הייתם יוצאים עם מישהי שצעירותה (עד גיל 16) דיברה עם בנים בצורה כרונית. (לא נפגשה ונגעה חלילה אבל לדבר).
בנות אותו דבר רק עם בן
בדבר אחד הן לא מוכנות להשקיע – פגישה!
פגישה אחת. מה העניין. אולי שווה?
מה הטעם לכל הסגולות והמאמץ שלהן, אם את העיקר הן לא מוכנות לעשות?"
איך ימצאו שידוך אם לא יפגשו?"
באמת איך?
לפעמים נותנים רשימה כמו למכולת:
כך ביקשה בחורה מסויימת. "תרשמי מה לבדוק", היא אמרה.
איך הוא מתפרנס?
מה ההשכלה שלו?
איזו דרגה היתה לו בצבא?
יש לו רכב?
מאיזה מוצא הוא?
מה הגובה?
איך הוא נראה?
מה הרמה הדתית שלו?
"אני מחפשת בחור משכיל" – הסבירה, "מכללה אקדמית או אוניברסיטה, שהיה קצין בצבא, חייב עם רכב, וכו'"
כך קיבלתי את הרשימה. לא מידות, לא תכונות, לא רגישות, לא חוש הומור, לא חכמה, לא עדינות.
הכל חיצוני.
ולזכותם של בחורים רבים יש לאמור שהם לא מבקשים הרבה.
הרשימה שלהם הרבה יותר קצרה, בדרך כלל:
"היא יפה?"
אם כן, אפשר להמשיך....
מניסיון אני יודעת שיש בנות הנפגשות כמעט עם כל הצעה עניינית. הן רצות לפה ולשם. הן רוצות להתחתן.
הן מצליחות די מהר ב"ה.
יש גם בחורים כאלה. הם שואלים על מידות ומשם מתקדמים באגביות לשאר. אבל מתמקדים בעיקר במידות.
והם נישאים די מהר, ב"ה.
היצר הרע הוא שדוחף לבדוק דברים אחרים. היצר המעוניין למנוע ולעצור זיווגים.
מידות טובות משביחות עם הזמן ומקבעות את האהבה בלב.
אותו בחור בן 40 -- נתוניו לא הרשימו אף אחת, אבל פגישה עם אחת שמוכנה לבדוק הניבה תוצאות. הבחור רגיש ובעל חוש הומור...מתכון מנצח...הבחורה חזרה מחייכת.
אותו בחור בן 40 -- נתוניו לא הרשימו אף אחת, אבל פגישה עם אחת שמוכנה לבדוק הניבה תוצאות. הבחור רגיש ובעל חוש הומור...מתכון מנצח...הבחורה חזרה מחייכת."ודגלו עלי אהבה"
אמרו חז"ל: "ודילוגו עלי אהבה".
יש ועל ידי דילוג מגיעים למידת האהבה.
מדלגים על הצד החיצוני
ומבחינים בטוב ובאור הגנוז."
("מן הפנקס הפתוח", הרב משה צבי נריה זצ"ל)
הוא בן 40, מקצוע חופשי, לא מדי משכיל, על פי הקריטריונים של בנות המגזר המפוארות.
התקשר לבקש שידוך. מסר פרטים, ביקש מידע, שוחחנו ואז זה יצא ממנו:
"תשמעי",
הוא אמר, "אני לא מבין את הבנות. נוסעות לעמוקה, מקיפות 7 פעמים את הציון
של ר' פנחס בן יאיר בצפת, קוראות 40 יום פרק שירה, קוראות "נשמת כל חי",
קוראות תהילים, נותנות צדקה, מתפללות ברגש, נוסעות לכותל.

