פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 566)

בלחץ אף פעם לא כדאי, לקחת את הדברים יותר ברוגע ולהאמין שמה שצריך להיות יקרה. הלחץ הוא מתכון מושלם לאכזבות
אבל כן מאמינה שאם קיבלת הודעה וראית אותה, אז לענות. כל המשחקים האלה של לחכות וכאלה, בעיניי מיותרים ממש.

רוצה להמשיך, לא?!

ואם אני אשאר זמין כל היום ככה שאני אענה ישר כשאני מקבל את ההודעה, זה משדר לחץ? (אגב, אם כבר, אז נראה לי שהפוך, שאם לא נשארים זמינים כשיודעים שהצד השני אמור לחפש אותנו, אז זה קצת מראה על זלזול (נכון שלא תמיד אפשר. אבל בכללי))

'בכיליון עיניים?', בתחושה שלי זה לשים המון על התשובה, ואם היא תגיד לא?..
לא חושבת שאני מצפה מבחור שיעצור את החיים שלו כדי להיות זמין אלי..ממשיכים בחיים ויחד עם זה מפנים את המקום שצריך לזוגיות

אפשר לעשות הרבה דברים, רק עם פלאפון בכיס. מה הבעיה?
ולא צריך יותר מדקה כדי לענות, ככה שזה ממש לא להפסיק את החיים.

אני לדוגמה מלמדת, וכמעט ואין לי הפסקות, אז בזמן הזה לא יכולה להיות זמינה.

ואז יש קצת התכתבות. זה לא במקום שיחה.
אבל משום מה, גם אם אני עונה מיד, היא תענה רק אחרי זמן, למרות שהיא יודעת שאני אמור לשלוח לה הודעה

כדי לא להתאכזב

זה לא בריא.
לעשות את עצמך זה סתם לא מועיל כי אז היא תגלה בהזדמנות אחרת שאתה בנאדם לחוץ.

אם כן, יש לך המון זמן פנוי!!!! לא כולם ככה. יש עבודה, מטלות, סידורים, לא חסר.. נק' למחשבה.
עוד משהו, יש אנשים (מאמין שזה קיים יותר אצל בנות) שלא רוצים לענות ישר. הם בטבעם רוצים יותר לעכל, להרגיש, לענות ממקום שלם ולא סתם לירות תשובה. עוד נק' למחשבה. 🙂

אבל מה שכן, אני יכול לצאת ולדבר מתי שאני רוצה.
ומה שאני עושה זה פשוט לקחת את הפלאפון איתי.
אצל אנשים אחרים זה יכול להיות מסובך להסתובב עם פלאפון?! זה לוקח פחות מדקה לענות! (ואני לא מדבר על מורה כמו חיות צבעונית. מדבר על סטודנטית)

"אני יכול לצאת ולדבר מתי שאני רוצה". יש כאלה שלא יכולים או שלא רוצים. קח בחשבון שכשהפלאפון לידה, יש מצב שאתה לא היחיד ששולח לה הודעה..
(כמובן, לא חשבתי לרגע שאתה לא באמת לומד.. אשריך!! לבחורי ישיבה מצד אחד אין רגע פנוי ומצד שני כל הזמן פנוי. תביעה לא פשוטה.. תצליח!)

דיברתי על לענות לסמס. זה לא מסובך מידי

היא באמצע שיעור והיא לא רוצה להתעסק בזה. ואולי היא עושה עבודה והפלאפון על שקט כדי שתוכל להתרכז. ואולי היא נחה קצת אז הפלאפון על שקט. ואולי היא מדברת עם חברות ולא רוצה להסתכל בפלאפון. ואולי ואולי.. הבנת תעניין..
(ואולי זה בכלל העניין של הנק' השניה שהבאתי. כמו שאמיץ(ה) כתבה 🙂)

רוצה להדגיש: אני מבין אותך, אפשר לומר אפילו שאני מזדהה. אבל צריך לדון לכף זכות, לנסות להבין תצד השני. בדרך כלל קריאה לא נכונה, לא מפרגנת, מובילה למקומות שאתה לא רוצה.

אגב, אם זה ככה גם בשלבים מתקדמים, אני חושב שכדאי לדבר על זה. לדבר על הציפיות שלך. איך אתה מרגיש עם זה. לשמוע את הצד שלה. מה היא חושבת על זה.

אגרוף לבטן הביינישית הרכה..
אז לתועלת הציבור אסביר- ביינישים לומדים ביום הרבה מאוד שעות. אבל רוב רובו של הזמן הם לא בשיעור אלא בלימוד עצמי או חברותא ולכן יכולים לענות לשיחות או הודעות. וזה מה שהוא התכווין דיש לביינישים המון זמן פנוי.
ויש הרבה ביינישים ששמים את הפלאפון בחדר או על שקט ורק בהפסקות או כשצריך הולכים אליו.

