פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 675)

תנסי לעבוד על התודעה שה' מתכנן הכל בדיוק הפרטים הכי קטנים אפילו אותנו .. להבין שהכל מדויק ולנסות לסמוך על ה'. להבין שהוא איתך לכל רגע.

והדרך לעשות את זה הוא להתבודד כל יום ולדבר איתו ממש כמו אדם אל חברו

אבל תודה על התגובה =)

אל תלכי פעם אחת. כן, תזעזעי את עצמך קצת.

(אלא אם כן זאת חברת ילדות או חברת נפש קרובה קרובה , שאז שייך עצות אחרות.)

 

אבל באמת אני אומרת לך, תרשי לעצמך להרגיש כעוסה, או מאוכזבת , או מקנא, או פשוט עצובה. 

יש משהו באמירה הזו, שאת לא הולכת שתשפיע לדעתי על אח"כ. (לטובה)

 

אם זה מרתיע אותך, ואת לא רוצה ללכת בכיוון הזה, אז באמת צריך הרבה הרבה כוחות נפש. 

זו חברה שמדי פעם חלקנו את הקושי של המצב הזה...
אבל מעניין אותי בכל זאת; תוכלי להרחיב על מה שאמרת, שהאמירה הזאת, של לא להגיע, תשפיע לטובה? למה התכוונת?

אם עד עכשיו הרשת לעצמך רק לבכות, אז אם תרשי לעצמך גם לעשות מעשה יותר קיצוני שמבטא את הכאב שלך, את תרגישי יותר משוחררת אח"כ. 

לי אישית זה קרה, לא האמנתי שבאמת אגיע למצב כזה. אבל היה לי מוחין דקטנות מטורף. ולא הגעתי לחתונה, אפילו לכמה. (אבל לא של חברות קרובות כמובן). אח"כ עבר לי.. (ואולי זה יחזור, אין לדעת. זה עליות וירידות. אבל בעז"ה עוד מעט  תהיה חתונה.. )

 

 

מעניין מה שאת אומרת.. אבל לא מרגישה במקום הנפשי הזה כרגע.. בכל אופן, תודה

1.לשנן כל הזמן שאף אחד בעולם לא לוקח מהמוכן לחברו
2.לנצל את הקנאה לקנאת סופרים-תפילה שתתחתני ותמצאי גם
3.לנסות קצת להיכנס לנעליים שלה,מה שהיא עברה עד שמצאה ולשמוח בשמחתה

אבל אני חוששת ששלושת הדברים האלה לא מספיק חזקים בתוכי בכדי לעמוד באירוע... :/

כשכל החברות שלך מסודרות, את יכולה להתחתן בשקט

הקב''ה יודע הכי טוב מתי הזמן שלך להקים בית והנה זה מגיע גם לחברותייך אז ברור שאוטוטו גם תורך!
זה רק מראה שהדרך עוברת..

ונ.ב. קצת אחרי החתונה יש לך אחלה שגרירות למצוא עבורך את אישך!

התעודדי יקירה

עודדת באמת.

ולגבי הנ״ב - נמאס לי לראות חברות בתור מציעות פוטנציאליות...... לא מצליחה פשוט להיות חברה ככה

אז תשכחי מזה. אני ממש מאמינה בשינוי תודעה כמו שכתבת פה באחת התגובות.

תתפללי לה' על הרצון הזה! בטוחה שתקבלי כוחות מחודשים!




(מה שאני אומרת לעצמי זה פחות להתעסק במחשבות, ללמוד להנות מהרגע. פשוט להתרכז בלחוות. את החברות החדשות. את הקשר המיוחד עם הנשואות. את התינוקות המתוקים. את המפגשים החודשים. את האוכל. את הדודות. את הפגישות המצחיקות/ המוזרות/ המעניינות. וכו' יש כ''כ הרבה טוב)

זו קטע מובנה במערכת שלי, הלחשוב הזה. אבל את לגמרי נותנת לי תקווה והבנה שזה מאוד אפשרי לצלוח את האירוע בשמחה. אמן שאצליח. תודה שוב

הרב יגאל כהן על ראש השנה..

בס"ד

 

שאני הלכתי לחתונה של חברה טובה שהייתה, והיה לי מאוד קשה כבר בתוך האולם.. יצאתי מוקדם, נסעתי הביתה ואיך שיצאתי בדרך התחלתי לבכות בכי ככ עמוק עד שהייתי צריכה לעצור בתחנה בצד כי לא ראיתי כלום..

 

אח"כ היה בין הזמנים ואין חתונות, אבל ידעתי שאח"כ יש לי כמה חתונות של חברות וממש פחדתי.. ובגלל שלא רציתי לבוא שוב בלב כואב, ורציתי באמת להיות שמחה ולשמח את חברה שלי התפללתי על זה ככ הרבה לה', שאני אזכה באמת לשמוח ולשמח. 