SpEcIaLl


אי''ה

~א.לאחרונה



בין השמשות


ב"ה
האיר מזלו של שמעון להיכנס בשערי ביתו של אחד מהיהודים העשירים ממכניסי האורחים המפורסמים בעיר וורשה. כל ערב ישבו כל בני המשפחה לארוחת ערב מפוארת כשיחד איתם נוודים עניים שהוזמנו כאורחים.
בלוטות הרוק של שמעון הגיבו במרץ רק מהמחשבה שיוכל לקחת חלק בסעודה שכזו לאחר זמן רב שלא בא מאכל נורמאלי לפיו. עיניו נפערו בתדהמה למראה הריהוט המרהיב והמפואר.
סוף סוף הגיעה שעת הארוחה, ראש המשפחה קם ממקומו הוציא מכיסו פעמון קריסטל קטן וצלצל בו פעם אחת. מיד הופיעו משרתים נושאים מגשים עמוסים בכל טוב. בחן רב הגישו את המטעמים וחזרו אל המטבח. משנסתיימה המנה הראשונה, צלצל המארח שנית בפעמון. המשרתים שבו, פינו את כלי האוכל והגישו מנה שניה. אותו סדר חזר על עצמו מספר פעמים, המארח מצלצל בפעמון ובתגובה לצלצול מופיעים משרתים עם מעדנים נוספים.
בקושי הספיק שמעון לסיים את הלפתן הנהדר והנה הפתיע בעל הבית את אורחיו באומרו שכל אחד יכול לקחת מהשולחן איזה חפץ שרק ירצה.
שמעון לא היסס, רק חפץ אחד משך את תשומת ליבו. "לו רק היה לי פעמון כזה, לא הייתי נזקק יותר לדאוג למחייתי!" חשב.
כשהביע משאלתו נעץ בו המארח מבט מוזר "האם אתה בטוח? ישנם בביתי חפצים יקרים הרבה יותר!"
אך שמעון התעקש והמארח העניק לו את משאלת ליבו. מודה לו על נדיבותו יצא שמעון בדרכו חזרה לביתו ושיבח עצמו על בחירתו הנבונה "אף פעם לא נדאג לארוחה הבאה"...
אשתו שחיכתה לבואו קוותה ששמעון ישוב עם דבר מה שיכסה את החובות וכסף לקנות מזון. כשרק ראתה את דמותו מתקרבת רצה אליו ושאלה "נו מה הבאת הביתה?" "אל תדאגי אשתי היקרה, היה זה מסע מוצלח ביותר. יותר לא נהיה שרויים בדאגה. אך אסביר את דבריי אחרי ארוחת הערב".
"ארוחת ערב?!" היא נבהלה "כבר שבועות שאין בבית אוכל, גם כסף לא השארת. כיצד הייתי אמורה להכין ארוחת ערב?"
בביטחון עצמי רב רמז לאשתו להצטרף אליו לשולחן ובמבט רציני ומלא חשיבות, קם ממקומו, הוציא את פעמון הקריסטל מכיסו וצלצל בו בעדינות...
"מה מתרחש פה?" התפרצה בחוסר הבנה למעשה בעלה כשהוא בוהה אל עבר המטבח בצפייה...
שמעון הניע את ראשו באכזבה "אינני מבין... זה עבד כל כך טוב אצל העשיר"....
אין מי שלא חולם על אהבה ונישואין, אנחנו צועדים לקראת הנישואין, אך לעיתים קרובות מבלי מחשבה על אודות המשמעות העמוקה של מעשינו. "צלצול פעמונים" אינו מספיק. לא הרבה אחרי האירוע המרגש ורב הרושם – הכל נשאר בגדר אלבום...
פתאום עומדים מול הצורך בלהעניק אהבה אמיתית, ולעיתים לוותר על רצונות אישיים ונוחיות.
פתאום נוחתים מבין ענני האושר והזוהר וקולטים שכדי שהנשואים יהפכו לסיפור הצלחה, חייבים למצוא סולם ערכים שידריך אותנו בפיתוח צפיות מציאותיות מחיי הנישואין ושיעמיד אותנו על עומק ההתחייבות לחיי הנישואין.
בהצלחה לנ"ו 
מעובד מאחד הספרים של הרבנית תהילה אברמוב


שרבוב
שרבוב
שרבוב
משה4













...ולכן שידוכינו מתעכב..."
רב אריה לוין זצ"ל, שלילה אחד הילך ברחובות ירושלים ונתקל בשני בחורי ישיבה שהיו ללא ספק נסערים ודנו בלהט ביניהם. רב אריה שאל אם יוכל לעזור במשהו או לסייע והם שפכו בפניו את ליבם, הם סיפרו לו שכבר הרבה מאד זמן הם מנסים למצא את השידוך שלהם וכבר נפגשו עם בנות רבות- אבל זה פשוט לא הולך...
הם סיפרו לו כמה הם מתוסכלים להפגש שוב פעם ושוב פעם, פגישה אחרי פגישה, עוד תקווה ועוד אכזבה ועוד תקווה ועוד אכזבה וחוזר חלילה, על התפילות ועל ההתלבטויות ועל הספקות שהמשבר הזה גורם...
רב אריה הקשיב בשקט להכל ואז אמר להם "הגמרא מספרת ש40 יום קודם צאת הולד יוצאת בת קול ואומרת "בן פלוני לבת פלוני" ומשדכת לכל בחור את הבחורה שמתאימה לו.
מה שאנשים לא יודעים" המשיך רב אריה בקול ממתיק סוד "הוא שהבת קול בעצם שואלת, כמו במכרז: "בן פלוני" מי רוצה??? ואז כל נשמה שרוצה בבחור מנסה את מזלה עד שמוצאים לבסוף את הנשמה המתאימה ביותר".
"אלא שאחר כך, בעולם הזה" אמר רב אריה "הבחור צריך לעבור דרך כל הנשמות שרצו להתקשר עימו בשמיים עד שהוא מגיע ל"בת פלוני" שנבחרה לבסוף."
