פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 590)

"אף את, בחורה, היזהרי, בחור הוא יצור רגיש, גם אם אינו נראה כן. יחד עם זאת אל תצפי למצוא אצל הבחור מה שיש אצלך. אין לו אותה יכולת גבוהה להתבונן פנימה, להיות בעל מודעות עצמית ולתקשר באופן מילולי. אך אין זאת אומרת שהוא שטחי ואטום, יתכן שיש לו חיים פנימיים בעלי עומק ועוצמה"

(מקור: http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/kama-2.htm)

יצורים הבחורים האלה 

שככל שמתבגרים (לא בגיל) יש פחות דברים שמפריעים. ילד לא יודע להתמודד עם שום דבר אך כשהוא מתבגר הוא מסתכל על מיני דברים שהיו מפריעים לו מאד, ומבין שזה לא סוף העולם, אני לא אומר את זה ממבט של בוגר אלא כילד שמסתכל על אנשים בוגרים שאני רואה.

כן, אין שום סיבה שלא...

כמובן שצריך להיזהר... אבל בעיקרון כן

שמחתי (מאוד!) לעזור

(אם כי סביר יותר שהשליש מחושב כל פעם מ2 השלישים הנותרים מהזוג הקודם )

לאימרה הזאת שהשדכן מקבל שליש גן עדן אין בכלל מקור.

היו כאלה שעשו את זה והצליח להם.

דומני שבכללי, אנשים מתייחסים לכך בכבוד.

אם כי, אם מדובר במישהו שאינו מוכר כאן - זה עלול לעורר חשד (ביחוד אצל בנות), שמא זה משהו פיקטיבי ולא בכוונה אמיתית.

במקרה שיש מישהו שמכירים, אפשר לבקש שיתווך.

מכל מקום, גם אם יש היענות - כדאי לא להרבות בהתכתבויות, לבקש שמות של מכרים כדי לברר על האדם (גם מצד עצם הענין. אחרי הכל, אינטרנט, לא באמת יודעים תמיד במי מדובר; וגם כדי לקבל קצת יותר פרטים להתאמה ראשונית) - ואם נראה שיש כיוון, אפשר להמשיך ככל שידוך.

צריך גם לזכור, שלא תמיד הרושם על אדם מכתיבה בפורום, הוא נכון - או מקיף את כל צדדי אישיותו. כך שבהחלט אם רוצים להכיר, צריך לנסות להכיר יותר.

אולי קצת יותר לפרט?

אם הבנתי אותו נכון הבעיה היא עצם זה שהוא לא מצליח לצאת להרבה פגישות, למרות שהוא כן מנסה הרבה זמן.

לא שלא היה קשר משמעותי עם מי שהוא יצא איתן.

עדיין לא פותר את הבעיה שאני בקושי מצליח להתקדם לשיחת טלפון.

אין ברירה אחרת

(כולל אותי, אגב)

מחפש שוער?
כי שוויגר כבר יש לי בשבילך

קודם כל, יש הרבה שכן בוחרים ישיבה/מדרשה לפי הדרך שלהם בעבודת ה'.

וגם אם הם לא הבינו מהחיים שלהם בסוף השמינית ובחרו ישיבה בגלל החברים שלהם וכד',

אם אחרי כמה שנים הם מסכימים עם הדרך של הישיבה שלהם (ויש הרבה שלא), זה לא משנה כמה בחירה חופשית הייתה להם בדרך, בסופו של דבר זה משפיע הרבה על עבודת ה' שלהם ועל הבית שהם רוצים להקים וחינוך הילדים.

כתבת- "קשה לי להבין כיצד מאן דהוא יהיה נחרץ כל כך בעמדתו עד שלא יוכל להכיל, לסבול ולהיות סבלן בהקשר הזה."

הרבה פעמים זה לא עניין של חוסר הכלה. אני לדוג' מסוגל להכיל מישהי שבעד חברה מעורבת, אבל אני אישית לא ירצה לגור בקהילה כזאת או לחנך את הילדים שלי בדרך הזאת, ולכן אני חושב שלא נכון שאני אתחתן עם מישהי שחושבת כך. 