אני באופן אישי ממש כזו, נלחצת מהטלפון..מההודעה. ולכן אני אף פעם לא עונה מיד. לוקחת לעצמי כמה דקות לחשוב..להרגע מהלחץ ולענות ברגוע.

אם זה באמת מקטע של משחק זה לדעתי לא לעניין..

אבל יש אנשים שחושבים שזה מה שיעשה אותם סלב...

מרגיש ממש כמוך

לגרום לך להשתנות כי הלחץ הזה נראה לי בעייתי בלי קשר. תהיה כמו כולם. שחרר מהלחץ הזה. ומה שיהיה יהיה. שים על שקט ותבדוק כל שעה עגולה נגיד.

ולענות לסמס מיד יכול לגרום לאנשים להרגיש שזה אדם קצת נואש ולהוריד מהערך שלו (כאילו הוא מחכה עם הטלפון ביד כל היום שישלחו לו כבר). לא כזה רע להיות *קצת* קשה להשגה.
אגיד לך אישית עליי שבת שתהיה מצד אחד רגישה ומצד שני קשה להשגה קצת תמשוך אותי. ולכן אשמח אפילו שתתנהג קצת ככה גם אם היא לא ממש כזו.

הלחץ שלך מלחיץ את הצד השני..

והוא מובן לגמרי אבל תבין שכל אחד מתמודד אחרת..

אני למשל בד"כ שמה את הפלאפון על שקט ופונה לשאר עיסוקיי, שונאת פלאפון בכללי גם בלי קשר לדייטים ..אבל זה ממש לא אומר שאני לא סקרנית וכל זה פשוט מעדיפה לקחת את הזמן שלי לעכל ולהבין מה פה קורה פה.

בהתחלה אתה במתח האם הצד השני רוצה להמשיך או לא, אוסף רמזים מכל  מה שאפשר..והכי קשה אם החלטת לחתוך. מעמד מרעיד.

אז כן, לחץ מבחוץ  לא הכי עוזר בעולם.

לצערינו אפשר לכבות רק במצבים קיצוניים כמו אם פידחת את עצמך בצורה מוגזת ואין כח להתמודד עם ההשלכות ..

ושקט? שקט ולישון .ככה אני חיה. חינכתי כבר כמעט את כולם. מוזמן להצטרף.

אחד הדברים הקשים בשבילי זה לפתוח את הפון במוצא"ש

מצד אחד יש הרגשה ורצון עז לפתוח ומצד שני השקט היה הכי כייף

הזכרת לי את שיטת שגר וברח
ולגבי לכבות, זה באמת נחמד לפעמים, אבל בעיקר חושבת שמשתדלים להימנע מלחץ, אז העיסוק בו יורד

אבל החיים מובילים אותנו למקום אחר בלי שנרצה..

פעם למשל התקלקל לי הפון ועבר איזה שבוע עד שקניתי אחר בקיצור חשבתי שהעולם התקדם ופספסתי הרבה כשנכנסתי התאכזבתי לראות כמה הכל פשוט אותו הדבר...

בגלל שהפלאפון מספק לנו 'ריגושים' בחיים, אז כל כך קשה להתנתק ממנו.. אבל דווקא הניסיון שלך מעיד כמה הוא לא באמת מרגש ובעצם הכל אותו דבר..

לאנשים קשה ךהודות שהפון ממכר אותם...

אני סופר מכורה
אבל עשית לי חשק לעשות צום פלאפון💪

הלואי וזה יתפוס מאחל לך הצלחה!

אינטרנט בפלאפון😅
ונכון, קשה מאד ליישם. אני למדתי על עצמי שכדי להגיע לשינוי אני צריכה לנוע מאד בהדרגה, ממש בייביסטפ. להתחיל ב20 דקות-חצי שעה שלא נוגעת (במיוחד גם שנהיה מעין 'איסור' זה נהיה פי כמה קשה).
חוץ מזה שמאד עוזר לתעד התקדמות במחברת(:

תשתחרר קצת מהפאלפון זה כיף!

אין משו שיעזור באמת..

כן

כל פעם זה מוריד ומבאס ומאכזב!!!

על אותו משקל - גם עם לא הייתה עדיין אהבה ורק חיבה או משהו בסיגי

תלמיד חכם בשם ר' יוסף בן פרידה (תוספתא עירובין א').
סתם.

תנסי להיות בחברת אנשים שדווקא מדגישים את המעלות שבך.

זו הערה ממש חשובה גם בלי קשר לפרידות. להיות עם אנשים שטוב להיות איתם, שהחברה שלהם מעצימה ומדגישה את המעלות שבך.

