פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 565)

גם אני בערך מהודעה 100 רוצה להחליף אבל אין לי כח להתחיל סבב הכרות מחדש....

הייתי רוצה משהו כמו: להיות יהודי אמיתי! או 'כל יהודי זהב!'

תבורך!

נראה לי שזה יעשה טוב ל-

@פ.צ.ל.ש

@טובים מאורות 

פדחן אומר שהוא גם מאוד זרמן וזה יכול להיות דוקא די טוב..

אני מכירה מקרה אמיתי ממש ממש דומה למה שהוא כתב, נדמה לי שהבחורה אמר לכלה  "אכלת אותי, עכשיו את שלי" משהו כזה.

הניגון משנה הכל..

מעניין מה הייתה כוונת המשורר..@שלמה2?

מפתיע ואמיתי למדי..

כתיבה מעולה. מה הקטע של הסוף???

בהצלחה בחיפושך האנונימיים  

"האור בקצה המנהרה", ו"העתיד", ו"שזה יקרה" - הכוונה לכך שתתחתני?..

ואת באמת רק בת 21?

אז אני אסביר לך... זה מתחיל כנראה מזה, שהכנסת לעצמך שבגיל כזה עוד לא להות נשואה - זה ממש "מנהרה"... ומ יודע מתי יבוא האור בקצה שלה....

אז אם הבנתי נכון - תנשמי עמוק: זה לא כך.

את לגמרי צעירה. טוב מאד שתעשי מה שטוב בשבילך עכשיו - ולא רק עכשיו.. כל מה שתבני בתוכך כעת - התקדמויות, מידות טובות, מעשים טובים, לימודים טובים - הכל זה גם טוב בפני עצמו, וגם הכנה טובה לבנין בית טוב בישראל.

במקביל - תפני גם לשדכנים/ות וכד', ובעז"ה יגיע בזמן.

אין מה "להתייאש, כלל. בוודאי לא  להפחיד את עצמך.

אדרבה, כמה שיותר תשמחי בטוב שיש לך ושיש בך - זה יקרין, ותמצאי בעז"ה מהר יותר.

הצלחה רבה.

אפשר להיות גם בגיל 19 ולהרגיש את זה.

כי שכמהים למשהו, הגיל לא כל כך משנה..

זה כמו גלים. זה בא והולך.

יום אחד יש סבלנות להיות סבלן, ויום אחר אתה כאילו מחכה שההצעת חייך תדפוק בדלת.

ו@חיהל'ה יקרה שלי.. מבינה לליבך ממש.. וכואבת איתך.

ומוסיפה רק משהו שלמדתי, שבחיים האלה .. הכל עניין של פורפורציות.. לפעמים צריך קצת להוציא את עצמינו לעולם 

ולראות כמה טוב יש לנו, וכמה יכל להיות יותר גרוע (פעם שנאתי שהציעו לי לחשוב ככה , ולפעמים עדיין שונאת)

ואני לא רוצה להתחיל לכתוב כמה יכל להיות גרוע יותר... 

אני חושבת שאממ חשוב להיות לפחות שלימה לגבי משהו, אם לא שלימה עם החתן שלך, אז לפחות שלימה ברוחניות שלך.

ומדרשה זה אחלה מקום כדי להגיע לזה. 

אז לכי על זה

אהבתי את התגובה. במיוחד זה שמישהו מבין אותי לגבי הגיל... 

רציתי להוסיף שחוץ מלהשתדל ולהתפלל יש גם עניין של ביטחון, לזכור שה' אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב, והוא יזמין לך את הזיווג שלך כשהוא יחליט. ולהשאיר את המושכות בידיים שלו. זה מאוד מרגיע ונותן אפשרות להיות בשמחה למרות הקושי, ולהתמקד בהווה ולא בעתיד כל הזמן.  אני אומרת את זה גם לעצמי כי זאת ממש עבודת חיים לא פשוטה שאני גם מתמודדת איתה..

תראי, ממש נוגע ללב מה שאת כותבת כעת. ההרגשה שלך.

אבל מה שאני מנסה להסביר לך, שאת גם לא "בדרך ללא מוצא", וגם ש"הזמן שאת נמצאת במסע הזה", אינו ראָיה.

אם הגיל אמיתי, אז את התחלת את ה"מסע" קצת מוקדם.. וכנראה לא בשלב שכבר התאים לך.

יתכן שאת מ"מגזר", ששם מתחתנים מאד מוקדם - ואת לחוצה בגלל זה.

אבל אפילו אם כך, אין מה להילחץ.

יותר טוב לא להתחתן לפי ה"שטאנץ", מאשר להתחתן עם מי שלא מתאים.

תתעלמי ממה שהיה עד כעת. מההצעות שלא היו. 

תאמרי לעצמך, אני עוד די צעירה, מתחילה מחדש את הענין הזה.

קודם כל, בונה את עצמי, מוסיפה טוב - הרי גם מי שיתחתן איתך, יתחתן איתך. כמה שהטוב באישיותך יותר יאיר - כך גם יותר סיכוי למצוא מישהו גם טוב וגם מתאים.

