פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 674)

ער גילאים

1. 5 כשהאישה יותר גדולה, 6-7-10 -כשהגבר יותר

2. 6-7 לא משפיע- זה גם תלוי איכות אישיותית ותקשורת שאנשים מביאים עימם לקשר, וכנראה גם 10 אצל זוגות מסוימים- ספציפית הזוג שאני מכירה נראה שיש קצת קצר..

3.אם יש לזוג יכולת לתקשורת עמוקה אז הפערים מצטמצמים כמו כל זוג רגיל..

4.ברור.

5.פעם זה היה 5למעלה. היום זה 2 למטה ו7 למעלה- פשוט ראיתי שזה לא כזה קריטי, והם היו הכי טובים שלי.

מקור דתי 

1.בחיים לא הייתי חושבת לקרוא לזה זוגות מעורבים

2. תלוי באיזה גיל חזרו בתשובה, מה המניעים ומה היה הסגנון לפני שהשפיע גם על מה עשו ועל צורת התקשורת וההתנהלות..

חלק זוגיות רגילה לחלוטין וחלק היו דברים שצרמו ל-י,אבל לא תמיד זה קשור דווקא לחזרה בתשובה.

3.פעם חשבתי שממש לא, עד שנתקלתי בכמה התנהגויות, והיום תלוי מאד- אבל אבדוק טוב טוב טוב לפני ובמהלך.

4.מאד מאד מאד.

מכירה אישית פער גילאים 6 שנים ו-8 שנים.
הזוגיות בפער של 6 שנים הולכת מעולה, הלוואי עלי כזו זוגיות.
הזוגיות בפער של 8 שנים בהתחלה היתה בסדר אח"כ צלעה עד שנפרדו.

פערים שיש- שיכליים לא קשור לגיל, באיזה שהוא שלב השכל של כולם בוגר והפערים נובעים מההבדלים השכליים ולא מגיל.

רגשיים- ההבדל תלוי בגיל כי כל דבר שאנחנו חווים אנחנו מסתכלים עליו ומתייחסים אליו לפי מה שעברנו בחיים וככל שהגיל עולה, עברנו יותר ונקודת המבט שלנו מתרחבת. אבל אפשר להתגבר על זה עם יש להוא שקטן יותר מהבן זוג בגרות יתר מגילו.

רוחני- יכול להיות פער אבל לא מוכרח. ולהתקדמות רוחנית יש תופעה כזו שזה מדביק את הסביבה.
הסכמתי בפער של 6 שנים. כי זה הפער הכי גדול שידעתי שיכול להיות בסדר.

יש כמה סוגים של בעלי תשובה.

מכיר "חילונים", שעוד לא חזרו בתשובה, שיותר שומרים על עצמם מהרבה דתיים...

1. בין ההורים שלי-7. השאר באזור אותו גיל-4 שנים..

2. 17 שנה, אבל הבעל גרוש. משפיע ממש קצת רק כי הוא מבוגר והיא לא ממש  אבל יש לו רוח צעירה והוא לא כ"כ נראה אז לא נורא..

3. היה מפריע

4.היה מפריע מאוד

אבל עכשיו נחשוד בך...

אנונימי נוח מדי להטרלה וגם מבלבל את השרשור כי כולם עם אותו כינוי

בס"ד

מי שכותב מאנונימי- יודעים שהוא איזשהו ניק בערוץ שפשוט לא רוצה להזדהות..
בפצל"ש אנשים יכולים לקבל את הרושם שזה דמות של מישהו חדש, או אדם אחר...

בס"ד

אם היה זה היה יוצר הרבה באלגן והטרלות..

אפשר לפתוח פצל"ש, ואפשר להצטרף לפורומים סגורים..

בס"ד

הדרך שאני מכירה היא פשוט לשאול אם יש פורום בנושא מסוים שמחפשים..

בס"ד

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f363

צריך לפנות בבקשה למנהלות

מי שלא נשוי הוא לא בזוגיות וגם אין לא משפחה משלו.

(ואיך בכלל שמת לב לזה? אצלי הוא פשוט במועדפים..)

אני חושב שהוא עבר כדי שלא יקפצו לך שרשורים מפורום הריון, או יותר נכון 3 פורומי הריון.

@Admin אני צודק?

זה באמת מייגע ומעייף וכ' וכ'

וזה שלב בחיים,

שאחריו יבוא שלב אחר עם המורכבות והקושי שלו.

