פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 637)

בס"ד

 

היי- תרימי ראש ותחייכי! הקב"ה אוהב אותך ומסדר לך הכל בהשגחה מדויקת!

 

ובבקשה אל תחשבי שמשהו בך לא טוב!! יש משהו שהבנתי במהלך הזמן הזה והוא- שהקב"ה ברא אותי בדיוק ככה כמו שאני, עם היתרונות והחסרונות, כי יש מישהו שמדויק לי, שישלים אותי ויהיה לו הכי טוב לחיות איתי כמו שאני! אז אני מיוחדת וטובה!! ואנחנו נשלים אחד את השני תזכרי את זה בבקשה ותתעודדי

 

ובכללי- כשקשה- ממליצה ללמוד אמונה.. זה ממש מחזק ומרים!

 

 

בהצלחה יקרה!

שואל ברצינות

פשוט (לא פשוט....) עוד לא מצאת.

 

בגילך את בחברה טובה..

 

מן הסתם כשתמצאי מי שבדיוק מתאים - תביני יותר למה לפני כן לא התאים...

 

הצלחה רבה.

הקניון הגדול, פארק פ"ת (נפתח שם אגם חדש ממש יפה עם דשא וספסלים), חדרי בריחה למיניהם, מוזמנים להוסיף עוד...

יש בכפר גנים מלא גינות נחמדות ויפות כאלה.. וגם טיילת עם דשא

יש גם טיילת מצומת גנים עד 471, אבל זה ממש ליד הכביש אז קצת רועש

 

ואם זה לא דחוף בפ"ת, אלא אפשר גם באיזור- יש את המקומות המוכרים יותר (הפארק הלאומי וכו)

אפשר גם סתם לטייל במושב נחלים

יש שם גם קרית מוזיאונים אם מעניין אתכם.

יכין סנטר

יכין סנטר זה בעיקר אם רוצים לשבת לאכול משהו

למעט הפארק שליד הקניון הגדול שבמקרה הצורך אפשר ללכת מנו לקניון ולא להירטב מגשם, והקניון הזה עצמו.

בס"ד

 

(נראלי שככה קוראים לזה...)

 

פעם ישבתי שם עם מישהו בפגישה.. ישבנו בבית קפה יחסית גדול ולא היה בו אף אחד.. אז ממש היה לנו את הפינה שלנו והיה ממש כייף!

 

יש פה ושם כמה מסעדות אבל יש גם ערים סמוכות כמו גבעת שמואל גני תקווה בני ברק או מהצד השני הוד השרון וראש העין וזה במרחק אוטובוס אחד מפ"ת. (תלוי מאיפה אתה מגיע)

אתה יכול לדוגמא לקבוע להיפגש ליד קניון עזריאלי ליד פארק הירקון  ולחכות לה בחוץ עם איזה הפוך חם או משהו בסגנון. אם קר מידי להיכנס לקניון.

זה דווקא בשעות הערב?

ותמיד אני רואה שזה קרוב. אולי לא מרחק ברגל

יחסית שקט ויש בו כל מיני מקומות נחמדים לשבת

פארק אפק (לא באמת לחורף ולא באמת בפתח תקווה אבל אחלה של מקום! עולה קצת כסף להכנס)

 

גם בראש העין יש מקומות נחמדים (אבל לא מתאימים לחורף)

וואו קשה

שלפעמים הם כל כך עצומים, 

שאחנו לא מאמינים שאנחנו באמת עוברים אותם,

שהם אמיתיים.

ה' יקח את כל הייסורים שלנו 

ויעשה מהם כתית למאור

ותחתם נקבל טוב נצחי

 

זה ניחם אותי, 

 

 

היתה שבת מקסימה ממש, ביחד עם זה שלא הרגשתי טוב

הייתי בשבת חסידות בכפר חב"ד!

בנוסף למה שחשוב לך...

לחיות את הזוגיות ולגדל את הילדים כדי לחיות ולהמשיך את דבר ה׳ בעולם.

מי שצריכים איזה אידאל או דבר אחר מעבר לכך כדי להתדרבן להתחתן, שאולי יקחו קצת את הזמן להבין מה באמת חשוב בעולם ויחכו עם החתונה. כי לחפש סיבה מעבר לכך כדי להתחתן עלול ליצור מצב של אהבה שתלויה בדבר וזה לא משהו שבריא לזוגיות והקמת משפחה.

גמרי
אני חושב שבאמת יש פה בעיה, לפחות הקטעים האלה של הגדרת הדרך למציאת השותף האולטימטיבי,
תמיד נתפסים למילים כלליות, גדולות אולי, ומפספסים את הגוון האישי הייחודי שאמור להיות בין בני זוג

זאת אומרת שכמובן שהבית יהיה מבוסס על ערכי התורה ונתינה וכו', זה בכלל לא שאלה, השאלה הרצינית היא האם יהיה חיבור אמתי בין הבחור לבחורה, באופן כזה שתהיה תחושה של שותפות ובית, ובנקודה הזאת היא סובייקטיבית, ומשתנה בין בנים לבנות ובין בנים לבנים ובין בנות לבנות
לכן הכי חשוב זה תחושת החיבור ומציאת החן גם באופי ככה שיהיה אפשר אחרי זה לבנות בית על הערכים המשותפים

התכוונתי לכך שאומרים שמעבר למציאת החן והחיבור, כדי שהזוגיות תצליח צריך גם ערכים משותפים ומטרות משותפות; זה די חריג שזה לא יהיה קיים במישהו/י שכבר מוצא/ת חן ויש חיבור איתו/ה, לא?
זו השאלה.

