פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1808)

בנים יקרים,

הנכם מוזמנים בשמחה.

מה בנים לא מטפחים את עצמם?

שאלות כמו- שמתי דאורדוראנט אחרי שרצתי ריצת אלפיים. כל הבנות בורחות ממני כאילו הן בתחרות..

למה זה קורה? אבל בישמתי את עצמי..

גם על שאלות כאילו אני מוחנה לענות..!

בס"ד

בנים יקרים! הכנכם מוזמנים לפורום "איפור וטיפוח"

בנות-אתן מוזמנות להציץ..חחחח

בס"ד

שמת לב שאתה בעצם סותר את עצמך, לגבי החשיבות של התורה?
(אגב, זה לא תורה, זה ספר משלי )
ה"תורה" בעצם טוענת שהחן והיופי הם בעצם שקרים, ומה שחשוב זה הפנימיות, יראת ה'.

חיצוניות זה חשוב מאד ואני מתה לראות את הבנאדם השפוי שיטען אחרת!
פנימיות זה העיקר, אבל חיצוניות זה גם חשוב מאד!
(ד"א - זה קצת מצחיק להפריד ביניהם כי הם כ"כ קשורים אחד לשני שזה מדהים)

עכ"פ, לגבי "שקר החן והבל היופי"-
יש את מה שקשלש אמר (ש"היא תתהלל" > תתהלל בהם) [קשלש! אתה דוס בהכחשה!!]
ויש את הפירוש המילולי הפשוט שאומר ש:הבל = דבר שחולף, היופי הוא דבר שחולף.
ואם כבר- "חן" זה סוג של "קסם אישי" לענ"ד...

יהיו מספיק שירשורים על תחפושות ואיך לאפר..

לבנתים אתם מוזמנים..

תגיד לו- "אני לא אוהב משחקים. רק לימודים.".??

מה הקשר??

בחורה ששמה איפור היא בחורה ריקנית??

זהירות בדיבורים!

אבל השאלה אם זה הופך לאובססיה או שזה בגדר הרגיל

אגב מי שמזניח(מאוד כמובן ) לדעתי זה בעיתי. 

בעזהי"ת.

[ואפילו לפתוח במילים: "בנות יקרות". שיהיה. ]

[נכנעתי]

אבל בהיבט אחר של העינין

אני חושבת שאישה כן צריכה להיראות טוב,כן צריכה להתאפר בטעם.

אבל ברגע שהיא מתעסקת בזה יותר מידי,מדברת על זה,כל היום קונה צלליות,סמקים,אודמים וכדומה..זה כבר ביטל את החשיבות של העיניין ובאמת הופך להבל גדול!אקצין ואומר אפילו שיטחיות..

בעזהי"ת.

אבל לא יזיק עוד אחד.

כמה מרעננים דבריו....

ישתבח הבורא ויתעלה ייתן לו רק בריאות ואריכות ימים ולהמשיך להגות בתורתו הקדושה..

1. א.- בישולים-אני לא להיכנס לי למטבח בשעת הבישול.

ב. בגלל שאני במטבח שלא יהיה לו משעמם שילך לנקות- לאאאאאאא קודם שמים מים אח"כ את החומר ניקוי....

ג. טיפול וגידול הילדים- יחד, רק יחד....

ד. פרנסה- בגדול שני הצדדים צריכים להביא פרנסה- איך אומרים? היום גם משני משכורות קשה לחיות..

2.א- תלוי בבני זוג, אני אישית אוהבת הכל, סרטים, הצגות, בתי קפה. (גם עם חברים, כם עם בן זוג).

ב. בטח, חובה- לפחות פעם בשבוע ללמוד משהו יחד, וללכת לאיזה שיעור (שהקב"ה יזכה אותנו בזה).

ג. בטח, גם זה צריך.. גם "לאחד" את החברים שלנו (מי יודע אולי יצא עוד איזה זוג או שניים )

3. א.ב.ג- יחד,יחד,יחד.... קשל"ש תפנים, בקשר צריך שהכל יעשה יחד.....

בהצלחה

דבר ראשון אל תאיים שמה אתה תצטרך חובש.....

ואל תפגש מכל דבר. זה לא מתאים לאישיות שלך.