משתדלים,
של אהבה עצמית, של ערך עצמי.
של מי אני למרות הכל.

נותנים זמן, כותבים.
נזכרים בכל הדברים הטובים.
שולחים חיבוק לעצמנו

נותנים מקום,
ולאט לאט.
שוב.


(נ.ב. לא יודעת כמה נשמע מנחם, אבל לזכור שזו פגישה. להזכיר לעצמך שיכול להיגמר גם בלא)

בהצלחה! ושיהיה טוב, בקרוב.

יש הרבה כאלה שאם בחורה לא לומדת אחד מהמקצועות האלה היא ישר מקוטלגת כלא דוסית.

תעשי מה שאת אוהבת.

יש מן מוסכמה מושתקת במגזר שבנות תורניות לומדות הוראה. מי שלא תורנית עושה תואר במשהו אחר...
לדעתי זה כ"כ לא נכון.

את לא צריכה לעשות חישובים של איך יראו אותך ומה אחרים יגידו. פשוט תעשי מה שאת אוהבת. האחד שלך כבר יואהב אותך ככה...

בהצלחה ואחלה שבוע שבעולם

אם זה מה שאת אוהבת ויעשה לך טוב. לכי על זה.

ושבעז"ה תצליחי!

תעשי מה שטוב לך.
האיש שלך ירצה אותך שמחה ונהנת מהעיסוק שלך.

אז זה בסדר?

ולגמרי מסכימה עם מה שכתבת.
@ואני הקטנה
בואי😜

לא באמת מתנצלת שעניתי

שובבה

פשוט תהי את. אל תיתני לשיקולים כאלה מקום.

ומי שלא- כנראה לא מתאים.
לא חושב שזאת שאלה ל'בנים'. תמיד יהיו כאלה שיתנגדו וכאלה שירצו. לדעתי.. 😌

זה שהיא למדה/עובדת במה שהיא אוהבת. ירתיע אותי אם היא הלכה רק לפי המקובל.
בהצלחה!

ונכונות, אם כי יש צדדים לכאן ולכאן, יש כאן אלמנט גדול של קידוש ה' וחלוציות של הופעה דתית דווקא במקום שנוטה בצורה ברורה לצד מסויים ולתרבות מסויימת, ומהצד השני יש כאן גם אלנמט של הסתכלות אולי קצת ביקורתית ושופטת על המציאות (בכל זאת עיתונות היא או פרשות ודעה שאז חייבים לגבש דעה על כל דבר שזז או דיווח קר ויבש שגורם לך להוציא את עצמך מהנושאים מסויימים והרבה פעמים לא לחיות אותם ממש) ויש אלמנט אולי קצת יותר בעייתי של הכשלת אנשים בהסתכלות בך, צנועה וחסודה ככל שתהיי....

 

בסופו של דבר, עשית (/תעשי) חושבים והגעת למסקנה שנכונה עבורך, את הכי מכירה את עצמך ויודעת מה טוב בשבילך ואותו הבחור יקבל אותך כמו שאת, עם כל מה שיש בך, כל אחד "והשריטות" שלו, ואת לא צריכה לשנות את עצמך בשביל אף אחד

 

("זו מתנה להיות אתה..."  )

בגלל שזה כאילו בעייתי מבחינה דתית?

כי נראה היה לי מהתגובה שלו שהוא הבין שתקשורת זה להיות מגישת חדשות.

האמירה שלי הייתה די ניטרלית, עובדה יבשה.
לא יודעת מה זה מבחינה דתית, רק יודעת שסיוון רהב מאיר למשל עושה עבודת קודש.

אבל אני בטוח שכמה חילונים נכשלו בהסתכלות, היא עשתה את ההחלטה שלה וזה לגמרי לגיטימי ומבורך, וכמו בכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות, אני רק באתי לחדד את היתרונות מול החסרנות בגלל שכאמור לי עדיין אין דעה בעניין וזה לא חשוב מה בכלל דעתי בעניין, זה תלוי אך ורק בפותחת השרשור

אז הטיעון היותר בעייתי של הצניעות ירד, עדיין יש בעיתיות (כמובן שיש גם יתרנות כמו שכתבתי) בהשקפה, התנהלות קצת ביקורתית וקרה.... (בלי קשר למה דעתי בעניין, כי אני לא בטוח מה דעתי בעניין)

חבל שלא חשבת על זה לפני...

 

 

 

 

 

את רצינית כאילו?

חח תעשי מה שטוב לך..

כל עוד זה בגדר ההלכה הכל טוב.. 

מרגיש לי יותר מדי עדר 

אפילו שיכולות להיות בנות שלומדות חינוך ממקום יותר עמוק עדיין זה נראה כמו מסלול ברירת מחדל לבנות תורניות

והיינו לא מעט בנות דתיות.

