המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1927)

בהנהלת: יעל מהדרום , ברוקולי , ארץ השוקולד , נגמרו לי השמות
מכתב פתיחה
שרשור חדש
אחרי הבלגן יש גם שלווהאנונימי (פותח)

אני עוקב מהצד אחרי הפורום זמן רב וכל הזמן אני רואה צעירים מתוסכלים.

אז הנה הסיפור שלי:

סגרתי עם אישתי על חתונה והיתי אכול  בספקות ותהיות אבל המשכתי כי הראש אמר שזה נכון.

תכלס 6 שנים אחרי הכול יותר טוב ממה שיכלתי לחלום.

אני וחברי התארסנו באותו זמן והוא כל הזמן טען שכלתו כל כך דומה לו ואני טענתי שכלתי מאוד שונה ממני.  לא מזמן פגשתי אותו והוא אומר לי כמה שהוא לא בראש של אישתו אבל אני סיפרתי שאישתי כל כך דומה לי.

חברה: יש הפתעות בחיים רק תזרמו...

 

השאלה היא אם מראש כדאי לצאת עם מישהי שממש לא דומהאלעד
לצערי הרב הרבה זוגות עם אי-שלום-בית הם זוגות מעורבים (מעדות שונות ואורח חיים שונה בתכלית)..
הרי גם כך גבר ממוצע שונה מאוד מאשה ממוצעת, אז למה מראש להערים קשיים?

הדגשה: לא הבעתי דעה אלא רק הצגתי את ההתלבטות שלי
יש סיכויאנונימי (פותח)
אם מדובר בשני אנשים עם מדות טובות יש סיכוי.
שני אנשים מאותו עדה שאחד מהם עם מדות לא טובות זה העדה לא תעזור.
צריך להפעיל שיקול דבר ראשון סביב המדות
זה נכוןאליהועיני
אבל מידות טובות עוזר בשביל שבני הזוג יסתדרו אחד עם השני
אבל בשביל שהם יאהבו אחד את השני נראה לי שזה כבר קצת יותר קשה
דורש עבודה תמידית כל יוםאנונימי (פותח)
וזה מביא אהבה יותר מכל "אהבה ממבט ראשון:
מאמר מצויין ש"תפס" אותי קראו והפנימו להצלחחחחחחחה.אנונימי (פותח)
אולי דווקא הזוג הראשון בהיסטוריה, יכול ללמד אותנו משהו בעניין.
אדם וחווה התחילו את חייהם המשותפים בגן עדן אוהבים ומאושרים. דבר אחד יִיחֵד את הקשר שלהם. דבר חשוב שחסר לנו מאוד היום. הם היו פשוט... היחידים. לאדם לא היו עוד נשים אחרות לפנטז עליהן, ולחווה לא היו עוד גברים אחרים להתיידד איתם


מה זה עושה לחיי הנישואין?
אל תשאלו, חבל על הזמן.
זוגיות מאושרת ומספקת תלויה מאוד בטוטאליות שלה. בהתמסרות המוחלטת אל הקשר ואל הצד השני. אלא שלגבר (או לאישה) המודרניים זה דבר כמעט בלתי נתפס. אם אדם מגיע אל מתחת החופה עם ניסיון עשיר ורפרטואר מגוון של החברוֹת מהתיכון ומהצבא, הידידות מהאוניברסיטה ומחדר הכושר, כמובן גם העמיתות מהעבודה, שלא לדבר על כל הדוגמניות והנשים היפות מהסרטים, הפרסומות ומודעות הרחוב. כולן יושבות לו טוב טוב בראש ועל הלב. עם כל המטען הזה להגיע הביתה ולהתמסר לאשתו זה אפשרי בערך כמו לרקוד בלט עם מגפיים. האם אחד כזה יהיה מסוגל להתקשר לאשתו לגמרי "עד שהמוות יפריד ביניהם"? איפה?! יש מיליון דברים אחרים שמפרידים ביניהם. ההשוואות, החלומות והפנטזיות פשוט בלתי נמנעים. בקשר כזה - מבחוץ אתה רואה רק איש אחד ואישה אחת, אבל בפנים מתרוצצים שם המוני נשים וגברים. בלאגן שלם. להגיע ככה לקשר יציב, עמוק ומספק הופך להיות משימה בלתי אפשרית. גם המוטיבציה להשקיע בכדי להתגבר על בעיות וקשיים שצצים במהלך הזוגיות (ומי שיגיד לכם שאין לו כאלו הוא או אלמן או שקרן...) פחותים כאשר המחויבות וההתמסרות אינן שלמות לגמרי והאופציה של החלפה או פרידה עומדת כל הזמן על הפרק.
מה האלטרנטיבה?
אהבה אמיתית תהיה רק אם אשתך תהיה האישה היחידה שלך. לא רק במציאות אלא גם אלא בראש. בזיכרונות ובדמיונות. כדי לבנות דבר כזה חייבים להתמסר ולהשקיע. יועץ נישואים ותיק, אחד שעברו אצלו הרבה זוגות (במצבים טובים יותר וטובים פחות...) אמר פעם עצה לבחור שעמד לפני חתונה - "כשאתה מתחתן, תרגיש באותו רגע כאילו בא מבול לעולם והכחיד את כל הנשים חוץ מאשתך!". זה עניין של גישה והסתכלות, אך כמובן שיש לזה גם השלכות מעשיות. לא פשוט להיות בפנים עד הסוף, ולא לתת לשום דבר אחר להפריע ולהפריד. אך ככל שרף הנאמנות בין שני הזוג יהיה גבוה יותר גם איכות הקשר שלהם תהיה גבוהה יותר. לפי זה בגידה לא תהיה רק כשמנהלים רומאן עם אישה אחרת, אלא גם כלוטשים מבטים, מפלרטטים או מנהלים שיחות נפש עם מישהי שאינה אשתך. לרוב האנשים היום הדבר הזה נראה דמיוני לגמרי. אלא שגם אהבת אמת יש להם רק בדמיונות...
ומה עם ההתחדשות, הגיוון, ההתרעננות? אתם שואלים, ובצדק.
נכון, זה חשוב מאוד. אבל יותר משנמצא אותם ברוחב השטחי, נמצא אותם בעומק. ספר הזוהר קובע שאהבה זו "נשמה אחת בגופים מחולקים". כשבאים בגישה ששנינו בעצם שני חצאים של אותה נשמה הדברים נראים אחרת לגמרי. כמו שלעולם לא נמאס לך מעצמך (למרות שלפעמים אתה באמת נודניק...), כך לעולם לא אמור להימאס לך מהחצי השני שלך. להפך. תוכלו להפוך את מרחבי הקשר שלכם למשהו ענק, אינסופי, שאפשר רק להעמיק ולהגדיל אותו עוד ועוד.
נכון, זה דורש הרבה עבודה ומאמץ. לזרוק ולהחליף בת זוג נראה לפעמים יותר קל, אבל כמו שמולדת יש רק אחת, אמא יש רק אחת, ואלוקים יש רק אחד, גם אישה ובת זוג - יש רק אחת. מי שמצטער שלא קיבל עם בן או בת זוגו "פתק החלפה" כנראה שבאמת לא הבין מהי אהבה אמיתית.
חשוב לומר.. בשם אומרם הכותב המצויין:מר' יוני לביאאנונימי (פותח)
מסכימה עם כל מילהכמעט אמא
זה מסביר קצת למה עדיף להשקיע בקשר עם בחור צנוע ולא להשבות בקסמי בחורים "ג'נטלמנים" משופשפים, אפרופו השרשור על סוגי בחורים.
אני לא חושבת שעדה זה עניין שמערים על קשייםסוד היצירה
אלא קווי אופי.
הרבה מקווי האופי באים עם העדה ונתמכים על ידהאלעד
ואני לא מדבר על עדות שלא מקבלות אחרים..אלא כאלה באמת עם רצון טוב אבל אורח החיים וצורות ההתנהגות, הניואנסים הדקים ואפילו הבדיחות הפנימיות עשויות בהחלט להקשות על תקשורת נורמאלית ובנין בית משותף. לפעמים כל אחד מגיע ממש מ"עולם אחר"
גילוי נאות:אלעד
אני התחתנתי עם ספרדיה, ולמרות שאני לא ממש "אשכנזי" באופיי והיא לא ממש "ספרדיה" באופייה היינו צריכים לגשר על המון פערים שלא יכולנו לנחש בכלל קודם החתונה..ועל חלקם עד היום לא הצלחנו
לדעתי זה המקרה הספציפי הזה יצא ככה...סוד היצירה
כל עניין לגופו, וחוצמזה יכולה להיות גם בחורה אשכנזיה שלא תתאים לך... אני מכירה המון זוגות שנישאו מעדות שונות וכן גם זוג שהוא אשכנזי והיא אתיופית והכל באמת שהכל יפה וטוב.
איך משיגים זוגיות טובה?יהודית פוגל
הנחת העבודה הניצחית היא שזוגיות טובה היא תוצאה של עבודה ועבודה בלבד. לכן אין משמעות ממשית ל"התאמות" למיניהן. ואם תאמרו, אחפש אדם שהוא בראש שלי במידה הכי רבה ואז תהיה לי פחות עבודה, המציאות מוכיחה שאדם הוא יצור דינמי ואם בגיל 25 נדמה היה שאנחנו באותו ראש, פתאום בשלבים מאוחרים יותר נוצרים הבדלים ופערים וה"איזון" המדומה מופר. בורא עולם רוצה את העבודה!! לכן הוא לא ברא לנו מרק ירקות בתוך הסיר, למרות שלא היתה לו בעיה בכך. עלינו לעבוד כדי להשיג מרק ירקות. ואידך, זיל וגמור...
את כל כך צודקת.הביצה שהתחפשה
בס"ד

אני גם רואה את זה על מלא זוגות. זה מדהים.
יהודית יקרה !אנונימי (פותח)
את כ"כ כ"כ צודקת.
לצערי, הרבה בנים וגם בנות לא מבינים זאת ומחפשים ישר בתחילת הקשר את ההתאמה המלאה וזה הרי ברור שאין.
נכון. אבל.....tttt
אם השם היה רוצה רק עבודה ועבודה. לא היה נותן לנו את האפשרות לבחון, לבדוק ולבחור את בן זוגינו.

הבחירה בכל זאת מחייבת אותנו למצוא בן זוג עם רקע דומה, סגנון, אופי.

ולא ללכת על פערים ידועים מראש. לא???

קשה לי לחשוב על זה שהייתה לי אפשרות מראש למצוא מישהו עם יותר התאמה.

