פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 308)

ואת מהממת שהרמת אותה! זו זכות אמיתית.

 

בטוחה שהקב"ה לא שוכח.

אבל זה  גם צובט בעוצמה...

את בנאדם מדהים אבל את לא מלאך

וזה מטורף בעיני בכלל שאת מצליחה לחוות גם שמחה בזה ולא רק שצובט

 

יש יום אחד שבו זה משתנה, והתחושות הקשות האלה נעלמות. לא בגלל שאין משמעות לעבר, אלא כי באופן יחסי, מאותו יום והלאה, כל העבר מתגמד

והכתיבה מרתקת!!!

תודה אהובה ♥

מדהים ממש ריגש ונגע

צריך להיות ממש משוגעים על זה כדי שיצא משהו וגם אז קשה לי להאמין

 

תלוי תפקיד, תלוי יחידה, תלוי בחורה,

אני חושבת שמה שעומד בבסיס רעיונות ההעצמה הנשית, זה הרעיון שאשה יכולה להיות מלאה, מסופקת, מצליחה ובטוחה,

גם אם אין לידה גבר.

אשה "מועצמת" זו אשה שבראש ובראשונה דואגת למילוי הצרכים הרגשיים שלה באופן עצמאי ללא תלות בבני המין השני.

את לא מתחברת לזה?

 

אבל איך זה קשור לנשיות?
או שהתייחסת רק לקטע של ההעצמה ואז זה פשוט תקף לכל המינים והמגדרים

אלא שבעבר הגישה הרווחת היתה שנשים הן זן חלש, תלותי ונזקק.

ולכן העצמה נשית זו גישה שקוראת תיגר על ההשקפה ההיא...

ומתמיד

כי זאת מילה מאוד גדולה

יש איזוריים נשיים שלא מדברות את השיח הזה -

את מוזמנת להיות בסביבתן..

ופייסבוק
זה כל הזמן קופץ לי בפייסבוק😫

זה תלוי במשה שאפשר לבטל אותו?

ככה נראה לי הרבה דברים באינטרנט

זה לא קשור שהיה טריגר שהציף לי את זה למוח שוב

שאת יותר מחוברת לצד הגברי בעולם וזה מגניב
גם אומרים שיש בכל אדם 2 צדדים יכול להיות שיותר מסתדר לך ההגיון הגברי וכו' ..
אז הנה לך העצמה נשים להיות מי שאת(;

הרבה נשים כן זקוקות לדחיפה הזאת, להעצמה, להיות חלק כדי להבין שהן נורמליות..
לא כל כך הבנתי למה זה גורם לך לסלידה ולהירתעות מהמושג נשיות.. אבל אני חושבת שאם זה לא מעסיק או מדבר אלייך, פשוט תתרחקי ואל תתעסקי הזה. נשים ונשיות זה דבר נפלא וחבל אם זה גורם לך לתחושות לא טובות

זה משהו שרודף אותי מאז האולפנה(ודווקא לא דיברו איתנו על זה הרבה)
אני מנסה לראות איך אני אנסח את זה בצורה הכי פשוטה אבל לא נראה לי שאני יכולה, זה מתוסבך מידי

ניסיתי לחשוב על מילים

אבל צריך בעיקר טונים

מזדהה

😏

השלמתי את זה במוח אוטומטי

ותודה ששיתפת.

בכיף

אם הדייט היה בבוקר צהריים מוקדמים אפשר בערב..

אם הדייט היה בערב כדאי יום למחרת. בבוקר צהריים.

 

זה לא נעים.. אבל צריך לדעת שזה טריוואלי.

יום ככה...

תקיא.ותישן. זה עוזר.

ותרגיש טוב!

חיבוק שומר נגיעה.. הדיבור שלך גדול. ואם אתה כ"כ יודע להקיא את הטעות זאת בחינה של דבר חיצוני לך... לא מקיאים את הלב, כי הוא חלק ממנו.. האקט הזה מפריד בין מה ששלנו והוא אנחנו למה שבטעות התגלגל לכאן...

שאלה קשה- למה לא לומר? נכון שזה קשה, אבל אם כ"כ חזק לך שזה משהו שגומר אותך ולא אתה, כל לב ידע לשמוע שאתה גדול בהרבה מכל הטעות הזאת.

אשריך!

 

 

למה לא לומר לה? 

 

פה אם צריך..

הלוואי ויכולנו להצליח לתקן באמת את הטעויות שלנו..

אבל דווקא מתוך זה אנחנו נהיים חכמים יותר ומתבגרים עם החיים..

 

משחרר להקיא..ממש!אבל לפעמים גם רק לבכות בכי עמוק כזה,אמיתי..ואיזה שיחה פתוחה עם אלוקים..

 

הכי כואב שאי אפשר לשלוט על הלב..

 

בהצלוחה אח יקר!

 

אמן יחזרו לך הכוחותת

לפעמים חייב לקחת פסק זמן מהכל ולהיות עם עצמינו, לחשוב, להבין את עצמנו ולאגור כוחות נוספים

מרגיש יותר טוב!!

נשמע כואב נורא

אבל מפחדת.

אבל תהיה מי שתרצה בלי לפחד.

היא רוצה,
השאלה את מה..

שה' יאיר לכם את הדרך..!

היא לא רצתה..

הזכרת לי שיר של אריק ברמן...

נשים מורכבות משאירות

גברים מפורקים

 

שיר מקסים

(:

לא ידעתי...

כי לי זה הזכיר רק את זה:
נשים מורכבות משאירות גברים מפורקים - לקראת נישואין וזוגיות

חמישה תמרורי אזהרה: לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, בטור מיוחד

 

גם אצלי לא הייתה אף אלימות פיזית, אבל את כל הסימנים שכאן.. והם הצילו אותי! לא צריך לחכות למכה הראשונה כדי לטפל\ ללכת

אני לא כל כך מבין מה הטענה כאן. 

 

מה זה אומר בכלל להעצים גברים? מה זה להעצים בכלל? אני לא מבין את המילה הזאת. 

 

ולא הבנתי למה הקריאה דווקא לגברים. מה ההבדל בין גברים לנשים בנקודה הזאת? לא צריך גם לגדל את הנשים?

לחזק
לעזור להאמין בכוח האישי ולהתגדל

ולעצם העניין, אני חושב שזה מורכב יותר או אפילו הרבה יותר מהדברים שהרבנית ימימה ואת כתבתן.
וכמו שהיא כתבה, מה שצריך להדגיש ולטפטף כל הזמן זה שלא רוצחים. לעשות שטיפת מח על זה.

