פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 721)

תודה על זה.

לא להתייאש.

 

"עבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר".. אבל זה לא היתר, לא תורנית ולא אנושית. גרוע.

 

תנסי לדמיין איך תסתכלי עוד כמה זמן, אחרי שתתחתני - ותאכלי את עצמך, נגעתי בלי להיות נשואה. מישהו שהוא לא בעלי. סתם בן. ולא בניתי קודם רק ביחס מבפנים, שיטחתי את היחס בגלל ההנאה שמבחוץ. ולא מתוך שאיש ואשתו.

אם תתגברי כעת, עוד תוכלי לעשות רוורס, ולהתחיל רק מתוך נישואין. ולא לעבור על הלכות חמורות. כדאי.

 

אבל צריך להחליט מראש. ממש על מרחק פיזי של ישיבה. מקומות ושעות. יעד ברור ותכנית ברורה. ולא לסחוב סתם לנישואין. 

ממה נפשך? אם זה לא האדם, הריסה למי שכן. אם כן, לא למרוח סתם. 

צודקת, אחרי שנפרצה הגדר מאוד קשה לסתום אותה.

לנפש האדם קשה להיות בדיסוננס ולכן היא מתרגלת ומלבינה לעצמה דברים שהאדם עושה, גם אם הוא עצמו היה מזועזע מהם לפני שהוא עשה אותם בעצמו. לכן חז''ל אמרו "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו (כלומר נעשתה לו כהיתר)".

 

אבל אותו מנגנון הסתגלות בנפש פועל גם לצד השני, לכן חז''ל אומרים "שומר אדם את עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא משמרו". המאמץ לא חייב להיות מאמץ של שינוי מיידי מהקצה אל הקצה - זה באמת כמעט בלתי אפשרי, כל פעם תתגברי על הפעם הזו - "רק הפעם", פעם-פעמיים-שלוש ואז זה כבר יהיה שוב הרגל.

מה המקור של הציטוט השני שהבאת?

מסכת פאה פרק א' סוף הלכה א'.

הלכה נפלאה באופן כללי, המון מימרות ורעיונות חשובים בהרבה תחומים.

נסיון גדול

יפה מאוד מאוד מאוד.

(כדי שהוא ישתכנע... ⁦⁩)

זה היה ממיס,

כל חושי הביקורת שלי היו קורסים באחת מול אחד כזה (אחד רציני אבל)..

יש בתורה הכל. התורה היא שלימות.

מה צריך יותר מזה?

מי שלא מעריכה ,הבעיה בה.

ואיזה כיף לאשתו!

 

 

האם אתה רוצה לעבוד אחרי שתתחתן? כי אם אתה רוצה לעבוד ולא במקצוע תורני אז כדאי שתתחיל לחפש מה מתאים לך. אם אתה לא רוצה לעבוד ורק להמשיך ללמוד או להיות רמ או משהו כזה אז זה מועיל ההתחברות שלך לתורה.
כך או כך- מה זה משנה מה בנות מחפשות? אתה הרי לא תכריח את עצמך להתחבר למקצוע כזה או אחר.
ותשובה קצת יותר ישירה לשאלתך- יש המון בחורות שמחפשות גבר שילמד כל היום תורה, אז זה לא אמור להפריע לך..

אני חושב שטוב לפתח אותם בלי קשר, אבל לא בגלל סיבה כזאת. זה סתם ישעבד אותך.

גם אם תהיה מבין גדול בכלכלה, זה לא אומר שהיא תבין או שזה יעניין אותה.

אבל לצערנו אנחנו לא בעולם שכולו תורה ונורא קשה לנהל זוגיות ללא תחומי עניין נוספים.

לדעתי זה הולך להיות שרשור מאוד חשוב ומעניין...
בהצלחה חבר! מעריך אותך!

אישה במובן הדיבור בינך לבינה. כמו חבר.

עם חבר אתה מדבר בחדר גמ'?

יהיה לכם בעתיד
1) חוויות משותפות לדבר עליהם.
2) רצונת ותקוות.
3) דברים טכנים כמו תסעי ל, אני יאסוף ב
4) שאלות שיעלו בענייני הגות, ובמקום לצטט את תהיה הוגה.

כמו שאישה היא לא חברותא בגמ'
כך לא בפזיק טכנו וכו'

נחכה שישאיר לנו אינפורמציה על רמת הiq

😁

במשהו שתכתוב כאן? התרגלתי לשטויות שיוצאות לך מהמקלדת. שאפו על התגובה. אני איתך

יש לי הרבה קלפים מתחת לשרוול...

על מה אתה מדבר עם חבריך? עם המשפחה? האם כל הקשר והדיבור שלכם סובבים סביב התורה?

אם התשובה היא כן, משמע כל קשריך החברתיים נסובים בעיקר סביב דברי תורה - וואו. מודה שעוד לא פגשתי אדם כזה, אז אין לי איך לאמוד את המצב. מניחה שלי אישית זה היה מפריע, אבל זה אינדיבידואלי מאד.

אם התשובה היא לא, נסה לחשוב על מה נסוב הדיבור היומיומי שלך עם אנשים חוץ מדברי תורה. סביר להניח שתמצא שיש לך אי אילו תחביבים ותחומי עניין, גם אם לא פיתחת אותם, ושווה להתחיל לפתח. לא בשבילה, אלא לגמרי בשבילך

שהרבה יותר משחשוב לי ידע עולם אצל הבחור, חשובה לי אינטלגנציה רגשית: היכולת להקשיב לאחר, להבין מה הוא אומר וגם בין השורות, היכולת לשתף ברגשות באופן מותאם וכו'.

וכן היכולת לנתח סיטואציות, תופעות ומוסכמויות ממקום חכם שמעלה טיעונים חכמים ובוגרים.

שתהיה יכולת שיח ברמה גבוהה ודיון.

כלומר בעיניי היכולת היא החשובה ולא כל כך בסיסי הידע עצמם.

