ככל שבחור יותר דוס, כך ההתנהגות שלו עם בחורות פחות ג'נטלמנית, ונראה שאין לו מושג איך לדבר אליה ומה הוא אמור לעשות איתה.
וככל שבחור יותר פתוח לחברות השונות, ומוגדר כדתי לייט או שאר ההגדרות למיניהן, הוא יותר ג'נטלמן, יודע איך להתנהג עם בחורה, לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון, וכו'.
אז מה אני בדיוק אמורה לעשות אם אני כן מעוניינת בבחור דוס, אבל גם בבחור ג'נטלמן שידע איך להתנהג אליי ומה לעשות איתי?!
יש כאן עוד כאלה שמתוסכלות מהעובדה הזו?
ובנים- אתם מסכימים אם הנאמר או שאתם כן חשים מעצכם ג'נטלמנים ודוסים בו זמנית?
אבל יש בחורים מעטים שניחנו בשתי המעלות יחד, ויש ישיבות מסויימות שמתמחות בייצור חבר'ה כאלה
תן דוגמא לישיבות כאלה!אנונימי (פותח)
והחבר'ה שניחנו בשתי המעלות יחד הם לרוב כאלה שנקראים "מתחזקים"- הסביבה שבה הם גדלו היתה פתוחה, והם מעצמם עשו את הצעד של ההתחזקות, ואם תשאלו אותי זה יהיה הכי אידיאלי שיכול להיות מבחינתי להכיר אחד כזה....
ארשום בכלליות ובזהירות. לא רוצה להגיע ללשון הרעאלעד
כמובן שכל מקרה לגופו ובכל ישיבה יש חריגים לכאן ולכאן, אבל באופן כללי ישיבת עתניאל, מעלות, כרם דיבנה, הכותל, הישיבה הגבוהה באיתמר, קרית שמונה..זה מה שעולה לי בראש עכשיו
אני חותמת לך שדפוסי ההתנהגות אינם תלויי ישיבותמה ידידות
בס''ד
בכל ישיבה יש מבינים יותר ומבינים פחות.לענ''ד אין עניין בציון שמות ישיבות.
תסלח לי, חוץ מבנות בסניף אין בנות בעולם??? אין אחיות, בנות-דוד, שכנות? אני גדלתי בחברה נפרדת (לא כמו החברה החרדית, אבל בתי"ס נפרדים וכו') והבחורים/נערים/גברים שסביבי הם לא מגושמים כמו שמנסים בסטיגמטיות לתאר אותם. אדם צריך להיות הגון ונעים הליכות כלפי הכל - גברים ונשים כאחד! החיים בחברה מעורבת אולי גורמים לבחור להיות יותר "משופשף" אבל לא גורמים לו להיות יותר בעל דרך ארץ וכבוד לנשים (להיפך!). חוץ מזה, הברק החיצוני הזה של "איך לדבר עם בנות" הוא לא יותר מאשר איבוד העדינות! למה בחור שיודע לעשות "רושם" הוא יותר טוב מבחור ביישן/צנוע?
זה אולי נכון בהרבה מקרים, אבל מה שחשוב זה אחרי החתונה, איך הוא מתייחס לאשתו אם הוא מכבד אותה וכו', שזה תלוי אך ורק בבן אדם לחברו של אותו בחור, ולא מאיזו חברה או ישיבה הוא בא. ודווקא זה אני רואה יותר אצל הדוסים... זה תלוי מה הם ראו בבית, למה חינכו אותם הרבנים בישיבה, וכמובן באישיות שלהם... נראה לי שג'נטלמניות זו תכונה חשובה.. אבל עד כדי כך??? חשוב לבדק את המידות..
פותח את הדלת של האוטו לאישתו זה או שהאשה חדשה או שהאוטו חדש..
ג'נלמניות לא נבחנת בכמה הוא מתחנף לזה שהוא יוצא איתה.. ברור שבגלל שאנחנו חיים בחברה נפרדת, יש לנו קושי לפעמים להכיר את האופי של המין השני,וברור שצריך יותר לעבוד על זה.. אני דווקא יותר שמעתי על הבעיה שביינשים מגיעים לדייט כאילו עכשיו הם חזרו מאיזה טיול..