בס"ד
א. בישולים-בעיקר האשה..אם הבעל אוהב לבשל אז בכיף למה לא?!
ב. נקיונות-בשנים הראשונות בעיקר האשה  אח"כ כבר הילדים עוזרים,הגבר בעיקר מוציא ת'זבל ;)
ג. טיפול בילדים - בעיקר האשה אבל להחליף בלילה-הגבר בהחלט!
ד. פרנסה - הגבר (לפי דעתי) צריך להיות המפרנס העיקרי-אח"כ האשה יכולה לעבוד אבל קודם כל שעל הגבר יהיה העול של הפרנסה-אני יודעת שזה נשמע חד משמעי-אבל זה ככה אני חושבת שקודם כל הוא המפרנס...

2. מה לדעתכם הצורך המקשר לריענון בין בני זוג ?
א. במישור החברתי -לצאת פעם בשבועיים ככה לערב חוותי...כמו שאמרת סרט , הצגה וכו...
ב. במישור התורני -ללמוד משו ביחד-בבית-בחצר....אני אישית אסבול אם אצטרך לצאת לשיחות עם בעלי...
ג. חברה משותפת -חשוב ממש להיות בקשר עם זוגות שהם חברים של שנינו..וגם עם רווקים...להרגיש חופשי עם החברים שלו-והוא עם החברות שלי.

3. מהם לדעתכם מקום הגבר\אישה בקשר והאם יש לכל אחד מקום שלו
א. ברמת ההשקעה בקשר- מבחינה רומנטית-נראלי שהגבר צריך להשקיע יותר מאמץ מהאישה..מצד אחד יותר קל לו כי זה פשוט לרגש אותנו (הנשים) מצד שני כל דבר קטן שאתם עושים (הגברים) דורש ממכם הרבה אנרגיות חח..אבל אני באמת חושבת שיש מקום גדול ליצירתיות של האישה.
ב. ברמת ההשפעה על ההחלטות - שווה בשווה-אני מאמינה בכנות-בדיבור והקשבה...החלטות צריכות להתקבל על ידי שני בני הזוג.
ג. ברמת יצירת הקשרים החברתיים-אני חושבת שזה תלוי פשוט מי מבין השניים הוא הפתוח יותר...

אבק זה לא חמץ

והילדים זה לא קורבן פסח (יש גם משהו עם הבעל אבל אני לא זוכרת)...

כנסו ללינק איך צריך לנקות- הרב אבינר

http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?f=13&t=1187

אישה אחת אמרה לבעלה :תנקה את המדפים העליוניים

ואת הספרייה

ואת מגרת הנעליים

ואת.. כל העולה בראשכם..

אז בעלה אמר לה: למה מה, אני נראה לך קורבן פסח?

אז האישה ענתה לו: למה אני קורבן תמיד?

חחחחההההההההההה

סתם, אבל שוקי התכוון לוורטים רצינים!

חבר'ה תהיו רצינים קצת באמת!  

אומרים שלכל חפץ גשמי יש איזה סימבול נפשי.

לדוגמא מגירה- מכילה כל מיני חפצים, סוג של כלי קיבול,

אז כשמנקים אותה צריך לכוון שנהיה ממש כלים שמוכנים לקבל את השפע האלוקי,

או לדוגמא כשמנקים את ארון הבגדים צרים לכוון שבעז"ה כל הבגדים שלנו יהיו צנועים,

או כשמנקים רצפה, לזכור שמשם הגענו ולשם נגיע באחד מן הימים...

קיצור, אני לא זוכרת איפה שמעתי את זה,

אבל יש ממש כוונה בכל דבר,

אז בכל השאר תמציאו משו.. סומכת עליכם 

אז היום של מחר מוקדש להוצאת החמץ מהבית פה, ומיום שישי אני אמור לעזור בבית שאני מתארחת שם בפסח..

ואם אני אצליח להגיע לאיזה מחשב עם אינטרנט, אין סיכוי שאני אעמוד בפיתוי!

בס"ד

אני לקחתי חופשה של חודשיים..!!

מומלץ מאוד!!!!!

פתאום אתה מבין שעוברים ימים שלמים שבועות שלמים בלי שחשבת אפילו על הפורום..

מומלץ בחום לכולם!!

(במיוחד אם מתערבים על מגש פיצה..)

חוץ מזה שאני לא אוהבת.

ממש לא!

השאלה אם אנחנו

מזדהים עם הדעה הזאת?

מנסיון!יש הרבה מה לפרט אבל ארוך מדי.

