תודה על התגובות,
זה נותן כח!!
במיוחד כשני עדיין לא יכולה לשתף את הסביבה שלי בבשורות הטובות.
בכל אופן @אילת השחר התכוונתי למה שאת אומרת,
כנ"ל @חותמת+ ו@אודליקה,
מה שהכי נותן לי כח ,
זו ההבנה שתמיד חשבתי שזה גדול עלי, ממש,
ופתאום זה קורה.
אז כנראה ה' יודע שאני יכולה להתמודד,
וזה פשוט מבחן לאיזה צד שבי אני נותנת כח.
ואם זה מבחן-
אני מתכוונת לעבור אותו בהצטיינות!!
וגם בחיוך ובכייף...
ולא מהשפה ולחוץ,
באמת ובפנים.
וכשקשה ממש, לזכור שאני מאמינה,
ושלפום צערא אגרא,
ויש רגע נכון לכל אחד,
ואני באמת אבין את זה עוד מעט...
ולרשום לעצמי ניצחונות קטנים בדרך:
לשים לב, להתלהב ולשאוב כח,
מכל הפעמים שאני מתגברת על רגשות קשים,
שאני מחליקה סיטואציות שיכולות להיות בעייתיות אם אתרכז רק בעצמי,
ובעיקר שאח שלי וחברה שלי ירגישו איתי הכי הכי בנוח.
ושאם קשה לי, זה בכלל לא קשור אליהם,
ושאני באמת מאד שמחה בשמחתם.
עצה שמישהי פה נתנה לי פעם,
עזרה לי ללכת לאח שלי שהרגשתי שהוא חושש בגללי,
ולהגיד לו שאני יודעת שהוא רוצה שיהיה לי טוב,
והכי טוב יהיה, אם אני ארגיש שותפה לטוב שבא אליו,
ושהוא ירגיש איתי בנוח.
ונתתי לו 5 דק' לחשוב מה בא לו לספר לי על הכלה שלו,
כי הוא אחד שלא הכי משתף,
וזה נמשך לשעה של צחוק, הוא הרגיש משוחרר, והיה כייף.
והפתעתי את עצמי, וזה הכי שימח אותי בת'כלס.
והסברתי לכולם שאני מאד מסכנה ולכן קשה לי לשטוף כלים לדוג'.. 
הבנתי שבאמת להרגיש טוב זו הבחירה שלי,
שמשנה את המציאות מסביב.
תודה על ההקשבה אנשים!!
אבל העיקר שהצלחתי, לא??!)
(חמודים שלי!!