וזה ניסיון והתמודדות כמו כל החיים האלה,

כן, יש אנשים שזה נחסך מהם אבל לכל אחד דרכו שלו.

ולדעתי פשוט צריך להבדיל בין מה שביכולתך לשנות,

לבין מה שנראה שאין ביכולתך.

לחפש את הטוב והאור, וגם אם קשה למצוא,

אז להשתדל להרגיש טוב ולהרים את עצמך בכל פעם,

ולעשות לעצמך טוב וגם לאחרים.

ופשוט להתמודד ולבחור להיות שמחה יחסית,

עם מה ש' נותן לך.

כי אחרי ההתמודדות הזו תבוא עוד אחת ועוד אחרת,

וכדי שבסוף נוכל להגיד שהיו לנו חיים דבש,

צריך פשוט לחפש אותו במה שסביבנו,

או לייצר אותו.

הרבה הרבה כוח,

זו תחושה משותפת לרובנו,

אם לא כולנו.

אף אחד לא מלקק דבש.

גם הבחורים הלא רציניים.

אבל יאלה, את צעירה,

וחזקה,

וה' יחד עם הניסיון,

נתן לך כוחות להתמודד ולבחור.

בהצלחה!!

באיזו דרך הכרת אותם?

אולי צריך לבדוק איך להפוך את הדרך ליותר בטוחה??

וברור שעם מקרים כאלה הנפש תהיה יותר עיפה מהרגיל...

חברות שידכו לך כאלה שהיה להם תיק במשטרה?

באיזה רמה הן הכירו אותם??

בפעם האחרונה שהייתי בשבע ברכות דווקא ראיתי מלא בחורים שעובדים וקובעים עיתים,

אבל בגלל שזה אתר וכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה,

ובגלל שהם לא קשורים למסגרת שאפשר לברר בה עליהם,

את בעצם צריכה ללמוד לזהות את זה לפני...

וזו באמת עבודה קשה ולא כיפית.

תקחי את זה בתור דברים שלומדים בדרך:

אה, הוא היה ככה וככה, עכשיו אני יודעת לבדוק את זה לפני.

וכן גם להיות קשוחה ולא לצאת עם כאלה שיכולים להעלות חששות..

לברר ולברר ולברר!! ולא להתבייש להגיד לא מתאים ( במקרה הצורך.)

נראה שמיקדו אותך / מיקדת את עצמך לזרם מאוד ספציפי בציונות הדתית, ובשל כך מצליחה לראות מודלים מסויימים מאוד של בחורים. יש משני המודלים, בהחלט גם ממה שאת מחפשת. העניין הוא שאולי את מחפשת מצד אחד בחור מ"תיוג" מאוד מסוים, ומצד שני שאותו בחור גם יהיה בדיוק כמו שאת רוצה, ואז זה קשה לך יותר למצוא אותו.

ממליץ לך, לנסות להכיר בחורים מספקטרום רחב יותר. לבקש מחברות/מכרים/מכרות להציע לך מגוון גדול יותר, אולי גם לפנות לדכנים שמכירים טווח רחב של בחורים.
אתר שבע ברכות הוא חביב אבל מעט מגושם, ואני מאמין שבהחלט הציבור שנרשם אליו הוא בעל קו די דומה, אם כי אני משוכנע שגם שם את יכולה למצוא "פנינים". אם את באמת בעניין של אתרי היכרויות ומוכנה לעבודה של לברור ולבחור בפינצטה, הייתי ממליץ לך לפנות גם לאתר שליש גן עדן, בו הספקטרום של הבחורים (והבחורות, שלא רלוונטיות במקרה שלך) על הקשת הדתית, גם מבחינה רעיונית (אברך אל מול קובע עיתים - ובלי קשר דווקא לרמת התורניות שלו) רחב יחסית. 

ב"הצלחה אחות!

ובשלב מסוים גם המשדכים (אם יש) ירגישו זה - וזה רק יפגע בקשר (עייפה - במובן הכי רחב של המילה). 

לכן קודם כל, תנוחי. במובן הטוב של המילה. תיצרי לעצמך מרחב חיים שאת שמחה בו, בטוחה בו, מאושרת, קהילה תומכת, 2-3 חברות טובות שניתן לשגע גם ב2 בלילה על כל דבר שבעולם והן לא ינשלו אותך מהירושה, גלידה טובה במקרר, בריאות, זמנים לעצמך שבהם את נרגעת ומתנקה מהיום - בקיצור, כל דבר שיכול לעשות אותך שמחה יותר. בלי שום קשר בנתיים ליציאות, דייטים ובחורים.