זו תקופה שצריכים להיות פנויים בה נפשית. וקשר כזה פשוט תופס את הנפש.

ואם לא מזדהים עם דעת תורה שאלת. אז עובדים קשה כדי להזדהות.התורה יודעת מה טוב לנפש שלנו כדי להיות הכי טובה וטהורה.

לדעתי הרבה מהבעיות בתחום הנ"ל נובע בדיוק מחברה מעורבת וחברה מערבית...

בהצלחה.

במיוחד אם אחן לך משהו מיוחד להגיד..

סליחה..

סתם גורם לפעמים לבעיות

עדיף שלום שלום ולא יותר מזה

הגעתם שניכם לשלב בקשר בו כבר מותר יותר להפתח ולהוציא רגשות

את יכולה להחמיא ולפרגן לו במילים, או בכתיבה, או לקנות לו דברים קטנים..הרבה דרכים למקום, והרבה דרכים ללב.

בנוסף, הייתי ממליץ על חוויה משותפת שאולי תרפה קצת מהלחץ, טיול למשל, מופע או הצגה (ניסים ונישואין וכד') פגישות מהסוג הזה פותחות שערים ולבבות ומשחררת רגשות..

בהצלחה!

מחמאות/פרגון לא צריכים לבוא בכח ובטח אם אין מקום אמיתי להן.
לדעתי זאת תכונה טובה- בלי שום קשר לדייטים-לדעת לתת מילה טובה,במיוחד שזה בא ממקום אמיתי ובצורה הטבעית ביותר.

אם את מרגישה נכון לומר-תאמרי,תחמיאי,תפרגני.בצניעות ובאמיתיות.

וגם אם זה לא ילך אחרי "המחמאות" את תרכשי לך תכונת אופי טובה ואולי תכירי בעצמך משהו חדש שבשבילו הגיע הבחור הזה דוקא אלייך...

בהצלחה.וזכרי ששום דבר לא הולך טוב בלי תפילות

אני חושבת באמת זה קשה להיפתח ישר והכל אבל אם את מרגישה בנוח במיוחד כשהוא גם משתף אותך אז את תרגישי אם זה מתאים לך לאט לאט אבל כן כדאי לך להמשיך בקשר אבל כן להוריד הילוך לא כל יום להיפגש אפשר גם כל יומיים ....

צריך זמן לעכל ואז תוכלי להעריך את הקשר ולהבין יותר לעומק מה שקורה ביניכם ...

חוץ מזה תגדירי למה את מיתכונת לא מצליחה להיקשר הרי את כן נהנת איתו וכן פתוחה אליו ,לא ?

תקני אותי עם אני טועה בכל אופן אני חושבת שכדי לכם מה שבטוח להיפתח לאט לאט ולדבר להרגיש בנוח לדבר ולשתף תראי לפי התגובות שלו מה הוא אומר או מרגיש .. תכירי אותו

תשקיעי גם בדברים כמו מתנה קטנה או כל דבר קטן אחר .....

כיף לי לראות אותו אבל ברגע שנגמרת הפגישה לא יוצא לי לחשוב עליו עד הפעם הבאה..

אני לא מרגישה משו מעבר ל-טוב! הרגש לא מתפתח הלאה!

עם הבחור הראשון שפגשתי הרגשתי משהו די דומה, שהפגישות נחמדות וזורמות ונחמד לנו יחד, אבל הרגש לא מתפתח משם הלאה, לא הרגשתי שאני מתגעגעת אליו בין הפגישות או מחכה לו או משהו. לקח לי המון זמן לעלות על זה, כי המון מאלה שהתייעצתי איתם אמרו לי דברים בסגנון של "בשכל הכל מתאים? אתם נהנים יחד? אז מה הבעיה? רגש זה דבר שנבנה" וכו' וכו'. אבל אני אחרי חודשיים- שלושה כבר הרגשתי שזה יותר מדי זמן בשביל שלא לבנות שום רגש. רק לא הצלחתי להסביר לאף אחד מה הבעיה שלי, כי מבחוץ באמת הכל היה נראה מושלם..

 אחרי כמה זמן אמרה לי חברה חכמה (ונשואה): שימי לב אם את מרגישה שהיית מבחינתך מוכנה לשים במקומו מישהו אחר ולא היה משנה לך הרבה- משהו כאן כבר לא תקין.

