פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1785)

נראה לי ענין ישן נושן, לא?

(האמת שגם אני פרשתי הרבה זמן...אז לא יודעת מה בדיוק היה..)

מה שכן,

נוספו מלא חדשים

(בעיקר חדשות ;))

הוא שלח הודעה אחרי הפגישה .. לשאול אם הגעתי ,

זה אמור למנוע ממנו להתקשר יום , יומים אחרי ?

ואם הוא נחמד ושולח הודעה- אז אולי יש מה לצפות ממנו לנחמדות שיתקשר?

ואם הוא לא מתקשר תוך יום- יומיים---------

החברה של החברה של החברה-- תדע מזה....

אני אפילו חושבת שזה מעליב, אם הבחור לא מתקשר ביום למחרת.

במהלך הפגישה הוא עצר אותי וצחק כל פעם שהוצאתי את האות "ע" ,

וגם הזכיר את החבר שלו שגם לו יש את ה "ע" ,

והרגשתי שכל מה שאני אומרת זה בכלל לא מעניין אותו ...

או שלא היה לו על מה לדבר כי הרגשתי ממש מטומטמת שאני זו שמדברת כל הזמן , וכשאני שותקת אז יש שתיקה ..

עד שלא שאלתי אותו שאלה הוא לא היה מדבר, מספר .. רק צוחק לי באמצע על ה  "ע" ...

זה מצב הגיוני??

למה בכלל הבנים עושים את זה ? , כדי לבדוק אותנו או כדי לרדת עלינו ???

אז ככה, זה שהוא צוחק על המבטא שלך, זה ההומור העצמי שלו ולא נראה לי

 שהוא התכוון להעליב אותך. את יכולה לומר לו (בפגישה הבאה אם תהיה..) שזה

 מעליב אותך ושיחדל מכך. והשתיקות בפגישות זה תמיד מביך וצריך לדעת

 להתגבר על כך ביחד! בהצלחה וכל טוב,

א' - הוא צריך להשתדל לשתף פעולה בשיחה. (לפחות לנסות)

ב' - לדעתי זה לא יפה לצחוק על ה"ע" שלך. גם אם זה בהומור, לא צוחקים על חשבון השני.

ג' - אני לא מסוגל להבין את מי שמתקשר אחרי יותר מיממה. 

אף אחד לא בא לבדוק אותנו? והוא בטוח לא צחק עליה?

אבא שמואל ידידי, לימוד לכף זכות היא כעיקרון דבר חיובי, אך אם משתמשים בה לא נכון - זה עלול להיות הרסני.

בא אליך אדם וטוען שנפגע ממשהו. כשאתה טוען אוטומטית ש"אותו אדם בסדר", אתה בעצם דן את המתלונן לכף חובה ש"הוא לא בסדר" ומגיע לו להיפגע. (מדוע לא ללמד זכות על המתלונן? גם הוא יהודי...)

ולענינינו,

 אם מישהו נפגע, זה ממש לא רלוונטי אם הפוגע "התכוו לפגוע" או לא. בפועל המעשה פגע בבן האדם. ולכן הפתרון איננו לחשוב שהפוגע לא התכוון ובזה נגמר הענין, אלא הפתרון הוא להבהיר לפוגע שהמעשה שעשה - פוגעני.

ואז, אם הפוגע באמת לא התכוון - הוא יידע לא לעשות זאת. (ייתכן שרצה להישמע חברמ'ן ולא הבין שזה פוגע - אבל הוא חייב להבין כדי לא לפגוע)

ולגבי "לבדוק" - סליחה, אבל כשאנו יוצאים לפגישות עם בני זוג פוטנציאליים, אנחנו בוחנים אותם וזה לגיטימי.

שורה תחתונה, לא תמיד כשבא אליך מישהו ומתלונן שנפגע - צריך לבטל אותו. מן הסתם אתה חושב שאתה מתכוון לטוב, אך בעצם עלול לצאת לך ההיפך...

העיר על ה"ע" , אבל עם הזמן הבנתי שה "ע" יותר מעניינת אותו ממה שאני מדברת איתו .

בכל אופן בעניי זה כבר לא משנה .

תודה רבה על ההענות לשאלות !!!

העלתה חיוך...

וזה העיקר

בעז"ה!

שבת שלום

ואני אגיד את זה כל פעם!

(בעז"ה..)

פשוט תעהוג לראות שרשור כזה!

(ועוד מריבות...בכלל!)

רק ישועות!!!

ק"י-קי"ח

שבת שלום!

