל של מתחילים....
 
 
המון המון ב"הצלחה!!
|מעריצה| |מעריצה|
צדיקה אחותך-מזתומרת?!?אם אנלא שומרת מצוות-מתו"ש
בס"ד
 
אז ה' עוזב אותי????!!!!
ח"ו ה' לא עוזב אותך!!מאמע צאדיקה
אבל יש משו בהרגל, ב"להיות בתוכו" שכן מתרחק...
מה זה שווה לשמור מצוות אם -מתו"ש
בס"ד
 
אני לא חושבת על מה שאני עושה אלא עושה את זה "מתוך הרגל"??
מה זאת אומרת מה זה שווה?!?!?געש
המצוות ישארו מצוות גם אם תעשי אותם מתוך הרגל וגם אם לא בתורה נצטוונו לעשות ולא נאמר שאם אנחנו עושים את המצווה כמו רובוט אז לא נעשה אלא(דוגמא) יש מצוות שצריכות כוונה אנחנו צריכים לדעת גם מה אנחנו מתכוונים ולא סתם, ואם לא התכוונו לא יצאנו ידי חובה זה לא אומר שיותר לא נעשה אותם אלא פשוט נצטרך להתכוון אני לא יודע אם יש מישהו שיודע מה צריך לכוון בכל מילה בתפילה ולא יודע אם רוב האנשים מצליחים לכוון בכל התפילה אבל בכל זאת מתפללים 3 פעמים ביום וגם אם אנחנו לא מבינים למה ואיך זה עוזר זה לא אומר שלא נעשה דוגמא ידועה רופא נותן לך כדור את שואלת אותו מה הכדור עושה בדיוק בגוף או כל תרופה או שאת סומכת עליו ובולעת את הכדור.
כל רופא שנותן לי כדור אני שואלת אותו למה זה ו-מתו"ש
בס"ד
 
מחליטה אם לקחת!!!!!!!לא עושה כלום בלי להתכוון!!!!!!!!(ואם כן אז לא התכוונתי(שנון...))
לא לומדת 3 שנים ?! מה ?!מישהו10
איך עשית את זה ?
בקלותמתו"ש
מעולה חליb4
הרגעת אותי..
 
עלית ב"ה על הדרך הנכונה...
 ושיהיה לך ב"הצלחה רבה
בהצלחה לך!!פז
בת ציון תודהבהצלחה!.......מתו"ש
זהו בדיוק-שמבחינות מסויימותמתו"ש
בס"ד
 
אין לי את האפשרות לעשות בגרויות1!!(לפחות לא רגילות)
ואנלא מרחמת על עצמי!!!........זה דברים אחרים....
אוך!!למה זה לא מגיב במקום הנכון?!הגבתי לרבקה..מתו"ש
חשוב שתפני ליועצת לימודית במקום שבו את לומדתיהודית פוגל
או לייעוץ פרטני שם יבנו עבורך מסלול שתוכלי לעמוד בו ולהצליח, גם לחילופין אולי אפשר לכוון אותך ללמוד מקצוע שמתאים לך ושתוכלי לחוות שם הצלחות. זה הכי חשוב לכל בן אדם, לחוות הצלחות ולשמוח וליהנות ממה שהוא עושה. כ"ט לך ובהצלחה.
אין יועצת, יש 5 עוסיותמתו"ש
אולי המקום קשה מדי?משה
עד סוף כיתה ט' למדתי בישיבה תיכונית. בכיתה י' עברתי ללמוד בתיכון ממ"ד רגיל, שעלה להוריי בשנה את מה שעלתה הישיבה התיכונית בחודש.
 
חיי השתנו לחלוטין. לאחר מאמצים רבים ובלתי אפשריים ובעיקר ספירה יום-יומית של הזמן עד סוף הסיוט הזה - יש לי בגרות, ובגרות מלאה.
עברתי כבר 4 מוס'דות שונים,מתו"ש
בס"ד
 
וגם שנה הבאה אני רוצ הלהתחיל במקום חדש, יש למישו רעיון??.......
לעבור מוסדות זה דבר גרוע מאוד.זית שמן ודבש
לדעתי תמצאי חברה שתוכל לעזור לך בלימודים זה הכי חשוב
זית שמן ודבש-זה ממש לא לעניין ולא קשור...מתו"ש
בס"ד
 
כאילו, הקטע עם החברה.
-מה הבעיה בלעבור הרבה מוסדות?!?עדיף להישאר במקום לא מתאים?!???
מתוקה שכזאתאינטרנט?!
בס"ד
א.אפשר להשלים בגרויות בשנה,יש חבר'ה שמשלימים אחרי ישיבות קטנות ומהתרשמותי זה הולך להם די בסדר.(כמובן שיעזור לך ראש על הכתפיים)
ב.רציתי להתיחס לנקודה אחרת-גם אם את צודקת (ומן הסתם כן)כדאי שתתיחסי לחברותיך במוסד הזה בגישה שונה.שאת יכולה לקבל מהן ולתרום להן ותעריכי אותן בלי להסתכל על הדברים הבעיתיים כאילו שהם לא קימים!!!על היתרונות הרבים של זה בטח תוכלי לחשוב לבד.
ג.לעבור מוסדות זה לא פתרון ב99% לא? 
אגב למה לא מתוקה שכזו?אינטרנט?!
כי שכזאת זה יכול להיות ציני ושכזו לא,ובנוגע לתגובהמתו"שאחרונה
בס"ד
אני לא רוצה להתחבר אליהם!!!!מושפעים אם רוצים ואם לא, והבנות האלה-כוולללםםם,מעשנות,שותות,מקללות-וזה מילא,אבל...נגיד את זה בצניעות ובלי פירוט:דו מיניות.לא תודה...
(וכן, ברור שאני יכולה ללמוד מהם וכו, אבל זה לא שווה את זה)
 
תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
3>advfbאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfbאחרונה
עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

תקשיב,מחפשת111

הרגישות שלך זה דבר מדהים וזאת המתנה שלך בחיים

שלא תעז לחשוב שאתה צריך להשתנות 180 מעלות בשביל מישהי

מה אתה אמור להבין מהקשר הזה? שהיא לא הייתה שלך כנראה

כי מי שתהיה שלך תאהב ותעריך בדיוק את התכונות האלה

זה לא סותר שאם יש דברים שאתה מרגיש צורך להתחזק בהם- ביטחון עצמי וכו'- תעשה את זה, במקביל לזה שאתה שמח ושלם עם מי שאתה

תתעודד, מי שתהיה שלך תבחר בך בזכות התכונות האלו והרגישות הזאת 

וגבריות אין לה הגדרה אחת. נכון שהיום מתארים גבר כקשוח, אחד מוביל שתמיד יודע מה לעשות וכו'- אבל זה לא שחור-לבן. יש הרבה גוונים באמצע וגם ברגישות שלך יש גבריות 

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

אולי יעניין אותך