זה הפיל לי את האסימון סופית, ואחרי תקופה מאוד ארוכה יחד נפרדנו (זתומרת, אני נפרדתי.. הבחור מבחינתו היה מוכן להציע לי נישואין כבר אחרי חודש וחצי..), ולומר את האמת? הרגשתי ממש הקלה אח"כ. כמובן שלא היה קל בשבוע הראשון אבל אח"כ שמתי לב שהרבה יותר קל לי על הלב.

רק אח"כ כשפגשתי את בעלי שיחיה הבנתי באמת מה לא היה בקשר ההוא...

בכל אופן, אני לא יודעת מה המצב באמת אצלכם אבל תבחני ברצינות את הנק' האלה. בשכל את כבר יודעת שהכל נראה טוב, אתם צריכים באמת לנסות לעורר את הרגש, וכתבו לך כאן המון דרכים לזה.. מה שאני רק באתי להוסיף זה שאחרי שאתם מנסים באמת להחיות את הפגישות שלכם, תנסי לשים לב טוב אם משהו השתנה, אם את מחכה לטלפונים שלו, חושבת עליו, מחכה לפגישה איתו, לא מוכנה לשמוע על שום הצעה אחרת, וכו' וכו'. נראה לי שתקופה ארוכה מ-3 חודשים שלא מתפתח בה כלום, זה אומר או שלא עשיתם כלום כדי לפתח, או שצריך לבחון את הכל מחדש.

העיקר- שיהיו החלטות טובות ונכונות והרבה הרבה סייעתא דשמיא!

(כדי לגמור עם סוף טוב: הבחור ההוא התחתן יום אחד לפני. והוא עלה לתורה בשבת חתן בדיוק בבית כנסת שאני התפללתי... תחשבו שאני באה לשחרית בשבת כלה שלי עם גדוד חברות צוהלות ושומעת אותו עולה לתורה עם כל הטררם והסוכריות וזה.. היה משעשע)

מכים עם כל מילה

פעם לגבי זה "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

אלעד אם אני זוכרת נכון העלה את האופציה הזו:נסו לעשות דברים נחמדים ביחד:טיול משותף או כל דבר אחר שהוא לא פגישה רגילה ולאט לאט הרגש מאליו יתפתח.גם מצידו יותר וגם מצידך כך שתרגישי טבעי ונח להחמיא ולפרגן.

בהצלחה גדולה !

שחוץ מפחד להחליט, אין לו שום בעיה אחרת.

 אז אם מעוניינת בכל אופן שהקשר יתקדם, תנסי אולי קצת "לבוא לקראתו", ולהיענות לבקשות שלו, אולי זה יזיז אצלו משהו. 

הבחור יוצא עם בחורה חודש + הוא כולה רוצה לשמוע קצת התקרבות מהצד השני..

זה מאד נורמלי.

וכמו שיהודית שואלת :לברר איתו למה הוא מצפה בקשר? (-לא בציניות)לי קרה משו דומה, ובאמת זה נבע פשוט מפחד להחליט.  צריך לשאול אותו לכוון ולדחוף (אגב זה תפקידה של האישה לדחוף לקדם) אם יש משהו אחר שמפריע? האם הוא לא חושב שבאמת קשר ורגש נבנים אחרי חתונה? האם טוב לכם ביחד? נעים לכם? ממש שאלות שהוא יצטרך לענות ולחשוב עליהם. לדבר איתו גליות. ו ונראה לי שאם הוא ירצה גם לך יהיה טוב! בע"ה!  אבל אם את רואה שהוא מתמהמה אני חושבת שצריך להגיד בשלב מסוים- תחליט לאיזה כיוון אתה הולך. כי אין לי את כל הזמן שבעולם...לחץ מתון,בדגש על מתון. בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות!

והוא אומר שאם היית מראה לו את זה ומדברת איתו על זה הוא גם היה נפתח.
אז למה את מחכה???
יכול להיות שלא היה לו בטחון להביע רגשות כל עוד הוא לא ראה שאת רוצה ושמחה בקשר.
דווקא לי נראה שהוא רוצה בקשר כי אחרת לא היתה חשובה לו דעתך על הקשר.
כדאי שתדעי שמספיק שתגידי שאת שמחה בקשר ואת לא חייבת באמת להגיד דברים שאת חושבת שהם מוגזמים.
נראה לי שזה פשוט היה תגובת שרשרת:
את לא הבעת את רצונך בקשר----הוא פחד שאת לא באמת רוצה ונסגר---את גם כן נחסמת---הוא עוד יותר נחסם! וכו'...