וכבר יצאתי עם בחורים שלומדים תורה ולא ידעו להסביר למה, או הרגישו נחיתיים עם זה, וזה הכי מבאס. אם אתה לומד תהיה גאה בזה! זו נקודת כוח ולא חולשה. תדע למה אתה לומד ומה זה נותן לך ואל תתנצל על זה.

בהצלחה רבה!

שאותי זה היה מרתיע.
לא כי אני חושבת שהתורה היא שולית
אלא כי באופן כללי אני חושבת שטוב להיות אנשים עם רחבות נפשית.
אישית, חונק אותי להיות בחברת אנשים שנמצאים בד' אמות של תורה ושום דבר אחר לא באמת מענין או מדליק אותם.
אבל, זה שאין לך ענין, זה לא אומר שלא יהיה לך. יכול להיות שבגלל העיסוק האינטנסיבי בתורה, עוד לא פגשת משהו נוסף שמענין אותך.
טכנאות רכב,נגרות,חשמל, רפואה משלימה, הסטוריה, גאוגרפיה, טכנולוגיה,מחשבים. יש כ''כ דברים בעולם.

אך בפועל אני מרגיש שחוץ מלימוד התורה אין שום דבר שאני מבין בו או שהוא באמת מעניין אותי... לא פיזיקה אנגלית או מחשבים לא גוף האדם לא היסטוריה לא טכנולוגיה לא פוליטיקה לא כלכלה לא תרבות. ואפשר להוסיף עוד נושאים..

לר מכיר נשים שישבו לפטפט סתם על פיזיקה, על אנגלית, על מחשבים, על גוף האדם על טכנולוגיה. זה טוב לדעת. כשצריך זה מצויין. אבל ןןדאי וודאי שזה לא עיקר השיחה. קשה לעשות מזה שיחה.
על היסטוריה פוליטיקה תרבות אפשר אבל ממש לא על בסיס קבוע. אלו לא דברים שמדברים עליהם. לפעמים כדאי כשהאשה שואלת ואתה מפגין ידע. אבל עיקר השיחה זה לא על נושאים כאלו. בעיקר לא על נושאים כאלו.

אני בן. בייניש. אבל גם אך הייתי אישה דוסית שלא מבינה כלום בתורה אבל מעריכה את זה-הייתי מוצא על המון דברים לדבר איתך.

חוץ מזה במאמר מוסגר. מה אתה חושב שאתה זה שתדבר? 9 קבין מי נטל? היא תדבר אתה תהנהן לה מידי פעם ותתאמץ להשחיל מילה.

היא תהנה שאין לך על מה לדבר. ככה רק היא תדבר

כי כל העולם ברחובות בשבת,
כך שלא בא לי להיתקל באנשים שמכירה עם מישהו שעוד לא מכירה. 🙊🙉🙈

אי אפשר לעשות דייט בסקייפ

כמובן שהתכוונתי רק לדייט ראשון.

זו פגישה בעלת נופך קצת שונה, אבל זה לא מרגיש לי כמו ״שלב״.
לענ״ד, בכל אופן.

או צהרים עד צאת שבת כי השבתות קיץ בימיינו

אין משהו מיוחד יותר מידי מדייט רגיל רק צריך להיות מאוד מדוייקים במיקום שקובעים ובשעה כדי שלא יהיו פדיחות -אין פלאפונים לתקן ולעדכן.. 

לא יצא לי

אבל נשמע ממש נחמד

 

מסקרן אותי - לקראת נישואין וזוגיות

לא חושבת שדייט בשבת הוא שיגרום להרגשה שרצים מהר, כן חשוב להיות קשוב לצורך והקצב שלה תמיד ובלי קשר..

כיף לשמוע, בהצלחה רבה בעז"ה!

מה עליית שלב בזה?
גרנו באותה עיר, במשך השבוע כל אחד היה במקום אחר, הוא למד בישיבה רחוקה. הכי נח להפגש בשבת.

אם זה מתאים לה, זה לא אמור להלחיץ. לא יודע למה שבת אמורה לגרום קרבה בלתי רגילה. זה כן שונה, אבל לא מהבחינה הזאת.

דווקא יתרון להיפגש בשבת, יותר נחת ולא צריך לשלם עליה. ( )

בהצלחה.

אנחנו לא גרנו במרחק הליכה, וכשהקשר התקדם קצת עשינו שבתות ביחד וזה היה מאוד חוויתי, עשינו שבת אצל הדודים ושבת בר מצווה של המשפחה ושבת בחג סוכות אצל זוג חברים שלו. כן לחכות קצת אבל זה דווקא ממש חשוב בעיניי. רואים את האדם בזווית אחרת, יש יוצר זמן ופניות ולפעמים מכירים יותר את המשפחה והחברים של הצד השני וזה גם חשוב.

לשאול את הבחורה. מה את חושבת על פגישה בשבת? אולי לספר סיפור ולשאול מה דעתך.. ואז תדע הכי טוב

תגשש בעדינות ותראה אם מתאים לה

פגישה ראשונה. בישוב. לא הייתי עושה את זה שוב (פגישה ראשונה בישוב, לא קשור לשבת), אבל דווקא הלך טוב ומאז אנחנו יחד כבר שנים רבות.

 

נראה לי שמאז נפגשנו הרבה בשבתות, כי הוא היה חייל.

נראה לי שלהציע לה רעיון כזה לא ילחיץ אותה. מקסימום תעדיף שעדיין לא. "נגנו את זה לפי השמיעה" - תהיו גמישים וקשובים לצד השני. נשמע שאתם מסתדרים ממש נחמד בזה.

דגש במקרה של פגישה בשבת - מובן שצריך לקבוע היטב-היטב את המקום והשעה, בהיעדר פלאפון...

לדעתי מעולה ויותר כיף כי אין את המסביב של יום חול, הכל בנחת, אין לחץ, אין פלאפונים, אפשר להתרכז אחד בשניה...


אנחנו לפני החתונה כמעט כל שבת היינו נפגשים וזה היה מאוד כיף..

אני מאמינה בכוח שלנו לייצר את הרצון וכך לאפשר את היכולת.

