פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1807)

בעזהי"ת.

Forum/Forum.aspx/t93742#897124

בעזהי"ת.

הסתבכתי..

חברה,

תכנסו והשתתפו!

תודה!

ענת לטיפולך!

מקווה שאת יודעת למה...

אבל אני בעז"ה אעבור אותה, גם בלי התהילים!

(זה רק יגדיל את עוצמת הנס,

במקום שהוא יהיה בדרך טבע!)

לישועתך קיוויתי ה'!

גם אני חשבתי על זה תאמת.. חיחיח, ואז זה לא כזה מסתדר,

אז או שתתחתני או שתעשי שירות, לא מומלץ לפי דעתי לשלב..

מה לעשות, זה הזמן שה' מצא לך ת'חתן שלה.

אם נעשה חישובים מתי הכי כדאי להתחתן בהתאם למצב התעסוקתי, נתחתן כשנצא לפנסיה.

(ואולי זה מה שמצפה לי..? בעעע..כל דבר שאני כותבת פה מעלה בתוכי תגובות פסיכוסומטיות)

זה בערך מה שהמקשרת שלי אמרה..

כי זה באמת לא מומלץ לבלות חצי מהיום ואף יותר רחוק מהבעל

בתחילת חיי הנשואין, שבד"כ בתחילתם רצוי להיות קרובים יותר אחד לשני כלומר,

אממ חוץ מיזה שזה תלוי גם איפה את עושה וזה שולל לך די הרבה אופציות, כמו שירות

בתקן חוץ,או בתקן של גרעין תורני שכמעט אין זמן לנשום וכו'..

לא יודעת..

ה' יעזור

בע"ה תעשי ותצליחי, וה' ימצא לך פתרון!

"אין עיצה-רק תפילה"!!

מה זאת אומרת חצי מהיום ואף יותר רחוקה מבעלך?

ומי מבטיח שאחרי השרות יתאפשר להם להיות הרבה זמן ביחד?

נכון שצריך בשנה הראשונה כמה שיותר להיות ביחד על מנת לבנות.. אבל לרוב לא יוצא שהם יוכלו להיות יחד כל היום..

בשנה ראשונה רצוי באמת להיות קרוב לבעל כדי לפתח מערכת יחסים

טובה, וכשאת בש"ל עד 4-5 ומגיעה הבייתה מותשת מעייפות אי אפשר ככה

לפתח מערכת יחסים.. ברור שגם אחרי השירות יהיו מצבים שלא יהיה זמן וכו'

אבל אין מה לעשות, ובשנה ראשונה לפחות כן צריך להשתדל....

רוב רובם של הזוגות שמתחתנים חוזרים אחרי 4 - 5 הבייתה. אפילו אברכים בישיבה. אבל בטח מי שלומדת באוניברסיטה ובטח ובטח בני זוג קצת יותר מבוגרים שפשוט עובדים.

צריך לצאת מהסרט

מה נראה לך שבשנה הראשונה הבעל והאשה צמודים?לא תמיד זה ככה.

ברור שצריך להשתדל להיות קרובים אבל יש עוד דברים.גם אם תתחתני כשתלמדי(שזה יותר סביר) את תגיעי הביתה בשעות מאוחרות ומותשת מעייפות,אז מה תעשי?ללחתני כשתגמרי ללמוד?תחכי עד אז?

אני מסכימה איתך שכדאי כמה שיותר להיות יחד

ובעניין חתונה בשרות לאומי אני חושבת שיותר צריך לתת דגש על האם בכלל בשלים לחיי נישואין

בכל אופן אני כמעט לא מכירה מצב כזה ששני בני הזוג מסיימים בשעות מאד מוקדמות את מה שעליהם לעשות..

רצוי לפנות את אחה"צ - ערב להיות יחד אבל יותר מזה לרוב זה לא ריאלי

אבל זה לא קורה במציאות כי:
אם הבעל לומד בישיבה אז לפחות עד 7 הוא בישיבה!
אם הבעל בצבא אז או שהוא חוזר כל יום מאוחר בערב או שהוא חוזר פעמיים בשבוע!
אם הוא עובד אז גם כן אחרי העבודה הוא חוזר שזה לרוב בין 5-8 בערב!
אם הוא סטודנט זה הכל תלוי בשיעורים ובימי עיון שלו!!

כשהייתי בשרל"א=שירות לאומי..

יצאתי עם בחור שרצה שנתחתן...

ואני היתעקשתי לא להיתחתן בשירות לאומי...

ברור שזה  היה גם תירוץ בשבילי כי לא הייתי נעולה עליו...

אז הוא החליט בפגישה השלישית שהיתה בחודש טבת שחודש אב הוא חודש מעולה לחתונה...