 

אין שום סיבה שזה ירתיע.

וגם אם זה ירתיע מישהו,

אין שום סיבה לשנות את ההחלטה שלך בגלל זה.

נשארת רווקה עד גיל מאוחר... לא בא לי האמת. אז זה קצת מלחיץ.

אין יעד להתחתן-רק לכשעצמו.

היעד הוא לחיות חיים שלמים, להכיר בחור/בחורה שאיתם ניתן יהיה להקים בית שרק ירומם את החיים.

החשש הזה אינו נכון. סליחה על ההחלטיות. לא מאמין שזה יפגע בהצעות, וגם אם כן-אז מה?

אנחנו צריכים למצוא בחור/בחורה שירצו בנו בגלל ולמרות מי שאנחנו. לא בגלל מה שיותר נחשב, או ״נכון״.

כל עוד המקצוע הוא מקצוע מכובד, ראוי, ולא נוגד את ההלכה - אז אם הבחורה מרגישה שהוא מה שמגשים אותה וזה מה שהיא אוהבת לעשות, מבחינתי זה פלוס כי היא תהיה אדם יותר שלם, ויותר נחמד לצאת עם מישהי כזאת. 

זה להיפגש עם מישהו שכשהוא מדבר על מה שהוא עושה יש לו אור בעיניים.

(🙄)

או שפשוט תחליט להימנע מהמאמץ כמו כל השאר..

מה זה אומר משפחה לא טובה.

לא מכילה בכלל או שסבבה אבל הם לא עכשיו דוסים פיצוצים?

לפעמים יש משהו יותר טוב בזה.. כי כשרואים אדם חזק ויציב למרות שהמשפחה שלו לא כזאת, זה מראה על כוחות נפש מאד גדולים. חוץ מזה שזה יוצר עומק, מורכבות והכלה שבחיפוש שלי הם בייסיק

וכל אחד הוא אדם בפני עצמו. אם מישהו יפסול אותך בגלל המשפחה שלך זה הפסד שלו בלבד, וכנראה שלא הפסד גדול שלך .

 

מזכיר לי שרשור שהיה כאן פעם של בת להורים גרושים שהרגישה כמוך - בת להורים גרושים - לקראת נישואין וזוגיות.

תמצאי מי שירצה בך בגללך.

 

דבר שני - מן הסתם גם  במשפחה שלך יש דברים טובים. כדאי שתִראי גם אותם.

 

ג. לא ברור על מה מדובר "לא ממשפחה טובה".. 

 

ד. יש עוד דברים. יש מי שתשאל, אז מה אם אני לא רזה.. ויש מי שתשאל, אז מה אם אני לומדת רפואה, וכו' וכו'. 

יש כאלה שנתון מסוים מתאים להם, ויש כאלה שלא. זה גם לכיוון השני - כלפי הבחורים.

 

אז כדאי, במקום לדאוג על זה - לעשות בקידום ורוממות האישיות שלך, הטוב שלך.

בסופו של דבר - זה הנתון המכריע.

 

וגם תתפללי על חתן טוב..

רוצחים? אנסים? גנבים? מה?
אנחנו צריכים לפעמים לראות עולם כדי להבין כמה המשפחה שלנו באמת באמת טובה.
שנזכה לראות את זה
(אישית גם לי היה קשה עפ המשפחה שלי קצת בהתחלה. עכשיו שמח בהם מאוד)

ממש נכון

טוב! אני מכריזה בזאת שאני מסכימה עם כל מה שחיות צבעונית אומרת/כותבת/מביעה, למעט הפעמים שאציין במפורש שאני לא.

די. נמאס לי לראות אותך מקדימה אותי כל הזמן ואז לתהות אם לטרוח להגיב בכלל או לא.

❤️

😅

אגב, מי חסר לי לעדות?

היה ביום שישי עוד מישהו, לא?

אולי @ארצ'יבלד
?

.... כשיבוא לכאן נוכל לדון, למרות שאין עד נעשה דיין.. אבל בכל זאת..

לא זוכר, יש מצב

לא לוקחים אף אחד לבית משפט

מזל😌

גם אם ראיתי אותה, זה לדעתי נותן סוג של כבוד שבאים יותר מכובד...

שתבוא כמו שבאלה(!)
ותנסה להתרכז בפנימיות, החיצוניות זה לא מה שיפיל את הדייט הזה..
לעומת הפנימיות, שזה מה שיכריע...
 