-לגור בביצה משמעו חצי הסכמה למצב שלך, כי אז פתאום אתה רואה שיש עוד הרבה כמוך וזה כביכול נורמאלי ולא נורא כ"כ.
-ולגור אצל ההורים סתם מבאס..לא? ההרגשה כאילו אתה הרווק היחיד שנותר בעולם, וההערות והזרקורים שמופנים אליך תורמים להרגשה הפוכה מהחיים בביצה, אבל הרסניים לא פחות.

אין כמו לגור בבית, עם כל אי הנוחות שלפעמים נוצרת מזה.

לדעתי.

אז אתם לא מבינים כלום. תסלחו לי.

1. אלעד- אז מה אתה מציע לו?

2. משה- חבל על הכסף. נכון. אבל תחשוב על עצמך- היית נשאר אצל ההורים שלך גם כשאתה בן 40? מביא חברים בני גלך לבית ?

3.קיבוע המצב? אז חדשות- מאז שאני פה לבד אני מרגישה צורך לקדם את עצמי . אני מרגישה את כאב הבדידות. אני לא חוטשבת לרגע לקבע את המצב אלא אם כן אני נופלת לדיכאון ואז המצב מקובע, כן.

4. לאשפורד- תחשוב בשביל מה אתה רוצה לעבור ולמה ותחליט מה אתה רוצה להשיג בזה.

ישנם מקרים שבהם הסביבה של רווק (לאו דוקא ההורים) - מציקה בהערות ובמבטים - (הייתי עד מהצד ללא מעט הערות ועקיצות שנאמרו בנושא לעיתים קרובות בנוכוחות הרווק\ רווקה) ואז במצב כזה חייבים לעזוב את הבית.

מצד שני אני לא בטוח שמגורים בביצה גורמים לשקיעה (כמו שחובשת אומרת) - לדעתי חלק גדול מהרווקים מנסים למצוא זוגיות (לעיתים לא באשמתם לא בצורה הכי יעילה) ורובם היו מעדיפים מצב אחר. לדעתי לעיתים מגורים במקום שמאפשר רוגע (ארוחות משותפות שעורי תורה) מאפשר את לצאת מהמצב הנפשי של התגוננות בפני החברה ולמצוא זוגיות.

לדעתי המצב של ריכוזי רווקים (ביצות) נובע בחלקו גם מחוסר היכולת שלנו כחברה להכיל אנשים שלא הולכים בתלם.

1. בן כמה אתה? יש הבדל אם אתה בן 20 שרק עכשיו סים את הצבא או רווק בן 40

2. האם מצבך הכלכלי מאפשר לך לגור מחוץ לבית (שכירות, אוכל, ארנונה, כביסות וכו' עוד פחות 4000 ש"ח בחודש)

3. האם ההורים כל כל לוחצים/ מעצבנים/ בלתי אפשרי לחיות איתם.

*קח בחשבון שבביצה רק שוקעים, ניראה לי שגלל זה קוראים לזה ביצה, שם אתה נמצא עם אנשים כמוך (רווקים מיואשים שאוכלים ארוחות שישי יחד (סרוגים, שם,שם)- ככה אתה תתפתח פחות מבחינה זוגית, אם אתה נכנס לשם אתה צריך לדעת לצאת בזמן. ז"א אם אתה רואה נניח שאחרי תקופה של חצי שנה-שנה אתה לא מוצא שם מישהי אז סימן שזה א מתאים לך ולחפש מקום אחר.

-לא חייב ביצה, אולי דירה ליד מקום העבודה/ לימודים.?

הכי חשוב מה הסיבה שאתה רוצה לעבור.

1. אני קרוב יותר משמעותית ל40 מאשר ל30...

2. לא יודע אם יש לי יכולת כלכלית, תלוי כמה זה באמת עולה, 4,000 זה המון לפי מה שאמרו לי. וחוץ מזה אם אין לי כסף לגור לבד אז מה יהיה כשאהיה נשוי?

3. די נמאס מלגור עם ההורים.

מצד שני כמובן, יש את הקטע של החסכון הכלכלי ואת הקטע שמתייחסים בעין לא יפה למי שעוזב את ההורים

לרוב ההורים ולרוב הילדים קשה לתת ולהיות עצמאים כשגרים יחד ולכן כדאי לגור לבד.

לגבי עליות :

• שכר דירה + ארנונה - תלוי איפה שוכרים ועם כמה שותפים לדעתי בעיר מתחיל ב 1500.
• חשמל, מים - עד כמה מאות שקלים.
• אוכל, חומרי ניקיון , כביסה - לדעתי בערך 1000.