אפשר להשתמש בחשיבה חיובית, דימיון, שירים מסויימים, לעשות מעשים שאחריהם הלב יימשך.

אז -
א. צריך להגדיר מהו הרצון שרוצים לעורר.
ב. להתאים לעצמי את הדרכים לשם כך.
ג. לזכור שזו עבודה ותהליך.

ככה לפחות זה מסתדר אצלי..

האמת זו שאלת השאלות... ⁦⁩

או שבעצם זה ההבדל בין לעורר את הרצון ללהמציא/להגדיל את הרצון..

 

כשיש רצון לא ברור, או רצון מדוכא, אפשר לעזור לעורר אותו

לא להתחיל מאפס

צריך המון יראת שמים וענוה. שנזכה.

 

יש דברים אני חושבת שהוא יודע יותר ממני.
יש לו רב... הוא יציב מבחינה תורנית.
לא חשבתי על זה יותר מדיי. פשוט רציתי לנסות. חוצמזה אני לא יודעת עד כמה זה באמת ישפיע אם הוא לא דתי מבית. הרי אם הוא בחר בדרך הזו, זתומרת שהוא רוצה לילך בה ולהישאר בה. בע"ה גם את הילדים שלו הוא יגדל בדרך הזו. מבררים. וה׳ יכוון אותנו לדרך נכונה.
תצליחי.

העיקרי בשבילי זה כמו ש"לך דומיה" אמר.. מבחינת המשפחה..

המשפחה שלו די מגוונת. רק התחלנו.. אנסה לעדכן על המסקנות שלי

כמו שיש הרבה דרכים להיות דתי מבית.

זה לא חייב להיות מסובך.
חוץ מהמשפחה, אולי.

זה לא קל. במיוחד כשגם שלך כזו .

אם לא, אל תאכילי את עצמך סרטים...

אני בתור דתיה מבית אמרתי שלא אצא עם חוזרים בתשובה,ובכל זאת ניסיתי.
ולומר את האמת,הוא הבחור היחיד שהחזקתי איתו "תקופה"
אבל לא התאים מבחינה תורנית.
הוא היה פחות ממני והיה לי קשה עם זה.

אבל עדיין כל אחד גם מרגיש אחרת,יכול להיות שלאחת אחרת זה לא היה מפריע.
יש בחורים חוזרים בתשובה שבאמת חזקים יותר מדתיים מבית,אז אל תיפסלי זאת ,

בהצלחה

אני נשואה לאחד כזה (פחות או יותר. משפחה מסורתית)

מוזמנת בפרטי אם תרצי

ההבדל בניהם זה בעיקר ברקע המשפחתי וגם שאחד בחר במציאות הזו ואחד נולד אליה..בסופו של דבר שניהם קרובים לבורא עולם..

אף פעם לא הייתי בסיטואציה שהכל הלך לי טוב

חחחחחחח

ועכשיו ברצינות-

כנראה יש משהו בבסיס ההרגשה שלך. רצון לברוח נובע מחרדה. השאלה מה עורר את החרדה?

אפשר לעצום את העיניים ולשאול את עצמך מה מפחיד אותי, והמחשבות והרגשות יעלו  ויסבירו מה קורה. 

האם זה מרגיש טוב מדי ואת מרגישה לא ראויה לטוב הזה?

האם יש בו משהו שמאד רחוק מהחלום שתמיד היה לך ולכן זה מלחיץ לוותר על חלום?

האם המחויבות מלחיצה?

הפחד שפתאום אולי פתאום יקרה משהו לא טוב לקשר?

הפחד לעזוב את המוכר ולשנות את כל מהלך החיים?

הפחד מהבלתי נודע?

ברגע שלרגשות יש שם אפשר לעשות עבודה.

בהצלחהרבה!!

דייקת ממש.
כשאני חושבת על זה- חלום.
זה בעיקר החלום.
הוא באמת אחלה, מתוק, צדיק.
אבל כל כך כל כך רחוק ממש שאי פעם דמיינתי ורציתי.
אז פשוט בא לי לברוח. לפני שמשהו מתחיל.

שאת לא מבינה עד כמה...

אני אגיד לך מה אני אומרת לעצמי במצבים כאלו

קודם כל החלטתי שאני לא רוצה שהמערכת הסימפטטית שלי היא זו שתגרום לי להוריד בחור מרוב חרדה.

כשאני מורידה בחור אני רוצה לעשות את זה מתוך רוגע.

ואיך אני מרגיעה את עצמי

אני ממש אומרת לעצמי בתקיפות שאין מצב בעולם! פשוט אין! שאני אמצא את עצמי נשואה לאדם שאני לא רוצה בכל ליבי מרצוני החופשי להיות נשואה אליו. ואי לכך ובהתאם לזאת אני יכולה להמשיך לצאת עם הבן אדם הזה עד שיתברר לי אם הפער בין החלום למציאות יצליח להיעלם, כי אין חשש שאני אמצא את עצמי נשואה אליו בכפיה.

ואז החרדה קצת פוחתת, השליטה חוזרת לידינו, ופשוט הולכים כל פגישה מחדש לראות איך הקשר נוצר והאם הוא משנה משהו בתוכינו.

ובמקרים כאלו כדי להפחית את החרדה אפשר גם להעביר מסר לבחור שאת לא ממהרת לשום מקום, שאת בודקת, שאת לא מהאלו שאחרי כמה דייטים מתארסות. 

 

ואני אוסיף עוד משו קצת פילוסופי וחופר-

יש גם מקום לדעת שיש חלום וזה מדהים ואוטופי וכיף, לפעמים גם הוליוודי כזה מהמם. ויש את המציאות. וסביר להניח שלא תהיה השקה מלאה ביניהם... ככל הנראה כשתפגשי את בן זוגך תצטרכי לוותר על חלקים מסויימים מהחלום. ולכן כל דייט כזה 'לא חלומי' שאת ממשיכה ומנסה, כמובן במידה ויש סיבה, את עובדת על המקום הפנימי הזה שמעז להסתכל למציאות הלא מושלמת בעיניים ולשהות שם.