לפי מה ששמעתי אחת הבעיות המרכזיות היא רגשית כמו ברצח של מיכל סלה ז״ל שמובא בתגובה הזו: 5 תמרורי אזהרה לזוגיות אלימה. מניסיון מציל ממש כנסו לקרוא - לקראת נישואין וזוגיות
גם באופן כללי ידוע לי ששפיכות דמים מקושרת בנפש אז לומר לגברים להגדיל תוכן שכלי נראה לעניות דעתי שאינו פותר שום דבר.
מה שכן נראה לי שמישהו צריך לחקור אלימות משפחתית בקרב שוטרים כי נראה שלא מעט אלימות מגיע משם...

הרגיש לי קשור לשירשור שלי בנושא:
הרגשות ומחשבות בעקבות רצח דיאנה רז הי"ד - צעירים מעל עשרים

זה שהיום נשים מאוד מועצמות. הפער בין ההתקדמות של נשים ב30 שנה האחרונות להתקדמות של גברים הוא פער ענק. נשים עשו דרך ענקית והתפתחו בעוד גברים כמעט נשארו באותו מקום מנטלי ריגשי ורוחני גם... ולכן זה עלול לגרום לחוסר ביטחון או לפער מנטלי.. שדרך אחת לפתור אותו זה להגיד לנשים 'תהיו פחות' ודרך שניה זה להגיד לגברים 'תהיו יותר'. כמובן שזה אמירה גסה והמציאות יורת מעודנת ומורכבת אבל זה הכיוון.

גברים באותו מקום רגשי כמו לפני מאה שנה? אפילו לא כמו לפני חמישים שנה נראה לי.
ורוחנית- באותו מקום?
הגברים פשוט נשארו במקום? אני ממש לא חושב שזו המציאות..

לדעתי זה פשוט מאוד. הציבור הנשי חווה שינויים מאוד גדולים בעולם, גם בעולם היהודי (בנושא 'כל כבודה בת מלך פנימה', לימוד תורה, תעסוקה וכו'), במאה+ שנים האחרונות. שינוי מאוד גדול. אז מאוד קל לשים את האצבע ולהראות- הנה, נשים מתקדמות הרבה יותר מהר מגברים.
אבל קודם כל אני לא חושב שיש כאן איזושהי תחרות. ואי אפשר להגיד שגברים הם מיושנים ומרגישים חלשים... אני לא חושב שחסר לגברים ביטחון עצמי או משהו כזה.

אלימות היא פסולה בכל מצב, אבל אין לדעתי קשר להעצמה או לא העצמה. ואלימות במשפחה קיימת משני הצדדים פחות או יותר באותם האחוזים (לפי אנשים שבוחנים את זה סטטיסטית), למעט הבדל אחד- גבר יותר חזק פיזית, מעצם טבעו, ולכן הוא משתמש באלימות פיזית בשיעורים גבוהים יותר, לצערנו הרב.

אבל אי אפשר להשוות את השינויים שנשים חוו ב100 שנים האחרונות לשינויים שגברים חוו כן? זה לא סתם שנשים מובילות את ההתקדמות בעולם, שמעתי מהרב שמואל אליהו שזכר מלשון לזכור\ זוכר את העבר עסוק בעבר. ונקבה מלשון קיווי לקוות היא קווה את העתיד. אז זה לא עניין של תחרות ככה זה בעולם. 

ולגבי אלימות.. יכול מאוד להיות שיש אלימות שווה אבל בסופו של דבר מקום המדינה נרצחו 5 גברים ע"י נשותיהן (שהיו מוכות) ונשים נרצחות ע"H בעליהן בערך 20 בשנה...

גרמו לשיוויון מסוים בכל מיני דברים כמו לימוד תורה או מקצועות.
הגברים לא צריכים את השינוי הזה... הם היו שם.

לגבי שינויים- לדעתי כולם מקדמים את העולם, האיש לפי טבעו והאשה לפי טבעה

לגבי הדבר האחרון- אני מסכים. אבל הדברים לא נמדדים רק במבחן התוצאה,
הרי גם הרבנית ימימה מנתחת לעומק...

וברור שזה כואב מאוד. אבל אם רוצים לנתח לעומק- אי אפשר להסיק מסקנות רק ממבחן התוצאה. צריך לנתח את התהליכים בצורה יסודית ומבוררת

אני לא יודע לנתח את הסיבות. אבל כשמנתחים צריכים לדעתי לחשוב על הכל, על כל התמונה בכללותה (מבחן התוצאה וכו') ובפרטים שלה

למשל העצמה אישית של מה זה אישה ונשיות וכו'.. כל בת ממוצעת מקבלת רק בתיכון 3 סדנאות על להיות אישה להתחבר לעצמך וכו'.. ואצל גברים יש פשוט ריק בנושא הזה. 

דבר שני גם אם יש שיוויון לא תמיד זה בא בטוב בצד הגברי כי זה צד שהיה רגיל להיות מעל האישה אלפי שנים. כעת בזמן של עליית הנוקבא ונקבה תסובב גבר היוצרות מתהפכות אבל צריך לבוא לזה בלב פתוח ומוכנות להכיל את השינוי הזה. אם לא מתפתחים ברמה הרוחנית ולימוד של פנימיות התורה אז לא תמיד השינויים האלו מתקבלים בעין יפה והם נראים שטחיים.

 

שוב, לא חושבת שזו הסיבה לרצח כי כדי לרצוח צריך להיות פסיכופט. אבל זה בהחלט נקודה חשובה מאוד בכל השיח המגדרי והיא מביאה פה משהו גאולי בעייני. 

ככה אני מבינה את דבריה אבל אם לא ממש הבנת מה היא רוצה ממליצה לך לשאול אותה או רב אחר כי אני חושבת שזו נקודה חשובה ועמוקה שרלוונטית היום מאוד לדור שלנו.

 

 

מה הכוונה שנשים היום מאוד מעוצמות? מה זה להיות מעוצם?

הרי גברים ונשים מקבלים בערך את אותו חינוך, אז למה שיהיה הבדל בניהם?

לפני מאה שנים נשים לא ידעו קרוא וכתוב והיו ספונות בביתן וכל עולמן התרכז בבית ובמשפחה. לא הייתה להן זכות הצבעה ודעתן לא נשמעה. הגבר לעומת זאת החזיק בכל התפקידים החיצוניים, היה אמון על החינוך וההשכלה ולא היינו מגדירים אותו כאיש משפחה. 