ייגמר השירות ונוכל להיתחתן...

אז זהו שלא...

בדיעבד...

חבל שהיתעקשתי...

אבל כמובן שהכל מהקב'ה והוא לא היה המיועד לי וכנראה שאף אחד לא היה המיועד לי בשנת השירות ולא בזו שאחריה וגם לא בזו שאחריה וזו שאחריה... מקווה שהשנה בעז'ה...

אומנם זה לא פשוט להיתחתן בשירות אבל אם זה בא למה לחכות..???

בס"ד בר"ה

(שגם היא לא הכי נראית לי כי בכל מקרה מן הסתם הבעל יהיה בכולל או בעבודה ) אף אחד לא הביא סיבה באמת למה לא להתחתן!!!!

בס"ד בר"ה

אם יש למישהו/י מה להוסיף אני ישמח!!!

אני לא נגד חתונה בשירות לאומי(מי יודע אולי אני יתחתן גם בשר"ל..=]) אבל ברור שיש לזה חסרונות-עד עכשיו לבחורה היתה מסגרת שהיא היתה בה ופתאום להפסיק,היא עוד לא התחילה ללמוד וגם בעלה לא עובד כי הוא בישיבה.
וכן,זה בטח קצת קשה אבל ב"ה רוב הזוגות הצעירים מסתדרים ב"ה,וההורים עוזרים טיפה פה טיפה שם עד שהזוג יסתדר לבד..
מסקנה:אל תדחו חתונה בגלל שר"ל!

בס"ד בר"ה

בתשי"ת זה בת שירות??? אם כן אז מה ההבדל בין שירות לאומי לבת שירות לאומי??

תכלס זה עיניין של מוכנות....

לגבי השירות עצמו-

יש אפשרות להשלים שירות המקום אחר בארץ- ניידות יחסית גדולה יותר מלימודים או עבודה.

העיסוק עצמו מכניס משכורת- לא שלומדים וגם עובדים.

צריך לעשות בעיקרון 40 שעות בשבוע (אם לא עידכנו בשלוש שנים האחרונות...)- יום מלא וזהו. לא חייבים להמשיך בקומונה או בבית ילד....

כך שאפשר להסתדר.

בס"ד בר"ה

אם מישהי מתחתנת באמצע שירות....

א. המשכורת שלה משתנה?? אם כן יש לכן הערכה לכמה בערך???

ב. זה כמו חייל באמצע שירות?? יש כל מיני עזרות והטבות??

ג. אפשר להפסיק שירות באמצע??

בעזהי"ת.

בטח שאפשר, אבל אז לא מקבלים את ההטבות של בת שירות - מענק, תעודת ש"ל, וכד'.

שאתה הולך להתארס עם מישי בשר"ל או מה ?

אין לי מושג לגבי א' וב' וג'-אפשר להפסיק שירות באמצע.

בס"ד בר"ה

בע"ה שיהיה בשורות טובות ישועות ונחמות לכל עמו בית ישראל!!!!!!!

אני חושבת שקשה לשלב בין השניים

אני רואה איך אני , שעושה שרות יחסית קליל חוזרת הביתה מותשת,

וקשה יל לשלב דברים יותר פשוטים תוך כדי שרות אז חתונה?

חתונה או שרות?

ברור שחתונה!@

הרבה יותר חשוב משרות

למרות שזה לא בטוח שזה הכי טוב לה מבחינת בשלות להתחתן עכשיו-

אבל זה נושא לשרשור אחר..

כך נדמה לי.

כן, אמא שלי רועי קליין.

חגית ריין- אמא של בנייה ריין.

ב"ה

אולי זה יישמע קצת מצחיק, אבל זו תשובה רצינית.

הרבה אנשים (מנסיוני, יש לי אחות נשואה), בוחרים את האולם לפי ה... תפריט! פשוט כך!

הם בודקים מס' אולמות, בעיקר בשעות הערב כשיש חתונות,
ובכל אולם מציעים להם המנהלים חדר קטן צדדי, לטעום מהתפריט.

כמובן שבודקים את האפשרויות האחרות, כמו שאמרת - מחירים, מיקום וכו', אבל גם את זה!

שיהיו בשורות טובות!

יש לפעמים אולמות מאוד יפים אבל קטנים, ואז בקושי אפשר לרקוד...

בס"ד

ובעיקר גודל הרחבת ריקודים..

יש אולמות שזה פשוט נורא-רוקידים אחד על השני..סיוט!!!!

לי זה ממש חשוב העניין.

להם חשוב שיהיה אוכל סביר

(לא ברמות מטורפות, מצד שני....)

ולי חשוב ממש המיקום.

