פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 567)

אני מכיר משוגעות שבעליהם חוזרים הביתה והם שולחים אותם בבעיטה חזרה לבית מדרש....

גדול המעשה יותר מן העושה.

גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מהאנשים - כי עוזרות לבניהן ובעליהן ללמוד.

שיהיו בו תכונות דומות לשלי לטוב ולמוטב..

פשוט תגידי לחברים שלו שאם הם לא עושים לו הם לא מוזמנים...

זה קצת מסובך, אבל עשינו את זה לחבר..

משיגים חברים שכל אחד יכתוב לו ברכה, (זה הרבה חברים אז צריך יצירתיות בלדעת איזה..)

שמים באלבום (או שכל יום מישהו בא לתלות לו בחדר) וכל יום הוא פותח ברכה אחת...

את הרעיון הרגיל של התמונות אני מניח שאת מכירה, אבל אציין בכל אופן.

כל חבר מצטלם עם מספר של היום, (למשל דוד תופס שלט או בונה בקוביות בבית את המספר 30 ומצטלם לידו ושולח לך או לכל מישהו אחר שמארגן את זה את התמונה)

עושים לוח גדול שמתאים לגודל של כל השלושים תמונות וכל יום הוא לוקח תמונה אחת עם המספר של אותו יום ומדביק, אפשר כמובן לצרף עם זה מכתבים מחברים, (מי שרוצה גם לכתוב..)

אממ... אם יהיה לי עוד משהו אשלח, אני עכשיו לא כ"כ בראש של חתונה, יותר בראש של לחשוב האם

זה ממש חמוד שאת מתנצלת על זה... 

אבל באמת באמת שהחיים כל כך הרבה יותר מורכבים מחיי אברכות או לא.. 

נניח בחור נפגש עם בחורה. יוצאים 3-4 פגישות. נחמד כזה, יחסית יש שאיפות דומות, אבל אין ואוו. אין רגש מיוחד, אלא הכול יחסית ברגוע.
האם אז אתם אומרים לעצמכם: עברו 4 פגישות, בוא נעבוד על הקשר, ונראה איך הולך. או שאתם אומרים לעצמכם: חסר לי הוואו, אני מצפה שיהיה ממש טוב, אז כנראה שזה לא.
מצד אחד, יכול להיות מאוד שאחרי השקעה בבניית חיבור תהייה התאמה. מצד שני, האם בכל קשר נחמד צריך להמשיך ולנסות ליצור חיבור?

קשר זה לא משו שבא בקלות ואם הולך אז הולך.

ואגב, כל החיים צריכים להשקיע בקשר.

לא רק בהתחלה

כל קשר מחייב מאמץ של פינוי זמן, הגעה לפגישות, שיחות וכו'..מאמץ כן אבל עד גבול מסויים.

מאמץ מוגזם של לדחוף קדימה קשר  שיש בו המון בעיות לא נראה לי נכון, נגיד יש כאלה שהולכים לטיפולים וכאלה במהלך קשר- זה למשל עלול להעיד על קשר שיחייב טיפולים גם אחרי..אז למה בכח..?

אבל זה נשמע כמו אלף בחורים

צריך קצת יותר פרטים

אבל נשמע כמו משהו שמתאים ל@אוהבת לשדך לעזור בו ;)

הוצאת לי את המילים מהפה..

זו לא בושה... 

@איש רגיל פשוט הצחיק אותי....

מישהו פעם שלח לרב אבינר שאלה וכתב:

חבר שלי ביקש שאשאל....

אז הרב אבינר השיב לו: שבאותה מידה הוא יכל לומר שהוא רוצה לשאול.

סתם הרעיון הצחיק, כמובן שלא צחקתי עליו, זה היה בציניות שאני מניח שהיא פשוטה..

ומלכתחילה צריך לנסות ולעבור את  התהליך של הברור הפנימי ואם עדיין לא זוכים למצוא את המיועד אז לפחות את ההשתדלות שלנו עשינו וכל השאר זה כבר מה'...

תודה על השיתוף! לוקחת לעצמי כמה נק' למחשבה..

כל עוד היא לא כתבה לך הקדשה או משהו כזה נראה לי שזה לא אמור להפריע..