היא נתנה שם דוגמא על בעלה ועל עצמה.
היא אמרה שהיא באופן אישי ידעה שיש לה רצון להשפיע ולתת ליהודים סביבה (ציטוט לא מדויק), ואפילו שנפגשה עם בחורים בעלי מקצועות ריאליים ועם מטרות משותפות לבניית בית בישראל, לא ראתה את עצמה מתחתנת עם רואה חשבון, למשל. היא הכניסה שם בדיחה 'מה אשאל אותו בערב כשיחזור מהעבודה? המספרים התחברו?'. זו היתה אמנם בדיחה, אך היא באה להעביר מסר. ולא, זה לא שלרואי חשבון לא יכולה להיות מטרה של להשפיע על יהודים אחרים בדרכים אחרות.
מה כן? שצריך למצוא באדם השני, בלי קשר לתחום עיסוקו ומקצועו, את הכיוון הפנימי אליו הוא שואף בחייו, ולראות האם הוא זהה לכיוון שלי. וזה בסדר גם לא לדעת מהו בדיוק כשרק נפגשים, ולבנות אותו במהלך החיים יחד, לא כולנו יודעים מה זה יהיה בדיוק במקום הנוכחי בחיים. חשוב פשוט שיהיה הכיוון. זה יכול להתבטא בתשובה על השאלה האם יהיה לי על מה לדבר איתו חוץ מעל עצמנו/ילדינו/משפחתנו? האם קיימת המטרה הנוספת הזו ששנינו נרתמים עבורה, והיא תהיה כמו איזה חץ מורה דרך שמעלה אותנו מעל מציאות היום יום והקשיים שקיימים? שהופכת אותנו לאחד מול כולם ונוסכת את תחושת הכח השל האחד הזה. זה לא חייב להיות כמו אצל הרבנית לורי, זה יכול להיות בכל תחום מייטיב אחר לסביבה, שנוגע בשנינו, וייחד את הבית.
יכולה לנסות להרחיב עוד אם תרצי.

וכן, היא מזכירה שם אותה ואת בעלה בתור דוגמה - לאחד הקריטריונים לדעת האם ״זה זה״ (שהוא המטרה המשותפת וכו). כאילו המטרה המשותפת היא ממש קריטריון חשוב וקריטי לנישואין.

כן אני לא חושב שיש היום משהו כזה, ברגע שיש את החיבור הנדרש בוודאי שיש גם עולם ערכים ומטרות משותפות, פשוט זה יהיה כמו הגוונים וההבדלים בין בני הזוג באופן טבעי, וגם בגלל ההבדל בין מבט גברי לנשי

קחי לדוגמה חבדניק, מגיל צעיר הוא כבר יודע שהוא הולך להיות שליח והשליחות היא דבר מאוד מרכזי אצלו, ממילא כל השאלה היא האם יחד הם יוכלו לקיים את השליחות שהם גדלו לתוכה. אותו דבר לגבי חרדים עם לימוד תורה.

השאלה הגדולה היא איך מוצאים את אותה שליחות גדולה...
אשמח לקבל קישור לשיעור ולהפנות אותך לשיעור ששמעתי.

מה שאני אומרת שזה די ייחודי (ומצטרף לדוגמאות שלך גם איש הקבע..). סהכ כולנו די דומים בשאיפות ובערכים..


הנה הלינק -

הרבנית לורי פלטניק - להתאהב, להישאר מאוהבים


ולגבי מציאת שליחות גדולה -
לא בטוחה שלכל אחד יש כזו.. לפחות לא באופן מובהק כ״כ. כך לתחושתי, לפחות. והתחברתי לדבריה של @אילת השחר להלן בנושא זה.

מה את הולכת לעשות כל יום עד שעה 15:00?

זה כתוב בספר של הרב מרדכי שטרנברג שנקרא 'בית נאמן בישראל'. ספר מומלץ ביותר.

(לגבי השיעור של הרבנית אם הבנתי מיועד לנשים בלבד ...אולי טועה, שווה לברר בכל מקרה אם מישהי תרצה לראות זה הקישור
הרבנית לורי פלטניק - להתאהב, להישאר מאוהבים )

מה הדבר שאמר ושגם נכתב בספר שציינת?

על החבדניק והקטע הראשון שנאמר.

@ואני הקטנה, בסדרת שיעורים של הרב יואב מלכא הוא מסביר את הדברים הנ״ל לעומק.

איך אפשר לדעת אם גברים יכולים לשמוע את השיעור?

שהיו גם גברים בקהל. כך ש.

אבל הוא לא אומר שזה בסיס לקשר מוצלח, אלא פרט חשוב בסוג הקשר הכי מוצלח שיכול להיות.

 

בגלל הרקע של המרצה, אני מניח שהיא מבססת את דבריה על דברי הרב או דומיו...

צריך שהצרכים שלשם מילואם האדם נכנס לזוגיות ימשיכו להתמלא. רוב האנשים נכנסים לזוגיות בשביל עניין,אהבה,הנאה,ערך עצמי/אגו/אידאל עליון...
ככל שהזוגיות פחות ממלאה את הצרכים הללו יש לאדם פחות עניין בה. על מנת "לשמר את הגחלת" יש לראות אילו צרכים לא מתמלאים ולראות איך לחדש את מילואם על ידי הזוגיות.

אין עניין של ייסורי מצפון במצב הזה.
צריך רצון פשוט.
אם את רוצה אז סבבה תנסי שוב לדבר איתו ותחזרו, אם לא לא. כנראה שהוא לא שלך ובעזרת ה' תמצאי את האיש שלך בקרוב.

וסתם משו מעניין שבגמרא אומרים שאם האיש והאישה מתווכחים על מגורים בירושלים אז הולכים לפי מי שרצה לגור בירושלים. (בד"כ יודעים רק על ארץ ישראל, אבל זה גם על ירושלים.. נראלי אבל הכוונה לבתוך החומות..).

כך שאני מחפשת מישהו טוב כבר הרבה מאוד זמן.
והגעתי כמעט לייאוש מרוב האנשים וחוסר הרצינות שלהם.
נ.ב
חידשת לי משהו
מעולם לא ידעתי שאם זוג מתווכח לגור בירושלים
הולכים לפי זה שרצה לגור בירושלים.

אם להתחתן-אז לא.לא חוזרים למישהו רק בגלל שהמחשבה על חתונה באופן כללי קוסמת לך..

אם אותו- כן. לחזור.

 

באמת חתכתם בגלל שלא הסכמתם על איפה לגור או שהיו דברים נוספים שהפריעו לך?

 

שלא הסכמנו איפה לגור.
כמובן שסיכמנו איפה לפני לגור.
אבל אחרי ההורים הכל השתנה
הינו בהפסקה שבוע מהכיון שלי וחזרתי אליו.
הוא היה שבועיים בהםסקה ממני מהכיון שלו וחזר

ולמה כן? תחדדי את השאלה.