מה דעתכם?
תכלס לא יעזור הדמיונות שלנואנונימי (פותח)
תמיד נגלה שבדברים מסוימים בן הזוג דומה ובדברים אחרים לא. מה שחשוב שיש אופי טוב מאחורי האדם. וגם.... הרבה אמונה
האם באמת ניתן לבחור ולהכיר את בן הזוג?יהודית פוגלאחרונה
ובכן, איך תסבירי את מה שקורה לזוגות החילוניים? גרים יחד במשך ש נ י ם כדי לבדוק התאמה מליאה, רק מתחתנים וכבר צצים קשיים רבים מאוד (בלשון המעטה) כלומר, בורא עולם הסתיר גם מהם את האמת עד שמיסדו את הקשר, ואח"כ - ל ע ב ו ד ה...
וואו. מקסים לשמוע.מה ידידות
בס''ד

וכל מילה נוספת מיותרת
יותר פשוט, מן הסתם, לעבוד ביחדאנונימי (פותח)
כשהרקע שממנו באים הוא דומה, לא?
לדעתי הקטנה זה תלויעדי - בן
בגדול חייבים שיהיו הסכמות לפחות על דברים עקרוניים
כי אחרת זה ממש יגרום לקצר

מעבר לזה , שוני הוא דבר יפה
שיש מגוון דעות ורב גוניות בבחירה ועשיה של דברים
(וכמובן תמיד תלוי שאחד לא שתלטן ע"ע תכונות רעות
שהו איכפה דעתו על השני ולשני זה יגרום מירמור)
בני הזוג חייבים להתאים??יהודית פוגל
תתפלא לשמוע כמה מהמטופלים שלי הם ממש "שנינו מאותו הכפר" והכירו זא"ז היטב ואעפי"כ לא נמלטו מהעבודה הזוגית. אני גם מכירה בני דודים שנישאו ויש להם הרבה עבודה למרות שהלכו על זה בבטחון מלא שנבע מההכירות העמוקה, המשפחות מכירות וכו'
ההורים שלי בני דודים...סוד היצירה
זוגיות היא שותפות וישנם מודלים שונים של שותפויות.moson
לדעתי אין תשובה אחת לשאלה אם בן זוג דומה זה טוב או בן זוג שונה - התשובה תלויה בבני הזוג ואיזה מודל של שותפות הם רוצים שיהיה להם.
ישנם מודלים של שותפות בהם רצוי שותף דומה וישנם מודלים בהם רצוי שותף שונה כמו כן בגלל שבחיים בסופו של דבר אין מודל אידאלי וכל אחד הוא גם דומה וגם שונה מהשני - יש צורך בהרבה עבודה על מנת לבנות מודל זוגי שיתאים.

דוגמאות למודלים שונים של שותפות:
1. מכפיל כוח - אדם מחפש שותף שחושב ועובד כמוהו וכך מה שמקבלים זה שותף שכביכול מכפיל את היכולת שלך - מתאים יותר לאנשים שבטוחים בדרך שלהם לעשות דברים ופחות פתוחים לדרכים ושיטות עבודה שונות.
2. ערך מוסף - אדם מחפש שותף שיביא לשותפות ערך מוסף - דבר שלו אין -גישה חדשה, דרך עבודה שונה או יכולות שונות - מתאים לאנשים יותר דינמים שכן יש צורך בקבלה ועבודה בגישה שונה ממה שרגילים.
3. ישנם כמובן עוד מודלים רבים של שותפות כאשר בדרך כלל בנושאים שונים אנו מחפשים מודל שונה - למשל בתחום הדתי הרוב רוצים אדם דומה לנו אבל בתחום אחר למשל אדם בעל יכולות טכניות לפעמים מעדיף שותף בעל יכולות יותר הומניות.

באופן אישי כאשר יש לי עבודה משותפת עם אדם (לא רק זוגיות) אני בד"כ מחפש את הערך המוסף שהוא יכול להביא ומנסה לראות איפה אני יכול לתרום את היחודיות שלי - מניסיון יותר קשה לעבוד כך אבל מבחינתי התוצאה והעניין שבעבודה כזאת שווים את זה.


ליהודיתאליהועיני
את מוכנה אולי להסביר לאיזה עבודה את מתכוונת, הקשבה ויתור רצון לעזור, לתמוך, לאהוב לכבד, וכל הדברים האלה הכביכול פשוטים האלה?
לאליהועיני  - לאיזה עבודה זוגית הכוונה??יהודית פוגל
ובכן, קודם כל, כשנפקחות העינים, פתאום מגלים הרבה מאוד דברים על בן הזוג שלא היו ידועים. גם דברים מעצבנים ומפריעים. ולמה לא ראינו שום דבר מהם בתקופת החיזור? כי בורא עולם מסתיר את העינים ל כ ו ל ם כי הוא רוצה שיתחתנו. אילו ידענו קודם מה שאנחנו יודעים עכשיו על בן זוגנו רובנו המכריע לא היינו מתחתנים איתו. ולכן בורא עולם ממש מסתיר את האמת ויוצאים לדרך. כמובן שמהר מאוד מתגלים כל מיני דברים וכאן מתחילה העבודה. רובנו רוצים לשנות את בן/בת הזוג ומקדישים לשם כך את מיטב המאמצים. כמובן שבן הזוג לא מוכן להשתנות, וטוען שדווקא אתה הוא שצריך להשתנות, וכל הבעיות רק ב ג ל ל ך ! כך שהצעד הראשון בעבודה הוא קבלת בן הזוג כמו שהוא - שמחה עם הדברים הטובים שבו והשלמה מוחלטת עם הפחות טובים. כאשר מקבלים את בן הזוג בשלימות ובאמת, נעלמים הכעסים! וכידוע, הכעסים הם אחד המרכיבים הדומיננטיים המפריעים לזוגיות טובה. ושוב: השלב הראשון: קבלה. המשך יבוא בעז"ה
תודה רבהאליהועיני
יהודית- אני הולך למסגר מה שכתבת. כל מילה פגז!אלעד
סליחה  אני קצת אחלוק או אומר דב ר קצת שונהאליהועיני
לכאורה לפי תורתנו הקדושה לא מספיק רק השלמה מוחלטת עם הדברים הפחות טובים אלא לשמוח גם בהם כמו ששמחים בדברים הטובים

שמחים ביסורים

מה שאני לא יודע איך עושים את זה
היא אמרה בפירוש שזה הצעד הראשון! חכה לפרק הבא..אלעד
אין לי סבלנות חחחאליהועיני
פתגם חכם מאיש חכםאנונימי (פותח)
פתגם ששמעתי פעם מאיש חכם
לפני החתונה בני הזוג מגלים מיום ליום כמה הם דומים
אחרי החתונה בני הזוג מגלים מיום ליום כמה הם שונים..........
משפט חכם נוסףאנונימי (פותח)
לפני החתונה פקח שתי עיניים ותבדוק עם מי אתה מתחתן
אחרי החתונה עצום עין אחת...
לא מסכים..אייל!
עם המשפט האחרון...
אני דווקא ממש מסכימה!אור77
כי....אור77
כי לפני החתונה אתה צריך לשים לב טוב בטוב עם מי אתה מתחתן, שלא יהיה חתול בשק...
ואחרי החתונה, לא רצוי שתהיה "פניית פרסה"....
עדיין לא מסכים עם זה??
לפני החתונהאייל!
תפקח שתי עניים, לראות עם מי אתה מתחתן,
אחרי החתונה, שים משקפיים
משקפיים של אמונה,
כי לעצום את העיין זה לא מבטל את הבעיה, זה רק מכניס אותה למגרה..
אהה... יפה! אהבתי! שכנעת אותי!אור77
אבל בכל אופן אחרי החתונה צריך "להעלים עיניים" ועם האמונה להמשיך ולטפח את הדברים הטובים שבבן זוג.
שניכם צודקים..אסתרי'ה
יש בעיות שצריך לעצום בהן עיניים.. לא לראות את החסרונות של האחר (לאדם שתי עיניים, אחת לראות בה את חסרונות עצמו ואחת לראות את מעלות חברו..)
אייל, לדעתי זה לא סותר את האמונה, עצימת העין - אולי הייתה כוונתו של האיש החכם- היא בצורה מודעת, בבחירה להיטיב את המצב בזה שלא תולים את הבעיה במסגרת על הקיר. (זה לא אומר שדוחפים אותה למגירה)..

מקווה שהובנתי
לילה טוב!
הובנת...אור77
זה בדיוק למה שהתכוונתי... לא להתעלם טוטאלית בחסרונות/בבעיות ולהעלים אותן, אלא "לזרום" איתן, לא להשאר במקום בגלל הבעיות הללו.
מזל טוב לעצמידרדוסית

בסיעתא דשמיא

ובכן.. פעם ראשונה שאני כותבת הודעה בפורום ובאתר בכלל

אז מזל טוב...

אם אין אני לי-מי יחמיא לי?

מזל טובאליהועיני
אל תדאגי כולם יחמיאו לךך
למה אתה כ"כ בטוח??אור77אחרונה
אמנם יש פה אנשים גדולים כמו שכבר אמרנו...
סתם.... מזל טוב וב"הצלחה!
וברכה אישית ממני, יהי רצון שלא תזכי להיות פה כ"כ הרבה זמן כדי שיהיה לך הרבה זמן לילדים, לבעל ולבית... (:
חטאת קסם-מרי // גלעד קדומיםיונה
חטאת קסם - מרי
 
 
 
לפני כמה שנים יצא לי לפגוש חבר מהישיבה. לאחר מילות נימוסין שאילתיהו מה זה ועל מה הדכדוך שבקולו.
"תראה", ענה ואמר לי, "אני כבר שש שנים נמצא בישיבה ו..." הוא ניסה למצוא מילים שיתארו את תחושתו ללא הועיל... "ועדיין לא קיבלת רוח הקדש..." עזרתי לו. הוא נתחייך במבוכה קלה, שתק כמודה באשמה ותלה בי את עיניו, כמנסה לקבל ממני עזרה במציאת רוה"ק.
עניתי לו מה שעניתי ובלבי נותרה טרוניה קלה שמקננת בי עד עצם היום הזה - לא כלפי הרבנים והמחנכים כמו כלפי הממסד הרבני כמסגרת וכלפי המבנה החברתי הדתי בכללו. מבנה חברתי המנסה להחדיר הזיות ואמונות חסרות בסיס כתחליף לתורת משה כדי לספק את התשוקות המיסטיות המשכרות המקננות בבני האדם.
כשאדם, תלמיד חכם גדול כאשר יהיה, מצפה לראות מתוך דפי הגמרא איזה קסם או הארה נפשית, נותרות לו אחת מהשתיים - להכנס למשבר רוחני בגלל אי יכלתו לראות את ההארה או לשקר לעצמו ולהיכנס לאקסטזה עצמית.
 
לפני הלינץ' שייערך בי למקרא דברים אלו אני מבקש להזכיר לקומץ קוראי שאני לא לבד בסיפור הזה:
תניא אמר ר' יוסי מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (סוכה ה.).
במשפט סטואי זה מלמדים חכמינו ז"ל קצת צניעות לבני האדם באשר הם. אולי כדי לקדם את הרעה הטמונה בכל המיסטיקה הרגשנית הזאת בה מלעיטים אותנו במנות גדושות בתקופה האחרונה המגיעה ממקומות לא טהורים ומסתבר שהיא גורמת לא מעט משברים נפשיים לציבור הרחב והצר.
גם אם אני נוגע בדבר בעת הזאת וגם אם דברי נוגעים, בין השאר, בנסיבות אישיות - הדברים בוערים בי הרבה יותר מסיבות לאומיות ומתוך התעיה הרוחנית הכללית.
מצד שני, תמיד אפשר יהיה לשפוט אותי (ואחר כך לשפות אותי) במדת הרחמים, שכן גם אני אחד מקרבנות ההזיות...
 
משום שמדובר כאן לא רק בתופעת הרה"גים הרה"קים הרה"צים והרה"חים למינהו.
תופעה זו לעצמה היא דבר רע. נתקלתי לא אחת בדיון עקר בו אני מנסה לטעון טיעונים והטיעון המרכזי שהסתובב בצד שדן מולי בסוגיה הוא "הרה"ג פלוני אלמוני אמר כך וכך ואיך זה אתה מעז לחלוק על דבריו?!" או, טיעון חביב אחר - "מי אתה שתגיד דברים כאלו? לצ' פלוני מותר אבל לך, שיהודי פשוט אתה???" טענות הגודעות כל דיון רציונלי באשר הוא.
אגב, קשה להאשימני באי מתן כבוד לרבנים (בתוך שאר עמך ישראל). סה"כ רבים מחברי הטובים ואפילו ממשפחתי היקרה נתפסו לרבנות. את כולם אני אוהב אהבת נפש ומכבד בהחלט.
אבל זה כבר לא סוד שיש בחברה הדתית תופעה מטרידה לא פחות הנובעת מאותו מקום של חיפוש איזו חויה מיסטית הזויה - הרווקות המתבגרת.
מי שהתפשר על דמיונות שוא ואקסטזה עצמית כתחליף לחויה המיסטית העלומה, הצליח להתחתן.
מי שלא - או שחש מרומה או שנשאר רווק גם בגיל 30 פלוס.
 