כתבו פה רעיונות מאוד טובים - ללכת לכל מיני מקומות נחמדים ביחד ע"מ שתיפתחו יותר ותרגישו טוב זה עם זו.

קשה לייעץ ולקבוע עובדות. מכיוון שאת היחידה שיכולה לראות את המציאות בצורה הנכונה ביותר. את היא זאת שצריכה להתמודד עם הבעיה ולהגיד את הדברים או להציע וכו'. לכן קשה לקבוע מה את צריכה לעשות, אבל...

תמיד אפשר לספר סיפור אישי, ואולי זה יתן לך רעיון או כיוון למחשבה...

כשאני הכרתי את בעלי, הייתי אשכנזיה- במלוא מובן המילה, וזה כולל חוסר יכולת להביע רגשות ומחמאות כלפי כמעט כל אחד, ובמיוחד כלפי בחור (ממין זכר...). אבל בעלי (ספרדי כמובן) ושפך עלי מחמאות והביע את רגשותיו כל הזמן, בלי להתבייש. אבל אני התקשתי להחזיר לו באותה המטבע. אז הוא, בסבלנות רבה, אמר לי: נו, תגידי לי שאת אוהבת אותי, וכן הלאה... וכך הוא הכריח אותי, ואני הכרחתי את עצמי להביע רגשות, וכך התקרבנו וב"ה התחתנו (עם כל הקשיים האחרים שהיו בדרך- הקשר היה מאוד חזק בזכות זה).

אז בנוגע אלייך, אני לא מכירה אותך, ואני לא יודעת את הסיטואציה המודייקת, ומה הסיבה בגללה החליט להגיד שהקשר תקוע וכו'. אבל גם אם הוא המיועד וגם אם משהו אחר, אם קשה לך להביע רגשות ולהיפתח וכו', פשוט תכריחי את עצמך. בהתחלה זה יהיה מוזר ומצחיק, אבל זה בסוף יטמע בך ותרגישי הקלה. זאת תהיה הטבעיות שלך.

העיקר.... להתחתן!!! לא לפחד!!! לא להישאר לבד!!! לכל הזוגות, גם הזורחים והזוהרים והנאהבים במיוחד, קשה מאוד בהתחלה...

על הזמן שהקדשתם, על הסיפורים האישיים ועל העצות המדהימות!

סייעתם בידי ב"ה..

כל טוב!!!

ב"ה

אני אחזור על מה שנאמר כאן אבל עדיין חשוב לענ"ד

חבר של בעלי יצא עם אשתו וגן כן הרגיש בערך כמו שתיארת הוא הלך ךהתייעץ עם רב
(אם אני לא טועה רב מ"מרכז") והרב אמר לו את אותם הדברים שנאמרו לעיל.

צריך ללכת למקום שיעורר את הראגש כמו למשל פארק שיש שם פינות שקטות(כמובן לאט להגיע לסיטואציות בעיתיות של ייחוד וכד') או  לעשות  ביחד מסלול.

כשיצאתי עם בעלי הלכנו יום אחד לגן הנדיב בזכרון, טיילנו שם אכלנו ובנוסף כל אחד הביא תמונות שלו מחייו -דבר שמאד פתח (אצלי לפחות) את הלב-כי גם אני נתקלתי בבעי'ה דומה שנהנתי בפגישות אך לא ידעתי מה עם הרגש.

בהצלחה רבה

ובשורות טובות.  

לא בדיוק אותה בעיה אבל לא מאוד רחוקה, אז הוא ענה לי ש:

א. לא מתחתנים אם אין רגש.

 ב. צריך (בזהירות ועם הדרכה!) לפתוח את הרגשות והחוויות אחד לשני, כשצעירים לומדים (ובצדק) לחסום את הרגשות והחוויות בדיבור עם המין השני וההרגל נשאר גם יותר מאוחר,צריך לחשוב קצת אחרת וכן לפתוח את הרגשות אחד לשני,לדבר על חוויות,רעיונות חלומות וכיוצ"ב. אני מדגיש-הרב אמר שזה צריך להיות בזהירות ושצריך הדרכה.לא לפתוח דברים שעוד לא צריך לפתוח וכדו',במיוחד אם יתברר שזה לא זה וחשפנו בפני האדם הלא נכון דברים שלא צריכים להחשף.

