פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 687)

בס"ד

עם סינון קל של אנשים כמו הרב שמואל אליהו וכדומה. 

המון חברות שלי קיבלו את ההודעה, שמחו, התרגשו, איחלו מזל טוב ולא קיבלו הזמנה.

מקווה שאף אחת מהן לא נפגעה, בכל מקרה אף אחת מהן לא הפגינה סימני פגיעה.

יש המון שיקולים בבחירת מוזמנים לחתונה ולרוב אי אפשר להזמין את כולם [תאמיני לי, לו יכולתי הייתי מזמינה מאה חברים, בפועל אבא שלי הגביל אותי לחמישים] אז בוחרים על פי קריטריונים מסוימים שלא בהכרח מעידים על הקשר החברי ביניכם.

בקיצור, לא בטוח שהיא תזמין אותך אבל אם היא לא מזמינה אותך- אל תיפגעי, זה בד"כ לא אישי נגדך ואני בטוחה שהיא הייתה רוצה להזמין את כולם.

בס"ד

חוץ מזה שזה גם כי לא שמרת על קשר

לא שמרתי? ממ הקבוצה פשוט התייבשה לה

בס"ד

אבל אני עדיין רוצה שתבוא כי אני מחכה לעוגה

הרבה דברים לא טובים. מכיר אנשים שמתמלאים חולשה קבוע בימי בין המצרים.

יש כאלה שמתקלקלים להם דברים, הרבה תאונות לא-עלינו, כאלה שיש להם נסיונות ממש קשים. כל אחד והדרך שלו להשתתף בצער השכינה

קיט - קכא ונשאר: (אפשר בהחלט לפתוח עוד ספר כשמסתיים!) - לקראת נישואין וזוגיות

ה' נותן לנו מרחב פעולה.

אחרת- אין לנו בחירה חופשית.

ולהתכונן לקראת הבית העתידי. תשאל כל אופה-עוגה שמשקיעים בה מאמץ בערבוב וזמן במרכיבים המדוייקים, תהיה הרבה יותר טעימה.

בקיצור-שתזכה להקים את ביתך בקרוב, ותגיע well-done לחופתך.

אני מנסה לחיות ככה.

כל בוקר לקום להרגיש בלב את השמחה: מודה אני לפניך. על מה שטוב ויפה עכשיו.

אבל בגילך לא חושבת שיש עוד עניין של תינוק שנשבה בנושא..
נשמע שאתה כבר בר דעת בעניין
(סתם כי זה היה נשמע קצת תמוה.. אבל בהחלט לא מכירה לא אותך, לא את הסביבה שלך ולא את הסיטואציה שבה אתה נמצא..)

ואת דעתך בנוגע לידידות וכו'..
פשוט תבין שזאת אמירה כלשהי.
אין בעיה לברר אצל בת על בן או אצל בן על בת (אותי אפילו זה משמח שאני יכולה למצוא בנות לברר אצלן על בחורים.. מרגישה יותר בנוח וגם כי בנות יודעות בד"כ לספר טוב ...). אבל יש הבדל אם אתה זה שמחליט להביא מספר של ידידה כלשהי שמבחינתך ומבחינת איך שזה נשמע היא מכירה אותך טוב ויודעת לספר עליך. יש בזה אמירה מסוימת.
אם לך זה לא מפריע, אז מעולה..
אבל תדע שיש בזה משהו שיכול קצת להרתיע גם בנות שלא רואות בעיה בידידות כזאת.. 

האם הבחור מקל ראש ביחסים? שומר נגיעה? לא שומר? מה היחס שלו לדיבורים "נגועים"? וכיצד התנהל מבחינה תורנית?

בנות גם מדברות יותר, פתוחות יותר מבנים וזה ממש שווה. הלוואי ובנים היו נותנים גם מספר של חברה. הייתי לומדת עליהם הרבה יותר.

נפשית בדייטים.

לפעמים לחץ ועומס חיצוני משפיע על התחושה הפנימית,

ולפעמים לא.

לדעתי, אם אתה מרגיש ממש לחוץ

ואתה רואה שזה משפיע גם על ההתנהלות שלך בדייטים,

תנוח קצת,

ותקדם ותברר עניינים אחרים בחיים שלך.