ביטויים כמו "הגשמה עצמית", "הרגשת התחברות עמוקה", "אהבה אמיתית", "תחושה פנימית" - הן הן הנסיון העקר להגיע לרוח הקדש ולנבואה כדי להתחתן.
 
לא אחת שמעתי מבחורות איתן יצאתי שהן "לא מרגישות שזה זה".
אם היה זה קורה דוקא לי, הייתי אומר שבאמת משהו דפוק אצלי ופשוט הן מנסות להתחמק ממני באלגנטיות ועם מינימום פגיעה. אולם שמעתי זאת מלא מעט בחורות לגבי בחורים אחרים והן אמרו זאת בכנות נוגעת ללב. באמת שניסיתי להבין זאת בתור אחד מן הצד וקיבלתי הסברים הזויים למדי מן הסוג של אותם ביטויים מלאי קדושה ואידיאולוגיה.
"תגידי לי, את מצפה שאליהו הנביא יתגלה אליך ויגיד לך שזה החתן שלך?" שאלתי כמה מהן.
"אולי את חושבת שמלאך יבוא אליך בחלום הלילה וילחש לך מיהו בעלך?" שאלתי אחרות.
גם אם בודדות יודו בכך בשפה ברורה או רפה, מהתשובות שמקבלים על שאלות אלו עולה תשובה חד משמעית - כן.
דבר זה נכון לגברים באותה מידה. מטבע הדברים, אני נתקלתי בנושא זה בנשים יותר מאשר בגברים...
 
אולם מאחורי האיצטלה הקדושה בה עוטפים את הרווקות (גברים ונשים כאחד), מסתתרת טענה פשוטה ואנושית הרבה יותר - חיפוש אחר התשוקה.
צר לי על המסקנה הזאת, אבל אין מנוס ממנה.
אם פעם אחר פעם אני שומע את המשפט "אני לא רוצה להתפשר על זוגיות" (משפט שנשמע מפי בנות יותר מאשר מפי בנים) זה מחייב את המסקנה הזאת. שהרי עלמה שלא מבינה שזוגיות מבוססת על פשרה כתנאי ראשוני, משהו פגום בחינוך הבסיסי שלה. ואם התופעה היא חברתית - אז משהו פגום בחינוך הבסיסי של אותה חברה.
ומכיוון שהאתגר החילוני של "תשוקה" קצת יותר מציאותי מהאתגר המיסטי של קדושה שבטעות מתייחסים אליה כאל תרגום של holiness, יוצא שרבים מאיתנו אומרים "תחושה עמוקה" ואף משכנעים את עצמם שבכך מדובר, ומחפשים "הלכה למעשה" תשוקה עמוקה ואז, כשהיא לא מגיעה בקצב הרצוי לדעתם, הם מסבירים זאת לעצמם בהסברים קדושים. משום שהרווקים-רווקות הדתיים לא מצויים באי בודד, והוויות העולם הלא תורני נהירות להם מעט יותר משבילי הרקיע...
 
אז מה אני רוצה מהרבנים? מה הרבנים אשמים בכך?
ואיך הרווקות הזאת מתקשרת לתשוקת רוה"ק - תשוקה האמורה להיות חיובית?
הקשר הוא שהחיפוש אחר העל טבעי והלא מציאותי של אנשים המקבלים סמכות רוחנית מצד ציבור מאמיניהם יוצר את האשליה בקרב המאמינים שאכן זו השאיפה האמונית. לקבל השראה מאגית-אקסטזית. מכאן שהידיעה ה"רוחנית האמיתית" צריכה להגיע מהאדם עצמו. הוא צריך לקבל את התשובה המיתית הזאת מאיזו השראה אינטואיטיבית (הבוששת לבוא...). כל המילים הלועזיות הללו מצלצלות נהדר אולם חסרות שחר. הפירוש של אמונה מאבד את משמעות האמת והיושר האנושי וקובע משהו לא קיים ולא אנושי.
ואז מי שסובל מכך זה קהל המאמינים והמאמינות המחפשים את ההגשמה העצמית הקדושה והאמונית לפי קוצר פירושי המילים בעידוד הרה"גים שכבר "מסודרים" מבחינה אישית. ושוכחים/ות שההגשמה העצמית היא, בפשטות, צאצאים.
 
צר לי עליכן, בנות ישראל כשרות וצנועות, על ההשתלחות מחוסרת הרסן שלי כלפיכן. ידוע לי שגם לכן קשה - לפחות כמו לי. ידוע לי שהרווקות היא לא דבר שבחרתן בו מראש. אבל זה כלל לא מספיק. לא צריך לבחור ברווקות בשביל להיות רווק. מספיק לא לבחור בזוגיות בשביל להיות רווק נצחי. מספיק אפילו לבחור בזוגיות מושלמת וחסרת פשרות כדי להוותר רווק מושבע ורק חברה חולנית מסוגלת לספק רעיונות מוזרים של זוגיות מדומיינת לבניה ולבנותיה התמימים.
 
צר לי עליכם גם כל הרבנים התרים עדיין אחר עליית נשמה בטרם עת. אולי חיפוש עצוב זה הוא גם ההסבר לכל הבלבולים הלאומיים והרוחניים שלנו בדורנו ובפרט בעשור האחרון.
ואני מתנצל מעומק לבי אם נשמע בדברי זלזול כלשהו בכבודו של מאן דהו.
הדברים נכתבו כשמעי הומים עלי.
 
 
המצפה לישועה לפרט ולכלל
גלעד קדומים
ירושלים
רווק
 


--
עם הנצח מפחד מדרך קצרה...
לפי האורך כדאי לך לפרסם מאמר בעיתוני השבתאנונימי (פותח)
ועכשיו ברצינות.
רגע אתה לא מאמין שהיתה התגלות אלוקית במתן תורה?
מה הקשר בין הבעיה שאתה מתאר שהיא נכונה שאנשים מדמינים דמיונות, לבין אחד מעיקרי האמונה שהתורה מן השמים ושיש מושג של נבואה ביהדות?
זה לא אומר שכל אחד שמדמין משהו זה אלוקי אבל היהדות בהחלט מקבלת "תקשורת" של אדם עם אלוקיו.
מעולה! אבל...דודי25
תחילה - יישר כח, הבעת את דעתך בצורה נפלאה!
ואני גם מסכים כמעט עם כל הנאמר, מלבד המסקנות לגביי הבנות.

העניין הוא שאתה לוקח נושא רוחני דתי, ומכניס אותו לתוך עולם שהוא בעיקרו פסיכולוגי, לאו דווקא דתי.
למה הכוונה? כאשר בחורה אומרת שהיא לא מרגישה משהו, זה לא אומר שהיא לא מרגישה חוויה רוחנית מסעירה, אלא שהיא לא מרגישה חוויה נינוחה מספיק, משיכה רגשית מספקת אל הגבר. (כך לפחות אני יכול לנסות ולהניח בתור גבר, כנראה שלעולם לא אני ולא אתה נבין באמת מה הולך שם... )
ישנם הבדלים, וההבדלים הללו בין גברים לנשים הם יסוד הבעיה, ולא החיפוש אחר החוויה הרוחנית.

אני למוד ניסיון מבשרי, ואני מוכן לומר זאת פה רק כדי להבהיר את הנקודה החשובה הזאת. גם אני יצאתי (ואני לא מתכוון ליציאה אחת או שתיים) וקרה שבחורה מסוימת (יותר מפעם אחת, זה קורה, וגם לריאליות ביותר) רצתה בכל מאודה בשכל, אבל לא רצתה בלב. לא התפתח רגש... למרות ששכלית ההתאמה הייתה כמעט מושלמת.
הניגוד הזה שבין השכל ללב היה כ"כ גדול עד שבגלל שבראש היה ברור לה שזה זה, עשינו כל מאמץ שיכולנו כדי לגרום גם ללב להבין שזה כך. אבל לצערי, המאמצים לא הצליחו.
למה? כי בנות ובנים עובדים אחרת. בנות הרבה יותר רגשיות ומחוברות לעולם הרגש מאשר הבנים, ואנחנו לעולם לא נוכל להבין זאת עד שנחווה זאת בעצמנו... וזה כנראה לא יקרה. (בשלב זה בד"כ ממליצים על גברים ממאדים נשים מנגה, אבל בגלל שלא קראתי את זה אף פעם, קשה לי להמליץ...)

אז האם כשבחורה אומרת שמשהו חסר לה והיא לא יודעת מה זה, אפשר לומר שהיא סתם מצפה ליותר מדי? אולי לפעמים כן, אבל בוודאי שהרבה פעמים לא! והיא גם לא תדע להסביר זאת, כי זה רגש, ורגש קשה להסביר.
אז מה אתה אומר??אור77
שלא צריך את הרגש? להרגיש שזה-זה! ?!
ולהסתפק ממישהו שהוא 'בסדר', רק כדי להתחתן? ברור לי שעם הזמן הרגש מתגבר, משתרש ונהייה יותר אמיתי. אבל בשביל ההתחלה וכדי לבנות בית אמיתי המבוסס על אהבה לכלל ישראל וכו', צריך את האהבה והכבוד בין בני זוג...

ו..כן, קרו מקרים שבהם לא הרגשתי שזה- זה.. למרות שהבחור מקסים באישיותו... אבל פשוט זה לא זה.. מה לעשות?? להתחתן כדי לא להישאר רווקה? איפה כל הבסיס של בניית בית?? אם הוא לא מתחיל מאהבה וכבוד בין בני הזוג? מה זה שווה להינשא בגיל מוקדם ולהביא ילדים לעולם, אם גם נתגרש "מוקדם" ונהייה גרושים צעירים, ומה עם הילדים??

ברור שאני לא מחכה לא לנביא אליהו ולא למלאך גבריאל (או מי שלא יהיה..), אך צריך את הרובד הריגשי להחלטה על החתונה ולא רק רובד שיכלי. מה לעשות?

אם אתה חולק עלי, אשמח להבין...
דרך אגב, יונה זה בן או בת? (חבל שאת הפרטים העיקריים לא כותבים בכרטיס האישי, כגון: מין ושנת לידה.. שנגע עם מי העסק שלנו (: )

(כתבתי את התגובה הזאת בצורה יותר ברורה מקודם... אבל נמחק לי, אני מקווה שהנק' שלי ברורה)

כל טוב ואור!
שנדע*אור77
וואלה רק עכשיו שמתי לבדודי25אחרונה
שבעצם יונה היא לא הכותבת, אלא רק מצוטטת אותו...
אז דבריי קודם כוונו לגלעד קדומים ולא ליונה ... אופס.
הרשמה למאגר שידוכין, ללא תשלוםאנונימי (פותח)

שלום רב,

נית להצטרף למאגר הפנויים אותו אני מנהלת- ללא תשלום.
כל המעוניין להצטרף ישלח לי מייל לכתובת:
saritcohe@gmail.com
ואשלח לו בעז"ה לאימל, שאלון הצטרפות.