מתוך הנקודה הזאת, תביני קודם כל: 

1. את רוצה קשר.

2. את רוצה קשר אמיתי, חזק ויציב.

3. את רוצה לא להילחץ, להצליח להתמודד עם מה שמגיע.

כדי לדאוג שהבחורים יהיו רציניים את חייבת לבחור לעצמך מהם המסננים שלך, על פי ניסיון החיים שצברת - החל מאיך בעצם מכירים (מהחיים? חברות מציעות? שדכנים? אתרים? אימא מכירה מישהי שיש לדודה שלה בן מהמםםםםם?) עבור באיזה דברים לברר לפני קבלת ההצעה (לרוב מציעים לבנות כבר לאחר שמציעים לבן - ככה שכאשר את מקבלת הצעה את מודעת בדרך כלל לכך שהוא כבר רוצה, ועכשיו זה את - זה יכול מצד אחד להלחיץ, אבל את יכולה מהצד השני לקחת את זה למקום של רוגע - דווקא בגלל שהבחירה בידייך, את רגועה יותר, את לא עושה מחשבות רבות והחלטות רק כדי לשמוע בסוף שהציעו אחרי זה לגבר והוא סירב...) ניתן לברר מבחר גדול מאוד של דברים, ומהניסיון שלך תחליטי מה קריטי לך מאוד לברר לפני, כדי לוודא שאת מקבלת לפחות מינימום של רצינות ואחריות בדייט הקרוב. אל תחששי "לחפור" לחברים שלו או לרבנים שלו אם צריך, ויחד עם זה תזכרי שלרוב צריך להקשיב גם למה שלא נאמר, אולי אפילו יותר ממה שכן נאמר עליו - כיוון שכמעט לא תמצאי מקרים שבהם מישהו שהוא מספר לבירורים, יגיד משהו לא חיובי מספיק על הבחור. 



בנוגע ללחץ - קודם כל, כלעיל, תירגעי, תהיי במקום שטוב לך בו בחיים, ומתוך זה תגשי להבנה ש: נכון, יש לחץ סמוי וגלוי בחברה הדתית לחתונה בגיל צעיר. את בעצמך מכירה או שלא מכירה בצורך להתחתן בהקדם, ואת מאמינה בזה/ חושבת שזה מוגזם - ואת ורק את תחליטי מה מתי איפה באיזה קצב ולמה את יוצאת. נכון, אולי תשמעי ציקצוקים, אולי יהיו כאלו שיביטו בך עקום, או כבר מביטים, אבל את יודעת שאת עושה מה שטוב לך, ושעם כל כמה שאת מכירה בערך חברתי כזה או אחר, זה לא יכול לבוא על חשבונך, ובטח לא על חשבון בחור מסכן שיצא עם מישהי לחוצה ולא מוכנה לגמרי ליציאה הזאת.

ב"הצלחה אחות! מקווה שתמצאי את הדרך הכי טובה בשבילך. ומחילה אם זה היה קצת ארוך. שה' יאיר דרכך. 

גם אם עדיין הם יהיו מורכבים ומעצבנים לפעמים - לפחות הכוחות שלך יהיו איתך.

כל טוב! אמן שתבשרי לנו במהרה בשורות טובות. 

אתמול דיברתי עם חברה נשואה והתבכיינתי לה קצת על החיים.

החברה התחתנה אחרי ייסורים ושנים מרובות ביותר,

והיא אמרה לי:

את יודעת, זה שווה את זה.

בלי להוריד את הקושי, את הצער, את כאבי הלב, את העבודה הרבה 

בפשטות,

זה שווה את זה.

והיא לא הנשואה היחידה שאומרת את זה ב"ה.

אז לפעמים צריך להזכר,

למה אני עושה את כל זה?

להשתמש בדמיון, כדי להתמלא במוטיבציה ואנרגיות.

וכן, גם לשהות, להתבונן, לעשות הפסקה זה עוזר.

בהצלחה יקירה...