ויכול להיות שאחרי מנוחה למשך תקופה ,

תראה שאתה לא ממש חייב לחכות שהכל יסתדר.

ואתה כבר מרגיש יותר פנוי, יחסית.

תזכו רק שעודף השתדלות ומאמץ יתרים,

שמשפיעים עליך לשלילה.

לא באמת מקדמים אותך,

והרבה פעמים זו עצת היצר הרע..

תעבור על קורות חייהם של מיטב עיתונאי ארצנו, רובם למדו מקצועות אחרים לגמרי:

"דן מרגלית למד בגימנסיה העברית הרצליה והוא מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים להיסטוריה יהודית בת זמננו"

"עמית סגל למד בישיבת נתיב מאיר ובתיכון הימלפרב שבירושלים. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים"

"רביב דרוקר הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב"

"אורי אליצור שימש מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון "קריית נוער" בירושלים"

למעשה, ההיפך הוא הנכון: כדאי לרכוש מקצוע "אמיתי", ובנוסף לנסות את מזלך בכתיבה לאמצעי התקשורת השונים, ממקומון זניח ועד לערוץ 2.

שחיי השמחה והעונג ייגמרו לו לתמיד..

מהמצב בכל מיני אזורים בארץ לצד חבורת בנות שיושבת כל שבוע ומנסה למצוא את זיווגה מוכיחה הכל.

אתה יושב וחושב לעצמך, לכל הרוחות-כבר מזמן היו יכולים להיות ביניהם 3 שידוכים לא רעים לפחות, אבל כשיש צד שלא רוצה... נוצרת סיטואציה כזו.

הציעו לי כמה פעמים בחורים שונים שכל פעם דחו את ההצעה בלי לשמוע (ולא משנה מי הציע..), כי הם עוד צעירים וכל החיים לפניהם ואולי רק עוד שנה.. רק בסוך השנה.. אחרי החגים.. בלי כפל מבצעים והנחות וכדו'..

ולא מדובר בצעירים ממש, אלא בבחורים מישיבות שרוב השכבה שלהם כבר נשואים/מאורסים

מדובר בביינישים רציניים,

שפשוט מפחדים לקפוץ למיים של השידוכים, או בכאלה עם ראש שרץ מידי קדימה - וחושב על נשיאה בעול של בית ומשפחה..

חוץ מלהשתדל לעשות כמיטב יכולתך במסגרת התנאים הקיימים.

ולהשתדל להבין אותם, הם ההורים שלה ורוצים הכי טוב בשביל הבת שלהם.

ואתה, אל תיקח קשה.

(מודה שהיה לי קשה אם הייתי במקומך).

ואולי כדאי לדבר איתם בפתיחות כדי שירגישו שיש ראש על הכתפיים ואולי אולי תצליח להרגיע אותם קצת.

זה לא קשור להחלטה..

הם מסתכלים קדימה על איך החיים של הבת שלהם יראו ודואגים. הגיוני ולגיטימי.

"כ"ה - אִם הָאָב רוֹצֶה לְשָׁרֵת אֶת הַבֵּן, מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן הָאָב בֶּן תּוֹרָה. תַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ שֶׁיִּרְאֶה סִימַן בְּרָכָה בְּתַלְמוּדוֹ לִפְנֵי הָרַב שֶׁשָּׁם, וְאָבִיו מוֹחֶה בּוֹ לְפִי שֶׁדּוֹאֵג שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מַעֲלִילִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו בָּזֶה. הגה: וְכֵן אִם הָאָב מוֹחֶה בַּבֵּן לִשָּׂא אֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁיַּחְפֹּץ בָּהּ הַבֵּן, אֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶל הָאָב (מהרי''ק שֹׁרֶשׁ קס''ו)"

אני חושב שהבעיה יותר עמוקה מההתנגדויות האלה, אבל אני מנסה להמנע מלהגיב על זה

זהה. הם צריכים להחליט ביניהם, גם אם ההורים חושבים אחרת.

זאת הלכה אחרונה בשו"ע על כיבוד אב ואם.

בכוונה לא הגבתי לכל הנושא

אבל בבקשה שיעמוד לך מול העיניים דבר אחד: זכיתי למצוא את אשתי לעתיד בעז"ה. 