וכשהגעתי לחתונה בחופה פתאום התחיל להיות קצת קשה כשעמדתי ליד חברות שלי שכולן נשואות וחצי מהן היו בהריון.. ואז פשוט דברתי בלב עם ה' שאני לא רוצה להרגיש ככה ואני רוצה באמת לשמוח. ואז בריקודים פתאום קיבלתי איזושהי בינה כזו פשוט לרקוד את מה שאני מרגישה (ר' נחמן), ויודעת מה? באמת באמת שהיה לי כייף! אחת החתונות הכי כייפיות שהיו לי פשוט לא הפסקתי לרקוד והייתי עם חברות שלי והנפש שלי הייתה משוחררת, וב"ה גם בחתונות הבאות ככה..

 

ואז הבנתי שהבכי אחרי החתונה שכתבתי למעלה היה פשוט בכי משחרר שבאמת הייתי צריכה אותו, ואחרי זה יכולתי להתפלל באמת בלב פתוח והיה לי יותר מקום בפנים ליותר אמונה וביטחון בה'. ואני כל הזמן אומרת לעצמי עכשיו ובטוחה בזה- שהוא יבוא מתי שהוא צריך לבוא! ככה זה באמת יהיה טוב ומדויק

 

שיתפתי אותך כדי להגיד לך שאני חושבת שלא צריך לפחד מהבכי! בכי הוא דבר שמשחרר ומוציא את הקושי החוצה, ומפנה יותר מקום לדברים טובים בפנים

כתבת שהחתונה היא של חברה טובה, אז כן- תלכי (אני לא מאמינה בלא ללכת..), ואם תרגישי צורך לצאת מוקדם יותר או לבכות תעשי זאת.

ובינתיים פשוט תתפללי לה' שיעזור לך להיות שמחה באירוע ושלא יכאב לך, ובעז"ה הוא ישמע לתפילתך

 

אני מאמינה שגם בתוך הקושי את תצליחי להתחזק ולמצוא בעצמך את הדרך להאמין בה' שהוא מכוון אותך בצורה שהכי מדויקת לך!

הרבה בהצלחה!!

 

 

 

תודה על התגובה המושקעת! קראתי 3 פעמים...
חיזקת. מקווה שאצליח.. (אני גם ממש לא אוהבת ריקודים, אולי זה חלק מהבעיה..)

ובנפש דואבת?
את בן אדם ממש מיוחד, אם כן

הרי לא ייתכן שלא ניתן יהיה לשמוח בשמחתו של אחר! ועוד חבר!
ברור לי שהעניין טמון רק בשינוי תודעה, בשינוי מצבנפש..

אבל כתבת מצבנפש במילה אחת, כמו מצברוח, והפכת את זה הרגע למושג שאני הולך להשתמש בו.

ואתה מוזמן להשתמש. אשלח לך מספר חשבון בפרטי כדי שתעביר לי אחוזים

אני פשוט אשתמש כשאת לא רואה

לא, אין בעיה 🙄

אם מסתכלים מראש אחרת על חברות באופן כללי זה יותר קל. במקום לחשוב נשארה לי רק חברה אחת רווקה או נשואה. פשוט להבין שחברה בחיים זה דבר משתמה ודנמי. כשהיית בתיכון היו לך חברות מהתיכון ואולי גם שנה אחרי אחכ" עשית שירות לאומי הכרת חברות משם וכל אחת הלכה לדרכה. את לומדת במכללה /אוניברסיטה אז יש לך חברות משם שיכול להיות שעוד שנה כבר לא תיהי איתן בקשר לאו דוקא כי התחתנו אלא כי כל אחת במסגרת אחרת/באעזור שונה בארץ.
תעבדי באיזה מקום תכירי חברות חדשות. חברה זה לרוב דבר משתנה כל החיים.
ובקשר לזה שהיא התחתנה ואת לא. החיים הם לא רצף קבוע אחיד לכולם לא כולם מתחתנים בגיל20 וגם לא בגיל 22. כמו שלא כולם מסיימים ללמוד ומיד מוצאים עבודה. לא כל מי שרוצה ילדים יש לו.
ועוד מלא דוגמאות כמו שלא שאלת לדוגמה למה היא נמוכה ואת גבוהה. אז אותו דבר. לכל אחד ואחת יש את הנתונים שהוא נולד איתם, הכישרונות, התכונות.
ואת הזמן שנכתב לו משמיים שיקרו לו דברים כמו נישואין, ילדים ועוד..
אני יודעת שלא לכל אחד זה יכול לעזור גם כי אנחנו חיים בחברה כזו אחידה כולם לומדים בתיכון כולם עודים בגרות כולם עושים שירות לאומי/צבא ו"כולם" מתחתנים בגיל 20 עד 24. אז זהו שלא.
כנראה אלוקים יצר שונות בעולמו. אם כל זה שקשה לקבל אותה. אבל אם מבינים את זה לדעתי יותר קל אם כל מצב.
ומנסיוני האחרון גם אני היחתי לפני חודש בערך בחתונה של חברה טובה. ושמחתי בשבילה מכל הלב. מתוך הבנה ברורה שזה הזמן שלה זה מה שנקבע משמיים בשבילה וזה מה שנקבע משמיים בשבילי. ואין קשר בין הדברים כלל.
בהצלחה ובשמחות אצלך בקרוב
שנה טובה

מפוקסת.
אל תפחדי להיפתח
אבל אל תשכחי את הבירור העקרוני לך.


