פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 485)

קודם כל יש רבנים שעובדים בתור רמי'ם, רב גן\ ביה'ס, מורים.. כך שאפשר גם להיות רב וגם לעבוד.

 

אם אתה מדבר על תחילת הנישואים שבהם אתה רוצה ללמוד תורה בישיבה, אפשר לעבוד בעבודות מהצד- ניקיון, שמירה.. 

 

דבר נוסף- כשאתה יוצא לדייטים תדבר כמובן עם הבחורה על הכוונות שלך ללמוד בישיבה, שתדע למה היא נכנסת.

 

בהצלחה!

יש ישיבות אם מלגות גבוהות יותר ויש פחות יש ישיבות אם פתרונות דיור ויש שלא .
בכל מקרה צריך לדעת שזה לא קל מבחינה כלכלית צריך שהאישה תעבוד או לקבל עזרה מההורים.
יש כאלה שזה מאד מתאים להם ויש כאלה שלא ישרדו ככה שבוע.

את הטבע הזה

אהה ושכחת
הוא הביא לנו גם פרצוף...
וגם אותו אנחנו צובעות..

הוא הביא לנו שערות וגם אותן אנחנו מורטות..

כשאתן יכולות לעשות אתזה לנו?!🤔

אבל לא כל הבנות ככה

 

 

יש אנשות שיותר מחוברות לעצמן ולא עושות את זה

 

מחוברות לעצמן ללא עושות את זה...
הסיבה זה כי הן רוצות להיות יותר מטופחות.

חיות צבעוניות כולם

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין. אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלסקאות. אמר לו: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השבלים?! אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל, אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד: (כל) אמרת ה' צרופה (תהלים יח, לא):

קיטרתי מלא על המצב עם חברה שמבינה ומזדהה וזה שיחרר ועשה טוב.
הכנתי את המבחן לתלמידות שלי.
חזרתי ללימודים והיה נחמד.

1. שבוע קשה קשה עם התלמידות. בעז"ה מקווה ששבוע הבא ישתפר.
2. הספקתי לראות כל כך הרבה אנשים שאני אוהבת השבוע שזה נפלא ממש!!

אחיינית חדשה שנולדה (ושם מכוער בהגזמה..)

זוגיות חדשה שממלאת לי את הלב

(מה השם?)

שחרית😱

הן פשוט בוחנות גבולות

ואיך את בתור מגבניקית?

בהצלחה!

חשוב שאותו אחד שמציב גבולות ידע למה הם גבולות ולמה חשוב לשמור עליהם.

1. התחלתי לימודים, בטוב! בניגוד לשנה שעברה.. ב"ה תכלה שנה וקללותיה.
2. קבעתי לשבוע הבא משהו משמח ביותר שאני מצפה לו.
3. מתחילה להרגיש טוב יותר.. אחרי מאורע לא חביב שהיה.
4. הייתה שבת טובה וממלאת!

1. התקדמתי בכתיבת סמינריון וכבר מתגבש אצלי מהלך סינתזי.
2. דברתי בפני משלחת מגרמניה והלך טוב.
3. התחלתי לקרוא את החומר ללימודים וזה מאוד מעניין.

לא מובן מאליו.

כי הוא פשוט כולו טוב גם אם עוברים עלינו בין היתר גם דברים קשים כרגע.

ותודה לה' על שבת נפלאה. שלא ציפיתי שתהיה כזו (כנראה דווקא כי לא ציפיתי)
ועל תובנות ומחשבות חדשות ומצמיחות שזכיתי להן השבת.

גם כשלא רואים את זה...

מסתכלת על אירועי השבוע בפרספקטיבה של שנים
ואומרת ''הפכת מספדי למחול לי''

ופתחתי השבוע (בתאריך מאוד סימלי ) את הבלוג שלי!

מיועד בעיקר לבנות אגב.

תכתבו gluyatlev בגוגל.

אם היית יודעת שהוא כזה מלכתחילה היית רוצה להיפגש איתו? אם היית יודעת שהוא אחת בפה ואחת בלב?
לפי מה שאת מתארת... בסוף זה לטובה.
ואני מאחל לך שתתחזקי

ב"ה שיצא לטובה.
אבל כמה הבן אדם דפוק שהוא הולך ויפגע בעוד אחת.
הוא לא יודע מה זה המושג לאהוב בכלל.
זה סתם ממלא לו את החלל הריק.
אין סיכוי שיש בנהים אהבה.
זה הורג אותי.

אבל אני לא יודע עד כמה את יכולה לשנות אותו..
זה כואב שיש תופעה כזאת, באמת כואב.
אבל לעניות דעתי זה כבר לא באחריותך..
אנחנו משתדלים לעזור למי שכן רוצה להקשיב ולעשות עבודה עצמית. זה מה שבתחום האחראיות שלנו.

(אני מתכוון.. זה שאת כואבת את זה- זה מתבקש ומעולה. אבל מכאן ואילך.. להמשיך הלאה)

אין לי מה לעשות , גם לא התכוונתי לעשות משהו.
שיעשו מה שהם רוצים.

יש הרבה למדניות קווניקית, כי יש גם הרבה מדרשות קווניקיות.
לא מכירה מישהו ספציפי

מוזמן לפנות באישי

אפשר ללמוד מתוך ענווה, בשקט, בעמקות, מתוך רצון ליראת שמיים

ואפשר ללמוד מתוך רצונות פחות חיוביים, וההשפעה של הלימוד גם לא תיהיה כזאת חיובית.. 

והשאלה איך זה באופי מתבטא?

אישה עם נוכחות? שיש לה מילה? שיודעת מה היא רוצה מעצמה?

או שפשוט אתה מתחבר לעצם זה שאישה משקיעה מהזמן שלה ללמוד דברים של תורה?

(שזה יש בכל מגזר אגב...)

לא אמר דעתנית, והסביר שנמשך ללמדנות הזו.

