פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1865)

משהו כמו 22-24 ..

זה הכי נורמלי -לפי דעתי לפחות D:

זה מאד מאד אינדודואלי..

כל אחד והדחפים שלו, והבגרות שלו. בכלל אני חושבת שבכל ענין הטרום נישואים והנישואים עצמם א"א להכליל אף פעם, א"א לומר 'בגיל זה וזה צריך להתחתן'.. 'צריך לצאת כך וכך זמן ואז אפשר להגיע להחלטה' וכו'...

בס"ד

השאלה הזאת, נשאלה כאן כל כך הרבה פעמים,
שמן-הסתם, חלק מהשואלים, כבר נשואים היום...

שאומרים על בנות שפעמיים הן משקרות בחיים:

כשהן קטנות שהן רוצות להתחתן

וכשהן גדולות שהן לא רוצות להתחתן

...

מה שבטוח- המזל שלך יגיע--- לא משנה איך...

כמו שאומרים- שכל טוב יתנגש בך חזיתית...

נמאס לי מהחתימה שלך!

ולא, אני לא מצליחה לחשוב "הנה מפלצת מפחידה" כל פעם שאני רואה ניק של סבא חביב...

גיל הנישואין קובע את עתיד האומה. תתחתנו מוקדם יהיו לכם יותר ילדים, יותר נכדים וכו'

וגם מבחינה זוגית - אין כמו לגדול ביחד... מנסיון חבר'ה, אני התחתנתי ב 19.5 ואם הייתי יכול הייתי מתחתן בגיל 15!

גם בגיל 30..

לענ"ד שחברה שלך תגיד לו שצריך כבר להחליט..
שהם יקבעו מועד החלטה ואם הוא עדיין יתלבט שתסיים איתו..

הוא חייב להבין שממש כדאי לו לנצל את ההזדמנות הזאת.

ואם הוא לא מבין לבד הוא צריך מישו שיסביר לו וידבר אל ליבו

למה באמת אנחנו כלכך מסתבכים בלהתחתן?

נמצא מישה/י עם שאיפות די דומות עם מציאת חן ויאלה חתונה

אבל בשטח מה שהיה הרוב מחפשים זה את ה'קשר'  ('על דבר הקשר יפול דבר' כדברי יהודית)

אולי אני טועה אבל ככה נראה לי שזו המציאות

ואולי לא הבנתי את מה שאמרת (הייתי צריך לקרוא את מה שכתבת כמה פעמים עד שהבנתי אותך)

כמו שאמר הרב מיכי יוספי, שמה שחשוב שתהיה תקשורת טובה, מציאת חן, ושאיפות משותפות.

ונראה לי שהסיבה שאנחנו מחפשים יותר מזה - היא כי אנחנו קצת מפחדים מהמחוייבות הזו של הנישואין, של בניית הקשר, שמא לא נצליח ואז נישאר בודדים מבחינה נפשית - אז אנחנו מחפשים משהו כזה שנרגיש שאנחנו הולכים על בטוח. זו לדעתי הסיבה, אבל זה נכון שצריך ללמוד להתגבר עליה...

ואליהועיני - נכון, יש אנשים שקשה להם להיפתח. אז מה. אני מאמינה שכשבע"ה תמצא את בת זוגתך, אתה תרצה ותשמח להיפתח אליה. יכול להיות שזה לא יהיה מיד - וזה בסדר, כי יש לא מעט בנות שגם להן לוקח זמן להיפתח. והאמת - אני הייתי מעדיפה להיפתח אל מישהו רק אחרי שאני יודעת שהוא כבר שלי, ולא לפני...

משלוותי, אז הייתי חייבת להגיב.

חיפושית, יש אמת באמירה שלך-אני הייתי מעדיפה להיפתח למישהו רק אחרי שאני יודעת שהוא כבר שלי, ולא לפני.