סליחה, אבל בתכלס',

לא כ"כ אכפת לי מה אנשים יאכלו שם.

(זה היה לי מוזר לראות את חברתי הכלה אומרת לנו "לכו לאכל")

חודש אחרי החתונה שלי הייתי באותו אולם בחתונה אחרת, ואמרתי לגיסתי אז שאני מרגישה שאני משלימה את החלק הזה של החתונה שלי, כי הרי בסעודה של החתונה אני הייתי בחדר ייחוד..
תכל'ס מה שחשוב להשקיע בו זה לדעתי רחבת ריקודים אנושית ותזמורת איכותית.
אולי משום שאני לא מהאנשים שמגיעים לחתונות כדי לאכול אלא כדי לרקוד.

(לבנות שבינינו, צריך להשקיע גם בשמלה שנראת מצוין, והיא לא חייבת להיות יקרה, ובצלם. זהו)

א. השווגער.

ב. השווער.

או אפשר גם---

א. אמא לו.

ב. אמא שלה.

זה תלוי בכמה גורמים שקשורים אחד בשני...

דבר 1-תקציב...

דבר שני- מיקום{אלא אם כן לא אכפת לכם לטרטר את האורחים שלכם או שאת עושים הסעה-שגם זה סוג של טירטור..}

ואז מצטרפים שאר הקריטריונים-אוכל גודל רחבה...

ובסוף עיצוב-כי אתו תמיד אפשר לשפצר...

מזל-טוב....

צלמת ומאפרת...

ויש עוד...

בעזהי"ת.

כי כתבת "מפיקה (נקבה) ו"מעצב" (זכר)...

בעזהי"ת.

בקיצור, צריך לעבור דרך חתחתים עד שמגיעים לשם.

_______
מניסיון של חברה

בעזהי"ת.

מה שלא סביר.

חו"מ, אם יש אירוע כדאי לבדוק אם יש אורחים נוספים שבאים עם רכב מהאיזור.

טרמפ כזה אינו נקרא טרמפ.

אבל בכל אופן אפשר לצעוד רגלית.

וגם מ"צ מהווה בעיה רק בגלל שאתה נחלאווי אם היית גולנצ'יק זה לא היה בעיה, להיפך...

בכל אופן עוד 5 חודש נגמר העסק לא?! אלא אם כן אתה מתכנן להיות נגד כשרות או משהו כזה... (רעיון לא רע בהתחשב לאהבה למדים שאתה כותב כאן לעיתים.)

בכל אופן לא התכוונתי לפגוע בשורות דלעיל ומקווה שגם לא עשיתי זאת.

בחור.

ניווט ועוד טיפונת הליכה בקיבןץ וזהו.

ולגבי המרחק ניסיתי לאמוד באמת אם זה שייך לצעוד רגלית והגעתי למסקנה שכן אך יתכן מאד שאני טועה מאחר טאני גרוע בלהעריך מרחקים.

הייתי שם בחתונה של חברה.

מקום גדול, כן, אבל יקר.

לענ"ד - הכי חשוב משהו שלא תיווצר עליו מריבה משפחתית.

כלומר, נכון שישנם הרבה קריטריונים, ולכל אחד חשוב משהו אחר, אבל צריך גם לדעת להתפשר.

לי מאוד חשוב שיהיה מקום לרקוד, ושיוכלו לבוא הרבה חברות => מחיר לא יקר מדי למנה, או מנות משמחים לכולם..

אבל די ברור לי שההורים שלי יהיו בהלם טוטאלי, ושיש עוד רצונות חוץ משלי בסביבה..

אז בעז"ה, כשנגיע לגשר... נעבור אותו, איכשהו, כמו כולם.

רחבות ריקודים גדולות
אוכל טעים ולא יקר מדי
חניה
נגישות עם אוטובוסים (אם לא - לקחת בחשבון לארגן הסעות)
יופי ונקיון

לפי תאריך....

(מי שהבין הבין....)

כשאתה עוד לא נשוי , כלומר, בגיל שמסתכלים על זה באופן של- לא משנה עם מי תתחתן -העיקר שתתחתן כבר, אז לאף אחד לא בראש שלו איזה אולם ואיזה צלם ואיזה גודל של רחבת ריקודים. כולם רק חושבים - מתי זה כבר יקרה.. ושזה יהיה בזמן שרק יזכו לראותך תחת החופה , ומי בכלל חושב על רחבת ריקודים..בא לך להתסגר אתה והיא בחדר של 2  עדים ורב עם חצי זקן, כדי לא לבייש את רחבת הריקודים שתראה יותר גדולה פתאום, כי רגל וחצי בערך תפזזנה שם..

הבנת למה אני מתכוונת...

מה זה ההזיות האלה?