זה הכי חשוב, באמת.. תראה כמה אנשים מחפשים ומחפשים.. והנה ב"ה מצאת!

תשמח בחלקך.

יש הרבה מקרים שההורים עד שהזוג לא מתחתנים לא מצליחים באמת לראות בעין טובה את הקשר,

אבל אחרי הנישואים הם כן יצליחו. יש דברים שלוקחים זמן!

לגבי הטענות שלהם כלפיך, תקשיב, אני מכירה מלא , אבל מלא זוגות שככה התחילו. זה המצב היום.

ברור שהאידיאל הוא שכבר תיהיה עם עבודה מסודרת וכו'.

אבל זה שטויות , תראה כמה אתה עושה. לומד תורה, עושה תואר, מתכנן לעשות צבא.. וגם מצאת כלה בין לבין.

הכל עניין של הסתכלות.. בעייני הספקת מלא! 

לגבי ההתנהלות שלכם בעניין המגורים.. כמו שבוריסה כתבה, לדעתי יש עניין יותר להתחשב באישה.. בכל אופן, עומס של לימודים וגם לנהל בית וגם בעז"ה להכנס להריון , לא הייתי ממליצה על נסיעות ארוכות.. לגבר בעניין הזה אני חושבת שזה יותר קליל..

ואל תשכחו- זאת רק תקופה.. תקופה. לא לכל החיים!

מלא בהצלחה! נשמח לעדכון אם תרצה.. 

מכירה מקרוב הורים שהתנגדו הרבה יותר, (איני יכולה לפרט).

וב"ה היום הם מחילים, מזמינים לשבתות, ורואים שזו עובדה מוגמרת.

מציעה לך להיות נחמד ומכבד איתם, ובמשך הזמן יתגמשו וישמחו איתך.

אגב, לא תמיד זו התנגדות אישית, שמעתי מהורים רבים על קשיי קליטת המצב החדש של בת שעוברת פאזה בנישואין.

                    בהצלחה ובמזל טוב!

מישהי מבוגרת שאני מחזיקה ממנה אמרה לי פעם שלדעתה בחורות שהולכות לטיפול/ שיחות וכו' מגיעות הרבה יותר מוכנות לחתונה. אני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אגיע לשם, אבל אני בטוחה שככל שיותר מעמיקים בלימוד על העניינים האלו לפני חתונה- הקשר הרבה יותר טוב, מעמיק וחזק.

מכירה מישהי,

שחיכתה המון זמן למצוא בן זוג ולהתחתן. 

וכולם בסביבתה הקרובה הרבו להתפלל עליה לזיווג. 

אחרי שהיא התחתנה וילדה את הבן הראשון שלה, היא אמרה לי בברית

"כל החיים עד עכשיו התפללתי על זיווג, אם הייתי יודעת שהלידה תהיה כל כך קשה הייתי מתפללת גם על זה"

ובהקשר למה שכתבת, 

אני מאמינה שטוב ונכון לאמץ לנו ראייה רחבה וללמוד ולהכיר גם מה שכביכול לא נוגע לנו לאותו רגע. 

הן לא רגילות,

מרגיש להן לשווק את עצמן וכ' וכ'.

זו לגמרי בחירה שלך אם להתקשר.

יכול להיות שבפרטי היא יכולה לרשום מגילות על עצמה,

אבל לא במקום שהיא מרגישה שהוא ציבורי מידי...

ולך לא בא שיחה,

לא צריך.

אתה בעצם לא יודע עליה שום דבר ושום פרט, שנראה שאולי יהיה לזה סיכוי?

כי אם ככה, הסטטיסטיקה אומר שאם תתאמץ, זה יהיה יותר לא מאשר כן...

אם יש סיכוי, חוץ מגיל ומגדר, ונראה לך, ואתה רוצה שהיא תרחיב,

אז כדאי להתאמץ יותר.

לפחד לתת את המספר שלהן- מתחזים, סוטים וכו'

בנים פחות..

אם לא היה מה לחשוש היה עדיף לברר הכל ישירות בשיחה מאשר התכתבויות -

שומעים את האדם ,מרגישים אותו וכו'..