 

הצלחותתתתתתתת

אני תכף אצרף פה שיר שכתבתי בדיוק על זה שהעליתי לא מזמן...

זמן - לקראת נישואין וזוגיות

ושיש לי אגו, שנפגע שכשלא מעריכים אותי נכון..

משתתפת בצערך, יקרה.

ואני אוהבת שלא הכל צריך להיות טוב,

ולא מכל דבר צריך ללמוד.

זה סתם, קשה ועצוב ומתסכל וקודר בלי שום טוב שמסתתר.

השליליות הזו מעודדת אותי.

סליחה על החצי פריקה לא ברורה.

ונשיקה לך 

אבל הכל לטובה.
אפשר ללמוד מכל דבר, זה תמיד טוב, אבל גם אם לא יודעים מה ללמוד מקושי מסויים, יש לו גם מטרות אחרות: לכפר על עוונות למשל.
ועיקר לא להתפחד כלל. אין מה לפחד, את בחברה טובה יש עוד הרבה רווקים ורווקות שעוברים את התהליך המחשל הזה. אני משתדל לתאר לעצמי שהם מתמודדים עם האתגר הזה ביחד אתי, ואני כבר מרגיש פחות בודד.
אבל באמת אין מה לפחד. יש מצב שתתחתני ממש בקרוב ויצא שסתם פחדת לשווא

פעם קראתי בספר של חני וינרוט שלא מעודד אותה ש"הכל לטובה", כי היא עומדת למות והיא לא מצליחה לראות מה טוב בזה. אז היא מצאה לעצמה פירוש ל"כל מה שה' עושה הכל לטובה" והיא אומרת כל מה שה' עושה לך, תעשה את זה לטובה. כל נסיון שהועמדת בו, תעשה ממנו מקסימום טוב, מקסימום מתוק.

מוקדש ל@שמשועננים

 

חיזקתם ועזרתם לי!

 

ענוה.להעריך כל דבר ש ה' נותן לי
ענוה שלא מגיע לי כלום
ענוה להבין ש"לא מחשבותי מחשבותיכם"
זה הדבר הכי גדול שקיבלתי ועוד הרבה

הי שידוכים זו תקופה של אי ודאות ואי בהירות. באמת תקופה שאני מבינה שאיני מנהלת את העולם כרצוני (ולפעמים קשה לדעת מהו רצוני מרוב בלבול..)
מתוך כל הקושי ייתכן וצומח כח ועוצמה פנימית. גמישות מחשבתית. פיתוח חשיבה בריאה והרבה הרבה השלמה וקבלה עם מי שאני ומה יכולתי..
אני פשוט מרגישה שמה שלא יהיה כל עוד אני מחוברת לעצמי ולבורא, כל מה שאני עושה וכל מה שקורה לטובה..

סתם התחשק לי להזכיר לך...

רק שהוא שם תמונה מחתונה, לדעתי זו הייתה כוונת המזכירה.

אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו והנייר סובל הכל

איך אני יודע?
אני שומע את הבנות בעבודה מרכלות על זה.

שבעיקר דיברה, אבל נראה לי שזה קצת נכון אצל כל בחורה.

(מכוון לדברים של @רחפת)

שמעתי באוזניי דברים יותר גרועים, זה לא מלמד על "בנות"...

בריאות רוחנית? (צדיקים מתוך שמחה, חסד, אורה של תורה, שלימות וכו') ⁦⁩

אם כן- לעולם לא תשיגי את מטרתך, פשוט- תמיד תגלי חסרונות. וגם אם מתישהו תמצאי אחד כזה ייקח לך שנים...

ההצעה שלי אלייך: אל תחפשי בחור מושלם. תחפשי בחור שיש בו את המידות שאת מחפשת ברמה טובה, השקפת עולם זהה, שהוא צדיק וירא שמים.

תתמקדי בדברים החשובים, את כל שאר הדברים שאינם מהותיים- תעזבי. כמובן חשוב שתהיה תקשורת טובה ביניכם

אם כן, אל תמשיכי.

אם לא, תני לו הזדמנות אמיתית ואל תחשבי שאת מסוגלת להכיר אותו בדייט אחד ועוד הראשון שלך מעולם.

לא צריכים להיכנס לשיקול הדעת.
תבחני את הקשר בפני עצמו.

לא צריך להתחתן עם הראשון כי הוא הראשון ולא צריך לא להתחתן עם הראשון כי הוא הראשון.

כאילו אם הבחור עונה למה שחיפשת למה סתם להתחרבש ראשון אחרון..
תעשי מה שאת מרגישה כיף לך איתו? יש לך מטרה? האופי שלו טוב?

ובאמת עשיתי הכל כדי שזה יקרה (משמע, לא היה לי חבר מעולם עד שהגיע הבחור שהמטרה איתו הייתה חתונה כי היינו בגיל המתאים), והקב"ה רצה אחרת.

אין השוואות, אין את האהבה הראשונה שתשאר איפה שהוא בזכרונות שלך, כל דבר שתעשו יחד יהיה חדש לך. יאוו זה פשוט שובה לב.
הוא היחיד שיגיד לך שהוא אוהב אותך, שיחכה לך עם זר חמצוצים או יתקשר לאחל לילה טוב.
הוא היחיד אליו תפתחי רגשות אמיתיים.

הטענה שאולי את מפספסת בחור אחר יכולה להגיע כלפי כל בחור ובחור שתצאי איתו, גם העשירי וגם המאה.
"מה' אישה לאיש" אם אין סיבה ממשית לא הייתי מוותרת על קשר רק כי קיימים עוד גברים בעולם שלא עמדתי על טיבם וטבעם.
תהני מזה ובעזרת ה' מאחלת לך להתחתן עם הבחור שהכי מתאים לך (ולדעתי שווה לך לגמרי אם הוא יהיה הבחור הראשון).

לידע איך שהוא ה' יעזור

כדי לא סתם להוריד שידוך
וכדי לתת הזדמנות .



אבל אני לא באמת בקיאה.

