פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 542)

יש לך משלך?

ואז ראיתי את מדרכת העץ ואז הבנתי.

פתח לבנות דברים חדשים בחיים שלי ביחד עם עוד מישהו. 

פתח ללפרוח מבחינות שונות זוגית, רגשית

שבד"כ זה גם משפיע על איך נתייחס לסביבה שלנו בצורה אוהבת יותר, מכילה יותר, רצון לתת יותר

כי כשטוב לנו בפנים ואנחנו מקבלים אהבה. יותר קל להקרין את זה לעולם.

ראיתי את זה אצל הרבה חברות שלי שאחרי שהתחתנו הן נהיו שמחות כזה יותר, עם יותר אהבה לתת...

כמובן שבראש ובראשונה זה לילדים בעז"ה שיהיו.

אבל השאיפה היא גם לעם ישראל. 

הלוואי.

מה שה' ירצה.

חוץ משם המשפחה. ויש לי איך להסביר אבל מאוחר וה פילוסופי..

כשמישהי כותבת משהו חשוף וכואב, ורוצה לשלוח לה חיזוק- אז שולחת לבבות.

אצלי זה מגיע כשמרגישה באמת רצון לחזק ושמחה שיש אפשרות לשלוח לב לפחות כאן.

אני מעולם לא אהבתי אותו. אבל כברירת מחדל?  ממש לא.

לבבות באופן כללי בכלל לא.

החריג היחיד אצלי - לב כחול. בסיטואציות רגש מסויימות שאני מרגיש שהוא מתאים ????. הוא שונה מהאדום בעיניי.

אנשים שלא מכירים אותי וקוראים לי מותק / מתוקה.

ברור לי שיש כאלה שזו פשוט שפת הדיבור שלהם,

אבל זה כל כך נורא.

יכול להיות שלך זה לא נוח, אבל יש כאלה שיהיו מבסוטים מזה... משתנה.  אז אני מבין אותך..

אבל כבר שלחו לך..אז שאלת אם זה בסדר לייבש, ואמרת שאת שולחת רק לחברי אמת...

ואני שאלתי: וכי יש בעיה לתת הרגשה טובה או אהבה למישהו אחר למרות שלא מכירים?

אם אותו אחד שלח לבבות, יש סיכוי הוא מקווה לקבל חזרה, ואולי זה באמת ייבש אותו שלא תשלחי..

אז למה לא??  סך הכל סיכוי טוב שאת משמחת מישהו בצד השני. 

לאנשים שבמציאות לא היו מקבלות ממני לבבות/ ק''ו שלא נשיקות [שמור לאמא בלבד]

לשפה הכתובה יש תכונות אחרות,

כשחברה מספרת משהו במציאות

אני יכולה להנהן בהשתתפות, להגיד אה, או לשתוק.

והיא תבין ותדע שאני לגמרי שם.

כשחברה כותבת, האופציות האלו לא זמינות [נסו לדמיין איך זה לשלוח אה על פריקה או להנהן]

אז  עושה את העבודה.

[כמובן שרק כאלה שאני מכירה גם במציאות,

לא בלי קשר לכלום,

אבל העיקרון זה כשיש לנו פחות אמצעים, אנחנו משתמשים באלה שכן בצורה מוגזמת יותר]

|לבזהב|

אני גם חיכיתי הרבה זמן לזיווג ב"ה הוא הגיע וחודש הבא אנחנו מתחתנים וגם לך זה יגיע הרבה תפילות ואמונה

שולחת לך 

יש שם דברים ממש נחמדים, אבל מתאים בעיקר למי שממש בהתחלה של עולם הלנ״ו, דייטים וכו׳ לפי מה שאני ראיתי..

תמיד אהבתי את הרמיוני.. 

אבל זה לא פועל ככה.

ואי קראתי את זה בטון של הסיפור.. 

שבת שלום!

אם אני מזדהה איתך?

 וחושבת שזה לגמרי סימן טוב

למרות שאם אנחנו מתפשרים על  קשר שלא טוב לנו , רוצה לקוות, שנקבל בסוף איכשהו רגליים קרות גם אם הצד השני מסכים להמשיך.

כלומר מקווה שהשכל יחזור  לתפקד ולא נסתמך רק על ניסים.