צודקת שלא כדאי לערב רגשות לפני שהשכל קיבל תשובות לכל.

צריך להזהר גם, ובעיקר, עם השכל!

ונכון
צריך לא לאבד את השכל כדי שיהיה מה לזרוק אחר כך

איך נפלתי אה?

צריך להרים את השכל כמה שיותר למעלה, כדי שהנפילה תהיה ארוכה..

אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן!

עזרתם מתייעצת וכניראה שאמשיך לנסות.. רק טוב בעז"ה!

ושה' הטוב יעזור להחליט נכון

תחשבי על מה שמפריע לך, את יכולה לחיות עם זה או לא?
אם את לא יודעת, סבבה, את לא מתחתנת עכשיו, אבל אם לא, באמת חבל להתאהב.

ונרגעים.

אחר כך שואלים את עצמך האם הנקודות שחשובות לך קיימות.

נניח:

א. ירא שמיים

ב. צנוע

אם מדובר בבחור שמתאים למה שחשוב, יש כימיה,יש חיבור - מצויין.

השאלה היא מה זה 'לא הסגנון שאני מחפשת'

ולא תמיד יש לנו את השיקול דעת הנכון להבין איזה עניין הוא מהותי ואיזה שולי.

לכן ממליץ לך להסביר כאן למה את מתכוונת כשאת אומרת שהוא לא הסגנון שלך

 

 

אנחנו דור שמחפשים צרות מתחת לאדמה, וזה חבל...

לא צריך להתבלבל מכל דבר. הלוואי על כולנו למצוא דבר כזה

 

היה פה פעם שרשור שהביאו בשם הרבה גדולים שהעיקר שצריך לחפש אפילו לא נתפס לנו על הדעת, אנחנו חושבים שגדולי הדור טועים

במקום זה, צריך לראות שיש יראת שמים, יש מידות, יש מציאת חן... השאר זה בונוס מעולה

אם דמיינת בראש משהו מסויים, והבחור לא נכנס למשבצת הזו, אבל חוץ מזה יש לו את כל השאר (מידות, יראת שמיים, רצון טוב ורצון לטוב וכו') אז לא לפסול. יכול מאוד להיות שהמחשבה הראשונית שלך על הסגנון לא היתה מספיק טובה.
אבל אם אחרי כל זה את עדיין לא מתחברת אז תוותרי.

זה בטח ובוודאי לא סיבה לחתוך. ולכן בוודאי צריך להמשיך. אם הקטנצ'יק הזה בתוך הלב יצמח עוד, אל תדאגי, הוא יתגבר על הסגנון שרצית. 

מכירה את המחשבות האלה ככ..
כל ההתחלה לא ידעתי למה אני ממשיכה וכל הזמן שהכל אמר לי די... זה לא הוא...
ובכל זאת המשכתי ורציתי להכיר אותו עוד... הוא סיקרן אותי וענין אותי והיה לי נעים איתו ברמה שלא יכלתי לעצור...
חשוב להקשיב לשכל לבדוק למה הוא מאותת... אבל אם זה רק ענין סטיגמטי או איזשהו ענין לא מהותי שלא נראה לך שישפיע על דרך החיים שאת מעוניינת לבחור בה , אז תני לזה צ'אנס... תפתחי את הלב...
הכי חשוב בעיני בקשר זה להרגיש בנוח ליד האדם שאיתך להרגיש את ולהרגיש בטוחה לידו...

אם הסיבה היא אידיאולוגית, שאלה של תפיסת עולם, סדרי עדיפויות וכד', תעצרי מהר ותוודאי שהרגש לא מידי מבלבל אותך ואח"כ תמצאי את עצמך עם בעל שלא מתאים לך. (הרבה שירשורי תסכול בנשו"ט מתחילים מזה).
אבל, אם הסיבה היא סטיגמטית (אמריקאי, ג'ינג'י, גבוה, נמוך, שקט, רועש, קרבי, ג'ובניק, לומד, עובד, ראלי, הומני וכד') אז זה הזמן לשחרר - יש לי חבר, שעד היום, עשור אחרי נישואיו, אומר שהוא צריך להרביץ לשדכן שהעיז להכיר לו אמריקאית. רק מה לעשות שכשהוא אכשהוא שוכנע להגיע לפגישה ראשונה, אז האמריקאית הזאת (שהוא בכלל לא היה אמור לפגוש, כי הוא לא יתחתן עם אמריקאית!) היתה דווקא מתאימה...

