פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 307)

אשמח לעוד תשובות..

הרגשה נעימה

לפעמים מסתפקת בזה שאין חוסר רצון להפגש,
היו פעמים שאחרי פגישה אחת שהיתה סבירה, לא היה לי הרגשה של רצון לעוד,
אבל זרמתי, ותכלס זה היה חכם, כי בסיום הפעם השניה כבר כן רציתי

הרגשה של פתיחות ושקיפות (במידה בה ראוי באותו זמן)..

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
קא - קיב
קיט - קכא

מה כיף ויפה בלהתחתן? - לקראת נישואין וזוגיות

(קישטה חרות)

את חלק מהאנשים לא ככ מעודד להתחתן ואפילו מלחיץ אותם😕
כגון- אחריות... מחויבות.. בית משלי..כסרש... (לדוגמא אותי..)

לכן, @עזרה קטנה אם אני מבינה נכון משאלתך, לא בהכרח יעזור לך לשמוע מה משמח את שאר האנשים פה, כי הגיוני(יתכן ואני טועה) שזה לא יגרום לך להסתכל על זה כ'וואו הקדושה והאור מטפטפים עליי' אלא כ'אמאלה מה זה הלחץ הזה ומה משמח בזה ותעזבו אותי בשקט'
לפי מה שזה נשמע, בעיקר צריך ללמוד להתמודד מול סיטואציה שמביאה לי הרבה סימני שאלה והתמודדות ולהצליח לחיות מולה בשלום ולהעז להיכנס אליה.

את מלכה. באמת.
אני מזדהה עם חלק ממה שכתבת וזה באמת לא פשוט. באמת ישר כוח.

לגבי מה שכתבת שקשה לך לצאת מאזור הנוחות שלך...
הרבה פעמים אנשים עם מודעות גבוהה מתקשים לקבל החלטות, בעיקר גדולות, דווקא כי מבינים ממש מה זה אומר ולקראת מה הולכים.
קצת כמו שנשמע ממך בעצם, שאת מציירת לך מה יהיה , ומה יקרה.. ואז יוצא שאת מעמיסה על עצמך תיק שבדרכ אנשים לא נושאים אותו על כתפיהם לפני האירוסין בכלל... לא חושבים על זה.. ואת כבר עמוק בתוך הקושי של לשאת הריון עם עוד 3 ילדים מייללים ברקע...
הנקודה היא שאת הקושי שאפשרי שיהיה נשמע שאת חווה במלוא העוצמה, ברור לך מה הקשיים והטוב לא מספיק חזק בעינייך מולם. אז את מנסה למצוא מה כן טוב, שיכול להיות שזה יעזור, אבל יכול להיות גם שלא ולכן רוצה להציע דרך נוספת פחות פוטוגנית אומנם אבל גם היא דרך.

בספר 'ללכת על כל החופה' (מומלץ בחום. מדבר בין השאר על הפחד מלאבד את החופש וכו)
הוא כותב שכשיש מלחמה בין עונג לכאב, הפחד מהכאב מנצח ולפעמים הדרך היחידה לנצח את הפחד מהכאב זה על ידי פחד יותר גדול.
לדוגמא- לצייר לנו מה יקרה עוד 10 שנים כשנהיה לבד עם עצמינו...לעומת לצייר את הפחדים מנישואין.
מה את מעדיפה? את העול שהחתונה מביאה איתה או את העול של הבדידות?
זה לא נשמע פתרון הכי טוב, אבל באמת לפעמים זה הדבר היחיד שמניע אותנו לפעול ולקום מהמקום בו אנחנו נמצאים.

בהצלחה ממש.
ואולי שווה לשקול להתייעץ עם מישהו תוך כדי קשר.. שירגיע את הלחצים, שישקף גם את הטוב..

מה שנקרא- מבוסס על סיפור אמיתי🙃

אבל כבר נצחת כאילו? התגברת על זה?

והיא סיוטית כמו שזה נשמע

מה שאני עוד עושה, זה לנסות להחיות תחושות של העבר שהייתי צעיר מתלהב וממש רוצה למצוא אישה ולאהוב ולא חושב יותר מדי. כי בסופו של דבר אם מרגישים חזק יותר את הצורך באהבה ואת החסרון שלה, הבעיות העתידיות מתגמדות ומודחקות.


אולי גם דמיון מודרך יעזור לך- תתרכזי.
את יושבת בגן על כסא קטן עם כל הילדים ועם הגננת פנינה.
האקורדיוניסטית מנגנת לכם משנכנס אדר.
הגננת רואה שאת ממש מהורהרת ולא מקשיבה.
ואז היא צועקת לך
מיונז!
תעמידי את השכל שלך בפינה!

צריך מאחורי סורג ובריח וגם זה לא בטוח יועיל

ולגבי הפסקה הראשונה.. זה לא ככ עובד לי..
אני בהחלט זוכרת שפעם רציתי ממש להתחתן, ככה סתם פשוט כזה, אבל זה היה עד שהבנתי בפועל מה זה אומר ומשם זה די נעלם

ונקרא לה "אנשי השכל"..

אני חושב שהדמיון הוא זה שמגדיל את הבעיות. בכיתה ח, כיתה י הייתה נראית מפחידה כזאת, והגענו לשם ווואלה לא. ואותו דבר עם יב.
ההבדל הוא שאלו דברים שקורים באוטומטי ופה לא.

הרבה אנשים התחתנו ויתחתנו גם בלי להיות ממש מחושבים ומוכנים להכל, ובסוף הם מסתדרים.

אולי גם צריך לחפש להיפגש עם אנשים זורמים יותר שמאזנים.

ככה שזה באמת מעניין

זה אולי מופיע יותר לקראת החלטות רציניות אבל בגדול לא ממש..

(ואם תשאל את חברות שלי והמשפחה הם יגידו שממש לא)

סתם,כמובן שיש חשיבה אבל אני בנאדם מאוד זורם שלא חושב בהגזמה על כל דבר ולא חייב שהכל יהיה מסודר.. אפילו קצת שונאת שהכל מהונדס כזה.. 

יש נטיה אצל הרבה להתקבע על המקום שלהם וכל השינויים והיציאה מה"סדר" מפחידים.
והנה חזרנו לפתרון הראשון שכתבת..

את רואה!!

ועוד משהו,
את הקושי העתידי אנחנו רואים בדרך כלל ביחס למצב העכשווי. וזו טעות! כי אנחנו נהיה במצב אחר, עם כוחות אחרים ותמיכה שונה.
פרופורציות ותמונה שונה במעט.
לפעמים צריך לפתוח את העיניים, להסתכל מסביב ולשאול את עצמנו: "האם לנו זה יהיה הגרוע מכולם?" 😅

בסוף עוד אביא לך ברכה בחופה עם כל הדרבוני חתונה פה

ואתה צודק. אבל זה משהו שמתיישב בשכל, ונורא קשה לחוות אותו. את הפחד והפער העכשווי חווים, את הטוב העתידי והכוחות שיהיו שם לא חווים או לפחות לא באותה עוצמה..
לכן אמרתי שלעיתים הפיתרון זה לנצח את זה בפחד יותר גדול...

העבודה היא תמיד להוביל מהשכל לרגש.
ומה שניסיתי להגיד זה שלפעמים עוזר לנו להסתכל מסביב ולהרגיע את עצמו שבדרך כלל טוב 🙂
כל אחד מה שעובד לו יותר טוב..

(ויאלה תתחתני כבר!!!)

טוב בסדר. רק כי אמרת!

פשוט קלעת באופן מדויק.
בדיוק ככה אני רואה את הדברים האלה, לפרטי הפרטים הקטנטנים
עזרת לי מאד.
גם להרגיש נורמלית
וגם בתכלס, את צודקת בסוף שעם כל הקושי בזה, לחשוב על הפחד מלהישאר לבד יכול להיות יעיל.
ואני אחפש את הספר.
תודה גדולה!!

זה לא פשוט.
שמחה שעזרתי קצת.. למרות שמשעשע אותי שמרגישים נורמלים דרכי😝

ובסוף נצליח איכשהו..
ואני לא אומרת את זה ממקום שכבר אחרי הכל... עוד לא שם..
וגם כשמצליחים, לדעתי עדיין תהיה שם התמודדות. היא לא תעלם. עדיין תהיה היסטריה אבל לומדים אותה ואיך מרגיעים אותה..
ולאט לאט זה ירגע לדעתי.