זה לא נורא, פשוט צריך קצת ללמד אותם, ובעז"ה את תלמדי את בעלך..
רק שתדעי, שלביינישים יש הרבה יותר הכנה בהכרת נפש האישה שזה הרבה יותר חשוב לחיי הנישואין!!
לא התכוונתי דווקא לג'נטלמניות מהסוג הזהאנונימי (פותח)
אבל אני יכולה להעיד על עצמי שהרבה יותר קל לי להתחבר, ובכלל, הרבה יותר כיף לי עם הבחורים הפחות דוסים (ואני ממש לא מתכוונת בדייט) כי עם הדוסים יותר בהרבה מקרים השיחה לא זורמת, ונראה שהם מתרגשים או מתפדחים מהעובדה שניצבת לידם בחורה, מה שלפעמים גורם לי להאשים את עצמי בפרובקטיביות יתר (גם מבחינת לבוש וגם מבחינת הפתיחות בהתנהגות, ואני יודעת שאני ממש לא כזו!)...
אם ההורים חינכו את הבנים להתנהגות ראויה, אז הוא יהיו ג'נטלמנים. אבל חשוב להבדיל בין התחשבות, עדינות כו' ולבין גינונים חיצוניים. הראשונים חשובים ועיקריים והשניים נחמדים אבל לא חשובים כ"כ. ככלל כתוב בגמרא "המשיא את בתו לעם ארץ כאילו זורק אותה לפני אריה". כי עם ארץ אולי יתנהג יפה לפני החתונה כדי שתסכים, אבל אחר כך הוא עלול לזלזל בה כי הוא לא אדם שהפנים את החובות כלפי אשתו. דוס אמיתי (מידות טובות מתוך תורה) עדיף על מישהו שמדלקם דברים שראה בסרטים.
אני הבנתי את הגמ' (אם אני לא טועה, פסחים מ"ט עמ' ב') קצת אחרת. הגמ' שם גם אומרת שהנושא בת עמי הארץ עליו נאמר- "ארור שוכב עם בהמה"... הגמ' שם בכללי, יוצאת חזק מאוד נגד עמי הארץ (דבריו הידועים של ר"ע ועוד, יעויין שם). ובכלל זה היא התייחסה גם לעניין. בכללי היציאה שם נגד עמי הארץ זה בגלל אי ידיעתם את התורה (ראשית הגמ'- לשאת בת ת"ח, והיא הניגוד להמשכהּ), ולאו דווקא בגלל הנימוסים שלהם וכמות ה"ג'נטלמניות" שלהם. זה אולי בא הרבה פעמים ביחד, אך לא תמיד.
בכ"מ, מצאת פירוש יפה לגמרא.
מעניין, תמיד סברתי גם אני כצביאנונימי (פותח)
לפי המשך הגמרא (מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים וכו'). האם זה לא ההסבר ופשוט טעיתי?
ג'נטלמניות זה עניין של חינוך, בעיקר מהבית. את מכלילה יותר מדי. אני מכיר הרבה דוסים ג'נטלמנים, והרבה הפוך.
אני מרחם עליךאנונימי (פותח)
אחרי שתתחתני תביני שכל החיצוניות שחיפשת לפני כן שיהיה חתיך ויהיה חברמן וגלטלמן זה שטיות!!! מה שהכי חשוב זה שהוא ידע לכבד אותך! להעריך אותך! לחזק אותך שקשה לך.. לא לצעוק עליך או לכעוס.. כל הצחוקים לפני כן הם לא אמיתיים כי זה מגיע ממקום של חוסר מחויבות-אתם לא חיים ביחד כל אחד חי בנפרד אז הוא יכול להיות איתך שיא הנחמד כי זה לא דורש ממנו כלום זה לא דורש ממנו להשתנות.אחרי שמתחתנים שהוא צריך לוותר לך זה כבר אמיתי כי זה דורש ממנו לוותר ולהתפשר על באמת כי אין דרך אחרת.יש לי עוד המון דברים לכתוב על זה כי זה ממש כואב לי שאנשים שהם מתמרים להיות עובדי ה אין לי ספק שה יושב למעלה ופשוט בוכה מהמצב שלנו.