קנאה- ריח של מחשבים וצבע צהוב מלוכלך
פירגון- ריח של יין לבן וצבע ירוק
שנאה- ריח של... טוב, לא יפה להגיד בקול... צבע זהב מלוכלך ודביקי כזה..
אהבה- ריח של קינמון וצבע סגול
פחד- ריח של בצל וצבע ירוק של מדים
אושר- ריח של פרדס בזמן הקטיף וצבע ירוק כתום עז.
תיעוב- ריח של מכונית זבל. וצבע אפור
תקווה- ריח של גשם וצבע תכלת
כעס- ריח של קלף וצבע כחול ג'ינס
הכרת הטוב- ריח של מצעים נקיים וצבע ורוד אפרסק
שמחה- ריח של קפה וצבע קרם סגול כסוף בוהק. (לא חייבים להבין)
יאוש- ריח של עשן וצבע שחור
אכזבה- ריח של עיתון וצבע של עיתון
שלווה- ריח של ים וצבע לבן
החמצה- ריח של גבינה וצבע חום
הפתעה- ריח של בלונים וצבע כתום זוהר
כאב- ריח של תרופות וצבע אדום

קנאה : חום לבן כזה...
פירגון : ירוק פורח..
שנאה : צהוב...
אהבה : אדום
פחדה : שחור סגול
אושר : תכלת
תיעוב :--
תקווה : סגול בהיר..
כעס : אדום כהה
הכרת הטוב :
שמחה : צהוב כתום
יאוש : אין בעולם כלל
אכזבה : ---
שלווה : ורוד
החמצה : ---
הפתעה : ---
כאב : כחול

--------------------

עכשו אני... אותיות בן או בת?.

א :

ב :

ג :

ד :

ה :

ו :

ז :

ח :

ט :

י :

כ :

ל :

מ :

נ :

ס :

ע :

פ :

צ :

ק :

ר :

ש :

ת :

א : בן

ב : בו

ג : בת

ד : בן

ה : בן

ו : בן

ז : בת

ח : בן

ט : בת

י : בת

כ : בת

ל : בן

מ : בת

נ : בת

ס : בן

ע : בן

פ : בת

צ : בת

ק : בת

ר : בת

ש : בת

ת : בת

כל הבונה תילי תילים של פרוש פסיכילוגי על הנ"ל עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.
הקשר בין הנכתב למציאות מקרי בהחלט. (זה היה אנדנדינו)

א : בן

ב : בת

ג : בת

ד : בן

ה : בן

ו : בן

ז : בן

ח : בן

ט : בת

י : בן

כ : בן

ל : בן

מ : בת

נ : בת

ס : בן

ע : בת

פ : בן

צ : בת

ק : בן

ר : בן

ש : בן

ת : בן

חחחחחחחחח...אני משעמם...טוב לפחות זה כייף...

קנאה- צהובה
פירגון- ורוד בריח תפוחים
שנאה- ריח של אוטובוסים וצבע סגול.
אהבה- ריח של קינמון וצבע עור
פחד- סגול
אושר-
תיעוב- סגול, ריח של אוטובוסים.קרי, מכוניות זבל.
תקווה- ירוקה
כעס- צבע לבן.
הכרת הטוב- סגול בהיייר.
שמחה-
יאוש-
אכזבה-
שלווה- הקרם של נטורל.
החמצה- ריח של שפתון ירוק
הפתעה-
כאב- אדום, ריח מגעיל כזה.

אמשיך יותר מאוחר.. מ"מ.[:

בניתי על זה שיעור שלם לפני כמה חודשים

היה מדהים.

אבל אני לא מתכוונת לפרט כאן את כל מחשבותי.

קנאה-   כתום חולני
שנאה-   אדום מחריד וצורם
אהבה-   כתום חם ומלטף
פחד-     אפור
אושר-    סגלגל
תיעוב-   צהוב
תקווה-   כחול שמיים
כעס-     אדום 
שמחה-  עירבוב של צבעים חיים ויפים
יאוש-    ירוק מת
          

די,  סיבכת אותי!!
                          עד לכאן הצלחתי.....

ותשאי בתוצאות, אם תתחרטי בבוא הזמן.

שיהיה ב"הצלחה מרובה. המון תפילות, תמיד תמיד!! והרבה סיעתא דישמיא!

ברכה והצלחה!

לכי ל- 2-3 שדכניות שנראות לך שהן לרוחך, ותבדקי ברצינות את ההצעות שלהן.

לא צריך ללכת לכל השדכנים שבעולם גם כשלחוצים להתחתן.

"לך אחרי הלב

כולם אומרים

הלב שלהם, אולי

העיקר- שיהיו מרוצים"

(גאולה לעולם- שורות משיר מהאולפיזמון כשהייתי חמשושית אי -אז....)