אם כבוד הבחור היה רואה את זה הוא היה בהלם שאני כתבתי את זה
כנראה דברים מחלחלים לאט לאט
😅😅😅

ואגב @עזרה קטנה, יש מצב גם שזה יכשל כמה פעמים...זה לא משו, אני יודעת, אבל בסוף לומדים את המנגנון של הנפש שלנו ולומדים לעבוד איתה בצורה נכונה

בס"ד

 

 

אני לגמרי מבין את הפחד להיכנס למצב בו אין לך שליטה / או שאת מגיעה בו למצב לא רצוי. אבל איך שאת מתארת את זה , זה נשמע לי שאולי זה יכול להיות קצת לא בריא ומאוד מגביל. אני חושב שקודם כל את צריכה להבין שאולי זה באמת נוח אבל באמת אם נלך עם המחשבה הזו עד הסוף אז עדיף פשוט להישאר בבית ולא לעשות כלום - בכל תחום. יש סיכון מלנסוע בכביש ועד ללכת לים , מלהגיע לעבודה ועד ללכת ברחוב. אז לא להיכנס למצב של סיכון - זה לא הפתרון , זו הבעיה לדעתי. אז פשוט עושים השתדלות סבירה להיזהר , מתפללים וסומכים על רבש"ע שאם יקרה משהו אז זה הטוב ביותר עבורנו.

איך לעבוד על זה ולהטמיע בנפש?

את יכולה קודם כל לתרגל באופן פרקטי ביום יום , להכניס את עצמך בכוונה לסיטואציות עם סיכון לאבד קצת שליטה או להגיע למצב פחות נעים לך. ככה תתרגלי בנפש את המקום הזה ויהיה לך יותר קל להיכנס למקום עם פחות שליטה וקצת "סיכון" בבחירת בן זוג או היכרות של בן זוג בצורה אמיתית כולל התחברות אמיתית לקשר וקבלת האפשרות שאת יכולה להיפגע וכן גם קצת "לאבד שליטה".

למשל : להיכנס מראש לסיטואציות חברתיות שאת נמנעת מהן מהסיבה הזו , לעשות דברים שאת אוהבת להימנע מהם מהסיבה הזו וכו'..

 

ובאמת , אם אני חושב על זה להימנע מבעיות מראש זה אחלה , אבל שוב השאלה היא המינון , ואם עוברים את המינון אז זה נשמע כ"כ חסר חיות וחיים אפורים כאלה , לא חבל?

ועל זה נאמר "המעז מנצח" , רק מי שיעז לקחת סיכון (אומנם מחושב) יכול להגיע רחוק. תשאלי את עצמך, את לא רוצה להגיע רחוק? את לא רוצה להקים משפחה? את לא רוצה לזכות בכל הטוב הזה?

 

ולגבי ספציפית למה לקחת סיכון בדבר הזה כולל האפשרות להיפגע , מה היית חושבת על האפשרות שבה ההורים שלך היו מפחדים להיות ההורים שלך מחשש שמא יפגעו בך או יפגעו ממך? נשמע לך הגיוני?

ברור שלא , האפשרות להקים משפחה שווה את הסיכון.

 

לא יודע אם עזרתי , מקווה שהועלתי במשהו.

 

 

זה בסופו של דבר מגע.
מן הסתם את תתחתני עם מישהו שפחות או יותר בראש שלך ככה שלא יהיו הרבה חיכוכים, אלא בעיקר כיף. והוא יאהב אותך ויהיה אכפת לו ממך ואת תהיי מאושרת ותצחקי על החששות של העבר.
ויהיה מגע. ולמגע יש כח שמעל השכל.
חיים משותפים יומיומיים גוררים איתם בעיות, וההנאה והצורך במגע עוזרים להתמודד מול הבעיות (בנוסף כמובן לשיח ועבודת מידות וכו').

העלית לי נקודה חשובה
בגלל שאני שומרת נגיעה את הדבר הזה יותר קשה לי לדמיין, פשוט מחוסר ההתנסות וההקשר לעולם שלי עד היום
תודה!

וכן, פה הבעיה.
אפשר לדמיין גם סתם מגע רגיל כמו חיבוק מחברה, אחות או אמא. ורק לחשוב שעם בעל אפילו החיבוק יהיה הרבה יותר.

ואגב, אל תצפי שדברים ישתנו לגמרי. זה עניין של אופי. צריך רק שיהיה רצון סביר להתחתן ושהחששות לא יהיו גדולים מדי, ואז פשוט להתעלם מהם כשהם עולים וככה עם הזמן הם כבר לא יעלו.

אבל צריך שגם זה יהיה בתכנון.
כשמנסים להימנע מבעיות אז יש בזה צד שלא מתפתחים ונשארים מקובעים במקום. ברור שהזוגיות תערער לך את היציבות כשתתחתני ותוך תקופה קצרה יהיו לך ילדים ועד שתתרגלי תצטרכי להרגיל אותם לגן ואז ביה״ס, תיכון, צבא וכו׳. אני חושב שהפתרון האמיתי הוא להיות יציב בלי קיבוע לעולם המוכר, אפשר לעשות את זה וזה סגנון חיים הרבה יותר נחמד, אפשר לתאר את זה כלהיות שקול ומתוכנן לטווח רחוק, להכיר את עצמך ולהיות גמיש ובעל ביטחון בטווח הקצר.

אדגיש שאני לא אומר שתקחי סמים, אנשים חכמים לא נכנסים למדרונות תלולים, אבל גם הם יכולים לשתות ולהשתכר בפורים או לשתות קפה פעם בכמה זמן. (וזה לא נראה לי ממכר בכלל...)

אמנם לא חששתי להתחתן אבל באופי הבסיסי שלי אני גם טיפוס בשליטה.
אחד הדברים הכי משמעותיים שקרו לי מאז שהתחתנו (זה לקח זמן. התחתנו לפני 13 שנה בערך) זה השינוי בדיוק בנקודה הזאת.
בעלי ההפך ממני, לא מסוגל לרדת לפרטי תכנון יותר מידי. צריך להיות בתוך סיטואציה כדי להבין אותה ולפעול בה נכון.
בהתחחה זה היה משגע אותי אבל למדתי עם הזמן לשחרר שליטה. לא לקבל כמובן מאליו את ההנחה שהדרך שלי היא היחידה הנכונה...
זה לא נגמר. עדיין אני צריכה ללמוד עוד איך לשחרר שליטה. והוא דווקא הופך להיות מתוכנן יותר עם השנים...
אבל אם שאלת על היופי שבזוגיות- אז זה זה.
שהזוגיות נותנת הזדמנות לשנות את הנקודות הפחות מוצלחות שלנו, או לפחות לעדן אותן ולהכניס אותן למקומן הנכון והמתאים.

אבל גם זה נותן הרבה כוחות, במיוחד לאורך זמן.

אהבה, יציאה מבדידות, נתינה, עבודת מידות משמעותית הרבה יותר וממילא להיות אדם יותר טוב ונעים לסביבתו.

בעניינים כאלה מה שאני אוהב לעשות זה לרשום את רשימת הדברים שמטרידים אותי באותו עניין. אחכ לברר עם אנשים שיש להם ניסיון איך מתמודדים עם זה. שומעים רעיונות טובים, מקבלים ביטחון שזה אפשרי ויוצאים לדרך.

בהצלחה

@האטורי האנזו
רבנית: @הפי

בשביל הצחוקים...😁

@חצילים
@אליזבת'
@simple man

 

 

 

😁

1 - אליזבת'
2 - האטורי האנזו
3 - simple man

והרבנית של הבלוגרים הפי

אה וגם בברוקולי כי כל רמזור צריך מתישהו להתחלף לירוק

האטורי
אליזבת
הפי

@האטורי האנזו

@simple man

@קלמנטי

@הפי

@חצילים

רב פשיטא ש@חצילים הוא גם בבידוד עד ה' יודע מתיי.. נוסיף לו קצת תעסוקה....

 

רבנית @הודעה @מיונז 

 

 

אני השתניתי אבל אני חושב שבלי קשר לדייטים.
מה שכן, הדייטים גרמו לי יותר להגדיר את הגבולות שלי. אחרי שנפגשתי עם מישהי שהיא בסגנון מסוים ידעתי יותר מי אני.

שאלות יפות... 