זה למה פתחתי את הדיון באמת. הייתה בחורה כזאת שיצאתי איתה. וכן, היא הייתה דעתנית, מצד שני הרגשתי אצלה אהבת תורה אמיתית, והיא גם חיפשה מישהו שהלימוד הוא התשוקה שלו ומה שמצית לו ברק בעיניים. התרשמתי שהיא לא בחרה בדרך הזאת מתוך רצון להתריס, אלא מתוך אידיאליזם, היא באמת אהבה ללמוד. אפילו בפגישות הראשונות איתה היה שם משהו שהלהיב אותי ונתן לי אנרגיות מטורפות.

שהאיש למד במרכז (כמעט בטוח), והאשה מלמדת ב"נשמת"

הטוש"ע הענק בארון ספרים - יו"ד סימנים קפ"ג-ר"א, הוא שלה, ולא של בעלה...

שהמקבילה הגברית המדוייקת של נשמת היא שיח יצחק.
אבל נראה לי שזה כן באיזור של הגוש.

גגווועעעלללדדד

 

זה כ"כ קריטי אם קוראת הרב סולובייצ'יק לפני השינה או שמעדיפה לקרוא מוסר אביך?

זה דבר שאמור להשפיע כ"כ בזוגיות?

 

העיקר יראת שמיים, אהבת תורה, מידות טובות, לא?

 

תקנו אותי אם יש פה עוד מורכבות שלא שמתי לב אליה. (בכל זאת כיף להגיד גוועלד...)

לא
צודק במליון אחוז

#הצילו_הוא_עולה_להר_הבית

שאמר לא ללמוד חברותא עם מי שעולה מר שאפשר להתחתן איתו..

הוא כתב שהוא נמשך ללמדניות, שזה סבבה לגמרי. אני גם מאוד מזדהה איתו באופן אישי. 

הוא כתב שהוא לא מסכים עם ה'גישה של הגוש', זה לא קשור למושך או לא מושך, זה מסכים או לא מסכים., ועל זה שאלתי האם זה כ"כ קריטי בזוגיות..

אני צריכה לשאול איזה ישיבה הוא בדיוק מה הראש שלו?? לא כל כך אכפת לי יותר שהוא תמים עם ה' חי את התורה ולא רק לומד לחוד וחי לחוד

ממה שאני שם לב בבתי מדרש שונים בציונות הדתית יש הרבה מאוד במשותף וההבדלה העיקרית בניהם היא בדרך החינוכית. בדגשים החינוכיים השונים שהמחנכים מעבירים לתלמידים. השיח בכל מקום יהיה שונה בדר"כ.

זה לא חובה להכיר אבל זה מוסיף.

כדי לדעת דרך של ביהמ"ד באופן כללי מספיק לדעת ה'ראש' של ראש הישיבה. לדוגמא כדי לדעת את הדרך של הגוש (הישיבה הנ"ל) אפשר ע"י התבוננות בדמויות של הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין זצ"ל.

לא הרבה אבל יש.
גישה קווניקית ממש(עם סגול במ' השנייה) יש פחות פשוט כי רבני הקו מתנגדים ללימוד גמרא לנשים.
נוסף על כך ישנן בנות שמה שמעניין אותם במדרשות גושניקיות זה הלימוד גמרא והלכה ברמה רצינית ופחות ההשקפת עולם. ככה שיכול להיות שהם יסכימו לקבל את דעתך בענייני השקפה וכו'.

זו המשמעות המקורית של הפועל הארמי. השימוש הראשוני בהקשר של זוגיות הוא לגבי השלב שבו שני הצדדים מגיעים להסכמה בענייני התנאים ומה שמסביב, ואז נרגעות הרוחות וזה שלב ה'שידוך' שבו חותמים על התנאים.

 

מזה נלקח בעברית המודרנית חיבור של כל שני דברים, וזה חידוש לשוני מרחיק לכת

הזוגיות זה המקום האחרון לנוח...

"וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ" (רות)

של נשואות שנה, שנתיים שרוצות להתגרש, בעוד שלמעשה הן לא התחילו אפילו לעבוד על מה שצריך, ומה שהן רוצות זו מנוחה.

ובכלל, למה לכתוב דברים קצת מייאשים?

כמו שמישהו כתב שחתונה זה לא ''הגענו ליעד''. חתונה זה ''הכל מוכן, אפשר לצאת לדרך''.
ועדיף להיות מודעים שזה ככה מאשר אח''כ לקבל את ההלם של החיים...

'שנזכה לשמוח' אל תאמיני לייאושים

הכל תלוי בבחירה, בתודעה ובהתנהגות

בכללי אתה אומר שצריך לשחרר ולא להגיד יהיה לי מנוחה רק ש...?

חוסר נוכחות

חוסר מנוחה

 

עולם התפקוד מעוות אותנו

חיי שעה שולטים וחיי עולם מוזנחים

 

זה כבר לא עניין של "נשמה", 

אלא נשמה וגוף

כשהמוח וההשרדות שולטים - אין הווה אין נשמה אין גוף אין חיים

 

מנוחה ושמחה אור ליהודים

 

אלא יותר של עבודה בזוגיות יותר קל לי להרפות . עבודה פחות

כתב לי?

חשבתי שהבנתי אותך ומסתבר שהבנתי הפוך

אבל אין ספק שזו מנוחה לדעת שיש לך מישהו שדואג לך, אוהב אותך, ואכפת לו שיהיה לך רק טוב

מה לדעתך הטוב שיש בלקחת הפסקה כעת?
ואם עדיין לקחת הפסקה, אז למה קשה לעשות אותה?

סתם נק' למחשבה שעלו לי .. בהצלחה גדולה

הכי מבינה אותך.

יצא לי שלקחתי בכח הפסקה, כי חשבתי ממש שאני צריכה את זה,

וכל התקופה הזאת התפללתי לה' שיתן לי כח לנח, להירגע, לאגור כוחות. 

(ואני עדיין חושבת מאוד שהייתי צריכה את זה, פשוט ההרפייה לא פשוטה לנו. וההרגשה שבכל התקופה הזאת אין התקדמות ישירה, אבל בעצם יש התקדמות טובה יותר אח"כ).