אומנם בפגישות עם "דוסים" השיחה פחות זורמת (וגם לא בכל המקרים)
אבל מה שכן נאמר - וזה הרבה יותר חשוב - אלו דברים בעלי טעם, חשובים מאוד ולדעתי גם הרבה יותר מעניינים... וזאת בניגוד לשיחות על הא ועל דא שלא באמת מעניינות אף אחד - למרות הזרימות שבהם... ומפגישות "זורמות" כאלה, אני אישית, יוצאת הרבה יותר מבולבלת ובלי שמץ של מושג מה הכיוון של הבן אדם שאיתו יצאתי.
בעזרת ה' נזכה כל ה"מחפשים" להקים במהרה בית נאמן בישראל מתוך שמחה וקדושה.
לדעתי בהחלט, מכיון שהתורה נותנת הרבה הדרכה כיצד לכבד אישה ולגרום לה להרגיש טוב. אין סוף חומר יש במקורות על זה. דברים מדהימים! אני חושבת כי נחמדות וגנטלמניות נרכשים בבית. אני מכירה "חניוקים" ברמות והם סופר נחמדים אל נשותיהם/אימהותיהם/אחיותיהם/ ובעיקר חמיותיהם(!!) ולעומת זה בחורים "פתוחים" ששפתם בוטה, ציניים ולא עושים חשבון לכלום. אולי רק בתקופת החיזור הם נראים יותר מיומנים, אבל זה רק מלמעלה. חשוב מאוד מה שבחור ראה בבית. וכמובן שאין שום סתירה ל"דוסיות" ולנחמדות וגנטלמניות. קשה לחיות עם גבר שאיננו כזה. במידה ונפגשים עם בחור שאינו במודעות גבוהה בענין זה, ניתן וחשוב לפתח עמו שיחה ולברר היכן הוא נמצא בקטע הזה, ומהי השקפת עולמו בנידון, כמו כן חשוב מאוד להגדיר לו את הציפיות והצרכים שלך. בהצלחה!
יותר מדי הכללת. ותאמיני לי, יצאתי עם בחורים דוסים שהם ג'נטלמנים לגמרי, באמת. אל תדוני ממקרה אחד או 2 על כלל הדוסים(:
שלום אני חדש פה אבל..אנונימי (פותח)
הבעיה נובעת לדעתי מזה שלפעמים חושבים שמי שניצבת מולך זה החברותא שלך בישיבה ולכן ההתייחסות פחות עדינה... אבל זה לא צריך להיות ככה ודרך אגב יש עוד ישיבות שלא ציינת כגון: אלון מורה, חיפה, אילת וכו'...
מה דעתכם, כאשר מזהים את התסמונת הזו,ש הבחור חושב שאת החברותא שלו - לפתוח את הנושא בנחמדות, ולהביע צרכים ורגשות. לא התקפה, לא הפסקת הקשר אלא הבעת צרכים ורגשות. אדם אמור ללמד את הקרובים לו או את הקרובים בפוטנציה על הצרכים שלו. הדדית כמובן. בני אדם הם בד"כ לא נביאים, ורק למעטים יש את האניטואיציות הנכונות. כל השאר יכולים להיות נפלאים אם ידריכו אותם קצת... בהצלחה.
יהודית צודקת. אפשר לומר לבחור בעדינות והוא יביןאלעד
אני חושבת שזה עלול לפגוע גם אם זה יהיה ממש בעדינותנחת רוח
אני הייתי נפגעת אם בפגישה ראשונה-שנייה משהו היה מעיר לי על הנושאים שעליהם אני מדברת או על אופן ההתנהגות...
לפעמים עדיף לגרום לאי-נעימות של רגע כדי לבלות את שאר הדייטא בכיף, ולפעמים כדאי לחכות לפגישה הבאה. לשיקולכן..