 

1. השתנתה מעט, התחדדה, התבהרה קצת, או אולי קצת התמקדה

 

2. השאיפות והרצונות ברוחניות נשארו זהים. שזה יפה... פשוט אז אולי הייתי יותר בעליות ומורדות כזה מבחינה רוחנית, היום יש איזה משהו יותר יציב ויותר ברור, ואיזה רף מסוים, אם אפשר לקרוא לזה ככה

שהגעתי אליו... 

 

3. ואו. מלא. המון. בדייטים הכרתי את הרצונות הרוחניים שלי אני חושבת. גיליתי אותם סוג של. סתם ככה לא הייתי פותחת את זה עם עצמי (כלומר כן, אבל לא באותה צורה...) ואני חייבת לציין לטובה שהיו כמה בחורים טובים בדרך שעזרו לי קצת להבין את עצמי במתכוון או לא בכוונה... 

רק בגלל דייטים התבהרו לי כל כך הרבה דברים לגבי חיבורים בין בני אדם. אינטואציות שהתחדדו, שבלעדי כל מה שעברתי הם לא היו מתחדדות...

עברתי תהליך מטורף של להקשיב להם.. בדם ודמעות. 

אבל בסוף הגיע אור גדול, ממש כמו בסיפורים... 

הבנתי איזה בית אני רוצה להקים. הכרתי את האישיות שלי יותר לעומק ואיזה אישיות יותר מתאימה לי. אני חושבת שהכרתי את עם ישראל דרך הדייטים חח סתם אני קצת מגזימה, פשוט באמת לא היתה לי השקפה ודרך ברורה ונפגשתי עם הרבה סגנונות... זה לגמרי פותח את המחשבה... 

 

אני חושבת שיש שינויים שעוברים, כי זה בסוף חלק מהמסע של האדם כאן ויש לזה השפעה מסויימת על הזהות, ברמה כזו או אחרת.
 

כאילו אני יכולה להגיד על עצמי שהאופי שלי לא השתנה, ויש שריטות שבא והלכו, אבל יש דברים שהראש כן השתנה בהם עם השנים, גם השקפתית וגם כוחות ודברים שגיליתי בעצמי, חוויות חיים וקשרים שנותנים מבט קצת אחר על החיים בכלל ועל כל הנושא הזה בפרט.
בנוגע לשאיפות, אני חושבת שבבפנוכו יש שאיפות שתמיד היו אבל עם השנים הן השתכללו או שפשוט למדתי לקרוא להן בשמן.
ויש שאיפות שעם השנים השתנו גם בעקבות השינויים בי וגם כי החיים פשוט דינאמיים וחלק מזה זה גם שינויים, גם אם הם קטנים.

בסוף, כן יש דברים שיותר התבררו מפעם, עם כל הקושי שהמסע הזה לפעמים מייצר.

 

ואני לא יודע אם היא מכוונת גם אליי אז אסתפק בלעקוב אחרי התגובות. 👀

סליחה,
זה הצחיק אותי 🤭

גיבוש הזהות . לא יודעת לא חושבת שזה תרם לי בתחום הזה .מה שכן ..את מגלה בעצמך כוחות בכל דרך וגם פה.

אלא כי התחלתי להקשיב לעצמי בצורה טובה יותר..

בין אדם לחברו, בין אדם לעצמו, ואני גם מרגיש שהביטחון והאמונה שלי בה' בהתקדמות..

הקשיים והאתגרים של התקופה הזאת מחזקים ומעצבים את הביטחון שלנו בה'

חחחח אבל כרגע אלה שנפרדתי מהן תפוסות.. ואחת ממש השבוע התארסה.. רק אני נשאר מאחור😭😭

אז אתה בסדר גמור חח, אתה לא מאחור.. אלא מלפנים 

אבל מבחינת החברים שלי שגם בגילי - כבר יותר מ50 אחוז נשואים/מאורסים

זה לא תחרות

זה גורם לשקוע
ושואב
ומלכלכך
ומסתיר את כל הטוב והאני האמיתי
עד שכבר אי אפשר לזהות

או כמו שאמר הרב'ה מרוז'ין, זה למה השוו את קריעת ים למציאת זיווג.

כלומר: להוריד את ההצעה מעל הפרק. 

פוסלים הצעה, לא אדם.

הכתיבה שלך מרגשת

מי היא זאת ש"אמרה לו כן"
ולמה היא לא קולטת שאם החברים כל כך מתפלאים
ואומרים "לא יאמן" כנראה שמשהו כאן מסריח...🙄

אולי הפשט הוא שהיא משהו מיוחד והוא רגיל כזה ובגלל זה מתפלאים

אחת מבוססת על משהו שיואלי ברים כתב
ואת השניה לצערי אינני זוכר מי המקור...

אילנית לוי

בדיחה..

שאנחנו רוצים לעשות בעצמנו, צריך לעבוד על זה עכשיו.
אל תבנה על זה שכשתתחתן דברים ישתנו מעצמם
(אולי בהתחלה כן, מכורח הנסיבות. אבל לולא עבודה עצמית בסוף בנאדם חוזר לטבע שלו ולחולשות שלו..)

אני חושבת שלפעמים מצבי קיצון יכולים להוות טריגר לשינוי שניסית לעבוד עליו שנים ולא הצלחת..
נניח אדם שקם מאוחר כל החיים וניסה לשפצר את זה ולא הצליח ץ אבל עכשיו צריך פתאום לפרנס- ילמד לקום.
או אדם צריך לחנך ילדים- הגיוני לי ממש שמשהו בו שהוא ניסה לשנות שנים פתאום ישתנה כי הוא ירצה לשמש דוגמא לילדים שלו, כי הוא יודע מה אמיתי בעיניו באמת, פשוט היה צריך את הפוש הזה שידחוף אותו באופן סופי. (נניח אצל ההורים שלי - להוציא את הטלויזיה)

אם עושים שינוי בשביל הילדים זה לא מחזיק. כמו ששינוי בשביל הבן זוג לא באמת יחזיק מעמד

שינוי זה דבר קשה בטירוף, כל שינוי, ובשביל שהוא יחזיק צריך להיות אכפת לך ממנו בשביל עצמך ובגלל עצמך.

או טבע/ מידה מושרשת/ מקום רוחני שאתה נמצא בו, שאז הרבה יותר קשה לשנות אם הגורם הוא חיצוני וזה לא מגיע מהבפנים שלך

(תשאלי הורים כמה קשה לחנך ילדים בנקודות שלך עצמך קשה איתן.. פתאום אתה מגלה שאתה צריך לחנך קודם כל את עצמך..)

התכוונתי יותר לדברים שרצית תמיד לשנות, היה רצון בפנים אבל היו גם מניעות ועכשיו הגיע טריגר שדחף לזה.. 

אם הרצון הוא שלך ויש לך סביבה שדוחפת ומקדמת לזה, זה מבורך

אבל, זה חייב לבוא ממך
ובעבודה שלך. אתה לא יכול לבנות מראש ע"כ שהשינוי יקרה מאליו רק בגלל שהמציאות שלך תשתנה

חח

יש מקרים ויש מקרים.
כשיש אהבה חיים בעולם גבוה יותר, אז קל יותר באופן טבעי להשקיע את הזמן בדברים אידיאליים. כשאין אהבה, מחפשים קצת נחת בדברים יותר גשמיים וקלילים. צריך לעשות מה שאפשר ולצמצם את הדברים האלה למינימום.

לגבי הסוף- קלילות זה הרבה יותר עניין של אופי מאשר רמה דתית (רק שמטבע הדברים אצל בנות חזקות יותר יש יותר צניעות בזה)

כי אני חושבת שזו האמת וזה מה שנכון, אפילו אם אני לא שם כרגע.

דברים לא משתנים אחרי החתונה אוטומטית(!!)
כמו בכל שאר החיים
אין דבר כזה. לא קיים.
בשביל שינוי דרושה עבודה, בלי עבודה אי אפשר להצליח להשתנות.

ובמיוחד לא לתלות תקוות לשינוי אחרי החתונה,
כי אם עכשיו אין לך כוח לעשות שינוי.. למה שאחכ, אחרי החתונה, יהיה?

יש לי התמודדות כלשהי שאנשים מופתעים שהיא לא נעלמה אחרי החתונה. ומחילה, אבל זה מגוחח.
למה שהיא תעלם מעצמה רק בגלל שהתחתנתי?

מקווה שהבנת. אם לא מוזמן לשאול.