בעיני, אם אתה צריך, תיקח, ותקציב לך זמן שלא יהיה קשה.

בהצלחה גדולה.

מזדהה מאד

 

 

שום דבר לא הגיוני בסיפור הזה.

מדויק

לא?

אבל תחשבי אם את באמת רוצה או שזה לחץ חברתי

מה המשמעות של זה, תשמעי מאחרים ותחשבי עם עצמך אם מתאים לך להכנס לזה.

כדאי להיות פנויה לזה גם נפשית וגם פיזית.

אם השירות הוא אינטנסיבי דורש המון אנרגיות, הייתי מחכה עם זה קצת.

בהצלחה,
ובע''ה שהדרך תהיה קצרה, ברורה ומהירה!

כדאי לצאת מתוך רצון ולא מתוך לחץ חברתי כזה או אחר, ואני חושב שצריך להיות שלם עם זה שיוצאים למטרות חתונה ולא להיזכר פתאום ש"בעצם אני לא בטוחה שאני בשלה לחתונה", תחסכי את עגמת הנפש שיכולה להווצר מפרידה כזו...
כמובן אני לא מתכוון שבגלל זה צריך לדחות ולדחות אלא להיות שלם עם זה שאני יוצא כי אני מעוניין להתחתן ולא כדי לרצות מישהו, וככה לא תהיי מופתעת כשפתאום זה נהיה רציני ותקבלי רגליים קרות ותרצי לברוח.

אם זה לא בהכרח מתאים.. כלומר זה משהו מאוד אינדיבידואלי לכל אחד

' ". [איכה רבה]

מהי השקפתך בעיקר בהתייחס לנשים שילכו ללמודים אקדמאיים במקצועות שדורשים השקעה בשנות הלימודים של התואר הראשון.

זה משבח אחד את השני.

אני משקיע יחסית הרבה בלימוד תורה, לימודים אקדמאיים ועבודה וגם תחזוקת הבית שלי, ועדיין יש לי המון זמן פנוי שיכל להתמלאות בהשקעה באשה וילדים.

גבר לא יולד, לא מניק.

אישה אחרי לידה, בשבועות הראשונים לאחר מכן, ובחודשים הראשונים שהתינוק רק יונק, נתונה לאילוצים שאתה כגבר לא נדרש להתמודד איתם ולהתחשב בהם.

בחיים האישיים שלי זה גם היה כך.
התחתנתי אחרי התואר וכבר עבדתי שנה, ובעלי היה בלימודי תואר הנדסה בסוף השנה השניה מתוך ארבע שנות לימודי הנדסה באוניברסיטת תל אביב.
אחרי החתונה נכנסתי להריון, ילדתי כעבור פחות משנה לנישואים. הפריע לו רק קצת. המבחן הראשון אחרי הלידה היה עם הציון הכי נמוך שלו בתואר.
משכורת רק אני הבאתי עד לסיום לימודיו. הוא התחיל לעבוד ממש עם סיום הלימודים.

במה תרצי לעבוד? מהי ההכשרה הנדרשת לכך?
האם תוכלי לשלב לימודים והקמת משפחה?
האם השקפת העולם שלך הולכת עם נישואים אך מניעה בתחילת הנישואים ולמשך תקופה ממושכת, בהתחשב בצרכים אישיים אחרים?

צריך לקחת בחשבון שהחיפוש לוקח שנים,  ואי אפשר לדעת כמה. לא השתמשתי בזה ולכן התחלתי בקושי לצאת בסוף שיעור ה (רציתי להתחיל לעבוד ולגור לבד לפני שאני גר עם אשה) ועכשיו נתקעתי שנים בחיפוש (בלי לעשות מה שחברים שלי עשו, התייעצו עם אברכים, מזל שהפורום הזה מאזן אצלי קצת את המצב)

בגלל שאת בשירות? את אחרי שנה מדרשה זה כן מעצב ועוזר בנושא הזה.
זה לא שאת בחורה שיצאה מהאולפנה שהלכה לשנת שירות שעדיין לא חשבה ולא דיברו איתה על מה היא באמת רוצה .
אני חושבת שבמדרשה נוגעים בזה הרבה לכן את שונה מבחורה שסיימה יב אתמול

ושאת סומכת עליה. ואל תצאי אם את לא שלמה עם זה. יש לי חברה שיוצאת והיא סופר רצינית ומנגד אחרת שיוצאת רק בשביל הריגוש שבזה ותמיד חוטפת רגליים קרות. תלוי בך. את מבינה את כל הכרוך בהקמת משפחה? לא מתחתנים כדי לשחק באבא ואמא. ייתכן שכל התשובות נכונות אז יאללה, תצאי, תכירי, תגדלו ותבנו יחד, אם התשובה היא לא- חכי קצת שתהיי יותר סגורה על עצמך..

לא מבינה מזה ההפחדות האלה
יש כאלה שהתחתנו והם בוגרים ...
זה באמת עניין שלה
את מרגישה מוכנה ? לכי על זה

מה הסיבה שהיא פנתה אלינו בשאלה?

היא לא יודעת האם היא מרגישה מוכנה.
היא ביקשה לקבל נקודות התיייסות של אנשים נוספים כדי להתגבש בינה לבין עצמה.

אז מה, ברגע שמציגים בפניה דילמות, שאלות (ראי תגובה שלי גם יותר מוקדם היום), עצות - אנחנו לא בסדר? אנחנו מפחידים אותה?

לפי דעתי היא כותבת את זה כי יש אמירה שזה לא חכם לצאת בשירות
אני באה לכתוב היא כבר עשתה מדרשה זה שונה בעיני
מאשר בחורה שסיימה יב .

דעתי שמי שמרגישה בשלה לנישואים, בוגרת ומוכנה לצאת לחיים עצמאיים ובית משלה - אז בוודאי להתחיל לצאת. אין סיבה לדחות.