בברכת הצלחה לכל,
שרית

למה קל לי לעודד אחריםאור77

ואילו את עצמי (באותם הדברים או דברים פחות "קשים") קשה לי ???

היכן מתבטאת פה האמונה שלי בבורא העולם??

אולי אלו שתי שאלות שונות... אבל התכוונתי לאותו העיניין.

תודה מראש על התגובות.. אם יהיו, לשאלה כ"כ גורלית זו... (:

רק טוב ואור...

מזדהה מאדדודי25
גם לי קל לעודד אחרים וקשה לעודד את עצמי, למה?
אולי בגלל הביקורתיות הגדולה שיש לנו כלפי עצמנו, עד שאנו מחמירים כ"כ עם עצמנו, במקום בו לא היינו מחמירים עם אחרים.
אולי בגלל שאנו מכירים את עצמנו כ"כ טוב עד שאנו יודעים שאנו מסוגלים ליותר, ולכן לא מרוצים.
אולי בגלל שיש בנו תחושת גאווה שאנו טובים יותר מאחרים ולכן צריכים לשאוף ליותר.
אולי חלק מהעידוד שאנו מעודדים אחרים הוא בעצם זה שאנו נמצאים שם איתם, גם בלי שנאמר שום דבר, אבל כשאנו מעודדים את עצמנו, אין אף אחד אחר שיהיה שם איתנו...
ואולי אלף ואחת סיבות אחרות

אבל אמונה בבורא עולם איננה קשורה לזה לדעתי. אמונה חזקה לא דורשת ממך להיות כל העת מעודדת. מותר גם שיהיו תקופות של משברים ותקופות של עצב, וזה לא אומר שאין אמונה.
חבר אמר לי פעם אחרי פרידה קשה, כי לדעתו מי שלא חש טרוניא מסוימת כלפי הקב"ה לאחר שקורה לו משהו רע - יש לו פגם מסוים באמונה. אז להיפך, עצם זה שמרגישים קצת לא בסדר עם ה' לאחר דברים רעים מראה שבאמת מבינים שהכל ממנו.
וכבר טובים מאיתנו זעקו "א-לי למה עזבתני" או "למה הרעות לעבדך" גם לנו מותר.
ייתכןמשה4
וזה נובע מכך שניסיון שנשלח משמיים לאדם, בשבילו הוא ניסיון אמיתי. ואחרים, כיון שאין זה הניסיון שעליהם לעבור, בעיניהם זהו בכלל לא ניסיון.
ייתכן וזה מה שהתכוונו חז"ל באומרם ש"דאגה בלב איש ישיחנה" , כיון שבעיני אחרים אין פה ניסיון. (וגם "אין אסור מתיר עצמו מבית האסורים"(ציטוט בערך)).
איך בעיני אחרים אין להם ניסיון??אור77
הם שקועים כעת בעצב על מה שקרה/קורה להם. כיצד לא יחשבו זאת כניסיון בשבילם?
זה קצת מעודדאור77
אבל אם אני לא טועה, הרב ארוש אומר שאם אדם נופל לעצבות יש לו חיסרון באמונה... כיצד זה מתיישב על פי דעתך?
זה קצת מעודדאור77
אבל אם אני לא טועה, הרב ארוש אומר שאם אדם נופל לעצבות יש לו חיסרון באמונה... כיצד זה מתיישב על פי דעתך?
אני לא אומרמשה4
שזה לגיטימי ליפול לעצבות. אני רק מסביר איך זה ייתכן שקל לך לעודד אחרים בצרתם וקשה לך עם הנסיונות שלך.
אכן, העצבות היא חיסרון באמונה וגם האדם עצמו שעובר נסיונות צריך לעבוד על מנת לצאת מהעצבות ולהתחזק באמונה .
חזק ואמץ.
תודה !אור77
אני דווקא כן חושב שזה לגיטימי ליפול לעצבותדודי25
לא כל עצבות היא רעה.

אנו מצווים להתעצב על חורבן הבית - זה רע?
שמואל התעצב וזעק כל הלילה על עזיבת ה' את שאול - זה רע?
בימינו דוד בוודאי היה נחשב לסובל ממיניא דיפרסיא לאור מצבי הרוח המשתנים שלו כפי שהם נראים בתהילים - זה רע? לא

אני לא שותף לאמונה שאדם צריך לשמוח כל הזמן ולהכריח את עצמו להרגיש שמח כל העת, גם אם אין לו סיבה לזה. אדם צריך להיות בן-אדם, ומה לעשות לפעמים אנחנו עצובים מסיבות טובות. "כל השרוי ללא אישה שרוי ללא שמחה" (ואוות דבר מן הסתם תקף לנשים ללא בעל) אז מה, תכריחי את עצמך לשמוח בכח? לא...

נכון שיש מצווה לשמוח באופן כללי, אבל הנקודה היא לגרום לשמחה שתבוא באופן טבעי, ע"י מעשים משמחים והתקדמות בחיים, ולא סתם להכריח את עצמך לשמוח בלי סיבה.

ולכן אני לא חושב שעצבות בגלל משברים אישיים, או אי-הצלחה בשידוכים היא סיבה לא טובה בשביל להיות עצוב. להיפך את העצבות הזאת אפשר לנצל כדי להתפלל ולזעוק אל ה' מקירות הלב. אנחנו לא רובוטים אנחנו בני אדם!
אכן כן, קיבלתי שצריך לנצל להתפלל ולזעוקאור77
זה באמת הסיבה לעצבות, ה' מתאווה לתפילה וזעקה.

ועכשיו כשאני חושבת על זה, זה רק מוסיף אמונה. הרי איך אדם נעשה מאמין?! בזכות הצרות שלו... הן אלו שמחזקות בו את האמונה ומְשָׁרְשׁוֹת (מלשון: שורש) אותה. לרוב, אדם לא "זוכר" את ה' כשטוב לו.. רק כשרע לו הוא "נזכר" בו, זועק אליו ומרבה בתחינה על מנת שימלא רצונו.

יהי רצון שבזכות צרותינו נזכור את ה' ונתפלל מעומקא דליבא, נעשה רצונו ונתחזק באמונה בו יתברך!
צריך לעשות פה קצת סדרמשה4
עצבות היא דבר שלילי. ועיינו בפרקים כ"ו, כ"ז בספר "התניא" שעצבות היא שלילית ואף יכולה לגרום לנפילה בחטא. בין עצבות בעניינים רוחניים ובין עצבות בעניינים גשמיים.
יש עצבות שמותרת רק בעיתים מסויימים של חשבון נפש והיא יותר מתאימה למושג "מרירות".
מה שאנו מתאבלים על חורבן ביהמ"ק זוהי אבילות. ויש הבדל בין אבילות לעצבות. אדם אבל מתבונן בחסרון הדבר עליו הוא מתאבל ומעורר את געגועיו לדבר וחושב כיצד יכול לחזור לדבר. באבילות יש גם צד של בניין.
עצבות מביאה לדיכדוך ולייאוש וגורמת לאדם לחוסר מעש.
זה לא קל להתגבר על העצבות. זה פחות או יותר מה שאני מנסה לעשות כרגע, אבל אולי הדיון על הדברים, יקל את העבודה.
בשמחות לכולנו.
אוליאייל!
קל לנו מאוד לייעץ ולעזור לאחרים, כי בעצם מה שאדם צריך זה קצת עידוד, שיגידו לו מילה טובה...
לאדם בד"ך ,קשה לדבר על עצמו,אם זה בגלל שקשה לנו לפעמים לראות את הטוב בעצמינו(בנו) שצריך לעבוד על זה, וכן למצוא את הטוב.
ואם זה,כי אדם לא יכול להרעיף על עצמו שבחים... זה לא עובד ככה..

אדם צריך שמשהו מבחוץ יעודד אותו,כשאני מעודד את עצמי, לפעמים זה נשמע לא אמין...
בסדר, לא דיברנו על מונחים מדויקיםדודי25
ודאי שיש להבדיל בין עצבות כמצב, אליה אתה התייחסת. לבין תחושת העצב הטבעית שהיא לא רעה כלל. וכמו שאור אמרה, בני אדם מתקדמים יותר ע"י מאורעות עצובים מאשר ע"י מאורעות שמחים, ולכן יש הרבה חיובי בעצבות - "טוב ללכת אל בית אבל מלכת לבית משתה והחי יתן אל ליבו... לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה"
לפעמים מרוב שאנו מאמינים שיש לשמוח ולהתגבר על העצב, אנו לא יודעים לנצל כראוי את העצב לצורך עלייה (על אף שברור שזה קשה). אם אתה נמשך לחסידות, הרי אפילו שם מוזכר הרעיון שניתן לנצל את העצב להתקדמות ולתפילה, למשל בספר בני מחשבה טובה.

אגב, אני לא יודע מה הן ההגדרות של התניא, אבל בתורה המושג עצב הוא ביטוי לתחושה לא נעימה, ולאו דווקא למצב נפשי קשה ושלילי, למשל "בעצב תלדי בנים" - האישה תוליד במציאות של כאב נוראי ואי נעימות.
אפשר לנתק את השאלה משאלה אמוניתעדי - בן
זו שאלה פסיכולוגית טהורה
פושט יותר קלך ליעץ מבחוץ - מאשר כשאתה בפנים

כמו שסבתא שלי ע"ה הייתה אומרת " מי שהקוץ באצבע שלו - לו זה כואב"

אז לדעתי פשוט הכאב הזה גורם לחשוב בצורה לא נטרלית
כי סוף סוף זה כואב
ולכן כשאת "בחוץ" ולא מעורבת ריגשית זה הרבה יותר קל וטבעי

נכון שזו שאלה שלכאורה לא קשורה לאמונהאור77
אבל בתור אנשים מאמינים, צריך למצוא בכל דבר את התכלית.

תודה על התשובה! אני חושבת כמוך.
לאור 77 - קל לעודד אחריםיהודית פוגל
כבר אמרו חז"ל: אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. גם רופא כשהוא באמת חולה הולך לרופא אחר... כמו כן אדם שנמצא ב ת ו ך הסיטואציה, אין לו את המרחב והפרספקטיבה הנכונה לראות דברים, ולראות את אותם הדברים באור שונה ואולי יותר נכון. וכאן ניתנת אפשרות לעומד מן הצד להגיש עזרה רבה. גם אמרו חז"ל: תשועה ברוב יועץ. כאשר אדם מדבר רק עם עצמו הוא מגביל מאוד את היכולות שלו לשקול דברים בצורה נכונה. חיזקי ואימצי!
טוב, אז ככה,אני..אחרונה
בענין השאלה הראשונה:
לענ"ד, זה ככה מכיוון שאדם קרוב אצל עצמו. כשבן אדם מסתכל על עצמו, קשה לו להסתכל באוביקיטיביות.
זה נכון לגבי כל הנושאים, וגם לנושא זה. בכל מצב יש השפעות אחרות וכו'.
במקרה זה, הבן אדם רוצה לעצמו הכי טוב, ומכיוון שהוא רואה רק את המטרה מול עיניו, כל השאר בטל, והוא מרגיש רק את החוסר. לעומת זאת, כשהוא מעודד אחרים, הוא רואה גם את המכלול, את שאר העולם, והמטרה מקבלת יחס פרופורציונאלי אמיתי עם המציאות, וממילא זה קל יותר, ואמיתי יותר
מסקנה: להעזר בעוד מישהו, שהוא יעזור לך בפרופורציות, ולהפך. או לנסות להסתכל על עצמנו בהסתכלות חיצונית, כאילו אנחנו אדם אחר, ולחפור ולהעמיק עוד ועוד, עד שמוצאים את הנקודה האמיתית, הגרעין המקורי, בו נמצא היחס הנכון למציאות.