מה זה המשהו האחר שאת מחפשת?

באופן כללי כדאי לשמור על גמישות במודל שאנחנו מחפשים. גם שאול חיפש אתונות ומצא מלוכה...

20180906095632.doc

מומלץ ככלי לבירור התאמה, מסדר מאוד את הארש..בהצלחה!

תודה רבה! באמת שהעצות והדברים שכתבתם נתנו לי כיוונים למחשבה ובדיקה של העניין.. בעז"ה החלטות טובות ובהירות!!

אבל כמו שיש לה' טוב בשביל אחרים,

והרבה...

 

יש לו טוב עצום ומדויק גם בשבילך.

 

רק מה?? זה פשוט עוד לא הזמן

וקשה כשלא רואים את הסוף...

 

אז בע"ה שתתגשם מהר הברכה של סבתא שלך!!

 

 

מצב שכן, בגלל שאנשים יש יותר עניין בחוויה ובמקום האישי, גם ביחס לסביבה לעומת בנים שבאופן כללי מתעניינים יותר במטרה הסופית

זה יוצר גםאת ההבדל בין נשים לגברים ביחס לניקיון ולמרחב ביתי, כי לנשים יש יותר נטייה להשקיע בבית במשפחה ולטפח את ה''מקדש'' שלהם, וגם טיפוח אישי

אז כן.. התשובה היא כן .. חח 

מאוד מאוד מאוד מעניין.

9 קבין לקחה האישה וזה.. זה בא ביחד עם סקרנות, אחרת למה שנדבר סתם הרבה ;)

אגב מחקרים מראים שיחה בים נשים יש הרבה יותר מילים שמבטאות רגשים ובשיחה בין גברים- עצמים.

לנשים יש אופי של ניתוח התנהגות.

ולא כמה בני המין השני. אז אי אפשר באמת לענות על השאלה הזאת.
אלא אם כן חיים בחברה מעורבת ואז רואים את ההבדלים בין שיח נשים לשיח גברים.
אני וחברותיי זכינו לא לדבר (כמעט, בעזרת ה') על אנשים אחרים...
גם אחים שלי וחבריהם כשהם בסביבתי ואני שומעת אותם..
אז אין לי תשובה.

ראיתי את התופעה אצל קרובות משפחה שלי ובכללי.

זו תופעה טובה, כי זה גורם לדאגה ולאכפתיות כלפי אנשים.

ובאמת בקטע טוב.
אנחנו מאוד דואגות לכולם...

כל כך הרבה פרטים מעניינים על ההוא ועל ההיא ואתה אפילו לא רומז מי הם?! 

 

לראות סרטוני חתונה

לשמוע שירי חתונה 

לדמיין דברים כיפיים שאפשר לעשות עם המדוייט או עם החתן 

לקרוא סיפורים על כאלו שמצאו 

לעשות משהו כיפי עם המשפחה...

 

*לקחת הפסקה בלי לגעת , לשמוע, לדבר על הנושא* (אבל כנראה שכבר עשית..)

 

 

באמת שתודה

אבל זה באמת עוזר!

לי זה עזר פלאים

זה לא משהו שתלוי בך,

אבל לפעמים זה נותן הרגשה של-ך אין מוטיבציה,

ואולי הבעיה בך... וזה לא מחייב.

 

יכול להיות שאם תשמעי הצעה ממש טובה ומתאימה,

תגלי שבעצם יש לך הרבה מוטיבציה,

וחוסר החשק הוא למה שאת בתת מודע כבר יודעת שזה לא ילך...

 

אני יודעת מה הבעיה.
וזה לא תלוי בי..
אבל תודה

התכוונתי שלפעמים כשאין מוטיבציה הבן אדם מרגיש שיש לו בעיה,

כי חסר לו מוטיבציה.

אבל ברגע שיש הצעה שנשמעת ממש מתאים וקשור, המוטיבציה חוזרת במהירות.

מה שראיתי שהיה אצלי.

 

כך שבתכל'ס צריך לחכות להצעה יותר מתאימה.

 

התנצלותי אם נפגעת.

אם אין רצון, לא צריך להביא אותו בכח... מתי שהוא זה יבוא...

וזה יבוא
אתה תראה

צריך להבין את המשמעות החשובה של בניית בית בישראל .

את כותבת *לחזור* לצאת משמע שיצאת קודם וכנראה נשחקת/ התאכזבת/ נפגעת או התמלאת בחששות
אם ככה אני חושבת שאת צריכה למצוא את מקור הבעיה- מה גרם לירידת המוטיבציה ומשם להחליט מה לעשות ולמי לפנות.
(חשוב שתתייעצי עם אנשים שאת סומכת עליהם ושמבינים אותך)

ב"הצלחה

באמת .