היא העריכה אותך ונתנה לך מתנה! שמור על זה..
 

אני משתמש באוזניות שמדוייטת קנתה לי לפני שנה.. אין רגש אין דאגות 

אני למשל לא הייתי מסוגל.  

אם אתה לא מעוניין שישאר אצלך תעביר לאדם אחר.

ומספרים.

בהצלחה רבה!!!

הרי אנחנו לא יודעים מה ה"סוד", מאיזה סוג הוא.

האם זה באמת "סוד" שיש צורך לספר אותו - או שמא אינו משמעותי לעתיד.

כנראה שהדרך הנכונה היא, להתייעץ עם ת"ח רציני מבין ענין, ולשאול מה לעשות.

[אני גם חושב, כפי שכתבה "נפש חיה", שהרב שמואל אליהו שליט"א, יכול להיות כתובת טובה]

היית רוצה שהיא תסתיר ממך?

אם זה משהו משמעותי, שבאיזושהי צורה יכול להשפיע עליה, זכותה לדעת. 

תוכל לחיות איתה כל החיים בידיעה שהסתרת את זה ממנה? ואולי זה לא סוד כל כך גדול ואתה מעצים אותו?

תתייעץ עם רב שאתה סומך עליו, יש מצב שבכלל אסור לך להסתיר את זה ממנה,. תלוי במה מדובר.

לדעתי זאת חובה גמורה לספר. בדיוק כמו שלא היית רוצה שימכרו לך חתול בשק..

אומרת את זה כאחת שהסתירו ממנה התמודדות רצינית והציגו את זה כדבר קטן .. אין לך אפשרות להחליט בשבילה מה הקווים האדומים שלה, בסופו של דבר מדובר ב"עסקה" הכי גדולה ומשמעותית שיש לנו בחיים  אז למה שלא תהיה לה זכות להחליט

באופן כללי אני חושבת שהסיכויים הם לטובתך כי הבחורה שלך כנראה כבר פיתחה כלפיך רגשות .. חושבת שדברים משמעותיים צריך לספר בשלבים הרבה יותר מוקדמים ופשוט לא מבינה את מי שלא מבין את זה, פשוט ומוסרי.

ואני ממש לא מקילה בקושי שלך לספר.

עקרונית אני דוגל בכנות, כל דבר שקשור אליך זכותה לדעת ורצוי שהיא תדע לטובת שניכם - גם בשבילך לא בריא לשמור סודות...

בכל אופן אתה לא יכול לעשות חשבון שאם תספר לה משהו זה יגרום לה לעזוב, כי גם אם כן אז אדרבה - זו בחירה שלה ואסור לך לקחת אותה ממנה.

אם זה רק משהו שקשור בך ורק בך אז במידה וזה לא דבר משמעותי אז לא צריך לספר כל דבר, אבל אתה גם לא יכול להחליט בשבילה מה משמעותי ומה לא - כל עוד יש לזה השלכות לגביה.

מה כן? אתה יכול לעשות שיקול של הפסד מול רווח, כלומר שאם ברור לך שהיא הייתה בוחרת לקבל אותך למרות הסוד האפל, אבל הידיעה תפגע בה או ביחס שלה אליך ולכן אם היית שואל אותה בדיעבד היא הייתה מעדיפה שלא תספר לה מלכתחילה - אז לדעתי יש מקום שלא לספר, כי כמו שיש זכות לדעת קיימת גם הזכות שלא לדעת.

כי יש סודות ויש סודות. "שדדתי בנק וישבתי 15 שנה בכלא" זה משהו אחד. "יש לי מחלה כרונית" זה משהו אחר. "הייתה לי תקופה של יציאה בשאלה, עם כל הדברים הנלווים" זה משהו נוסף. אז שהרב יכריע.

פותח שוב שרשור כזה בשנה הבאה

אם אני לא מתחתן תוך שנה בלי נדר...

אני צנצנת

טסה לחול לשליחות.... 

טסה לחול לשליחות

מסכימה, לטוס לשנה....אומנם הודו לא קורצת לי אבל מקומות אחרים כן

😁

שנתיים זה כולל שנה