לכן, הדרך אינה "ללא מוצא".. זה בדיוק ה"מוצָא" שלה. תעשי "כביש עוקף" לדרך שאת מרגישה כאילו היא ללא מוצא.

הכביש-העוקף הוא, להוסיף טוב, להתקדם בנחת, להרבות בשמחת חיים. במקביל - לבדוק בלי לחץ, מהיכן אפשר לשמוע הצעות טובות.

תלכי כך, תסירי ממך את המחשבות המעיקות, בידיעה שכך את ממש גם מתקדמת וגם צועדת אל החופה - ותראי שבעז"ה זה אכן יקדם אותך.

את לא צריכה "הצעות" ו"דייטים". את צריכה רק אחד מתאים. אדרבה, הרבה שלא מתאימים - מתסכל לא פחות.

תנסי, תראי, תעדכני על אירוסייך.....

אבל אל תתייאשי ואל תפחדי, ה' דואג לכל אחד למה שמתאים לו בזמן שמתאים לו. הוא לא שכח אותך...

עלה לי עכשיו וורט, אולי יחזק קצת:

כתוב "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך ה' צבאות מלכי ואלהי" ולא ברור מה הקשר בין שני החלקים - איך זה שהיא מצאה בית קשור לזה שהיא נותנת את האפרוחים שלה לה'?

אז חשבתי על שני הסברים: האחד הוא ש"אשר שתה" זה הסבר (כמו 'על אשר' וכו') בזכות מה היא זכתה למצוא בית - בזכות זה שהמטרה שלה הייתה לשם ה'.

ההסבר השני הוא ש"אשר שתה" זה ההסבר למה הוא הבית עצמו - שה'בית' האמיתי הוא עשיית רצון ה' (כמו שדרשו 'הגעת אל המנוחה ואל הנחלה' שמדבר על בית המקדש וזה בעצם המשמעות של כל המזמור כמו שכתוב בפסוק הבא "אשרי יושבי ביתך" ו"כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע").

בכל מקרה משמעות שני הפירושים דומה: אנחנו צריכים לעשות את שלנו, ולכוון לשם שמים - ובע''ה ה' יעשה את שלו, ובסוף גם נזכה ל"גם צפור מצאה בית ודרור קן לה" ול"עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה" (גם באותו המזמור).

מקסימום היא תגיד לך שלא...

בעיקרון היה מישהו בסניף שהייתי בו, שהציע לי בחור (אחרי הרבה שנים שלא ראיתי ולא שמעתי ממנו)

והייתי בשוק שהוא בכלל זכר אותי 

דווקא זה ממש ריגש אותי 

השאלה איך היא תפרש את זה.. 

כאילו פתאום לצוץ משום מקום.. אולי יש לכם מישהו שמכיר בינכם ודרכה או דרכו תעביר את ההצעה...

דוד המלך אמר מפורש: "חָבֵר אָנִי, לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ; וּלְשֹׁמְרֵי, פִּקּוּדֶיךָ." (תהלים קלט, פסוק סג), כלומר שרק אדם ירא שמים ושומר את מצוות ה' - ראוי להיות חבר שלו, ואחרים לו. ולהפך : יהושפט שהיה מלך צדיק ןהתחבר עם אחזיהו (מלך רשע) לצורך מצוה נאמר לו ": וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן-דֹּדָוָהוּ, מִמָּרֵשָׁה, עַל יְהוֹשָׁפָט, לֵאמֹר: כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם-אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (דברי הימים ב פרק כ, פסוק לז). אז למה לא ללמוד מכאן? חז"ל גם אמרו ש"אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" בבא קמא צב עמוד ב, חולין סה עמוד א), כולמר עם אתה מתחבר לישהו - שאומר שהוא דומה אליו. כמו שאומר העולם "תגיד לי מי החברים שלך ואני אגיד לך מי אתה"

                      עוד משהו מהרמב"ם(משנה תורה, הלכות דעות, פרק ו)  ומסילת ישרים (פרק ה)

דרך ברייתו של אדם--להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו.  לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם.  הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; ורועה כסילים, ירוע" (משלי יג,כ).  ואומר, "אשרי האיש . . ." (תהילים א,א). 

מאגר ספרות הקודש

"

דברי חיזוק מצויינים

חזל תמיד צריכים להיות מול עיניינו !! 

אשרייך שאת מקבלת את האמת ממי שאמרה! ה' יברך אותך וישמור אותך!

מצד שני יותר מדי חברים קרובים חילונים  יכולה להיות סיבה לקצת דאגה כי חברה משפיעה ואין מה לעשות. ונראה לי שעל בנים עוד יותר. 

למשל אמרת שבחלום הוא דיבר בשפה לא נקייה. ענית לו גם ככה? בשפה לא נקייה?

או שניסית לומר לו שאיתך מדברים אחרת? כמובן לומר בעדינות, בטאקט. אבל חשוב שחברים כאלה יבינו שאיתך מדברים בצורה אחרת, ומניסיון זה נותן הרבה יותר כבוד לשיח ולקשר ביניכם. תמיד טוב.