דת.גובה השכלה וכו הכל מתאים.
למה לא לחזור
כי היה וויכוחים היום שאני שנה ג אני לומדת כל יום.
והסברתי לו הוא לא הסכים לגור בירושלים

אבל היא ממש חשובה.
בסופו של דבר חתונה היא בשאיפה לעד 120 בעז''ה, לגור בבית אחד, להסתדר, לעבוד בשיתוף פעולה, לריב להשלים, למצוא את הדרך אחד אל השנייה.
את חושבת שאתם מסוגלים לזה ברמה היומיומית?
יש התאמה/השלמה מבחינת קווי האופי ונתוני האישיות?

שתינו הכול אותו סגנון אולי טיפה שונה
בדברים קטנים

להסכמות.

שזה ''פיצוץ'' לגיטימי, חוסר הסכמה על מקום מגורים
היום הרבה זוגות מגיעים לשלבים מתקדמים לקשר ונתקעים בהחלטה של איפה לגור, כשלכל צד יש העדפה שונה

אבל נראה לי שמה שיותר מפריע, גם פה, זה עצם חוסר הרצון של הצד השני לבוא לקראתי, כמובן בגלל סיבה אמיתית וזה לא סתם דרישה שיוותרו לי, ואז יש תחושת ריחוק כי חסר את תחושת הביטחון וחסר את הרצון למלא את הרצון של השני

לכן אני חושב שהשורש קשור אולי קודם לגישה של כל אחד מכם למצב הזה של פער בהסכמה על מגורים, ושווה לפתוח את זה ביחד- שזה לגיטימי לגמרי שיהיה חוסר הסכמה, ועכשיו זה שאלה של סדר עדיפויות, וגם אם אני צריך לוותר, זה לא מתוך וויתור על עצמי אלא יותר שיקול נקודתי, כשגם לך יש עניין בזה שהבחור יגור במקום שהוא רוצה

אז אחרי כל הסיעור מוחין, אפשר להגיע גם למצב שאני מוותר אבל זה לא מתוך מקום חנוק וזיכוי על המקום והדעה שלי..., אלא בגלל שיש צורך משותף, אולי זמני

בכל מקרה אם יש לכם בסיס משותף, קשר טוב, חיבור הדדי, מרגישים טוב ביחד ויש מציאת חן אז חבל לוותר על זה, וכדאי לראות איך מסתדרים על המגורים לזמן הקרוב

את אוהבת אותו או לא?

 

זו רק התאמה ב"נתונים" - או שיש משהו מעבר לזה?

 

הויכוח ביניכם היה בצורה "נורמלית"? או שהוא מראה שאתם לא מסוגלים לדבר כבני אדם ברגע שלא מסכימים על משהו?

 

 

אם הכל בסדר - והענים היה רק "טכני", איפה לגור - אז אפשר לנסות ליצור קשר מחדש.

 

אם את שנה שלישית, אז עד שמתחתנים זה לא מהיום למחר. יישאר עוד קצת מהשנה הזו; ושנה הבאה לנסוע יום בשבוע זה לא אסון...

 

העיקר לברר בתוכך וביניכם - אם אתם באמת מעוניינים. יש הפרש גיל - לראות שהוא לא משפיע לרעה אלא בסדר.

אשמח שתסבירי למה הוא מתעקש לגור במרכז ואת בירושלים. אולי אוכל לעזור כאשר אראה את כל התמונה.

הצעתי לו לגור במרכז ברמת גן ראשון הוא לא רוצה רק בעיר מסויימת. איפה שגרים הוריו
אני מבחינתי לגור לא ליד ההורים לא שלי ולא שלו
אבל הוא לא מסכים.
הוא דואג מי יעזור להוריו

לדעתי הוא טועה כי להגיע מרמת גן לכל עיר במרכז זה לא סיפור אפילו באוטובוסים.

וזה אם ההורים שלו צריכים עזרה יומיומית( שאי אפשר לדחות). 

 

אחרת, תגורו בירושלים ושיסע למרכז פעם בכמה ימים, יעזור להורים שלו כמה שעות.

 

וההורים שלו לא יכולים למצוא איזשהו נער שיעזור להם בבית? 

הצעתי לו שיסע אפילו שישי בבוקר או חמישי מ5 ינקה ויחזור אפילו בשישי הוא לא מוכן.
הוא רוצה שאגור בעיר שלו ליד ההורים שלו
אני לא רוצה.
הוא רוצה לנקות בעצמו

יכולה ללכת לקראתו בכלל? אולי להתפשר על מקום באמצע כמו באותה העיר אבל ממש רחוק..?

 

הוא נשמע ממש מקסים..כל הכבוד לו על כיבוד הורים מרשים.

אני לומדת 5 ימים
צריכה לצאת מ6 בבוקר מהבית ולחזור מאוחר ב8-9.
אמרתי תחכה אסיים את השנה ואז
הוא מתעקש

אני מכיר בן אדם בסגנון הזה. מדברים אליו בהיגיון - הוא לא קולט. הוא גם אובססיבי ומסתכל על דברים בצורה חד גונית

כשיש בעיה טכנית מוצאים פיתרון טכני
למה הוא כל כך מתעקש? זה כשלעצמו היה מחשיש אותי..
משהו פה מריח לא טוב

כל האחים נשואים כל אחד גר במקום אחר בארץ .
2 במרכז
אחד בצפון
זוג נשוי צריך לבנות את החיים שלו בלי התערבויות מבחוץ

אם אתם עד כדי כך לא מסכימים להתפשר רק בגלל מקום מגורים כנראה יש פה משהו עמוק יותר.
זה גם נשמע שאת מתחתנת בגלל שאת בלחץ ולא בגלל שאת באמת רוצה.
אני לא מכירה את הקשר ואולי אני טועה אבל ככה זה נשמע מבחוץ.

של הרב יוסף אליהו, ח"א.

אין לי את הספר

בשביל פרנסה צריך לעבוד, ואם לא עובדים, צריך לחפש עבודה, וכו' תמיד יש ויודעים מה צריך לעשות....