אבל, תחשבי על זה, אליהועיני אמר שהוא לא זוכר שיש לו חבר טוב באמת!! ז"א שהוא מרגיש שהבעיה היא יותר עמוקה מ0האם אני מצליח להפתח לבת כזו או אחרת. הבעיה היא-האם יש לי בעיה בלהיקשר לאנשים?? (אליהועיני, תקן אותי אם אני טועה, אבל זה מה שהבנתי ממך...)

בכל מקרה, דעתי בקשר לקשרים היא, שכדי להרגיש קשור צריך להשקיע בקשר, ולא משנה איזה קשר זה. אם זה קשר זוגי, חברי, משפחתי, או אנערף. אולי הבעיה היא בהשקעה?
אני לא מתכוונת להשקעה טכנית, כספית, פיזית. אני מתכוונת להשקעה נפשית!! לעבודה פנימית חזקה!
יש לי חברה, שגם היא הרגישה כמוך, ודיברנו על זה ממש הרבה, השתדלתי ממש לקבל אותה עם כל החסרונות (והחסרונות שלה הם בעיקר בקשר שלה עם אנשים-היא פשוט לא מאמינה באנשים, מוחקת אנשים תוך שניות, כאלה דברים...)ואני חושבת שהעובדה ששתינו פעלנו יחד סייעה לה מאד, והיום אנחנו חברות בלב ובנפש.

אולי כל מה שכתבתי זה סתם קשקוש אחד גדול, ובכל זאת, אני רוצה להמשיך. אני מאמינה שגם אם אין לך חבר אחד אמיתי שכזה, יש לך מישהו אחד שעליו אתה סומך, שאותו אתה אוהב. זה יכול להיות אח, שכן, חבר, אנערף.. דבר איתו על זה, אני חושבת שזה יעשה רק טוב.

בהצלחה גדולה!! אני באמת מקווה שתצליח.

אני ממש מסכים שצריך להשקיע השקה נפשית,ובלי זה שום דבר לא יעבוד

הבעיה זה שהיום בצורה שבה אנו ניגשים להתחתן, ממש לא נותנים לזה את המקום הראוי.

כי קודם בודקים אותך אם יש לך מקצוע

מה הרמה התורנית שלך

איפה למדת

עשית צבא או לא

אתה חוגג את יום העצמאות או לא

אם אתה כזה או כזה וכו' וכו' וכו'

ועוד מליון ואחת דברים

אח"כ כשכבר ניפגשים מספיק שאתה לא 'זורם' מספיק, מי בכלל כבר 'רואה' אותך

אז איך איך יש כבר רצון וחשק להשקיע נפשית במי שאיתו אתה ניפגש

זה באמת דפקט של החברה שלנו היום, שמחפשים את המוכן ולא מבינים שאנחנו צריכים להכין ביחד.
אני כ"כ מבינה... אבל אני בטוחה שיש עוד אנשים בעולם שחושבים כמונו.
צריך רק למצוא אותם.

אני לא מכירה את החוגים החברתיים בהם אתה מסתובב, אבל אם אתה מרגיש שהחברה בודקת אותך לפי קריטריונים שטחיים בלבד, אז אולי כדאי לך לשנות את המעגל החברתי שלך.

זה מה שאני עשיתי. זה עבד.

למה?

למה אתה נחסם בפני אחרים?

בדר"כ קשר נפשי נבנה עם משהו משותף..
הקשר הנפשי הראשון באמת שהיה לי זה היה בכיתה י"ב עם המדריכה בבית ספר
למרות שהיו הרבה חברות..בחיים לא סיפרתי להן הכל או נפתחתי בפניהן לגמרי
ולדעתי הצד השני מרגיש את זה..מרגיש את החומה הזאת ולכן הוא יוצר לעצמו חומה גם..

ופתאום בכיתה י"ב באה המדריכה שחשפה בפניי דברים גדולים והזדהתה איתי ברמות של כאב פיזי,ואז גם אני ממש נפתחתי..
לדעתי זה גם ממקום בכלל קשור בנפש..היא יכולה לפעמים להתקשר ולהגיד לי נכון היה לך יום רע היום,אני הרגשתי את זה..

וזה משהו שנבנה לנו עם הזמן..