מסקנה קטנה בנוגע לסוגי בחורים....אנונימי (פותח)

לאחרונה הגעתי למסקנה הבאה:

ככל שבחור יותר דוס, כך ההתנהגות שלו עם בחורות פחות ג'נטלמנית, ונראה שאין לו מושג איך לדבר אליה ומה הוא אמור לעשות איתה.

וככל שבחור יותר פתוח לחברות השונות, ומוגדר כדתי לייט או שאר ההגדרות למיניהן, הוא יותר ג'נטלמן, יודע איך להתנהג עם בחורה, לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון, וכו'.

אז מה אני בדיוק אמורה לעשות אם אני כן מעוניינת בבחור דוס, אבל גם בבחור ג'נטלמן שידע איך להתנהג אליי ומה לעשות איתי?!

יש כאן עוד כאלה שמתוסכלות מהעובדה הזו?

ובנים- אתם מסכימים אם הנאמר או שאתם כן חשים מעצכם ג'נטלמנים ודוסים בו זמנית?

ביקשו ממני למסור למערכת=)אסתרי'ה
שאייל! הוא ג'נטלמן, (או שהוא לא. אוף, אנ'לא זוכרת) וגם דוס...(לפי ההגדרות של כולם, בשרשור אי שם...)

יישר כח, תמשיך כך, ותקשיב לגיסתך..
דחיינות כרונית )procrastination( אופה
מה עושים כשלבעל יש בעיית דחיינות כרונית ולא מוכן לטפל בכלום?
אני לא מדברת רק על דחיה לאחר כך, אלא דחיה עד לאחר הדקה ה90, כשכבר צריך לטפל בבעיות שנוצרו מהאיחור בטיפול בנושא. חוץ מהלחץ הנוראי עלי, יש לי עוד דברים לעשות ותמיד צצים עוד דברים לעשות, כך שאין אפשרות להרגע, כל החיים במרוץ ל'כיבוי שריפות'...כמובן, ברגע שמגיעים לדקה ה91, צריך לעצור את השגרה והכל נדחה כדי לטפל באותו נושא. ואז צריך לעשות דברים מהר, הוא פחות מסודר ממני אך לא יקבל עצה למזעור נזקים או להתיעלות, וחוץ מלהיות בלחץ ולסבול בשקט (בחריקת שיניים), אני לא יכולה לעשות כלום. הטיפול בנושא שנעשה דחוף נעשה בצורה מעאפנה, כיאה וכיאות לטיפול מאוחר, מהיר ולא מתוכנן. אני לא יכולה ככה יותר. שום דבר לא נעשה עם מחשבה מראש על הטווח הרחוק, השלכות עתידיות, או תכנון מראש. זה אומר שאני לוקחת על עצמי כל מה שאפשר, אבל אני לא יכולה לעשות הכל, וזה גם לא הוגן שאני צריכה לזכור ולהזכיר כל כך הרבה דברים במשך זמן רב. זה פוגע לא רק בי מבחינת עומס, אלא גם בילדים, מבחינה חינוכית (מחשבה על הטווח הרחוק כבר אמרנו????), אלא גם בכך שצריך לקנות מיטה לילד ועדיין אין לו. הוא במיטת תינוק והוא כבר גדול מספיק וקשה לי להרים אותו משם.
אני לא מתכוונת לחנך את בעלי, זה לא תפקידי, אך הדחינות ועצלנות גורמת לאי מציאת זמן לזוגיות. כנראה שטוב לו כי נראה שהוא לא מבין למה אני מבקשת לעשות דברים ביחד ומתלוננת שאנחנו לא יוצאים ולא מבלים זמן ביחד... 

וכן, ניסיתי לדבר איתו הרבה מאוד פעמים. אי אפשר לדבר כשהוא עייף ורעב, ואחרי ארוחת ערב הוא רוצה לנוח (במשך כמה שעות...), כשהוא נינוח הוא מוכן לעיתים להקשיב אבל ישר טוען שהוא לא יכול לטפל בדבר 'כרגע' ומבטיח לטפל בזה 'אחר כך', ואם יש לי טענה לגבי הזוגיות או נפגעתי ממשהו הוא מבטל את טענותי, מתגונן ומתקיף. כך שאני שומרת כמעט הכל בבטן. כאב בטן אין לי, אבל העצבים מעורערים. אני באמת מרגישה שמשהו דפוק בי שגורם לו לאי אכפתיות כזאת. הוא מרוצה מהילדים ואוהב מאוד את האוכל. הוא טוען שאין לו טענות כלפי אבל זה נשמע לי מוזר. 
מה לעשות? הוא לא מוכן ללכת ליעוץ.
את צריכה לברר למה...אנונימי (פותח)
למה הוא דוחה כל הזמן הכל לדקה ה-90 ? האם זה בגלל שיש עליו לחץ כלכלי או לחץ נפשי או אולי כי הוא חונך כך אולי סתם אין לו חשק לעשות מה שאת אומרת או שיש לו בעיה עם הדרך בה את אומרת לו את הדברים אני לא יודעת אבל אם תדעי מה הסיבה תוכלי לטפל בה ביתר יעילות ובהירות.
אני מציעה להכריח אותו אולי אפילו תוך כדי הארוחה לדבר איתך ותנסי לדלות ממנו את המידע הזה.
אם תרצי המשך עצה בעתיד תנסי לפנות דרך הפורום ואשתדל לעזור.
בהצלחה.
אמנם אני ממש לא מנוסה... אבל בכל אופן...אור77
אני חושבת שאם הוא כזה ו"אין תקנה" לו, אז למה שפשוט לא תקחי את את המושכות לידיים?! תהיי את הבלבוסטית... תקבעי את- מה צריך ומה דחוף ביותר, כמובן ב"עצתו", בחוכמה... אולי בצורה כזאת, אני מדגימה: "בעלי היקר לי מכל, מזה זמן רב שקשה לי עם המיטה הקיימת לבנינו, הוא כבר גדל והגיע הזמן שנקנה לו מיטה המתאימה לגילו. כמה אתה מוכן להשקיע על מנת שנקנה לו מיטה?".... וכך על דרך העיקרון... לשתף אותו ואם הוא לא מוכן לסייע תשתדלי את לסדר את הדברים כרצונך (בחוכמה!), שהרי בינה יתירה ניתנה לנשים.
ב"הצלחה רבה ומקווה שעצתי תהיה לך לעזר ברצות ה' יתברך!
וגם אם לא, ברכה והצלחה בכל (:
לאופה היקרה ולבעלה הדחייןיהודית פוגל
מעניין איך לא הבחנת בתכונה הזו שלו בתקופת החיזור, ואם הבחנת , מה ואיך הסברת אותה לעצמך. את נמצאת בשלב הקלסי של רצון לשנות את הבעל, לעצב אותו כמו פלסטלינה. ובכן, בני אדם אינם פלסטלינה ולא ניתנים לעיצוב. הצעד הראשון שלך הוא לקבל אותו באופן מוחלט, כולל את הדחיינות שלו. זה שאת לא כזאת לא אומר ש ו ם ד ב ר!! אתם לא תאומים סיאמיים! הוא כזה ואת כזו! ועליכם ללמוד לקבל זא"ז לחלוטין ובצורה מוחלטת. אח"כ, כאשר יהיה לו ברור שאת מקבלת אותו כמו שהוא, תוכלי לבקש ממנו לייעץ לך איך להתמודד עם זה שאת מאורגנת ומסודרת והוא דחיין. כאשר הדבר נעשה ברוח טובה ובאהבה, יש לך סיכוי להשיג תוצאות. כשאת כועסת עליו ומשדרת לו כל הזמן שהוא לא הגבר שאת רוצה, אין לך סיכוי להגיע לתוצאה המקווה. הוא לא מוכן ללכת לייעוץ כי הוא כבר שומע ממך כל הזמן כמה הוא לא בסדר, אז למה שהוא יילך ליועץ לשמוע את זה גם ממנו ועוד לשלם על זה?? הרי המטרה שלך בהליכה לייעוץ היא שסוף סוף מישהוא מיקצועי יסביר ל ו כמה הוא לא בסדר וכו'. את זה את כבר עושה טוב מאוד.
לאופהמשה4
אני מכיר זוג שסובל מאותה הבעיה בדיוק.
ראיתי שזה אופי שמאוד קשה לשנות, ולכן צריך מאוד להשקיע.
ההבדל הוא ששם הבעל מכיר בבעיה, ולכן הציעו לו לעשות יומן שבו הוא מחלק את המטלות לפי תאריכים (כמובן לפי סדר הדחיפות) ובכל תאריך הוא חייב לסיים את המטלות של אותו יום.
אני מציע שתפני לאדם שבעלך מכבד ויש לו אמון בו, שיציע לבעלך לעשות כזה יומן.
נראה לעניות דעתיאליהועיני
שבשבילו הנושאים שלך הם ממש דחופים בו הם ממש לא נוגעים ולכן מצידו אפשר לחכות לדקה התשעים ואחד
אולךי אם גם את היתי רואה את חוסר הדחיפות בנושאים האלה ולא לקחת אותם כל כך קשה היית קצת מבינה אותו
נקווה שעזרתי
ליהודית וסימסים היקרותאופה
אני מאוד גמישה וכל עוד דברים נעשים בסופו של דבר בזמן אני לא נכנסת להסטריה.
ֲאני אוהבת תכנון מראש אבל גם לוקה בעצלנות. אני עדיין עובדת על עצמי לעשות דברים שחייבים גם אם לא בא לי, ולא רק דברים שאני רוצה ואוהבת לעשות. כך שאני מאוד מבינה אותו בקטע ולא מבקשת ממנו לעשות משהו שאני יכולה לעשות, גם כי אני רוצה להתגבר על מידת העצלות. אני גם כן מבינה שהוא לא עובר אותם תהליכים נפשיים שאני עוברת וגם זה בסדר. אני לא מנסה לשנות אותו. הענין הוא שמעולם המצב לא היה כזה בעייתי. בשנה-שנתיים האחרונות המצב הדרדר בצורה רצינית. נראה לי שכל עוד יש אוכל על השולחן ואני לא מראה סימני מצוקה, נוח לו, טוב לו, ושום דבר לא דחוף לו.
אם הסבלים צריכים להגיע באחת-שתיים, ובערך בתשע של אותו בוקר הוא מתחיל לארוז דירה עמוסה ולא לגמרי מסודרת, זאת בעיה. אם בשבועות קודם לכן אני היחידה שאורזת, תוך כדי הריון, והוא לא מוצא חצי שעה לעזור, למרות הפצרות רבות, זאת בעיה.
באמת שלא התלוננתי כל עוד יכולתי להתמודד בעצמי. חוץ מהמתח הנפשי, דחוף לי יותר לטפל בצד המעשי. מילים של אהבה לא מורידות את הזבל ולא אורזות ארגזים.
יהודית- אני מקבלת את דבריך בקשר לייעוץ זוגי. לא באמת חשוב לי ללכת ליעוץ, חשוב לי לפתור בעיות. אני גם לא מצפה להבנה טוטאלית , רק להבנה מספקת שתוביל למעשים על מנת למנוע מקרים כמו מעבר הדירה הסיוטי.
רעיונות לכיוון לפיתרוןmoson
לדעתי סה"כ הכיוון שלך נכון - דברים שאת יכולה לקדם בעצמך את עושה ואין לך עניין לשנות את בעלך אלא רק לפתור את הבעיה המעשית.