קשה זיווגו של האדם כמו קריעת ים סוף - בהקשר של אמונה
נאמר אותו משפט גם על פרנסה

זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות פחות השתדלות בדברים אחרים
זה אומר שאנחנו צריכים יותר תפילות ויותר אמונה ובטחון גם בשאר הדברים או יותר נכון בכל הדברים

כשבן אדם רוצה פרנסה, מה הוא עושה?
יש כאלה שמגישים קורות חיים למלא מקומות, וזהו הם מחכים (פסימי קצת).
ויש כאלה שיעברו חנות חנות, מקום מקום וישאלו אם הם מחפשים עובדים וישווקו את עצמם. (אקטיבי)

לעומת זאת כשבן אדם רוצה למצוא את הזיווג שלו, הוא פסימי. שולח "קו''ח" ומחכה . הרי הוא לא יכול לעבור מדרשה מדרשה (סתם דוגמה) ולחפש את בת זוגו .
גם אם הוא באתר היכרויות, ויעבור על כל הבנות שנמצאות שם, זה דורש סיעתא דשמיא גדולה מאוד .
זה גם שונה, כי בעבודה וכו אתה בדכ יודע מה אתה רוצה, ואין הרבה אוםציות. או... או... או ...
ובשידוכים, גם אם אתה יודע מה אתה רוצה אתה לא יודע מה נכון לך, מה ה' רוצה. והאופציות רבות יותר.

לכן כאן מרגישים יותר שזה לא בשליטתנו, כי אנו כביכול מסתמכים על אחרים -שיציעו לנו . וההשתדלות שיש באפשרותנו היא מינימלית .

שיש מקרים שאנחנו משתדלים ולא עזרה ההשתדלות, ולהיפך מקרים שלא הייתה השתדלות וכן הייתה הצלחה עדיין לא מזיז אותנו מהתמונה אני חושב, לכן בכל מקרה ההשתדלות היא המרכז כשהמרכז הרוחני בתפיסה זה הכיוון של אלוקים בסיפור

וזאת נקודה שקיימת בכל המישורים בחיים, כי אם אנחנו לא לוקחים חלק, שום דבר לא זז

שכתוב בגמ' "מה' אישה לאיש".

כמובן שהכל מה', אז מה הלימוד המיוחד?

אלא שרוצים לומר לנו שבשידוכים יש השגחה מיוחדת,

ולכן גם אפשר לעשות פחות השתדלות מאשר בדברים אחרים.

בהשתדלות.

אמנם זה לא מוסכם על חלק גדול מגדולי ישראל, אבל יש גם דיעות הפוכות.

 

לגבי פרנסה וכו', וודאי חייב התשדלות כלשהי. לגבי הכמות זה דיון ארוך ולא כאן המקום.

אבל לא ריבוי המאמץ ולא מיעוטו, לא סוג המקצוע ולא לימוד המקצוע עצמו יקבעו (מסכת קידושין, דף אחרון עמוד אחרון).

לגבי שאר הדברים, נראה לי שצריך יותר פרטים.

אם אתה מחפש לבנות קשר ובאמת שואל ולא כדי לתקוף אי צניעות, מוזמן לאישי בשמחה ואתן את דעתי (לא שאני מלומד ובקי בנושא יצירות קשר ולא מתוך סגנון מסוים, אבל אני מוכן לענות באמת ולא להתחיל שמו"ס פה.

(שלא יובן לא נכון, לפעמים שמו"ס זה טוב, אבל לפעמים רצוי לתת תשובה ולא שמו"ס.

בהצלחה רבה

לא לבנות על שינויים בהמשך אם הם לא באים מרצון כנה של הצד השני

דבר שני
כדאי לדבר על זה. ומתשובותיה לנסות לראות את העולם שלה.

אולי אפסיק לייחס כזו חשיבות לצניעות. 

 

הבעיה שאני לא בטוח שאעמוד בזה. לא בטוח שלא יפריע לי אפילו אם אחליט כך, ואפילו אם כבר התעייפתי מלפסול על צניעות.

אתה צודק שהסביבה יכולה להיות גורמת ניגררות ושינוי מעשי.


אם זה לחלוטין לא דבר שהיא תהיה מוכנה להתחזק בו
אני הייתי לא יוצאת איתה.

אם היא מוכנה להשתנות בפועל, זה עניין אחר.


צריך לקבל את מה שאתה רואה ולא לבנות על שינויים (בהנחה שזה לא יישתנה אם אין רצון פנימי.)

מה שאתה רואה עכשיו זה בדרך כלל מה שיהיה גם אחר כך.

אם כבר התחלתם לצאת אז יש מקום לדבר בעדינות על זה ולגשש מה השאיפות שלה בעניין
אם עוד לא יצאתם, תשאל את המציעים אם היא רוצה או מוכנה להתקדם בזה

זה דבר שהוא חשוב יותר מהרבה דברים אחרים. וזה לא שחסר בנות צנועות. נשמע שזה מפריע לך, אין טעם להלחם מול עצמך. זה בדרך כלל פשוט לא עובד.

אבל הגיע הזמן מזמן להשיל חסמים כי אין להמתנה תוחלת

אצלי זה "התפוצץ". כלומר יצאתי עם בחורה שהצניעות שלה הייתה גבולית, ובסופו של דבר לא יכולתי להמשיך. זה הפריע לי מאד. אבל זה אני, לא חושב שאפשר לענות תשובה כללית. כל אחד ומה שמפריע לו..

ברגע ששיחררתי את החסם הזה הגיעה בחורה מעולה אך לא צנועה. משמים?

מתנה גדולה 

סימן משמים? אולי להפך - נסיון משמים!

אם אתה רוצה בית קדוש - זה לא הנושא להתפשר עליו.

בהצלחה

להתפשר משמע לקבל בלי עוררין את המציאות. כי בחרת.

ולא נשמע שבחרת בזה.

נאלצת בזה.

 

אם זה לא חסם מבחינתך - מביאים לך אפשרות לקשר איתה

נשים וגברים הם שונים גם ככה, לא צריך להעמיס על זה הבדלי השקפה, הקפדה וכו'. כמו כן, ממש לא כדאי לבנות על זה שהצד השני ישתנה (או ישתדל להתיישר לפי רצונותיו של הצד הראשון).