אני חושב שהחיים שלנו צריכים להיות שלמים, אחדותיים. כאילו הכל זה רצף אחד שלם...
אני לא מתכוון שאין שינויים, שאין מצבים שאנחנו מתנהגים בהם באופן שונה.
אני מתכוון לכך שאם החיים שלי הם רצף אחד שלם, אני לא מסתכל על זה כעל 'חיי הרווקות שלי' לעומת 'חיי הנישואין שלי'. אני חי רצף אחד, רצף של האני.
הגישה הזאת אומרת שאני כבר עכשיו חפץ ממש בהתנהגות שלי במהלך חיי הנישואין, כי אני מאוד רוצה לעשות טוב לאשתי שאני אפילו לא מרגיש שזה ויתור על עצמי. זה שאני הולך לישון יותר מוקדם (או יותר מאוחר.. כל אחד והזוגיות המדהימה שלו), וזה שאני מתעניין פחות מכדורסל-
למי אכפת מכל זה? מה שממלא אותי זה שאני ביחד עם אשתי, שאני דואג לה, שאני חושב עליה..

זה לא ויתור על עצמי.

וכדי שבאמת זה לא יהיה ויתור על עצמי, כדאי לעשות את כל הפעולות שאנחנו פועלים לכתחילה. להתחתן לכתחילה למשל, זה אומר- מתוך הבנה שזה מה שאני רוצה ושזה אני, וזה גם כן אומר- להתחתן רק עם מישהי שבאמת אני אוכל לעשות לה טוב ושהיא תעשה לי טוב. כלומר, זה אומר לשאול את עצמי לפני שאני מתחתן איתה האם 'לוותר' (שוב, אמרנו שזה באמת לא ויתור.. אבל כמילה מושאלת..) על הכדורסל בשבילה- זה חלק ממני, זה טוב לי? אם לא- האם בשום פנים ואופן לא? או שאולי אני יכול לעבוד על זה ולהפנים את הערך של לחיות יותר כלליות? אם לא- הכל בסדר.. אני אחפש מישהי שמוכנה שכדורסל יהיה חלק מההווי של בעלה בחייו.


לגבי רמה דתית- אני מחפש מישהי באיזור שלי.
להגדיר פחות או יותר זה לא נראה לי נכון, כי כל אדם הוא שונה, אז אם אני מרומם אותה בנקודה מסוימת- היא תרומם אותי בנקודות אחרות, בכל מקרה אני מחפש מישהי באיזור, כדי שיהיה כיוון די ברור לבית מבחינת הרצון לעבוד את ה' (זה מוגדר יותר ). אבל באמת קשה לענות על השאלה, כי רמה תורנית זה לא רק רמה מבחינת ידע. ואת כל מה שהוא לא ידע- קשה מאוד לבחון או בלתי אפשרי (רמת הרצון, שאיפות.. יש דברים שרק הקב''ה יודע לדרג)

כל עוד יש הבנה והשאיפות זהות פחות או יותר - זה היעד.

נפרדתם והיא נפגעה, כלומר שזה היה לה קשה.

ועכשיו אתה מארגן לה מחוות? באיזו מטרה, לבלבל אותה?

אולי לראות אופציה לחזור שוב.

היא סיפרה לי שבאותו היום יש לה יום הולדת,
אני חושה שהיא מצפה שאארגן לה משהו.

מחוות זה טוב, אבל בנוסף לישירות וכנות ולא במקום.

סתם מחווה זה קל כי זה להעביר את הכדור למגרש שלה,

לזרוק משהו מעורפל שמשתמע לכמה פנים ולחכות לתגובה.

אבל לא ככה יוצרים יחסים, וזה גם לא הוגן כלפיה. תבהיר מה הכוונות שלך ומה לא.

 

אז קודם כל תברר עם עצמך מה אתה בכלל רוצה, אם לחזור או רק לפייס ולסגור את זה יפה.

ואז תחשוב מה טוב לה, כי לא בטוח שמה שאתה רוצה זה באמת מה שנכון לה.

נפרדתם
היא פגועה
אתה מתכנן לה מסיבה
ומביא לה מתנה עם לבבות.
רציני?

התחלנו לדבר בענינים טכניים, והשיחה גלשה...
דיברנו על הפרידה, על הרגשות שלנו, איפה כל אחד
מאיתנו היום.

ואחר שהשיחה הסתיימה היא פתאום שלחה לי הודעה
שיש לה יום הולדת ביום שלישי (שבו בכל מקרה אנחנו
נפגשים במסגרת חיצונית) ושיתפה בעוד משהו
משמח ממש שהיא חיכתה לו המון זמן.

מה דעתכם?

כבר כתבו לך למעלה, אתה חושב שזה רק מחווה, סביר מאד שהיא תפרש את זה כיותר. או שהיא סתם תתבלבל ולא תבין מה אתה רוצה ממנה.

רציני להביא לה משהו עם לבבות?

זה לא יפה.

אם אתה רוצה לעשות לה משהו, למרות שאני בכלל לא מבינה למה זה טוב ואיזה טוב זה יעשה, תארגן לה אולי ברכות מהאנשים הקרובים לה או משהו כזה. שום דבר שהוא רק בין שניכם. מתנה ממך זה לדעתי ממש לא לעניין.

 

 

אם אכפת לך ממנה אז אל תעשה דהרים שיכולים להתפרש לשני הכיוונים.

במיוחד אם יש ציפייה לחזור מצידה ואז אתה משלה אותה (אבל אני דוסית אולי זה עובד אחרת בחברות אחרות)

תודה לכולם.

אפשר לנעול/למחוק.

אולי אין לי זכות להתערב..
אך אם נפרדתם מדוע אתה מארגן לה מסיבת הפתעה? ועוד מחפש לה מתנה ליום הולדת?

נשמע לי מעט לא ברור ותמוהה.

להיות הגרסה הכי טובה שלך.. ונעים לך - שזה המון ...אז איך אין קירבה?
כי צריך לייצר אותה
אולי תגידו לו הכי פשוט שיש .. מתי שנוח לו ואתם סבבה
תשלח לי בוקר טוב תתעניין זה יעשה לי יותר נעים ..

שעצם זה שהוא אמר לך שהוא עובד על זה ובכללי הוא כן בחור חמים- תני לו זמן..
תחכי עוד קצת אני חושב, תראי אם יש שינוי. אם אין- פתחי את זה..
חבל שסתם ילחיץ אותו עוד יותר שהוא בעמדת מבחן אצלך כל הזמן. 

הכל זה עניין של תיאום ציפיות והגיוני מאוד שפתחתם את זה.

הבחור פתח בפני חולשה מסויימת וזה ראוי להערכה ומעיד על דבר טוב.

כדי להרגיע אצלך את עניין נראה לי שאת צריכה איזו תמונה ברורה.

היה אצלך בדמיון ציור מסויים מתי הקשר יהיה יותר חמים ונעים והדמיון הזה נשבר.

עכשיו נשמע שיש אצלך חוסר בהירות שמקשה עליך.

גם אחרי שפתחתם כל אחד את הצורך שלו בקשר - כדי לעבור עם זה הלאה - לתכל'ס.

תגיעו ביחד לתוצאה איך אתם חושבים שבכל זאת יהיה אפשר שהצורך של שניכם יקבל מענה בקשר.

אם תראי שהוא מתקדם אבל לאט ממה שציפית בהתחלה, בקצב שלו, זה יקל עליך?

אם כן - נראה שיעשה טוב אם תאמרי את זה ושהוא יבין את זה.

אולי גם תוכלי להקל עליו בדרך אחרת... אולי כדאי לשאול אותו אם יש משהו מצידך שאת יכולה לתת לו תחושה יותר נעימה שירגיש נוח

@חיים של הביאה לא מזמן פה שרשור בנשואים טריים שנותן ממש פרופורציות בדיוק על קשר שנתקע.

שזה דבר ממש הגיוני שיקרה.

לא היה רגש בכלל היה רק שכל.
כאן נראה שיש רגש, אבל לא מספיק.

אם יש רגש אבל לא מספיק זה יותר טוב מאשר אין רגש בכלל.

זה באמת עניין שונה...

אבל אני בטוח שזה נותן פרופרציות.

נראה לי צריך לשים את זה בנעוץ

 

קיצר אשמח את תביאי את זה

רק בשביל הפרופרציות- - נשואים טריים

הייתי בקשר ארוך שהייתי הקרה הבלתי מתעניינת ובלתי מתקשרת. והבחור פשוט לימד אותי מה חסר לו, מתי הוא רוצה שאני אתקשר וכל זה
ובסוף למדתי ונפתחתי.
זה קורה עם הזמן לדעתי.