כתבת שאין לנו מושג שאנחנו מכירים עד שנפגש? אז חן לזה השפעה על הלבוש שלי

וקרה לי; נפגשתי עם בחור שראה אותי בכל מצב בערך (אבל לא דיברנו יותר מידי אף פעם, רק ראה אותי).
איך התלבשתי? בדיוק כמו שהתלבשתי לדייט עם כל בחור אחר

ובנוסף מסתבר שאנחנו גם שכנים..רק שאין לנו מושג זו מזה ..כשניפגש האסימון יפול. 

 

יכול להיות שהוא ראה אותך גם מורידה זבל..לא מביך קצת פתאום שיראה אותי מאורגנת יותר?

כבר שמעתי בחורים איך הם מדברים על בנות שעושות שינויים משמעותיים כשהן רק במקומות מסויימים..ולא בא לי.

הפוכה אחרי שינה
מתחרפנת עם ילדים קטנים
מתעצבנת
אוכלת
בוכה
עם חברות
כל סיטואציה אפשרית בערך

לא הרגשתי צורך להתלבש שונה ולא הרגשתי לא בנוח בגלל זה
אפילו הרגשתי יותר בנוח מכל דייט אחר שהיה לי

עריכה:
במחשבה שנייה, אולי זה קצת שונה כשאין לך מושג מי זה ומתי ראה אותך
בכל אופן, במקומך הייתי מתלבשת כמו שהייתי מתלבשת לכל דייט אחר

מצחיקה, הפוך, הוא ראה אותך מורידה זבל ופתאום מגיעה עם בגדים חגיגיים הוא מאזה יתלהב שככה את משקיעה...

תמיד זה עושה יותר טוב..

 

לי בכל מקרה לא תהיה כל בעיה גם אם תגיע כמו כל פגישה אחרת..

 

תצליחו!

בשבילך! לאו דווקא בשביל מישהו אחר. תכבדי את המעמד שאת נמצא בו. זה טוב להעמיד את עצמך במקום כזה שאת לוקח את זה רציני ומשקיעה. (כמובן כל אחת ואחד ברמה שהוא מרגיש שמתאים לו)
וגם בשביל האחר, שיראה שאת מתייחסת לזה ברצינות ומשקיעה.

אשקיע כמו שעושה לכל דייט אחר...

אשקיע יותר
כמו לכל דייט
טוב לי להרגיש טוב עם עצמי

אני רואה שיש כאן הסכמה מקיר לקיר

עזרתם!

זה נראה לי ממש מקסים שתשקיע יותר וגם אעריך אתזה
ברור שבמהלך הזמן בע"ה אז נכנסים לשגרה יותר טבעית ופשוטה, אבל עדיין, ולפחות ובעיקר בהתחלה (ובמובנים מסויימים בע"ה תמיד) יש בזה משהו מיוחד לראות שהצד השני משקיע ולא לוקח כמובן מאליו, אלא מעריך את הרגע ואת הזמן ומשקיע יותר..וכמובן שכנל גם אני כלפיה

ב''הצלחה רבה

שהוא ראה אותי לפני ואני לא אותו, אבל ידעתי שראה אותי
ולא חושבת שבגלל זה השקעתי פחות... רק היה לי חשוב לא ללבוש את מה שראה אותי איתו

אני היחידה שמגיעה לדייט כמו שאני מגיעה ליום לימודים נניח?

בגד יפה מהארון שלי, לא חגיגי בצורה מיוחדת או אפילו בשום צורה

איפור עדין רגיל ויומיומי

סנדלים בקיץ / מגפיים בחורף / נעלי סירה בעונת מעבר

זהו..

 

הבגדים שלי אני מקווה כולם יפים ומכובדים מספיק

אבל כמו שאני לא אגיע לדייט עם טישרט ונפנף גם ללימודים או לכל דבר אחר לא אגיע ככה

זה לא שאני מגיעה מוזנחת לדייט

פשוט גם למכללה לא..

לדייט אני סתם בוחרת בגד לפי המצברוח

ואם אני מגיעה מהלימודים אני בדרכ גם לא טורחת להחליף לפני..

נראה לי מיותר

ומלתחה של יום רנדומלי באוניברסיטה לאו דווקא מקסימה בשביל דייט ראשון. אני אוהב את כל
הטישרטים שלי, וכולם חלקים בלי קשקושים ומכובדים. וגם אגיע איתם לפגישות. אבל בכל זאת הפגישות הראשונות הן קצת שונות, ויש בהן משהו יותר 'רשמי' בחלק גדול מהמקרים (וזה לאו דווקא לטובה, יעויין בטור של יאיר יעקבי מהעמוד האחורי של 'בשבע' מהשבת האחרונה..או שמא אצל הדוסים אין מנוס מהפורמליות הזו בהתחלה, עד שמכירים את הבן אדם, אבל לא אנצלש בתוך עצמי. זתומרת כבר עשיתי אתזה), אז כן אשקיע בפולו יפה או משהו..שהיא באמת 'יפה' ולא 'בסדר'

שתזכי למצוא בקרוב ובשמחה

לבוא הכי טבעיים.. להביא את מי שאנחנו באמת...