(כך גם בפעמים הבאות הוא ידבר איתך בשפה נקייה, ובשלב מסוים זה יהפוך להרגל בעז"ה)

זו שליחות עצומה. כי זה לא שהם שומרים על קשר 'רק' איתך, אלא יכול מאוד להיות שאתה היחיד שמקשר אותם בצורה כזו או אחרת לתורה. רק עצם הקשר איתך נותן להם פרספקטיבה אחרת על חיים של תורה. לכן גם חשוב לשים לב שהם יכולים לתפוס ממך המון על 'איך מתנהגים לפי התורה', ולהתנהג בהתאם (השפה המכובדת למשל).

זה בין הדברים היפים ביותר שאפשר לראות. שליחות עצומה, שמירה על אחדות ישראל.

בגדול אם רק הוא זה שדיבר בצורה לא יפה אז לא רואה שום בעיה.. הפוך, אם נכנסת איתו למושגים ולסלנגים ושמרת על דיבור נקי זה ממש חמוד..

שזה טבעי והגיוני ...

יש דברים שמחברים בין בני אדם גם בלי קשר לשמירת מצוות..

הלוואי הלוואי וכולם היו עובדי ה' והיינו מוצאים את החיבור הזה מתוך עבודת ה' ודיבוק חברים.. 

אבל לפעמים נקשרים לאנשים בגלל תחביב דומה, מקום עבודה, שיחות על פוליטיקה וכו' (לא חסר)

אני אישית חושבת שגם אם יש חיבור , משהו בסופו של דבר יהיה חסר כי ההבנה הכי עמוקה של השקפת העולם אחד של השני חסרה.. הוא לא יבין מה בוער לי בנשמה, ואני לא מבינה איך לא בוערת לו הנשמה.. לי אישית זה יוצר יותר תסכול מאשר חיבור.

כי זה לא שאין חילונים עמוקים..

זה פשוט שיש רובד ביהדות (במיוחד למי שעוסק בחסידות) שגורם לנפש להיות עמוקה ומתבוננת יותר

ולהגיע לתובנות וראיה שונה על העולם ועל בני אדם בכללי.. 

שזה משהו שעד שאדם לא יחווה הוא לא יבין.. 

לצערי יש גם אנשים שומרי מצוות שלא יבינו את זה.. (כאלה שלא לומדים חסידות..)

הגיוני שיהו חברים כאלה, [לא זורקים אנשים כשהם פחות דתיים מכשהכרנו, וסיבות נוספות]

אני חושבת שהמדד הוא איך אתה בתור חבר: האם אתה מתחבר לעולם שלו, האם סגנון הדיבור שלך משתנה והופך לאחר כשאתם נפגשים? האם אתה משוחח בהתלהבות על עולמות התוכן שלו? האם אתה מנסה להראות ידע כדי להוכיח שאתה לא כזה 'פרום'?

במילים אחרות, האם אתה קורץ לעולם החילוני שלו ומראה שהיית רוצה להיות שם.

אם לא, בסדר גמור בעיני

גם אם מדברים עם חבר "פחות ירא שמיים", זה לא אומר שצריך להסכים לדבר בשפה לא נקיה.

חלום נאה.

@שבותי, היא שאלה על זה די לאחרונה..

בהצלחה, ומזל טוב!!

רואים את הכנות והעבודה האמיתית שעשית עם עצמך. מעורר הערצה.

לגבי השאלה שלך: יהיו בנים שזה יפריע להם, וחלקם גם יפסלו על זה. אבל גם יהיו הרבה שלא, ואפילו כאלה שיראו בדרך שעברת - כולל הירידה לצורך עלייה שבה - ובעבודה שעשית עם עצמך מעלה. אני אישית חושב ומרגיש כמוהם ובוודאי שלא הייתי פוסל על זה.

(הערה הלכתית: יכול להיות, ואני לא נכנס כאן לפרטים, שיש לך בעיה להתחתן עם כהנים. במידה וכן אז כדאי שתבררי מראש אם הבחור כהן כדי לחסוך דייטים מיותרים)

ומסכימה.

יישר כח! 

לדעתי,

תחשבי עם עצמך אם את באמת היית רוצה את הקשר הזה, 

אם את רואה את עצמך מתגברת על כל ההתלבטויות הקטנות האלה שרשמת, 

אז אולי תעשי צעד להחזיר איכשהו.. 

לדעתי זה שווה את המאמץ, 

ולפעמים אנשים אומרים 'הקשר לא מתקדם' כתירוץ, גם אם התשובה תהיה לא, ככה תהיה לך תשובה שלא משתמעת לשתי פנים.

 בהצלחה!! 

בנידון כדי לחזור, הוא לא הלך כי לא מתאים אלא כי הוא מרגיש שלא מתקדם.

תחשבי איך לקדם ותפני אליו..

הגיוני שהוא ישמח.

אולי אפילו אפשר לומר לו בכנות שאת תשמחי לעצות ממנו איך לקדם את הקשר כי את מעוניינת בו..

בהצלחה!