בנות, תגידו לנו את האמת בפנים, אנחנו לא נעלבים מזה, אנחנו הרי גברים, שכחתן?

כל עוד מקבלים אחד את השני...

א.תלוי בגיל.
 

ב.חשוב לתאם ציפיות  לחינוך של יראת שמים וכיבוד דעות השני ואז זה פחות קריטי.

 

ג.אם כבר יום העצמאות..

 

לפי מה הולכים בכשרות? לחב"ד יש חומרות רבות תמיד ובעיקר בפסח.
מלמדים את הילדים להתפלל בסידור נוסח האב, או נוסח חב"ד (מה שחב"ד קוראים נוסח האר"י)?
האם חוגגים את תקומת ישראל בדורינו, או שרואים בזה טשטוש של הגאולה האמיתית?

וכן על זה הדרך בשאר ההלכות והמנהגים. בד"כ זה לא שאלה, היות שמקובל שהולכים לפי הבעל. אצל חב"ד הכל הרבה יותר לחוץ, לכן חשוב לסכם מראש על דעת מה הולכים.

בהצלחה

אבל, לצערי דווקא אצל חב"דניקים (לא כולם!) פגשתי חוסר הבנה /קבלה שיש מנהגים אחרים, שיטות אחרות, פוסקים אחרים.
לכן, ממש לא אומר לפסול. אבל זה עניין שחייבים לוודא אותו.

לא שמעתי על חב"דניקית שמוכנה לצאת עם לא-חב"דניקים ואז מצפה שהבעל ילך לפיה

או שהתכוונת שבכלל חב"ד פחות פתוחים לקבל הכרעות אחרות? זה נכון לגבי כל עם ישראל בדורנו

תודה @ברגוע על התיוג

זה הרבה רצון טוב והרבה נוכנות לקבל את השונה.
בנוגע למשפט האחרון צריך לשאול את @דונטפנצ'וס! אבל ניראלי שב"ה הוא מסתדר עם היחי אדונינו שתלוי לנו בסלון

וברצינות, השאלה החשובה, עליה אתם תצטרכו לענות בקרוב בעז"ה, היא איך לא מגדלים ילדים מבולבלים?

(לצערי ראיתי יותר מדי כאלו)

מבולבלים זה ענין רחב,גם אני גדלתי מבולבלת ורוב הנוער היום מבולבל.
תודה לה' לא פוחדים מאתגרים. כששואלים אותנו את השאלה הזאת אנחנו מודעים שכפי שידוע לנו זה הילדים שלנו והקב"ה ואנחנו אחראיים עליהם אז שישארו את השאלות וההחלטות לנו.

זה מוקש יותר גדול מיחי אדוננו

חושבת שאם בעלי היה מחזיק מענין המדינה לא הייתי מתחתנת איתו
אבל @חולות כתב על זוג שאיך שאני הבנתי הבעל שם כן קשור לקטע הציוני ובכל אופן הם נשואים ב"ה
ענין של בחירה
וברור שזה לא מתאים לכולם.בכלל לא.

לא בטוח שהרב היה אומר אותו דבר אם היו שואלים אותו לפני.

אפשר לגשר גם על פערים גדולים, השאלה היא אם כדאי להכנס אליהם מראש.

והרב היה אומר אותו דבר. (לפי איך שאני מכיר אותו)

בעלי לא ציוני ולא מחזיק מהמדינה ואני עוד היו בי שרידי דת'ל כשהתחתנו..
השפיע עלי הבחור, מה לעשות (:

זה כל השאר.


והלוואי תתחתן מהר
את הבירורים תעשה בנחת.

וב"ה אנחנו מסתדרים וטוב לנו ביחד.
ברור שלא מתאים לכל אחד. צריך הרבה הכלה וקבלה אחד של השניה.
בהצלחה

יש לי חבר שנשוי לחבדניקית, ומישו שאל את הר'מ שלי אם זה לא פער גדול מדי. והר'מ ענה שהפער בין איש ואישה הוא הרבה יותר גדול וגם איתו מסתדרים.

אם זאת חבדניקית בלב ובנשמה אז פחות.. כי הם תרצה מישהו שלמד בישיבה של חב"ד.
מישהו שהיה ב"קבוצה"( שנה שלימה ב770 של הרבי מילובביץ', לומדים שם הלכות והכל.. ומקבלים תעודה של פוסק הלכה).
היא גם תרצה שהילדים שלה ילמדו במוסדות של חב"ד
תשים פאה( למישהו ספרדי זה ניראלי יהיה קשה כי הרב עובדיה יוסף היה בעד כיסוי שהוא לא פאה).
הנוסח שלהם זה נוסח האר"י. כמו מישהו שכתב פה..
ויש להם היתבטלות מיוחדת לרבי שלהם. בקטע מדהים אבל...
ורוב הסיכויים שהיא תהפוך את בעלה לחבדנ"יק בקיצור.
אבל אם היא בקטע יותר פתוח אז יש סיכוי.. תמיד כדאי לנסות ואין מה להפסיד
בהצלחה רבה בכל מיקרה ושנה טובה

חבדניקים.