את צודקת
הבעיה מתחילה עם אנשים שחושבים שהם בוגרים מספיק והפתעה הם לא
אז אני מבינה את השאלה שלה ואני מבינה גם את האמירה הזאת.
אני פשוט אומרת שזה כבר לא תופס כי היא כבר שנה ב נקרא לזה (;

אני גם גדלתי בסביבה דוסית וממש לא רואה עלי או על חברותי את הלחץ הזה
אי אפשר להשליך ממקרה פרטי על כלל החברה
ולפותחת- מדרשה לרוב מבגרת ומכינה קצת לנישואים אז אם את מרגישה בשלה תצאי למה לא?
אלא אם כן התקן אינטנסיבי בטירוף..

עדיף להתבשל קצת
להגיר את עצמך מה את רוצה מעצמך
ובעיקר ממנו.
נישאוין זאת עבודה לכל דבר ועניין
כיפית ומענינת אמנם
אבל גם מאתגרת!

חייבים לצאת בראש בוגר ורציני
אחרי שכבר עברנו דבר או שנים בחיים.

בכל מה שקשור לאנשים בדרך כלל זה לא שחור ולבן.

לא פחות
ולא יותר.

האם את רוצה להתחתן ומרגישה בשלה להכנס לזה על כל המשתמע.
אם התשובה היא לא: כן!
אז נראה לי שמוטב לחכות..

בהצלחה. שיהיה טוב

שיתן לך(וגם לנו על הדרך) הרבה כוח ואור בהירות הדרך. שתדעי שהוא איתך גם כשאת לא מרגישה ולא מסוגלת להתפלל..
💜

ותודה גם @חדשכאן

השיתוק הפנימי הזה נועד כדי שהגל יעבור עלינו, שלא יהיה מה שימנע ממנו לעבור עלינו. בבחינת "כל משבריך וגליך עלי עברו"
וגם כשאנחנו מנסים את כל התחבולות האפשריות בכלים שלנו, נמנע מאיתנו הכלי הנכון, שיסדר את המצב. ורק אחרי זמן מה הוא מופיע, אחרי שכבר עברנו את העניין.

עוד נקודה, הרגשות שלנו עולים למעלה כדבר מוחשי מאוד. מה שאת מרגישה מועבר הלאה ובעז"ה יטופל

כותב שגם אם לא מצליחים לדבר דיבורים של אמת עם ה' אז לקשר את עצמך לדיבור של האמת של אותו היום וזה גם מדהים!!

גילוי נאות: מנסיון שלי ושל אחרים שהכרתי, אני ממש לא אוהב אותו ואת הגישה שלו. אבל עדיין צריך להיות הוגן כלפיו

 

התיאור של הכתב "הוא קובל" מציג את זה כאילו בעיניו שיפור מעמד האשה הוא דבר רע.

בפועל, מה שהוא אומר זה שיש לזה תופעת לוואי שלילית.

 

אפשר לשאול ולהקשות:

האם זה אכן סיבתי?

באיזה חלק של שיפור מעמד האשה זה תלוי?

האם לפני כן לא היתה היכולת לפסול כך? אם היתה היכולת, מה השתנה?

 

אבל לא חושב שאפשר לשלול שאכן לשיפור מעמד האשה בדור האחרון היתה השלכה על בררנות של בנות וכתוצאה מזה על שיעורי הרווקות המאוחרת. השאלה היא עד כמה (ואם ראוי להציג את זה כך...)

שם יש תופעה נרחבת של נשים בעלות אוריינטציה אקדמאית שבאמת מתנהגות כך (שזה דבר שכמובן לא היה מצוי טרם מה שנקרא הפמיניזם ושיפור מעמד האשה). וגם לגברים שם לא חסר גאווה, הרי יכלו בנקל להתחתן עם אשה מדרגה נמוכה יותר בסולם החברתי.

 

וברור שמבחינה אובייקטיבית, שיפור מעמד האשה בעולם המערבי היה גרוע יותר מהטלת פצצת מימן.

מספיק להסתכל על העליה המטורפת באחוזי הגירושין, רווקות מאוחרת, הפלות, אמהות חד הוריות, ריבוי טבעי שלילי וכו'.

ברור שיש נזקים, אבל אם לצורך הענין הצלתי חיים של מישהו ועכשיו יש לו כאב בטן, אני חושב שלא הייתי אומר ש"זה רק בגלל זה".

 

ומאד קשה להעריך את כל מכלול התוצאות. אז אני לא טורח לשפוט משהו שלא אוכל לשנות אותו גם אם ארצה

 

ובקשר לעצם השאלה - כתבתי שיש הרבה שאלות עובדתיות לחקור, עד כמה התוצאות האלה נובעות מעליית מעמד האשה ועד כמה ממגוון שינויים חברתיים וכלכליים ב150 השנים האחרונות.

 

לא יודע את העובדות, וכנראה גם לא אדע

מי שמך במקום לחלוק עליו?

שידכת עשרות זוגות?

הדרכת עוד רבות ששידכו מאות?

 

הבנאדם שידך זוגות רבים, כולל מבוגרים שחיפשו זמן רב.

פעמים רבות הוא "תוקף" את הרווק בניסיון להציב לו מראה למה שמעכב אותו, ויש רבים שלא אוהבים שמאשימים אותם שהם  מעכבים את עצמם, במקום להאשים את העולם...

אני לרוב לא כותב בחריפות, אבל זה לא פעם ראשונה שאתה כותב נגד הגישה שלו, ואני חושב שזה מעט (או בעצם הרבה) יומרני.

 

ולגופם של דברים, אתה צודק

הוא לא קובל פה על השינוי במעמד האשה

הוא קובל על הדרישות המוגזמות וההזויות, שלדעתו נובעות מנקודה זאת.