מה שכן ללימודים יכולה להגיע עם איזה טישרט ונפנף... - לפעמים (בעיקר בחורף עם קפוצ'ון..) (בכל זאת גרה שם ומרגיש קצת כמו בית...)

יש ימים שאין זמן לכלום ואז סתם זורקים על עצמך משהו ויוצאים. שזה גם מכובד ובסדר אבל לא הייתי רוצה להגיע ככה לדייט. לא היה אכפת לי שיתקל בי ככה. אבל לדייט זה קצת פחות מתאים..  

 

לא צריך משהו מכובד דווקא..
"הבגדים שלי אני מקווה כולם יפים ומכובדים מספיק". זה מה שצריך. מי שמרגיש שהבגדי יום יום שלו לא מספיק מכובדים, יכול להשקיע קצת..

זה לא אמור לשנות הרבה

זה ממש מקובל להזמין חברים לחתונה של אחים
וחברים של ההורים מלפני מאות שנים?
אם עדיין יש קשר אז ברור שמזמינים

תזמין את כללללל העולם. תדאג שיהיה שמח. תוותר על מנה מפונפנת ב300 שקל לאדם. ותרוויח חתונה הכי שמחה וקדושה שיש

על המצח!
אל תשכחי את החלק הזה, הוא הכי חשוב

לא מכיר ולא מבין את הקטע של ה'להזמין חברים של אחים ואחיות'. מה הקשר?

אצלנו לא מקובל..

לחתונות של אחים. האמת שאלו בנות שהיו אצלי המון והן כבר כמו משפחה, אבל בלי שום קשר זה כייף. במיוחד כשאחי התחתן ואני לא מכירה את החברות של הכלה אז יותר כשיש חברות לרקוד איתן

אני הוזמנתי בעבר ע"י חברות. היו פעמים שהגעתי היו פעמים שלא, תלוי עד כמה הכרתי את המשפחה של החברה.

לחתונה של אחותי הזמנתי אחת (בסוף לא באה), אחרי שקיבלתי אישור מאחותי שזה בסדר.

(דא גם לבר/ת מצוות קיבלתי הזמנות של אחים/ות של חברות.)

זה האירוע 'שלהם' לכן הגיוני שהם יחליטו (בעל המאה הוא בעל הדעה).

לגבי חברים של אחים - מוזר גם בשבילי..

לממן חתונה קטנה שלי מאשר שההורים שלי יזמינו אותי לחתונה גדולה שלי

זה סתם ללכת נגד ההורים. ההורים שלך שמחים בזה שאתה מתחתן כמעט כמו שאתה שמח. תן להם גם להנות

הארוע הוא לכבוד החתן והכלה, מה הקשר חברות של האחות?

החברים של ההורים- אני כבר הדגשתי להורים שלי- מי שמתכוון רק לאכול ולא לרקוד, שלא יקבל הזמנה... באמת חבל על הכסף, עדיף לשמור לכל החיים אחר כך מאשר להוציא אלפי שקלים על ערב אחד...
מי שבא לשמח- גם אם הוא מלפני ארבעים שנה, שיבוא!

לא לגיטימי?

זה נכון שהחתן והכלה הם המרכז, אבל חתונה היא גם אירוע של ההורים שמתחתנים את ילדיהם.

ואת ההורים משמח שחברים שלהם מגיעים גם אם הם לא רוקדים.

יש אפילו אורחים שמרגישים טירחה לבוא ולהביא כסף כדי לכסות את המנה. לא חבל?

אורחים מאוד מאוד קרובים, גם אם הם לא רוקדים, סבבה. אבל שיהיה די מצומצם

תמיד אבל יהיה את האלה שלא רוקדים ובסוף יביאו איזה צ'ק, וואה וואה איזה צ'ק....

 

סתם, מסכים לגמרי עם הרעיון

לא מבינה מה הקשר שלי לחתונות של אחים של חברות שלי
ולא מה הקשר של חברות שלי לחתונות של אחים שלי
ולא הבנתי מה הסיפור עם החברים של ההורים שלך

אני לא סובלת את הרעיון של להזמין חברים לחתונה של אח (אצלנו בבית זה לא קרה) אלא אם כן מדובר בחבר שמכיר את המשפחה ממש מקרוב.
בכל מקרה אני לא בטוחה שחתונה גדולה זה משמח את כולם.

לי למשל יש הרבה אחים (בנים) ובריקודים בחתונות לפעמים לא מצאתי את עצמי בין הכלה לחברות שלה וכו.. אז הזמנתי שלוש חברות טובות שהיה לי כיף לרקוד איתן, כי בסוף רציתי גם לשמוח ולרקוד עם מישהי שנוח לי איתה..