ממה שראיתי בחבדניקיות יש סקאלה מאד רחבה.
בין קנאים שבעובדי הרבי- שמבחינתם מה שלא חב"ד- לא יהדות ברמה שלא שומעים בבית שירים לא חב"דניקים ובנוסף קנאים לרבי ולאחר בע"ה יוסיפו ובעזרת הרבי,
ובין אוהדים של חב"ד- כאלה שהם לא מקבבלים את הכל באופן מוחלט, נוהגים לפי מנהגי אבות אך אוהדים את הרבי אך חושבים שהוא נפטר, קוראים בכתבי חב"ד ולומדים ומזדהים איתם אבל יותר בתחום אבודת ה' הפרטית ופחות ביחס למדינה, לגאולה וכד'....

הרב נמצאים איפשהוא באמצע.

לדעתי עדיף מלכתחילה לא להכנס לזה אלא אם כן נמצאים ממש בסוף הסקאלה לכיוון אוהדי חב"ד ואז זה יכול להתאים בתנאי שיש הסכמה לגבי היחס למדינה. זה אמנם רק חלק קטן מכל היהדות אבל זה בעל השלכות פרקטיות משמעותיות.

יום יבוא וגם אני אהיה כזה

"אל תגידו יום יבוא הביאו את היום"
שיר לשלום

אז לא.. כתבתי את זה סתם בתמימות.

בן כמה אתה תזכיר לי?

מי ישמע..

מה שאומר שההקשר מאוד מסוים

מה, אתה ניגנת??

מהמם

המנגינה הזו עם הרגש, היא מחשמלי?

הנעימה הקודמת יותר נעמה לי מבחינת הצליל..

זו נשמעת לי קצת יותר גסה מבחינת הקלידים

כאן הפסנתר אמיתי, אבל אין לי מכשיר הקלטה מקצועי...

כי בד''כ מתחברת לצלילים האותנטיים, יש בזה משהו חם יותר..

אבל הנעימה בחשמלי מאד זורמת מרגשת ונעימה להאזנה.. אולי כי זו הנעימה הספציפית.

מזכיר לי באמת שצריך לחזור להקליט 

תודה לך

לפעמים חבל לי שהתרגלתי וזה לא נשמע בעיני יוצא דופן

ובכנות, משהו שונה בניגון הפעם. לא עליתי על מה בדיוק אבל הוא לא כמו הקודמים

@בת מלך!!!! זה ההפסקות... רגע של שקט, ואחריו התפרצות חדשה..


"תנגני את ההפוגות" (קראטה קיד, שם, שם).

ותודה שאת משתפת גם בזה

ואין לי כח להכל.
אין.



שייגמר.

כשיש לך עוד דברים ...

יש גם ימים כאלה..
קבלי את זה,תהיי שם וזה יעבור!!

וזה מהותי הרבה יותר
מאיזה ישיבה הבחור הזה למד.

מה הקשר איזה ישיבה?

זה בטוח הולך להיות כזה גרוע? ... 

אני צריכה שהשם ייקח לי את זה.

מבטיחה שאני אוהבת אותך.

ודבר שני..חאלס, זה דבר שגדול עלינו.
תשליכי את עצמך על ה' יתברך.
זהו.

אנחנו חיים בעולם מעשי.
זה מצב.
הדבר של להשליך על ה
זה אחרי שאתה בודק היטב את הכביש וחוצה בזהירות.

אפשר לעבוד כדי להרוויח כסף - אבל מתוך שמחה.

וקדימה.
את מסוגלת לחצות בזהירות. מקסימום..תבקשי עזרה שיתנו לך יד/רמז לדרך שטובה לך.

אני יודע שאני יכול לגגל וזה, אבל אין לי כוח..

לא מצאתי.
בקצרה
זה ערב חווייתי שבמין משחק כזה תחרותי
צריך למצוא כמה שיותר שידוכים או רעיונות להם (יש מעגלי שיח קטנים והאחראים מסתובבים ומדרבנים את השותפים שם)
לדאוג לקשר בין שני המועמדים
מי שיצליח לעשות שידוך צועק "מאצ' !"
ומי שיש לו הכי הרבה מאצים הוא מנצח הערב

מאצ = התאמה,מהמילה match

היה על זה כתבה בעיתון מוצ"ש לפני השבועיים שלושה...

הצחקת אותי
הייתי שם היום ודווקא לא חשבתי על זה

יש יריד בקומה מינוס?? טוב לדעת..