אותו דבר עם בחורים,עד לבחור אחד שהרגשתי איתו בנוח נורא..
בגלל ההדדיות של הקשר והפתיחות ההדדית.

אני לא חושבת שאין לך מה למכור..אני גם לא חושבת שבחורה צריכה סיפורי אקשן
היא פשוט צריכה להרגיש שאתה סומך עליה שאתה מספיק פתוח איתה
וגם תזכור שזה לא משהו שמגיע בהתחלה..אחרי הרבה בניה וחיבור.

גם אם מולנו מתחבאים מאחורי מסך של אנונימיות- מול עצמך המסך נהיה מראה...

חברות נפש זה דבר לא פשוט. צריך הרבה בשביל להתחיל ולהמשיך הקשר כזה.

אישית- החברה הכי טובה שלי היא אחותי.

יש לזה אינסוף יתרונות (לא בחרתי בה בגללם- פשוט הם צפים לבד...)-

היא תמיד שם, תמיד היתה, מכירה אותי מקרוב ממש, ותמיד תהיה שם- גם אם אני לא ידבר איתה המון זמן (ואין מצב שזה יקרה).

זה שעד עכשיו לא היה לך חבר נפש זה לא אומר שדפוק לך משהוא הנפש\ באישיות\ בחיים\ ביכולת לקשר\... !!!

זה אולי אומר שאתה יחסית אדם סגור- שלא פותח את עצמו לכל עובר...

וזה שאתה כותב את זה, וזה שזה מפריע לך- זה אומר שאתה בדרך הנכונה!!! שיש לך מודעות ומכאן תוכל רק לגדול ולתקן!!!

בכנות.

אני יכולה לכתוב לך כאן מגילות, אבל התחושה שלי שהמקום הזה צר מלהכיל את העומק שנדרש כדי להבין באמת.

מזדהה עם דברייך.זה דורש ממך שינוי ועבודה עצמית בזמן פגישה וקשר עם בחורה.גם אם לא תפתח כולך אלא תעשה מאמץ זה יהיה צעד שיכול לפתוח דרך חדשה.וכשתפגוש את המיועדת תגלה את עצמך טבעי וזורם. ומכל פגישה תנסה ללמוד איך להשתפר הלאה[זה בכל תחום אבל גם פה].ואלו שמטעמים אלו ואחרים חושבות שאתה לא מספיק בשבילן- א-זו בעיה שלהן. ב- כנראה הן לא מתאימות לך. אז מעבר ללמוד לפעם הבאה אל תרגיש שאתה הלא מוצלח פה.

בלי להכיר אותך או משהו...

שזה קשור ליחס לעצמך

'ונראה לי שזה נובע (זה שאין לי 'קשר נפשי') מזה שאין לי מה 'למכור' '

'לא נראה לי שיהיה לכם פתרון '

אחי! תחשוב טוב יהיה טוב! תאמין בעצמך!

אני אישית הייתי במצב של חוסר אמונה עצבני בעצמי, ובמשך הזמן למדתי שצריך להאמין בעצמי ובאמת עבדתי על זה, ויום אחד פתאום נקשרתי לחבר מהישיבה ופתאום תפסתי שזה קשר שלא היה לי בחיים עם אף חבר או אדם בכלל.

כמו שאמרים "ואהבת לרעך כמוך"     בהצלחה אחי!

רק תעשה טובה, תוותר על "החזקת אצבעות"... הביטוי נוצרי לחלוטין: cross the fingers - יצירת צלב על ידי העברת האמה מעל האצבע.

בשורות טובות, ישועות ונחמות!

כך הוא עשה ברוב רחמיו המרובים שאין לנו תפיסה בהם,

אבל עדיין אפשר להמשיך להתפלל עלי ועל כל אחד מאיתנו ועל כל עם ישראל

שה' יכוון אותנו בדרך הנכונה והאמיתית שבה הוא רוצה שנלך.

וברור לכם איך השם מוביל אותכם בדרך...

ובדיוק היום נזכרתי שאמרו להתפלל.

