אז הם משחררים בקלות.

הרבה פעמים בחורים עושים את זה דווקא בגלל חיבור רגשי גדול. הם יודעים שפרידה לבבית תשבור אותם ואותך והם מעדיפים ׳לחתוך׳ מהר וקר כדי לא להגיע למקום הזה. זה לא מראה על חוסר רגשות אלא על דרך התמודדות שונה.

שיצאתי עם מישהי במשך חודש והפסקתי לקחתי לי פסק זמן של שבועיים  להפיק לקחים ודברים שהצלחתי ללמוד מזה על האישיות שלי , ויותר מה שאני רוצה , וכמובן להתגבר כי זה קצת מבאס    אני די רגיש  ... אבל מתקדמים הלאה כמו כל דבר בחיים , לא צריך לחזור למה שהיה בעבר כי זה סתם מבאס (טוב תלוי במה )  ... שיהיה בהצלחה רבה רבה 

ככה,

אנחנו מכוכבי לכת אחרים. הצרכים שלנו שונים ונקודת ההשקפה שלנו שונה.

בנים חייבים להחליט, חייבים לדעת. 

בנות ההפך , חייבות להיות בטוחות, מוגנות , שלמות עם עצמן.

כשאישה אומרת לי "לא יודעת." אני מבין את כ"לא"

היא לא אמרה לי "לא", היא לא התכוונה ל"לא", היא באמת לא יודעת.

הבנות מחפשות את העולם המושלם.

הבנים לא. הם מחפשים את המעמד המוגדר במדויק

מה זה מעמד מוגדר?

"יש לי חברה"

"אנחנו ביחד"

"אני מאורס"

לכן בנות שמכירות בנים, בנות פיקחיות , יודעות להגיד לבנים מה שהבנים רוצים לשמוע.

הן אומרות "כן , עכשיו"

כשהן בעצם חושבות "אולי לא ואולי אף פעם"

אבל אם הן לא יגידו "כן עכשיו" הבן ילך לחפש מישהי שתגיד לו את זה ולבת זה לא מתאים, היא צריכה הרבה יותר זמן כדי להחליט.

אז אם בת אומרת "כן" , היא מתכוונת להגיד "אני מוכנה לבדוק" ומחר היא יכולה להגיד "בדקתי, לא נראה לי."

לכן בנים טוענים שבנות לא מסוגלות להחליט ואילו בנות טוענות שהבנים קופצים מדבר לדבר בלי שום היגיון, כי ההגיון של הבנים זה לא ההגיון של הבנות.

ואל תשאלי אותי מה בנים חכמים יודעים להגיד לבנות , כי אילו הייתי יודע את זה , לא הייתי לבד.  

בנות חכמות יחשבו ככה

"למה הוא נותן לי זמן? כי לא באמת אכפת לו ממני , כי הוא נותן לי זמן כדי לנסות לרחרח אצל אחרות"

יודע שלי אישית הנסיון הארוך פשוט הביא למצב שהתחסנתי נגד פרידות, אז יותר קל להמשיך הלאה.

כנראה שלבנות יותר קשה, אבל לא חושב שלבנים אין שום קושי. ראיתי כמה וכמה פרידות שבחורים נשברו מהן. זה לא כל-כך נראים לראות בחור שבור

קודם כל זה בד"כ בא כי עוברים כל-כך הרבה כאב שלא אכפת כבר מכלום.

ואח"כ גם קשה להפתח בחזרה... לא ממליץ.

אתה כן נקשר, כמה שאתה יכול. הבעיה שרוב הזמן אין עומק מהסוג הקדוש בחיבור. וגם אם קרה ויש, אתה מיד אח"כ נסגר. זה רפלקס רגשי לא בריא בעיניי...

אבל לדעתי הוא צודק.

גברים מנקים את המצפון שלהם הרבה יותר מהר מנשים לכן הם נופלים יותר הרבה

(לא כולם כמובן,מדברים על מה שמאפיין את האופי הגברי)

אולי לא אצלך בשכונה, אבל לא חסרות

אלה שנפרדים מבחורה כשהיא מראה סימני התלבטות, זה כי הם מפחדים להיפגע.