היום נשים יודעות קרוא וכתוב, יכולות לבחור ולהיבחר ורואים עליה מטאורית של נשים מנהיגות ראשות ממשלה או מפלגות. אישה מתעסקת גם בדברים מחוץ לבית ומפתחת תחומי עיסוק בעוד הגבר פתאום נהיה גם איש משפחה. 

 

כמה קבוצות תמיכה אתה מכיר לנשים וכמה לגברים? כמה קווי סיוע לנשים ולגברים? בתיכון, כמה סדנאות העבירו לך על דייטים? על זוגיות? על גבריות? כמה עלוני שבת יש רק לנשים? כמה שירי העצמה יש לנשים וכמה לגברים? חיפוש קצר ביוטיוב יגלה לך את ההבדל. אז נכון יש סיבה לכל זה ובאמת זה חלק מצמצום הפר שהיה אלפי שנים. אבל צמצום הםער הזה יצר וואקום וריק. 

 

כמה מחנכים את הבת למלא את תפקידה הנשי? כמה אנחנו יודעים לדקלם משפטים כמו כל כבודה בת מלך פנימה וכו'. כמה אנחנו יודעים לדקלם לעומת זאת על מהות גברית? מה תפקיד הגבר בעם ישראל? מה זה באמת להיות גבר? כמה מנחות מיניות נשית יש? כמה מנחי מיניות גברית יש? תעשה סקר אל תסמוך עלי... אבל יש פער אדיר.

ראיתי מה שהגבת כאן - התבלבלת בשרשור - נשואים טריים

 

אני אגיב לפי המספרים שכתבת:

 

1) אני מסכים חלקית עם מה שכתבת כאן. אבל אני לא רוצה לפתוח דיון על זה... 

 

2) אז את אומרת שקידמו נשים כי הן היו מאחור, ובמקביל את הגברים לא קידמו, ואז הנשים עקפו את הגברים בנושא הזה? 

 

3) מדהים שנותנים להן חינוך בדברים האלה בתיכון. לא היה לי מושג. ממש מוזר שלא נותנים גם לבנים דברים כאלה. אני לא מצליח להבין למה. מרגיש כאילו לא אכפת מהחינוך של הבנים. 

 

4) את יכולה להסביר מה הכוונה? לא הבנתי את זה...

להן טוב א...

רק אומר לך שזה לא אשמת הגברים. 

אני ועוד חברים שאני מכיר מאוד מחפשים ידע כזה, אבל הוא כמעט ולא קיים. 

אני חושב שיש הרבה צמא בצד הגברי ללמוד על זוגיות, משפחה, מיניות, גבריות, תפקיד הגבר בעם ישראל. אבל אין איפה ללמוד. בסוף מצאתי קצת, אבל קשה ממש למצוא, כי זה כמעט ולא קיים. כלומר לא קיים בצורה שתתאים לגברים, כי מה שיש לנשים לא מתאים לגברים. 

 

ועכשיו שאת אומרת שלנשים יש את כל הדברים האלה, שבמשך כל כך הרבה שנים אני מחפש בנרות למצוא ידע בדברים האלה, מרגיש ממש כואב.

ולא חושבת שמישהו אשם בזה. אני מסכימה איתך מאוד שיש ריק בנושא הזה אצל גברים, יאללה הגיע הזמן להרים את הכפפה ולפתח את התחום הזה לגברים כי זה יביא הרבה ריפוי. לך תחקור את הנושא תפתח אותו זה יביא הרבה ברכה לעולם. 

 

כותבת לך מי אני יודעת שכן מתעסק בתחום הזה לגברים, כמובן דתי:

 

יהונתן שומר מצפת

עופר בשן- לא מכירה רק שמעתי עליו

אלעד חמיאל- דוקטורנט בתחום היה המרצה שלי ממליצה מאוד!

יונתן קליין- גם לא מכירה אישית

ד"ר מיכאל אבולעפיה

 

אני חושבת בנוסף ואפילו לפני ההעמקה של התחום המגדרי זה בכלל ההעמקה והחיבור של גברים לנפש ולרוח. חיבור ללב, לעצמם, חיבור לגוף. ועל זה הרבנית דיברה ואני מסכימה איתה מאוד. כל התחום של שיטת ימימה (ימימה אביטל ז"ל), יוגה, עיסוק בתחומי האומנות, עבודת כפיים, חיבור למוח ימין ולא רק מוח שמאל, עבודה עם הרגש והלב, למידה והעמקה של פנימיות התורה.  ד"ר מיכאל אבולעפיה מדבר על זה הרבה ויש לו תרגילים ממש יפים וחשובים- באתר של מכון מאיר אפשר לשמוע הרבה שיעורים שלו והוא ממש מביא תורה חדשה בנושא. משבירה לתיקון  זה קישור לסדרה שאני ממליצה אבל יש לו עוד המון סדרות ושיעורים

אני מזדהה עם מה שאור וחיים כתב.
אני אתן לזה ניסוח משלי- כל העיסוק בעולם הרגשי אצל הגברים דורש שיפור. אני חושב שיש יותר ויותר אנשים רגישים שמודעים לרגשות שלהם ועושים עבודה. הבעיה היא שקיימת השתקה או: חוסר לגיטימציה בעולם הגברי לבטא את הרגישות. בעיני, מי שסובל יותר מכל מהמצב הזה- זה הגברים האלה.
כלומר לשמוע שיעורים וכו' זה מעולה לפתח רגישות וכו'. אבל אני חושב שזו לא הבעיה המרכזית, בזה באמת הגברים מתקדמים. אני חושב שהבעיה המרכזית היא הערך שהחברה הגברית הכללית רואה, או יותר נכון- לא רואה, ברגש וכדו'. זה נתפס כמשהו פחות לגיטימי, שגברים שבאמת רגישים מפחדים לבכות אפילו בלילה. לא מתוך הדחקה, מתוך פחד של מה יגידו...
להיות גבר רגיש ולבטא את זה- לא הכי קל בימינו.

מי שירוויח מזה לא יהיו רק הגברים אלא העולם כולו. בדיוק כמו שמי שמרוויח מהעצמה נשית זה לא רק נשים, הליפך אם זה רק נשים זה יוצר מלחמות. כולם כולם מרוויחים

זה הענין של קודם כל בכלל האם יש בזה ערך? לפני שמעצימים משהו, צריך להבין מה הערך שלו. אחרת מה שקורה זה שיש גברים מועצמים שפשוט לא נותנים ביטוי לרגשות שלהם... וזה כמובן רק יוצר עוד ועוד תסכול.

