אני יוצאת עם בחור כבר חודשיים+ . הקשר היה בנוי על קשר כל יום, ע"י הודעות, שיחה או פגישה.. זה היה קצת צפוף אז עשינו הפסקה של כמה ימים כדי לוודא שהקשר לא מבוסס על תלות. בהתחלה זה היה לי קצת קשה ואח"כ הרגשתי כמה זו היתה החלטה בריאה לקשר.
אני הרגשתי שכזה סגנון אני רוצה! היה לי ממש טוב איתו! חיכיתי לשיחות, לפגישות.. מבחינה שכלית הסתדרנו יופי!
הבחור נורא פתוח ובערך אחרי חודש הוא אמר לי שמבחינה שכלית הוא קיבל בדיוק מה שהוא רצה אבל מבחינת רגש, הוא חסום! הוא לא מצליח להיקשר! הוא מחפש את הגעגוע אבל הוא איננו..
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות כי חשבתי שמוקדם מדי להרגיש, אני גם לא הרגשתי שאני אוהבת אותו ולדעתי אהבה זה דבר שצריך לבנות.
הוא התחיל להגיד לי את זה לעיתים יותר קרובות וזה התחיל להוריד לי את האוויר. התחלתי להרגיש קצת מרוחקת ממנו למרות שעדיין ממש נהננו יחד.
החברות והמשפחה גם ניסו לצנן את ההתלהבות שהייתה לי כדי שאני אצליח לחשוב בשכל ולא אסחף אחרי הרגש. ואכן זה קרה.
עדיין אני מעריכה אותו ועדיין ממש כיף לי איתו ויש לנו מלא דברים משותפים אבל אני לא מצליחה להיקשר אליו. לדעתי בתת מודע אני פוחדת להיפגע אם הוא יחליט שהוא לא רוצה להמשיך את הקשר אז יצרתי מין חומה שחוסמת אותנו מלהתקדם הלאה! מרגיש לי שהקשר קפוא! לא מתקדם לשומקום!
עוד משו, מטבעי אני לא מביעה רגשות, לפחות לא בהתחלת קשר. אני צריכה לבנות אמון ורק אז יש לי את הביטחון להיפתח.. הוא מההתחלה היה גלוי איתי ממש!
דיברנו על זה באחת השיחות האחרונות והוא אמר שאולי הוא חסום אלי רגשית מכיוון שאני לא משתפת אותו ברגשות שלי על הקשר ואני לא "מחמיאה" לו.. מבחינתו להחמיא=לפרגן.. אני לא ממש מסוגלת להחמיא לו בשלב זה של הקשר! ולא בגלל שלא מגיע לו, הוא אחלה בחור!
השאלה כמה אני צריכה לבוא לקראתו בשלב זה של הקשר? אולי אני צריכה לומר לו שיחכה שהקשר יתחזק. ואז, מי אמר שהוא יתחזק בכלל?
וסתם, איזה מילים אני אמורה לומר לו אחרי חודשיים הכירות? הרי צריך להיות גבול,א"א לומר כל דבר..
יש אולי זוגות שנתקלו במצב דומה וידוע לכם איך הם התגברו על השוני הזה?
10 נקודות