(ולא התפללתי)

אני לא הפסדתי ב"ה

אבל הרבה אנשים הפסידו

משקיעים חסכונות ומותרות

ולא את פת הלחם

תחשוב על זה, ילד !

כי לא מהמרים אף פעם על הקרן שאתה חי איתה

אלא על המותרות שיש לך

ולכן לא מגיעים חס ולשום למכירת דירה או מכונית או לא יודע מה

מקס' חיסכון הצטמצם מעט ..

בס"ד

אם את לא מתגעגעת, סימן שהוא לא חסר לך!
ואולי טוב שכך. בשבילך לפחות.
השאלה היא, מה קורה, אם באמת אין געגועים,
ופתאום כעבור מס' שבועות, הוא יוצר שוב קשר.
אז יכולה להיות דילמה...
בהחלט לא חייבים להתגעגע!!

בס''ד

האם יש חיסרון בקשר שמתקיים ועדיין לא ניכרו בו סימני געגועים כאשר במקרה עקב סיבות טכניות יוצא לא להיפגש תקופה מסויימת של זמן. אך במובן הפורמאלי-מנהלים את הקשר.

בס"ד

זה מזכיר לי שאלה שנשאלה בפורום השכן,
על בעל שיוצא למילואים לתקופה ממושכת, והאשה.. מה לעשות... לא מתגעגעת.
האם זה טוב או לא.
על זה לא היתה לי תשובה...

בס"ד

אם אתם ממשיכים באופן שותף את הקשר עם טלפונים והודעות זה לא מחייב להרגיש געגועים..

אם זה כלום כלום כלום, לא טלפונים ולא הודעות ולא פגישות- ואין שום מחשבה ושום רצון להפגש ושום רגש של "חבל" אז זה נראה לי מוזר מעט.. (אלא אם כן עדיין לא התפתח הצד הרגשי ואז זה הגיוני..)

בדר"כ מתגעגעים כשטוב לך.כשנעים לך איתו..ההרגשה שמישהו אוהב\מחבב את השהות יחדיו.

אז געגועים זה לא משהו שקורה בתחילת קשר לרוב..
אלא משהו שנבנה עם השיחות,הפרפרים,הרגש.

אם עברתם את השלב הזה והוא\את לא מתגעגע אז לפעמים זה תקופות שיש עומס או יותר מידי שיחות ואינטנסיביות של קשר שקצת לא נותנים את ההרגשה הזאת..
ויכול להיות שהפגישה האחרונה לא השאירה חותם נעים כ"כ..
אם זה חד פעמי לא צריך לייחס לזה חשיבות רבה
אז צריך לבדוק שוב פעם,ואולי גם לצמצם קשר אינטנסיבי אם זה קיים.

ובכלל לא להלחץ מזה..געגועים זה לא משהו שעליו יקום ויפול דבר.

*עמית אחרי שיחה עם הרב שמואל שצעק לה על כ"כ הרבה פעמים שכל זה הבל ומה שחשוב זה לא הדברים האלה.

לגמרה באיזה קשר זה..

אם יצאת עם מישהו כמה דייטים, ואז מסיבה טכנית לא נפגשתם אפילו חודש, אני לא רואה סיבה להתגעגע, את בקושי מכירה אותו..

וגם- חשוב לעמוד על מה זה געגוע, או יותר נכון על מה את מרגישה בדיוק..

אל תבהלי מזה בכולופן..

בעיקר אחרי שאת פותחת את הטיטול ורק אז הוא נזכר לעשות.....עלייך!

בפעם הראשונה שזה קרה אני ואחותי צעקנו מבהלה
אחרי זה אמא שלי באה ואומרת אווו תמיד אמרו לי שזה קורה עם בנים וסופסוף זה קרה לנו!

כולה מבסוטה כאילו היא קיבלה שפריץ של דולרים על הפנים..

ועמית..תתרגלי על אחינים שלך עוד מעט בע"ה את תהיי צריכה לטפל בילדים שלך...

אם את צריכה סדנה אני יעביר לך בכיפ ביחד עם האחים הקטנים שלי!חח

(למרות שבטיטולים כבר אי אפשר כי סופסופ הקטן נגמל!!)