לגמרי לגיטימי לא לספר הכל בשלב הבירורים. לפעמים זה לא יהיה מהלך נכון, אבל בסופו של דבר גם אותו בחור שקיבל לא, ידע שהוא לוקח סיכון, כשהוא לא סיפר את זה בשלב הבירורים.

וברור שיש הרבה דברים שמקבלים פרופורציות שונות כאשר זה מסופר בדייט שלישי/ רביעי מאשר זה מסופר בהתחלה (לא חסר זוגות שהתחנו אחרי שקיבלו מידע כזה או אחר, והיו נפרדים אם היו שומעים על זה לפני כן...).

יש לי חברה חולת סכרת וגם אותה הרב הנחה לא לספר מיד. נשמע הגיוני והוגן.

למה??? למה לפסול בשנייה ששומעים מחלה כרונית??

יש כל כך הרבה מחלות כרוניות. חלק שמצריכות טיפול תרופתי ותו לא. חלק שאפילו את זה לא מצריכות.

גם בתוך אותה המחלה יש רמות שונות שלה. דוגמא- קרוהן- מחלת מעיים דלקתית כרונית.

יש חולים שצריכים לקחת תרופות כל יום וזהו. יש חולים שצריכים להקפיד על תזונה מסוימת בלי תרופות. יש חולים שצריכים שילוב של שניהם יש חולים שצריכים אחד משניהם או שניהם רק בתקופות מסוימות בחיים וממש לא באופן קבוע (בא בהתקפים שתדירותם משתנה מאחד לאחד) ויש כאלה שצריכים טיפול תרופתי מסיבי, ניתוחים, תזונה מלאכותית, כריתת מעיים צורך להיות צמוד לבי"ח. זה מרגיש לי מאוד סטיגמטי לפסול ברגע ששומעים מחלה בלי לברר איזו מחלה ומה הרמה שלה אצל הבן אדם הספציפי הזה.

וכן, לגיטימי מאוד בעיני לספר רק בפגישה שלישית. לא כדי להונות. הוא לא סיפר אחרי האירוסין. אלא כדי למנוע שמועות וסיפורים וריכולים של חצי עולם ואשתו. שידע רק מי שצריך לדעת וזה רלוונטי לו ולא כל מי ששמע את השם שלו וישר בצירוף מצבו הרפואי. וכן, גם שלא יפסלו מיד בלי להכיר ולראות ולשמוע ממנו. לדעתי זה הגיוני ביותר. הוא לא מנסה 'לחפות' על מחלה עם אופי. הוא מנסה להראות שקודם יש אופי ואז מחלה. שהמחלה זה לא שם ראשון שלו אלא משהו שהוא מתמודד איתו מהצד ולא מנהל לו את החיים. הוא רוצה שתכירי אותו ורק אז תעשי את השיקולים. הוא רוצה שיהיה לך יותר מוטיבציה לבדוק אודות המחלה וההשפעות שלה על החיים המשותפים ושלא תפסלי אוטומטית רק כי שמעת את צמד המילים מחלה כרונית ואין לך כח להיכנס לזה. 

למה בחור מקסים ומדהים ואכפתי ומוכשר וכו'... שהקב"ה החליט להעמיד לו נסיון צריך להתחתן עם מישהי בעלת מום ולצמצם כ"כ את האפשרויות שלו?!

אני מכירה אנשים עם מחלות כרוניות, אתן רק כמה דוגמאות שתביני למה זה כ"כ כואב לי...

1) בחורה מוכשרת, חכמה, יפה, צעירה, עדינה, חברותית. שיש לה איזו שהיא מחלה כרונית שקשורה בעקיפין למערכת הרבייה- היא לא משפיעה במאום (!!!) על התפקוד היומיומי שלה ו... על הפוריות ח"ו. זה לא פוגע בנ"ל בכלל. המחלה מתבטאת נטו בכאבי בטן שברגע שהיא נוטלת תרופות הם מפסיקים כליל. ירתיע בחורים? סביר להניח שכן. בלי שום סיבה!!! מה אכפת להם שתקח כדורים אם זה לא משפיע על כלום? צמד המילים מחלה כרונית.

2) בחור מדהים, ירא שמיים, מוכשר, וכו'... צליאקי. לא יכול לאכול גלוטן. למה הוא צריך להתחתן עם מישהי בעלת מום? למה אף אחת לא מוכנה לקחת על עצמה להכין אוכל בלי גלוטן?

3) בחור עם קרוהן. ברמה נמוכה. מאוזן על ידי תזונה. כשיש התקפים והם לא תדירים לוקח גם תרופות. אבל למה פוסלים אותו? כי יש כאלה שאצלם זה מסובך? אצלו זה לא!!! 

אז כן, הגיוני לספר בפגישה שלישית ( זה גם לא מאוד מתקדם, זה השלב שבו זה מתחיל להיות רציני אבל לא מידי.) ואנחנו כחברה צריכים ללמוד להכיל 

שוב סליחה אם זה מעט תוקפני. נכתב ברגשות מעורבים 

 

מה הבעיה במישהי עם מום?

היא פחותה במשהו ממישהו??

למה גם מישהי עם מום לא יכולה להתחתן עם מישהו שיש לו "רק" מחלה כרונית?

כתבת בלב מדמם, סליחה, אם כבר אז עד הסוף.

 

פשוט זה לא נראלי הוגן לשדך מישהי עם מום רק למישהו עם מום.

הכל תלוי איזה מום וכמה חמור המום וגם מישהי עם מום וגם מישהו עם מום יכולים להתחתן גם עם אנשים רגילים ובריאים.

הכל נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות

כנראה שלכל אחת ואחד יש את הבסיס שחשוב לו בחייו האישיים ובחיי זוגיות.
אבל אם החולי שלי הוא לא מום ואפשר לחיות מעולה אז אפשר למצוא משהי מקסימה שהחולי שלה הוא לא מום... וכך עדיף לתפיסתי.

הרבה אנשים מתחתנים עם חולי צליאק.

