פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 642)

לא אז לא

אפילו רק בשביל להיות בטוחה יותר בזה שזה לא מתאים...

לא אמרת משהו שלדעתי מצדיק פרידה אחרי דייט אחד...

הפער הרבה פעמים בין הדייט הראשון לשני הוא עצום...

הלב אומר לי ממש שלא. לא המראה החיצוני שאני מחפשת ולא מרגישה שרוצה עוד להפגש

יכול להיות שכן, אבל גם יכול להיות מאוד שלא...

זאת התחושה, זה אומר שחסרה מציאת חן גם לסגנון ולא רק למראה החיצוני, ושווה לא להתעלם
בדרך כלל כשיש בסיס משותף, מגיע איתו רצון להיפגש עוד פעם, וזה לגיטימי להרגיש שזה לא הכיוון👍

שהגיוני להגיד לא אחרי שאמרת כן אם ממש לא נראה לך שזה יתקדם לשום מקום. וכן, הסגנון ומה שהלב אומר זה משהו שצריך לשים לב אליו. אם את מתלבטת שאולי בכ"ז יכול לצאת מזה משהו, כדאי לצאת לעוד דייט לברר את העניין.
ומדברים בדייט השני מה שמדברים בראשון, זורמים..
בהצלחה!!

לפי דעתי כדאי להמשיך לדייט שני. או שהתחושה שלך תתחזק או שתשתנה. ואז תוכלי להמשיך להתלבט
אני מתלבט ביחד איתך אם אפשר לומר 'לא' אחרי שכבר אמרת 'כן' - מצד אחד הצלחת לברר לעצמך ולא רוצה סתם לצאת לדייט, ומתד שני זה יכול לפגוע...

אז בשביל מה לשמוך אפילו עוד דייט אחד? סתם כדי להיות בטוחים ב-200% שזה לא זה?

הוא לא מוצא חן בעינייה מבחינת גם המראה הפיזי וגם מבחינת הרגש שלה, אז שתחתוך. אין מה לנסות ולראות במצב כזה.

תעשי מה שמרגיש לך טוב ונוח לך.
אין סיבה להיות לחוצה להיפגש שוב, ואין סיבה להיות לחוצה שלא להיפגש שוב, דייט שני זה לא הצעת נישואין, ואת לא חותמת חוזה עם אף אחד.

כחות מפה

לדעתי  חוסר טאקט וכבוד מינימלי.
לגבי הווצאפ - די מוזר, אבל אפשר לשפוט לכף זכות כמו שבילביל אמרה.

לגבי טלפון בפגישה חוסר טאקט אבל יתכן שחריג יקרה משהו שאתה לא מספיק קרוב כדי לעדכן אותך ולהסביר (אם לי לא היתה ברירה הייתי מצוינת את זה אבל אולי תכננה ושכחה)

לגבי הודעה זה שהיתה בווצאפ לא מוודא שראתה (לפעמים גם יש אופציה שההודעות יקפצו כשמתקבלות ואז מסתמן שנקראו אפילו בלי שנקרה או נראה בשה

לא נשמע כמו מי יודע מה דרך ארץ

מאושרים לגמרי.

אם הם רבים הוא מעמיד אותה בפינה?

כמו שהיה צפוי היה נפרדה בהודעת ווצאפ

משתדלת, אבל בסוף היום כואב לי כואב לי שאין לי באמת את מי לשתף באיך עבר עליי היום ואיך הרגשתי במהלך היום. ב"ה משתפת חברות אבל עדיין זה לא אותו דבר.
פשוט רוצה את זה כלכך, מבינה שכבר הגעתי לשלב שאני פשוט צריכה את זה, מבינה את המשפט 'לא טוב היות האדם לבדו..'
מצפה ומייחלת לזה כל כך!

תנסי אולי להתעסק בחסד 

או משהו אחר שיספק אותך וייתן לך משמעות..

ואני מאמינה שההצעות באות דווקא שלא חושבים עליהם.. 

 

הרצף של הפרשיות האחרונות ממש דואג להזכיר כמה חשוב לשלב חסד ביומיום.

 

אני מבינה אותך.

אני חושבת שעיקר הקושי נובע מעצם האמונה שאנחנו תלויים בבני בשר ודם כדי להתחתן.