סך הכל לדעתי זה יכול לעלות 2500 ומעלה - אבל תברר עם מי שמכיר.

זמן להכניס מכונה, ולתלות ולקפל

זמן ללכת לקניות, ולבשל, ולשטוף כלים

זמן לנקות דירה שלמה

זמן לשבת לבד בלילה בדירה ריקה וקרה ועצובה- ואתה לבד- לבד - לבד (ולא- לא צריך להיות בת 30 כדי להכיר את הזוועה הזו. מניסיון- לא מומלץ!)

זמן לארח חברים בסלון ולא בחדר- כי כל זה הדירה שלך- אבל!! אין מארחת לידך (אוף)     

זמן ללכת לפגוש חברים- כמה הם רחוקים גאוגרפית מהדירה?

זמן ללכת הביתה.

כי גם אחרי יום ארוך ועייף- ותגיע לדירה ותצנח לכרית- ותרגיש קצת מנוחה בלב-----

עדיין זה לא בית. עדיין אין שם בית ובייתיות. (כלומר- זוג אוהב שנותן לקירות הדוממים חום שעוטף גם אותך.)

אני בעד הבית של ההורים.

ומתפללת שתזכה בקרוב לבית שלך.

לגור עם ההורים זה הדבר הכי נכון. למרות שאולי בגילך זה לא ממש נראה מקובל.

תחשוב האם ההורים כ"כ מפריעים לך?? ומה התועלת שתפיק ממגורים בביצה?? ולפי זה תחליט מה המקום הטוב ביותר עבורך!!

בהצלחה!

נראה לי גיל מאוחר מידי כדי להיות ליד אבאמא....

בהצלחות

בס''ד

ולעבור לגור בדירה עם כמה חבריא זה לא סוף העולם.

תלוי מי החברה ותלוי מה העיסוק במשך הזמן הזה.

ולא להשתקע ולא להנות מכך...

בס"ד

לא נרלאי רעיון טוב..

אלא אם כן ממש לא טוב לך בבית..

ואני מאמינה שאפילו לך כבר אין כח לגור עם הוריך!

(ברור שלא תמיד...אבל יש רגעים שזה עולה...)

כן,

גם לילדה בת 16

(עוד מעט 17??...)

בס''ד

כמו עוד הרבה- למדו אחרי הרבה שנים לאחד את התחומים ולהכנס זה בתחומו של זה.

אני מאמינה שכשיוצאים יש כמה תחומים בסיסיים שכדאי שיהיה דיבור משותף עליהם. מעבר לכך-עם הזמן גם זה יבוא ויתרבה.

גדול לדעתי.

ב. כתוב בספרים הקדושים שבני זוג לומדים אחד מהשני אפי' לאהוב את אותם מאכלים.

ובוודאי תמצאו אין ספור תחומי ענין משותפים.

וזה לא צריך להיות דווקא אוסף של בולים וכדו'.

1. לשתות שוקו ביחד.

2. לחלוק אחד עם השני את חיים שלנו. להיות פתוחים וסקרנים ללמוד עולם אחר.

פעם אולי,כימיה,תקשורת טובה ושאיפות טובות היו מספיקים.

ולו מהסיבה הפשוטה שהחיים היו הרבה יותר קשים.

לאנשים לא היתה שנייה לנשום בין צורכי הפרנסה,הבית והילדים

ןאז ממילא לא שמו לב לחוסר ההתאמה.

ועד ששמו לב כבר מתו(כידוע פעם למות בגיל 40-50 זו היתה הנורמה.

אבל היום ב"ה בזכות הרווחה שאנו חיים בה יש לאנשים הרבה יותר

זמן פנוי.והם גם חיים הרבה יותר שנים.

לכן קורה הרבה פעמים שזוגות מגלים בגיל 40 וגיל 50 שאין להם ממש דבר במשותף

וזה מכה בהם ולעיתים מוביל לגירושין.

לכן,היום כן צריכה להיות התאמה בתחומי עניין או לפחות בקווי חשיבה מסויימים.

יכול להיות שאני נאיבי אבל אני לא מסוגל לקבל את זה שהשיחות היחידות שיהיו לי עם אשתי יהיו:

"האם שילמת את חשבון החשמל?" "צריך להחליף לו חיתול" וכיוצא בזה.

כי מי שעמדה לצידו של ר' מאיר בעל הנס וחיזקה אותו בלימודו,

היא אשתו ברוריה הצדקת. ועליה נאמר: "אשת חיל מי ימצא".