בנתיים נהנה מהאחיין

והאמת,מגיל 9 דודות שלי נתנו לי לשמור על הילדים שלהם.
בדיוק בברית של האחיין דודה שלי נזכרה שהיא נתנה לי להשגיח על בנדוד שלי ביום של הברית שלו כשהיא היתה במספרה,והייתי כולה בת 11 עם ילד בן 8 ימים.

אין לי מושג איך סמכו עליי בכלל..אני לא סומכת על עצמי

אם הוא היה אצלה והוא לא הביא?
והיא עמדה על זה שהוא לא יביא..כי זה לא אירוח של שבת..

זורמים עם זה

בס"ד

בעיקרון(דעת רבים במשפחה) לא צריך להביא כלום!

אח"כ אפשר, אבל לא בפעם הראשונה..המחשבה שלך לגבי אירוח של שבת היא לא רק אצלך..אלא כמעט אצל כולם..

וכן-תני לה נשיקה, היא תאהב את הרעיון.. אם היא מושיטה את הלחי השניה אז תני לה שתיים...

והעיקר לא להיות בלחץ..

אבל לא ניראה לי שצריך להביא משו ואם החלטת להביא אז אולי איזה משו עם שוקולד לא יקר מידי.

וניראה לי בתור התחלה רק לחיצת יד.. וגם זה יותר מידי...

אם את באה סתם ביום חול אז לא צריך להביא.

אם זה לשבת- אז איזה משו נחמד- עציץ/ בקבוק יין/ שוקולד טוב/ תכיני עוגה עם צלחת יפה כזאת שקנית וטבלת לפני (עוגה שהכנת אותה כמה פעמים ויוצאת לך מעולה..)

ו... לגבי חיבוק/ נשיקה/ לחיצת יד- תנסי לשים לב איך זה זורם- אם היא באה לתת לך נשיקה תתני חזרה- אם רק לחיצת יד אז.. לחיצת יד....

אל תקפצי עליה- בכל אופן צריך דיסטנס קצת בהתחלה כדי שתקלטי אותה...

שאני מנסה להזכר- אני לא ממש זוכרת את הפגישה הראשונה ממש עם ההורים של בעלי- אבל לשבת הראשונה הבאתי בקבוק יין (גם ידעתי שהם שתניינים...)

סומכת עלייך שיש לך מספיק אינטליגנציה רגשית להרגיש מה התגובה הכי טובה.

ב"הצלחה ובשורות טובות!

ולא, לא על חבל כביסה.. |אטב|

אני חושבת שתלוי באיזה שלב של הקשר זה ואז זה משהו רציני או לא - ואני אישית נראה לי לא הייתי נותנת לא חיבוק ולא נשיקה. ואם היו מדביקים לי משהו כזה לא יודעת מה הייתי עושה. (את האמת)

אבל אני חושבת שלא תמיד חייבים להטביע באהבה את מי שאתה בכלל לא מכיר.. גם אם זו האמא של החבר שלך....

סתםםם...

אין חוקים...מה שאת מרגישה...

האמא שלו--

 היא האישה המדהימה שזכתה להוריד לעולם נשמה כ"כ מיוחדת כמו חבר שלך!

איך לא תאהבי אותה?!

איזה מחשבה קיצית..בסרטים של הוליווד אין אמירות כאלה..

אבל לא שאלתי על לאהוב אותה..

וברור שאין מחשבה כ"כ עמוקה ומהותית בהוליווד!... מה הם יודעם על אהבה?!?

ותעדכני אותנו!

ובמיוחד לנוער חילוני...

אני יכול לעזור לך בעיניין...

אממ...-

"חומות של תקווה"
"סיפור אהבה בלתי נשכח"
"היום שאחרי מחר"
"כשהנערים שרים"
"סיכון מחושב"
ואני יכול לתת לך עוד המון... רק תגידי סגנון... (עדיף בשיחה אישית... אני עוד שניה הולך...)

