פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 660)

אבל אם זה הזיווג....

יכול לבלבל, ולהיות מאוד לא נעים לאחד הצדדים…

קצת מביך אבל אם זה יכול להיות רציני אז יכול להיות שכן...
וכמובן תלוי מה היה טיב הקשר עם הבחורה הראשונה

גם אם היה קשר ממש טוב ומתקדם עם האחות?

גם אם הקשר היה לא משמעותי לא הייתי מסכימה
זה קצת הזוי

לשכנים שלי יש זוג תאומות. אחת יצאה עם בחור ואחרי דייט שתיים, אמרה לו שהוא לא מתאים לה אבל מתאים לאחותה התאומה. הכירה בינהם והם נשואים היום באטשר ואושר + ילדים. ב''ה האחות התאומה נישאה אח''כ גם.

בפועל לא קרה

אם לא אז הרבה לא היו פה כיום... 

שהארץ הייתה מקיאה אותם (ולכן רחל נקברה ישר).

הדפדפן שלי חסום. אבל אני בטוח בזה. תכתוב את מה שרשמתי בגוגל. אשתדל לחפש גם כשיהיה על המחשב.

חוזר בכמה מקומות בפירושו, על כך שעיקר קיום המצוות כולן הוא רק בארץ ישראל. באריכות הוא מבאר זאת בפרשת אחרי מות, בעניין העריות שהתורה תולה בהן את ישיבת הארץ (לא לפני כרגע לרשום את המקור המדוייק). לדבריו שם אמנם אנו בפעל מחוייבים במצוות שלא תלויות בארץ - בכל מקום, אבל האבות שקיימו את המצוות מצד עניינן הרוחני - קיימו רק בארץ. לכן יעקב נשא שתי אחיות ורחל מתה בדרך (וצ"ל שלא נגע בה מהכניסה לארץ) ועמרם נשא דודתו - בחו"ל.

אולי התכוונת שבארץ ישראל צריך יותר להחמיר בזה, החרדים מביא את זה (נראה לי מהרמב"ן) כי ארץ ישראל היא היכל המלך ושם מדקדקים יותר.

בלי נדר אעיין, תודה על המקור!

רק למעשה (אחרי מתן תורה) יש חילוק שבפעל מחוייבים במצוות שלא תלויות בארץ - גם בחו"ל.

ואז נראה לי שזה לא ברור פה. בכ"א עדיין לא עיינתי.

גם כשיהודי נמצא בחו"ל הוא חי בזכות ארץ ישראל, גם אם הוא יוצא ממנה ונפטר ממצוות ודומה כמי שאין לו וכו'.

אין לזה הסבר אחר ע"פ הפשט, למה שיהיה שינוי בין חיוב במצוות בין ארץ ישראל לבין חו"ל?

מה שהרמב"ן כתב על האבות היה לפני מתן תורה והדברים להחמיר, לא להקל, שגם לפני מתן תורה בא"י היו מחוייבים דה-פקטו במצוות

קטע:רמב"ן על ויקרא יח כה – ויקיטקסט


הוא מדבר שם גם על יעקב ורחל.

עריכה, ראיתי את התיקון.

הוא מתחיל את הפסקה ב"סוד הדבר", ברור שזה לא הפשט כמו שאמרתי

בוא לא נעסוק פה בסודות

 

ישר כח על הבאת המקור, תודה רבה!

למשל, אם נפגשנו רק פעם אחת ולשנינו ברור שאין פוטנציאל וזה לא יהיה מביך. תלוי בדינמיקה של הקשר.

יזרמו על זה ורוב הבנות תתפדחנה

זה פתח לכל מיני דברים לא נעימים...
אני חושב שאם הבחורה מציעה את אחותה אז זה בסדר. אבל אם דרך שדכנים זה נראה לי לא נכון

אבל לא ממש נפגשו, עוד כששמעו את ההצעה, החליטו שרעיון טוב - לאחות!

ואז הוא הציע לאחותי היותר קטנה ליסוע איתו באוטו חזרה מאירוע, והיה שם קליק. היום הם נשואים באושר פלוס 2 בל"ע.
כמו כל הגיסים שלי, הוא אדם מאוד איכותי.

כשאני חושב על זה, לא רואה שום קשר בינו למבוגרת, ולצעירה הם הכי מתאימים בעולם.

חבל לשלול על הסף

הוא סגור, כדי להכנס אתה צריך שמישהו שמכיר אותך ומוכר למנהלים (אני...) יגיד שאפשר להכניס אותך אותך

#1271 איפה את? לאיפה נעלמו כל האידאלים והיופי הפנימי שניסית לשדר?. לפתע נעלמת ומישהי מוזרה הגיעה במקומך. רדודה עם מבט חיצוני וסיטגמטי. כל זה מיד אחרי שציינתי שאני חוזר בתשובה...

רבונו של עולם איפה נמצאת המושלמת
שלא רק תקבל אותי אלא תעריך את הדרך שעשיתי....

אתה תמצא אותה בעז"ה, תרגיש שלם עם עצמך, הרי מי לא תרצה לזכות באדם שגדול מהצדיקים?!

רק אישית לגבי התחושה שעולה ממה שכתבת על הצורך שלבחורה תיהיה ההתמסרות והתלהבות לקודש - לא על זה הייתי בונה את עולמי וכבר זכיתי וחטפתי רבות מרבותיי על זה...

חלומות גדולים זה טוב - אבל צריך 'בסיס ארצי לנאצלות'.

גם דברים גדולים - צריך להציג בצורה מתאימה.

זו לא בעיה של גברים או נשים

זו בעיה של ציבור

בעיה של זילות שלפעמים יש באתרים (ובעוד מקומות..)

אנשים מסתכלים רק על חיצוניות וכסף ודברים שטחיים

לא על עומק, פנימיות ודברים שחשובים באמת.