אני אגלה לך סוד, זו אמונה תפלה.
אף אחד בעולם הזה לא מזווג זיווגים חוץ מהקב"ה. תפני לשדכן הראשי (אותו אחד שקרע את ים סוף), ויכול להיות שהוא ימצא את הזיווג שלך בדרך שאפילו לא צריכה את השדכנים האלו, אלא הוא בעצמו יזווג לך - כמו שהיו מזדווגים רוב אבותינו הקדושים.

תתפללי, תשתדלי איפה שאת יכולה, ואל תתייאשי.
בסוף זה קורה. תשמחי ותאמיני. בינתיים תנצלי את חיי הרווקות, יש הרבה מה לנצל
💓

עם מישהו.

המון חיזוקים גדולים, תצאי ענקית מהכל

רק רק טוב

בעז"ה את עוד תזכי להגיע ל"אשירה לה' כי גמל עליי".

תאמיני, תאמיני. את עוד תגיעי! 

אל תפסיקי להאמין

מקווה שאת בסדר, שולחת חיבוק ווירטואלי.

אם יש משהו שקרה לך או אם את מרגישה בדכאון או סתם במקום לא טוב, מציעה לך לדבר עם מישהו... אל תדמי. אם את לא מרגישה בנוח לדבר אם מישהו שקרוב אליך, תפני אולי ליועץ/ת במקום העבודה או הלימודים שלך. יש אפילו קווים ועמותות שאפשר לפנות אליהם (מניחה שאפשר גם באופן אנונימי). אבל הכי חשוב... אל תשמרי את זה בבטן. את לא לבד. 

(פה אם את רוצה)

פעם אחת לא מספיקה

סרטון חשוב.

זה השיתוף בחייה הפרטיים בשונה מאוד מרבניות ישראליות שרק מציגות את הראוי בנקודות תיאורטיות.

היא נותנת לקהל להבין שהיא אנושית ומאותגרת בדיוק כמו כל זוג נשוי אחר. (ושניתן לאהוב תמיד למרות זאת)

פעמיים.
בשבוע וחצי האחרונים ....
אבל לא בגלל מוות..

בגלל שרשור בצמ"ע..

למרות שאני לא סגורה עד כמה באופן אישי אני מתאימה (אני חו לא רוצה להגיד שאני לא מסכימה...) למשפט הזה...

לקרוא יותר, להעמיק, לחשוב, לחשב מסלול מחדש?, להעז לחלום, לחשוב על הדברים החשובים לי באמת...

גם אני פה. במדבר השקט הזה.


בהצלחה.

שנזכה בע"ה

ביננו, יש מצב שחושבים עלייך וזה נופל בשלב ההצעה.
מה עם להציע לעצמך בחורים?

כמעט כל האמצעים כשרים ;)
בהצלחה ואם צריכה סיוע.. אני כאן.

מה הכוונה להציע לעצמי בחורים?
ותודה לך!

אתרים ושות'.. אולי מישהו כאן נשמע לך מתאים?
פשוט ליזום ולהיות אחראית על הדייטים שיהיו לך ✌

וגם אם תרחיבי על כיוונך אולי נוכל להציע שדכנים אחרים

זה רציני הגיל שמופיע בכרטיס שלך?

היא פוסלת בחורים רק בגלל שהם 'לא מספיק בשלים'...
תדעי שגם חבר'ה לכאורה צעירים, בני 75-80 עשויים להיות מאוד בוגרים לגילם..

יש צד שעדיף ככה מאשר להיות בקשר כשהצד השני לא נוכח בו..

מרגישה מוזנחת..חחח

להם בצורה ברורה שלוש-ארבע תכונות קריטיות.
ותפקחי עיניים בעצמך להזדמנויות טבעיות שנקרות בדרך...
וחוץ מזה, אתרים וקבוצות ווטסאפ וכו'.

חוץ מהיוזמה והשדכנים והתזכורת לסביבה שכבר הזכירו... אני יכול לנחם אותך שיש תקופות ויש תקופות, לפעמים תקופות היובש הן בהתחלה ובהמשך יותר טוב.

לא יודע אם אני בעצמי הייתי מתנחם מזה בדיעבד, אבל שולח לך חיזוקים בכל אופן כי זה באמת לא קל.

בהצלחה.

@לעבדך באמת!