(לדוגמא גיסתי חולת צליאק)

בס"ד

לא בא לי להרחיב כל כך פה אבל בהחלט יש מה לבדוק ולברר בנושא וזה לגמרי לא מתאים לכל אחד. אה וגם מי שכביכול רק לוקח תרופות יכול להדרדר וזאת מחלה מאד בעיתית שאין לה באמת פתרון)

(באמת לא באלי להתדיין על זה, אני כן מסכימה שמחלה כרונית זאת לא סיבה לפסילה מיידית אלא לבירור)

והאמת היא שבהרבה מקרים זה מה שרבנים מדריכים לעשות. אם באמת זו מחלה שאינה פוגעת בתפקוד שלו ואין לה השלכות דרמטיות על החיים כדאי קודם לאפשר היכרות עם האדם ועם האופי והכשרונות שלו ואח"כ כמובן לספר הכל ולא להסתיר כלום. המחלה היא לא הכותרת של האדם, היא עוד משהו נלווה. למה שכל בחורה שרק שמעה את השם שלו בהצעה מקרית צריכה להיות מעורה בחייו האישיים ובכל פרטי התיק הרפואי שלו?
נראה לי סביר לגמרי. וכמובן שאם לא מתאים לך זכותך לסרב וזהו. אפשר להבין.

מחלה אצל הצד השני זה דבר מרתיע בהחלט.
ומתסבך.

יש למשל אנשים שחולים בפטרת בין אצבעות הרגלים שאם לא מטפלים בזה תרופתית באופן קבוע (מורחים משחה), אז זה חוזר כל הזמן. אז על זה לפסול?

אם בן אדם פוסל על משהו זה לא אומר שהוא פוסל אנשים כאלה באופן כללי אלא שהוא לא מוכן, אין לו כוחות, להתמודד עם העניין הזה. זה ממש לא אומר כלום - אם הבן אדם יותר טוב או פחות. מחלה כרונית זה קשה, לא כולם מוכנים להתמודד עם זה, וזה לגיטימי.

אבל, (וזה לבעלת השרשור), הרבה פעמים היתרונות וההיכרות שנעשתה עם הבחור בשלוש/ארבע הפגישות עולות על החסרונות, ומביאות לך את ה"למה". אני לא ארצה לצאת עם מישהו שיש לו איזושהי בעיה כי אין לי סיבה להכניס את עצמי מראש לזה. אבל אם אני מכירה את הבן אדם - והוא מדהים, והקשר יכול להיות מדהים.. בקיצור אחלה גבר, אני כן אשקול את העניין לגבי הבעיה, ואולי אחליט שאני מקבלת את המחלה ומוכנה לללמוד להתמודד איתה. 

בכל אופן, דייט שלישי/רביעי, זה נשמע לי הוגן, לא מתאהבים עדיין בדרך כלל בשלב כזה והרגשות לא מבלבלים עדיין, אבל מכירים קצת ויש על מה להתלבט בשלב זה. 

בהצלחה!

יש אנשים שאם לא מכירים אותם יחשבו שהבעיה הרפואית שלהם זה סוף העולם. וכשקצת מכירים יותר- פתאום הכל מתגמד ובכלל לא מפחיד. כמובן זה תלוי עד כמה הבעיה הרפואית פוגעת בתפקוד או מסוכנת או גנטית או כל משהו חמור אחר...

היה בחור שהייתי איתו בקשר ,שאחרי שידענו הכל אחד על השניה הוא נזכר להגיד לי שהוא לוקח כדורים שבלי הכדורים הוא לא מאוזן ויוצא משליטה לפעמיים ושוכח בצורה כרונית,וגם יש לו תזוזות ידיים לא נשלטות.

אמרתי למה אני צריכה את כל זה??למה לא סיפר לי לפני הכל?
כאב לי מאוד להיפרד ממנו,גם הרבה ממקום של רחמים עליו.
והיה נראה כאילו הוא רגיל שנפרדות ממנו בחורות אחרי שמספר זאת.
מה אני יגיד לכם.לא קל😶

הצעה כזו
ירד על משהו אחר
אבל לא חשבתי לפסול בכלל
כרוך בטיפונת סבלנות ואחר כך זה מרגיש רגיל
(ואני בת...)

בזמן האחרון אני מגלה שהרבה מהמקרים בפורום,
קרו לי גם...

היה לא נורא בכלל.


גם שידוך
ובנפרד ללא קשר,
אדם עם נתונים דומים,
בהזדמנות אחרת.

סה"כ יש לי כמה חברים כאלה והדיבור איתם - אחרי שמתרגלים - לא מרגיש מאוד מוזר..

שהבעיה אצלי אחרת. זה היה מייצר דמיון שגוי של מנת משכל נמוכה ואני בכוונה מדגיש דמיון. שאין לו אישית אחיזה במציאות

"בסדר גמור" , זה באמת רק דמיון שגוי
הגיוני לפסול כי יש כאלה שזה באמת מציק להם
אבל אין לזה שום קשר למנת משכל
בעיה פיזית לגמרי
שוב תודה לכולכם

כדאי לתת צאנס.
זה מאוד תלוי בו ובהבנה שלו, יתכן שיבין היטב או מספיק טוב, או שלא יפריע לו - מה שמפריע לאחרים. בהצלחה!

גימגום קל,
ורק אחרי שנפגשתי הבנתי למה לא רצה לדבר לפני בטלפון

כשהוא היה רגוע הגימגום היה פחות,כשהוא היה לחוץ בהתחלה זה היה יותר.

אבל זה נגמר ולא בגלל הגימגום.
כל עוד מבינים את הצד השני שמדבר,זה בסדר מבחינתי 😌

אפשר לקחת שיר ידוע כמו הללוי-ה או שיר אחר מפורסם ולכתוב עליו שיר רלוונטי לחתן ולכלה

אפשר להכין משחק רביעיות חמוד נורא:

כותבים כותרות שונות כמו: תכונות ייחודיות. מוזרויות חמודות. מילים ששגורות בפיה. תחומי עניין. וכו'.

על כל כותרת עושים ארבע קטגוריות ומכינים קלפי רביעיות. הכותרת למעלה וכל הארבע אופציות מתחתיה. צריך עלשות את זה כמה שיותר מצחיק ולרדת עליה קצת.