(לכן זה נעשה בצורה קרה.. ככה זה שנפגעים)

זה לא כולם, ממש לא.  אני ממש לא חושב שצריך לזרוק בחורה כי היא מתלבטת.

מילא להפרד בנעימות, ניחא.  אבל ככה בקור רוח? לא נראה לי.  

איפה הגבר שאמור להבין ולהרגיע את הצד הנשי?  

גבר הוא לא שק חבטות

זה סימן שצריך הסתכלות פסיכיאטרית

התירוץ הזה, כאילו שנשים הן ילדות קטנות, לא קביל בבית משפט, לא בבית דין ולא אצל פלוני מפונפן

כ"ש כשמדובר בחתונה שזו החלטה די גורלית

לא מבין איך אפשר לא להבין את השני בדבר כזה, ועוד לחשוב שהוא דפוק או עושה בכוונה 

אני מתפלא עליך שאתה חושב ככה

השני. אם לא בא לו על בחורה מלובטת (גם אם זה בחור) זכותו וזכותה.

הק"ו שלך נראה לי הפוך, התכוונת לומר שאם בדבר קטן לא מבין אז בגדול איך יבין? לא יודע. זאת שאלה. אולי אדם כזה פשוט צריך להתחתן עם בחורה שיותר מחוברת לעצמה... לא כל הבנות חסרות יכולת הכרעה, תתפלא!

מתפלא שאני חושב איך? שאי אפשר לכפות על אנשים להתחתן בכח כשלא נח להם? אני מתפלא עליך שאתה חושב ככה...

לא הבנתי איפה ראית שכתבתי משהו על ילדים קטנים? כתבתי שאת ההתלבטויות שלא שייכות אליו תעשה בינה לבין עצמה, ואם היא לא מסוגלת - יש פה בעיה, זאת התנהגות לא בוגרת ובוודאי לא בשלה לחתונה.

אמרתי בהתחלה שאם הוא רוצה להפרד ניחא... זכותו.  (אם זה לוקח יותר מידי זמן.)

נכון יש כאלה עם פחות חששות..

אבל בהודעה הפותחת מדובר על קצת מתלבטת

מה אתה מצפה ממנה? להתייצב כמו חייל ולהתחתן מיד כדי שכבוד הבחור לא יכעס?

נ.ב.

התכוונתי לק"ו שאמרתי

חתונה -חמור, דבר קטן - קל.   

אם הוא לא מבין אדם שמתלבט בדברים גורליים שזה הגיוני,

כ"ש בדברים הקלים (שהיא תחשוב מה ללבוש לדוגמא) הוא יתעצבן

יש התלבטויות לגיטימיות ויש שלא. אני בעד שאנשים יהיו סגורים על עצמם מראש ולא יגררו את הצד השני למסכת טלטולי אגו.

מכיר מקרה של בחור שחיכה לבחורה ארבעה חודשים כשהיא בטוחה שהיא רוצה להתחתן רק לא מסוגלת להסגר על עצמה. זה לגיטימי? זה לא משנה אם זה בחור או בחורה או כמה זמן זה.

יש אנשים שלא מתאים להם, וזה בסדר גמור. וזה לא משליך בכהוא זה על חיי הנישואים שלהם.

יש אנשים שסגורים על עצמם בחיים. אני נגד כל מי שאומר פה, ובכלל, שכל מי שלא מוכן שישחקו איתו כמו ביו-יו שהוא לא בסדר.

ההפך, הצד השני לא בסדר.כן שייך לנסות להבין ולהתחשב או לפחות לדון לכף זכות. זה לא אומר שלהיות אדם שלא יודע להחליט זה אידאלי או לכתחילה.

אתם הפכתם הכל. זה שמתלבט הוא הבסדר וזה שסובל מההתלבטויות הוא פושע

זה לא קל וחומר אז, זה חומר וקל, לא משליכים ככה

יש בזה היגיון, אבל הוא לא מחייב, לכן זה לא כלל.