לאו דווקא עיסוק במיניות בגיל תיכון. בכללי עיסוק של נפש ורוח.

והדיבורים על מה זה נשיות וכו גורם לי לסלוד מהמושג הזה

אלא פשוט זה היה טירוף רגעי של הרוצח.

שיצאו ממעגל האלימות שבפייס הכל נוצץ וזהב.. עולם הפוך ראיתי-  והאמת תהא נעדרת נאמר על ימי הגאולה...

 

גם הרצח של מיכל סלה זה היה האלימות הפיזית הראושנה והאחרונה, לא היו סימנים פיזים לפני. אבל אלימות רגשית שסוללת את הדרך לאלימות פיזית היא לא פחות חמורה והיא מתעתעת בהרבה אפילו את הקרובן. לצערי מניסיון אישי. מושגים כמו זוגיות נרקסיסטית, גזלייטינג. אלימות ריגשית נפשית יותר קשה מאלימות פיזית כי קשה לשים עליה את האצבע...

המקדימים.

גם אני לא מסכים שאלימות רגשית נפשית יותר גרוע מרצח. רצח זה העוון הכי גדול בתורה לפי הרמב"ם.
גם אנשים שמשווים רצח להתאבדות של גברים, עם כל הצער הם בוחרים לקחת את חייהם ואצל נשים אדם אחר לקח את חייהם.

שהוא חמור מיתר העבירות בגלל שזה השחתת יישובו של עולם ובן אדם לחבירו ולכן דווקא העון הזה עמד כנגד אחאב.

אלא שהוא השחתת יישובו של עולם, זה לא אותו דבר...

מצילות אותו ביום הדין מהעוון הזה כמו שקרה לאחאב.
אחאב גם עבד עבודה זרה שזה מבחינה מהותית העבירה הכי חמורה, אבל דווקא רצח חייב אותו בדין וזה מראה שיש ברצח צד חמור.

ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם.

 

כנראה שהשחתת העולם ורשעות גמורה זה לא המדד הכי גבוה לחומרה...

אפשר ליישם את הכלל הזה גם בזוגיות 

ברור שרצח אין דרך חזרה... אבל אלימות םיזית מכה סטירה וכו' אפשר לקרוא לה בשם. לעומת זאת התעללות ריגשתי היא כל כך סמויה שלוקח זמן לפעמים שנים כדי להבין שאתה במערכת אלימה נפשית.

 

יובל כרמי היה פסיכולוג שפגע מינית במטופלות שבעצמן נפגעו מינית בעבר. סו וואט? העולם הזה הפוך.. הסנדלר הולך יחף זה לא מושג מימינו... 

 

לא יודעת מה היה אצל דיאנה בדיוק אבל בטוחה שיתבררו הדברים נראה תמונה אחרת. בן אדם לא קם יום אחד ורוצח.

מצטטת התחלה של פוסט שכתב יהונתן קליין:

 

תרשה לי לקחת אותך כמה שנים קדימה, אולי 10 אולי 30,

אבל מתישהו בדור הבא' אנחנו הגברים ננהל את הכוחות המיניים שלנו

בצורה יותר מפותחת ומודעת.

אנחנו עדים להצפה ואף התלקחות של המיניות בדור הזה.

מצפייה בתכנים באחוזים מפחידים שמתחיל אצל נערים צעירים מאוד, עיסוק בפגיעות מיניות (שתמיד היו אבל לרוב גם הושתקו),

כמו גם שיעורים, קורסים פסטיבלים, סדנאות וטיפולים.

אנחנו בעיצומו של תהליך ואם לדייק

אנחנו בעיצומו של משבר שקודם לריפוי עמוק של המיניות.

להבנתי - מיניות כשער לגן עדן, ולנבואה, ועוד.

אז איך יראה ״הריפוי של המיניות״ זו שאלה גדולה. מאוד.

אתמקד כאן בצעד משמעותי שלנו הגברים,

למרות שהצד הזוגי והנשי מרתק לא פחות,

ואציג זאת דרך גישה שפיתחתי בשם ״עוררות רציפה״

גבר שמתבגר ויוצא לעולם היום,

ללא כלים של התפתחות בעולם האישי,

עלול למצוא את עצמו במציאות רווית אתגרים,

תכנים והצעות מפתות ברשתות השונות

ובהמשך בזוגיות מלאת ציפיות מהמרחב האינטימי-

ציפיות שלו ושל בת הזוג שלו,

וקושי גדול לנהל את המציאות האישית הזו.

יהונתן קליין מתוך הפייסבוק והקבוצה שהוא הקים 'דרך גבר בעלמא'. ממליצה לעקוב.

אבל אני לא בטוח שזה ככ טוב שבנות קוראות את זה. זה רק יוצר אצלן עוד ציפיות.

צריך להבין שלבנים יש את הקשיים שלהם, מהרבה בחינות, ויש מהם הרבה ציפיות כשלפעמים הם ממש רחוקים משם ועוד שקועים בעולם שלהם ובבניין האישי שלהם.
לכן, כמו שהוא צריך לעזור לה עם הקשיים שלה היא צריכה לעזור לו עם הקשיים שלו. את הטענה שנשים התקדמו וכו צריך ליישם גם כאן.

להגיע אליהם. כמובן שהכל בתהליך והדרגה ולא כופים על אף אחד שום דבר שלא בקצב שלו אבל טוב שיש דרך וכיוון ומקום לשאוף אליו

 

 

מה קרה חציל? 

שאני אתחיל?

אחד מהשטנים הגדולים

כי כל הקריאה אני אומר לעצמו שזה מזכיר את
הסגנון שלו...

(בפן האישי אני מאוד לא מתחבר לסגנון הזה,
שמטיל את כל האדמה רק על הצד השני
ומציג כמה אתה מושלם... בגלל אני לא אוהב את הכתיבה שלו,
הפעם יחסית זה עוד היה מעודן...)

מרגיש לי דיי ברור שהכל הוקצן בכוונה כדי להצחיק...
גם אני בכלל לא מסכים עם הכל, ויש דברים שממש לא לדעתי, אבל זה עדיין מצחיק(לדעתי)
וגם תמיד צריך פה(בפורום) קצת גיוון לכיוון השמח...