זה החיים שלך- לא של אף אחד אחר. כולל אמא והדודות והחברות המלחיצות.

ואת צריכה נחת!!!

לכי ל2-3 שדכיות מהמגזר שלנו- מוכרות ומכירות וכו' (אנשים!! תמליצו לה!!!)

תגידי לאמא שלך שהלכת- שתראה שאת משתדלת. ואז תסנני אותה!!!! ממש לא בריא -לא להורים ולא לקשרים- שאמא יודעת כל פרט...

אל תבזבזי כוחות. ואל תעשי דברים שיכניסו אותך לבעסה.

(בעלך לא ישמח לשמוע שהתבעסת כ''כ בדרך למצוא אותו... חבל. פשוט סתם חבל.)

ותתפללי.

(לגבי ההיא שהוא כתב עליה. לא אני. אני סותרת חצי ממה שהוא כתב בעצם קיומי)

בעזהי"ת.

להכין לה מחברת שמחולקת לפרקים [את יכולה לחלק בעצמך, זו לא מחברת מיוחדת]. כל חלק הוא נושא שצריך לדאוג לפני החתונה [צלם, אולם, שמלה, מאפרת, וכד'].
בכל נושא לרשום שם המלצות שלך/של חברות טובות, ולקשט יפה.

ממש חמוד ויעיל!!

כמובן הכי חשוב זה הקדשה..

שיהיה במזל טוב!
(את מודעת לזה שזה חתיכת סגולה..?)

ותזרמי עם הצרכים וכון לפעמים גם עם הגחמות שלה ! זהו זמן רגיש ביותר בשבילה ולא

בטוח שהיא דווקא רוצה לעשות דברים תכליתיים. הרעיון הוא להקל עליה ולעזור לה ולא להוסיף לה מטלות. אבל כן הייתי דואגת שתאכל מסודר ובריא. ארוחות קטנות לעיתים קרובות.

בעזהי"ת.

אני ממש לא מבינה את הבנות שצמות ביום הזה.

בעזהי"ת.

אין שום הלכה בעולם שאומרת לאדם למות. וגם לא להגיע למצב מסוכן מבחינה בריאותית.

ולצום ביום החתונה זה בדיוק לקחת סיכון. עם כל הלחץ וההתרגשות שהכלה נתונה בה, רק חסר שהיא לא תאכל.

"וחי בהם", ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

במשך שנים רבות נהגו בנות ישראל לצום ביום חופתם וראינו שלא הגיעו לידי סכנת חיים.

כמובן שבמידה ומגיעים לתשישון סחרחורות אז לאכול.

זהו מעין יום כיפור לחתן ולכלה.

"כי ביום הזה יכפר עליכם  לטהר אתכם מכל עונותיכם לפני ה' תטהרו"

בעזהי"ת.

אולי אתה לא מודע, אבל יש בנות שכשהן בלחץ הן לא אוכלות / אוכלות שטויות-אוכל לא מזין.

וכן, במצבים קיצוניים זה עלול להביא לסכנת נפשות.

ולמה?? דווקא ביום החשוב הזה??

אלוקים מעדיף אותנו חיים.

[ואני לא חשודה על חיפוף. ממש לא]

זה מה שנקרא דיבר הכתוב בהווה.

המון בנות ישראל צמו ביום חתונתן ולא אירע דבר.  כך שזה לא מצוי ואין לחשוש, כפי שכתבתי אז אם רואים שהמצב מדרדר אז כמובן לאכול ואז אין בעיה. ממש חבל לא לנצל יום זה לתענית ולתשובה ולבטל צומות בגלל חששות רחוקים ודמיונות.  כמאמר רבינו: "וי שנתנו את יום החופה לילדים" שאם האדם היה מודע למשמעות יום החופה היה מתפלל ועושה תשובה בכל כוחו.

הרי יש צומות ע"פ ההלכה וענין הלחץ הוא שיגרום לסיכוון? מסופקני. אבל שוב אם רואים וכו' וכו'...

אבל זה הלכה נדמה לי המשנה ברורה (לא בטוחה בכלל)
בגלל שיום חתונתם זה כמו יום כיפור

אצל ספרדים זה אפילו לא מנהג הרב עובדיה יוצא נגד זה

ואני שמעתי במדרשה מהרב שלנו---

שזה מנהג לא תמיד נכון לנהוג בו היום. (לא ציטוט מדוייק- יותר נזהרתי בלשוני..)

הרב בעצמו הקיא 3 פעמים בחתונה שלו... לא נעים...

בדורות שלנו ירדה חולשה לעולם- אין מה להרבות בצומות וסיגופים. לנו מתאים לעבוד את השם משמחה ואהבה...