יש אנשים שיכעסו דווקא כשמעכבים אותם בדבר גורלי, כי זה דבר טעון, הוא פוגע באגו, הוא מעיק, מרגיש כמו זלזול וחוסר רצינות. זה לא אומר שאכפת להם מה הבחורה לובשת וגם לא כמה זמן לוקח לה לבחור

בטח לא ארבע חודשים   

במקרים כאלה שמעתי אפילו מהכי סבלניים שכדאי לחתוך.  אז הנה אנחנו מסכימים

אבל לא צריך לקחת את זה למקום של אגו ולחשוב שהיא רעה ח"ו... אתה בטח בעד לדון לכף זכות.

גם אם זה מעכב אותנו.  זה בטח לא בכוונה.

אם זה באמת קצת, הגבר אמור להכיל ולהרגיע, ולא לברוח עם זנב בין הרגליים

אין לי כוח להתכווח על הקל וחומר אבל ברור שאני צודק!!!!!!

אני מבהיר שלהטיל אחריות על הצד השני, כשצד אחד מתלבט - זה להפוך את הקערה על פיה.

את מסכימה איתי ואומרת לי אולי?

כשמטילים עליך אחריות על כל בחורה שאתה נפגש איתה זה סוחט אותך רגשית פי כמה... ואז הבנות שואלות למה הבנים קרים ועייפים

אני לא מצפה מאישה לעשות בשבילי עבודת המידות

פירוש מיכ"ל על חמשה חומשי חן

מיכל זה שם בדוי

אתם פשוט משליכים הכל על הצד היותר מיושב ובוגר. הצד הזה לא ילד את הצד השני

הגבר לא אמור להכיל ולהרגיע, היא לא אשתו. בגלל זה אמרתי שגבר זה לא שק חבטות. אתם מאבדים את הנקודה. אדם צריך להכיל את מי שהוא צריך להכיל כשזה לא עולה לו. אין שום חובה, ולפעמים אין אפילו מידת חסידות, לספוג הכל.

זאת מידה מוזרה שהתגנבה מהנצרות ליהדות. כמו שהרמב"ם אומר, על מידת הכעס(!!), "ואל יהיה כמת שאינו מרגיש". אדם צריך לחשוב על עצמו לפני הכל (למדים זאת מהלכות צדקה).

זה לא קל וחומר בכלל! חח אני מקווה שזה ברור לך, זה חשוב בלימוד גמרא.

אגב, יצאה לך פירכא יפה לק"ו שהכי נראה בסיסי

אמרתי שהוא יכול להיות גבר ולהרגיע אותה - זו רק המלצה.

(אגב בינינו, הוא בין כך יצטרך להתמודד עם דברים דומים בנישואין)

אם הוא בחר שלא, או שקשה לו,

לפחות שיפרד בצורה יפה ולא בכעס כמו ילד קטן שחושב שמגיע לו הכל עכשיו. 

גם הוא אמור לשלוט בעצמו נכון?  

גבר נמדד בדברים אחרים. אתם מציירים פה תמונה עגומה על חיי נישואים, כאילו תמיד תפקיד האישה להתבכיין והגבר לסבול את זה

אף אחד פה לא נפרד בכעס, היא אמרה בפורש שהוא נפרד ממנה בצורה קרה. אין יותר "בוגר" מזה, להגדרתך

אני רואה את זה כזכות לעזור וגם להעצים את עצמי במידות.

היא אמרה "באופן קר והזוי" זה נובע מכעס כנראה.  

וגם אם לא, זה לא יפה זה פוגע

לא רק שאדם לא לוקח אחריות על המעשים שלו, הוא גם דורש מהצד השני לקחת אחריות על המעשים שלו.

ולא רק זה, הוא גם אחרי זה בא בטענות שלא נותנים לו את מה שלא חייבים.

ואז, גם כל הקהל והציבור קופצים עליו ואומרים לו שאוי ויבוי הוא לא עומד בסטנדרטים המעוותים של התרבות הזאת.

תרבות ה"אני ואפסי עוד" הזאת נוראית. ואיך אנשים תורניים נגררים אליה, לא מבין!