אבל זה מאוד תלוי בחתונה ובגודל שלה..

מהסיבה הפשוטה שאם אלו חברים ממש קרובים, היית רוצה שהם ישמחו בשמחתך.

בקשר להורים, בכללי לא בעד להזמין אנשים שאין קרבה אמיתית ביניהם לבין הזוג. אם זה משמח את ההורים (ולא בעייתי מבחינת עלויות וכל השאר) לא יודעת כמה אתנגד

יש מקרים שהחבר 'רבץ' כל כך הרבה בבית, שהוא כבר ידיד המשפחה, גם אם בעיקר הוא החבר של פלוני.

פה זה בשביל השלב לשלפני החתונה

לא. הן לא חייבות לי כלום
ומתארת לעצמי שאם היה להן מה להציע הן היו מציעות
אני לא מתיימרת להפוך לשדכנית אחרי שאתחתן אז גם לא מצפה מהן...

לגבי השאלה השנייה, לא יודעת.

בשורות טובות בקרוב בעז"ה!

למה חברה שלי היא שדכנית מקצועית שהיא צריכה לחפש לי חתן?

כנ"ל אנשים שמסביבי... 

ההשתדלות צריכה לבוא ממני. ואם ההשתדלות שלי לא מביאה הצעות. כנראה הקב"ה לא רוצה את זה עדיין.

 

מה זה עושה לי?

לצפות. לחכות. לייחל. לקוות. לרצות את זה מאוד.

 

את השיר של ביני לנדאו❤️

ממש ציטטת שורה משם..
''חכי, צפי, תייחלי,תקווה אל תאבדי''

או מאוכזב.
פשוט צריך ךהזכיר מידי פעם

עד שתגיע הצעה ותפתיע אותי

ולא כועסת בכלל על החברות שלי או על אנשים אחרים, שידוכים זה לא דבר כ"כ פשוט שכל אחד מרגיש שהוא יכול לעשות..               

לי זה לפעמים מגיע קצת קשה ועם קצת מרירות אבל אני מנחם את עצמי בזה שבסופו של דבר הקב"ה הוא זה שמנהל את העולם וגם אם הם החברים היו זוכרים אותי וגם אם הם היו מציעים לי בסופו של דבר לא הייתי מוצא את האחת והיחידה אם הוא החליט שזה עדיין לא הזמן, אני בטוח שהוא מת לחתן אותי אבל אולי צריך עוד קצת..עוד קצת..כדי שזה יגיע בטוב ובהכי טוב! בשבילי..

 

נראה לי עונה גם על השאלה השניה יעני לעשות השתדלות כמה שאפשר רק לדעת ש..^^

מה שעשיתי להן עשיתי כי רציתי ולא כדי שיחזירו לי...
לכן אין פה עניין של כעס על שלא עושים עבורי...

מה שכן לפעמים מתסכל שמציעים ונתקע בהצעה כי שוכחים להמשיך לגלגל אותה לצד השני...:-/

על השאלה לא יודעת לענות...

פעם אמר לי מישהו 'עושים השתדלות ואז מפנים מקום'.
חייבים לעשות השתדלות כלשהי, אבל לא לייחס את הפעולות שנעשה ונשתדל לתוצאה.
הרב יהושע שפירא מסביר את המשפט 'יגעת ומצאת תאמין' בצורה שהיגיעה חייבת להיעשות, אבל התוצאה לא קשורה אליה. המציאה מתנוצצת מעצמה..
זה כמו לוטו, מי שלא ימלא כרטיס אין לו סיכוי לזכות, אבל זה מבטיח לו שיזכה..
כמובן שבנמשל בע"ה כולם ימצאו את זיווגם. הקב''ה בעצמו אמר שלא טוב היות האדם לבדו, והוא אף מצווה להביא ילדים לעולם..הקב''ה רוצה יותר מאיתנו שנתחתן

שאם הגיע הזמן וה' רוצה, זה יבוא גם מעצמו.

ולפעמים עדיף שלא יגיעו הצעות מאשר כמה הצעות שמתבררות כ-לא מתאימות בכלל או שפתאום הוא בכלל יוצא עם מישהי ושכחו לבדוק את זה לפני שפנו אלייך..

 

תפני לאנשים ותעשי את ההשתדלות שלך. אבל יחד עם זאת כשאת פונה למישהו, תזכרי שלא ממנו 'תגיע הישועה'. אלא רק מה'.

את נותנת לו הזדמנות להיות שליח טוב ולהכיר לך את האיש שלך, אבל בסוף ה' קובע ומחליט מי מה מתי איפה וכו... והכול תלוי רק בו.