וכפועל יוצא - רווקות מאוחרת

בכל תגובה שבה כתבתי את התנגדותי אליו, ציינתי שיש כאלה שהוא מועיל להם, ושכדאי לנסות לפנות אליהם כי אולי זה כן יועיל

 

אבל עדיין, אחרי שדיברתי איתו אישית יותר מפעם אחת, ואחרי ששמעתי אותו מדבר וקראתי אותו מתראיין יותר מפעם אחת, ואחרי ששמעתי דברים דומים מאנשים אחרים שפגשו אותו (לא מכולם! יש כאלה שהוא הועיל להם), מותר לי לומר ש:

אני חושב שיש לו טעויות עובדתיות

אני חושב שיש לו טעויות בהבנה של המציאות

אני חושב שיש לו גישה שלפעמים היא הרסנית

אני חושב שלפעמים הוא פונה לרווקים או מביע את דעתו עליהם בדרך שגורמת הרבה יותר נזק מתועלת והרבה סבל מיותר

אני חושב שחלק מההדרכות שלו לשדכנים ולמשודכים הן בעייתיות, ולפעמים מבוססות על הבנה לא נכונה של המציאות הכללית או הפרטית

 

לא תמיד, ולא בכל הזדמנות.

אבל כמו שמחנך יכול להיות טוב ל90% מהמחונכים שלו, ואז יש מקום להזהיר של10% הוא לא טוב והשיטה שלו מסוכנת, וזה לא גורע מהזכויות שלו בקשר ל90% האחרים - גם כאן

על סמך מה הוא אומר את זה.
ייתכן שהוא חקר או בדק את הענין.
לא מאמין שהוא סתם אומר (תסלחו לי) 'תחושת בטן'.
ואז אפשר לחלוק על הבדיקה שלו,
אבל תצטרכו לחקור בעצמכם או להסתמך על מישהו אחר שבדק.

ו@ultracrepidam הביטוי 'הוא קובל' זה ביטוי פרשני של כותב המאמר, ומתייחס אך ורק למשפט "הוא שיבש את היוצרות"

שהשינוי במעמד האישה, והפמניזם וכו' משפיעים על תופעת הרווקות המאוחרת, ביחד עם שינויים חברתיים נוספים. 

האם זה אומר להחזיר את הגלגל לאחור - ברור שזה לא שייך. צריך לחפש דרכי התמודדות רלוונטיים במציאות של ימינו. אפשר אולי לאמץ מעט ממה שהיה רווחו בעבר, אבל אי אפשר, ולא צריך, לשחזר את המצב שהיה פעם בשלמותו.

 

לגבי הדוגמא שהוא נותן - לא הייתי חושב עליה, ולא כ"כ הייתי משייך אותה למעמד האישה דווקא. אבל יכול להיות שהוא צודק, איני יודע.

אם כל הבנות היו מסכימות להתחתן עם הגברים שהיו מבקשים את ידם, לא הייתה בעיית רווקות. אבל היו בעיות זוגיות.
עליית מעמד האישה אכן השפיעה על הרבה דברים. בן היתר, לבנות יש יותר דרישות מלפני מאה שנה. אם זה רע? לא בהכרח.

ממתי לחפצים יש רצונות?

אבל לא הייתי חושבת עד כדי פסילה אולי פחות משיכה לשמוע את ההצעה

זה נכון.


אבל מה עם הצד השני?
"מאז השינוי שחל במעמד האישה, גם לבנים יש מדדים איך לבדוק את הבחורה עוד לפני שנפגשו איתה.
אם היא סייעת ולא גננת, אם יש לה תואר ראשון ולא דוקטורט, חלק מהבנים בציבור הדתי פוסלים אותה, כי זה מעיד על יכולות פחות גבוהות ומשכורות בהתאם."

קיצר, בואו לא נהיה צבועים....

שיפסלו על דוקטורט 😏

בנים דתיים 🙄

"אחד הדברים שהשפיעו יותר מכל על תופעת הרווקות המאוחרת הוא השינוי שחל במעמד האישה, גם לבנים יש מדדים איך לבדוק את הבחורה עוד לפני שנפגשו איתה.
אם יש לה דוקטורט, חלק מהבנים בציבור הדתי פוסלים אותה, כי זה מעיד על יכולות גבוהות ומשכורות בהתאם."

יש שני צדדים לתופעה.

לא איך מתגוננים.
כלומר, כן, זה הדדי. אבל התופעה הזאת היא לא טובה לא משנה מאיזה צד היא מגיעה

חסר גלגל? אתה גלגל!

את הבחורה..
אבל גם אני כמו כולם לא מושלם בזה

והיי, אני אוהב את המשפט הזה. של טרומפלדור..

ההנחה שרווקות מאוחרת היא בעיקר בגלל זה נראית לי לא אמינה.

 

לא יודע אם אפשר לבדוק מה המשקל היחסי של התופעה כגורם לרווקות

(שואל סתם.. מעניין לשמוע)

צריך לעשות מחקר רציני

 

1 הרב יהושע שפירא טוען שזה בגלל שהיום אדם לא נשוי יכול להסתדר בחיי היום-יום בצורה סבירה. זאת נראית לי סיבה משמעותית - אם אנשים היו באמת חייבים להתחתן, הם היו מוותרים על הרבה דברים בשביל זה, וזה היה הופך גם לנורמה חברתית, שחתונה אין משמעותה "מצאתי את החצי השני שלי" אלא "מצאתי מישהי שאני שמח שתמלא תפקיד חיוני ונצרך בחיי".

 

לגבי עצמי אני יודע על חלק מההסברים שאפשר לתת לזה שאני לא נשוי (כמובן יש אנשים נשואים שגם להם יש אותן תכונות, אבל התכונות האלה הן גורם מאט)

 

2 עוד גורם מאד משמעותי זה חוסר היעילות של החברה בתפעול של המערכת - לא יודע להשוות, אבל ברור לי שהמערכת לא יעילה, (לא מאשים, רק מציין. הפירוט הוא ארוך מאד) ואם היא היתה יעילה היה מצבנו טוב יותר

3 ומודעות גבוהה יותר לבעיות בזוגיות, שגורמת לפחדים וחששות מוצדקים לגמרי, אבל בדורות קודמים פשוט לא היה אכפת. בין השאר בגלל שמעמד האשה היה נמוך ואז היה ברור מי אמור לשלוט בבית וממילא אין בעיות זוגיות.