פשוט עצוב

שלהן לאתר כזה או אחר הן לרוב יוצאות מתוך נקודת הנחה שהן צריכות לסנן, והרבה. כי זה לא חברה שמכירה ויודעת מה להציע אלא זה הצע עם מגוון רחב.
לכן הן מנסות לדייק לדבר שהכי יתאים להם בצורה השיטחית של הדבר, כי בסוף בסוף באתרי שידוכים קצת קשה לדעת אופי.. כי כל אחד ואחת יכולים לכתוב..
מסכימה שיש דברים שטותיים ורדודים אבל מבחינת זה המסננת היחידה שלה.
ולגבי הגובה, תנסה לדון אותה לכף זכות, לא פשוט להיות בגובה של בן ממוצע..
ודבר אחרון, אני בטוחה שחצי מהבנות שהכניסו את הפרטים שלהן ושכחו מזה היו משנות את זה במשך הזמן..

"אני רוצה בחורה דוסית עם ראש פתוח"

"אני רוצה בחורה בהירה"

"אני רוצה בחורה מאיזור ירושלים. אם את לא משם, אל תפני".

"אני רוצה בחורה שתסכים לגור במקום זה וזה"

"אני רוצה בחורה בוגרת זה וזה"

"אני רוצה בחורה פשוטה".

 

ואני מבהירה: בנים, יש מספיק בובות ראווה והן בחינם. בלי נדוניה, יסכימו לגור איפה שבא לכם, בלי כל הבלגן..

ואפשר לדבר רגע על ה״בהירה״ הזה באמת?
כאילו. מה.

בהירה זה אומר אני רוצה עור בהיר

יש לי חברה בהירה, מאוד בהירה. ובחור שהוא שחום כולו לא רצה לפגוש אותה. למה? "לא מספיק בהירה".

 

לכן, זו אמת. בשביל הרבה אנשים זו מילה מכובסת לאשכנזיה. ורק לאנשים מסוימים מוכנים למישהי שהיא לא שחורה אבל לאו דווקא לבנה.

 

אשריך שאתה מודע לעצמך, אבל אחרים לא מודעים.

אני יכול לומר שממש לא מעדיף אשכניזה על ספרדיה

זה חבל לפעמים, אבל אי אפשר לדעת באמת למה אנשים רוצים מה שהם רוצים, וגם אם זו סיבה לא טובה חבל לכעוס בגלל אנשים זרים.

לפחות אתה יודע להבדיל בין עיקר לטפל, וזה מה שחשוב.

מוזמנת לאישי אם תרצי .. גם נראלי כתבתי לך שם משהו.. 

נראה מה יהיה. אני מקווה שיהיה טוב.

תודה רבה רבה!

כל יומיים

אני התחלתי לצאת לפני שנה וחצי. אבל זה היה כי לחצו עלי עם הצעה טובה.
בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שאני מאוד רוצה בזה. וזה לדעתי הרגע שבו התחלתי להיות מוכנה לזה באמת.
בגדול זה מתבטא ברצון גדול מעומק הלב. שזה בעצם בא לידי ביטוי בתפילה על זה, בחוסר מבוכה לבקש מחברות ולדבר על זה באופן גלוי, בגישה שונה להצעות, לפגישות ולקשר.. ועוד.
אבל גם יכול להיות שמה שכתבתי מגיע לאחר מעשה..
מעניין לעקוב אחרי התגובות! בכל זאת יש סיכוי לכמה חידושים בשרשור הזה

הא, מזמן ידעתי שאני מוכנה אבל ברגע שהתחיל להתאפשר לי מבחינת הלימודים התחלתי לצאת

למדתי פעם בפסיכולוגיה שיש תהליך שאדם עובר. הוא קודם עומד על ה'אני' שלו. מי הוא וכו' ואז הוא משתלם לזוגיות.

בר''ה האחרון זה קרה לי.

פתאום הבנתי מי אני. את זה שאני פשוט רוצה להיות עובד ה'. באמת וכל השאר זה משחק.
הנקודה שלי היא שכל הזמן חיפשתי מי אני ואז שהגעתי להבנה מי אני (שאצלי ספציפית זה עובד ה' ואין לי איך להסביר את זה) אז פשוט אמרתי לעצמי 'ואו. אני יודע מי אני. למה לעצור?' למה לא לפעול בכל הכוח? להוציא את כל השלמויות שיש לפועל?
ופתאום הרגשתי צמא מטורף לזוגיות. צמא מטורף להשלמה תמידית.
צמא מטורף להתחתן.

~שמב"הש במרכז
~שבת עם 5 אחיינים מתחת לגיל שנתיים וחצי!! [מעניקה בזאת צלש לעצמי על רוגע, גם אם לפעמים היה מדומה]
~הסתרה שבתוך הסתרה, אבל בודאי גם שם נמצא ה׳

הספקתי בשבת משהו שרציתי לעשות למרות העייפות! 

 

הלכתי לכותל עם כמה בני משפחה

ליל הושענא רבא מדהים
ותודה לבימ"ד הקהילתי בגבעת שמואל

בס"ד

 

סתם משועשעת מכל מיני צירופים של דברים שקראתי על זה ומדברים שקשורים אליך.

קיצור זה היה משעשע רק בראש שלי, עזוב

מוזמנת לקבל גם חצי קופון על הדרך

אתמול סיום מסכת (סוכה) ואז ליל הושענא רבה בהר הזיתים. היום נשמת כל חי.
איזה חג!

הספקתי היום מלא דברים עם מלא אנשים שאני אוהבת!!
חזרה לשגרה שאני לא יודעת איך להגדיר את ההשפעה שלה עליי.... פשוט נחכה ונראה
ואחרי שמחת תורה כזה מרומם וואו!!! עוד יש לי הד בראש של השירים מההקפות השניות

שה' יכוון לך את הדרך
לא להתייאש

הרבה כח !