ולקבוע חוזרים קצת זמן לפני שמתחתנים...

או להנמיך את האש בקשר, לדוגמה רק מכתבים...

בשתי האופציות אני מכיר מי שעשה כך...

נשמע שחבל באמת לפספס כששניכם מרגישים טוב בקשר ומעוניינים להתקדם לקראת ביסוס הקשר בחתונה, ולכן שווה להנמיך פרופיל, או אפילו להקפיא לכמה זמן ואחרי התקופה לחזור להפשיר ואז להתקדם שוב
העיקר לדעתי זה לא לתת להזדמנות של קשר טוב ובריא להתפספס בגלל שיקול של למרוח את הקשר... כי שווה למרוח את הקשר כשזה הדבר האמתי

יכול להיות גם שהוא באמת צריך תקופת המתנה וזה יעזור לו לעכל את זה ולא להרגיש שהוא מורח, אבל בכל מקרה כדאי לך אולי לברר איתו אם יש נקודה אחרת שבגללה הוא מכוון לשם ואז שווה לפתוח אותה וזה יכול לעזור גם לו להבין איפה הוא נמצא ולהמשיך בלי חששות

אמרת שברור לכם שזה זה, אבל אותי האמת זה היה קצת מלחיץ אמירה כזו =/

שעדיף קשר יחסית ארוך מאשר חיי רווקות ארוכים הרבה יותר בלי לדעת מתי יגמרו...

אני ממליץ לך לומר לו את זה ומכאן כבר הכל משמיים...

נשמע שיש לכם קשר מעולה וחבל להיפרד..
מעניין אותי אם כשהתחלתם לצאת הוא כן היה בכיוון של חתונה וגם האם הוא סגור עליך ממש
אני חושבת שאולי אם תיפרדו הוא יבין וירגיש שאת חשובה לו וירצה לחזור לקשר כדי להתחתן, יש כאלה שזה קרה להם כבר
כרגע את צריכה לשאול את עצמך אם את מוכנה לחכות לו שנה וחצי על סמך הבטחה שתתחתנו או להיפרד בלי להתחייב שתחזרי אליו-שידע שעם כל הצער את לא תעצרי את החיים שלך!
לא פשוט! את צריכה המון אומץ כרגע

עברנו ביחד הרבה מתקופת הצבא שלו( נשארו לו רק עוד 8 חודשים) הייתה לנו פרידה בגלל הצבא שבסופה הוא הבין שזו הייתה טעות והסכמנו לחזור לקשר. הבעיה כרגע היא לא הצבא הוא פשוט מרגיש שהוא לא מוכן כרגע לחתונה בשנה הקרובה בתחושה שלו. אני לומדת תואר במרכז הארץ והוא מעוניין לחזור לישיבה שלו שנמצאת מאוד בדרום המחשבה על מעבר ישיבה בשביל הלימודים שלי או על הסיבוך בלגור במקום שאנחנו לא מכירים כדי שאולי ננסה שהוא ישאר בישיבה שלו ממש קשה לו והוא חושב בעיקר בגלל זה שהוא לא מוכן לחתונה כרגע. לי זה מאוד מרגיש פחד. אני יכולה להגיד שבמשך תקופה מאוד ארוכה אני לא חשבתי שהוא האדם שמתאים לי והוא היה בטוח בזה המון זמן לפני.. ועכשיו כשאני סוף סוף מרגישה שהוא באחד הוא פתאום מודיע לי על הרגשה של חוסר מוכנות לחתונה... אני ממש לא יודעת מה לעשות עם זה... והקשר הוא טוב! טוב מאוד!! אנחנו תמיד שמחים אחד בשני קשר עם המון הכלה סבלנות נתינה אכפתיות ובאמת שרק טוב הקשר הוסיף לכל אחד מאיתנו...

כשקראתי את המקרה נראה לי שאין פה את כל הפרטים. ץוייעוץ בדרך כלל נותן זווית עניינית שפותרת טוב את העניין.

שאת מרגישה שזה מפחד ולא מחוסר מוכנות
תראי מה הוא יגיד ואז תהיי יותר חכמה להחליט מה לעשות

ההצעות של הקפאה והפשרה, פשוט כדאי לך (בשבילכם) לברר יותר למה הוא מוכן לפרידה,
נשמע לא סביר אם ברור לכם שזה זה

אני הרגשתי ממנו שזה בא ממקום של הרבה פחד מלהתחתן ולראות את עצמו נשוי... זה קצת קשה לי כי כל הזמן הוא היה אומר כמה הוא מחכה לרגע הזה שנתחתן וכמה הוא רוצה שזה כבר יקרה למרות שנלווה לזה המון תחושה של פחד.. עכשיו קצת קשה אבל החלטנו על הפסקה קצרה שבה הוא יחליט מה הוא רוצה וככה נחליט..

תודה רבה לכולכם על העצות אני בע"ה אתן לזה קצת זמן ונראה.. מרגיש לי מאוד שזה פחד ושזה יחלוף אם נעבוד על זה ביחד. כי זה מאוד טבעי הפחד ברגעים האלו.

אין כל ענין ב"קשר" בלי נישואין.

 

אם ברור שזה מתאים - אין בעצם סיבה להמשיך סתם להסתובב ביחד.

 

אלא מה? מבחינתו לא באים בחשבון נישואין עכשיו. צריך לחשוב אם להיפרד ולחזור אז. או לשמור קשר "על אש קטנה"; מידי פעם תזכורות. או לבדוק מחדש אז. תבררו ביניכם. אולי תתייעצו עם ת"ח מבין ענין.

 

 

נ.ב. כעת ראיתי מה כתבת בהמשך, שזה לא משהו "אובייקטיבי". יש רק 8 חודשים לצבא. אז אכן יצטרך "להיסגר על עצמו". לסחוב כ"כ הרבה זמן באופן אינטנסיבי, נראה שלא טוב.

יש כל מיני פתרונות. אבל קשה מאוד לעמוד בהם...

בעיקרון ההנחיה היא להפגש לא יותר מפעם בשבוע במקום פומבי עם "השגחה", עד שמתארסים ואז נפגשים כמה שצריך כדי לארגן את האירוע.