(אתם רואים איך הכול בסוף מתקשר לפורום)

בס"ד

(אני זקוקה בדחיפות לניסים כרגע...)

זה מה שאחים שלי אכלו,

בגלל שהזכרת לנו...

ואני באמת לא יודעת מה אני עושה כאן כשבקושי למדתי!

משהו מטורף!!

בהצלחה לכולם!

אתן משלימות בגרויות כאילו??

חחח כאילו, אם לא- אז מה אתן עושות פה?

אני חושבת שיש גבולות בהתנפלות על האחר.

אפשר להעיר בנועם.

הגזימות הפעם...

והיא אמרה את זה יפה מאוד.

אומנם לא בליטופים...

אבל בהחלט בלשון נעימה (אולי קצת בוטה)

בכ"א אני מסכימה איתה.

(למרות שגם אני הרבה פעמים עשיתי פה שטויות, מתנצלת..)

אפשר לומר בצורה מתאימה ורוגעת (תשאלי את ענת עצמה...)

הבגרות לא נמדדת ב"כמה הצלחתי לעלות על מישו"

חבריה, מעט כבוד הזולת לא יזיק....

אם לקחת את זה בצורה כזאת, אז באמת סליחה!

אני מצטערת שפגעתי.

את תמיד מוזמנת לפה כשמשעמם לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שוב, סליחה..

איזה כיף!! את כ"כ נדיבה.........

ילדונת, תני כבוד לגדולים..........

מי אמר שאני ילדונת?

(בזמן האחרון אומרים לי את זה יותר מידי...)

וזו מחמאה בימינו............

הרבה זקנים פה היו רוצים שיזרקו להם עצם כזו........

משהוא בנושא הזה צריך בירור ביניכם.

פשוט תני לדיון להתפתח. אם אפשר- תלמדי עוד על הנוש- תכיני ש.ב.- תביני שיש כאן כיוון לגדול בחיים. או שיש כאן נק' קושי בהתאמה הזוגית.

אם זה פגישה ראשונה שניה - או יותר.

אם זה קורה בקשר יותר ממושך - אולי צריך לדבר על זה...

והאי נוחות. במילים כמו: שמתי לב שאנחנו טוחנים נושא מסויים עד לזרא, מה אתה אומר על זה? איך אתה רואה את הדברים? מה אתה חושב על התקשורת בינינו? כמה הענין הזה מאיים על הקשר שלנו? אין כמו דיון וליבון משותף על כל המטריד אתכם.

בהצלחה.

זה עלה כבר...

מיד כשנפרדנו קיבלתי הודעה על העניין.
נראלי אנחנו נתפסים לנושא הזה, שהוא סתם [לימודים... בגלל שאני עדיין במעגל] כדי לא לדבר על דברים אחרים, שהם קצת יותר רגשיים, לפעמים גם אינטימיים...

אבל זה יחזור. השאלה זה אם שנינו מודעים לזה מה לעשות?

ובקשר לשתיקות- גם אני אוהבת שתיקות... הכי אני אוהבת זה ללכת לצד מישהו ולשתוק, לחשוב, להתסכל על הנוף, לנשום באמת. גם שאני הולכת לצידו זה ככה... אבל לפעמים, קצת יותר מלפעמים, זה שתיקות מעיקות, כאילו יש איזה מחסום.

הדבר היחיד שאני מצליחה לקשר לשתי הבעיות האלו זה שהוא באופי קצת יותר סגור ממני, גדל בחברה קצת יותר סגורה, והוא גם [וסליחה על ההגדרה] דוס יותר ממני [ואין לי עם זה שום בעיה].... 
יש לשנינו את הרצון והנכונות לגשר על הפערים האלו, שיש אפשרות לעשות את זה.
אבל אנחנו לא מוצאים את הכלים הנכונים כדי לעשות את זה.

וזה אומר

1. הצד השני מודע לזה

2. זה לא מרתיע אותו מלהמשיך את הקשר - הוא בדיעה ששווה לנסות.

נראה לי שיש לך קרש קפיצה לדבר על זה שתיפגשו.

אולי תחשבו ביחד (ובקול) על מה אתם רוצים לדבר כדי להכיר אחד את השני?

אנחנו כבר מכירים. שנה וחצי ב"ה.
ובכ"ז, הנושא הזה עולה לאחרונה יותר ויותר...
יש מן מחיצה כזו שגורמת לזה לעלות, מחיצה מלדבר על דברים קצת יותר עמוקים...
[שבאה, לפי דעתי, כי החלטנו לשים את הכל על אש קטנה, לעוד זמן קצוב... אז שמעט נתבגר יותר]

אבל עכשיו, תכלס.. זה לא משנה את המצב הזה. אז מה עושים?
לא חושבת שנצליח להגיע למסקנות מהותיות גם אם נדבר על זה...

|למה לכל הרוחות אנ ילא מצליחה להתבטא?!|

יש רעיונות?