וקצת התחשבות החתן ובכלה- יש להם המון עומס ולחץ... הלילה שלהם עוד ארוך גם אחרי שיוצא אחרון המוזמנים...

הם צריכים כוח!!!

בס"ד

ולפי דעות מסוימות לא צריך לצום..

אבל שכל אחת תלך לפי הרב שלה/מנהג אבותיה..

ואני מאמינה שאם למישהי יש בעיה לצום-כלומר שאם היא תצום ביום הזה זה יסכן אותה אז אפשר לעשות שאלת רב ואני מניחה שכמו שיש את ענין "אכילה לשיעורים" ביוה"כ למי שצריך,יהיו גם פתרונות למצב הזה..

ובקשר למלווה של כלה-עדין לא יצא לי להיות מלווה של כלה אבל לפי מה שהבנתי מחברה טובה הכי טוב זה פשוט להיות איתה..

ומה שהיא עשתה זה-היא עשתה לכלה מחברת ספירת הגומר ממש מעוצבת עם תמונות-היא עשתה נראה לי חודש לפני החתונה וכל יום כתוב מה נשאר לעשות..

אם זה לא מובן את יכולה לפנות בפרטי..

הרב דב ליאור כתב שאם קשה אפשר לצום רק חצי יום.
זה בכלל מנהג של אשכנזים וחלק מהספרדים ויש אומרים שרק חתנים צמים.
זה מאוד קשה לצום ביום של החתונה. גם ככה בקושי אוכלים מרוב התרגשות
ועדיף לא להיות חלשים בחתונה אז מי שזה לא מנהגו, אני חושבת שלא כדאי לו לאמץ אותו.

שסוף סוף אתה רוצה שקט ולנוח. כי סוף סוף מצאת את מי שמתאים לך.

   ודווקא אז מתחיל מרתון של מליון סידורים והכנות ומליון הלכות שבחיים לא חשבת עליהן, שככל שאני חושבת על זה, אולי ה' עושה איתי חסד בזה שלא אתחתן..?

זה כל כך תלוי באופי של הכלה.

חברה שלי רצתה פשוט שאני אהיה שם. כשהיא רצתה משהו היא ביקשה.

וזה הכל. זה מה שעשה לה טוב, ובשביל זה באתי.

מצד שני, אני יודעת על חברה אחרת שליוותה חברה נוספת משותפת, שממש רצתה דיבורים ושיחנושים.

אז זה תלוי באופי שלה.

ב"הצלחה!

אז הנה עוד אחד שהשפיע עלי חזק

http://www.aish.com/hspirituality/growth/This_Is_a_Test.asp

המאמר מדבר על נסיונות ועמידה בהם. בנוסף ראיתי בזה הכוונה שאם אתה נמצא בבעיה שאינך יכול לפתור, אך יש רק פרומיל קטן שאתה יכול להציל - מחובתך להציל את הפרומיל, ואת השאר - תשאיר לקב"ה. יש ב"ה תוצאות....

עכשיו אני רגועה (אחרי שמשה הפחיד אותי שזה לא שליש, אלא שליש ממה שנשאר)...

אז יש לי סיכוי להיכנס לגן עדן? (אני רוצה כרטיס כניסה לגן עדן.. איך?)

אז כאמור אם יש לך רעיון כלשהו ואתה רוצה פרטים נוספים אשמח לשלוח לך.

בכל אופן, המוסר השכל מהסיפור הוא שאם יש לך ספק, ולו הקל ביותר, שיש לך אולי רעיון שעשוי להתאים - אז תבקש פרטים ותבדוק את זה!! מקסימום זה זה לא... ומקסימום זה יכול להיות כן!! חבל לפספס הזדמנות לעשות למישהו את הטובה הכי גדולה בעולם.

ב"ה כנראה יש כמה אנשים שמתחתנים...

לראות איך טנקים יורים פגזים זה ממש חבל על הזמן!! ככה אבא ז"ל אמר לי בכל כך התלהבות ואמר לי שהוא חייב להראות לי תמונות!! אבל לצערי זה לא כל כך יצא!!
אז אם יהיה אפשרי אז כדאי לך מאוד ללכת גם אם צבא זה לא הדבר שבאמת מעניין אותך!!

תעשי מאמץ עבור, זה דווקא יכול להיות ממש נחמדו.. אני בטוחה שתהני!

ואולה, תרגילי את עצמך לחיים האמיתיים. לא הכל יהיה כמו שאת רוצה... לפעמים תצטרכי לעשות מה שהוא אוהב. וללמוד לאהוב את זה..