הוא מתנהג כאילו הוא אדם מושלם, וכל מי שיוצאת
איתו צריכה מינמום לנשק את רגליו-
כך לי לפחות זה מרגיש...

גם הדרך שבה הוא מגיב לא/נשים שכותבים לו-
פחות מוצאת חן בעיני...

אבל זה רק אני🤷‍♂️

ההקצנה היא לתיבול

ואני מניח שזו הדרך שלו לפרוק

(:

 

 

אני רק העברתי 

(:

 

 

 

 

רואים שיש מרחב מסויים.

עקרונית, מותר להיות במקום לבד שיש סיכוי סביר כל רגע שיגיע משהו

(אל תלמדו הלכות מהפורום, זה משהו שאפשר לסמוך עליו)

יש שם מקום לשבת?

חשוך שם, יש שועלים חח זה מקום בכלל לא נעים. אין שם משהו מסודר.
אם בכל זאת אתה רוצה ברמות- יש צמוד ליער את גן קיפוד וגם יש ממול סופר.

מקום אחר- בגן סאקר ממש נחמד, יש שם את קפה גן סיפור שעושים טייק-אוויי ונתנים מחצלת

יש את "הפסנתר" אחלה מקום

משכנות שאננים, ארמון הנציב.


חניה בשפע

הבנתי שיש שם קפסולות..אבל בטח עמוס

מישהו היה?

לא יודעת מה פתוח עכשיו.. הקפסולות לא תמיד מלאות ולא כולם יושבים בתוכם... יש גם את הפטריות המחממות האלה ביניהם

תודה רבה 

לא היה עמוס במקומות ישיבה

אולי אפילו תחנה מרכזית?

אם נראה שאפשר להצליח עם הקשר הקדום,
למה לא ללכת עליו?

אני קורא נכון בין השורות שלך

אז 2.

 

 

 

 

לא יודע אם זה מה שחכם לעשות, או שסתם הלב שלי מושך אותי להתנסויות חדשות

לכאורה על פניו- הייתי הולך על הקשר הישן.

אם משהו הסתיים ואז באותה תקופה לא נראה צורך לחדש ולטפל או שזה לא צלח, ואם כמו שאתה אומר דרוש המון המון מאמץ להחזיר למקום שהיה (וציינת שגם בו היו המון ספקות), מניסיון שלי תוותר, אם משהו נגמר בצורה הזו אז הייתה לזה סיבה כנראה מספיק טובה, גם אם מלמעלה וגם אם עמוק בפנים באינטואציה.
ההיפך, זה רק יכול להוביל ליותר כאב ולפגיעה בך.
קרה לי מקרה דומה וגיליתי בדרך הרעה שכל החששות שלי היו נכונים...

בדרך כלל חזרה לקשר יכולה להיות טובה רק אם הוא נגמר בצורה טובה, וכנראה מסיבה חיצונית (כמו מגורים/מעבר/לימודים/ משפחה) למרות ששני הצדדים רצו או מסיבה טיפשית יחסית...מסוג הדברים שמרגישים עליהם פספוס ויש על מה.
אבל אם היו המון ספקות וגם נגמר אחרת, ברמה שתצטרך להשקיע המון מאמץ כדי להגיע למה שהיה ולא הספיק(מה שבכלל לא בטוח שיקרה) אז לדעתי אתה יכול לגרום לעצמך הרבה כאב סתם.

הישן והמוכר אולי קורץ יותר מהחדש והלא נודע, גם כי בדרך כלל אנחנו נוטים לזכור את הדברים הטובים ולא את הפחות וזה מה שמושך אותנו אחורה(אידיאלזציה לקשר קודם), אבל זה לא תמיד אומר שזה לטובה ושזה הדבר הנכון לעשות...
ההיפך, אתה יכול לקחת את מה שהיה לך טוב בקשר הקודם, ואת הניסיון שלך ממנו ולמנף אותו לקשר חדש שתדע מה לבחון, מה טוב לך ומה לא(הספקות בקשר קודם), ובפוטנציאל להגיע לקשר הרבה יותר טוב ממה שהיה.
שיהיה בהצלחה, מקווה שתעשה את הבחירה הנכונה עבורך, רק אתה יודע מה לא הסתדר ועד כמה הוא מהותי.
וכמובן בסופו של דבר הכל מלמעלה ויהיה טוב בע״ה

היתי חוזרת אך ורק אם זה אופציונלי באמת שמשהו ישתנה ואני אומרת את זה בלי קשר למאמצים שצריך לעשות, גם אם זה היה פשוט וקל לחזור, היתי אומרת אותו דבר, כי אם אין סיכוי שמשהו ישתנה זה סתם כאב לב מיותר לשניכם. 

איך מודדים? אולי לנסות לחשוב האם הדברים שמפריעים עדיין מציקים לי באותה המידה או שאני השתניתי/הם נעלמו/כבר לא משמעותי לי יותר..

 

 

במידה ויש סיכוי אמיתי לשינוי - לוקחת נשימה עמוקה וחוזרת, במידה ולא - לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה מחדש.

אין חובה לפתוח את כל הדברים הכי הכי אישיים בדייט הראשון.

ההיקשרות והפתיחות מגיעים בהדרגה. אף אחד לא מצפה שתפתחי הכל ותהיי הכי פתוחה שבעולם בדייטים הראשונים.

בהתחלה מספרים ומדברים על דברים יותר "טכניים". כמו-מה העיסוקים, סדר יום, סיפורים שקרו בעבודה/לימודים שלא אישיים לך מידי, משפחה, תחביבים וכו'..
עם הזמן, ככל שתרגישי יותר בנוח עם הבחור, הפתיחות תגיע לבד. אחרי שיותר מכירים, יותר סומכים על המדוייט, הוא גם מספר דברים אישיים זה יגיע גם אצלך ותיפתחי.

רעיונות פרקטיים-
קודם כל לא להלחץ ולא להכריח את עצמך להפתח ישר.
את יכולה לחשוב לפני כל דייט על 3 דברים שתרצי לספר לו. כמובן שיתופים בהדרגה לפי מה שמרגיש לך נח.
ככל שיתקדם הקשר ה3 דברים כבר יהיו יותר ויותר אישיים.

