אני רוצה להאריך, לכתוב בחופשיות, בצורה זורמת, ונראה כבר מה יקרה, אני חושש שאולי זה יצא כמו דיבור, ואני מתנצל כבר עכשיו, וכמובן שמי שלא רוצה לקרוא- לא חייב.
אני רוצה לקשר בין 5, 6 ו7. אני חושב שהדברים מאוד קשורים אחד לשני.
שימי רגע את החתונה, ואת המוסד הנוראי של נישואין, מחוייבות, מקובעות, סטיגמות, וכו.. בצד.
פגשת בחור, כיף לך איתו, אתם מבינים אחד את השני, אתם נהנים ביחד. אתם על אותם גלים רגשיים. אכפת לכם אחד מהשני, אפילו קצת תלותיים, וכו וכו. וככה במצב הזה, אתם מחליטים להישאר- כמו שנהוג בעולם החילוני והמערבי. ויודעת מה אולי אפילו החלטתם לגור ביחד, כי הרבה יותר כיף ושווה לחיות ביחד.
אולי אני לא טוב בתיאורים, אבל זהו קשר נורמטיבי, שחווים אותו רוב בני האדם בעולם הקטן ויפה שלנו.
וזה קשר שהוא טבעי, אילו הוא לא היה קיים, אז היה בעיה פסיכוטית באדם. זה המצב הכי נורמאלי והכי טבעי לבני האדם.
עכשיו, בואי נחזיר את התורה לעניין. התורה בונה מסגרת לדבר הזה, התורה משכללת ומשדרגת, ומביאה את המהות האמיתית של הקשר והאדם לתוך כל הסיפור. וכו וכו.. לא אחפור (יותר מידי).
וכאן ההבחנה שלי.
הקשר יכול לצמוח, ואף חובה שיצמח בין בחור לבחורה, כי זה הדבר הכי טבעי בשבילו. ואם היית חילונית או בעולם המערב, הדבר היה צפוי שתהיי בקשר, והיית נהנית ממנו נורא.
אבל.... התורה שמודעת לדרך הנכונה של הקשר, מפרידה בין המינים, את הקשר היא מכניסה למסגרת של קדושה וטהרה, למסגרת הנכונה, לזכו שכינה ביניהם. זה כמו לבחור בעם ישראל על פני שאר העמים, לייחד להם מקום מיוחד, ותורה מיוחדת עם מצוות וכו..
ולכן, המסקנה או ליתר דיוק החשש שלי:
שאם תתחילי לקשר מבלי לדעת לאן זה אמור להוביל, מבלי להוליך את זה לכיוון הנכון שלו, מבלי לרצות את הכיוון שלו. אז אני חושש את עלולה פשוט לפתח קשר נהדר עם בחור, ולהישאר שם. זה דבר טבעי וצפוי וקורה דה פקטו בעולם היום.
ואחרי כל זה:
5. ראיתי שכתבת שאת לא חושבת שתתאהבי ממבט ראשון, אבל ללא המטרה, הקשר לא יגיע לשום מקום. וזה בעיה, לפחות בעיניי, כי אני לא רואה יכולת לקיום של קשר מחוץ למסגרת הנישואין.
6. לא על הקשר, הקשר נתון למשחק. יש קשר בין זוג חילוני לדתי וכו. אבל השאלה היא מה המטרה, המהות, המסגרת, המציאות הרצויה וכו.. לא רק על הקשר עצמו. ואפשר גם על הקשר עצמו- הקשר של שכינה ביניהם.
7. אני יודע שזה יכול לקרות. אבל אני לא חושב שזה הכרח או אפילו סביר . ואני לא חושב שזה הכיוון הבריא והנכון לבוא ממנו. אני רואה בזה הרבה צדדים שחורים, הגיוני שאני טועה. אבל אני הייתי ממליץ לא להכנס לקשר ללא רצון לנישואין.
כי, נישואין מהווה את המסגרת היחידה והנכונה לקשר. אולם קיים צד אנושי באדם שלא צורך אותו. וקשר רגיל שלא בין דתיים, יכול להתקיים, ובפועל מתקיים ללא הנישואין.
מצטער על האריכות והבלגן. אני חסר תקווה בזה. אבל חבל לי לייגע את הקוראים, בבקשה סלחו לי.