ממה שכתבת לא יצא לי לגמרי להבין את ה"מגזר" אליו את משייכת את עצמך (אם בכלל) - האם זה החרדי, או החרד"לי, תוני לאומי וכו'. משער מיתר הדברים שאת לא מהאגפים הליברליים יותר של הציונות הדתית. מה שאכתוב נכון בגדול גם לחרדי וגם לדתי לאומי "חזק", נקרא לזה, אבל וודאי שיש הבדלים בין המגזרים ושאי אפשר באמת לכסות את הכל. 

1. את כותבת שלפני חודשיים, בגיל 18, נפגשת פעם ראשונה, וזה היה בשידוך. נפגשתם שלוש פגישות ואז זה נגמר. לקחת לעצמך בערך חודש הפסקה ואז נכנסת לקשר נוסף, הפעם 2 פגישות, ושוב זה נגמר, ועכשיו, בערך כחודשיים לאחר הדייט הראשון שלך, את כבר מקבלת הצעה שלישית לשידוך, ומרגישה שזה "גדול עלייך" ושאת צריכה עוד מנוחה. אם טעיתי במשהו מהשיעתוק שלי מוזמנת בשמחה לתקן אותי בהודעה הבאה.
2. ממה שכתבת יוצא קצב יחסית אינטנסיבי של דבר, בטח ביחס לפעמים הראשונות בכלל שיוצאים. תוך חודשיים להיפתח בפני שלושה גברים (השלישי עדיין לא, אבל עקרונית...) חדשים לגמרי, שאת לא מכירה, וצריכה עכשיו לחשוב האם זה יכול להתאים וכל החבילה - זה בהחלט לא פשוט. סוחט המון כוח נפשי. בטח ובטח כאשר מתחשבים בכל נתוני הרקע שהבאת, שאת בכלל לא מורגלת בשיחות עם בני המין השני, חיית בהפרדה. לגיטימי לחלוטין שתרגישי שאת לא רוצה קצב כזה. לגיטימי לחלוטין שתנשמי נשימה עמוקה (במובן של "ימי החלמה" בהקשר הרעיוני של המושג) ותאטי את הקצב. נכון, חשוב להתחתן מוקדם ואת מכירה בזה ורוצה את זה והכל - ויחד עם זה, את מרגישה שזה מתנגש בך, בחיים שלך, באישיות שלך וברגש שלך. את לא צריכה לוותר לא על זה ולא על זה, רק לבנות לעצמך לו"ז שמתחשב יותר בכל הסובב. יש לך שנת שיורת שמתחילה, את צריכה להתחשב בזה, את כמובן לא חייבת להחליט שבגלל זה את לא נפגשת בתקופה הזאת, אבל את כן לוקחת את זה בחשבון. את יכולה לבחון עם עצמך האם באמת מתאים לך הכלל שלפני פגישה שנייה לא חותכים. את כיולה לבחון את דרך ניתוק הקשר, לפעמים הבאות (בתקווה שבכלל לא יהיו, אבל בכל זאת) כדי שיהיה בצורה שפחות לא נעים, שתהיי יותר שלמה עם המהלך ועם הדרך שבה הוא בוצע. 

3. קצת יותר בנוגע לשנת השירות - את מציגה את הדילמה בצורה יפה ונכונה, ובעצם, את צריכה לשבת עם עצמך לעומק ולבחון מה באמת את רוצה מעצמך, עד כמה את מאמינה בשילוב של דברים כאלו, והאם את בכנות מניחה שיהיו בך כוחות נפש מספיקים לשני הדברים. שוב, גם כאן, זה החיים שלך, לגיטימי שתקבעי לעצמך סדר עדיפויות. את יכולה להחליט שזה קודם או שזה קודם, או להסער בכל הכוח על שניהם ביחד עם אמונה בה' וביכולתך להכיל כמה דברים ביחד.
חשוב בכל מקרה לזכור שהחיים שלנו בדרך כלל אף פעם לא "ריקים". אם זאת לא שנת שירות, אז זאת שנת מדרשה, או שנת עבודה אינטנסיבי לחסך כסף לא-ב-ג, או שזו שנת לימודים, או שנת סטאז' וכן הלאה וכן הלאה - כלומר, המערכת הזוגית בחיים שלנו בדרך כלל תבוא במקביל למערכות חיים נוספות. אני לא "קובע" שבהכרח לצאת בשנת שירות זה כמו לצאת כשאת לומדת לימודים אקדמיים/לימודי תעודה, למשל, אבל אני כן אומר שאת אף פעם לא תימלטי משילוב בין דברים, ומהצורך ליצור סדרי עדיפויות ולו"ז שתואם את כל הצרכים שלך. 