 

דמיינתי את עצמי עונה את זה, מצריך נקודת ביטחון מאד גדולה

למרות שאני כבר רואה עיניים נפערות: יש לך מישהו?? איזה יופי!! ספרי ספרי את לא אומרת כלום..
אז זה קצת מסוכן

פשוט להגיד בע''ה אמן!

ובינינו זה די בנאלי

 

עדיף כבר לברך את עצמך גם

אך יכול אולי גם להישמע נואש..
תחשבו על זה

אמן, בעז"ה!

אולי מאמן או פסיכולוג..

בהצלחה.

הכנות והחברות שלך נוגעות ללב.

@אורית יעל, תגובה גם אלייך.

חוץ מזה נראה שכדאי לעבוד גם על החלקים האחרים שציינתי ואת זה אפשר אולי גם דרך ספרים.

לדוגמה משהו שיכול לעזור איך בן אדם עובר מתפיסה שניגשת לזוגיות מתוך הנאה עצמית הדדית לבין התמקדות בטובת האחר.

וגם לשים לב איך מתייחס . שמישהו שלא מכיר לא אותה ולא אותו והבחור לא יודע יסתכל מרחוק כדי לבחון את הדברים טיפנה יותר לעומק. לגבי אלימות וכו
לכן עכשיו אמרחוק אני בוחנת כדי לראות. אם התכוון לא התכוון הבחור שנפגשתי.
בייחוד שאני כרגע חייבת חופש אחרי התמוטטות נפשית.

אצל איש מקצוע שידריך אותו.

צריך להיות ממש ראיות מוצקות וחזקות כדי להחליט שלבנאדם יש פונטציאל לאלימות. יש הרבה שלבים לפני שמגיעים להיות בעל מכה. אל תקעו עובדות על דברים חיצונים זה נושא ממש ממש רגיש.

ממש לא ספרים.
לטובתו ולטובת הבית שהוא שואף להקים ..

אם כי אני יכול להבין מאיפה הדחף נובע...

סדרות רבות מספור שגורמות להערצה של הרוצחים על ידי הערכה של האינטליגנציה שלהם ודרכי הפעולה.
פשוט הזוי אבל באמריקה יש המון סדרות דוקומנטרי עליהם

כנ''ל כל מיני פושעים עם תווי פנים יפים שאחרי כך הופכים לדוגמנים (כמו ההוא שהצטלם לאחרונה לקמפיין משקפיים או משהו)

(משהו לא מסתדר לי)

חשבתי שזה די ברור

מעולם לא אמרתן...

גילוי נאות
אני לא באמת אחותה הביולוגית

בהקשר של הפורום הזה...

שני ילדים בני 14.

אני אומנם לא זמין הרבה, אבל מתי שכן, אתה מוזמן בשמחה

בשמחה

נא - ס
סא - ע
עא - פ
קא - קיב
קיט - קכא
קמא - קנ+ יה"ר.

אחרי שדיברתי איתו בחוסר חשק כזה.

אל תקחי את זה קשה, תבואי להנות ועל הדרך לבחון את ההתאמה..
זה מעייף ומתיש אבל זה הדרך להגיע אל החלום הגדול. והוא יהיה כלכך מתוק
ולכי תדעי אולי זה יקרה הפעם
אבל כדי לתת צאנס אמיתי, תאפסי את  החשק. 
הבחור בסדר והסכמת לצאת איתו, כנראה שיש בו משו שנגע בך.
זה הכל בראש, תני חיוך! את בדרך לעשות השתדלות כדי לקבל את המתנה הכי גדולה בחייך!
תעשי השתדלות, והקב''ה יעשה את שלו...אבל חייבת למחוק את החוסר חשק הזה..
כי זה יצא ככה שתפסלי עוד לפני שבחנת..

בהצלחה ממש! והעיקר..חיוך
 

אני אקרא את התגובה שלך שוב במוצ"ש

החיוך שעל הפרצוף שלך עכשיו מחזיק עד מוצ''ש..
חסר לך אם לא.. 

איזה כיף שאפשר בשנייה לשנות מצב רוח. עכשיו אני לגמרי במצב אחר. אשריך צדיק

אנחנו רק שליחים לעבודתו יתברך..!!
בהצלחה..
 

כל אחד מהדברים מאוד מעניינים, אבל כבר הרבה זמן שלא חודש לי הרבה בתחום...

ב"ה בסדר עם השאר

או יותר מדויק- איך באמת לקשר את התחושות והרגשות עם השכל ולדעת שזה החלטה מושכלת ונכונה, לרצות מה שנכון ושיהיה קל בזה..

איך להפוך את תחושת הבטן לוודאות..

תודה רבה לכולם!!

אשמח לעוד תגובות..!🌹