היה כאן סיפור מרגש על אהבה ואלצהיימר,
זה הזכיר לי סיפור אמיתי לגמרי ששמעתי מכלי ראשון על אנשים שהכרתי בעצמי (היום שניהם בעולם האמת,זכרונם לברכה).
האשה היתה בשלבים של אלצהיימר.היא עדיין הסתובבה,אבל הראש כבר לא היה כל כך בסדר.
את הסיפור שמעתי ממישהי שעבדה כפקידה בדואר והכירה אותם .
פעם אחת נכנסה הגברת המבוגרת אל מאחורי הדלפק של הפקידה ולקחה דברי דואר בעלי ערך (גליונות של בולים,חבילות מעטפות וכד').
הפקידה הכירה אותה וידעה שהיא חולה,ולכן לא אמרה כלום כדי לא לבייש אותה.
לאחר מכן,היא התקשרה לבעלה של אותה אשה וסיפרה מה קרה. הבעל הגיע מיד ושילם עבור כל מה שאשתו לקחה.
המקרה חזר על עצמו מספר פעמים,וכל פעם האיש בא ושילם.
מכיון שהיה מדובר בסכומים גדולים הרגישה הפקידה אי נעימות מכל הענין.
היא אמרה לאיש שאין צורך שישלם,הוא יכול ,פשוט להחזיר את הדברים שאשתו לקחה.
(אני מזכירה,האשה היתה חולת אלצהיימר.
לא רק שלא היה לה שום צורך בכל דברי הדואר שהביאה הביתה,אלא שהיא גם שכחה בכלל שלקחה אותם,ובכלל לא היתה שמה לב לחסרונם אם בעלה היה מחזיר אותם לדואר)
האיש הגיב בתקיפות ולא הסכים לשמוע על הרעיון.
"הדברים האלה שלה,אם היא הביאה אותם הביתה הם ישארו ברשותה בבית" אמר.
אני התרגשתי מאד כששמעתי את הסיפור הנפלא הזה על אנשים יקרים שהכרתי.
אם מישהו שואל "מה זאת אהבה ??" נראה לי שכאן יש תשובה...
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
במצב ממש טוב ב"ה!!