צריך להזהר משיחות מיותרות בטלפון שעלולות להביע רגשות מוגזמים (דברים שיש בהם איסור).

 

בגדול זה להתרחק מאוד מכל מה שמרגיל לעבירה, כי אז העבירות באות ובכמויות ותמיד יצר הרע מקטרג לפני חתונה.

 

ז"א שבפועל בדור שלנו לדעתי מאוד מאוד קשה להצליח להחזיק מעמד עם קשר ארוך בלי נפילות. ככה שלמרות שיש רבנים שמתירים דבר כזה בצורות מסויימים ובתנאים מסויימים, נראה לי שהיום בעידן המתחלף חדשות לבקרים זה לא ממש מציאותי.

ההנחיה הכי בסיסית היא פשוט לא לדחות, ואפשר להתגבר על הקושי להתחתן בצבא.

 

בפועל מה עושים? שואלים רב פוסק שמכיר אתכם

רק מעדכנת שאחרי הפסקונת קצרה שהחלטנו שלוקחים צעד קדימה אז בע"ה שנשמע בשורות טובות🎉

Do you wanna build a snow man?

אבל בהצלחה! ויישר כח על הרצון

(לעולם אל תחשבו שאני כתבתי את זה...).

@לעבדך באמת!

אגב, זו לא הודעה שלי.
בעהשי"ת מאוחר יותר אקפיץ את השרשורים... או אם מישהו רוצה להקפיץ, מעולה.

והאמת שגם עם מוכרים חכם להיות זהירים.

מוכר, לקח לי שנה שאוכל לשמוע שיר ממש יפה ולא להיזכר בה...

זה לא רק ששמענו את אותו שיר, הכרנו אחד לשני שירים.
והדיסוננס:
עכשיו אני אוהב את השיר, אבל היא הכירה לי אותו...

אני בד"כ נזכרת בנקודות שהוא דייק אותי ואת החיפוש.
בסופו של דבר היו לי פגישות טובות יותר או פחות אבל מכל אחד יוצאים עם תובנות מדוייקןת ומועילות יותר. הם מעין שליחים של אבא.

אם בכל זאת זה מזכיר דברים לא נעימים מאותו מדויט, אני ממליצה לעשות "חוויה מתקנת" באותו מקום ועם אותו שיר רק שהפעם עם חברה טובה או משפחה.

אחלה המלצה, תודה

יש לי את זה עם כמה שירים, גם דברים שמזכירים לי את התקופה הזו

קשר.
ויש לך הודעות מחכות ממני באישי.
-סוף ניצלוש-

לגבי השאלה על גמ''ח, לא מכירה מפאת ריחוקי הגיאוגרפי. מאמינה שגם פירוט תחומי נתינה רלוונטיים עבורך יוכלו לעזור במיקוד החשיבה.

הש"א שלי מלאה הודעות...
אני אפתח מחר את הכל בעהשי"ת בלנד...

אבל אם כבר שאלת, אז מספיק להציץ בפרשיות האחרונות כדי לראות כמה חסד ושידוכים תלויים אחד בשני.

 

הבית הפרטי, כמו גם הלאומי צריך לקום על יסודות של חסד. אחרת הבניין יהיה רעוע.

 

 

 

 

 

 

ובעיקר בשבתות, וסביבה לא מעורבת

 

תודה  

לא יודעת למקד למי לפנות ספציפית.

למיין ולסדר בגדים שהגיעו לגמ"ח (בגב"ש יש גמ"ח)
ללכת לנגן בבתי חולים- לא יודעת על ארגון

להתנדב בבתי אבות - להתקשר לבית אבות שרוצים ולברר עם מי מתאמים.

להתנדב במועדונית.

לבדוק ביד שרה איזה מחלקות מחפשות מתנדבים נוספים.

לפעמים יש בתל השומר.
מוזמן לפנות אלי.

כתבתי "מוזמנת"

אתה יכול לבחור להיות אישה, בימינו הכל קביל.
ואז אשמח שתתן לי את המספר שלך.



נ.ב. אתה יכול להשאר גבר ולדרוש שהשפה כלפ(י)יך יהיה בלשון נקבה!!

גם לי קרה שהיה לי איזה הצעה, ויצא לי לראות אותו (לא במציאות, אבל קרוב)

וראיתי שזה פשוט לא הסגנון, אבל בסוף כן נפגשנו .. ובאמת זה לא היה הסגנון (לא מצידי ולא מצידו..)

 

ואין לך יותר מדיי מה להתרגש, קרה, בסדר.. מקסימום תפגשו ותגידי לא אחרי שעה.. 

 

דרך ארץ קדמה להכל!
רק לא הצלחתי להבין איך זיהית שזה הוא?
אם ראית תמונה ולא פסלת אז איך זה נראה לך פתאום מזעזע?

לא יודעת, אני ממש לא נפגעתי שעשו לי את זה. ההפך אני מעדיפה את זה ,

מאשר שבפגישה תיהיה ביננו חוסר התאמה וסתם בזבוז זמן שלי ושלו..

 

 

אחרי שכבר קבעו פגישה

לא חבל על האנרגיות של הבחור? הכוחות ?הציפיות? אולי גם ההתרגשות?

העיקר ש"יזכה" להעביר קצת זמן עם הוד מעלתה  שהחליטה מראש שלא?..

היית רוצה לעבור את כל זה בשביל בחור שלא נותן לך צ'אנס?

אם יש פתח כלשהו לתת לזה סיכוי מילא..אבל אם נעולים שלא, לדעתי ברור לחלוטין שלא.

ויכול לתת תחושה ששיחקו איתך
כבר דיברתם,קבעתם
לפני שדיברתם זה עוד נשמע אחרת ויכול להתקבל כחלק מהברורים

אני הייתי ממש כועסת אם היו מטריחים אותי סתם..

מה, משעמם לי שאני צריכה לפגוש בחורים סתם? 

קשרים יכולים להסתיים ולגיטימי שיסתיימו בכל שלב.אפילו אחרי נישואין ל"ע ולא על אף אחד מישראל אם אין ברירה וכל שכן בשלב כ"כ לא מחייב שכזה..