גם גבר שמתלבט, שיתלבט בשקט בחדר שלו עם ה' או הרב או אבא/אמא או חבר טוב.

מה אתה מפיל על הבחורה את האחריות? להתלבט עליה בפנים שלה זה דבר פחות נעים.

זה לא דיון מגדרי, חבל להפוך אותו לכזה...

אם אתה לא מוריד מהאגו שלך ומוותר על הכל בשביל בחורה שבסה"כ פגשת פעם פעמיים - יש לך בעיה במידות/אתה לא גבר/אתה צריך למות() וכאלה

לא קל להוריד מהאגו.

ולא תמיד צריך. זה בסיסי בספרי מידות.

אנשים לקחו את הקטע של הלקבל בזיונות למקום מוגזם ונוצרי, זה טוב בתנאים מסויימים (בד"כ זה כן טוב).

לוותר על האגו תמיד, בכל סיטואציה, בלי לחשוב על עצמך בכלל בד"כ מוביל אותך ללהרגיש חסר ערך ובסוף לדיכאון. לא מומלץ. בטח לא בעולם הדייטים.

אלא אם הוא נביא

כשאדם בוחר לוותר על הגאווה שלו בשביל משהו או מישהו זה להוריד מהאגו.

כשמישהו פוגע בך, האגו שלך נפגע מאליו...

מי שכותב פה בשרשור

אולי די עם הרגישות העודפת הזאת? אין לזה שורש וזה מתכון בדוק ללהפוך לאדם שהרגישות שלו מכשילה אותו.

הפורום מוצף באנשים שעונים על ההגדרה של "איש רגיש מאוד"

אני חושב שצריך לשנות את זה לאיש רגיש מדי

קר והזוי זה פרשנות.

כל בחורה שתראה מישהו שמתנהג קר פתאום תגיד שזה הזוי.

זה לא.

וזה לא "פוגע" בהגדרה, אין פה בעיה בבין אדם לחברו ע"פ דין. אולי יש פה חסרון במידת חסידות, אבל אתה לא תחייב אנשים בלעשות דברים שהתורה לא חייבה אותם.

זה שקשה לצד אחד, בעיה שלו. לדרוש דברים כאלה מהצד השני זה הזוי. ואני לא מבין איך אתם עדיין בראש שאפשר להכריח אדם להקריב מעצמו מה שהתורה לא אמרה

לגבי טענת הפרשנות

איך כתוב: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".    אתה מאמין בפסוק הזה מן הסתם

כל שכן בנות, שיש להן חושים מיוחדים לקלוט את הרגשת הלב של מי שמדבר איתן (בדוק אחי!)

לכן אני מאמין שאם הבחור יפרד מתוך הבנה הן בוודאי ירגישו את זה

אני לא אוהב את הגישה הזאת, וזו טעות חמורה לדעתי..

שלמדנים הופכים להיות רובוטים של ההלכה וכל דבר נמדד ב"אם זה כתוב או לא" ו"האם אני חייב"

משום מה בדרך לגן עדן שוכחים את הלב והאנושיות הפשוטה והנעימה.  אני ממש לא בעד זה

גם לא חובה לענות לאנשים בפורום, למה אתה עונה? 

אני לא חייב להקרין את האהבה שלי כלפי אדם, גם אם יש פה קצת חסד כלשהו.

אני לא אוהב את הגישה שלך, היא הופכת את החברה לבכיינית ומתלוננת

מה שחייב - חייב. כל השאר זאת זכות! ואם מישהו רוצה להיות חסיד, אדרבה. אבל אם לא, אף אחד לא יבוא אליו בטענות אחרי 120...

תפסיקו להשליך כל דיון עלי אישית, אין יותר מכיל ממני. השם האמצעי שלי הוא tupperware. אני חסיד

(אגב, אם הטענה רצינית - יש לא חייב ויש לא רוצה )

אני תמיד צודקק!!!! אני יודע הכללללללללללל ואתה לללאאאאאאאאאא!!!!!!

נה נה בננה. וזה

הרי יש ביטוי שמופיע בתורה ובדברי חז"ל על אישה שניה כ"שנואה"

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.