זה תמיד מקום המפלט שלי כשאני מחכה לאוטובוס..

הדבר האחרון שחסר לי הוא שדייטים יברחו אחרי גם לשם! 

חישבי פיננסי

רעיון לא רע בכלל.

 

יש גם את הדוכן של צומת, (זול יותר מדברי שיר)

 

ונצחת הכל!

תעשה שת"פ איתם שיעזור, ועוד תרוויח מזה כסף!! רעיון מעולה להעלות את זה למודעות

אבל רק שם חשבתי שאולי זה ילך בינינו
פניתי דרך צד ג'
השאר הסטוריה
תודה לה'

בדיוק אתמול חשבתי שאני כל-כך לא מתגעגע לאוטובוסים, אולי ההפך...

רק ההבנה הייתה שם,הוא לא ידע כלום עד למחרת שהציעו לו

הייתי אומר שזה תלוי עד כמה אתה אוהב את הנושא לא?

אני רוצה את חיי בחזרה

לא מאמין שירדתי לרמה כזאת😅

ידוע שהשירים שלהם לא כל כך חכמים, אבל גאוגרפיה בסיסית

שזה חד משמעית מה שאני מרגיש עכשיו..
ובריזה של הרצועה..
לזכותם יאמר שהם מצליחים כי הם יודעים להשתמש במילים שמדליקות צעירים ישראלים חיילים ושות' (גם אם אין הרבה קשר בין מילה לרעותה)

לפחות מחנכים קצת לציונות...

האמת שאת זה באלי ממש לעשות

המשך, מישהו מכיר?

אין לי ארץ אחרת 
גם אם אדמתי בוערת 
רק מילה בעברית חודרת 
אל עורקיי, אל נשמתי 
בגוף כואב, בלב רעב 
כאן הוא ביתי 

לא אשתוק, כי ארצי 
שינתה את פניה 
לא אוותר לה, 
אזכיר לה, 
ואשיר כאן באוזניה 
עד שתפקח את עיניה 

אין לי ארץ אחרת 
גם אם אדמתי בוערת 
רק מילה בעברית חודרת 
אל עורקיי, אל נשמתי 
בגוף כואב, בלב רעב 
כאן הוא ביתי 

לא אשתוק, כי ארצי 
שינתה את פניה 
לא אוותר לה, 
אזכיר לה, 
ואשיר כאן באוזניה 
עד שתפקח את עיניה 

אין לי ארץ אחרת 
עד שתחדש ימיה 
עד שתפקח את עיניה 

אין לי ארץ אחרת 
גם אם אדמתי בוערת 
רק מילה בעברית חודרת 
אל עורקיי, אל נשמתי 
בגוף כואב, בלב רעב 
כאן הוא ביתי 

בגוף כואב, בלב רעב 
כאן הוא ביתי    
 

אבל לדעתי זה פחד שנובע מ"נפילה" באמונה שלנו. לפחות ככה זה אצלי..
אז בעיני זה פשוט לחזק את האמונה שלנו.. והקב"ה מנסה אותנו דווקא בנקודות החזקות שלנו, לראות אם אנחנו באמת חזקים, אז בואי נוכיח לו ולעצמנו שיש לנו כח לעבור את זה-להאמין בו!

עם כמה שזה כואב עכשיו אין לך מה להצטער על זה בכלל.. אם זה לא זה, זה לא זה וטוב שזה נגמר מהר. גם אם לבחור הספציפי הזה זה לא התאים זה לא אומר עליך כלום ולא מעלה או מוריד ממך בכהוא זה. יהיה את האדם שבדיוק נכון לך, גם שאת תרצי אותו והוא ירצה אותך. תמשיכי להביא את מי שאת, איך שאת, לפגישות ובע"ה תמצאי מישהו שיקבל אותך בדיוק כך כמו שאת.

יצאתי רק עם 4 שהיה יותר מדייט אחד.
אחד היה כמעט חתונה וכמה שהם 2 דייטים. ועוד אחד חודש.

זו ברכה מה'

נכווים הרבה יותר מקשר ארוך שלא עובד.

זה נורא ואיום
איך ברכה עשיתי הרבה תפילות סגולות הכול
ועדיין אנשים לא רציניים

זה שובר מאוד !

הדייטים הראשונים שלי באמת התנהלו ככה.
אחרי דייט אחד או שניים החלטתי אם נראה לי- או לא.
ובאמת- לא עברתי את ממוצע ה1.5 דייטים עם בן אדם...
היום, אני יודעת שזה לא ככ הדרך, וממש משתדלת לנסות להשקיע ולבנות קשרים (כמובן לא במקרה שנראה ממש לא רלוונטי) אבל אני בהחלט נותנת הרבה יותר צאנסים.
וכן, זה הרבה יותר כואב. (כשמישהו שאפילו לא היה נראה לך בהתחלה אבל ניסית ככ לבנות איתו קשר ולהסתכל על הדברים והתכונות הטובות שבו, ואז אחרי זמן מה כשסוף סוף דברים אצלך מתחילים להתיישב- הוא זה שפתאום חותך, אז כן. זה כואב)
אבל לפחות את יודעת מה חשוב, כי באמת שהרבה אנשים ככ מפספסים.
מה הפיתרון?
להמשיך להיות רצינית. ולא לתת לכאב להפיל אותך. ולהאמין ולהאמין. את בדרך הנכונה.