את מתכוונת לבחור שהיה לך והפרידה היתה קשה ?
בכל מקרה חפשי באזורך פסיכולוגיים טובים (אני אישית ממליץ על חילונים כי הם נוגעים בנקודה תכלס מבלי לערב את אלוקים ולהגיד שיהיה בסדר (כי לא בסדר) . ועדיף לך אישה שתבין את המקום הרגשי שלך).
אולי כדאי שתגידי באיזה אזור את יכולה ככה שיביאו לך אנשים מאזורך ולא תצטרכי לנסוע רחוק.

ואני מחפשת בנרות המלצות. וכן מעדיפה מישהי דתית. היה לי נסיון לא כ"כ מוצלח עם מישהי חילונית. הגענו לנקודות שמבחינתי הן אקסיומה ומבחינתה היא לא הצליחה להבין למה זה לא אפשרי...

לא כ"כ מסכים עם מה שכתבת על חילונים ודתיים.. מטפל דתי ומקצועי לא אומר סתם "יהיה בסדר", והכנסת "אלוקים" לתמונה משלימה אותה ולא מחסרת, ומכללא שאצל חילונים התמונה חסרה..

לדתיים להכניס את אלוקים לתמונה כשלא צריך.
לדוגמה רופא שיניים לא מכניס את אלוקים לתמונה אלא פותר את הבעיה הנקודתית. כך גם במקרים נפשיים אין צורך להכניס את אלוקים כי הבעיה תמונה בדברים שאינם בממשק הזה. לדוגמה אם לאדם יש דימוי עצמי נמוך יש לתקן את זה ואין צורך באלוקים.

בעניינים שבנפש ברור שיש צורך להכניס את אלקים. זה מעניק משמעות ותקווה.

מצד שני טיפול שהופך לשיעור יהדות או מוסר הוא כישלון חרוץ... צריך המון תבונה ורגישות כדי לשלב, אבל חושבת שאחד בלי השני זה חסר מאד.

יש ויש.
יש דברים של חוסר ביטחון בה' ויש דברים של חוסר ביטחון עצמי. כמובן שזה יכול להוסיף אבל עדיף לפתור את הבעיה מהשורש האנושי שלה. לדעתי.
בכל מקרה זו דעתי וזו דעתכם וזה לא משנה.

היו תקופות שנתפסתי רק לאמונה

וחשבתי שזה מה שישפר לי את הביטחון העצמי הבעייתי שיש לי - כי כך שמעתי מכמה רבנים ודרשנים.

ובאמת היו תקופות שלא ראיתי בעיניים...

אבל כשירדו האורות, הכל חזר לקדמותו, וגיליתי שלא התקדמתי בכלום!!!

מסתבר שהשד לא ברח אלא רק התחבא "עד יעבור זעם"

 

עכשיו אני עובד מהשורש האנושי (כמו שהגדרת)

ואני רואה שיש באמת התקדמות בלי קשר לאמונה או לא.. פשוט סתם להאמין בעצמי.

 

בקיצור, אתה ממש צודק.  וחבל שלא ידעתי את זה קודם

שיהיה לך בהצלחה בזה, בעבודת ה' ועלייה גם באמונה אמיתית ויציבה

חוסר מקצועיות של "יהיה בסדר" והכנסת גורמים לא רלוונטיים יש גם אצל מטפלים חילונים לא מקצועיים.
מטפל טוב לא "מכניס את אלוקים". אלוקים פשוט נמצא שם.

תקראו את כל מה שכתבתי..

מרגישה שעבודת ה' זה משהו כל כך בסיסי במבנה הנפש שלי, שמי שלא מבין מה זו עבודת ה', איך הוא יכול לגעת בנפש שלי?

חילוק בין עבודת ה' לבעיות פסיכולוגיות.

עבודת ה' - נגיד יחס להקב''ה ומתוך כך למציאות כולה. לדוגמה אדם שמרגיש שאלוהים שולט עליו קשה לו לעבוד את ה' בשמחה ולכן הוא צריך ללכת למורה עובד ה' שידריך אותו מה היחס הנכון להקב''ה. ולא לאדם חלוני!

בעיות פסיכולוגיות - דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון בחברה, אי שליטה על כעס (בצורה מוגזמת), חיים לא יציבים כתוצאה מאובדן של אדם משמעותי - אלו בעיות פסיכולוגיות שיש שתי דרכים לטפל בהן:

1. ניתן לרפא את זה בעזרת הבנה של 'מי אני' כיהודי. למשל להבין את סגולת ישראל שבי וכמה שאני מוסיף טוב לעולם ושאני אור גדול (וכמובן לפתח את זה ולהעמיק).
אני חושב שריפוי כזה תלוי בכמה אני מאמין בהקב''ה ולכן עלולים להיות מצבים שהריפוי הזה יהיה פחות יציב (כי הרבה פעמים אנשים מובלים בעקבות הרגש. וכך לגבי 'אמונה בה' יש תקופות שהן 'באורות' כלומר הם ממש מרגישים קרובים לה' ולכן הם מונעים מתוך שמחה וכו' ויש תקופות שלהפך ונמצא שאם הם פחות מאמינים בה' אז הם גם פחות מאמינים בדרך הריפוי (בתת מודע) וזה עלול לא להחזיק מעמד לדעתי.

2. ניתן לרפא בעזרת הבנה מי אני, ומה אני שווה מצד עצמי. במצב כזה הריפוי יישאר יציב כי אתה מייצר עמידה שאינה תלויה בשום דבר (גם לא בדת) אלא רק בעצם זה שאתה זה אתה. לדעתי.

לכן אם מדובר בעבודת ה' אז ברור שיש לך לאדם ירא שמיים. אבל אם מדובר בבעיות פסיכולוגיות אני מעדיף את הדרך השנייה..

אדם שווה מצד עצמו מתוקף מה? הרי כלום לא באמת שייך אלינו. היום אני חכם, יפה עמוק וכו....ומחר??? יש משהו שהוא באמת שלנו? יש משהו שהוא באמת יציב ומוחלט חוץ ממציאות אלקים בעולם?