ממממ זה סרט צנוע?
אז מה הקטגוריה של צניעות?

נגיעה,לבוש לא ראוי זה לא חלק מחוסר צניעות?

כמדומני מלפני 4 שנים בערך..זה דברים שיש שמה.

תנסי לחפש בספר "תלחש לי סוד ההוויה"
דברים על איש ואישה..

וסרטים אני לא בטוחה כ"כ וצריך לבדוק אבל מישהו לרוץ איתו זכור לי כיחסית צנוע
וכל הסרטים המצויירים..

בס"ד

מענין, בדיוק צפיתי בסרט מישהו לרוץ איתו, ממש לפני שבועיים.
אכן סרט יפה, ואכן צנוע ע"פ ההגדרות של אנשי שלומינו...

ראיתיו לפני שנתיים ולא הייתי כ"כ בטוחה.

קראת את הספר גם?
הוא יותר יפה..

בס"ד

למרות ששמעתי עליו די מזמן.

בשם ר' נפתלי מרופשיץ ז"ל, אשר נוהג היה כאשר הזמינו אותו שיבא לקבלת פנים ולסדר קידושין בעירו כנהוג, לא סידר הקידושין עד שראה אשר החתן לפני חופתו מוריד דמעות. פעם אחת היה נקרא לבית החתונה וראה אשר הגם שהבדחן הרבה לעורר את החתן בדברי מוסר להביאו לדמעות אבל לא הועיל מאומה, והחתן לא הוריד דמעות, כי לב החתן היה מוצק כברזל. הרה"ק הנ"ל המתין עד בוש ולא חפץ לצאת להחופה, ובכבודו ובעצמו עלה על ספסל ואמר, ידידי החתן, אני רואה אשר הבדחן לא הביא אותך לבכיה לכן אני אהיה הבדחן, ואספר לך מעשה שהיה. פעם אחת התרועעו הצבי והצביה ביער והתעלסו באהבים. אכן, פתאום עמד הצבי ממקומו ורצה לרוץ הלאה. הצביה נבהלה ואמרה אליו אהובי אנה תלך. והוא הראה לה כי מרחוק הולך הרובה איש ציד ולהקת כלבים מבוהלים סביבו. וכרגע היא שואלת אותו מתי נפגש פעם שנית. ובהחפזו לברוח הוא משיב בקול רועד, אנכי חושב כי הפגישה השניה שלנו תהיה לדאבוננו בצל קורת הסוחר הקונה מהרובה עור בשרי עם עור בשרך. את המשל והנמשל הזה הבין החתן הזה, וכמדקרת חרב ירד בלבו המאובן, והיה אנוס ע"פ הדיבור של הרה"ק לפתוח עפעפיו, ואגלי דמעה החלו להתגלגל על לחייו. ואז צעק הרה"ק, מנגנים, טלו כנורותיכם בידכם והשמיעו קול זמרה. והשושבינים הוליכו החתן להחופה. (מפי הפני מנחם זצ"ל).

זה הקצת שמצאתי עכשיו, אם זה מוצא חן בעינייך, אני אמשיך לחפש..

דריש ר' עקיבא איש ואשה זכו שכינה ביניהן. פירש"י שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן יו"ד באיש וה"א באשה עכ"ל. ויש לדקדק מדוע נתן דווקא יו"ד באיש וה"א באשה ולא להפך, וי"ל כי דרשו חז"ל עה"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא בה"א בראם, שהעולם הזה נברא בה"א ועולם הבא נברא ביו"ד. ולפי זה שפיר מובן שנתן יו"ד באיש, לרמז שענייני עולם הבא דהיינו הרוחניות שייכים לאיש, ויתנהגו על פי דרכו בקודש, ואילו האות ה"א שבה נברא עולם הזה נתן באשה, לרמז שענייני עולם הזה שייכים לה, ובזה ישמע לעצתה. (משולחן גבוה, בשם הגאון ר' אליקים געציל המגיד מבריסק זצ"ל)

האבות הזקנים מגיעים להשתתף בשמחה כדאיתא בזוה"ק, וא"כ אם מביאים את האבות והזקנים לשמחה, הרי שצריך להתנהג כמו שהם היו וכמו שהם רצו, שאם לא כן אין זה אלא צער בעבורם. (הפני מנחם זצ"ל, מאמרי קודש נישואין)

אני לא בנוי לדברים האלה..