הנה. עוד מישהי למיזם

ועדיין, תודה. 

אחותי, בטוחני שהכוונה טובה.
המון בהצלחה וסייעתא דשמייא❤️

אי שם כתבתי תודה

(מתלבט אם נכון לכתוב את זה ומחליט שכן)

אם את מסננת ככה מראש, למה שיגיעו הצעות?

עוד מישהי לא עוד מספר....

תייגתי כי אולי לא ראית, לא חשבת על זה ברצינות...

שיהיה לך בהצלחה

אולי עדיף פשוט להגיד לא.
במקום להתייסר כ"כ הרבה

האח עם הדאון עלול להדביק אותך
הגרושה יכולה לשכנע את בעלך להתגרש עוד שנה
וזאת שאין לה ילדים, עלולה לעשות לבעלך חשק לא להביא ילדים ולהיות משוחרר מכל עול

לא הבנתי איפה בדיוק הבעיה?
מחפשת משפחה מושלמת? אז תגידי להצעה הזאת לא ותמשיכי לחכות
בהצלחה רבה!!

מכל הבעיות שהוזכרו הייתי יותר מתעכבת על הנתון שהחרדי הפך להיות דתי..

בד"כ כשזה קורה זה שלב בדרך להורדת הכיפה...

מצטרפת לאיחולי ההצלחה כך או כך..

את הרתיעה ממשפחה מסוכסכת ובחור שעשה שינויים בחיים אני מבין, אבל אישית לא הייתי פוסל אוטומטית אלא מנסה

אבל כשזה מצטרף גם לאחות שניתקה קשר אני מבין את מי שלא ירצה להכנס למשפחה כזאת, בסופו של דבר כל האחים האלה גדלו באותו בית.
אז נכון שיש היום עוד הרבה השפעות חיצוניות על כל אחד ואי אפשר להשליך מאח אחד לשני בצורה מוחלטת, אבל זה נתון שהגיוני לחשוב עליו.

(עריכה והבהרה: ח"ו לא באתי לפסול קטגורית את כל מי שיש לו איזושהי בעיה במשפחה, אישית אני כמעט ולא מסתכל על זה. אני רק אומר שאני מבין את מי שמתיחס לזה, זו נקודה שמצריכה מחשבה כי אם באמת יש בעיה הגיוני שהיא תהיה קשורה ישירות לנישואים)

ומרחמת על האחים של אותה אחות

זה לא תורשתי או משהו כזה. דווקא משפחות שגידלו ילד מיוחד - הרבה פעמים יותר רגישות ונעימות.

המורכבויות האחרות מצריכות בדיקה רצינית - למה, על מה, והאם זה עלול להשפיע עלייך.

תסמונת דאון- זה לא קשור אולי רק איך המשפחה מתמודדת עם זה זה קשור.

אחות גרושה- אם זה בא לבד אז זה יכול להיות בכל משפחה ואין סיבה לפסול על זה.
אחות שניתקה קשר- תבררי טוב טוב למה.
זה שהבחור היה חרדי ועבר לציבור הדתי תבדקי טוב למה ומה זה מסמן בשבילו.

 

עצם זה שיש אחות גרושה + אחות שניתקה קשר + זה שהבחור היה חרדי ועבר לדתי היה מרמזר לי אדום חזק, והייתי בודקת איך היחסים המשפחתיים שם בין ההורים לילדים ובין הילדים עצמם, וגם מה היחס שלהם לדת כי הרבה פעמים כל זה ביחד יכול לבוא כסימפטומים שונים לבעיה עמוקה שיכולים להשפיע על הזוגיות שלך גם מבחינת הבחור אישית איך הוא רואה את הזוגיות והבית ואיזה משקעים הוא מביא איתו וגם כי עם כל הכבוד משפחה מאוד משפיע וצריך להיות מודעים לאילו בעיות יכולות לצוץ בעיקבות זה כדי לדעת להתמודד.

 

עם הכל טוב והחשש שלך זה ממי יגידו ואיך יקבלו אתכם בקהילה בגלל זה אז תוציאי את הסביבה מהחשבון כי חבל להשקות את הדשא של השני עם הדמעות שלך ממילא הוא ירוק יותר. ואם את תתיחסי כ"כ חזק לדיעה של הסביבה אז כל החיים את תהיי מאוכזבת ממכם ולא משנה עם מי תתחתני.