יש לי שני כיוונים שאולי יכולים לעזור:
1. מה יקרה אם בעלך ידחה משהו שהוא צריך לעשות ואז בדקה ה 91 במקום לעזור לו ולציל את המצב כמו שאת רגילה פשוט תזוזי צעד לאחור ותיתני לו להתמודד לבד עם המצב שנוצר - יכול להיות שמיבחנתו כל הדברים שהוא דוחה הם מעמסה ומכשול שפשוט יש לסמן עליו וי ואז הטיפול בדקה ה91 מבחינתו הוא טיפול ראוי כך שזו הדרך שלו לטפל בדברים לא נעימים. כמובן שאם חושבים על הכיוון הזה יש לבחור דבר שלא יגרם יותר מידי נזק.
אני מכיר זוג שבו האישה עזבה את עבודתה וכתוצאה מזה הם נכנסו לבעיות כלכליות למרות שהיא מודעת לבעיות היא לא מחפשת עבודה (היא אומרת לבעלה שכן אבל מודה שלא באמת מחפשת) - הפיתרון של בעלה היה כל פעם לפתוח חיסכון ולבסוף לרדת באיכות החיים בצורה שבעיקר פוגעת בו. לדעתי אם במקום זה (בהנחה שהוא מבין שהיא לא מספיק רוצה לעבוד) הוא היה מראה לה את התוצאה - כלומר פתאום היו חוזרים הוראות קבע וצקים ואז הוא מבקש ממנה לסדר את זה (כי הוא בעבודה ולא יכול ללכת לבנק) יתכן שהיא היתה מתחילה לחפש עבודה - כי לדעתי מבחינתה העניין הכלכלי הוא מיטרד ואם יש אפשרות לשבור חיסכון או לקחת הלואה אז נפתרה הבעיה מבחינתה ולא צריך לחפש עבודה (כל אחד רוצה לעבוד פחות).
2. ניסיון להגיע לחלוקה מוסכמת של תפקידים.
אני אתן דוגמה ממני אני למשל מבין יותר מאישתי בנושאים כלכליים ולה מצד שני יש פחות ראש להתעסק בזה מה שאנחנו עושים זה שאת האסטרטגיה הכלכלית אנו קובעים ביחד ואילו אני אחראי על הטקטיקה כאשר הטקטיקה מחויבת לאסטרטגיה (המשותפת) ושנינו מחויבים למשמעות שנובעת מהטקטיקה - למשל אם יש לנו רשימה של דברים שאנחנו רוצים לעשות אנחנו נשב ביחד ונקבע סדר עדיפות למה קודם למה ואז את התיזמון של הביצוע אני אקבע לפי האפשריות הכספיות ושנינו מחויבים לזה. דוגמה נוספת היא רכישת רכב החלטנו יחד על סדר הגודל של ההוצאה ועל הפונקציונליות של הרכב - ואז אני ביצעתי לפי ההחלטה - חיפשתי רכב מתאים בדקתי אותו חיפשתי חברת ביטוח. כמובן שזה עובד לשני הכיוונים.
היתרון לדעתי בחלוקה כזאת היא ששני בני הזוג מעורבים באסטרטגיה - אבל מבחינה ביצועית בדברים מסוימים לכל אחד יש את החופש לעבוד בצורה שלו.
לאופה היקרה, שימי לב למספר דברים:יהודית פוגל
א. יש לך כאן הרבה עיצות בקשר לדחיינות של בעלך, עיצות המורכבות מגישה של עיצוב התנהגותי. כמו לנהל יומן, ועוד. האם גישה טיפולית זו מתאימה לכם? ב. אם נסדר לך את הענין הזה, הכל טוב ביניכם? ג. היית נתרמת רבות מאוד אם היית פונה לייעוץ בעצמך, ללא בעלך. גם לפגישה כזו יש תועלת רבה ביותר.חיזקי ואימצי.
לאופה היקרהאנונימי (פותח)
לאופה היקרהאנונימי (פותח)אחרונה
אני שמה לב בדבריך האחרונים כי הבעיה היא לא רק שהוא דחיין כרוני אלה גם שהוא לא שם לב לקיומך כל עוד יש אוכל ואת לא משדרת סימני מצוקה, זאת אומרת כמו שיהודית כתבה שהבעיה היא לא רק הדחיה שלו לכל דבר אלא דבר הרבה יותר מורכב מזה ואולי באמת ללכת ליעוץ אפילו לבד עלול להביא ל- 2 דברים 1- את תקבלי כלים להתמודד עם המצב. 2- הוא עוד עלול להבין עד כמה המצב חשוב לך וללכת איתך במיוחד לאור העובדה שהוא דוחה דברים לדקה ה-90 ואולי גם את זה הוא דוחה לדקה ה-90 תנסי זה שווה מאשר סתם להתמרמר בבית עם עצמך רע לא יכול לצמוח מכך.
שלום!אנונימי (פותח)

שלום לכולם!

בואו נודה על האמת שיש משהו בדברים האלה...מן הסתם אדם שחי בחברה נפרדת כל חייו,יתנהג בהתאם לבנות וכמובן שלהפך..בייחוד אם היה בסניף וניסה עד כמה שיכול לשמור על עצמו..

ורואים את זה בפגישות..כדאי להתעודד-

 אם חשקה נפשך בבחור ירא שמיים, עם פגישה לפגישה לומדים איך ומה כדאי לדבר עם בחורה(- 

 

                               ברכה והצלחה לכל המדוייטים למינהם ובקרוב ממש תמצאו את הצלע החסר/ה

אין דבר העומד בפני הרצון(של הבחור)מה ידידות
"אמר לו פפוס לרבי עקיבא, אשריך שנתפסת על דברי תורהעדי - בן
זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו והוא ימציא לנו את הפתרון
והא ראיה דוסים רבים שישנם נשואים ולא היו בקשר עם בנות כלל לפני


(כמה אירוני הקטע כי זה בדר"כ הציטוט מהגמרא שחברים שלי מעודדים אותי
כשבנות פוסלות אותי כי "אתה דוס מידי")
תמצאו, מדוויטים .. את לא נמנת עלינו ?קשלשאחרונה
מה ההגדרה שלכם ל"דוס"אנונימי (פותח)

שלום,

ד"א אני לא סובלת שאומרים "דוס" ולא יר"ש או עובד ה', חזק, רציני וכו'..

אז איך אתם מגדירים מישהו כזה?

זה בעקבות האשכול על הג'נטלמנים....

דוס, לפי הגדרה האישית שלי:אלעד
1. יראת שמים
2. קלה כבחמורה
3. כבוד לרבנים
(4. עובד ה')
למה  מסגרת את עובד ה'?אליהועיני
כי זה הכלל של כל זה?
לא. כי אני מסופק בנוגע לזהאלעד
לפחות בעיני רבים זה נתפס כדרך מסויימת מאוד ביהדות
אתה מוכן אולי להסביר ליאליהועיני
ענין של העברת אותיות...נחמה
בס,ד,
יש לי בן בן 12.5,שמאד לא יכול לשמוע את השירים של חצרות החסידים מסיבה זאת.
כי הוא טוען שהם מעוותים את האותיות,
דוס, בעצם בהעברה שכנזית "דתי" - "דוסי" -
דתי, על כל המשתמע לכך, לפחות כך אמור להתתרגם,
יראה שמים,
בעל מידות,
לומד, מעט או יותר..
מכבד את הבריאות..
ועושה נחת רוח ליוצרו,
דתי, ככל אשר נשמע..

ובכן, בברכת
אהבת ה' ישראל והארץ
לנחמה: נכון. אבל---אלעד
כשפלפלתי שאלה מה זה 'דוס' היא התכוונה למשמעות הפשוטה איתה אנו משתמשים ומתכוונים ביום-יום ולא למשמעות המקורית של המילה.
ולאליהועני:אלעד
"עובד ה'" כמו "דוס" המך למושג יותר מאשר משמעות לשונית גרידא.
בעיני רבים (ובעיקר לליטוואקים שביננו) הוא מתנופף כמו סדין אדום מול העיניים ומבטא קדושה, רוממות רוח והתעלות למחוזות שבעיניי רבים ניתן להיות דוס ואפילו חרדי מאוד-מבלי להגיע אליהם.
חחח אני לא שאלתי!!!!! פלפלתי
ידעתי שזה מה שיהיה.....

פלפלתי יודעת שדוס זה משהו סובייקטיבי ביותר.. לאחת -אחד עם כיפה זה מספיק דוס, ולאחרת רק אחד עם תוספת פיאות ונדנודים בתפילה עם ספר ביד כל היום זה דוס. יש עוד אלפי סוגי דוסים"
כל אחד תכלס מחפש מה שקרוב אליו. מחפשים את המוכר. לא את הצרות..
אוי זה ממש מבלבל פלפלתי ופלפלת..אלעד
נכון. אבל זה לא אשמתי..פלפלתי
לי יש זכות ראשונים!!
זה כמעט כתוב בקושאן..

וכבר היה איזה שירשור פעם שהזהרנו על המצב הזה שיתרחש..
שוב, בענין דוסנחמה
בס"ד,

נכון אלעדי,
רשמתי את מה שרשמתי לגבי הנשמע,
אבל גם הוספתי שדוס על משמעותיו..
לדעתי, שוב לכל אחת מהזרמים והכיפה שהיא מחפשת, פרט לכך, כמו שרשמתי יראת השמים ועבודת המידות,
תגידו לי, יש דבר כזה דוס ??
לפעמים, כולם נופלים, הרב הגדול ביותר, ואני אישית עברתי זאת עם 3 רבנים שנחשבים גדולים של הציונות הדתית.
אז מה זה בדיוק דוס ??
יראת שמים ? מידות ??
הכיפה וזקן לא עושים את האדם, אלא הוא עושה אותם, זה מפנים לחוץ, ומה עם הנפילות ?? גם זה נכלל בתוך אותה הגדרה..
ובכל אופן, פילפלתי...
דוס, זוהי לדעתי עבודת מידות מה שיותר קרוב לבורא עולם, "עילוי" אולי ...
פלפלת, למה בעצם זה מפריע לך שאומרים "דוס" ולאאנונימי (פותח)
יר"ש או עובד ה', חזק, רציני וכו'..?
אחד שאוהב את עם ישראלאנונימי (פותח)
אוהב את ה יתברך אוהב מאוד את התורה ומנסה כמה שיותר לשאול את עצמו במה אני יכול להשתפר כל הזמן מנסה להתקדם ואף פעם לא עומד במקום
דוס זה אחד שמ נס  ה להיותאליהועיני
הוא בעצמו ולא הולך אחרי כולם אלא חי לפי האמת שלו
אין כזה דבר אמת שלו. יש אמת אחת. |מתערב|צחקן
אתה יכול להסביר?טימון!
כי לדעתי לכל אחד יש את האמת הפרטית שלו, שמראה ומכוונת אותו מה הלב שלו מורה לו לעשות בכל מיני סיטואציות..
וחוצמזה יש את דרך ה', דרך החיים- שגם נקראת "אמת" אבל זה לא חובה שתהיה להם אותה משמעות..
מצטרפת.. אם אפשר הסבר...תפוזה 1
בס"ד

חו"מ מה אנחנו עושים פה?..
מטבע לשון - צורה פשוטה להביע רעיוןעדי - בןאחרונה
הנוחות והצורך לסווג בצורה פשוט וקלה (לכאורה ) יצרו את ההגדרות הכלליות
ל"דוס" דת"ל חרד"ל וכל שאר המילים האלו

- אני ממש מדגיש ממש לא ראוהב את ההגדרות אבל מבין את הצורך שלהם

ולאחר כל הפלספנות
דוס :יר"ש, מידות טובות, דקדוק בקיום מצוות,בעל/ת רצון להתשפר ולעלות תמיד בעבודת ה', מבין את ערך חשיבות לימוד התורה
>> זוהי ההגדרה שלי לדוס
אי אפשר לדעת מי הוא דוס!אנונימי (פותח)

אי אפשר לדעת מי הוא דוס!