השכל חושב... מעבד נתונים...אנונימי (פותח)
והמסקנה- אני מעדיפה לסבול בדייט (כלומר להתאמץ למצוא נושאים אחרים ולא לפתח דיון על ה"דבר תורה") מאשר לומר בפגישה הראשונה (מסכן הבחור, גם ככה הוא מתרגש ונבוך...)
לא צריך להגיד לו להפסיק לדבר דברי תורה ולהתחיל לדבר על עצמינו, אפשר פשוט להתחיל נושא אחר, או לשאול אותו שאלה על עצמו, "אז איפה אמרת שלמדת בתיכון"? או "היית בבני עקיבא?, או כל מיני שאלות שפשוט יפנו את הנושא למקום אחר.. הוא אפילו לא צריך לדעת שזה משעמם אותכן...
אני יצאתי עם לא מעט בחורים ומשום מה הגעתי למסקנה הפוכה. אם את מחפשת בחור שידע "איך להתנהג אלייך ומה לעשות איתך" במובן העמוק יותר של הביטוי, כדאי לך לקחת בחשבון שככל שבחור יותר ירא שמים כך הוא פחות אנוכי ויותר נכון להתאמץ וללמוד אותך. ויש מה ללמוד! אל תצפי מבעלך שיהיה נביא וינחש מה טוב לך, כי כל האהבה שבעולם לא הופכת אותנו לטלפתים. אז נכון, ככל שבחור יותר "לייט" ככה הוא מסוגל יותר להעתיק מחוות שראה בטלוויזיה ועושות רושם בדיוק לשלוש הפגישות הראשונות. זה אולי כיף בהתחלה, אבל כמו שהרבה אמרו - לא עם זה קמים כל בוקר. נכון, בחורים חזקים יותר מבחינה דתית הם הרבה פעמים יותר ביישנים. אבל מי אמר שביישנות זה דבר רע? צניעות זה דבר רע? אני חייבת לומר לך שאני האשה המאושרת ביותר בעולם מפני שהתחתנתי עם בחור צנוע! אני מרחמת על חברות שלי שהתחתנו עם בחור "קול" שכל הזמן מפטפט עם נשים אחרות... מה יותר נעים לאשה מאשר להרגיש שעבור בעלה היא האשה היפה ביותר בעולם? זה לא הולך ביחד עם "מוימנות להרשים בנות" (ומעניין למה). אני חושבת שמה שחסר לך אולי זה רהיטות, ביטחון עצמי וקלילות. המעלות הללו אינן תלויות ברמה הדתית של הבחור. כנראה הדוסים שהכירו לך היו בסגנון קצת "כבד/חנון/רציני" מדי בשבילך. אולי כדאי לך לנסות פעם הבאה להדגיש למי שמציע שאת מחפשת בחור דוס אבל עם הרבה שמחת חיים ופתיחות. מנסיוני הטוב, ב"ה, אני מבטיחה לך ששוווה מאוד להתאמץ ולהתעקש על בחור "דוס" (כמובן, רק אם תוכו כברו ואם גם את "דוסית") כי בחור כזה יהיה מספיק עניו ונכון להשקיע בך את כל כולו. אגב, אם את מחפשת אהבת אמת זה דורש לא פחות ממך...