*וזה בלי קשר לטיפול. אין לי התנגדות עקרונית למטפלים חילוניים.

לא צריך להיכנס לעומק של בזכות מה אתה שווה כדי להיות שווה.
עובדה שבתור ילדים (אני מדבר גם על גויים שגדלו ללא דת) אנחנו לומדים את עצמנו מהסביבה. מה מותר ומה אסור. לדוגמה ילד גונב ממתקים מהסופר ואז אומרים לו 'אסור' וכך הוא יודע מה נכון לעשות ומה לא.
אותו דבר לגבי מקומות נפשיים שאינם קשורים בהכרח לעבודת ה'. לדוגמה 'דימוי עצמי'. ילד קיבל פידבקים שליליים מהחברה (בגלל אמירות כמו 'אתה שמן ומכוער', 'אתה לא תצליח בחיים' וכו') וזה גרם לו לדימוי עצמי נמוך. כדי לרפא את המקומות האלה צריך להראות לו שהוא כן שווה.
אפשר להעצים אותו ע''י שמלמידים אותו על סגולת ישראל שבו ואת זה שהוא מיוחד (בשבילי נברא העולם) ואפשר לרפא את הנקודה היותר שורשית, לחזור אל המקרים שבהם הוא נפגע עד עמקי נשמתו ולרפא אותם. להבין שגם אז הוא היה בסדר וזה שהוא שמן זה לא מוריד מערכו.
ככה פותרים בעיה מבלי להגיע לעובד העומק של 'למה אני שווה' כי לא צריך להגיע לשם. צריך לרפא את המקום הכואב וכבר ממילא אדם יבין שהוא שווה. הוא לא יצטרך את סגולת ישראל בשביל זה.
לדוגמה אצלנו בשכבה יש בחור שביסודי הוא היה מוכה וחסר חברים ואחרי שנה וחצי שהוא למד אצלנו הוא סיפר בהתרגשות ובבכי על כמה טוב לו שהוא איתנו כי מעריכים אותו ומכבדים אותו.
לא היה צריך את סגולת ישראל . היה צריך את השורש הבעייתי שבו הוא היה נמצא.

מסקנה: כמובן שאני מאמין בכל התורה ואני מכיר את הדרך של סגולת ישראל ולא ממעיט לרגע. פשוט אני חושב שבמקרים מסוימים לא אמור להיות סיבה לפתוח את 'מה התורה אומרת' כי הבעיה לא מגיעה משם (כמו בדוגמה עם הבחור מהשכבה) .

זה שני ממשקים שונים (אני אקרא להם ב'אני ראשון ואני שני') נ
האני הראשון - יש את האני מצד עצמו שספג חוויות שליליות מהחברה או מכשלונןת וכדומה ולכן הוא פגוע ויש לרפא את זה

האני השני - ויש את ההבנה שאני חלק מסגולת ישראל ועל כך אני שמח ומתוך כך אני פועל.

אם יש קושי גדול כתוצאה מפגיעה של האני הראשון אז לדעתי יש לרפא אותו וכך הכול יסתדר. כמובן שאפשר להעצים את האני השני ובכך לחיות בשלום למרות המחסור של האני הראשון אבל מה הקטע? למה לא לפתור את הבעיות מהשורש?

דוגמה; יש חדר ובו תרסיס שמפיץ ריח רע ותרסיס שמפיץ ריח טוב.
אני אומר לסגור את התריס שמפיץ ריח רע וכך ישאר רק ריח טוב. את אומרת להגביר את התריס שמפיץ ריח טוב וכך לא יריחו את הריח הרע.
אבל מה הקטע? למה לא לסגור את הריח הרע?

"מערבים את אלוקים ואומרים שיהיה בסדר"?

עיין בתגובה שעניתי לגברת הייזל

מה השלב הבא? תעזור לי לסחוב את הסלים מהסופר?..

זה היה מתוך כבוד כמובן

אם היית כותב את זה כסיבה לפנות לפסיכולוגים, ולא לאנשי חינוך ורבנים, הייתי מסכים שישנו לעיתים קרובות הבדל בסיסי בגישה מהבחינה שכתבת שם, ואז היה אפשר להמשיך לדון מהי הגישה הנכונה [או מתי מתאימה כל גישה].

אבל ייחוס הגישה הזו לפסיכולוגים דתיים נראית לי פשוט לא נכונה עובדתית.

את כל התגובות שרשמתי בשרשור הזה.
חידדתי את כוונתי ועשיתי חילוק בין עבודת ה' לדברים נפשיים כמו דימוי עצמי.
אם יש לך שאלות אתה מוזמן

אתה מכיר פסיכולוג דתי שהגישה הטיפולית שלו היא הגישה שאתה מדבר עליה?

אמרתי את זה ממקום אישי.
ברור

אם זה פסיכולוג [אדם שסיים תואר שני בפסיכולוגיה ובעל רישיון לעסוק בתחום], זו נשמעת לי גישה מאוד חריגה.

היה גם קב''ן בצבא .
בכל מקרה ברור שהקצנתי. כלומר הוא לא מציג את זה בצורה שהצגתי אבל ההכללה גסה הוא מחזק את היחס לאלוקים במקום לגעת בנקודות הפגועות באמת שזה יכול להיות דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון בחברה וכו' (שכמו שכתבתי לעיל אין סיבה לעסוק בזה מצד של עבודת ה' אע''פ שזה אפשרי.. ואין לי כוח לענות על זה פשוט תראה מה כתבתי).

ולא אחד שזורק "יהיה בסדר".

אבל מטפל שעולם הערכים שלו מאוד רחוק, עלול לא להבין/להדריך בצורה מתאימה.

ותבין על מה דיברתי..