בקשר לקטע הזה שהוא הפך מחרדי לדתי.
לא יודעת מה הסיפור שלו, אבל אני רק רוצה להבהיר שזה לא תמיד נכון, שמי שהיה חרדי ונהפך לדתי הוא בדרך ל"להוריד את הכיפה".(כמו מה ש@אננית כתבה)
כי אני בעצמי "חרדית שלעבר"(לא יודעת עד כמה זה ניקרא חרדית, אבל ההורים שלי התחרדו שהייתי ממש קטנה ולמדתי יסודי ותיכון בחרדי). פשוט שממש לא אהבתי את הגישה שלהם בהכל(אני לא יפרט ביגלל לשון הרע אבל יש המוןן דברים).
אז מכל הדרכים הכי מצאתי את עצמי ב"דתי לאומי תורני".
וזה לא אומר כלום, ממש לא הישתנתי ונישארתי דוסית בהכל.
בהצלחה רבה !!

לו אח עם תסמונת דאון.
לי יש אח עם תסמונת דאון.
והוא האדם הכי נדיר וקסום וצדיק ומדהים שראיתי בחיים שלי.
ולא היתי מוותרת עליו לשנייה!
מי שיפסול אותי, כי יש לי אח שהוא מתנה מה' יתברך,
מוזמן לפסול בהחלט, כי מבחינתי, הוא פסול.
במקום להעריך אנשים שמתמודדים עם הטיפול והגידול של ילדים כאלה, יש אנשים שמעזים לפסול את האחים שלהם? את אלה שהכי מסורים ונאמנים??
עם קצת רגישות, אפשר להבין שאח של ילד כזה, עשוי להיות זהב.
מעצם הטיפול באחיו.
סלחי לי, כן.
אבל באמת אולי תפסלי...
לא מגיע לאותו בחור מישהי שמראש חושבת עליו - ה' ישמור וה' ישמור..
מגיע לו מישהי שתעריך אותו.
שהוא בכלל מתמודד.
וכן, אולי כתבתי תקיף.
אבל מישהו צריך להשמיע את הקול הזה.

אגב, מי שרוצה לדעת, תסמונת דאון זה לא גנטי. ולא תורשתי, ובטח שלא מדבק.
ולכל אישה בעולם יש סיכוי ללדת ילד כזה.
ולמי שככ מפחד, אולי הגיע הזמן לצאת טיפה מהקונכייה, ללכת להתנדב עם ילדים כאלה, לפגוש, להכיר...
כי הבורות חוגגת!
והמתיקות שלהם עולה על כל דמיון!

כל הכבוד על מה שכתבת. כי זה באמת נכון.

לי גם היה מקרה כזה , שאחיה הוא עם תסמונת דאון .. וזה ממש לא דבר שצריך להתרגש ממנו , להפך לאותה בחורה היו מידות של נתינה וערך לזולת דבר שלא ראיתי לגבי אחרות  , נכון המשפחה של הצד השני חשובה סה"כ , אבל ראשית להסתכל במי נפגשים ורק לאחר מכן לתת חשבון גם על הדברים האחרים .. הכי חשוב לא לפחד הקב"ה הוא השדכן שלנו ושיהיה בהצלחה 

בפרופורציה ולא נבהלת כ"כ. 
כי באמת היום ע"פ דעתי רוב האנשים מבינים כבר מה זה תסמונת דאון ושזה לא אומר שום דבר גנטי.
אבל בגלל כל הצירוף של הנתונים שהיא נתנה, היא יצאה קצת מהפרופורציה ונבהלה.

שהיא כבר לא חרדיה ולא דתיה.
היא יצא מכל נושא הדת.
וכנל לגבי הבחור .
אני מקווה שהוא באמת דתי ולא לקראת הורדת הכיפה

תבחני את הסיפור טוב ותבדקי האם מתאים לך ותתפללי לה' שינחה אותך בדרך הנכונה.

איפה הכלה, איפה הפתיחות?
הצטבעות לשמה אני שומע.

אם זה חשוב לך, תצאי איתו תעשי בדיקת דור ישרים איתו. בדיקה גנטית שכולם מכירים.