בהצלחה

כאילו, בכלל לא בטוח שזה יפריע

אבל אין ככ מה לעשות לדעתי. חלק מחיפוש הזוגיות אומר לנסות לפתח קשר שיכול להוביל לחתונה. מה שמצריך פתיחות ושיתוף. זה לא לוקסוס זה חובה.
אם הבחור שאת נפגשת איתו נראה לך אדם טוב ואכפתי, יש ביניכם כימיה והוא מבין אותך, תפתחי לאט לאט, כל פעם עוד שלב. מניח שיעזור לך שהוא יפתח ראשון.

אני גם לא רגיל לשתף בדברים אישיים (אף אחד..). לא ממש מרגיש צורך בזה. אבל מנסה לתפוס שבפגישות (וגם בזוגיות עצמה כמובן) צריך שיתוף לא בשביל התמיכה אלא בשביל עצם השיתוף. השיתוף, שגם מבטא שסומכים על השני וגם נותן הצצה לעולם הפנימי העמוק שלו, הוא זה שנותן להכיר יותר לעומק והוא זה שבסופו מקבע/יוצר את הרגש.
אבל בהחלט צריך לסמוך על מישהו ולקלוט שהוא מבין אותך כדי לשתף.

בהצלחה

*סמוטריץ נגיד הבין את העניין ולא היה מוכן בלי שיתוף מלא

לא שלוש שנים אבל להתקדם לאט..

חשוב שמפגישה לפגישה תהיה התקדמות כלשהי אבל הקצב נתון בידיך.

אין לך מה למהר לפי קצב של אנשים אחרים.

כמו כן, כל הגדרה עצמית היא מוגבלת ומטבע הדברים בקשר זוגי הקצב אמור להיות טיפה יותר מהיר מאשר קשר עם חברה.

כדאי גם לשתף ולשקף את זה שאת צריכה זמן.

 

ומי אמר שאי אפשר זמן יותר משמעותי מהרוב? 

אולי התפתחות מהירה של הקשר היא לא כ"כ קריטית? למה זה קריטי? אולי במידה מסויימת זה לא קריטי?

טרם התחלת הקשר? להבין מאיפה זה נובע?
ולמה את מגיבה ככה?

נראלי שחבל סתם להיכנס לקשר כרגע...

מוזמנת לפנות *בפרטי* כי אסור לפרסם בפורום...
(ללא תשלום כמובן, עם תשלום תוכל גם לפרסם דברים לא צנועים)

@יעל מהדרום ראית מזה? תהיי גאה בי

לא לדבר רק על דברים טכנים ותאורטים אלא לתת למקום האישי להיות נוכח

תגידי מה את אוהבת, תצחקי עליו כשהוא עושה משהו לא הגיוני בעינייך (בחיבה כמובן לא להביך!) תני לו לראות את העולם דרך העיניים שלך ותקשיבי גם לו

אני בטוחה שאת אדם נפלא  ורק חסר לך את הטאצ' הזה אז יאללה תני לו לצאת ותראי שיותר קל

שבדייטים את צריכה להראות את הצד הלבבי שלך..
זה יכול לעודד שבדייט את לא במסגרת חברתית רחבה
אלא בחור אחד .


טיפ : אם תבררי עליו לפני ותשמעי המלצות ויהיה לך מוטיבציה לפגוש אותו ..
יתכן מאוד שכבר לבד הלב שלך ירצה להיפתח יותר אליו.

באמת טוב ששמת לב לזה. חשוב לעבוד על זה.

אפשר דרך תרגול ואפשר דרך אשת מקצוע.

אפשר לתרגל לדבר יותר מהלב ופחות דיפלומטי. עם כל אחד יותר ממקודם. עם הקרובים יותר להתקרב ועם הרחוקים להתקרב קצת.

אפשר עם אשת מקצוע לראות מה מעכב הפתחות ומה יעזור.

לפנות לייעוץ

ממליצה לך לעבוד על המחשבה, לראות איפה זה יושב, ולמצוא לזה פתרון שיתאים לך.

ובכללי, להתחיל לשתף בקטן, זה 'שריר' שצריך לדעת לפתח אותו, לאט לאט.. 

וכל זה עם הקשבה לעצמך ובלי לחץ.

זה חיובי גם לדעת לעצור ולא לשתף, צריך לאזן את זה. 

בהצלחה

את כותבת דברים בעדינות מתוך ראיה חיובית

תודה רבה לך.. ב"ה.

מה שהצלחתי והבנתי על עצמי שאולי לי יש דרך שונה ליצירת קשרים וזאת לא הדרך הקונבנציונלית שבה כולם חושבים\אומרים שככה זה אמור להיות.

ובאמת גיליתי על עצמי שבחנתי את החברים הטובים שלי שאותם אני קצת משתף שדווקא עם חברים שהיה לי איתם איזשהי חוויה יותר קל לי להיפתח ואני מדבר על אפילו לומר דעה ולא דבר רגשי... לדוג' הברזה מהלימודים לים, טרמפים הזויים, הסתבכויות וכו'

(נראלי ששמעתי פעם שיחה של מיכל וולרשטיין לגבי חוויות יוצרות קשר...).

דבר נוסף שעשיתי זה שתפסתי חבר טוב שהרגשתי נח לשתף אותו על כל מיני דברים... והתחלתי לשתף אותו יותר בצורה משמעותית וככה לאט לאט קצת יותר נפתחתי לרבנים הורים וכו'... 

עוד דבר שאני מנסה לעשות זה לנטרל את הקול הקטן שלפעמים עוצר אותי ומונע מהשיחה להתגלגל.. כי לענ''ד שיחה מתגלגלת היא מובילה הרבה פעמים באמת למקומות אמיתיים ולא למקומות טכניים.. שעולה איזשהו סיפור אישי וזה מזכיר לי סיפור שקרה לי אתמול אז בד''כ אני נעצר ולא ממשיך אך עכשיו אני מנסה באמת להמשיך את השיחה ולשתף את הסיפור הנ''ל שעלה לי באסוציאציה.. וזה דווקא מאוד פותח את המשך השיחה לפחות לי..

מאמר שקראתי וקצת עזר לי: http://www.maker.co.il/3_3481/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A3.html

אני עוד עובד על זה וזה לא נעלם ככה פתאום, ולענ''ד מי שלא חווה את זה לא באמת יודע איך זה.. תמיד אומרים לי 'מה הבעיה תספר שנפלה לך שן?!' 'מה תספר אחי שסבתא שלך לא מרגישה טוב' 'למה לא סיפרת שכמעט עברת תאונה אתמול?' 'תשתף למה אתה מדוכדך' וכו' 

בד''כ מי שלא שם לא שם..