אני רוצה לענות מזוית קצת אחרת.

 

היום כשאנחנו חשופים למדיה ולהמון 

פלטפורמות צבעוניות שמרתקות אותנו, סף

הגירוי שלנו נמצא בשמים

התרגלנו לגירויים חזקים ומהירים וכשזה קורה

יש בעיה, אנו משתעממים מהר. 

 

לדוגמא: אם אדם במשך שנים צורך תכנים ברמה

איכותית גבוהה, בנוסף לאתרים, פורומים, אפליקציות המדהימות ביופיין

וביכולת מכירת החלומות שהן מספקות לנו, 

כמה ממנו יהיה מרוכז בשיחה אחד על אחד עם בן משפחה אחר,

עם בת הזוג, עם ההורים וכו'? 

הרי הגירוי שאפליקציה אחת עושה לנו בראש, גם שני בני

אנוש לא יצליחו לספק. 

אז משתעממים ובורחים להיכן שהגירוי גדול יותר.

 

חשבת פעם כמה זמן את יכולה לשבת עם

אדם מסוים, עם משפחה, עם בן זוג..?

כמה אחוזים מאתנו נמצאים באמת בשיחה הזו? 

נמצא שברוב הפעמים, אנשים שמשעממים אותנו

או סיטואציות שלא מספקות לנו תוכן אליו הורגלנו

יגרמו לנו או לשתוק ולקחת את הטלפון, או לקום וללכת.

 

אז מה עושים?

שאלה מצוינת!

 

אז קודם כל מודעים לבעיה, לא נבהלים ורצים

לצרוך מדיה ותוכן כשמעט משעמם ואיטי לנו בשיחה

של אחד על אחד

 

דבר שני,

בנוגע לבחור.. אם יש לו טלפון חכם, אני מניח

שיש לו קבוצות חברים בוואטסאפ,

וכמה אפליקציות ולכן גם הוא אינו יוצא מן הכלל הזה

וגם אם אין לו, סף גירוי הוא דבר די ויראלי שמתפשט 

בחברה, גם אם אין לך טלפון חכם, מרגישים בזה.

 

הייתי אומר שנסי לסקרן אותו בתחומי העניין שלו.

במה שמגרה אצלו את האינטלקטואל, את הרגש, את המוטיבציה.

 

מראש אומר שזה די משחק מכור לכולנו

אז למה בכל זאת כתבתי את כל זה? 

כדי שנדע שזה כך, ולא נרתע אם הצד השני קצת משתעמם מאתנו.

זה לא אישי, כדאי לתת לו זמן.

 

עד כאן הקפה ראשונה.

 

 

הקפה שניה, 

כמו שהוא ציין, זה מרתיע כשזה הולך לכיוון רציני,

חשוב שתביני שאצלו בראש מתרחש סנריו שכזה:

זה רציני> ברח> לא יישארו לך חברים> אתה לפני

שינוי ומי אוהב שינויים מהותיים בחיים שלו> אתה עומד

לאבד את הפרטיות שלך> לנצח> ברח>

>ברחחחח.

 

מה עושים? לא לוחצים, 

אל תשדרי פחד. תני לו להתנהל

התקרבי והרפי

אל תלחצי מדי, כמו סבון, עלול לעוף לך מהיד.

 

אולי כדאי פחות לציין את התחושות האלו בפניו

זה לא כזה מועיל, אפילו שהוא אומר שהוא מבין

הדבר היחידי שהוא מבין זה את הקול שאומר לו> ברח.

 

הקצנתי קצת כדי להיטיב ראות.

בהצלחה!

(:

 

 

 

 

אוסיף ואומר
שאני מרגישה שהעולם הזה מאד מבלבל.
הגרעין של הקשר הוא גרעין טוב וחיובי, אך יש הרבה קליפות שמקשות, ואני תולה כמה מהן בלטישת עיניים החוצה. או במה "אמור" להיות. מה צריך להיות. במקום הכאן ועכשיו ולנסות לעבוד עם מה שיש.

קליפות שאני מתכוונת:
אין רגש בשלב הזה, מה דפוק כאן?
הרי שעם כולם כן היה ועוד בשלב הרבה יותר התחלתי. היו מילים טובות, מחמאות, רגש, קרבה, משיכה שהגיעה מהר יותר (השוואה)

האלה והאלה כבר מהפגישה השנייה ידעו שזה זה. או השלישית.. ידעו והיה להם ברור. ואת עוד בהיסוסים, התלבטות. זה לא "אמור" להיות כך בפגישה תשיעית. אולי זה אומר שזה לא זה.

יש אתגר בקשר? נתקלת בקושי גדול? וקשה לך.
נו אז מה אם התחיל טוב. ויש גרעין של טוב.
קושי לא צריך להיות. "אמור" להיות חלק.

מין קולות כאלה של אמור ואמור כל הזמן.
"אמור" להיות רגש. "אמור" להיות קרבה. בשלב הזה "צריך" שיהיה כבר כך וכך. "צריך" ו"צריך".

משהו כזה שגם קשה לקבל תהליכים מורכבים, כי זה לא צריך להיות כך. זה אמור להיות אחרת. חלק יותר.

מכירים?? מזדהים?
מה עושים?

הרבה מאיתנו הושפעו מתרבות הרומנטיקה המערבית. סרטים, סדרות וכו' (בהערת אגב, בדור הצעיר של היום נראה לי תהיה בעיה הפוכה. לא יהיה אמון באהבה כי בסדרות שם תמיד יש תחלופה בין הזוגות).
הציגו בפנינו שאהבה זה דבר שנוצר מיידית ובקלות.

אבל צריך לזכור שגם בסרטים עצמם, השחקנים היו צריכים להשקיע הרבה כדי ליצור את הסרט. לשנן טקסטים, לקום מוקדם, לעבוד עם אנשי מקצוע פדנטים, לחזור על צילומים עד שהבמאי יהיה שבע רצון, להתאפק לא לצחוק באמצע ועוד ועוד.

תהיי ממוקדת בהווה בלי השוואות ובלי חשיבה מיותרת. בלי לחץ, בךי רצון לרוץ קדימה. תהני מהרגע.
נראה שיש פה בחור טוב ומתאים ויש פוטנציאל. בחור שגם מבין עניין וקשוב אלייך ועובד עם עצמו.
את מוכנה לוותר עליו?

נשמע שבאמת יש כאן הרבה פוטנציאל רגשי, אז האמת מה עושים?

לענ״ד דבר ראשון חשוב שתדברו שיחת עומק אמיתית על מה טוב לכם בקשר ומה הייתם רוצים לשפר. את תשמעי את המקום שלו והוא ישמע את שלך. (השיחה חייבת להיות באווירה טובה ועם חיוך מרוח על הפנים של שניכם, תתחילו מהדברים הטובים כדי לפתוח את הלב ותסיימו בדברים טובים כדי להפוך את השיח לכמה שיותר נעים וכיפי!)

אחרי ששיתפתם בדברים תנסו להסתכל על הקשר מבחוץ ותחליטו על איך אתם רוצים שהקשר שלכם יראה, תיאום ציפיות אמיתי ונכון. חשוב להגיד שבטוח ששניכם תצטרכו ללכת אחד לקראת השני וזה מצוין ונכון כי זה הפורמט של זוגיות. (איזה כיף שיוצא לכם לתרגל משהו שבע״ה אם תתחתנו ילווה אתכם כל החיים!) אח״כ כשהקשר ממשיך והולך לפי התכנון שלכם, תפרגנו! הוא כתב לך בוקר טוב כי אמרת שזה ישמח אותך? תכתבי לו כמה כיף לך שאת בקשר עם בחור שמשמח אותך.

בשלב הבא תנסו להרים את התקשרות עוד שלב, תשתפו בדברים רגישים. בשלב הראשון תשתפו בתהליכים שעברתם בחיים וכשתתקדמו קצת תשתפו גם בדברים שאתם עוברים ממש עכשיו. חשוב לזכור, המקום הזה שפותח את הלב והנקודות הכי רגישות מול בן הזוג הוא יוצר קרבה אדירה ותחושת אינטימיות זוגית שפשוט תעשה לכם המון כיף.

בהצלחה ענקית, מה שאתם עוברים זה טבעי לחלוטין ואתם במקום מהמם ביחס לפגישה תשיעית!
בעז״ה תצליחו ושיהיה לכם רק טוב!