לפעמים המטפל הלא דתי יכול להמליץ לך על דברים שבשבילך הן קו אדום
או שרק להסביר לו אותך ואת ההתמודדות ומה זה אומר *בשבילך* זה סיפור.
（מה עוד שגם שאם קיים לגלוג/ חוסר הסכמה מהותי/ הלם וזעזוע הוא בהכרח יתבטא בטיפול）

את נוגעת בצד של עבודת ה'. זה לא הצד שעליו דיברתי.

לא מכיר מטפלת, אבל יכול להזדהות ולהשתתף בכאב.

 

 

שיהיה לך הרבה בהצלחה ורק טוב!

לא בטוח שצריך טיפול..

לפעמים צריך איזה שנה שנתיים.. (כן כן .. מלא זמן..) 

וזה לא היה קשר כ"כ ארוך.

אבל מבחינתי זה פשוט היה זה.

כמובן שלא כל אחד צריך את זה!!!

אבל לפעמים רק זה מה שעוזר. הזמן.. 

 

ספק שזה התמודדות מורכבת, מזדהה לגמרי שבע''ה יישפך אור גדול ובהירות🙏

כל השתדלות היא טובה

לפעמים זה נראה לי אובר מסחרי
וגם
שואלת את עצמי מה סגנון הבחורים שנמצאים במאגרים שם.. יש לי כבר מספיק סיפורי דייטים אני לא צריכה עוד הרבה, רק אחד

מישהו מכיר באופן אישי?

עדיף כבר לתפוס קן יונים פנוי מללכת אליהם

פשוט בזבוז זמן וכסף.

 

ואם יורשה לי להוסיף אחת משל עצמי: איך זה הולך? משלמים רק אם מוצאים?

ולא לאתרים ששם כל מי שרוצה לפנות פונה..בלי סינונים

המחירים שגובים חלק מהמקומות הם הזייה מופרכת ושערורייה שהגיע זמנה לעבור מן העולם. חסרי בושה עלובי נפש שעושים כסף מאנשים אומללים.

באמת נמצא אצלי יחסית בתחתית סדר העדיפויות, כי זה נראה כמו משהו מאוד כללי שלא בהכרח מזהה את הדרישה האישית של כל אחד, וגם בכללי מאגרים כאלה בנויים באופן יותר סכמטי ותבניתי

בהצלחה ...

אני ביטלתי דייט בגלל מרחק נסיע של שעה צד אחד. אתה לפחות התחלת. שוב הצלחה, תשתדל לזרום!

אור בהירות הדרך, הלוואי

ושיהיה בקלות ומתוך שמחה ונחת

והשכל לא אומר שמוקדם מדי

שלא כתבת שום דבר עם פודינג או משהו לאכול חח

הוא כתב במפורש "חש צורך פנימי".

 

ב"ה

 

 

שרק היא תוכל למלא.

 

וזה מורגש, ולעתים גם מובן.

ולפעמים דבר נלמד מתוך דבר.

 

הרגש מעורר והשכל חוקר.

 

כשיש קושיה, נפתח המקום לתירוץ.

 

(וכמובן שלחתור זה לאו דווקא הדייטים עצמם)

איך עוד היית 'חותר לחתונה'?

לעסוק בזה ברצינות, להתעניין בניסיונם של אחרים, לעסוק בשאלה מה אני מחפש, לחשוב על בנות מהעבר שמצאו חן כדי להוסיף נתונים לשאלה מה יכול להפוך מישהי טובה למישהי טובה לי, להוריד קליפות שאני מתעצל להוריד כבר שנים כדי שהמפגש יהיה אפשרי בכלל.
להשלים עם המבוכה והסבלנות שדורשים לב גמיש בדייטים, ובלפני ובאחרי.
לעסוק בלהיות ראוי.
להתפלל על התאמה ובהירות ועל תהליך משותף.
ועוד....

על ההשקעה והמחשבה

כשבאים בצורה חופשית, מתוך גבולות יחסית ברורים, לא בהכרח חייבים לדעת בדיוק. ככה, אתה מאפשר את ההיתכנות של המפגש והחיבור. כשבאים עם יותר מדי "רשימת מכולת", זה תוקע סתם, ויכול לחסום קשר שהיה יכול להיות אמתי לחזק.

אבל למה אתה צריך להתנצל על זה שמראה חיצוני של בחורה חשוב לך??

קודם כל, ממש מזדהה! בפעמים הראשונות שהתחלתי לצאת גם אני הגדרת את מה שאני מחפשת בכמה מילים יחסית כלליות שבסופו של דבר התאימו לרוב הבנים בציבור..
אבל עכשיו יש לי ממש בפירוט מה אני מחפשת.
איך זה קרה? התחלתי לחלום. פשוט לחלום. לדמיין ולתאר לעצמי איך אני רוצה שהחיים שלי יראו? איך אני רוצה שהבית שלי יתנהל? איזה סגנון חיים אני רוצה? (אלה שאלות כלליות שאפשר לענות עליהם מכל מיני כיוונים..)
התחלתי לדמיין וללקט מתוך זה את מה שאני מחפשת. מה חשוב לי בחיים. לאן אני שואפת.
אז תשאל את עצמך את השאלות האלה ותנסה לכתוב לך מה עומד מאחורי כל דמיון. מה השורש. תכונות/מידות/שאיפות..
אפילו אל תתבייש לדמיין מה המסלול חיים שהיית רוצה שאשתך תעשה בעתיד ועשתה בעבר. לא בשביל להיצמד לזה ולרצות רק אחת כזאת (זה לדעתי לא נכון בכלל ויכול להוות חסימה גדולה!), אלא בשביל להבין מה חשוב לך בה. למשל- אתה מדמיין אותה כאחת שעשתה מדרשה? אז אולי חשוב לך שהיא תהיה תורנית. אולי חשוב לך מישהי שרוצה עוד, שרוצה מעבר לנורמה. אולי חשוב לך שהיא יודעת ללמוד.. ועוד ועוד..
למשל אמרת שבאלך שהיא תשמע את הדיסק של רמת גן- אולי כי אתה רוצה שהיא תהיה מחוברת לחסידות? אולי כי אתה ממש אוהב מוזיקה ובאלך מישהי מוזיקלית? אולי כי אתה מרגיש שיש בשירים האלה ביטוי לעבודת ה' פנימית ועדינה ואתה רוצה שזה יהיה חלק ממנה גם? (ממש סתם זרקתי פה..)
עוד משהו שיכול לעזור לך- להסתכל על הסביבה שלך. אנשים שאתה אוהב, מעריך, מתחבר אליהם, רוצה בקרבתם- למה? איזה מידות יש להם? מה באופי שלהם מושך אותך? אולי תגלה שיש משהו עקבי שאתה יודע שאתה ממש רוצה את זה בחיים שלך.. וכן לגבי אנשים שאתה פחות מתחבר אליהם- למה? אולי הם יותר מדי שקטים/רעשנים? אולי ממש קשה לך עם אנשים שהם.. (תשלים לבד)