4 עוד משהו זה המגוון העצום של אידאולוגיות ותרבויות בחברה קטנה כל כך. כל מי שהוא טיפה אדם חושב ורגיש להבדלים, ואם הוא טיפה לא מתאים לקו המדויק של מיינסטרים כלשהו (מתוך, נאמר, 30 "מיינסטרימים" קיימים), מאד קשה למצוא מישהי שתתאים לו מבחינת אידאולוגיה ותרבות - שזה מאד משנה, עיין שוב #3

 

זה רק סיבות שחשבתי עליהן עכשיו... בטח יש עוד.

מאד קשה לבודד את הסיבות האלה ולומר מה מהן הוא הגורם. לא את כולן אפשר לשנות. היחידה שלדעתי כדאי ואפשר לשפר במובהק זה #2, כלומר היעילות של המערכת, וזה ידרוש הרבה שיתוף פעולה ונכונות של המשדכים והמשודכים, וגם כנראה מחקרים מעמיקים על איך מתאימים נכון

הבעיה היא שבפתיחת השרשור הובא רק חלק מסויים ממה שהוא אמר,
וחלק מהתגובות כאן גם התעלמו כנראה מהמילים במשפט הפותח ''אחד הדברים שהשפיעו" (והציגו כאילו זו הסיבה היחידה לדבריו)..

רק חשוב לי לאזן את התמונה..
קראתי את הכתבה השבת בבשבע.
הוא דיבר גם על הצד של הגברים והוא לא מתבסס על שמועות אלא על דברים שנתקל בהם בעיסוקו רב השנים בתחום הזוגיות

כששואלים אותו מה הסיבה - זה מה שהוא עונה. הפסקה שהביאו כאן זאת התשובה שלו לשאלה "מה הסיבה". הוא מציין עוד דברים, אבל לא בתור "הסיבה".

 

השאלה היא מה המשקל של זה, ומה אפשר וכדאי לעשות. כי עם הבעיה הזאת - יש מעט מאד שאפשר וכדאי.

 

מה שטענתי היה שיש עוד הרבה סיבות (שאכן הוא אומר דברים שקשורים אליהן), ולתלות הכל בבררנות של הבנות זה לא מוצדק - בין אם זה מה שהוא אמר או הבנתו המוטעית של המראיין.

 

לא אמרתי שהוא מתבסס על שמועות, אבל איך לנתח איך הנתונים זה מאד גמיש. ואחרי ששמעתי אותו מדבר בכמה הזדמנויות, וניהלתי איתו כמה שיחות באופן אישי, אני לא בטוח שהוא מנתח את המציאות תמיד בצורה נכונה. זאת דעתי האישית, אני יודע שיש הרבה אנשים שנעזרו בו והם אסירי תודה לו ולדרך שלו, אני לא.

מי שרוצה להיעזר בו - בשמחה, והלוואי שזה יעזור. אבל אם ניסיתם וזה לא עזר לכם, תדעו שאתם לא לבד.

לא רציתי לגרור את השרשור לדיון באיש ובמפעלו החשוב, אבל ככה יצא.

כולו בפני הציבור

תראה, הראיון כולו זמין לכל הדוסים פה מעצם העובדה שהגלישה מתבצעת באתר ערוץ שבע.. רציתי לשאול על נקודה ספציפית אז העליתי צילום של הפיסקה הרלוונטית. לא חושב שהייתה פה הוצאה מהקשר כמו ש@ultracrepidam הסביר יפה.

שיקרא תחילה את הראיון כולו ואז יגיב

מעיד שהיא עסוקה בקריירה יותר ממשפחה ובטח פחות תורנית כי למדה באוניברסיטה

(כמובן <צ>)

😁

ככה יש סיכוי שזה פחות יבלע..

אם תרצה שנהיה צד ג׳ מוזמן לפנות אלינו

@ברוקולי ו @ימ''ל

ומכיר את שניהם טוב, (שזה אירוע שקורה אחת לירח כחול) - צריך סיבה מאוד טובה למה לא, ואם לא, תהיה לי תרעומת עליהם.
ואם לא, שזה המקרה בדרך כלל, אז לא אכפת לי למה לא. כל אחד והשיקולים שלו. העיקר שיהיה באופן מכבד.

תודה על התגובה, אבל כנראה לא הובנתי נכון- השאלה הייתה על השלב בו אני מציע הצעה לחבר, מספר לו על הבחורה,
ואז הוא שואל אותי 'למה אני חושב שהם מתאימים' (או משהו בסגנון..).
איך עונים על השאלה הזו?

תשתף אותו ושיחליט אם זה משנה לו
(זה לא באמת אמור לשנות)

הבעיה שלא תמיד זה כל כך פשוט להסביר את זה במילים, לפעמים זה דבר שפשוט רואים/ אינטואיציה...

חושב שיותר הייתי רוצה לשמוע שע"פ אינטואיציה אנחנו מתאימים, מאשר ע"פ נתונים כאלה ואחרים. האופן השני יכול להתאים להרבה לעומת האופן הראשון שהוא יותר אינדיבידואלי.

אני מתמקד בהתאמות באופי, ובדברים שעשויים לעורר עניין אצל המשודך.

אם יש לי תחושה חזקה שזה מתאים, אבל אני לא יודע בדיוק - אני אומר את האמת "אני ממש רואה אתכם מסתדרים ביחד", "זה מרגיש לי נכון".

אם אני לא בטוח אם הם כל כך מתאימים - אני גם אומר את האמת: אני לא בטוח, אבל נראה לי שיש מה לבדוק. ושוב - מתמקד בדברים שיעוררו אצלו עניין.