מתחתנים

כמוני

יותר מדי זמן (ולא נושא שחשוב ללבן, או שעדיין לא מבינים מה העמדה של כל אחד), זה מראה באיזשהוא מקום שהשיחה קצת נתקעת (כי מעדיפים בירבורים על שתיקות לא נעימות).

א"א להתקע הרבה זמן על נושאים חיצוניים (ולא אישיים), זה ממצה את עצמו באיזשהוא שלב.

חוסר פתיחות/שיתוף בדברים האישיים יכול לנבוע לפעמים מנסיון ארוך לפני כן. ("למה שכל בחור שאני נפגשת איתו ידע בדיוק הכל על נבכי נשמתי"...)

(גם לי יש את הבעיה הזו.... אני יכולה לדבר שעות ע"ג שעות מסביב בלי להכנס לתוך האמיתי... וזה גורם לקושי בפיתוח קשר).

שמשהו יסביר לי פעם.

איך את מרגישה בכל מיני מקרים, ממה את מפחדת באמת (חוץ מג'וקים), אכזבות, שמחות קטנות וכו'.

עם עצמי כמה זה נכון אצלי.

לרוב - תוך כדי שיחה אני מרגישה איזה תשובות אני מחפפת מלמעלה כדי ש"בטעות" לא נכנס לעומק.

אם אצליח להיזכר בכמה נק' אכתוב לך במסרישי.

ומקווה שתהני פה בפורום שלנ"ו..

זהירות לא להתמכר 

ברוכההה הבאהההה

אשה רוצה חלוקת תפקידים פונקציונאלית, היא תיזום ותוציא לביצוע בתוך ביתה, ובעלה יזום ויוציא לביצוע מחוץ לביתו.

חווה יזמה את החטא הקדמון, ובעלה נגרר אחר החטא. שרה יזמה את גירוש ישמעאל, ומסירת השושלת ליצחק. רבקה התערבה למען יעקב, ולמורת רוחו של התאום עשו, ותוך כדי הטעיית יצחק. רחל ולאה התערבו בסדר היום של יעקב. בת שבע התערבה אצל דוד, למען בנה שלמה במאבק על ירושת המלוכה. ועוד.

אתה שומע את זה, זיגמונד? 

יפה שאתה יודע מה אישה רוצה.

ועוד לפי המקורות!!

יישר כח!!

ואם תתנהגי יפה אני אשקול להמליץ לענת או לרחלקה להכניס אותך לפורום שלנ"ו

רותי, מתחרשת מהמטוס שהבן שלי מעיף פה. (בשביל מה קניתי לו בטריות????)

אבל אפשר להגיד משהו?
(מ מ ש  לא אישי)

למה אתם חושבים שבזמן האחרון פתאום באו לפה  מ ל א   חדשים?????????????

אני כבר לא מכירה פה אף אחדֱֱֱ!!!

איך זה קרה?

תסבירו לי.

(יש מערכת הסברה לפורום?)

מוזמנים לענות ותיקים וחדשים

אבל נקבל גם אותך בברכה.

בהצלחה.

וופל אמריקאי אז תגלה שזה בדיוק מה שהיא רוצה.

וופל אמריקאי או כל ממתק אחר או כל מתנה אחרת, או מחמאות סתם!!!!.

והאבדה נמצאה.

תודה לעוזרים בדבר

שנשמע בשורות טובות.

נשמע כאילו מישהי כאן הולכת להתחתן בקרוב!

מזל טוב!

את 100% חיה! [חיבוק]

ולגבי המאמר--

אם רק אפשר לעדכן את הכותבים\ המתקנים-

שמאז השוע חלו מס' תמורות משמעותיות...

למשל י-ם גדלה ב100000% בקצב מסחרר שאין כדוגמתו.

למשל שנוסדה פה מדינה דמוקרטית- וזכותו של כל אדם לגור איפה שבא לו.

למשל שיש בי-ם שכונות עם סכנת עירוב (מלשון פלישה ערבית) -צריך עוד יהודים שיכנסו! ולא להפך.

למשל שאף גבר נורמאלי לא גומר שירות צבאי עד גיל 20. -מה שאומר שאין מקצוע ופרנסה לבית.

למשל שא''א להתחתן בכפיה.