היום לגבי זוגיות.. אשמח לשמוע אתכם/ן. תובנות והבנות, השתתפות או הסתלבטות וכמובן גם לשמוע אם נהנתם
והתיוגים:
@לב אוהב
@Half a man
@simple man
@האטורי האנזו
@קלמנטי
@הודעה
@הפי
@אליזבת'
@בזמן הקרוב
@כלי פשוט
@ימ''ל
@מדרשיסטית20
@מיונז
@ברוקולי כמובן

ובעצם כולם פשוט בואו תחכימו אותי בדבריכם

מי זאת שחישמלה אותך ככה?

אהבתי את הסיפור איש..
טובשך ביותר

מזל שזה לא בעידן הקורונה, אחרת גם להריח הוא לא היה יכול

תודה

סיפור מורכב

זה היה נשמע טוב בהתחלה שהוא מתלהב מהברקים מסתבר שהוא טעה ביחס אליהם...

הסיפור הזה באמת אפשר להוציא ממנו המון

😅 התלבטתי אם זו טעות מקלדת או שזה הדיבור, בכל מקרה, אני משאילה 

 

סיפור יפה! תהיה חזק חציליינו, שנוכל להמשיך להנות מסיפוריך 

חזקשלו

תודה אשריך! כולכם השראה אחת גדולה

אתה כותב מרתק 

ומשעשע

שנזכה. 

אנחנו רוצים עוד !

בעז''ה אני אשלח עוד

כיף שנהנת ברוך ה'!

תודה!

למה בדיוק היא חשבה שלא יצליח, זה בטח יעזור לך

לבחורות יש אבחנה חדה יותר.
כנראה היא ראתה שזה לא מתאים.

עם כל הכבוד לאינטואציה נשית...

קרה לי גם אישית ששפטתי א/נשים בצורה מאוד מסוימת,
אפילו למשך זמן ממושך- עד שזכיתי להכיר אותם/ן באמת.
כמה מהקשרים היותר טובים/רציינים שהיו לי (אם לא כולם)
התחילו בצורה מאוד בוטה/לא נעימה... כשחושבים עלזה...😅

אני תמיד אומר שלמעט יוצאים מן הכלל
תמיד (אבל תמיד) לתת צ'אנס לפחות ל2 פגישות.

אותי לרוב חותכים אחרי אחת...🤷‍♂️

נשמע סיטואציה לא הכי נעימה

אבל תחשוב שרמת המודעות שאיתו היא מגיעה לקשר היא רמה מסוימת כזאת שמאפשרת לה

להגיד לך בביטחון שהיא חושבת שזה פחות יעבוד

וזה לא בגלל שהגעת עייף או קצת מצוברח או מרוגש

אלא כי לפי הנתונים שהיא הרגישה היא רואה שזה בעתיד לא יעבוד

ולכן אין כאן מה לתת צ'אנס מבחינתה...

אתה אולי עדיין לא רואה את זה ולכן מהצד שלך אתה רואה עניין להמשיך...

אבל באמת שזה לא משהו אישי של איך הגבת או מה אמרת...

 

ולגמרי יש את הבחורה הזאת ששניכם תרגישו שאתם רוצים להמשיך

והיא לא תצטרך לתת לך צ'אנס

אלא היא פשוט תהיה מעוניינת להמשיך....

 

זהו, בהצלחה ממש

 

 

וזהו.

למעט בלשי-על-חלל
אי אפשר באמת להכיר לעומק את הבנאדם מפגישה אחת.
לרוב גם בנים מגיעים הרבה יותר לחוצים,
ומטבע הדברים ישלנו יותר קושי לשתף ולהיפתח...

אני מעט מתפלא עליך שאתה לא מקבל את זה

כי אתה אמור להרגיש יותר את הסביבה שלך ולקלוט

זה פשוט עניין של לקלוט את הסיטואציה שעומדת מולך ולחשב כמה צעדים בראש קדימה... 

וזה כל כך לא קשור לאם הוא הגיע לחוץ או כל סיבה חיצונית אחרת...

 

ברגע שמשהו עובד הוא עובד... גם אם יש "הפרעות" חיצוניות

וברגע שאין כימיה/חיבור גם אם תבוא סרוק מקולח מלובש עם 10 שעות שינה אחרי מדיטציה טובה

זה לא יעזור... כי אין חיבור...

 

טוב יאלה חפרתי על זה כבר בפורום..

 

"איש רגיש מאוד" (או hsp בלעז)
זה לא משהו שאתה *בוחר* להיות-
זה משהו שנולדים איתו. ומאז הוא מתפתח
ולרוב מחמיר.

עוד אגב חשוב- בניגוד מוחלט למה שחושבים
או שמשתמע מהשם בעברית
הרגישות היא קודם כל *פיזית* ורק ממנה נגזרת
גם הרגישות הרגשית עצמה.

לענינו- דווקא בגלל שאני רגיש, אני יודע להיות
רגיש גם לעצמי וגם לצד השני. לראות את עצמי בעיניו
ולהבין שיש פה משהו הרבה יותר גדול מעמוק
מאשר משהו שאפשר לחוות עליו דעה רק מדייט אחד.

תודה על החידוד....

להיות רגיש לצד השני זה לפעמים אומר שעדיף שאחסוך לו זמן ואנרגיה מיותרים בגלל שאני חושבת שלא ייצא ביננו חתונה ולכן סתם חבל על הזמן שלי ושלו... 

 

 

בין הדייטים היותר ארוכים ומשמעותיים
שהיו לי הייתה מישהי שמי שפנתה אליו
לברר עליה- לא הסכים אפילו למסור לי פרטים(!!)
בטענה ש"אנחנו בכלל לא מתאימים"...

באחד הדייטים היותר מתקדמים שלנו פגשנו אותו-
היה משעשע...

דווקא ביום שבו השתחררתי מ"רשימת המכולת"
שהייתה במוחי- עולם הדייטים נהיה הרבה יותר טוב
ומשמעותי עבורי...

שווה לנסות, בעיקר למין שאינו גברי

אלא יותר למחשבה רציונאלית.
בדייטים (ובכלל בחיים)
צריך לדעת לאזן בינהם.

מהסיבה הפשוטה שאינטואציה מקדימה את ההסבר הרציונלי למה שהיא מרגישה... 

 

ואגב יש גם אנטלגנציה רגשית שזה גם סוג של חוכמה מסוימת... 

לא הכל זה אינטואציה בקיצור.

הרבה פעמים זה שילוב של שכל עם תבונה וגם הרגשה, ותחושה... 

 

לך יש מודעות עצמית גבוהה, לא כולן ככה. יש כאלה שאחרי פעם אחת לא באמת קולטות טוב

אני משתדלת לכתוב בתגובות שלי (פשוט ספציפית כאן לא פרטתי כי כבר דברתי מלא בנושא ואין לי כח לחפור)

שזה אכן מתאים לבנות שמרגישות שהן קולטות את מי שמולן וברמת מודעות גבוהה...

בחורה שמרגישה שהיא בתחילת הדרך, שלא תמיד היא קולטת נכון את הסיטואציה או את מי שעומד מולה

או שהיא ניווכחה לדעת שמה שהיא חשבה בהתחלה הרבה פעמים משתנה בהמשך הפגישות

אז לה באמת לא יתאים העצה הזאת של לסמוך על האינטואציות שלה....

 

 

כי כמו שאתה אומר ישנם הרבה 'טעויות של מתחילים' וחסל לפספס בגלל זה

יש מישהי שלא תרגיש את הפערים האלו או שזה לא יפריע לה

ולה זה יותר מתאים...

לא?...

נותנים צ'אנסים לאוכל חדש שלא הכרנו, לבגד שלא העזנו ללבוש לפני, לסביבה חדשה..

לא לבני אדם...

כי בני אדם זה רגשות וחיבורים.

 

אבל אם טעמתי אוכל ולא אהבתי, ואז מתברר שהוא לא היה מבושל מספיק. האם לא אטעם שוב?

 

אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת בתגובתך הקודמת, שלפעמים רמת המודעות שלה מספיקה כדי לדעת בבטחון שזה לא זה.

ואם זה ככה אז אכן אין טעם 'לתת עוד צאנס'.

 

אבל כן כדאי וחשוב שנזכור תמיד שלמתחילים ישנם טעויות שנובעות מחוסר ידע וניסיון, ולכן צריך לשקול טוב לפני שמסיקים מסקנות ומחליטים שזה לא מתאים.

אגב כל הבנים האלו שאומרים "תנו לנו צ'אנס" בעיניי קודם כל זאת אמירה משפילה.