אני כ"כ מזדהה איתך! בתור בנות, אנחנו מחפשות את הנעימות.החיזור (במידה), היוזמה וההתעניינות עושים לנו טוב.כ"כ מבאס לצאת עם בחור שהעיניים שלו תקועות ברצפה, רציני כל הזמן וצריך להתחנן ללב שלנו שיתעורר אליו רק קצת... מותר שיהיה נחמד ובחור שהוא גנטלמן ורגיש כלפינו אכן משנה את המצב. אבל ממש אפשר להבין שבחור שלומד תורה כל היום והגיחות היחידות שהוא עושה לעולם זה בפגישה איתנו,ברור שזה יהיה העולם שלו. ומאוד לא פשוט לחשוב על מליון נושאים כשהדבר העיקרי שאתה מתעסק בו אתה לא יכול לדבר עליו.זה מבאס אבל אפשר להבין את זה.ואני חושבת שכן אפשר להתעניין גם בתורה שלו-הרי זה העולם שלו עכשיו. מאוד הסכמתי גם עם מי שכתב שאחרי החתונה יש דברים יותר חשובים מהחיזור. פעם מישהי אמרה לי שהיא תמיד רצתה בחור כריזמטי וחמוד (שכל החברות שלה יגידו שהיא מצאה מישהו חמוד...) ובסוף התחתנה עם מישהו שהכריזמה ממנו והלאה...אבל הוא אדם מדהים.והיא אמרה לי דבר שהזכרתי לעצמי כל תקופת הפגישות- הכריזמה בבית לא עוזרת!!!בבית צריך מידות! מישהו שיתחשב בך, שיכבד ולא יזלזל בך!!!לא פשוט אחרי החתונה ויש התמודדויות,ואם אין מישהו שאפשר להתמודד איתו ביחד-זה נורא! אז זה מבאס שהוא אולי לא הכי מבין ברומנטיקה, נכון.אבל עדיף שיהיה בנאדם טוב!! אני מכירה מישהי שבעלה רומנטיקן והיא מסכנה ומישהי שבעלה עם לב מדהים אבל לא כ"כ מבין בדברים כאלה והיא זקוקה להם והם עובדים על זה ,אבל היא שמחה באמת. כי יש לה משהו שאוהב אותה באמת! שהקב"ה ישלח לך בע"ה משהו שיאהב באמת ויעשה לך המון טוב!!
בתור דוס, אני יכול לומר שכשהתחלתי לצאת לא הייתי ג'נטלמן בכלל (למרות שרציתי) בעיקר בגלל שפשוט לא ידעתי איך עושים את זה, אבל ככל שחולף הזמן אני מבין את זה יותר ויותר, וגם משתפר. וכך יקרה גם לכל דוס לאחר שיתחתן, אני מאמין.
יש לזה סיבה פשוטה - דוסים בד"כ התרחקו מבנות במשך כל חייהם, והם פשוט לא יודעים איך לגשת לבנות, ומה לומר ואיך, ובאיזו צורה להביע את זה, ואיך להבין רמזים (את זה אגב, עד היום אני לא מבין) - אלו דברים שדורשים זמן, מה לעשות? (אגב, סתם שאלה, איך זה שמהבנים דורשים להבין את הבנות ואת הצורך שלהן במישהו שיבין והזדהה איתן ויזרום איתן, ומהבנות לא דורשים להבין את הקושי של הבנים בהסתגלות לעולם הזה, אותו הם בכלל לא מכירים?)
ועוד משהו, נראה לי שמסתתרת פה גם דילמת הביצה והתרנגולת - לא בטוח שבגלל שהוא דוס הוא לא זורם ולא מבין, אלא אולי בגלל שהוא לא זורם הוא נתפס כדוס... למשל, בפגישות בהן זרמתי ממש בצורה טובה, לא עלו בכלל דיונים דוסים, כי זה אוטומאטית דברים שאי אפשר לזרום איתם. וכך יצא שלמרות שאני דוס, זה לא בא לידי ביטוי, לא בגלל שלא רציתי, אלא פשוט ככה זה. לעומת זאת בפגישות שעוברות לנושאים דוסים, כמעט תמיד יהיה פחות זורם. זה חלק מהחינוך שלנו שלדברים דוסים אנו מתייחסים בכובד ראש ולדברים שטותיים מתייחסים בקלילות, ולכן מרגישים איתם בנוח.
תלוי באופיאנונימי (פותח)
אני יצאתי רק עם בחורים דוסים ממש, ואני יכולה להגיד שזה הכל תלוי באופי ובחינוך מהבית. עיניני מידות ודרך ארץ הם לא דברים שנרכשים כל כך בישיבות . אולי ממבט ראשון זה נראה שכל הבחורים מאותה ישיבה הם אותו דבר אבל זה שטחי לחלוטין ובהכרות מעמיקה מתגלים דוקא הדברים שנרכשו לפני ההגעה לישיבה.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.