אני מסכים שצריך לחלק בין נושאים שחשובים בחיי הנישואין, לבין נושאים שלא יהיה להם בכלל נפק"מ.

וגם כל אחד צריך לבחון כמה אותו נושא בוער בו. אם נחזור לדוג'- יש הרבה שאין להם בעיה עם חברה מעורבת, אבל הם לא רואים בזה אידאל גדול ולא אכפת להם שילדיהם יהיו בחברה נפרדת, ויש אנשים שממש רוצים דווקא חברה מעורבת.

יש גם נושאים שאין להם עצמם שום נפק"מ לחיי הזוגיות, אבל יכול להיות שמאחורי הבחירה הזאת עומדת עמדה שתשליך על נושאים אחרים, ואת זה צריך לבדוק איתו ישירות.

לדוג'- מישהו מצביע הימין החדש (ל"ע), האם זה בגלל שהוא נגד התייעצות עם רבנים בנושאים שונים והוא חושב שצריך לתת ללהטבים יותר זכויות, או שהוא מצביע להם כי הוא רוצה שבנט יהיה שר ביטחון למרות שהוא לא מסכים איתו בכל הדברים, או שהוא בכלל לא מבין בפוליטיקה והוא מצביע להם בגלל שההורים שלו מצביעים להם..

כהתחלה, היהדות שונה מהנצרות בין השאר בכך שהיא לא דת אלא דרך חיים. הנצרות, למי שלא כומר, זו תוספת, היהדות היא הבסיס לכל. כך שהמושג "נושאים דתיים שונים" שגוי בעיניי, וכך גם "שאלות שונות שלא בהכרח דתיות".

אני אדם שחשוב לו לברר את רצון ה' יתברך בכל דבר בו אני נתקל בחיי. כך נראה לי רצונו, להפגיש אותי עם העולם וללמוד ממנו ועליו מה רצונו יתברך.

לכן - ודאי. אני מברר ומחפש את רצון ה' בנושאים הקרובים אלי. ובאלו שלא או שעוד לא אני משאיר בצד להמשך החיים. בנושאים אותם ביררתי יש בי דעה ברורה, ולא רק דעה, משתדל לפעול ע"פ הבנתי את המציאות.

אני אדם קטן והתורה אינסופית. בנוסף, אני מאמין בחיים מאידיאל ולא בדיעבד. לכן עמדה היא תמיד בלתי מתפשרת, השאלה היא מה העמדה והאם אפשר לשחק בתוך גבולותיה. ולכן אני חלילה לא שולל אחרים מעצמי אא"כ התורה שללה. ומי שחושב אחרת? מוזמן בשמחה. אם דעתו בתוך כללי היהדות, אשמח לשמוע לדון יחד וגם אם לא נסכים לא אוריד מערכו. במידה ולא, הוא יכול להיות חבר נפלא, אך את דעתו בנושא הספציפי כנראה שלא אכיל. אהיה קשוב אליו ואבין אותו, אשמע ואדבר, אך לא אכיל.

לא מחפש לצאת עם חיקוי שלי, ולכן ממש לא. הדבר היחיד שחשוב לי זה בסיס משותף לחיפוש אחר רצון ה' באמת. אם הבסיס קיים, מצידי שתחשוב הפוך ממני או שלא תחליט בהם כלל.

אפשר את המקור המדויק?

נראה לי יחסית לקראת סוף המסכת

כתבתי שהגבר חושב שזה ככה.

יש בזה היגיון כי פעם הנשים היו נשארות בבית והרבה פחות מתמודדות עם העולם בחוץ. ולכן טבעי היה שתהיה להן ראייה בוורוד של המציאות.

אולי לכן יש כל כך הרבה סטיות מיניות היום. יש גברים שחושבים אחרת כבר.

אבל כנראה זה מיעוט מהמקרים.

יש גם גברים תמימים ואופטימיים, ונשים פסימיות. 

וגם חלק מהגברים הלא תמימים, לא רק שלא יחפשו אישה שרואה את הכל בצורה תמימה וורודה, אלא גם יתקשו להסתדר עם גישה כזו, שתתפס בעיניהם כנאיביות, ותעורר זלזול.