אני פה עוד מעט שנה ולא קיבלתי הצעה אחת בגלל שאני גרוש עם ילדים, ומבוגר, ויש כאלה שיודעים מאיזו עדה אני ואז בכלל הלך עלי., אז אנא תפסיקו להתיפף, אפשר להתחתן עם כל אחת ואחד. מקסימום עושים בדיקה גנטית

כי כאן זה לא ממש אתר היכרויות לשידוכים, לפחות לא זה מה שסיפרו לי כשהגעתי לכאן ;)

ובכל אופן, בהצלחה רבה!

תסמונת דאון ברמה המשפחתית היא מורכבות. היא דורשת לא מעט.

יש משפחות שיש בהם כח להתמודד בגדלות, הם יוצאים מחוזקים יותר. אבל כן, יש משפחות שזה פוגע בהם אנושות, לפעמים הה'קעה הגדולה בילד אחד פוגעת בחינוך של שאר האחים.

לכן
החשש - הוא חשש הגיוני ומציאותי. לא מדומיין.

בנוסף, אני חושב שיש עוד נקודה שלא הבנת.

את חיה מציאות מסויימת ולכן היא לא נראית בעניין קשה/מורכבת/בעייתית/מוזרה וכו'. אחרים, שלא נמצאים קרוב למציאות הזו - הגיוני מאוד שיחששו ממנה, גם אם זה נובע מחוסר במפגש, זה חשש טבעי והגיוני.


ו... כל הכבוד על הגישה והאהבה לאחיך.

במשפחה שלי הכוונה בני דודים של האימא שהם כמו בני דודים שלי יש להם בעיות הם בדירה וההורים שלהם טיפלו בהם. זה מאוד לא פשוט במשפחה.
וכולם עזרו .
שאני רואה את הקשיים אני רואה עד כמה זה קשה .
גדלתי איתם וקיבלתי אותם איך שהם רק שגדלתי הבנתי שיש להם קשיים מסויימים.
מבחינה נפשית זה קשה

אני חושבת שהבחור יגיד לך את אותו הדבר...

זה לא קל, בכלל לא
אבל זאת המשפחה שלו. אין דרך לברוח מזה

ממני - אמא לילד אוטיסט מדהים!!!

לכאורה לדעתי אין הצדקה לפסול בחור/בחורה בגלל המשפחה.

צריך להתמקד במועמד עצמו, מה הוא אשם שיש לו כמה בעיות במשפחה?

אם הוא אדם טוב, מתאים מבחינת מה שחשוב, אין סיבה לפסול.

מקימים בית ומשפחה חדשה, שבעז"ה תהיה טובה.

אח עם תסמונת דאון מה הבעיה? לא הבנתי
/>אחות גרושה? אמ לכולם יכול להיות לא?
כל עם ישראל אחים
אחות שלא מדברת איתם תבדקי למה... זה כן קצת מוזר כי עם משפחה לא מנתקים קשר סתם..
אבל מה הקשר כל השאר
את מוזרה

מי הייתה היוזמת?

עקיבא הוא עם 4 סימני קריאה.

עדיין זוכרים אותי

הושלם מעבר דירה. עכשיו צריך להשלים את הריהוט.
שבת רגועה מלאה דברי תורה, נגלה ונסתר.
עובד חדש מגיע מחר היישר לחניכה אצלי.
מחר התנדבות.

אחלה שבוע

שבת של הגנ''מ, הרבה שמירות.
הספקתי ללמוד ה-מ-ו-ן תורה השבת (ביחס לשבתות אחרות בבסיס...)
ארגנתי מנין לקבלת שבת- דאגתי ששני חברים שלי שלא מתפללים בד''כ יבואו.
אמרתי דברי תורה לחברים שלי
עזרתי לחברים שלי בשטיפת כלים למרות שלא הייתי חייב
התאמנתי בכושר גופני

ובקיצור- חסדי ה'

בס"ד

 

גם לי היום שבתון הזה היה ממש מדוגם!! במיוחד שיום לאחריו זה היום החופשי שלי- ןככה זכיתי ליומיים חופש רצופים!

 

ב"ה עברנו את השבוע של השבעה, וכולנו הצלחנו לעבור את השבוע הזה בטוב יחסית. תודה ה'

 

השבוע היה שבוע של כמה בשורות ממש ממש טובות ב"ה!!