ולא הלכתי לטיפול כי אני חושב שזה לא יעזור כי טיפול זה החלטה שכאן אני פתוח אבל בחוץ זה לא מחייב שם דבר...

אשמח לעזור וליעץ עוד מנסיוני הדל בשמחה 

ובהחלט מעציב

הפער הזה בין החלום למציאול
הןא אחד הגורמים המשמעותים לתופעת הרווקות המאוחרת בעיני.
(לטעמי בפרט אצל נשים)

ובמיוחד בקרב אלו בני 27 ומעלה.
שפוסלים על דברים קטנוניים כמונרוצה רק מאזור מגורים שלי, לפחות שנתיים צעירה ממני, רק מעדה x, רוצה משהי עם מקצוע ראלי וכדומה.

סיימו תואר וכבר התחילו לעבוד.

וכן,
אנחנו לגמרי משלמים על כל בחירה שאנחנו עושים.
ומתסכל שאנחנו עסוקים כל כך בטפל במקום בעיקר.. פשוט בעיניי זה כל כך חזק ומצריך עבודת מידות מטורפת, ולא כולם שם עדיין..

או פשוט שכל

זו פשוט הזכות שלו לחיות את חייו כפי שהוא רואה לנכון

מממ
תמצאו מילה

זה ברור, אבל גם במובן שלא צריך לתת דין וחשבון.
לא צריך לכעוס או לכאוב על הבחירות של אחרים, או בכלל לשפוט, גם אם הן שגויות וגם אם התוצאות שלהן לפעמים כואבות (כן, אני עושה את ההפרדה).

ולגבי השיקולים הלא ענייניים, אני מחלק אותם לשניים:

א. כאלו שנובעים מהעדפה סובייקטיבית - מישהו שמעדיף צבע עור, מקצוע, תכונה כלשהי וכו'. למרות שהדבר לא משמעותי לזוגיות, או לאושר שיהיה לאדם מהזוגיות.

ב. כאלו שנובעים מטעות או שיקולים אחרים - טעות כמו דעות קדומות והכללות או חוסר הבנה של השלכות, או שיקולים אחרים מוסכמות חברתיות או שיקולי נוחות.

תחושת רחמים עליו?

מי שמפסיד הזדמנויות, מפסיד בעיקר בשביל עצמו.

 

קיצר - אם יש כאן תחושת עליונות של אחד הצדדים לדעתי היא אשליה.

 

לא הבנתי מה הקשר למה שאמרתי 

כל דאגה שלך לאחרים נובעת מתחושת עליונות? 

 

 

 

היה לי ספק אם לזה התכוונת ומסתבר שלא.

 

עליונות זה שיח ה'פסילות' אבל אני מבין שאת משתמשת בזה בהשאלה ולכן זה באמת לא כ"כ רלוונטי

(אותי אישית היה מעליב אם היו 'פוסלים' אותי)

על אדם אחר- היא אשליה.
מעצם טבעה.
לאו דוקא בהקשר הזה. בכל הקשר.

יהודי וגוי?

"יתוש קדמך"..

 

כולם שווים בסוף כלפי הקב"ה

ברור שיש מדרגות אבל זה עדיין לא אומר שזה בגלל משהו בפנ"ע.

כל הבריאה היא חטיבה אורגנית אחת, וככזאת, אין לאף אחד זכות התנשאות על החלק השני.

 

קיצר, להוריד את כל האגו שבמעמדות.

הבדלה נכונה שאיננה באגו - מבורכת.

גם העליונות של עמ"י כלפי העמים נועדה כדי לשרת את העמים.

"ממלכת כהנים" משרתים את מי? את שאר העמים.

כמו כן, מהי עליונות?..
"ולתתך עליון"

דבריו של @כלי פשוט נאמרו בהקשר מסויים.

הבנתי שההקשר של תחושת עליונות היא אגו.

גם בתוך ישראל ישנם מדרגות כהן, לוי, ישראל. ת"ח, עם הארץ. 

לפני ואחרי ההבדלה הזאת יש חוט מקשר בניהם, שהוא נכון גם כלפי יהודי וגוי ויתוש.

שאין עניין בשום ואופן של זחיחות הדעת (זלזול) על המדרגה הנמוכה יותר.  

 

"לתתך עליון" כמשמעו. כשיש לנו משהו שאין לגויים, נוכל לשרת אותם.

ודיבר בכל הקשר.
טעיתי בדבריו כנראה..

וכשאמרתי 'בכל הקשר' התכוונתי שהתחושת עליונות שהוא מתכוון אליה- היא אשליה בכל הקשר.

נכון, מעציב

אבל בסוף זו בחירה שלה.. והיא תצטרך לחיות עם הבחירה הזו בהמשך חייה.

דברים שבעיניי יכולים להראות כמגוחחים לפסילה, בעיניי אחרת הם קריטים. ולכן חשוב לא לשפוט וכו כי את בנקודת ראיה אחרת.

בעניין הזה כל אחת לעצמה~

בהצלחה♡

לומר כי לא נעים לומר את הסיבה שאמיתית

מבחינת רגש?

מבחינת שכל?

מבחינת מעשים כלשהם שצריך לעשות?

למה צריך שיקרה משהו? פשוט מחליטים, לא?

יכול להיות.
פשוט כל קשר עד עכשיו היה קושי באחד מהשלושה האלו.

שיש צורך להכניס את שלושתם תחת כותרת אחת.

כל קשר נבחן לפי עצמו.

הגיוני מאוד שיהיו קונפליקטים בקשר. במיוחד מתי שהוא מתעצם

השאלה מה הקונפליקטים הללו אומרים ומה צריך לעשות איתם.

שיאיר ה' דרכך..

אין כאן כל עניין של חוסר ידיעה.
אף אחד לא יודע באמת מה לעשות כשהוא נמצא בשלב הזה~

אבל כשזה באמת מי שאיתה אתה רוצה להתחתן אתה תדע איך להתקדם ולהמשיך. בטוחה בכך.

בהצלחה~

רצון להתקדם.
להיות יותר יחד.
אין מתכון.
כשטוב, וטוב באמת,
פשוט רוצים שזה יקרה.
ומדברים על איך זה קורה.
ומתי.
וזהו.

מזל טוב!

