פעם התחיל איתי בחור חילוני וכשסירבתי הוא שאל: "זה בגלל שאני לא דתי?"
הייתי צריכה למרוח אותו באיזה תירוץ.
הוא דוקא היה נראה בן אדם ממש נחמד וטוב.
אבל מה לעשות אי אפשר לצאת עם מישהו והוא יהיה חילוני.
זה ניגוד לדרך שבה חונכתי, זה לא ילך לעולם. הקרע עמוק מידי לגישור.
(סתם ככה לדבר עם חילונים אין לי בעיה. כבר פגשתי חילונים מקסימים עם מידות טובות
יותר נכון אחד החילונים שפגשתי היה חוזר בשאלה. אולי בגלל זה הרגשתי איתו יותר בנוח
כי הוא ידע מאיפה אני בא. על מה חונכתי. יש פחות פער)
אני לא חושבת שחילוני או דתי מישהו מהם בן אדם יותר טוב.
כבר היו מקרים שהחילוני התעלה על הדתי ולהפך.
למרות שאני מסכימה שהתורה מחנכת בהחלט למוסריות.
אבל לכל אחד יש את המוסריות שלו ויכול להיות שאצל בן אדם דתי זה יותר מתבטא.