 

עשיתי השבוע בגן משהו ממש כייף שהשקעתי בו, וזה היה חוויה לכל הילדים וגם לצוות

 

לשושקה הקטנה (אחיינית שלי) יצאה שן ראשונה- סוף סוף!! ובכלל היא מהממת ומוסיפה הרבה שמחה ואור לכולם מסביב!

 

 

ויש הרגשה של טוב! ואני זוכה להרגיש איך הקב"ה ממש מלווה אותי ונמצא איתי! ולא מובן מאליו בכלל....

היה לי טוב בשבוע החולף

דייט שאמנם לא המשיך, אבל היה דיבור טוב ועמוק
אירוע נחמד סה"כ בישיבה, הרבה טוב עם קצת לחץ
יש הזדמנות חדשה שהגיעה בצורה ממש מעניינת, גם אם לא יצא מזה כלום בסוף זה נחמד וכיף
שבת שקטה וקטנה בבית עם הרבה זמן פנוי

כאילו שהשבת יצאה רק עכשיו🙄

סוף בוף ירד גשם בלילה האחרון

^^^

אולי יהיו כוחות להגיב יותר מזה בהמשך.

ממש לא ברור מאליו.

תנוחם מן השמים

שהכל מתחיל מהתמסרות. "אני לדודי". לעזוב את כל האנוכיות לא לעשות חשבונות. לא כסיסמא כדרך חיים.

שקשר בין סבתא לנכד שונה במהותו מקשר שבין אישה לבעלה אם כי יש ויש נק' ממשק..

קשה מאוד להגיע למצב של התמסרות מוחלטת לבן זוג מאשר קרוב משפחה.. יש יותר תנאים שצריכים להתקיים כדי להיות במצב הזה בעוד בקשרי דם לא. 

המקום ינחם אתכם.

אבל זה משיק למימד מסויים של קשר שאפשרי גם בקוסנטלציה אחרת של נסבות כמו בקשר זוגיות

נראה לי שאפשר להגיע לזה אם נגשים לקשר ממקום של רצון להיטיב, שההענקה לעצמינו תהיה דרך זה שיהיה טוב לצד השני.  בקשר של זוגיות זה הרבה יותר מאתגר כי סוף סוף לבני אדם יש ציפייה לקבל מהקשר ברמות השונות ולא רק לתת.. 

כי לא תמו חסדיך
הטוב, הטובב

אם זה רגש שאומר כן, ושכל שאומר לא זה משהו אחד.
ואם זה רגש שאומר לא, ושכל שאומר כן זה משהו אחר.

וגם תלוי בשלב של הקשר...

שיהיה בטוב ובשמחה

בסוף עוד יהיה לנו טוב 
אני אומר לך 
עד הבוקר הכאב הזה יחלוף 
את מחשבת כמה זמן כבר 
הסיפור הזה ממשיך 
לא לא נגמר

תאמיני צדיקה, זה יגיע

וואי כתבת מהמםם!!

איכשהו כשאני קוראת לפעמים קטעים שאנשים כותבים על כמה שקשה ונמאס, אני חושבת בדיוק ההפך ממה שהם ניסו לומר.
הם ניסו לומר שהם מותשים, עייפים, חלשים.
ואני חושבת שהם חזקים, עוצמתיים, גדולים.
כי הם מאפשרים לעצמם להרגיש רגשות שאנשים חלשים לא מאפשרים לעצמם להרגיש. הם לא בורחים או מדחיקים את הרגשות או מי שהם.
להפך, הם חזקים כי הם מתמודדים עם הרגשות הכואבים, נותנים להם מקום. נותנים להם ביטוי. הם נאמנים לעצמם ולתהליך שהם עוברים. ובתהליך הזה לומדים לדייק את עצמם יותר ויותר. בזמן שאת מחפשת אותו, את מוצאת את עצמך.
את לומדת לדייק את עצמך יותר ממה שחשבת שכבר הכרת. את רואה כמה טוב ועומק ויופי יש בך. וכמה זה יתרום לבית שבע"ה תקימי בקרוב!
נכון, כואב. אבל לפחות את נאמנה לדרך שלך ולא מוותרת. את נאמנה לעקרונות שלך, לבית שאת רוצה להקים, לתהליך החיפוש אליו. את בהקשבה מתמדת לעצמך ונותנת מקום ליש ולאין.
באותו רגע זה מרגיש כאילו אין יותר נמוך מזה.
אבל מה שטוב ברגשות שלנו.. שהם תמיד נעים. עליה. ירידה. חיפוש. מה שאומר שבע"ה מחר בבוקר תקומי ותרגישי יותר טוב.
אני מזדהה איתך עמוקות. הפרטים לא משנים את העובדה שכואב. והכאב הוא חלק מהתהליך והוא מה שמקדם אותנו.
ואת ללא ספק בהתקדמות.. את בדרך לשם. עוד קצת וזה מגיע. בטוב, בקדושה וטהרה אמיתיים בע"ה!