דוס לדעתי הוא אחד שמשתדל תמיד לעשות רק מה שה' רוצה ממנו, ולא מה שהחברה מכתיבה לו!

 

חבר'ה בקשה קטנהעדי - בן
חבל להציף
כדאי להעלות מגוון נושאים ולא לטחון נושא

הועלה כבר כמה פעמים
תנסי להכניס את זה באחד השירשורים הקיימים

.. ומקווה שלא נפגעת או משהו..
בוא נדון אותה לכף זכותמשה4אחרונה
כנראה היא חדשה בסביבה, ולא יודעת את ההבדל בין תגובה חדשה לשרשור חדש.
אגב, עיון קצר בכרטיס האישי, הצדיק את השערתי.
דוס זה כמו דוס במחשבמירושלים

מעבד את הנתונים ששמים עליו ועושה, ככה אנחנו שומעים את המצוות של ה' ועושים אותם בלי התחכמויות.

אלו תשובות מחכימות !!! (: שוות קריאה! (;אור77אחרונה
יעוץ זוגי- ממש עוזראנונימי (פותח)

בס"ד

מתווכחים יותר מדי?
מרגישים שאין תקשורת בינכם ואינכם מבינים אחד את השני?
חושבים שכבר אין סיכוי לנישואים האלו?
או שסתם רוצים לשפר את חיי הנישואין שלכם?

בעזרת ה' יש פתרון,
[b]יעוץ זוגי יכול לחולל פלאים במערכת הזוגיות שלכם,יתן לכם כלים נכונים וראיה נכונה על מערכת הזוגיות![/b]

בוגר ארגון י.נ.ר- להנחיית זוגיות ומשפחה של טובי המרצים והיועצים בארץ:
הרב שמחה הכהן, פרופ' עמי שקד ועוד....

סודיות מובטחת!

050-3352770

זה לא כל כך פשוט...אנונימי (פותח)אחרונה
כאשר בני הזוג מגיעים למצב לא כ"כ נפלא בנישואין אז פתאום יש בעיות כספיות ואין אפשרות לפנות ליועץ זוגי בשל כך או שאחד מהם לא ממש שש ושמח ללכת ליעוץ משום הרגשה של כישלון או שאחד מבני הזוג מרגיש שאפשר לפתור זאת לבד אז לא תמיד יש אפשרות ללכת לייעוץ זוגי גם אם צריכים או רוצים בכך מאוד.
גם אם לוותר אז בטעםאנונימי (פותח)

אין ברירה לדעתי צריך לדעת לוותר מידי פעם אבל גם אם לוותר אז בטעם ולנו קשה לוותר בעינייני דת כי אצלנו זה עיקרון של ממש אבל לפי דעתי על עדה, גיל, מראה יש לנסות להבליג לפחות לנסות ואם זה מצליח ללכת על זה אבל חבל לוותר על הבחור בשל חומריות ממשית ולא מובנת.

 

השיעורים שהיו בעטרת - הקלטותעדי - בן

קישור להקלטה של השיעורים

 

http://www.kimizion.org/shiur/kinus61.html

ותודה רבהעדי - בן
למי ששלח לי את זה במייל
יישר כחמשה4
הרבה תודות !אנונימי (פותח)
על איזה חוברת הרב בורשטיין מדבר ?אנונימי (פותח)
איך ניתן להשיג אותה ?
אולי אפשר להעלותה על גבי המחשב...
תודה !
לא יודע איזה חוברת זאת אבל..משה4
בטוחני שבמכון פוע"ה תוכל לקבלה.
מס' הטלפון שלהם: 02-6515050
אומשה4
במייל info@puah.org.il
תודה רבה !אנונימי (פותח)
כמדומני שזו חוברת שהוא הוציאהביצה שהתחפשה
בס"ד

הוא מוציא הרבה חוברות.
אם תרצה אוכל לדבר ישירות עם הרב מנחם בורשטיין ולשאול אותו- הוא חבר טוב שלנו...
תודה גם לך !אנונימי (פותח)
וסתאם ככה אני בת...
נעים להכיר- אושרית |לחיצת יד וירטואלית| הביצה שהתחפשה
שמעתי כבר שני שיעורים-אנונימי (פותח)
שמעתי את השיעור של הרב בורשטיין
ואת השיעור של הרב יוסף אליהו.
מסכימה עם כל דבר שנאמר שם. מתחברת מאוד לצורך בליווי.
חושבת שיש אחריות מאוד גדולה לחבר'ה הנשואים בכל הנוגע לתופעת הרווקות.
עליהם להכיר לחברים וללוות אותם בתהליך. לא מספיק רק להכיר !
מרגישה את זה על עצמי וסביבתי... חושבת שהרבנים צריכים לשדר מסר זה לחבר'ה הנשואים...
שיהיה בהצלחה ובשורות טובות !
יישר כוח גדולאנונימי (פותח)אחרונה
תודה רבה.
היי כולםםםםאי''ה

מה קורה איתכם חברים??

מלא זמן אבל ממש מלא זמן לא הייתי כאן... [התגעגעתי.. גם אתם? חח] לצערי אין שום דבר חדש בנתיים אבל מקווה לטוב!! בע"ה!! אין לי מושג מתי אני אהיה כאן עוד פעם [כי אין לי כרגע אינטנרט מסודר...] אבל מקווה בשבילכם [וגם בשבילי] שעד שאני יחזור כולכם כבר תמצאו את האושר שמחכה לכם

שיהיה חיים מאושרים לכוווולם אי"ה

המברך יתברך!הביצה שהתחפשהאחרונה
עוד פעם מזכירהאנונימי (פותח)

לכם- אותי!

אין לי כרגע הצעות והשיממון מכביד על הלב.

בנים- איפה כל החברים שלכם? ביני'שים לשעבר, סטודנטים כיום, חבר'ה רציניים וטובים...

 

מי שיכול למסר'ש אוכל לתת לו את המסנג'ר שלי.

תודה!

תכתבי אולי איזה חצי פרט עלייך.אנונימי (פותח)אחרונה
או משו בסגנון ...
על מה מותר להגיד "לא" להצעה?אנונימי (פותח)

אני בחורה תורנית ולא פעם מציעים לי אנשים שחות תורניים ממני. האם להתעקש על זה או לוותר ולנסות - אולי אני אצליח לבנות קשר טוב גם עם מישהו שלא מתנהל כמוני מבחינה דתית?

דבר נוסף - ריבונו של עולם חנן אותי במידה מה של חכמה, ואני מודה לו על זה יום יום. ואני מחפשת מישהו גם חכם. האם זה בררנות? אמרו לי לא פעם שממש אין בעיה שהגבר יהיה פחות חכם מהאשה...

חוץ מזה אני תמיד מתלבטת אם מה שמספרים לי זה לפי ההגדרות שלי או שכל אחד וההגדרות שלו ואז אני נותנת צ'אנס כמעט לכל הצעה - וזה קצת מעייף....

מה אתם אומרים??

זה כן וזה לא!מלמלה
לדעתי אין שום בעיה לומר "לא", אך כל החלטה כזו צריכה שיקול דעת רציני וחשוב לא פחות, ההשלמה עם התשובה.
כשאת מרגישה חוסר ביטחון את חושבת שאולי אחד מהם יכל להיות... אבל, לא!
אם את מחפשת מישהו עם רמה שכלית גבוהה וחכם על מנת שתחושי ביטחון עצמי גבוהה לכי על זה!
אין שום צורך בהיסוסים.
פעם שמעתי שכל אחד שאנו יוצאים איתו יש לו משהו שיש בנו, חשוב ללמוד מכל בחור/ה שאיתו יוצאים.
יש לי חברה שבעלה פחות חכם (אי, קיו נמוך) ממנה אם תרצי לשוחח עימה את יכולה להתכתב איתי באופן אישי (כתיבת מסר אישי) ואתן לך לדבר איתה.

ואחותי, יהיה טוב בעז"ה!!!
חג גאולה שמח, שתזכי לגאולה קרובה ואמיתית.
קריעת ים סוף קלה!
מלמלה
לציקוריהיהודית פוגל
יש עוד גורמים המשפיעים על ההחלטה הגורלית. כמו: גיל, כמה זמן את ב"שוק" כמה כוח יש לך עוד לחכות, מה עוד יש בבחור חוץ מהרמה התורנית ומנת המישכל שלו, לדעתי קודם כל וראשית לכל צריך לבדוק מידות טובות. אם יש מידות טובות הכל, אבל הכל מקבל מימד אחר וההתמודדויות למיניהן קלות יותר. בכל המישורים. בהצלחה לך.
יהודית,אנונימי (פותח)
מה זתומר'ת "כמה זמן את ב"שוק" ? אם אני הרבה זמן בשוק עלי לוותר על דברים מהותיים שחשובים לי ?
צר לי יעלאלעד
אבל כן. בהחלט כן.
כמו שלהבדיל נכה או גרוש או אלמן צריך להתאמץ יותר. לאו דווקא כי הבעיה בו
אלא כי הוא במצב הזה. אם הוא רוצה להתחתן הוא יאלץ להתפשר הרבה יותר.
לטוב2 - ואם אני הרבה זמן ב"שוק" ??יהודית פוגל
את מגדירה את הענין בנחרצות יתר. אם בגיל צעיר ניתן להוריד הצעות מיניה וביה, בגיל מבוגר יותר צריך כאילו להעביר כל הצעה מתחת לזכוכית מגדלת, ולמצוא פתרונות יצירתיים לעינינים שלכאורה נחשבים כמהותיים.כמו השכלה, גיל, מקום מגורים, רקע משפחתי, עדה, מעמד משפחתי (גרוש, רווק, אלמן) אני מכירה כ"כ הרבה בנות שעברו את גיל ה-35 אבל נחרצות שלא לפגוש גבר בפרק ב', גם אם הוא איכותי, ועונה על כל הדרישות. חז"ל הקדושים הדריכו אותנו גם כאן: כמאמרם: "...בגרה בתך, שחרר עבדך ותן לה..." כלומר כל הדרישות והקריטריונים בטלים, ונשאר העיקרון האחד: לא להחמיץ את ההזדמנות להגשמת בית ומשפחה. אני חושבת שכל רווק או רווקה בגיל מתקדם מגיע לשלב הזה מתישהוא. בהצלחה רבה לכולם והלואי שהכל יהיה לפי הדרישות והחלומות האורגינליים.
תודה !אנונימי (פותח)
אני מבינה שצריך להתפשר- ( ואני ממש לא מאלה שמחפשות את האביר על הסוס הלבן מהאגדות...) , אך לא מסכימה שצריך לוותר עד כדי כך על דברים שמהותיים ולא שנחשבים מהותיים, רק בכדי לזכות להקים בית- לא שאני מזלזלת בזה חלילה...
אני יודעת שבמקרים מסויימים יכולתי להעלים עין מדברים שהפריעו לי ויתכן והייתי עומדת תחת החופה כבר מזמן- לא נראה לי שזאת הדרך...
בכל מקרה תצטרכי לעבוד אחרי הנשואין אז למהtzvib
עבר עריכה על ידי tzvib בתאריך כ"א ניסן תשס"ח 22:36
לא להתחתן ולהקים בית? אל תתפשרי על מידות טובות אבל כן כדאי להתפשר על הרוב הדברים האחרים. כמעט כל אחד מתפשר. אם לא במודע לפני החתונה אז הוא מגלה שהוא צריך להתפשר לאחר הקמת הבית. אם נגשים לפגישות עם ההבנה הזאת שחיי נשואין הם עבודה, הכל נראה אחרת.
אני ממש מזדההמשה4
עם מה שכתבת על להגיד "לא".
נפגשתי כבר עם המון הצעות. היו הצעות רבות שלפי הנתונים בהחלט היה שווה להיפגש, אז מצד אחד לא היתה לי סיבה לשלול את זה, אבל מצד שני הלב שלי אמר לי שלא ייצא מזה כלום, ולצערי הלב לא הטעה אותי ואף הייתה לי הרגשה נכונה לסיבה שבגללה זה בסוף לא יצא.אבל לא הייתי מסוגל לסרב להצעה. הרגשתי שאם אסרב זה בררנות יתר.
אני ממש בדילמה בעניין. כבר אין לי כח לפגישות סרק, ב"ה יש לי הצעות כמעט כל הזמן, אבל אני לא יכול להפגש עם כולם ומצד שני זה לא הגיוני לדחות סתם הצעות, בלי סיבה הגיונית.
שה' יעזור במהרה לכולנו!
אמירות כמו אלה הובילו אותיאנונימי (פותח)
לנסות קשר עם מישהו קת פחות "דוס" אבל עם מידות מדהימות - וממש ניסיתי אבל בסופו של דבר לא הצלחתי להגיע למקום של הערכה וחיבה כלפיו. וזה היה כואב לשני הצדדים.
בואי לא נשכח שיש מכלול הנובע מיראת השם - ההסתכלות על החיים, ההסתכלות על עצמך וכד', זה לא רק ההקפדה על המצוות. ונראה לי שאל דברים שעליהם נבנה קשר פחות או יותר - לא?
לציקוריהיהודית פוגל
קושי ביצירת קשר. משום מה נתפסו לי העינים למילים שכתבת: "לא הצלחתי להגיע למקום של חיבה והערכה כלפיו.." הייתי מציעה לך לבדוק איך את ביצירת קשרים, והאם אולי את פוחדת מיצירת קשר וקבלת החלטה? ואז זה מתורגם אצלך לקשיים אידיאולוגיים כאלה ואחרים?
לדעתי אסור לעולם להתפשר ביראת שמיים!אנונימי (פותח)
אני לא יודע מה את קוראת תורניית, האם לרמת מישכל תורנית, או ליראת שמיים, אם לרמת משכל זה אותה שאלה כמו השאלה השניה שזה אני לא חושב שיש תשובה כוללנית זה נראה באמת לפי כל אחד אישית..
אבל אם את מדברת על יראת שמיים "הכל ביידי שמיים חוץ מיראת שמיים" לא קונים את זה בחנות, וזה לא עומד בהסכמים....
אל תתפשרי אף עם על יראת שמיים.
ולדעתי הגיל לא קובע כלום בנושא הזה, עדיף לא להתחתן מאשר להתחתן עם פשרות ביראת שמיים.
תחזיקי מעמד, יש לך הרבה במה להתגאות.
להתגאות ויראת שמים לא הולך טוב ביחד.אנונימי (פותח)
זלזול שלא מן הענייןאנונימי (פותח)
תלמיד חכם צריך שיהיה לו שמינית שבשמינית של גאווה, ראה גמרא משחת סוטה.
וגאוות יחידה יש לה מקום גם ביראת שמיים.