לפעמים לא ברור אם עדיף רווק לנצח או זוגיות לא משהו.

מצד אחד "טובים השניים מהאחד" מצד שני ו"מוצא אני מר ממוות את האשה" (עם הפירוש מצא מול מוצא).

ייתכן שפשוט מספיק שיהיה בסיס טוב (מה שמצאו בבירור) ובן זוג מיואש בשביל ליצור בית נוסף בישראל

למה לערוך את התגובה? זה דופק את השרשור

מתחבטת בעצמי בהן.

מצד אחד, מכירה באופן אישי מקרים כאלה של רק בסיס טוב, שבינתיים מתגלים כמוצלחים. 

מצד שני, כשניסיתי בפועל לקחת לשלב הבא קשר שהיה רק בסיס טוב, אבל בלי רצון וחיבור אמיתי מצדי, באיזשהו שלב הרגשתי שאני נחנקת, והייתי חייבת להפסיק את הקשר. 

אני תוהה אם זו שאלה של נפשות שונות עם צרכים שונים. 

או של עבודה נפשית שאפשר לעשות ואז להצליח להתחתן גם בלי כל זה. 

אולי הרעיון שחייבים להרגיש חיבור הוא קצת מושפע מסרטים/ספרים שראינו וקראנו.

הרי בדורות קודמים המושג הזה לא היה קיים, בחסידויות מסויימות המושג הזה לא קיים, ובסך הכל נראה שהם חיו וחיים טוב סה"כ (חלק מאושרים חלק לא מאושרים , פחות או יותר (אין לי מספרים מדוייקים אלא זאת תחושה) נראה שמדובר בחלוקת אחוזים זהה למה שמתרחש אחרי שבחרנו בפינצטה את הבן.ת זוג שגם הרגשנו חיבור אליהם)

סביר להניח שזה חלק מהעניין. 

השאלה היא, אם אפשר וצריך להביא את הנפש למצב שבו היא מסוגלת להתחתן רק עם "בסיס טוב"? אני מרגישה שבמקום שאני מונחת בו היום, בין אם זה בגלל השפעות חיצוניות, ובין אם יש פה רצון אמיתי וטוב לקשר (אין לי הכרעה), זה פשוט לא מעשי עבורי, ועלול לגרום לשבירה. 

רציתי לפתוח שרשור על זה.חחח.

הבחור שאני יוצאת איתו מחמיא לי הרבה על הקול..הוא אומר איזה קול נעים יש לך, בא לי לשמוע את קולך בכל מיני וראציות

ואני לפעמים מרגישה סבבה נעים ולפעמים שזה כבר לא צנוע ושאולי עדיף לי לשמור על שקט "קול באישה ערווה"?...

מה דעתך על זה?

או נגיד אמירות כמו " את מאירה"....

אנלא מסוגלת להגיד דברים כאלה..

מה זה, הבדל בין בנים לבנות או בין ביישנים לפחות ביישנים?

התחלתי לחשוב שאולי אני מדי  רגישה או משו...

מה הייתן עושות במקומי? להעיר לו? איך?

מצד שני, לא הייתי רוצה לעשות מזה "אישיו"..

מעניין מה הבנים חושבים על זה...@בנים!

כנ"ל אם לא מתאפשר במצב כמו הליכה אז זה בסדר

כך הכי טוב ונראה לי גם יותר צנוע...

אין כללים, כל אחד ומה שמתאים לו.

לפעמים אין לי שום בעיה בקשר עין רציף ולפעמים פחות..

תלוי באדם שמולי ותלוי איזה שדר אני קולטת ממנו או אפילו באיזה מצב רגשי אני.

ככלל: קשר עין כן. רק רציף? פחות..מותר להסיט מבט, לבהות קצת באוויר ועוד.  איך שמרגישים.

אפשר לדבר על אמהות באופן כללי? 

מרגש אותי לכתוב על זה.

שורש האהבה, שורש האמון בעצמך- זה האמהות.

רחם, רחמים. כל המהות מרוכזת בתוך דבר אחד כזה טוב וחיבוקי ואמיתי

כל הקיימות שלך כאדם על פני האדמה....