ממך המילים האלה עוצמתיות הרבה יותר..


תבורכי.

בעצם ההתמודדות שלנו עם הכישלונות מראה על גבורה אדירה.
כשקראתי את מה שכתבת, בדיוק נזכרתי בפסקה שלמדתי השבת באורות התשובה שאני הבנתי אותה בדומה לעיקרון שכתבת כאן (רק ששם- להבדיל- זה על חטאים) :

''כפי אותה המדה שהאדם מכיר את עונותיו, הבהירות של אור התשובה זורחת על נשמתו, אע"פ שלכאורה עדיין לא זכה לקביעות התשובה בלבבו וברצונו, מ"מ הרי אורה חופפת ומרחפת עליו, וכבר היא פועלת לבראת אותו בריאה חדשה. ואפילו אותם הדברים המעכבים את התשובה, כפי אותה המדה שהאדם מכיר אותם, ואינו מעלים את עיניו ממציאותם, נעשה העכוב שלהם פחות מכחו וארסיותו מתקטנת. ומתוך כך אור התשובה מתחיל להיות זורח עליו, וקדושת השמחה העליונה כבר מתלבשת בעצמיות נשמתו, ושערים סגורים הולכים ונפתחים לפניו, וסוף כל סוף יבא למדה עליונה כזו, שכל ההדורים יתישרו, "כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקב למישור והרכסים לבקעה"
(אורות התשובה, ט''ו, ז')

אני מתכוון לשורה הזאת:
''... ואינו מעלים את עיניו ממציאותם, נעשה העכוב שלהם פחות מכחו וארסיותו מתקטנת''
העובדה שהאדם מכיר בחטאים הללו (שהם מעוכבי תשובה) ומסוגל להתמודד איתם- בזה עצמו התגלה שהוא יותר חזק מהם, שהעיכוב שלהם הוא 'פחות מכוחו' ; שהוא גיבור גדול!
זה עיקר התשובה - הוידוי, ההכרה בחטא. ולכן הענוה והגבורה הולכים תמיד ביחד (לדוג'- העוז והענוה לחי עולמים)

בקיצור, יישר כח על הדברים היפים! נהניתי לקרוא

אתה בסהכ מאוהב, זה טבעי, נורמאלי, והגיוני...

תחכה שתהיה מוכן ואז תפנה אליה, אין שום סיבה בעולם לדבר עכשיו, זה קשה, חושף ולא רלוונטי בכלל... מה שכן כשאתה פונה אליה, תוודא קודם שהיא פנויה

יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל השעה, וגם אני לא חושב שיש טעם...

הרגשת שיש מה לפגוש ולהכיר אותה אז שווה לנסות, וחשוב גם להציג מולה דווקא את המבט האופטימי שלך כלפי ההיכרות שלכם, כמובן בצורה הגיונית, ואפילו שזה לא לגמרי שלב שאתה מרגיש מוכן לגמרי
לפעמים יותר חשוב להיפגש עם בחורה שמוצאת חן בעיניך ומקסימום אחרי שתעמיקו את הקשר תראו אם שייך לחכות במקביל לתקופה מאוחרת... כי חבל להמשיך הלאה במטרה להיפגש מאוחר כשזה יכול להתפספס

בכל מקרה, זה נשמע משהו בריא, טבעי וגם השדר הבטוח שלך מולה יעזור לזה לצאת לפועל, אפילו אם יש חששות

מי שמכיר אותי יודע
כמה מרורות שבעתי מהדייטים/הלילות המשמימים
והבדידות
והלב הזה שלא ידע מנוח.



השם איתך.