אני לא אבקש מאף אחד שייתן לי צ'אנס. לא משנה אם אני בתחילת הדרך או לפני תחילת הדרך 

אם אדם כרגע לא במקום של להבין ולראות את הטוב שבי- אז הוא לא שלי. אולי בעתיד, כרגע לא.

ואם הוא לא מרגיש שאני מתאימה לו- אני ממש לא ינסה לדחוף אותו לחשוב ככה... 

 

ובחורה שאומרת בביטחון אחרי פגישה אחת (!) שהיא לא רואה שיש כאן התאמה, כנראה שהיא יודעת על מה היא מדברת ושווה לסמוך על שיקול הדעת שלה ולהבין שכנראה כנראה זה פחות קשור לאיך הגעת לפגישה... 

 

 

מסכים עם הגישה שאם מישהי לא רואה את הטוב שבי, אז היא לא שלי. אבל לא צריך להגזים, זה לא אמירה משפילה. הבחור רואה סיכוי לקשר, מבקש לתת צ'אנס, אין בזה משהו משפיל. זה לא שהוא יורד על ברכיו ומתחנן שתתני לו צ'אנס, הוא רק אומר שלדעתו יש סיכוי לקשר ושווה לנסות. לי קרה הפוך, שהבחורה ביקשה ממני לתת צ'אנס כי היא רואה סיכוי לקשר, ודווקא הערכתי את זה, וזה גרם לי לתת צ'אנס, כי אולי היא רואה משהו שאני לא רואה. 

 

 

למילה צ'אנס...

אולי זה היה נשמע אחרת אם הבחור היה אומר "תראי, אני ממש רואה כאן פוטנציאל להתאמה, אולי תשקלי את זה שוב, אולי כדאי שננסה עוד פגישה, מה את אומרת?

אבל להגיד תני לי צ'אנס. זה כזה.. לא יודעת... מרגיש מעט אמירה חסרת ביטחון כזה... 

 

דווקא בגלל שבני אדם יותר משמעותיים מאוכל/בגדים יותר כדאי לחשוב לתת להם צ'אנס.

כי יוכל להתפתח מזה דבר יותר משמעותי.

כדאי ש'שמא נפגע' לא יעצור אותנו מלנסות דברים חדשים גם בתחום הזה. כמובן כל אחד בגבולות שלו

צודק. הקשר הכי ארוך ורציני שהיה לי עד היום, התחיל ככה. אחרי הדייט הראשון הייתי בטוח שבדייט הבא אני נפרד, למרות שהיה נחמד אבל לא הרגיש בפנים שיכול לצאת מזה משהו, ובסוף יצאנו חודשיים וחצי. 

אבל עדיין אני חושב שבמקרים מסוימים אפשר לדעת כבר אחרי דייט אחד שאין סיכוי. 

קרה לי אותו דבר ממש!
מוזמן להיות עצוב איתי ביחד...

חחחח סתם יאח! באמת זה קרה לי גם ומסכים עם כל מילה! מאחל מלא מלא הצלחה בהכל ומוזמן לדבר איתי חופשי לקבל מילה או עידוד או סתם השתתפות

לעצום את העיניים ולפתוח את האזניים.. יפה הלוואי!

אם כי הוא לא לגמרי שולל את הגישה הזאת...

כמה שיותר פשטות... 

אזניים במקום עיניים
לב במקום ידיים

''האמת הוא אחד'' וכו

את רוצה מישהו שלא יודע לקרוא את הרשימה של הקניות? גם ככה הוא יתקשר לשאול, אבל לפחות שידע מה לשאול

 

ויהודי, בכלל. את יודעת מה המעלה של כל יהודי? בטח אם הוא ירא שמיים...

אין צורך מישהו שהוא 'וואו' אלא במשהו פשוט

ועצם זה שתהיה התאמה זה כבר 'וואו'

גם הרצון בבעל צדיק הוא נראה לי רצון שאפשר לזכך אותו.

בעל שיבין אותי מספיק

עצם ההתאמה זה בהחלט ואוו.... 

חח ויפה הסוף... 

 

איפה חותמים??

זאת אחת ההדרכות היותר משמעותיות ששמעתי...

קצת ענווה בשק, לזכור שהמטרה שלי היא להתחתן ולא להשיג איזה יחיד בדורו... וגם לזכור שאני לא יחידה בדורי.

קיצקוצ- בא לי ממש במקום.. תודה!!

אבא שלי מתוק

הוא אלוף בלתת פרופורציות לחיים

אבל אממ את יודעת זה מורכב 

😕

את אמרת את זה.

בכל אופן באהבה אמיתית רואים על כל דבר חיובי שבבן זוג אוהבים (אפילו לפעמים גם את הדברים השליליים)

מעניין איזו השלכה יכולה להיות לאמירה כזאת בבירורם בצורה מעשית. אפשר להגיע למסקנה אישית בזה

שאם נבחן אם יכולה להיות אהבה בין השתיים זה לא תלוי נתונים כאלו או אחרים שאנחנו מציירים בראש שלנו כי ממילא מתי שיש אהבה אז הנתונים מקבלים משמעות שונה.

 

אבל זה היה נראה לי קשור לעניין.

על מה את מדברת?

אם הוא צריך להיות 'וואו' 

או צריך להיות פשוט.

(תגידי לי אם זה לא העניין)

אבל זה בעצם לא משנה, כי זה לא המדד לבחון פוטנציאל לקשר.

את צריכה דברים מסויימים בבן זוג כדי שהוא יוכל להבין אותך 

אם האמירה - "לא צריך 'וואו' " היא כדי לבטל את הדברים הללו - חד משמעית היא לא נכונה.

אבל אם האמירה הזאת גורמת לך לחשוב מחדש -

מה אני גורם לי להתלהב מהצעה/קשר? 

אולי יש דברים שאני בונה על הדמות הזאת שאפשר להסיר?

אז היא נכונה בהחלט.

 

המטרה בכל דבר להגיע למורכבות שהיא פשוטה.

אם המונח 'מורכב' משאיר את כל העניין בערפל.. זה לא טוב.

 

אני חושב ששמים לב בעיקר בדברים הללו בקטע הדתי.

כאילו לכל צד יש דברים שהוא 'צריך' לעשות

אבל זאת לא ראייה לבחינת פוטנציאל לקשר. זה לא המוקד בכלל.

 

 

כתבת דברים יפים...

וממש נכון, שיש חיבור אז הנתונים מקבלים צורה אחרת...

הפשטות הזאת כן נותנת פרופורציות אבל בשורה תחתונה כל הנתונים האלו שאמורים להיות בבן אדם, וכדי שתהיה את ההתאמה הזאת ואת ההחלטה והרצון להתחתן, כל זה- מורכב....

 

אני חושבת שסתם לדוג' על עצמי, מאוד זיקקתי לי מתוך "הרשימה" את הנקודות שאני יודעת שהן קריטיות לי בהקשר הרוחני, ועדיין, זה קשה עד נדיר למצוא אותן חח...

אז כמה שתסיר מהדמות הזאת דברים, לא תמיד זה עוזר... 

 

 

את מכירה דמויות כאלה גם בבת?

 

מסתבר לי שיותר שאין כאלה פשוט הגישה אליהם היא קשה טיפה

באמת אני מכירה מלא בנות כאלו...

כואב לי שזה נראה שאין מספיק בנים כאלו

ובאמת גם החברות שלי מתקשות למצוא בתחום הרוחני...

זה ממש כואב...

עצוב לי מדיי לפתוח את הנושא הזה...

 

למה זה נראה שאין בנים כאלו...?

כי את דוסית ואת בת.

די ברור לא?

 

אני לא חושב שזה הופך את זה למשמח

אבל כדאי לשים את הדברים כהוויתם

 

דווקא זה הרבה יותר מעודד לדעת שיש כאלו ורק שקשה לי לגשת אליהם מאשר לחשוב שאין כאלו

 

אגב, יש הרבה בנים שגם חושבים שאין 'בנות כאלו'..

 

זה קשה שאנחנו ב"ה לא מעורבים.

הרבה פעמים, ככל שהאדם יותר רוחני הוא יותר לא מעורבב וזה מקשה

 

סליחה שאני ממשיך.. זהו, הפסקתי ;)

למה, למה באמת

למה זה נראה הבחורים שחרטו על הלב שלהם את עבודת ה'

הם בד"כ בגילאים מאוד מסוימים, צעירים לרוב,

בגיל מסוים כבר לא כזה מוצאים אותם,

מסיבה פשוטה- הם פשוט נשואים... 