משהו קטן - פרוזה וכתיבה חופשית

הרבה גברים חולמים דווקא על אשה עצובה כשהם מנחמים אותה

המושג "אין ברכה שרויה אלא בסמוי מן העין" מדבר על כך שהקב"ה לא עושה בדרך כלל ניסים גלויים.
המקרה עליו מדובר זה שיש להתפלל לברכה בגורן לפני שסופרים כי לא סביר שאחרי שנברך הקב"ה יעשה נס וירבה את התבואה.

אבל מטעמי פרטיות כן.

כשהגמרא כותבת "אין הברכה שורה לא בדבר המדוד ולא בדבר הספור אלא בדבר הסמוי מן העין" (אם אני לא טועה ב"מ כד. אבל אני ממש לא בטוח-ואין לי כוח לבדוק)

היא לא מתכוונת לא לספר אלא לא לספור...

ולעיניננו - אומנם אין לי ניסיון, אבל אני ממש לא רואה סיבה להסתיר אומנם לא צריך להסתובב עם שלט "אני יוצא", אבל גם לא להחביא את זה יותר מיידי! זה לא שאתה עושה ח"ו משהו לא בסדר...

ומצד שני צריך(בעיקר אני) להפסיק לחטט לאנשים בחיים-כשהם ירצו הם יספרו...

יותר מלשון הרע (או רכילות). אני לא אתחיל עכשיו לספר על המדוייטת לכל העולם... זה בוודאי לא רצונה, ולא עניינם של אחרים

אשתדל לעשות את הדייט במקום פחות ציבורי (כמובן בהתאם להלכות ייחוד.. אלא מקום שחברים שלי לא ממש מסתובבים) ואם אני אראה חבר ש'קלט אותי' במהלך הדייט- כמובן שלא אתעלם ואדבר איתו 'מה נשמע' וכו', או שאסתפק בלנפנף לו לשלום

יוצאים באיזורים עם אנשים, אבל לא איפה שלמדת/ את/ה עובד/ת...

שלא מכירים אותך ככ, זה אחלה! מנסיוןן...

לא מזמן כתבתי משהו, נשתף גם כאן - לקראת נישואין וזוגיות

זה ההתלבטות הכי מוכרת שיש...ועדיין, מצחיק לראות מה כל אחד חושב... יש כאלה שאכפת להם, ויתפדחו, ויש שיזרמו...

לא שזה היה קורה אי פעם, אבל כן

אבל אולי החלום הזה נובע ממקום מסוים, 

ולא דווקא מתחביב. יש משו במשחק שעושה לנו טוב

היכולת להיות אנחנו כשהכי אנחנו משחקים אחרת, 

להיות ב'פריים' אבל בדמות שונה

אולי כדאי לנסות בחברה דתית, חברה קרובה

מהנהן בהסכמה
ובהזדהות

זה קיים קולנוע ומשחק יהודי וזה מבורך! משמח! אל תוותרי על זה.. 

דף הבית

שזה מן הסתם לא אידיאלי ולא צנוע בכלל. אבל לא חסרים מקומות שאפשר ללמוד בהם תאטרון ומשחק בצורה צנועה ודתית עם תוכן מתאים..העולם מתקדם.. 

במכללת אמונה, ממש אחלה התיאטרון שם, לא מתאים לכל אחת. אבל שווה לבדוק

לוחצים על מקש ה:Caps Lock, ואז לוחצים אחרי האות שרוצים שיהיה בה ניקוד Shift ואחד המספרים שמעל לאותיות.

נ.ב. לא תמיד עובד....

לַעֲזָאזֵל

ממש לא בעד. זו לא מציאות חיים נכונה לנישואין, בטח לא שנה ראשונה.

אבל אם המצב לא אידיאלי ואתה חושב שהגיע הזמן, אפשר. כמובן שאני מדבר על גדוד/מ"כ ולא בהכשרה.

ואם החלטת לצאת, מציע להשתחרר כמה שאפשר מהראש הצבאי ולחזור ל"ראש גדול".

שמוכנות לקחת על עצמן כאלו חיי נישואים כאידיאל, והיו שמחות לצאת עם חיילים בשירות.. 

😜