בסוף בסוף, גם חשוב להבדיל בין מה קריטי לך לבין מה ש"טוב שיהיה".. אולי תוציא מתוך כל מה שכתבת 3 דברים שהכי חשובים לך. (יש דברים שאנחנו אולי רוצים אבל אם תשווה אותם לדברים האחרים שאתה יודע שיש בה אז הם ממש מתגמדים פתאום).
יש לי מלא דוגמאות לכל דבר כי אני בעצמי עניתי על השאלות האלה.. ואם תרצה אשמח בפרטי

מוסיפה כמה נקודות-
א. לגיטימי לגמרי שאתה מחפש יופי ומציאת חן. השאלה כמה מקום אתה נותן להם.
וגם- בהמשך למה שכתבה @בתו של, יש מצב שגם מאחורי מראה חיצוני מסויים עומדים דברים כאלה ואחרים (הדוגמאות שיש לי הן יותר של בנות, אבל למשל- פעם חברה אמרה שהיא מרגישה שבחור עם כיפה גדולה/פאות/זקן מעיד על חוסר בושה במי שאתה, על פנימיות שבאה לידי ביטוי בחוץ וכו'. כמובן שזה לא מחייב, אבל..)
ב. מרגישה שחשוב להדגיש שגם אחרי שעושים רשימה ומצמצמים ל3 דברים, כמו שהציעו מעליי- שאר הדברים לא נזרקים לפח. הם עדיין חשובים, אבל הם פשוט כבר לא בהכרח קווים אדומים.
ג. גם אחרי שעשית רשימה כזאת- תן לה כמה ימים, תחשוב ותבדוק. ישמצב שדברים ייראו אחרת.
לפעמים גם אחרי שפוגשים מישהי מבינים שאולי צריך לשנות וכו'.

וגם-
העצה שכתבו מעליי מתמקדת בתכונות אופי של הצד השני.
בנוסף, הייתי ממליצה לנסות לבדוק עם עצמך איך הייתה רוצה שייראה הבית שלך ושל אשתך בעתיד בעז"ה. אין הכוונה שצריך לרדת לפרטי פרטים, או שעכשיו נועלים הכל. אבל אם למשל חשוב לך שבבית שלך לא יהיה מחשב- אולי במהלך הפגישות יהיה שווה לדבר על זה.

בכ"מ, שיהיה הרבה בהצלחה!

שומרת לעצמי
תודה

לא שמעתי כדבר הזה..
גם במגזר החרדי זה לא נפוץ..

גם לי זה תמוהה....

נפגשים בבית של הבחורה.. אז כן, רואים את ההורים לפני כן.

אבל לפגישה ממש, שמעתי על זה אבל זה בד''כ החריג.

אמא של הבחור פוגשת את הבחורה
אבא של הבחורה פוגש את הבחור.
(מכירה גם אנשים במציאות שככה נוהגים. מהמגזר החרדי.)

תמיד אני אומרת להורים שלי שישמחו, כמה חסכתי מהם..

(ודודה שלי נפגשה עם האמא של הבחור והיא הציעה לה לעשות דיאטה..)

שהאבא מדבר עם הבחור בלימוד קודם

מזתומרת עם האבא?

היא באה עם אבא שלה או שהוא מגיע לבד?

 

בכל מקרה זה הזוי, בחיים לא שמעתי דבר כזה (ועוד בלי לומר מראש ).

בתחילת הפגישה מן הכרות כזו
מפדח ממש (לא פלא שלקח זמן לדייט הזה להמריא... )

באת לפגישה ופתאום אתה רואה את האבא? חח

😕

היה נשמע שכל הפגישה הוא היה, עדיין זה מוזר אבל לא באותה רמה.

 

גם לא הייתי שופט, אולי יש איזושהי סיבה מיוחדת לגונן עליה קצת יותר מהרגיל (ואולי סתם האבא מוזר, גם לא אסון).

לראות מי אני וסתם התעניינות זה היהיה כמה דקות אבל זה היה מפתיע

השדכנית אמרה לי בדרך אגב שככה הוא נוהג אז תתכונן (עשיתי חזרה על כל הגמרא מזמן אלול😁חחח )
וזה היה קצת מוזר לא יודע כאילו רוצה לוודא עם מי הבת שלו מעבירה את הערב
זה נראלי רק סימן לדברים יותר עמוקים...

כי תכלס, בעיני, ההפוך הוא המוזר. בייחוד כשמדובר בצעירים.

אני רואה את זה כאכפתיות ואחריות של ההורים.

מה שלא יהיה כל העסק הזה (קרי - שידוכים) מוזר.

אבל כן יש נורמות חברתיות והסיפור הזה חורג הרבה מעבר לנורמה, גם אם הוא מקובל בחברות אחרות.

זה הזוי ומביך אבל תכלס זה ממש טוב!

בתור בן

הייתי מברר היטב

מה הכוונה לברר יותר

אבל כיוון שזה מאוד לא רגיל הייתי מברר שהכל בסדר, ושזה לגיטימי

הוא נוהג ספציפית ועוד כמה אנשים מהחוג הזה ...