זה סוג מסוים של בחורים שמתחתנים בגילאים צעירים....

וגם בגילאים הצעירים, אין הרבה כאלו... 

 

ובנות, ואה ואה, פשוט מלא... 

כנראה שלבנות יותר קל עם הניסיונות של הדור הזה... 

 

לרוב מה שאני נתקלת בו, ההצעות משדכנים 

זה בחורים שאולי מגדירים את עצמם דתי לאומי תורני 

והם אולי בסביבות הגיל שלי

והם באמת ירא"ש, שומרים על ההלכה, מקפידים על המצוות,

אבל הם בד"כ לא הולכים במסירות נפש על עבודת ה',

כי הם פשוט לא שם...(והיי זה בסדר, כל אחד ומה שנכון לו...לא שופטת חלילה או באה בטענות)

הם אולי באקדמיה, בהשכלה, מעניין אותם קצת לבלות ולהנות בחיים, 

יש להם אולי גם כל מיני תחביבים נחמדים...

אבל אותי זה לא מעניין פשוט, זה לא הבית שאני רוצה להקים..

 

בקיצור....

 

אני בן ואני לא הרבה זמן בעולם הדייטים אבל גם לא קצת זמן..

ואני מכיר אנשים כאלו. לא הרבה. אבל יש.

 

אנשים רוחניים בעולם שלנו - אין הרבה בכלל. בלי קשר לבנים או בנות.

וגם אני חושב זה לא רק עניין של האם הוא רוחני או לא, 

יש לך סגנון רוחני מסויים וזה מצויין אבל לא יתאים לך משהו שהוא בסגנון רוחני אחר.

לא משנה אם הוא מוסר את הנפש או לא.

נכון, מסכימה... 

מסכימה ממש...

 

עוד דוג' כדי להבין את הקושי מהצד של הבנות ...

 

בחור שנחשב מאוד צדיק, אישית ראיתי שבקלות הוא מצליח למצוא בחורה צדיקה ברמה שלו... 

 

בחורות שמחפשות בחור צדיק בדור הזה...

שימשיכו לחפש כמו שאומרים ...

 

 

בנות יוצאות עם בנים שגדולים מהם או בגיל שלהם.

לעומת זאת בנים יוצאים גם בנות שקטנות מהם וזה משאיר אופציות.

 

בכללי רוב האנשים מוצאים את בני זוגם 'בקלות'

כי 'בקלות' נחשב ע"פ מה שקורה לרוב.

 

את מבינה לאיפה אני חותר עם כל התגובות הללו ;)

זה בסדר, אתה יכול לנסות להפריך לי את האמונה הזאת שיש לי...

אבל באמת תוך כדי שכתבתי עלו לי כל מיני בנות שאני מכירה, חלק חברות שלי, חלק מכרות

בנות צנועות ממש, צדיקות, שלא מתקרבות כמעט לאנטרנט ולמדיה, התפילות שלהן זה ואו,

ירא"ש, הקשר שלהן לתורה ולצדיקים... באמת שלדעתי מגיע להן רמה רוחנית מאוד גבוהה..

והן כבר בגיל לא צעיר, כי פשוט ההצעות לא תואמות את הרמה שלהן....

 

זה לא פשוט בכלל בקיצור... 

 

לא יעזור להן.. נראה לי כדאי להשאיר את זה בערפל. למה צריך לתת לכל דבר פתרון ברור?

כמו כן, המגזר שלא מחובר למדיה בכלל הוא מאוד לא הרבה ולכן יש פחות מבחר, וככל שהגיל עולה לכולם יש פחות מבחר, אז ק"ו אם לא היה לך הרבה מבחר מראש.

לא אמרתי שזה פשוט. זה בכלל לא פשוט. זה קורע את הלב.

אבל הציור הזה שזה בגלל 'הצד השני' נראה לי מאוד בעייתי מבחינת מוטיבציה.

אלו דברים לא פשוטים בכלל אבל הם דורשים אמונה, תפילה ובטחון ולא הצדקות שמורידות לנו את המוטיבציה.

מתנצל על הלשון הטיפה חריפה אבל זה נראה לי חשוב

לא חושבת שהשתמשת בלשון חריפה...

באמת שרק תפילות... אין לי מה להגיד יותר מזה... 

 

נכונה שמקדמת

זה נראה לי רובד אחר מתפילה..

לא שופט.

אני רק חושב שההסתכלות על המציאות היא תלויה גם בנו.

נגיד נראה אנשים מדהימים כמו פולארד אלירז פרץ וכאלה אחרי כל מה שהם עברו.. והם פשוט מסבירים את המציאות בצורה כזאת שגורמת להם להמשיך להתקדם. זה עניין מאוד חשוב כיצד להסביר דברים.

כמובן זה גם עניין של מדרגות..

 

עצם הנסיון להעביר את הנושא ממישור הפרשנות למישור העובדות נראה לי מזיק למוטיבציה האישית. חד וחלק. זה לא משנה מה העובדות. וזה גם לא מעניין. השאלה איזו פרשנות כדאי לתת להם.

גם אם זה קשה ולא אפשרי חשוב להציב את זה כיעד.

יהיה טוב⁦️⁩

יהיה טוב

אפילו טוב מאוד 🌳

בעזרת השם כמובן

בדרך..הוא רק משתלם עוד קצת כדי להגיע אלייך בדיוק במינון הנכון   

בעז"ה בקרוב!

מותק אמיתית!

הוא ממש רציני כנראה, משתדל לדייק.

בע"ה בקרוב לכולנו!

קודם כל:
הוא לא שכח,
כי אם רק היה יכול
כבר אתמול היה איתך.

העניין הוא כזה:
הוא לא יודע איך ומי את
כי אם היה לו שמץ מושג מזה
הוא לא היה מתעכב אפילו רגע קט.

דבר שני:
זה גרם לי לרגשות אשמה.
כאילו, כמה פעמים כבר אמרו לי:
''יש אי שם מישהי שמחכה לך''
או
''מה איתה? תחשוב עליה...''
ואני חושב,
באמת שאני חושב.
אבל מי אמר שהיא קיימת,
או שהיא מוכנה ושטוב לה בכלל לפגוש אותי עכשיו?
והאם בכלל אפשר ונכון לדבר במושגים כאלו על מי ועל מציאות שלא מכירים?

בקיצור:
המחשבה על 'האחד/ת' כמישהו בעל זהות עוד לפני ההיכרות, מעבר לכך שהיא כמובן פיקטיבית, יש לה יתרונות אבל גם חסרונות. ואם כבר מאמצים אותה, אז עדיף רק את היתרונות.
אז 'הוא' לא שכח, ובטח שלא אותך.

לדעת שלא שכח, ושיש אחד כזה בכלל..

 

ובדוק שהיא קיימת!

השאלה היא רק איפה, איך מגיעים אליה, ומי זאת בכלל?

 

אולי זה באמת מוזר לדבר על מישהו בלי שיודעים מי הוא..

 

בכל מקרה תודה, שמחת! (:

למפרע...

אני קצת מזדהה

 

מסכה אותיות מכסה, ואומרים 

שלכל אחד יש.

(:

 

 

 

 

יש גם מכסה לקופסא של נעליים

.

אומרים שלכל נעל יש בן זוג

שלכל סיר יש מכסה,
אבל מי רוצה להיות מכסה של סיר לילה?

וישנן גם מחבתות.

אבל הי, יש נייר כסף!

נייר כסף מתאים להכל 🤦‍♀️

אולי לא תמיד צריך לחפש את המכסה המדויק בדיוק מדוקדק שלך,

אלא למצוא מה יכול להתאים לך מבין האפשרויות הקיימות.

 

מה עדיף - נייר כסף או שקשוקה במצב נא?

אתה יודע כמה זמן יכול לקחת לעבור על כל המכסים?!

אתה משתמש בנייר כסף לכל הסירים שלך?

למה התכוון המשורר?

כמה צוחקים, כמה מצחקקים, כמה נבוכים
אבל הצפרדע-
מתה...





הוא צוחק עלזה שדתיים לאומים חושבים
שבשידוכים של חרדים אין רגש.

(כמובן תלוי סגנון, עדה, וכו' וכו')

 

אני כמעט מצטער שזה לא באמת עובד,
היה חוסך לי כל כך הרבה בירבורים ותסבוכים איתכן...🥴