לא עדיף ככה?

לא הבנתי למה זה חיסרון לברר באופן שהבנות מציעות..

הבנתי את הסיטואציה נכון? (אני לא ממש מכירה..)

באתרים שאני נמצאב בהם לא ראיתי שיש לבנות חשש כזה...

בפשטות, זה כמו יו"כ - עד שירצה את חבירו.

בלי קשר דווקא למקרה הספציפי.

לא תמיד "לבטל" זו עבירה, גם אם השני לא רצה.

אם עשו "תנאים", אז כבר יותר בעיה.

ומכל מקום, בוודאי רצוי לא להיות עם הקפדה כזו - לא מצד המקפיד ולא מצד המוקפד.

לא יודע מה המקור שלהם, אולי כדאי לשאול שם.

הוא אמר לי ששני הצדדים צריכים לבקש מחילה אחד מהשני. לא חייבים ישירות - אפשר להעביר מסר בעל פה ע"י שליח/שליחה.. ושהשני יגיד לשליח בפה מלא שהוא מוחל בלב שלם..

אני אכן ביקשתי מחילה מהבחור כי אני זאת ששברתי,

והוא עד היום לא ביקש סליחה על זה שהונה אותי וגרם לי צער גדול..

האבסורד הוא, שהוא התחתן כבר.. ואני לא

נשוי כבר כמעט שנה אני חושבת...

מתייגת @יאיר29

נשואה עם כמה ילדים אחרי שעשתה מעשים מפלציים , ואני... לא.

אחרי הכל, הצעד בסוף, היה שלך... אז הוא כבר "קיבל" אע"פ שבוודאי גם את הצטערת על כל התהליך.

ובעז"ה, שתמצאי בקרוב מי שבאמת מתאים וטוב לך.

למה צריך לבקש על דבר כזה מחילה?

אני מבין שזה כואב, וזה לא נעים. אבל אין פה איזו עבירה (אלא אם עושים "תנאים" כמו אצל האשכנזים, או מסתכנים בלשונות של נדרים וכו').

למרות שנראה לי מובן מאליו שכשעושים צעד כזה עושים אותו ברגישות ועדינות, וכמובן שמבקשים סליחה כמה שאפשר. אבל לא נראה לי שזה חיוב מצד הדין, אז המחילה פה היא מידת חסידות

כל הנ"ל נכתב לענ"ד, בלי לפתוח שום מקור או לדון בעניין הלכתית. ט.ל.ח.

מה שמוזכר ב"מי שפרע" הוא כשעשו "תנאים" או בלשונות של נדר, ולא רק לגבי ממון ולא רק לגבי שידוך.

בכ"א הכוונה שם היא שהייתה הסכמה מפורשת. כבר כתבתי על זה.

כמה אנשים פה התחייבו לחתונה רק כי הם התחילו לחשוב בכיוון ואפילו קצת תכננו חתונה? אני יודע שאני לא, יותר מפעם אחת. וככה כל מי שאני מכיר ויודע את הפרטים של המקרה.

כשזה לא שייך למנהג בקהילה או בעדה, נראה לי שבעיקר מי ששבוי ברומנטיקה, או צעיר מאוד לימים, יסכם עם המדוייט/ת "יאללה זהו את אישתי" וכו'

תודה על הציון

מי שמקפיד קודם כל תוקע את עצמו.

יש קטע כזה של אנשים שהם חושבים שהם יקפידו ויתקעו ככה את החיים של האחר, זה לא עובד ככה.

לי היה מקרה שמישהו התנהג בצורה ממש פוגעת ועשה דבר שלא עושים לכל הדעות וכנראה קצת הרבה הייתי פגועה ומאוכזבת ממנו ואולי אפשר לקרוא לזה מעין הקפדה וראיתי שזה עושה רע רק לי ואז עשיתי עבודה עם עצמי ושחררתי..

וגם ביקשתי ממנו סליחה אם פגעתי למרות שאני יודעת שהייתי בסדר בסה"כ

אבל איך שאני מכירה אותו הוא בטח חושב שהוא הקורבן התמידי כי אמרתי את ה"לא"..לפעמים אין מה לעשות עם קפדנים כאלה.  יש גבול כמה אפשר לעשות.