כעומד מן הצד המשודך, לטעמי הכי גרוע - זה לשמוע דברים על התאמה מגזרית, מגדרית, אידואולוגית, או כל מיני סברות למיניהן, צריך לעורר עניין, לגרות. "היא ממש מגניבה"; "מצחיקה"; "חמודה בטירוף"; "חכמה"; "מנגנת"; "שרה"; "שמחה"; "יפהפיה"; "כולה בעבודת ה'"; "דוסית אש אבל זורמת טילים". בקיצור, תריך למצוא את הנקודות הרגישות של המשודך ולהתמקד בהן. לגרום לשני להבין שיש מצב רציני שהיא נוסעת בדיוק בכביש שלו.

לפעמים כשרואה תכונות משלימות.
רואה ששניהם מחפשים משהו בסגנון אחת של השניה ואין איזו סתירה. ואז מסתכלת על האופי (בדכ עם היכרות של אחד הצדדים) וחושבת אם זה יצליח לטווח הרחוק.

לגבי תכונות משלימות זה יותר עדין. לא מצפה ששדכן יענה לי על זה.

לענ''ד, תענה את מה שבאמת הביא אותך לחשוב עלזה.
בד''כ כששואלים אותי, התשובה שלי היא לא 'ממוקדת תכונה', אלא יותר בכיוון של 'תחושה כללית', ואז אני לא מספק להם תשובה קונקרטית, זה פשוט עניין של תחושה. אם נפגשתי עם מישהי, ולא התאים, ופשוט יש לי תחושה לקשר בינה ובין חבר מסויים שלי. לא כולם אוהבים את התשובה הזו, אבל אני חושב שזו התשובה הכי טובה שאפשר לקבל.
אני במשך הזמן למדתי גם לא לנסות ולשכנע.
אני מציע,
אתה רוצה? קח,
לא רוצה? לגיטימי ולשיקול דעתך

יש מצווה להציע
משם זה כבר לא עניין שלי

אם יש באמת משהו ספציפי שגרם לי לחשוב שזה יכול להתאים אני אומרת אותו.
אם זה לא המקרה אני אומרת שזו תחושה, שאולי אין לה בסיס אבל בוא/י תשמע/י עליו/ה ותחליט/י בעצמך אם את/ה חושב/ת שזה יכול להתאים..
(בינתיים הזוג שאמרתי להם את זה יוצאים כבר חודש..)

אינטואיציה

עלולה לקבל תשובה שלא תרצי..

בוחרת בבחירה החופשית שלי.

יש דברים שהם באמת רק תשובה של כן ולא
אבל משהו שאתם עדיין לא יודעים

כן, צודקת. היה יכול לעזור בהחלט.

מה יקרה?
נשמע לי לא סביר שעל זה יהיו המרובות שלכם

בשביל לשים על השולחן מפה לבנה או רגילה ביום העצמאות?

זה עניין של אמונה...

אבל היא לא רלוונטית לזוגיות בכלל.

למרות שהיא לא נוגעת במעשים של כל פרט פרט.
שוב, אשמח להסבר למה שזה יפריע בזוגיות?

אני חושב שכאשר נמצאים שנים בישיבה ודנים המון בנושאי השקפה, שזה כמובן נהדר, עלולים לחשוב על הפערים בין ההשקפות השונות, בתוך היהדות, בתור גדול הרבה יותר ממה שהוא. וצריך להיזהר מזה.

זה לא משפיע על הבית, האהבה, החינוך... לא נשמע לי ביג דיל. זה לא כזה חשוב, בעיני זה די סוגיה תיאורטית כזו.
בנוגע לחומרות, זה כן משמעותי לבניית הבית. אני מהמרת שלך חשוב יותר להקפיד על חומרות ולה לא. אז לעניות דעתי, להתחתן בגישה של "אני רוצה להחמיר על עצמי ועל ביתי" היא מאד לא בריאה, לא לזוגיות, ולא למשפחה. יש הלכה שעליה כולם מסכימים, אבל להוסיף לבני ביתך חומרות עלול ליצור מתחים ותחושה שאתה מחנך אותם, מגזים, או קשה איתם. זה דבר שאגב חוזרים עליו הרבה בהדרכת כלה וחתנים. אני חושבת שגישה כזו עלולה להיות בעייתית ולהעיב על הנישואין, ולכן אני חושבת שכדאי לך ללכת קצת לכיוון השני (גם אם תחתוך מהבחורה הספציפית.) חשוב לי לומר שלהחמיר על *עצמך* ולהתקדם בעבודת ה' זה אחלה, אבל אף פעם לא על חשבון בת הזוג והילדים. אם מדובר בתחום זוגי וזה מצער אותה זה ממש לא טוב.

היא זאת שלוקחת חומרות יתירות

אם זה באופן כללי שהיא תמיד רוצה להחמיר, נשמע לי לא בריא, קצת אובססיבי, או פשוט רמה תורנית מאד שונה ולא כדאי לך להתעסק עם זה לעניות דעתי.
אם זה בנושא מסויים, אפשר אולי לדבר על זה, למה היא חושבת ככה? למה אתה חושב ככה? ולראות האם יש מצב שאתם קצת יותר מסכימים על הנושא הזה. אם אתה רואה שאתם כלל לא מסכימים וזה נושא שישפיע מאד על החיים שלכם ויפריע לך, לחתוך לדעתי.

איך מתייחסים לכל מה שקורה פה בארץ ואיך מחנכים את הילדים

בעיני, זה בסדר גמור כל עוד ש:
הדיעה של השני לא מפריעה לך בצורה מאוד משמעותית
ושאף אחד לא כופה על השני את דעתו
או
על הילדים מבלי ששתי ההורים החליטו את זה ביחד.

אגב,
לילדים יש בזה משהו בריא לדעתי, זו דרך שגורמת לזה שהם לא יגדלו בצורה שהם חושבים שיש דרך אחת מסוימת מאוד מאוד לחיות. אלא שגם לאותה מטרה יש כמה דרכים שונות כל אחד לפי השקפתו ואישיותו. אבל זה לפעמים דורש יותר מהילדים כי מחייב אותם ממש לבחור השקפה ודרך לחיים ולא יכולים פשוט להמשיך ולגדול בדרך של ההורים.