הבינותי?! [נשיקה]

נקנה לו כרטיסים בהפתעה לשחרור


זה יעלה לו בשופינג רציני

בע"ה

אני למשל יכולה לשמוע שעוווווותתת על הצבא.

כשלמדתי במדרשת "שובה" בעופרה, אמרה לנו ראש המדרשה הרבנית רבקה שפירא:

לפעמים יוצאים עם בחור והוא לא מפסיק לדבר על מה שהוא עושה/עשה בצבא. ואותנו זה כ"כ משעמם! אבל בנות נסו להבין, שאולי מאוד מאוד מצאת חן בעיניו והוא לא יודע איך לבטא את זה. מרוב התרגשות וניסיון למצוא חן בעיניך הוא מדבר המון על הנושא שהוא מרגיש בו הכי בטוח: צבא. נסי לראות מה יש מעבר למילים הצבאיות.

"היה אז באותו היום השני למלחמה על השניצל. האופק החיוור במזרח, היה בעיצומו של הקרב על עיצובו של הבשר העקשן.

לחמתי שם מזה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני, האויב נלחם בעקשנות.

זה היה עוף מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסויים של הלחימה, נשארו בידי ארבע קציצות מעוכות. עבדתי עליהן בכוח של 10 טבחיות.

לא יודעת למה העיפו אותי מהעבודה, בסה"כ רציתי שהילדים בגן יחזרו הביתה שבעים ומרוצים." 

בתור אחת שממ-ש מבינה 'גן ילדים'.

ומכירה גם "קצת" את גבעת התחמושת.

סתם מאמי.

תראי את היופי שבדבר.

1. תעשו טיול.

2. תיהיו יחד

3. תני לו קצת להתלהב... (הוא גם ככה מבואס שהוא לא רואה אותך מספיק)...

4. נווווווווווווווווווווו אני כבר מחכה להזמנה (רוצה כבר לחתן את האח החורג שלי)

אבל איך שבאלך נראלי..

כלומר נראלי זה יהיה נחמד ללכת לטנקים..

חחחחחחח

אני לא אגיד לו כלום (גם ככה מלא זמן לא דיברנו)

אבל אני בהחלט כבר מחכה לשמוע ממכם...

תגידי לו אני אכוון אותך לגבי הטבעת ;)

סתם,יש עוד זמן

שנשמע בעז"ה בשורות טובות בקרוב

בעזהי"ת.

מה רע בטנקים?!
ממש מעניין...

מענין אותך...

תארי לעצמך איך הוא מרגיש כשהוא הולך איתך לקניות בקניון (אם אתם אכן הולכים) והוא משתעמם ומת ללכת משם כבר...

אבא שלי סידר לי כשהיתי בן 9 וזה היה מדהים אני זוכר הכול!!!

רק משהו אחד אחרי 10 דקות זה כבר היה משעמם...אז.. ניראה לי שיש דברים יותר נחמדים ויותר יעילים...

וד"א ב"יד לשריון*" אפשר גם להיכנס לתנקים...מומלץ.

*** זה בלטרון.

בטוח?

(זה התכנון בכל אופן..)

בעזהי"ת.

אבל זה היה מזמן ממש.. לפני 10 שנים ככה.. אז תבררי.

בס"ד

חחח סתאםם...למה לא ?! אולי תגלי שזה מעניין...

תגידי לו שזה בתנאי שהוא יהיה חייב לבוא איתך לקורס עיצוב גבות מתקדם! חחח

אני בטוחה שהוא יוותר על העניין מהר..

ועכשיו ברצינות: תלכי איתו ואם תשתעממי תגידי לו-כנות זה הכי טוב!

בעזהי"ת.

בחסות האגודה למען התולעת בישראל.. ;)

חחחחחחח

מה שרואים מכאן לא רואים משם..

חוץ מזה זה עשה {לי בכל אופן..} צביטה קטנה בלב..."אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.."

בקרוב אצל כולנו...

איזה כיף לצלם מקרוב!

קודם כל- הזויות צילום.

העיצוב של השברים.(ככה זה לא נראה באמת..;))

ומצד שני נעל חדשה.

יש איזשהוא ניגוד.

זה על קצה המזלג

וואי ממממממשששש יפההההההההה

בקרוב אצל כולם אמן

נכון, היא יפה ומצולמת טוב, אבל עדיין מהבחינה הזאת היא לא ממש מיוחדת ושונה, אפשר למצוא בקלות המון תמונות שעולות עליה מהבחינה הזאת.

אהבתי את התמונה בגלל המסר שמצאתי בה. ואני מקווה שלזה גם כיוון הצלם במקור, וזה לא חידוש שלי.