רק בשביל הכרות, אתה יכול להכין פתקים קטנים עם כל מיני שאלות על משפחה, תחביבים, לימודים (כמה אחים יש לך, מה משמח/מעציב אותך, סרט/צבע/משחק/ אהוב, איזה מקצוע אתה הכי אוהב/שונא,   וכו' וכו'... (תנסה להוציא את מירב הידע על הילד), תכניס הכל לבקבוק, ותשחקו כמו 'אמת או חובה' פעם אתה שואל ופעם נשאל, לפי מה שיוצא...  

ככה אתה יכול ממש להכיר את הילד, ותדע באיזה תחומים ואיך להעביר ת'זמן יחד בכייף.

אח"כ תצאו לשחק סטנגה ;)..

לא חכם היה להכנס לזה... ררר

איך יש לבנים כ"כ הרבה סבלנות לדברים כאלה...

שיהיה ב"הצלחה...

להביא עיתונים, וכל אחד יגזור תמונות שקשורות לדברים שהוא אוהב/לא אוהב, תחביבים וכו'

הכתבה במלואה

תנובה מורידה מהמדפים חלב 3% בקרטון

החברה הודיעה כי היא אוספת במרכז הארץ מאות יחידות של חלב בקרטון מתאריכי התפוגה 9, 10, 13 ו-15 בדצמבר, בשל "חשש לספיגת ריח או טעם לא אופייניים". הציבור נקרא שלא לצרוך את החלב

רוני ליפשיץ

ל-ynet נודע כי תנובה החלה לאסוף אמש (ה') מהמדפים מאות יחידות של חלב 3% בקרטון מתאריכי התפוגה 9, 10, 13 ו-15 לדצמבר. זאת, בשל "חשש לספיגת ריח או טעם לא אופייניים" - כך על פי החברה.

מוקד זק"א: סיכום פעילות משלחת זק"א במומבאי במהלך השבת: עם סיום השתלטות כוחות הביטחון על בית חב"ד, התעסקו מתנדבי זק"א באיתור וחילוץ גופות הנעדרים. במהלך השבת אותורו וחולצו 6 גופות. האיתור והחילוץ נעשה תוך כדי סכנת נפשות מתוך ההריסות, ובחשש של התפוצצות של רימוני יד גלויים. כל ששת הגופות זוהו.  ביפר 2854

מתוך עדות חברי משלחת זק"א: גופותיהם של שליח חבד הרב הולצברג, ומשגיח הכשרות הרב לייביש טייטלבוים, נמצאו באולם הספרייה, כשספרי קודש פתוחים לפניהם. גופתה של אשת שליח חב"ד הייתה מכוסה בטלית, שבעלה הספיק לכסותה. גופותייהם של 2 הנשים הנוספות היו קשורות בכבלי טלפון. במשך כל השבת עמדו מתנדבי זק"א על המשמר, ונאבקו במסירות נפש בשמירה על הגופות, שלא ינותחו ולא ילקחו יחד עם שאר הגופות. זק"א ביפר 2854

חודש מצוין ושמיייח!

משפחת הקשלש

מבסוטית שיש לה יומולדת לא עד בת 20 הילדה

המון אושר, שמחה והצלחה!

מאחלת שחייך יהיו מלאים רק בשמחה ואושר.

| בשם כל הקשלשיה|

ותודה מיוחדת לאחת- הנשמה שבנשמות,

אורטלי- אוהבת אותך בלי גבולות!

שכל הברכות יחולו עליכם בעז"ה.

תזכו רק לטוב!

אוהבת אתכם!

שתזכי לבנות בית במהרה

שיאיר כולו באור התורה!

צורה לדבר איתו?

אז אני לא אומרת כלום.....

שלמעלה יש בית מדרש.