4. הכי חשוב - תצאי, תתארסי ותתחתני בלב שלם, מלב שלם, שמאמין לגמרי ויודע שזה מה שהוא רוצה, כי הוא רוצה, ולא כי הכתיבו לו את זה, ולא כי "זה מה שנכון", אלא כי זה מה שנכון ל-ך.

ב"הצלחה אחות!!!

אם זה דוסים תורניים זה יכול להתפס כחוסר צניעות ודבר שלא במקום.

אם זה לא תורניים, אז כנראה שזה יסתדר.

אז כנראה שזה לא הגיוני.

אלא אם אתה מצדיק מציאות שאדם עובר על ההלכה, ואז אתה לא דוס תורני

וכן, גם לדוסים תורניים נפלט, אבל זה לא אומר שזה בסדר

צריך לשים לב לדברים שהם לא נגד שמירת העיניים...

וגם יש הבדל באיך אומרים את זה.
לא לתת את התחושה שאני נהנה ממך בזכות הבגדים שאת לובשת אלא את חשובה לי ואני שם לב שאת אוהבת להראות טוב...

שמצאת חן בעינהם זה שונה מולמר שהבגד הזה יפה, או שהתסרוקת הזו יפה לך.
אני מצפה שבחור שהבחורה שהוא יצא איתה מצאה חן בעיניו, יגיד לה את זה. זה לא חייב שימשיכו את הקשר.
אבל לומר על בגד או תסרוקת או לו משנה מה ספציפית זה כן תלוי במצב הקשר.

" התחושה שלי, בדייטים הראשונים אין להתייחס לביגוד בכלל, אלא רק לאחר שנוצר קשר רציני יותר. גם אז במשורה"

"וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי - אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן לִמְצא לָהֶם תְּשׁוּבָה"

20180812130105.docx

המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

מתייג:

@מאמע צאדיקה

לצרף למדריך!

עשיתי עכשיו חיפוש רציני כדי למצוא את זה..

איך מגיעים למצב שצריכים נושאי שיחה לפגישה? באמת שואל מסקרנות.

מבין שאנשים עם קצב תגובות כמו שלי כנראה הם דברים גדולים, אבל באמת מגיעים למצב שצריכים דף כדי למצוא על מה לדבר?

הזמן שלו.

ראיון עבודה בפגישה ראשונה בד"כ יהרוס את הפגישה. צריך בפגישה ראשונה להרגיש, לא לחשוב.

אנחנו עדיין לא מכירים את השפה, הניואנסים, האופי. הרבה פעמים נותנים לדברים בפגישה ראשונה משמעות מוטעית, וזה סתם הורס את הסיכוי להמשיך ואז נקלעים ללופ של פגישות ראשונות.

אח"כ זה הופך את מי שעושה את זה לדמות לא רצינית כשמתוך 100 פגישות רק 2 עוברים/ות את סף הפגישה הראשונה

אני חושב שהדבר הזה מוביל לרובוטיות וכנ"ל...

אם מתביישים, זה עניין אחר. קורה, במיוחד לחבר'ה תורניים. וזה מקסים!

בכל אופן, סתם שאלתי מסקרנות.

שקעתי בלימוד ולא שמתי לב לזמן כל-כך (כלומר כן שמתי, אבל לא התייחסתי )

כלומר לא ישן. זה יותר קל מקימת חצות בהרבה

מי אמר שאי אפשר?

אפשר, השאלה היא אם מאריכים ככה ימים

יש מחלה כזאת שאנשים מאבדים את היכולת הפיזית לישון אז לאט לאט הם מאבדים את השפיות ומתים.

גם מי שישן מעט מתחיל להשתנות, אבל זה לא שאני לא ישן בכלל...

אבל כנראה שהשתנו הטבעים מאז.

כי היום אדם שלא ישן 3 ימים ברצף מאבד את השפיות עד כמה שאני יודע
מעתיק מאיזה אתר:

At 72 Hours: Major Cognitive Deficits and Hallucinations

Expect significant deficits in concentration, motivation, perception, and other higher mental processes after many sleepless hours, Cralle says.

“Even simple conversations can be a chore,” notes Kelley. This is when the mind is ripe for hallucinations. Kelley recalled a time he was on guard duty and repeatedly saw someone standing with a rifle in the woods, ready to sneak into camp. Upon closer inspection, he determined he was actually looking at a branch and shadows.

