בס"ד

נתחיל בעז"ה ביום ראשון כ"ט טבת (מוצ"ש) ונסיים אי"ה ביום חמישי ט' אדר (כולל)

מניסיון, מומלץ להדפיס את תוכן ההודעה ולשמור עד סוף התקופה!

מספר הארות:

♫      בתחילת כל שבוע יש לומר את הנוסח הרשום להלן: "תפילה על שמירת  הלשון". אם אפשר, יש לאומרה כל יום, בתחילת כל משמרת

♫      בשעה של המשמרת יש להימנע  מדיבור, משמיעה, מקריאה ומכתיבה אסורים: לשון הרע ורכילות, מחלוקת, הלבנת פנים, שקרים, לשון הרע על עצמו, כל מיני דיבורים שיוצאים מהפה ללא רצוננו. וכן להימנע משמיעה, קריאה וכתיבה של כל אלו.

על כן יקבל על עצמו כל אחד ואחת בלי נדר ובע"ה לשמור פיו ולשונו כך שבכל שעות היממה יש מישהו שנזהר בזה, וידועה תועלת 40 יום לקניית ההרגל, לפחות במידה מסוימת. ועוד שזה נעשה בקבוצה וכולם בשביל אותה מטרה. הזהירות בזמן המועט אמורה להביא למודעות כללית בשאר הזמן,

כך שההחלטה הטובה לא תתפזר ותיעלם. אנא השתדלו שתהיה הקבלה חזקה, ברצינות ובאחריות ואם לא מסתדר אז אפשר להודיע ונתארגן עם מישהו אחר.
יהי רצון שמשמרת זו תקרין מאורה על כל יומנו, סביבתנו ועמנו.

להלן מספר המלצות לעמידה בקבלה שלא לדבר לה"ר:

♫      רצוי לכוון שעון או תזכורת בפלאפון לשעה היעודה, או לתלות פתק במקום שבו אמורים לשהות באותה השעה.

♫      יש לזכור להישמר במיוחד בשבתות וערבי שבתות שאז הסדרים של כולם  משתנים, אך הקבלה צריכה להישמר בכל תוקף.

♫      רצוי להימנע משמיעת רדיו וקריאת  עיתונים...

♫      רצוי לעשות משהו חיובי בשעת המשמרת, ולפחות בתחילתה, כיוון שהקבלה לשמירת הלשון טיבעה להישכח. למשל: תהילים, תפילה, שיעור, לימוד שמירת הלשון וכיו"ב.

♫      רצוי לקרוא כל יום ולו גם הלכה אחת מספר החפץ חיים "השיעור היומי  לשמירת הלשון".

♫      רצוי מאוד וחשוב להימנע אף מהגעה לכעס, שאף הוא מכישלונות  הלשון.

♫      אם קרה שנכשלת בלשון הרע בחלק מהשעה של המשמרת, כדאי לשים מטבע לצדקה, ולשמור שעה אחרת באותו יום, לתיקון.

♫      מניסיון, ללא כל אלו קשה מאוד לעמוד בהחלטה, למרות הרצון הטוב . שהרי כולנו רוצים להימנע מדיבורים לא טובים.

♫      בכל מקרה יותר חשוב שיהיה בנחת, בלי  לחץ, כל אחד איך שנראה לו ואיך שמסתדר לו עם החיים שלו.

כללי זהב לשמירת הלשון:

♫      אסור לדבר בגנות הזולת אף אם הדברים אמת.

♫      עצם אמירת דברים בעלי  משמעות שלילית או אף בעלי נימה שלילית אודות אדם פלוני- אסורה, אף אם לא היתה כל כונה לגנות.

♫      לחץ חברתי איננו מתיר לספר גנות.

♫      כאשר מושמעים דברי גנות או  לעג על הזולת אסור לשמוע את הדברים.

♫      בודאי אסור לקבלם או להאמין לתוכנם.

♫      יש להשתדל מאוד להתרחק מחבורת המדברים.

♫     מצווה רבה היא עד מאוד לדון כל אדם לכף  זכות, והנהגה זו מסייעת להינצל מניסיונות רבים של דיבור או קבלת לשון הרע.

♫     דיבור לתועלת איננו לשון הרע. אך ישנם לכך תנאים מוגדרים ב"חפץ  חיים".

תפילה על שמירת הלשון:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אַל רַחוּם וְחַנוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְמֹר פִּי וּלְשוֹנִי מִלָּשוֹן-הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם. וְאֶזָהֵר מִלְּדַבֵּר אֲפִילוּ עַל אִיש יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ על חלק מהם, וכל שכן מִלְהִתְרָעֵם על מִדּוֹתָיו של הקדוש ברוך הוא, ואזהר מִלְּדַבֵּר דברי שקר, חנופה, לֵצַנוּת, מַחֲלֹקֶת, כעס, גאוה, אוֹנָאַת דברים, הלבנת פנים, , וכל דברים אסורים.
וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לְעִנְיְנֵי גופי או נפשי, ושיהיו כל מעשי ודבורי לשם שמיים.

)נוסח תפילה שסידר רבנו החפץ חיים זצ"ל)

נוסח זה יש לומר בתחילת כל שבוע, ואם מתאפשר, בתחילת כל משמרת:

הריני מקבל/ת על עצמי, בלי נדר, שמירת הלשון בדיבור, בשמיעה, בקריאה ובכתיבה שעה ביום למשך ארבעים יום לישועת:

כל המשתתפים קיבלו במסר"ש את ההנחיות, כולל שמות לתפילה.

אם יש שאלות נא לפנות אלי.

למרות שמילאנו את כל שעות היממה, בגלל שקיבלנו פניות נוספות - יש אפשרות עדיין להצטרף עד מוצ"ש,

נשבץ במידת הצורך שני משתתפים לשעה, דבר שרק ייחזק את הסבב.

ייתכן וגם נשלח לכל המשתתפים את השמות לתפילה של מי שמצטרף כעת.

תזכו למצוות!!!

למרות בעניי היא עוד צעירה(-מבחינת הגיל כמובן! Iאמרה הקשישה...I)...

[עם סטטיסטיקה כזאת איך אני עוד לא אירגנתי את שירשור שמיה"ל?!!? IתוההI ]

עד אז כבר אהיה מאורסת בעז"ה!!! אבל זה תמיד יכול לעזו,סגולה טובה שכבר הוכיחה את עצמה.

הלוואי ויכולתי להיות אחראית על זה עכשיו,אני פשוט במרתון מטורף בלימודים כפי ששמתם לב.............

לא הייתי פה יומיים ופספסתי את הסבב שרציתי להשתתף בו!

תגידו לי את מי לגבות!!!!!

(מי בין שבע לשמונה בבוקר?)

צבע - לימודי זה לא תירוץ

ע"ע אצלי

תעודה בשבוע הבא!!!!! סיימתי!!!!!!!!!!

זה לא מובטח, אבל את רואה, אצל ט' ודרדוסית זה עבד.

בכיוון ההפוך...

דרדוסית פתחה שרשור נעוץ בראש הפורום להלכות שמירת הלשון.

כל יום היא מוסיפה שתי הלכות. מומלץ מאוד להיכנס וללמוד, במיוחד בשעה שלכם.

אתם יכולים להוסיף גם משלכם.

תצליחו!

שיש לנו חברי פורום כאלה!!!!

בשביל סבב שמיה"ל צריך המון רצון טוב של הרבה אנשים!

אגב-ישר כח ענק גם למשה שבזכותו הסבב הזה התחיל!!!

יומטוב

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.