הבעיה היא רק בכך שהבחורה לא עידכנה אותך.

 

אולי חשבה שאתה יודע שזה כך. אולי סמכה על השדכנית.

 

מוכרחים לומר, שעצם הענין - אם היית יודע מראש ומקובל עליך - דווקא נראה הגיוני למדי..

 

בחורה שאינה מכירה בחורים מקודם, האבא עושה איזו היכרות קצרה עם הבחור, ואח"כ הבת בענין..

 

 

אני לא בטוח שזה סימן לדברים עמוקים יותר, חוץ מהאיכפתיות שלו לביתו. נכון שאדם שרוצה "להשתלט" על העניינים של ביתו בהמשך, גם יכול לנהוג כך. אבל מצד שני, בהחלט יתכן, שאחרי ההתרשמות הראשונה החיובית, הוא יוצא מהעסק, וההיכרות כולה ביניכם. ויתכן שגם הבת מבינה שאם מתחתנים, אז זה כבר רשות היחיד.. אלו נושאים, שאם הדברים מתקדמים היטב, יש מקום לשוחח עליהם בהמשך.

(ערכתי. חשבתי שהכותב הוא כותבת...)

לדעתי זה ממש לא לגיטימי שהיא לא טרחה לומר לך לפני שאתה נפגש עם האבא.

אני לא יודעת עם איזה סגנון בדיוק אתה נפגש ומה מקובל אצל חרד"לים אבל אני כחרדית ועוד הרבה שאני מכירה,

מאד מקובל שהאבא או שני ההורים פוגשים לכמה דקות את הבחור כדי לתהות מעט על קנקנו ויש כאלו שגם קצת מדברים איתו בלימוד.

אני מאמינה שלבחור זה יכול להיות לא נעים אבל אפשר להתסכל על זה בצורה חיובית - גם הבחור מקבל עוד איזושהיא פרספקטיבה על המשפחה וגם הבחורה מקבלת תמיכה מההורים במקרה שהתרשמו שמדובר בבחור טוב..

וזה הגיוני שהרב יחשף לצד השכלי יותר, היא לא אמורה לפתוח איתו נושאים רגשיים יותר מדי.

ודחו שהיא 'רגשנית' ואני מעדיף 'רגשנית' מאשר קונקרטית.

לברר איתן עוד קצתעל הנושא או שהכי פשוט לנסות דייט ולראות.

הממ...אני גם חכמה ושכלית אבל רגישה ועדינה.
למה זה סותר?

הצד הרגשי בפגישות - לא מוצא חיבור כאשר הבחורה קונקרטית. זה פחות הסגנון שלי.

אם זה לא ממנה אז אולי אלה בנות שמכירות צד מסוים באישיות שלה.. 
בכל מקרה לא הבנתי איפה הסתירה בין מה שהחברות אמרו לבין מה שהרב אמר? 
יכול להיות שהיא בעלת רגישות פנימית ולכך גם החברות התכוונו.. אולי גם רגישות לסביבה, לחברות..
אולי באמת כדאי לבקש שיגדירו לך יותר או שיביאו דוגמאות..
בהצלחה!

אולי היא אמרה להן נקודות שחשוב לה שיגידו.
אם אני יודעת שחברה מבקשת ממני לספר עליה אני בוודאי מבררת על הנקודות שחשוב לה שאציג בפניו. כמובן מוסיפה ומרחיבה ועונה על כל השאלות שלו, אז אולי זה המקרה.. 
ואולי אלה פשוט הנקודות הבולטות אצלה..
אתה עוד לא מכירה את הבחורה אז אל תהיה ביקורתי יותר מדי. 
וכמו שאמרו פה, יש אנשים שפוגשים צד אחד באישיות של אדם מסוים ואחרים פוגשים צד אחר שלו.
בכל אופן, תזכור גם שלפעמים אנשים שונים מגדירים דברים אחרת. למשל רגישות.

על נקודה שמאוד חשובה לי. ומבחינתי כשיש ספק אין ספק - זאת אומרת שאני לא נפגש עד שאני בטוח 🤗

אם זאת באמת נקודה שחשובה לך אז כדאי להתאמץ בשביל לדעת לפני.
אולי תבקש מספר נוסף של חברה?
או אם אתה מרגיש בנוח לפנות שוב לחברות שלה עם שאלות ובקשה לדוגמאות ספציפיות..
תנסה לכוון אותן בצורה ממוקדת יותר..
הרבה הצלחה!

חשובה לי רגישות יתרה, אינטיליגנציה רגשית ויכולת שיחה פתוחה. נפשית משהו.

שהרב לא מכיר אותה כמו החברות .
אל תשכח שהיא בחורה והגיוני שהיא לא תרצה להיפתח יותר מידי מול רב..

חוץ מיזה שכל המילים האלה הן מאוד כלליות. מה זה בדיוק עדינה? מה זה בדיוק שכלית? זה משתנה בין אדם לאדם.
תצא ותבדוק אין לך אפשרות אחרת

אישית, הרבנים מכירים מאוד חיצוני, למה שבת תפתח רגשית ונפשית מול רב?,

לא חושבת שכ"כ מתאים. אלא אם כן זה מקרה מיוחד.

 

(אפילו הרב שאני הכי מקבלת ממנו לא מכיר את האופי ותכונות הנפש שלי לדעתי כמו החברות)

כמה מים ךטחון רק בשביל דייט אחד...
מה נסגר?
תצא-תראה...
ואם פתאום תגלה שחיצונית היא ממש ממש ממש לא הטעם שלך,אז מה יעזור הרגישות הגדולה שיש או אין לה??

הן בעיני המגדיר.. וכאן יש יתרון לחשוב שיש בה משניהם. לכן כדאי להיפגש

יש דברים שאתה צריך לנסות בשטח על עצמך

גם של 60 שניות...