מקדישה לך-

וואי ממש תודה. לא האמנתי כמה מחזק אותי לראות שזה קיים. תכף אשמע את השיר..
מחכה שזה כבר יגיע. כל פעם חושבת שהגיע ההכי מייאש ואז נשברת שוב. יותר עמוק. אופ הלוואי

(כנראה כי נוגע במקום רגיש בנפש).

לנסות למצוא חניה.
להכנס, לגלות משהו בדרך, לראות שלא פנוי, ללמוד משהו על המקום שהייתי בו, או על עצמי בתוך החיפוש המתיש הזה. לקחת אחורה, להתקדם ולנסות במקום חדש, תוך כדי התבוננות בכל מה שלמדתי מהניסיונות הקודמים. להבנות מזה.

לדרך יש תכלית.
ויש מצבים שהתכלית היא הדרך, וסוף המסע הוא רק נקודת ציר שעוברים בה. השאלה איך.
קצת כמו החיים בעולם הזה.
הרי גם חתונה היא סוג של נקודת מעבר, ולא סוף הדרך, ויש הרבה מה ללמוד כדי לעבור הלאה עם הרבה כלים למסע חיים בתבנית שונה ואחרת ממה שהכרנו עד לאותו רגע.
ותדעי לך, שגם אם לפעמים נדמה שהכל זה אנחנו, ושואלים מה הנגיעה של ה', אז יש נגיעה עמוקה בהכל. ראיתי ויכולה להעיד על מה שעברתי ועוברת, שיש מי שמכוון למקום שלך, בין אם במחשבות, הבנות, רגשות, העדפות וכו' שעוברות תמורות או מתחזקות.

הרבה כוחות.

כל כך מסכימה. שבאמת הקשיים ממש לא מסתיימים ברגע שמתחתנים
אבל יש בחתונה מן רגע מאיר כזה שהשם איתי. שמחכה לו.
בע"ה
וגם מאמינה שעוד יגיעו רגעים שפשוט אסתכל אחורה ואוכל לומר: ואו! זה היה שווה. והשם היה כל כך מדוייק כל הדרך..

אבל עכשיו הכל כזה חושך

ולהבין שהבאסה היא חלק בלתי נפרד מהדרך.
מי שרוצה להיות עם כומתה
חייב לעבור את המסע.. ...


ממליצה על השיר אבא של אביתר בנאי.

להיות בטוחה ומאמינה. זה לפעמים מחזק את האכזבה ולפעמים מעודד.
מפחדת להתמכר לייאוש כמו שכבר קרה לי איזה תקופה....
קשה לחוות את הבאסה בקיצור

מכירה את עוף החול? הוא מתחדש. תגגלי עליו .
אחרי שהוא בבאסה.


את לא תתמכרי כי נראה לי שבטבעך את לא פסימית או חושבת שחורות...



.אומרת לך שזה יעבור .
(דוסים לא מרשים להישבע) אבל זה לא לנצח.
באמת.



תשמעי שירים יפים ותאכלי שוקולד
הנאה מובטחת !

התחלתי לקחת את הרגעים האלה לתפילות.

יאללה אמן

השמחה שונה כשהיא ממקום מבין ומכיל יותר.
מוערכת יותר.

ואיתך.
גם אני, כמוך, באותה דרך מתארכת.
מחכה לרגע הזה המואר.
הזכות והחסד בעיניי, הם היכולת להצליח לעצור וגם בתור החושך לאתר את הדי האור שמשתקפים אליי גם אם מקור האור לא גלוי במלואו.
מכירה את זה? שלפעמים השמש שנמצאת במערב משתקפת בחלונות של בית ממול, והאור מציף לך את הבית באור יקרות של בין ערביים, כשבכלל אין לך חלון לכיוון מערב? זה בדיוק זה.

סתם מהפחד. מהאינסופיות.
ואז כשמגיעה קרן אור אז יש קצת תקווה...

אכן מושג בלתי נתפס ומעורר להרגשות כאלו.
מסתובבות בי מחשבות על העניין.
ואכן, כל קרן אור נותנת תקווה.
בעיניי אמונה, היא להחזיק בתקווה גם כשלא רואים את האור בעינינו ממש.

מרגיש מנצל"ש, אבל רק רציתי לומר שגם אני לומד כאן מהמילים היפות, החכמות והמחזקות.