אני יכול לומר איך אני מגדיר אותם:

משיכה: רצון לקרבה, בגלל תכונות כלשהן (חיצוניות או אישיותיות).

אהבה: הערכה פנימית (ערך יכול להיות סובייקטיבי, לאו דווקא הערכה עניינית) לאדם ולתכונות שלו, עם רצון להיטיב ולתת.

התאהבות: דומה לאהבה, רק שהיא בוסרית כי היא מבוססת על היכרות מעטה בשילוב עם רצונות ודמיונות מוקדמים שמושלכים על האדם השני ע''מ להשלים את החלקים החסרים (לפעמים יש התאהבות בהתאהבות, כלומר שמישהו כל כך רוצה אהבה עד שבלי לשים לב הוא 'מתאהב' בשני לא בגלל סיבה אמיתית אלא לשם ההתאהבות וזו בעצם התאהבות בהתאהבות ולא באמת באדם השני).

לדעתי להגיע לאהבה אמיתית זה בהכרח דבר שלוקח זמן, אבל זה תהליך שיכול להתחיל גם בשלב המוקדם של הקשר.

התאהבות, במושגים שלי, היא התוצאה הגופנית של המשיכה שמערבבת לנו את המוח וגורמת לנו לדמיין רגשות.

אהבה היא דבר עמוק ומובנה שלוקח זמן, מחוייבות ועוד.

יש תאוריה כזאת:

לא יודע אם אני מסכים עם כל זה, אבל זה עוזר קצת לקבל תמונה על מה היא אהבה לעומת התאהבות (התאהבות שם נקראת infatuation)

אבל קשה לי להסכסים שהיא נכונה לגמרי, זה מורכב מכדי להגדיר על קצה המזלג, ולא חושב שאני יכול.

מה שכן התאוריות האלה מתבססות על עבודה רצינית במחקר, זה לא משהו שנשלף ממותנו של איזה מישהו

Infatuation = הקסמה, משיכה.

Friendship = ידידות, חברות.

Empty Love = אהבה ריקה (כמו בקשר נטול עומק או עניין).

Companionship = זה דומה לידידות, אפשר גם רעות. כמו חבר טוב, ידיד נפש. מילולית זה מלשון company, חברה, ציוות.

Romance = רומנטיקה.

Lustful Relationship = קשר תאוותני ה' יעזור.

Commitment = מחוייבות.

Intimacy = אינטימיות, קרבה.

Passion = תשוקה.

True Love = אהבה אמיתית, כוללת את כל המאפיינים שבעיגולים מסביב.

@את פניך אבקש

אם לא היינו מתאהבים לא היינו מסוגלים להתחתן.

הרי מבחינה שכלית בלבד, להתחתן זו החלטה די הזויה.

אתה מחליט שאתה רוצה להתחייב לכל החיים למישהו שאתה בקושי מכיר.

לכן הקב"ה ברא את מנגנון התאהבות. זה שגורם לנו להיקשר

למין השני ולפתח רגשות חזקים אפילו אחרי היכרות שטחית.

נכון, זה לא קורה אצל כל הזוגות ולא אצל כולם באותה רמה.

וצריך להיזהר לא להסתנוור מזה ולבחון את הקשר בכל הרמות.

אבל להתאהב זה דבר טוב ובריא שעוזר לזוגות לקחת את הקשר לשלב הבא.

אהבה אמיתית מגיעה בד"כ הרבה אחר כך כי זה דבר שמתפתח לאורך זמן.

בשביל אהבה צריך תקופה ממושכת של חיים ביחד, נתינה הדדית, רגשות שחולקים וחוויות משותפות.

זה קצת כמו בישול.

התאהבות זו האש הגבוהה שמרתיחה את התבשיל בהתחלה, אבל הטעם האמיתי מגיע רק אחרי

בישול ארוך על אש קטנה.

בקשר רומנטי, זו אהבה ברמה נמוכה יחסית, בשלב כזה.

מניח ש@בסדר גמור רמז לחילוק בין רצון לקבל לרצון לתת.

אם באתי לענות לך, ולא לשאלה שלך,

יש לך הרבה רגש, שזה שיא החמוד,

אבל קשה לקרוא לזה אהבה.

זה לא שום דבר, אבל יש עוד הרבה עד שיהיה מזה משהו אמיתי, מלא ויציב.

בהצלחה!

אח שלי ומשפחתו היו אצלנו השבת