אפשר להכין מצגת עם תמונות וקטעי שירה, לא לוקח הרבה זמן.

כל אחת מכינה אוכל ועושים את זה בבית של משהי ואז אפשר לשיר ולהשתולל.

פעם הכנו לוח משחק ענק מבריסטולים צבעוניים וקשרנו את הרגליים (להוסיף עניין...). מכינים קלפי משימות (שירי שיר לכלה אותו את ממציאה ברגע זה, ברכי את הכלה עד שנגמר לך האוויר וכו') וקלפי זכייה (לכי שלוש צעדים קדימה וכו'), כותבים על כל ריבוע בלוח אם זה קלף זכיה או משימה או סתם או אפשר גם הפסדים כמו לדלג תור וכו'. ואז זורקים קוביות ומתחילים לשחק. זה נורא כיף!!!

וגם קובעים נושא כמו 'זוגות' או 'דברים למטבח' וכל אחת מביאה מתנה סמלית שקשורה לנושא הנבחר ומסבירה למה.

תהנו!

חסרים זוגות כאלה?

אתם הורגים אותי עם השאלות האלה...

את חושבת שאת נמצאת בעמדה עליונה בגלל שאת הפראקטיבית והוא בעמדה נמוכה כי הוא לא??

אז תפסלי.

את לא עושה לו טובה.

את מחפשת לעצמך בעל.

היא פשוט חושבת זה לא יתאים לאופי שלה

יש כאלו ששקטים כשהם בחברה, אבל בשיחה אישית הם אנשי שיחה...
הקטע בזוגיות שזה רק זוג, לא כ"כ אמור לעניין אותך איך הוא עם חברים, מה שמשנה זה איך הוא מתנהג כשאתם לבד.

לא באמת מכירים..
יכול להיות שבסביבה של החבר הזה הוא יותר ביישן או סתם מצטייר כאחד כזה ובפועל הוא לא באמת..
אם זה לא חבר טוב ממש- לא הייתי מסתמכת עליו.
בכל מקרה, לא תמיד צריך מישהו שיהיה בדיוק כמונו.
בקיצור, אם שאר הנתונים נשמעים לך תנסי בעצמך ותגלי..

שבהם הכלל של הפכים משלימים עובד הרבה פעמים. יש הרבה חסרונות לשני שקטים בבית (מכירה מקרוב...) והרבה חסרונות לשני תזזיתיים/דומיננטיים. לא שהייתי אומרת גם לזוגות כאלה לא להתחתן, כן? אבל בעיניי השילוב של בן זוג אחד שקט ואחד לא, יכול ליצור איזון ממש טוב.

לא חידוש גדול..

שזה לא משנה מה הדיעות שלה, אלא שיש לה מידות טובות.

והיה בא לי לענות.

לא חושב שתהיה הגדרה מסודרת וחד משמעית לגמרי, ותכף יכתבו פה כל מני דברים. אני רק אכתוב כך: אהבה זה מה שיש כל הזמן. והתאהבות זה מה שיש לפעמים.

התאהבות ופרפרים זה ראשוני, לא ככ רציונלי, בדכ על סמך נתונים חיצוניים יותר. היו בחורים שיצאתי איתם ומיד היה את הרגש הזה, ודוקא עם בעלי לקח לי זמן להרגיש "מאוהבת".
כותבת כדי להבהיר שזה לא חייב לצוץ מיד ויותר חשוב העומק שבקשר. (כמובן שזה חלק שנצרך באיזשהו שלב)
בסוף אהבה בנויה מתקשורת טובה, הערכה, נתינה הדדית.. נוצר מתוך תהליך

אני רק אוסיף (או אחדד) מנקודת מבטי, שהמדד הוא: הערכה. האם אתה מעריך אותה? על מה?

אם התשובה אינה ברורה- זו התאהבות. והיא תחלוף מהר מאוד, אחרי שימאס לך מהתשובה הלא רציונלית שנתת לעצמך.
אם התשובה היא ברורה- זו אהבה. כלומר, הרגשת שייכות קרבה וחיבור אליה. כמובן השאלה האם היא אשתך לעתיד תלויה בשאלה כמה אתה אוהב אותה, כמה אתה מעריך אותה ברמה כזאת שאתה מרגיש מחובר אליה. זה שילוב של השכל עם הרגש.

מקוה שעזרתי ⁦⁩

לא להעיק, אבל שידע שיש לו אוזן קשבת אם הוא רוצה וצריך

אם הוא לא מעוניין. אם הצעת לו כמה פעמים להיפגש וכו' והוא לא רוצה אז עדיף לא ללחוץ.

זה הכי קשה בתור חבר שרוצה לעזור אבל ייתכן שמה שהוא צריך עכשיו זה שקט.

מדי פעם הודעת התעניינות ו''אם תרצה אני פה" יכולה להיות נחמדה.

אם אתה חבר ממש ממש טוב אתה צריך להראות לו שאכפת לך בזה שאתה מנסה ליצור קשר באיזשהו אופן, שיחה, הודעה וכו', ואפשר לנסות כמה פעמים בתנאי ש- אתה משדר לו שאתה מכבד את הרצון שלו ואת המרחב שלו ואתה לא דורש או מצפה ממנו לענות לך, וגם חובה לא להגזים בניסיונות ליצירת הקשר. אם אדם משדר שהוא עכשיו לא פנוי, ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור עמו קשר אינם מכבדים את רצונו והם בעיקר כדי להניח את דעת ה"מטריד". 

אם אתה חבר טוב, אבל לא קשר עמוק ומחייב, לפי דעתי צריך לחכות קצת ורק אחרי כמה ימים לשלוח הודעה שלא משדרת ציפיה או דרישה למענה ורק נותנת כבוד לשני על ידי הבעת אמפטיה. וגם שיהיה קצר ולא מעיק. לא נראה לי צריך שום משפטי חיזוק ואמונה, רק העובדה שאתה שם וחושב עליו

בהצלחה לך (ולו)

 

הן תשובות בעלמא. עם כל אדם יש להתנהל בדרך שהכי מתאימה לו.
לעיתים כדאי לשחרר ולעיתים כדאי להתאמץ ולדרבן את החבר שלא ישאר במצבו הסטטי בכדי למנוע מצבים חמורים יותר מבאסה של גירושין.