ומפגשי פורום שלנ"ו.

ב"ה..

קשלש כולנו איתך..

רק טוב ואור והמון דוחות להמשיך לשמוח ולהתקדם לכולנו..

ב"ה..

דרוש הסבר לבנות שלא מבינות בצבא..

חי"ר בסיסי ביותר, עיקר ההשקעה היא על מומחיות בטנקים אפילו צמצמו ל6 שבועות בלבד.

אנשים... עמ"י זקוק להרבה תפילות!

שבת שלום חודש טוב

ורק רק בשורות טובות!!!

איך אומרים 'שבוע טוב' בלשון נקבה?

שבעה טובה........

לענ"ד זו "בדיחידה", יצור כלאיים המורכב מחידה ובדיחה. חידה, שתשובתה מיועדת להצחיק.

חכי,

עוד לא התחלתי את ה-10 האלה....

אני כבר קוראת עד מפרק מא' עד נ'.

צדיקים אתם!

אם מישו כאן מוכן לעזור - אשמח.

בשו"ט

בס"ד

איזה פרקים כבר לקחו? (נגמר ספר?)

אני גם רוצה להצטרף...

תזכו למצוות!

ברחבת הקשלש

לקפוץ כולם יכולים

ואני צוחק לא להיפגע לי

אני יודע שברסלב היא זרם מאוד גדול ועמוק והקופצים זה רק פסיק מהם

אתה מוזמן להתחיל לקפוץ!! (אני אארגן לך כיפה עם פונפון...)

לא חושבת על אפשרות כזו בכלל..

אין עלייך א.מ.נ ...

רק לדמיין את זה אני כבר נקרעת..........

(שישיזם- הרוח. לא מחייב שאלו האנשים בגיל..) אם כי הרבה מהבנות שמגיעות הן בנות כאלה.. אבל יש גם גדולות יותר ויש גם נשואות עם הילשים והפקעלאך   אצל הבנים אני לא יודעת מה הולך,  רק שהכמות של הבנות היא כמות משולשת כמעט מזו של הבנים שמגיעים..

אי אפשר לטעות נכון?

וכמה זמן זה בערך?פשוט מסתובבים סביב כל השערים?

סליחה על הבורות אולי בפעם הראשונה יצא לי להגיע לסיבוב...

ליד הכניסה לשירותים..

זה מתחיל ב7 בערב בערך ונגמר בסביבות 9 וחצי ליד חניון גבעתי (בכניסה לעיר דוד), מול שערי חולדה.

אם מסתובבים מסביב לכל השערים- אני לא יודעת. לפחות מסביב לחלק. וזה לא השערים של העיר העתיקה, אלא השערים של חומת הר הבית .

מסתובבים סביב מתחם הר הביתב כיוון צפון- מזרחה (נגד כיוון השעון...). עוברים בסימטאות הרובע היהודי המתחדש- שזה דבר ממש חשוב! וחווייתי!

רוב השערים נמצאים בקצה סימטא- כך שלא באמת נכנסים עד הסוף עד לשער...

בתור אחת שהיתה כמה פעמים לפני כ5 שנים- וכבר לא הייתה 3 שנים- איך זה נראה היום? כמה אנשים יש?

מגניב.

אשרינו שיש לנו אשנים חזקים ומתמידים!

ה'

תעזור לי להספיק כל מה שאני צריכה לעשות !

בעזר ד'!

מאוד רוצה להיות שם!!

מה יקרה בפועל שאלה מצויינת! תולי ב:
                                    מצב הבית -|אמא ואבא יוצאים לסופשבוע לרגע 25 שנות נישואים|
                                    מצב הלימוד שלי בספיכומטרי -
                                    מצב המצברווח שלי- אם הייה סרת מצב רוח זה ישבור לי את כל החודש אבוא על אף הכל!!!!

בכל מקרה! שהייה חודש טוב ומבורך לכולם

איך היה בסיבוב שערים?

(בכלל השיעור של הרב ארוש היה אתמול.. אבל עדיין לא יכולתי להגיע...)