במשפחה הזו שאני מכירה, הילדים בחרו כל אחת בדרך קצת שונה אחד מהשני. (כולם שומרי תורה ומצוות ואף אחד לא עושה משהו שההורים לא שמחים איתו ולהורים יש נחת מכולם ב'ה)
וזה כנראה בגלל מה שכתבתי.. זה לא מתאים לכל אחד אבל לדעתי יש בזה המון יתרונות

(הרחבתי הרבה על הילדים כי אני מכירה אותם דרך הילדים שלהם)

כי בסוף זה תלוי מאוד מאוד במה ההבדלים,
ואם יש להם משמעות פרקטית ברורה או לא..

בכל מקרה, הצגתי את הצד החיובי אבל בטוחה שזה לא בהכרח כזה פשוט בכל המקרים..

(אגב, אני חושבת שאולי הייתי מתייעצת עם רב שאני מעריכה שמכיר אותי ואת הסוגיות)

בכל מקרה ממש בהצלחה!

הגיוני שבעל ואישה לא יסכימו על הכל.
אבל מלבנים ביחד את הדברים, דנים על זה, ומגיעים לפשרה. זה ככה בהרבה מאוד נושאים.
הנושאים שהעלית לא נשמעים לי כמו משהו שיםריע לסוגיות, אלא סתם הבדל בדעות.

לי הייתה דילמה דומה
כל עוד מכבדים את השני ומסתדרים ביחד
ומדברים הרבה על הכל
והמידות טובות
והעין טובה




לא צריך לדאוג מידי.
העיקר שמכוונים לרצון השם.

אם יש נעימות ושיחה טובה, סתם חבל להפסיק בגלל דעות שונות בתחומים כאלה.
בכלל, לפעמים דעות הן לא פועל יוצא של השקפה שכלית, אלא פועל יוצא של אישיות ותכונות נפש.
למה היא מחמירה?
למה היא מרגישה כך וכך כלפי המדינה?

בקשר לחומרות זה כן יכול להפריע השאלה אם אתם יכולים לבוא אחד לקראת השני ולתת לכל אחד את המקום שלו

הרבה פה כותסים שזה לר נשמע להם כל כך קריטי, אבל השאלה, כמה זה קריטי בחיים שלך?

זאת אומרת, כמה זה מה שמנחה אותך, כמה אתה מתעסק בזה ביום יום, מה היחס שלך לדיעה האחרת - יש לך איזה הבנה לגביה? הכלה?
מי מחליט מה קריטי ומה לא?
אז בדוגמא בזאת מי שענה חושב שזה לא קריטי, אבל זה לא עניין אובייקטיבי.
מה העניין שלך בעולם? האם זה סותר? האם זה מעכב אותך להיות בעשייה? לתקן?

ויש להכיר בפורום 🤭🙈

אבל אני ממש מבין את מי שכן.

זה מוזר...

מה הבעיה להיות מוזר?

אולי התביישת פעם? וגם אם לא, אפשר להבין מאיפה זה מגיע ועדיין לא להזדהות עם זה.

מה את רוצה ממני?|מפוחד|

ב"זה מוזר.."

זה מוזר 🙃

(לא בטוח שהיא שרשרה נכון)

שאולי אתה מבין את מי שמתבייש כי בעבר גם התביישת. למרות ששוב, זה לא בהכרח הסיבה.

היא רוצה להבהיר לך את ההבדל בין הבנה להזדהות.

האימרה 'אני מבין את זה' יכולה להתפרש כהזדהות.

 

תודה

אני מבין את מי שכן

זה מוזר להכיר ככה.

עכשיו אני מובן?

ובתור אחת מוזרה, זה ממש סיעתא דשמיא כמו כל שידוך

אין במה להתבייש.. מכירה מישהי שמספרת תמיד שהכירו בערוץ 7.. להיפך.. יש פה חבר'ה איכותיים בעיני

שזה לא מקובל, זה לא סתם
פורום נתפס בעיני אנשים כמקום שיש בו/שמוביל לערוב בין המינים ולא דווקא לצרכי חתונה (מה שנכון אצל חלק) במידה לא ראויה
ולכן אצל דוסים זה פלטפורמה לא מקובלת כי היא מסוכנת ויש בה אופציה לערבוב, ואף אחד לא משגיח פה, וגם אם האדם נזהר ושומר על עצמו זה בהחלט להיכנס להתמודדות יותר גדולה ולקחת סיכון
ולכן זה פדיחות לומר שאתה בפורום כי הוא נתפס כדבר בעייתי או לפחות שמציב בפניך התמודדות יותר קשה, ודוסים מעדיפים תמיד להתרחק ממקומות בעייתיים/מאתגרים (בצדק מסוים)
מקווה שהתנסחתי טוב והצלחתי להסביר...

קצת כמו שאני קורא לסמארטפון שלי בצחוק "טרף"(טרעיף)(כניגוד לפלאפון "כשר')
אני לא חושב שהוא בעייתי לי ולכן יש לי אותו
אבל אני מבין שיש בו סיכון ובחלק מהחברה שגדלתי בה הוא נחשב כבעייתי ולכן אני קורא לו טרף

על השאלה האם באמת צריך להתפדח מלומר את זה(למרות שאתה מאמין בזה) והאם זה מועיל ונכון, אולי אכתוב מחר בעז"ה
רק רציתי להסביר למה זה מפדח

אני חשבתי שזה מוזר כי פורום נתפס כמשהו לאנשים משועממים (מה שגם נכון) או הזויים.. למרות שכאן זה ממש לא נכון

היום יש יותר לגיטימציה
ספציפית על הפורומים אנשים לא מכירים ולכן לא מבינים איך זה מתנהל ונשמע להם לא טוב..

אבל אנשים נודניקים וחופרים אז....

הכרנו בפורום ערוץ 7..
מה?
מכיר את ערוץ 7 ?
כן, מה הקשר?
יש שם פורום..
ו... איך הכרתם?

קיצר... תמיד השיחות האלה מצחיקות

היא מנסה לשדך בין הישיבה למדרשה

ממש ממש אולי אני טיפה עפה על עצמי פה...