זה ידוע שבלילה יש פתיחות...

אבל דווקא בטלפון?

איך הם יגיבו?

חוץ מזה,

תודה שבנות שפה ברמה של 25+!

אז 3/4 פורום לא נחשב...

חוצפן!

דבר ראשון אני רק בימים הממש אחרונים לא הייתי פה

דבר שני אם אני פחות פה זה רק סימן טוב

דבר שלישי לך אין זכות דיבור לא היית פה חודש

דבר רביעי הבנות פה הכי איכותיות בעולם...

דבר חמישי! אין על תמניות!

לא יעזור לאף אחד...

;)

בוא נרגיע את העניינים!!!!

לא צריך להיות בגיל 25+ בכדי

להבין שיש כאן חברה איכותיים (ולא רק תימנים) 

אני באמת מקווה שהרוב נעלמו מסיבות טובות (או בגלל נקיונות לפסח...)

אני מבקרת כאן לעיתים תכופות אך לצערי אין לי זמן להגיב...

בהצלחה בהכל.

דתיים, חרדים, דתלשי"ם, ואפילו תימנים. ראי הוזהרת.

סתם..חח אני חצי תימניה.. אבל בכל זאת.. להירגע על התימנים..

כן, יש כאן מכל הסוגים.. אנשים תמהונים למדי, את זה תגלי בהמשך...

שיהיה בהצלחההה

לדיון עדתי \ גזעני סוער...  ?!  לא ברור בכלל   

בכל מקרה... תודה ל' 'מתייחסים' על קבלת הפנים החביבה

נצלו"ש- ניצול שירשור.

תהני פה..

כולנ"ו פה יהודים...

יש פה עירבוביא... הכלאה די מוצלחת, הייתי אומרת...

כל אחד ורמתו...

א. לכבות את המחשב (זה כבר מוריד לפחוות חצי מהיצר הרע לבלות את הלילה בפורום)

ב. לספור כבשים (אומרים שזה עובד!)

ג. לדמיין את צורת האותיות של קריאת שמע, אחת לאחת (בדוק ומנוסה)

ד. ללמוד תורה (ידוע שזה עובד, כי עדיף לו ליצר הרע שתרדמי מאשר שתלמדי תורה)

בס"ד

לקרוא 15 פרקי שיר למעלות שבתהילים

ישר אחכ נופלת מין תרדמת כזאת.

אני הייתי בשוק שנרדמתי.

אני אספר.

עשיתי ניתוח לייזר

ובעקבות הניתוח ישנתי מלא כדורי שינה לא כדורי שינה כשאתה סובל מכאבים אתה מעדיף לישון

ואז כבר הגיע שלב

שלא הייתי יכולה להרדם יותר!!

נמאס לי לישון כולי כאבתי מלנוח כבר

והיו לי לילות שימורים כאלה.

אז סבלתי 2 לילות

ואז בלילה השלישי הרגשתי שזה עומד לקרות אז אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאתן לזה לקרות (זה ממש סבל)

אז נזכרתי בסגולה הנ"ל

קמתי קראתי

איך שחזרתי לישון הרגשתי את השינה נופלת עלי ותוך שניה נרדמתי זה היה ממש לא היגיוני..

כי הייתי כ"כ עירנית שניה לפני...

כמובן שצריך להאמין בזה....

בהצלחה ולילה טוב

אני לא באמת רוצה לישון.. זה רק כי אני חייבת..

אני רוצה לחכות ערה, עד אז..

בס"ד

1. לסיים שיחות טלפון עם חברים/ות

2. להישכב במיטה, לעצום עיניים בשלווה, ולדמיין את רחש גלי הים.
אני שמעתי שזה עובד.

3. פעם ספרתי כבשים, וזה באמת עזר. (אחרי הכבשה ה-200, אם אני לא טועה)

גם אני ישר שראיתי את זה שאלתי את עצמי:

למה את לא נרדמת?

למה את מחכה?

ציפיה נעימה!

(מצטרפת לעצות הנ"ל)

נראה לי שאני  תכף פורשת..

למרות שאני עדיין במתח.

מזל טוב!

(בטוח שזה משהו מרגש!)

התכוונת לזה?

כי זה לא כזה מוכר.. ולא נראה לי שיש הרבה ביצועים לזה, אם בכלל..