כשאנחנו מסתכלים על התמונה אנחנו רואים שברים, מה שבאופן טבעי אמור ליצור אסוציאציות של חורבן. אלא שלנו הרקע ברור בגלל הכותרת, וגם אם לא היינו רואים את הכותרת ,הנעל שבתמונה היתה יכולה לתת לנו רמז. אבל תחשבו על אדם שיראה את התמונה ולא יראה את הכותרת ולא יכיר את המנהג של שבירת הכוס בחופה ע"י החתן. מה התמונה הזאת תעורר אצלו ? כמו שאמרתי אסוציאציות של חורבן והרס.

וזה בדיוק מה שהתמונה עושה. היא יוצרת מיקוד במיקרו, בזוויות הראיה המצומצמת שמה שרואים בה זה שברים והרס. אבל היא גם נותנת רמז דק שבמקרו, בתמונה הכוללת ובמבט המלא, אלה שברים של בניין ושמחה גדולה !

גאוני. לזה אני קורא אומנות. מזכיר לי עוד תמונה חזקה ומעוררת מחשבה שאהבתי:

http://www.ap.org/pages/about/pressreleases/odedbaliltyphoto.html

לא כותב באתר?

/Mosaic/Read/14196

בעזהי"ת.

אחלה רבנית! והרב יהושע מגנס...! |מתפעל|

בנות - רוצו לשם!!
[בנים - גם...]

למה הרבנית לא עונה לי כבר שבועיים! היא כל היום עסוקה עם המדרשה הזאת..

(עוד בימי המדרשה של ימי ראשון באולפנית צחקנו שצריך להקים את "מרכז הרבנית".. בסוף יצא מזה משו..)

בע"ה

מקבילה ל'מרכז'

וואווווווווווווווווווווווווו אני לא מאמינה! יווהווו!

יש לך פשוט הרבה זכויות ששמת את זה פה.

בדיוק היו לי כמה דברים קשים בימים האחרונים, וזה ממש חיזק!

תודה רבה רבה רבה מקרב לבֱ!

בעזהי"ת.

צבע!!
מה הקשר בינך לבין סבלנות?!

אבל עכשיו הם רק בשיא המפגש, לא??

מחכים לדיווחים...

בעזהי"ת.

עוד מעט יגיעו עידכונים... [כך לפחות אני מניחה].

בעזר ד'!

העשה את זה בחידה מי שיגע יקבל נקודה.
מה יכול להיות בשבע ברכות
שקונים וקונים ואנשים לא מגיעים??

היום הגעתי לדעה בדוקה!
שמי שלא היה ולא משנה עם זה השבע ברכות או כל דבר אחר,
פשוט לא יבין,
לכן מה הקטע בלהתחיל לשפוך?! לא חבל על האצבעות שגם ככה סחבו את מה שהגב לא סחב?

פשוט אומר במילים קצרות הייה נחמד מאוד!
והיה לי כייף לסגור מעגל

להתראות בשמחות! ורק בשמחות!!

חלוקת התפקידים הייתה שווה

הבנות הכינו אוכל

הבנים אכלו

"הבנות הכינו אוכל

הבנים אכלו"

2.שאתם לא מוכנים לספר!@

חייבים עדכון!

לא רק ענת צריכה תמיד לכתוב יומן מסע!

(לא שאני מוותרת על שלך)

בדרך כלל?

למדריכה שלנו יש שבע ברכות מחר נראלי

ואממ.. לא יודעת מה כ"כ עושים שם..

אשמח להסברים אם באלכם..

אוקיי,יפה .. ממש נחמד..

וחייב כאילו מניין?

בעזהי"ת.

ולמעשה - כל בן מעל בר-מצוה שעובר ברחוב.

אנחנו בנות! באולפנית מלאה בנות! אי אפשר להכניס סתם בנים

מהישיבה הקרובה..!!

בעזהי"ת.

כמו ביכנ"ס. אין עם זה בעיה.

תפלסו להם נתיב בתוך ים הבנות, והכל יהיה בסיידר.

מזל טוב!

באסה.. חחחחחחחח

טוב.. צריך לזהות עכשיו.. תנו ניחושים

אין לי מושג מי זה היה.אבל הקטע הכי מצחיק היה שהילדה שנכנסה אלינו באמצע חשבה שהחייל אח של החתן!!!-מצאה גם למי לשייך אותו..החתן תימני והחייל בלונדיני אשכנזי...זה היה אחד הדברים הקורעים!!!!ועוד שהיא חשבה שאני אחות של הכלה..אבל זה יכול להיות יותר הגיוני.(?)

היה ממש כיף!מי שלא בא-הפסיד!!ולפעם הבאה חסר לכם אם הנוכחות תהיה כמו שהיא הייתה אתמול..(ודרך אגב,מי שלא שילם לי,מוזמן בשמחה..;))

יומעולה!