לדעתי, (ושוב זה ממש לא מבטיח שזו רלוונטית לחבר שלך) יש חברים שמחפשים הזדהות ותמיכה תוך התמקדות בקושי- שם לדעתי צריך לשלוח הודעה שנכתבת מעומק הלב שאומרת משהו בסגנון "היי אחי, הייתי רוצה שתדע שאני זמין עבורך לכל דבר ועניין.
אני לא יודע כיצד, ואם בכלל, אוכל לתרגם את הרצון הזה לידי מעשה, אז תרגיש בנוח לומר לי כיצד אוכל להיות לך לעזר".....
אבל, אם זה חבר שהודעות מהסוג שנכתב לעיל רק יבססו אותו יותר בבוץ- הייתי כותבת הודעה יותר קלילה-
"היי אחי, מחכה לשבת איתך על בירה ונרגילה לזכר הימים הטובים 🤘".

הכי חשוב לזכור, שלעיתים יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק- וצריך להיות זהירים שאנחנו לא חונקים מידי בעקבות העמסת חלב.

בשורות טובות וסחטיין עליך!

ממרצה למטמטיקה.

שכן היא מרצה למתמטיקה, ואלו פני הדברים במדעים מדוייקים
בני אדם זה מדעי החברה, וזה קצת שונה

רק שאתה חושב שיש צדק בדברים משמע אישה אמרה אותם. האישה תמיד צודקת...


לא יודע מתי תקרא את התגובה הזאת עם מבול ההודעות שקיבלת באישי עכשיו, אז שיהיה במזל"ט!

ואמן ואמן, רק על מה המזלט?

אבל אם בא לך לבקש שיעצו אותה או להעתיק ולהדביק בשירשורים אחרים רשותי נתונה.

הרבה זמן היום ניסיתי להיזכר בחתימה של מי ראיתי את את המשפט שבחתימה שלך, עכשיו נזכרתי.

יכולת פשוט לשאול אותי

אבל מה לעשות, במציאות שלי הזמן כרונולוגי. כל אחד והמציאות שלו

ועוד כאלו. להתעניין באמת, בעדינות וברגישות. יותר להראות שאתה מתעניין ושהוא לא חייב לשתף, אבל אתה פה בשבילו.

 

אתה חבר טוב שלו?
אם כן, תנסה עוד חודש ככה לפתוח שיחה על דברים אחרים ולראות לאן זה מתגלגל.

אל תעלם לגמרי, תגשש עד שתראה שהוא מגיב ועונה ואז תהיה שם בשבילו

הוא יצליח למצוא אישה טובה ולהקים בית טוב וחזק (אאכ אתה לא חושב כך)

טרמינולוגיה לא נכונה.
נחמה היא למשהו טוב.
כאן הסיוע הוא התמודדות עם מצב חדש

בד''כ מי שמתגרש זה כי היה לו לא טוב, אתה מצידך רואה את זה כשבר ואבדן אבל למעשה מבחינתו זה סוג של שיחרור.
נכון שהסיפור בכללותו מצער וגם מן הסתם כואב אבל לא הגירושין עצמם הם אלו שמצריכים נחמה. וזה לא רק עניין סמנטי, הפער בין איך שאתה ואחרים רואים את זה לאיך שהוא חווה את זה יכול להיות מאוד משמעותי לרצון שלו לקבל את ה'נחמה' הזו ואולי זו הסיבה שהוא מלכתחילה נמנע ממנה.

אבל לא משנה.. מה יתן לנו להתווכח על זה עכשיו

ראוי לשלוח לו איזה מילת נחמה ועידוד (אבל קצרה וענינית, ורק אם רואים שזה מוצא חן בעיניו, אפשר להוסיף בעידוד ובחיזוק)

 

[מדרש רבה בהר]

בס"ד

אבל מנסיון שלי עם חברה טובה שלצערי התגרשה השנה, הכי חשוב זה לא ללחוץ!
צריך פעם אחת להעביר את המסר של- אתה חשוב לי מאוד, ואם אתה זקוק למשהו תדע שאני כאן בשבילך.
וזהו- אח"כ תן לו לעשות את הצעד.. ברגע שהוא ירצה לדבר על זה איתך הוא יפנה אליך..

דבר נוסף- ברגע שיש קשר עם אותו חבר חשוב חשוב פשוט להקשיב! לתת לו את המקום לדבר ולשתף.
לא לשאול כל מיני שאלות של ירידה לפרטים,
ולא לייעץ כלום! פשוט להקשיב לו
-אם אתה מרגיש שהוא רוצה שתגיד משהו ואתה לא יודע מה, אפשר לשאול: מה היית רוצה לשמוע/שאגיד עכשיו?

עוד דבר- לפעמים אנחנו חושבים שאם האדם שבצד השני פנה אלינו בטח קשה לו והוא רוצה לדבר על המצב.. ולפעמים זה ממש לא ככה- והאדם שבצד השני רוצה להרגיש את הקשר הטוב והרגיל שהיה לו איתך לפני שהתחיל וקרה כל המצב של הגירושין.. אז חשוב שנדע איך לעשות בראש שלנו סוויץ' ולדבר ולהתנהג איתו כאילו הכל רגיל וכייף ושום דבר לא קרה..

וואו ממש בהצלחה!
שהקב"ה ייתן לו את הכוחות להתמודד ולעבור את המצב הזה בחוזק ובמהירות!
ולך ייתן את הכוח לעזור לו

מהממת את.

עדיין צריך לחזק אותו אבל ברוך ה' הוא נראה יותר שמח 

 

תודה לכולם

בדידות ועצב שהוא יצתרך להתמודד איתם

בדידות ועצב שהוא יצתרך להתמודד איתם