הגאווה והגדולה לחי העולמים
כדאי שתעיין בגמרא היטב לפני שאתה פוסק להלכה..אלעד
בטח התכוונת שולחן ערוךעדי - בןאחרונה
כי מהגמרא לא פוסקים הלכה

וחבר'ה מסכת ולא משחט או כל וריאציה אחרת
סוריי הייתי חייב .. צרם לי את העין..
אם כבר, אז-משחט...עמישב
בס"ד לק"י

יעיין נא כבודו, ברמב"ם, ספר מדע, הלכות דעות פרק א'. תתחיל בהלכות הראשונות ותמשיך הלאה. בהצלחה!
בצורה כלליתעדי - בן
אני חושב (וגם משתדל לבצע בעצמי ב"ה)
שצריך ליצור קווים אדומים (למשל: כיסוי ראש, חצאית, טווח גבהים ועוד כל מיני דברים בכל התחומים)
שביניהם יש מרחב תמרון
ומחוץ אליהם זה מחוץ ל"שדה הנבחרים" (הגדרה של הרב אבינר)
ואם ישנה הצעה מחוץ לשדה הנחברים אז זה לא בחשבון
אחרת ניתן לשקול בתנאים מסויימים - כיוון שתמיד ישנה אפשורת להתפשר בדברים ותנאים מסויימים

בהצלחה רבה
לא כ"כ קשור לנישואין וזוגיות, אבל בכ"ז....אנונימי (פותח)

מתחשק לי קצת להחליף אווירה ולהכיר אנשים ומקומות חדשים (וגם שנה הבאה אני יוצאת לשליחות בחו"ל לשנה שלמה, אז אני לא רוצה שהמעבר יהיה חד מדיי (בייחוד שכרגע אני עדיין חיה עם ההורים) ושלפני כן אני אתרגל קצת את העצמאות..) ולכן חשבתי שיהיה מתאים לי למצוא עבודה כלשהי איפשהו בצפון, ולגור שם במשך חודש.

אז אני מחפשת רעיונות והמלצות, איזה סוגי עבודות אפשר למצוא בתנאים האלה, ואיפה אפשר לגור (כי אני לא הולכת לשכור דירה לחודש עם עצמי, למרות שיש מצב שאני אצליח לשכנע חברות שלי להצטרף). חשבתי שהכי מתאים זה איזה קיבוץ או משהו, או איזה אתר של אטרקציות וכאלה דברים בסגנון, אבל אין לי שמץ מעבר לזה....

אז אם אתם מכירים, או שיש לכם רעיונות והמלצות, בבקשה תשרשרו...

(וכתבתי דווקא כאן כי אני משערת שיש כאן חבר'ה שמכירים...)

תודה.

ערב טובאליהועיני
אני לא יודע אם עכשיו זה העונה אבל אני עבדתי בקבוץ נוב ברמת הגולן אצל משפחת באב"ד בקטיף הדסים לפני סוכות יתכן שיש להם גם עכשיו כי אם לא כל כך נראה לי אבל אולי אפשר לנסות שם באזור
זה אחלה מושב / קיבוץ
תודה.אנונימי (פותח)
איך הגעת אליהם? הם פירסמו או משהו?

שכחתי לציין שאני רוצה את זה יותר לקראת יוני-יולי.
וחשבתי גם על עבודה בבתי מלון\הארחה, בצוות הבידור של המלון (האלה שעושים הפעלות לילדים), מישהו מכיר\שמע?
ערב טובאליהועיני
זה פורסם באחד מעלוני השבת אבל לפי התאירך שציינת לא נראה לי שזה כל כך שייך
יתכן "בערכים" מחפשים לשמרטפיה בקיץ יש ביקוש עצום.אנונימי (פותח)
לאפחד אין עוד רעיון בשבילי?אנונימי (פותח)
כשהייתי ב-TechEd באילתמשה
נתקלתי באחד המלונות במישהי, שהשותף שלי דאז (אחד מהמרצים בכנס) דלה ממנה שהיא דתל"שית שגרה יחד עם כמה חברות באילת.

מכיוון שהמלונות עצמם כשרים (וחלקם למהדרין), סביר שאין בעיה ממש לעבוד בהם גם לאדם דתי.
יש מצב שאלו חברות שלי...אנונימי (פותח)
שהן סוג של דתל"שיות והן באמת שכרו דירה באילת, אבל עזבו מהר מאוד בגלל החום... ולכן כנראה שגם לי זה לא יתאים, אין לי כוח לכבשן אש....

אני חשבתי דווקא על מלונות בצפון, אבל מה שעלה לי זה רק כינר ולביא, ושלחתי להם מיילים בעניין (לא חזרו אליי), אבל אם מישהו שמע על עוד מקומות אני אשמח... (בייחוד כאלה שפירסמו)
בגדול מלונות זה סוג של מקומות שהתחלופה שם גבוההמשה
וסביר שבקיץ הם יגייסו עוד עובדים נוסף על אלו שיש להם, עובדים זמניים לחודש וחצי-חודשיים של השיא.


אבל מצטער - זה לא המקצוע שלי.
אם מתאים לך מקום פסטורלי ומבודד...נחת רוחאחרונה

אמא של שי דרומי זקוקה לעזרה בעבודות הבית ובהכנת ארוחות לפועלים...
אני הייתי שם במשך חודשיים וזו הייתה חוויה מדהימה וממש מרוממת!
אמא שלו אישה ממש מיוחדת העבודה לא כ"כ קשה...ויש הרבה זמן לעצמך...

המון חברה לא תמצאי שם כי זה מקום די מבודד...

החווה של שי (חוות "שם") נמצאת בצפון הנגב קרוב מאוד לישוב מיתר.

אם תרצי פרטים (טלפונים וכו') תשלחי לי מסר עם המייל שלך ואני אשלח לך...
זהו חברים,אלעד

אני אחרי מקלחת,

החמה נוגעת-לא-נוגעת בקצה האילנות,

ריח הפיתות של מוצ"ש כבר עולה באוויר-

שבת המלכה בפתח.

 

רציתי לאחל לכם ידידיי/ותיי היקרים והאהובים שבת שלום וחג שמח. שכל אחד מאיתנו יזכה לצאת מהמצרים שלו ולזכות לקריעת ים סוף..מי יתן ונראה כולנו בביאת גואל צדק ונחזה בבניין בית המקדש במהרה בימינו א-מ-ן

איזה כיף אני בניו יורק יש לנו עוד יום פסח!אנונימי (פותח)
נראה לי יותר כיף פסח בארץ ישראלמשה4אחרונה
אין לי מקום לשאול את זה אז אני שואל את זה כאןאליהועיני

כתוב "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" למה הוא יותר גדול ?

אבל לפי הפשט של "נהנה מיגיעו" ולא כל מיני הסברים  שאינם הפשט של זה

תודה רבה

חיפשתי שנייה בגוגל ומצאתי המון תשובות. כדאי לך..אלעד
אני חושב שספר קהלת הוא תשובה אחת גדולה לשאלתך...עמישב
אתה מוכן אולי יותר להסביר לי למה, רק אם אתה מוכןאליהועיניאחרונה
מעניין אותי לדעת...אנונימי (פותח)

בס"ד

שלום,

אני חדשה פה ומעניין אותי לדעת, בני כמה אלה שכותבים פה, ואם יש פה אנשים קבועים,היכרויות, יצא מפה משהו פעם?

שבוע טוב ומלא אור!!!

אני לא יודע אם יצא מפה משהו פעם, אבל...משה4
אני כותב לך כמה נתונים סטטיסטיים על הפורום שכתבתי פה עבור מישהו חדש לפני כמה שבועות:
טווח גילאים: 16-33
זרם דתי: חרדל"י- 40% . דתי- 40%. דתי לייט- 10%. חרדי- 10%.
רמה דתית ממוצעת- דוס.
מצב רוח כללי- 6 (הרוב עם מצב רוח ירוד, פרט לכמה אופטימים כרוניים)
יוזמה- עדיין בתכנון.
רווקים- 80%. נשואים - 20%.
איכות אנושית - 100%+
הנתונים עדיין לא נבדקו מדעית, אבל באופן אינטואיטיבי-אלו הנתונים.
תודה על הזריזות והיסודיות...אנונימי (פותח)אחרונה