ובהחלט היה יותר קל אם היתה דרך ברורה.
אבל זה לא ככה. זה באמת פשוט קורה.
בכ"ז שני דברים:
א. גם למצב שאתה נמצא בו, לא תוכל לתת דרך איך להגיע. זה פשוט קורה. ישנם דברים מסוימים שמקובל לעשות כדי להתניע כמובן, אך הטוב הזה שמרגישים הוא אישי ונבנה לבד עם הזמן.
ב. משהו שכן יכול לעזור להתקדם בכיוון, זה קודם כל ההבנה שהקשר נועד לזה. כמו כן לדבר יחד על העתיד, קודם כמשהו אישי, ואח"כ יחד. לא לפחד מזה (ולהיות קשוב תוך כדי). השיח על העתיד ביחד מאפשר להיות יותר פתוחים להגיע למקום הזה. גם מגביר את החשק להגיע למקום כזה יחד..

זו דעתי
ואני לא נשוי אז..

לדעתי תתייעץ עם חברים נשואים שלך באריכות וזה יהיה מצויין.

אפשר גם פגישה או שניים עם יועץ נישואים שמבין בדייטים.

בהצלחה!

אם יש שיח טוב, משיכה סבירה, רגש ברמה סבירה (אתה מחכה לפגישות איתה), יש לה מידות טובות בעיניך- מספיק.
אחרי החתונה כבר יהיה לכם הרבה על מה לדבר, אל דאגה.

ואם היא כן מחפשת להרגיש/להתרגש יותר, אז זה בידיים שלך. תיזום פגישות מיוחדות יותר (מיקום, מה עושים), תפתיע, תרגש. גם אחרי החתונה אתה תצטרך את זה אגב.

(זה גבוה)

לא ממש אכפת לי ביחס לאנשים אחרים, סתם אני תוהה אם ביחס אלי שאני 165 זה הבדל משמעותי

בגדול אני חושב שעד 180 זה ממוצע ובין 180 ל190 זה גבוה רגיל, ומעל 190 זה כבר מרגיש חריג

 

העניין הוא שבתחושה של מי שליד, האופי והאישיות משפיע הרבה גם על התחושה של הגובה, מישהי כתבה כאן פעם שהיא הרגישה בדייטים שהיא גבוהה ממנו אפילו שהוא גבוה ממנה בכ5 ס"מ

כבר נתתי אור ירוק

הוא בטוח לא נמוך
למה?איזה גובה את?

אולי לא מלחיץ... לוידעת

ו1.82 זה מאוד מכובד, מאוד
לא מבינה מה יש להיכנס בכלל ללחץ..
17 סנטימטר הפרש זה פול

אם את רוצה מישהו גבוה ממך, את צריכה לדעת מה הגובה שלך וזהו... לא?

אבל באמת שאין לי מושג בקני מידה ואני לא יודעת מה המשמעות של הפרש כזה

הגובה הממוצע של גברים בישראל הוא 1.77, אז 5 ס''מ יותר זה עדיין בתחום הממוצע.

1.90 ומעלה - גבוה עד כדי כך שאנשים מעירים ''וואו אתה ממש גבוה'', או ''אני לא רגיל/ה להסתכל על אנשים כל כך מלמטה''. צריכים להתמודד הרבה עם בדיחות לא מצחיקות בקשר לגובה שלהם, אבל הם תמיד יחייכו בנימוס כי יש להם לב גבוה. כמו כן הם נדרשים מדי חצי שנה להחליף את ''משיב הרוח'' ב''מוריד הטל'' בלוח של בית הכנסת, שנתלה בגובה לא סביר במטרה להשפיל את הגבאי הכפוף.

כשהילד שלהם שר בגן ''לאבא שלי יש סולם'', הגננת מרגישה צורך להעיר ''חמוד שלי, אבא שלך לא צריך סולם בשביל להגיע לשמים''. אחר כך הם נאלצים להסביר לילד שלהם שהוא ישמע עוד הרבה בדיחות לא מצחיקות על הגובה שלו (''תגיד לי, יש מספיק חמצן שם למעלה?''), אבל הוא צריך לחייך כי זאת לא אשמתם שחוש ההומור שלהם (כמו כל דבר אחר שקשור אליהם) נמוך.



1.85 - 1.90 - גבוה סבבה, יכול לעזור לאנשים להוריד מוצרים מהמדפים הגבוהים בסופר.

1.75 - 1.85 - ממוצע, יכול לשבת בנוחות במושב הנהג של כל המכוניות.

אלה נתונים רשמיים מתוך ''אינציקלופדיית הגובה של פשוט אני'', אז אין טעם להתווכח.

והאנציקלופדיה שלך לא מספיק מעודכנת על פי הנתונים הרשמיים של סימפל

בטח לא ממש - לקראת נישואין וזוגיות

ממשפחה של גבוהים
הזדהות עם כל מילה כאן

זה לא גבוה בסדר גודל מעל כולם, אבל בהחלט גבוה.

 

יש בחורים גבוהים בטירוף - זה 190

גבוהים מהממוצע זה 175 ומעלה

אז 182 זה בהחלט בסדר, זה אחד שרואים שהוא יותר גבוה ממך.

אם נאמר הגובה שלך 165, אז בחור בגובה 182 -  את מגיעה לגובה הכתפיים שלו

רק מעדכן כדי שתדעי שבכל זאת הסתכלתי..

כזה אני.. לא נכנס למסגרות

מבחינתי 182 זה גבוה מידי וזה היה מפריע לי(156)
ואם את מדברת ממוצע-נראה לי שזה יותר גבוה מהממוצע הישראלי

התכוונתי סבבה לגבי מה ששאלת : "הם זה נחשב גבוה ?"אז אמרתי סבבה

כמובן שגם בחורים נמוכים יותר הם סבבה

גבוהה מאוד. אבא שלי קצת יותר מזה (סנטימטר או שניים) והוא גבוה~

אני 184 ותמיד הרגשתי לא מספיק גבוה, עכשיו אני קצת יותר שמח בעצמי

זה לא מספיק גבוה? 🤔

טוב בסדר לא צריך לצעוק עלי שאני לא יודעת שהפרש כזה זה משמעותי🙈

אף פעם לא סמכתי על מספרים נטו

אני ידעתי שהפרש של 30 ס"מ זה המון אבל עד שלא נפגשתי לא ידעתי איך אני ארגיש לגבי זה🤷🏻‍♀️

אז בשביל מה יש בירורים?

חוץ מזה שזאת לא בעיה לבדוק בערך עם סרגל או משהו את ההפרש

את גם יכולה לשים עקבים בכיף 🙃