הגמרא (תענית כ') מביאה מעשה "תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות" (תענית כ´)
לכאורה לא מובן דרשתו של ר´ אלעזר ברבי שמעון "לעולם יהא רך כקנה ואל יהיה קשה כארז"
הראיה מארז וקנה היא שקנה הוא רך ולכן כשהנביא (אחיה השילוני) קילל את ישראל קיללם בקנה ואילו בלעם עם רישעותו גם כשברכם בירכם לא בלב שלם אלא בארז שהו עץ שנעקר בצורה קלה.
א"כ כאן שמראה הוא דבר משפיע ריקה כמה מכוער אדם זה
ישנה גמרא אחרת (תענית ז' ע"א)^
כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה: אי, חכמה מפוארה בכלי מכוער!אמר לה: אביך רמי חמרא במני דפחרא. אמרה ליה: אלא במאי נירמי?אמר לה: אתון דחשביתו - רמו במאני דהבא וכספא.
אזלה ואמרה ליה לאבוה. רמייא לחמרא במני דהבא וכספא, ותקיף. אתו ואמרו ליה.
אמר לה לברתיה: מאן אמר לך הכי? אמרה ליה: רבי יהושע בן חנניה. קריוהו, אמר ליה: אמאי אמרת לההכי? אמר ליה: כי היכי דאמרה לי - אמרי לה. והא איכא שפירי דגמירי! אי הוו סנו - טפי הוו גמירי
א"כ כמה לדעתם ישנה השפעה של רמה דתית על התחשבות ויחס למראה ?
---------------------------
^(תירגום: פעם אחת אמרה בתו של קיסר רומא לחכם רבי יהושע בן חנניה (בעת שהגיע כנראה לפגישה בארמון המלוכה, כיועץ קיסרי): אוי, איזו חכמה יפה בכלי (= בגוף) כל כך מכוער?!ענה לה: גם אביך מניח את יינו המשובח והמפואר בכלי חרס מכוערים ופשוטים.אמרה לו הנסיכה: אלא במה נניח את ייננו?
אמר לה רבי יהושע: אתם שאנשים חשובים ועשירים אתם, הניחו היין בכלי זהב וכסף.הלכה והציעה את הרעיון (הגאוני...) לאביה. קיבל אביה את ההצעה, והעביר את כל יינו לכלי זהב וכסף.החמיץ היין כולו.
באו ואמרו לקיסר שמרתף יינותיו החמיץ כולו.אמר לה לבתו: של מי היה הרעיון הזה?אמרה לו: של רבי יהושע בן חנניה (היועץ המלכותי).קראו לו! שאל אותו הקיסר: מדוע יעצת לה עצה כזאת?ענה לו רבי יהושע: עניתי לה בדיוק במשקל בו היא הקניטה אותי (היינו, מדובר היה במשל, שנמשלו היה תשובה לשאלתה/הערתה, אך היא 'נתקעה' במשל, ולא התקדמה לנמשל...).הקיסר שהבין גם את הנמשל (חייך מן הסתם, והוסיף להקשות) והרי יש אנשים חכמים שהם גם יפים? (אז מדוע אתה 'חותך' את העניין דיכוטומית – או - או)ענה לו רבי יהושע: אכן, ישנם כאלו, אך אם הם היו מכוערים, היו מחכימים יותר.)
קישור לד"ת המלא
http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=3925192