מי שאוכל אותה אלא שרציניים.
מה עושים בנידון ?
נמאס לי כבר לצאת ולהיפגע

שיזרז עניינים

הראשון היה עם בעלי. זו ברכה.
יוצאים ללא צלקות. זה לא תמיד אומר שיש משהו דפוק.
ואגב למעט אחד כל השאר הם לא רצו להמשיך.

האם את מושכת מקרים טיפוליים?
האם את מעודדת התנהגות כזו באופן סמוי?
האם מקור ההצעה לא עושה עבודה טובה?

בהצלחה

כשזה סדרתי זה קצת מוזר.

מסכים גם עם האמירה שלא צריך לחפש קשרים רציניים רק קשר רציני אחד, זאת ברכה גדולה

אני לא יודע אם יש משהו לעשות בעניין, אבל לי זה גם קרה במשך כמה זמן ולא נותר לי אלא לאחל לך שתקחי את זה בקלות ולא תגררי טראומות

גמרי עם התחושה, אני חושב שהדרך היא לסנן עד כמה שאפשר הצעות עם פחות פוטנציאל לכאלה עם יותר, אפילו שזה ישאיר אותנו בתקופות יובש, אבל זה ייתן אפשרות להשקיע במקום הנכון...

עוד נקודה זה שהרבה מאיתנו חווים את התחושות האלה, וזה סירה שאנחנו נמצאים בה כולם בערך, לכן נראה לי שיכול לעזור אם אנחנו מבינים שעל דרך הרוב יש יותר כאלה שלא מתאימים בכלל, וזה חוויה משותפת לכמות גדולה של בנים ובנות..👍

ויאללה תזרמי רק ככה מתחתנים
והבעיה שהם צודקים לפעמים..

לפחות אתנחם שזו סירה ולא קיאק

לכולנו יש בעיות. כולנו גם נכווים מדי פעם מדייטים או מאנשים בכלל.

הייתי חושב יותר לכיוונים אחרים של לבדוק מה אפשר לתקן 'אצלי' ולא רק במה העולם אשם.

וגם זה גורם לקירוב דעות נורא ואיום. וגבר שינצל דבר כזה עלול לנצל עוד דברים

וזו עצה נפלאה לבחורים בפגישות יותר מתקדמות ומרגישים שצריך לעבור ל'שלב הבא'.

חוזרים למחלוקת שהייתה לי בשרשור ההוא על הרגשות.

קירוב דעות - דבר קשה מאוד (גם הלכתית, גם מעשית).

 

אומר את האמת, לי זה בא "בטבעי", אבל אני לא הכי אוהב את זה.

אפילו מאד. אם יורשה לי להגיב.

מסקנה שאפשר להגיע אליה דיי בקלות לאחר התבוננות..





ו.. אני מדמיינת או שהתחכמת שם בסוף?

(אין פיסקה מיותרת באש לבנה)

(מי בוחר אם יש לך את הרשות להגיב?!)

(אני רק מנסה להיות מנומסת..)

ומי שכבר נכנסה שתגיד אם אני צודק או טועה בהסבר

מעניין לבדוק אם זה נכון.
וסורי שנכנסתי. זה היה בלי כוונה...

נו - הפטרת אי הסכמה וחוסר חשיבות.
נו, נו - הבעת זלזול וחוסר שביעות רצון כללית.
נו, נו, נו - קריאת נזיפה אבל תבין לבד על מה כי אין לי כוח להסביר.
נו, נו, נו, נו - אני רוצה שתעשה משהו אבל אני אחרי נטילת ידיים אז אגיד מלא פעמים 'נו' כאילו בפעם הרביעית זה יהיה יותר מובן.


שמחתי לעזור

התגובה שלי נמצאת איפשהו בין הראשון לשני

אזכור זאת

זה חלקיק מתורה שלמה של מדעי המוח ופסיכולוגיה

בגדול זה נכון... אבל כתבתה בצורה מאוד חדה אז חשוב להבהיר שלא כדאי להשתמש על אנשים דבר שלומדים אותו ב2 דקות. 

מה שחשוב לדעת שאנו חושבים בצורה שונה ולדעת לקבל את זה.

אם מעניין מישהו יש ספר קליל שלדעתי הוא מצויין להתחלה "גברים ממאדים ונשים מנוגה"

בהצלחה!