לדעתי ג''כ לעשות בשיחה, בגלל שאחרי הפגישה פנים מול פנים יותר מכבד לדבר בטלפון ולסיים בצורה שתהיה קרובה לאופן שבו נפגשים... בהודעה זה יכול לתת לצד השני תחושה שההשקעה בפגישה וכו' לא שווה כלום וזה יכול לפגוע

אישית יצא לי לעשות שיחות של 40 שניות ואפילו פחות, ועדיין זה מכבד אני חושב

מצטרף לנ"ל

 

 

הימנעות משיחה מתוך רצון להימנע מתחושה רעה

המחיר שלה יכול להיות תחושה רעה

אצל הצד השני

 

במקרה שתהיה מבוכה בשיחה זה פחות נורא

 

 

בכל הכרות יש היפתחות כל שהיא

וקורה שכואב אחרי שכבר יש היפתחות

לקבל הודעה במקום שיחה

היי מה נשמע?
רציתי לומר תודה על אתמול אבל נראה לי שזה פחות הכיוון.....


בהצלחה רבה בהמשך!


הנאה מובטחת בעת סגירת הטלפון.

@מבשר שלום 'הנאה מובטחת'

ב"ה

 

 

בעולם הדייטים יש מבוכה מובנת,

בכל פעם שאתה מוכן להיראות באמת אתה יכול להיות מובך/להיפגע וכו.

לכן אין צורך להשקיע השקעה קפדנית באי מבוכה. זו נוכחות. וזו הדרך היחידה למצוא אותה.

 

שיחה היא מכבדת.

והיא סוגרת את זה הרבה יותר סגור מסמס.

פרידה (גם קצרצרה אחרי שעה) דורשת מקום.

ואז היא מתרחשת היטב.

סמס מתיימר לדלג, ודווקא הוא משאיר פתוח לעתים.

 

תהיה חזק,

תהיה אנושי.

 

בחור שיחתוך אותי אחרי דייט אחד ובגדול עשה עלי רושם חיובי, יש סיכוי גדול שאנסה להציע לו חברה שלי אם יהיה לי רעיון מוצלח.

בחור שיחתוך אותי בהודעה-אני אישית לא אשקול אפילו להציע לו משהי גם אם הוא עשה עלי רושם ממש ממש טוב.

ועוד כמה מאוד-ים
מאוד לא יפה לעשות את זה בהודעה

במידה ומנסחים אותו בצורה נכונה

לדעתי כמה שs.m.s יהיה מנוסח יפה ומכובד וכו' וכו' זה לא מכבד.

להחמיא לבחורה שהיא עושה רושם טוב - אלא שסובייקטיבית זה לא מתאים למה שאתה מחפש.

 

ושהיה נראה לך שזו תהיה הרגשה יותר טובה לשני הצדדים אם תכתוב.

 

[אבל אולי כדאי באמת לשאול בחורות איך הן מרגישות]

לדעתי בקשר כזה קצרצר (זה אפילו לא נהיה קשר...) זה סבבה לגמרי הודעה
לא רואה עניין בשיחת טלפון ומרגיש לי אפילו מיותר הודעה בסגנון נעים ומכבד שהיה מאד נחמד וטוב אבל כנראה שזה פחות הכיוון והרבה הרבה בהצלחה...


אבל אני רואה שכולן פה בעד שיחה אז כנראה שעדיף שיחה

ומהנסיון, זה גם עושה את העבודה (:

אישית הייתי מעדיפה שהבחור היה שולח לי הודעה מאשר להיות מובכת בשיחה.

חד משמעית סמס.
כשהיתה לי סיטואציה כזו והבחור התקשר זה פשוט הרגיש לי מגוחך בטירוף!

תודה סיימנו..

לדעתי ממש חשוב שיחה. אני בתור בחור, השקעתי על הבחורה לקחתי אותה מהבית והחזרתי אותה, ואז באותו ערב, היא פשוט שלחה הודעה, וזה פגע בי.

זה נתן לי תחושה שאני כמו חפץ שמנסים להתחבר אליו, ואם זה לא הולך, אז לא נורא, אפשר לזרוק.

אני מגזים קצת בכוונה,

 

אבל בכל מקרה, גם בתור בחור, אני לא תמיד מעונין בצד הטכני, שזה הולך, זה לא הולך, בכל זאת אני סטודנט באונבסריטה ואשכרה השקעתי עליה ערב..

טיפ למבוכה:

לדבר מהמקום הרגשי (הכאילו חלש) שלך,

ולשדר לצד השני שהוא טוב:

 

- 'התרשמתי לטובה, אבל זה לא מה שאני מחפש'.

- '... אבל לא הסגנון שלי'

- 'היה נחמד (תלוי כמה זה שקר גס...), אבל זה פחות מתאים לי'.

 

בתחילת הדרך לא חשבתי שהן אומרות את האמת,

אבל אח"כ התחלתי להבין שזו באמת לא השאלה מי טוב,

אלא השאלה לצד מי אני רוצה לחיות את שארית חיי.

אבל יש לי הרגשה שהרוב מעדיפים שיחה.
בטח כתבו פה.

בחיים תיתקל בשיחות לא שגרתיות ולא נעימות שתצטרך לנהל. יותר מהשיחה הזו.

וגם אחריהם, זה לא זה? לא נורא תעשי/ה את המינימום תכבד את הבנאדם שמולך ותתקשר
(אם זה קשר יותר ממושך אז תיפגש)

מאיפה זה?

שבת שלום

גם בספר דברים יש משו כזה..

איזה טוב ה'! - לקראת נישואין וזוגיות

ששמו גדעון לב?
בהחלט אפשר לכעוס, אבל חבל.. במקרים כאלה אני מרחמת או צוחקת. מודה שלא קראתי הכל לעומק, אבל לא ראיתי שום התייחסות לכך שבני אדם לא חיים לנצח, ועוזבים את העולם בשלב כזה או אחר...