כמובן לא להגיד לו את הסיבה

וגם חבל על זמנו היקר של הבחור.

או שאני מגזימה?

ברוך השם יש אישה מתוקה וטובה שזה שייך לה מאוד איפשהו... מאוד הדגשתי שזה לא שלי ולא הטעם שלי בכוונה. כי זה לא מזעזע, מחריד בא לי לקפוץ מהגג וכו...פשוט לא שלי..
וגם לפעמים דרך ארץ יכולה להתבטא בזה שאני אגיד מראש שזה נראה לי לא שייך על מנת שלא יפגע..ולא יבזבז את הזמן שלו...

יותר גרוע שתגיעי סתם בשביל לאכזב אותו.
זה בהחלט מבלבל גם מבחינת הצד השני שקבעתם להפגש ואז את מבטלת אבל עדיף מהאפשרות השניה.
בהצלחה... יודעת שזה לא קל ולא נעים בכלל

אחרת, להמשיך. נראלי עדיף שיבזבז זמן מאשר להפגע ברמה כזו.

נ.ב. אפשר לעזור לו שלא תמצאי חן בעיניו

ובכל זאת נפגשנו..
לשאלתה של @מישהי 1 בפשטות לא ראיתי תמונה מראש, והחברה שהכירה לי הראתה לי אותו במקרה באותו היום (אנחנו שכנים) בכל מקרה הגעתי ברוך השם לפגישה נקייה בחסדי השם גמורים, בכל זאת, אני לא ביקשתי תמונה..ועם השיחה זה גם לא היה כל-כך משמעותי בעיניי המראה ותכל'ס היה כיף!... כלומר הפכתי את העכבר לפיל בהתמודדות שלי.. וזה מבחינתי היה לא שייך בגלל דברים אחרים לגמרי שלא קשורים למראה אלא להתאמה וסגנון..
בכל מקרה אני מאמינה שחלקכם צודקים, אם מראש בצורה חד משמעית ברור שזה לא זה אז מיותר (וגם אני חשבתי על הנקודה של ההונאה) להיפגש..אבל זה כמו שמגיעים לפגישה ראשונה וישר רואים שזה לא זה, לא תמיד שייך להגיד אחרי שתי שניות אתה לא מוצא חן בעיני, זה תלוי בצד השני ומה שמרגישים ממנו, אז ב"ה נתתי הזדמנות והצלחתי להגיע ממקום שמוכן להכיר בן אדם בלי קשר למראה שלו ובאמת במחשבה שנייה יכול להיות שאם מבחינת ההתאמה הטכנית זה לא היה נופל אולי אפילו הייתי ממשיכה. שכוייח שאתם כאלה מתוקים ודואגים ללבבות של עם ישראל, השם כל-כך כל-כך אוהב אתכם! אותנו! שנזכה להיות אמיתיים וטובים בפני כל אחד... תודה ושבת שלום!!

לי אישית, זה לפעמים מפריע （תלוי איזה מוזיקה）
והרבה פעמים אני אוהבת.
אבל זה ממש לא בריא

לי מוזיקה חזקה עושה ממש רע וכאבי אוזניים, אני מנסה לברוח מהרמקולים

לי מוזיקה בקול מפריע, אם אני לא מהרוקדים.

הזאנר החשמלי בלי המילים, בשבילי, בלתי נסבל.

הרבה אוהבים כי זה פרוע, אני אדם רגוע ביום יום. מוזיקה כזאת מוציאה אותי מדעתי.
ככל שתבגרים, גם פן האישיות מתבגר. והרוגע מהסוג הזה מצוי יותר אצל מבוגרים.

היינו באולם מחולק לשתי חתונות.
גם הדתיים השתגעו על החשמל גם לאוזניים
ולעיניים. אני מקוה למצוא מי שהיא שתקח אותי לקונצרט, מרגיע, מנעים🤗

אלתשכח שיום שיש קצר הוא.

יש פינות חמודות לשבת ויש אנשים

אורך רצוי- כחמש שעות.

ואיפה זה ציר המעיינות?

 

ו- @aviv6456 לא הבנתי מה שכתבת- "שיום שיש קצר הוא."...

חמש שעות בלי יחוד

אבל פעם אחת ניסיתי את זה אחרי שחברה הציע ובאמת נתן לי מידע עליו...
מי החברים שלו... לא לעשות עליהם בירור אלה איפה הם בחברה האם הם חבורה או סתם חבר מפה ושם ...

כלומר מה המסקנות?

ללשאול מה הוא עושה בשעות הפנאי רק שלא יענו ככ רשימת מכולת

לכן שאלתי על *המסקנות*.
ברור שזה מצביע על אופי, אבל איזה

ענו לי שיש לו חברים מכל מני מקומות שניים טובים ממקומות התנדבות וכמה מהישיבה שהם חבורה שמובילה כל מני פרויקטים . שיש לו קשר טוב עם החברים מהישיבה התיכונית.ועוד... אז הבנתי שהוא גומל חסד ואוהב לעשות וקשרים חשובים לו והוא שומר עליהם ושהוא אכפתי וקשוב וסם לב לדברים.

שאלתי גם כי החבר התקשה לספר אבל אני חושבת שזו שאלה שמאוד פותחת לסיפורים שמהם אפשר להבין יותר

אבל אני לא אקזמפל..

(יכולה לייעץ באישי )

א. בהצלחה רבה!

אם צריך לתת הסברים זה בהחלט לא פשוט..

זה אומר ש....

מה כבר תפסיד לעומת מה שאולי תרוויח?

ולא הבינה שאתה מחכה לתשובה
או שהיא עדיין מבררת
או שהיא מתנהלת עם כמה הצעות במקביל
או שמשהו בטלפון השבור התפקשש
או שהיא בדיוק סיימה קשר והשדכן העביר לה פרטים מאוחר ממה שחשבת
או ש.. היא בתקופה עמוסה.. או ש..

סקרת את כל האופציות

זה דרך מישהוא כנראה יש טלפון שבור
(כנראה אנשים עסוקים ולוקח להם זמן להתנהל...)

בס"ד

את לא מעולפת..........!!!

ובל תנצלושי!