אמהות זה משהו רך ונעים, אם זה צורה אז עיגול, רך ובלי פינות, גמיש בטירוף....

ידעתם שאם לעובר בבטן חסר סידן אז הוא לוקח מהשיניים של אמא שלו? פעם הריונית אמרה לי. והתרגשתי.

אמהות זה לתת הכל........... גוף ונפש כפשוטו.

מדהים.

(מדהים. שירת נשים.)

ואגב, מתרגשת בטירוף לחשוב על המושג "אמא" ומצד שני מתה מפחד בהגזמהההההההה

נשמע מלא ממש

אבל תכלס

יקרה!

מה זה 4 שנים אצל השם יתברך??

השם הוא כזה נצחי ומעניק שפע בלי קשר לזמן ומקום כל כולו שפע.

פשוט אנחנו תלויים בזמן ומקום והעניינים מתעכבים.

הקטע הוא שהשם מנהל אותנו וזה חזק ממנו....

באלי ללמוד פשוט לצוף על השם. לתת לו להוביל אותי לאן שצריך.

ארבע שנים? פייר. אז ארבע שנים.

קשיים בלי קשר? מצבים קשים? מצבים חברתיים? יאללה קח אותי.

מקום כזה שמבין שבסוף בסוף עם כל האחריות וההשתדלות 

אנחנו כל כך עבדים...... 

וזה משחרר העבדות הזאת.

ממש.

לפעמים יש לי רגעי חסד ומרגישה את זה.

עוד המלצה: תשקיעי מלאאא בדברים שאת אוהבת. כמה שיותר. דברים מחזקים שגורמים לך ליהנות ומחזקים את הבטחון.

טוב שבעולם! ברור לי שד' ישלח לך בעל טוב ומדהים כמוך!

אולי כדאי שתפני לכמה שדכנים ותדעי שאת עושה את מירב ההשתדלות, ובעז"ה ד' יעשה את שלו. מאחלת לך שבקרוב ממש תזכי לעמוד תחת החופה מתוך אושר ועושר! שולחת חיבוק גדול!

יש כאן אתגר כמעט מובנה: קהל היעד העיקרי שאליו את פונה הוא גברים גרושים באמצע שנות ה 30 שלהם.

חלק מהגברים בגיל הזה, אם יש להם 3 או 4 ילדים, אחרי זוגיות ארוכה ו(כנראה) לא טובה, מחפשים לפעמים משהו שאת לא מעוניינת לספק, בילויים, קשר זוגי לא רציני או שלא למטרת חתונה מיידית או שהם כן מחפשים חתונה אבל בלי ילדים נוספים (אל תשכחי, הוא בן 38 +4 והוא כבר עייף).

בין הגברים שכן מעוניינים במה שאת מעוניינת ישנם לא מתאימים מסיבות שונות, כך שההיצע יורד.

אני חושב שבמצב כזה כדאי ורצוי לחשוב מחוץ לקופסא. לבחון ברצינות הצעות שבמבט ראשון נראות "לא משהו", לתת צ'אנס לדברים שהם מחוץ לאזור הנוחות, למשל תת-מגזר, מוצא, מראה ואפילו אופי. צ'אנס אמיתי, של מספר רב של דייטים.

אני מכיר מעט את שוק הגרושים גרושות ואני חושב שראש פתוח בשלב הזה הוא הדבר שהכי מייצר הזדמנויות לפרק ב' מצוין.

והמון הצלחה! זכרי תמיד שהחלק הטוב והשמח של החיים עוד לפנייך

זה הדבר הכי טוב שיש לנו בקשר טרי.

כשאני דיברתי על מימוש הזדמנויות, התכוונתי למקרים בהם האינטואיציה הכללית סבבה, אבל המעטפת לא קורצת. למשל: הוא לא בעיר שלי ויהיה קשה עם המשמורת, הוא אשכנזי מדי/תימני נורא/רוסי, המשפחה שלו חרדית/חילונית/גרה בצרפת, יש לו נמשים, הוא לא משדר החלטיות... הבנת את העניין...

אני חושב שאלו המקרים שבהם כדאי להמשיך, בפרט בפרק ב' כשיודעים קצת יותר טוב מה חשוב ומה פחות.