לכל אחד יש חיים משלו
כבר קרה אצלינו לא פעם שבסך הכל שכחו

לא הוגן למרוח ככה בנאדם, כן - כן, לא - לא

יותר מזה זה פשוט מראה על חוסר רצינות ומוכנות להתחייבות או שהיא לא בעניין וחוששת לא. כך או כך הייתי מציע לך להגיד לא למישהי שמתעקבת כל כך עם תשובה ולהמשיך הלאה.

זה באמת שלב קצת מורכב, ולכן כדאי לצאת קודם כל מנקודת הנחה בסיסית וחשובה מאוד:

ההורים שלך רוצים בטובתך! הם אוהבים אותך ודואגים לך, ורוצים את הכי הכי טוב בשבילך!

 

אחרי שאת מלאה בתחושה הזו, אפשר להתחיל ולומר להם שאת רוצה לדבר איתם.

שבו ערב אחד, על איזה כוס קפה מפנק/ מרק חם ותסבירי להם שאת מרגישה שהגעת לגיל ושעשית בירור עם עצמך ואת רוצה להתחיל לחפש את החצי השני

תוסיפי כמובן כמה חשוב לך שהם יהיו חלק מהתהליך הזה, ויתמכו בך ויעבירו לך קצת מהניסיון חיים שלהם בעניין

תחשבו ביחד, מה את בדיוק מחפשת, איזה מידות חשובות שיהיו לו, איך ואיפה כדאי לחפש
ממליצה גם לרדת לפרטים (לדוגמה: אני רוצה שהבירורים יעשו דרכי..) זה מונע הרבה אי נעימויות בעתיד

 

בטוחה שהם ישמחו לשמוע שאת משתפת אותם בשעל ליבך, ושהם קריטיים עבורך בהחלטה כזו!

 

ועוד דבר חשוב- אחרי שדיברתם, תשתדלי להיות כמה שיותר רגועה. לא בתוך יום יגיעו 10 הצעות ככל הנראה..

תני להם לעכל את הדברים, לחשוב ביחד, לפנות למכרים שלהם, להתייעץ...

בעז"ה יגיע תורך בעיתך!

 

בהצלחה!! 

 

*חשוב לציין שזו היא כמובן דעתי האישית, מוזמנים לחלוק עלי...

אני הכי מפחדת מאבא, אמא תבין. אבל אבא זה מאוד תלוי מה יצוץ לו באותו רגע בראש. הוא יוכל לצעוק עלי אפילו ''את קטנה ואין מה לדבר!''

שיעכלו את הרעיון

אמרתי לאמא בדרך אגב ששמעתי שיעור על איך לדעת אם מוכנים לנישואין, והיא שאלה ''ו?'' אז אמרתי לה שבקרוב ושתתכונן, והיא  אמרה ''לא אל תפחידי אותי''. אני חושבת שהיא לא לקחה את הטיפטוף הזה ברצינות.

לא יודעת מה להגיד לך, תמשיכי לטפטף ולהרגיל אותה לרעיון עד שתפסיק לפחד

(בלי קשר לגיל)

האם הם מוכנים לחלוק את את חייהם עם אדם אחר, לשארית חייהם?

האם הם מוכנים לחלוק את גופם עם האדם האחר הזה, לשארית חייהם?

האם מוכנים להטיב עם האדם הזה ולקבל אותו כמו שהוא?

האם הם מבינים שלכעוס ולשבור את הכלים על כל שטות זה חוסר בגרות ולא מתאים לנישואין, שצריך לתקשר, לדבר ולנסות להבין אחד את השני כדי שיהיה יותר טוב ושיהיה אפשר לבנות ולהיבנות יחד?

האם הם מוכנים להחזיק ולתחזק בית בעצמם?

האם הם מוכנים לכלכל את עצמם?

האם הם מבינים שהבאת ילדים לעולם זה לא משחק, שילדים הם לא בובות שאפשר להניח בצד כשלא מתחשק לטפל בהם? שלהיכנס להריון וללדת זה לא סטטוס ועניין חברתי של איך מסתכלים עליי, אלא עניין של בגרות ומוכנות ורצון להטיב ולהמשיך את עם ישראל? להבין האם באמת מוכנים לאחריות של גידול או שאם לא, אז למנוע הריון עד שמוכנים?

האם הם מבינים שבנישואין אי אפשר להיות רווקים יותר?


ועכשיו משהו יותר אישי כלפייך:
אם את כל כך תלויה בדעת הורייך אז עדיף שתחכי עם לחפש חתן, עד שתפתחי יותר את דעתך ותהיי יותר עצמאית.

יין/ פרחים/ שוקולד מפנק (בסגנון של אריזה יוקרתית)

ולא מביאים כלום לשתי הצדדים.. זה הופך את זה להרבה יותר מביך לדעתי..
אבל הגיוני שיהיו פה כאלה שיגידו שזה לא מכבד או סתם פאדיחות..

זה מכבד אתכם ואותם.
גם בשבת כשמגיעים אורחים הם צריכים להראות שותפות ומחשבה ולא בית מלון ושוק במוצאי שבת...

בזמנו להדיח כלים למצוא חן בעיני השיברית ולא הצלחתי . עם השיבר לומד סוגיה מסובכת עד שיעזוב אותי, מתנה? מאן דכאר שמיה

הם חיכו לך הרבה זמן!!
תכלס,אני חושבת שצריך לפעול לפי מה שמקובל במשפחה כדי לא לצאת מנומס מידי או חסר נימוס..

אם יש לה אחים קטנים להביא להם משהו כמו ספר או משחק
ככה גיסי עשה כשנכנס למשפחה
היה נחמד מאוד

ובאירוסין הבאתי לכל אח עט יפה שחרוט על זה השם של הילד.

ולא סימן שאלה? (-:

הפשטידה הכנתי להם והאמת שלא באתי עליהם הביתה כי הם בחו"ל והמשפחה שלו הגיעה יומיים לפני שחגגנו אירוסין ועשינו ארוחת ערב משותפת בדירה שהם שכרו.
והעטים- היו לי במבצע והחלטתי להשקיע קצת יותר כסף למתנות כי בכל אופן אנחנו לא הולכים להפגש הרבה.