פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 789)

אולי גם היא מפחדת ממך?

בכל מצב מה שהיה היה, צעד קדימה, תאמין בעצמך, רק כך תצליח! הרי זה כבר קרה, לשנות את העבר אי אפשר, אז תשנה את העתיד.

בהצלחה!

אתה יכול לשנות!

רבי אלעזר בן דורדייא, חי את כל החיים בזבל, ובשניה האחרונה שינה את אלעזר, לרבי אלעזר.

רבי עקיבא עד גיל 40 חי בזבל, ובגיל 64 היה עם 24.000 תלמידים.

ולא חסרים דוגמאות, ואתה תהיה אחד מהם!

העיקר הוא להתחיל לשנות ולתקן !!

(תיקון קל~
בן 40 שנה ולא שנה כלום, אח"כ שעמד על פי הבאר והסיק "אבנים שחקו מים.."ובהמשך כתוב "מיד חזר ללמוד תורה" משמע למד תורה קודם(!) עם בנו, ורק אח"כ יצא ללמןד תורה 12 שנה . (אבות דרבי נתן.ו)אז בטח היה יותר מבוגר מ64..)

לרגע לא תליתי זאת בגיל, הבאתי דוגמאות בלבד, לאפשרות לשינוי תמיד!

תודה רבה על התיקון, טוב לדעת🙏

אל תשווה את ה'זבל' של ר' אלעזר בן דורדייא ל'זבל' של ר' עקיבא...

 

על ר' עקיבא כתוב סה"כ שהיה בהתחלה עם הארץ(ולא חיבב תלמידי חכמים)

 

משא"כ לגבי השני

עיקרון של דוגמאות לכל מצב, על רבי עקיבא נאמר מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, ולא חסרים דוגמאות.

שהוא "לימד דרך התשובה"
מה הוא לימד?
בנוהג שבעולם אדם רוצה לעשות תשובה משנה כיוון משנה את מעשיו נכנס לבית המדרש מתקדש ומטהר וכ'ו... הוא הולך לטוב.. והרע חולף לו ומתבטל..

אצל (רבי) אליעזר בן דורדיא הרע היה כל כך קשור אליו.. והיה חלק ממנו.. שהדרך היחידה לבטל את הרע - זה למות.. ולכן הוא לימד דרך תשובה - דרך אחרת של חזרה בתשובה - דרך לא קלאסית..

באיזה עניין ותחום?
אם אתה מאמין שאפשר ללכלך תאמין שאפשר לנקות

שלא כדי לשמוע את התשובות😏


ולגבייך @גלגליות
כלום לא מאוחר.
זה פשוט כוחו של היצר הרע.
עושים שטויות שנמצאים ברגע של שעמום.
תעסיק את עצמך תמיד ולא תגיע להכנסת "זבל" למוח.

מחזיקים לך אצבעות שאתה יותר חזק מהיצר הרע!!✌
-שמעתי שקריאת 18 פרקי משניות כל יום עושה את העבודה
משניות מלשון שינוי/משנה..
לך על זה!
בהצלחה.

בין "זבל" מסוג אחד ל"זבל" מסוג אחר.
ולכן צריך לדעת על איזה אחד מדובר, ולמה זה גורם לפחד.

זה מועיל יותר בתשובה שנותנים.

יצא לי להכיר את העולם הלא דתי יותר מדי.
דברים חדשים וסגנונות שאדם דתי לא אמור לדעת, צניעות, גם קראתי לאחרונה על רוצחים סדרתיים, למרות שיצא לי כבר כמה פעמים,
וזה עשה לי הרגשה זוועה. סקרן אותי עד כמה בן אדם יכול להיות רע (בלי לפרט)

הדרך הטובה ביותר להתמודד- היא להפסיק חשיפה.

כל התכנים הללו הם תכנים רעילים, תכנים שמדגישים ומבליטים את הרוע בעולם ובאדם.
כשאנחנו סופגים את ההסתכלות הזו אנחנו מתחילים להסתכל על העולם מנקודת מבט של "רק רע כל היום".

במקרים של חשיפה לרעל, פרוטוקול כוחות ההצלה הוא קודם כל- להוציא את האנשים מחוץ לאזור החשיפה.
לאחר מכן, לטפל בנזקים.

וכך גם כאן.
צריך לדעת שאתה "מתפחד"- לא באופן מודע, אבל אתה הגורם לעצמך לפחד, מתוך הסתכלות לא בריאה על המציאות, מתוך תפיסות מרחיקות, אתה יצרת מסך של ידיעות רעילות בינך לבין אור ה'- וברגע שבו תפתח בו פתח כחודו של מחט האור יכנס ויפזר את הערפל.

עצות מועילות-
להגיד תודה לקב"ה- לשבת ולהסתכל על כל הדברים הטובים שיש לך בחיים ובעולם בכלל, ולהגיד תודה לקב"ה עליהם.

להפסיק את ההיחשפות לתוכן הזה, ולהתרחק ממנו כמו מרעל. אין בו צורך.

להדגיש לעצמך מול המחשבות המפחידות- עד כמה האחוזים זניחים- על כל רותח סדרתי יש מיליוני בני אדם נורמליים שעשו טוב.

להדליק נר בתוך החושך- לעשות מעשים טובים למען המעשים הטובים. כשתעשה אותם בעצמך תרגיש כמה טוב זה וכמה אנשים טובים יש בעולם שעוזרים.

לקרוא ידיעות הפוכות- על כמה טוב, על כמה חסד יש בעולם

 

 

את סוג ה"זבל" מין הסתם שזה לא לעניין גם לפרט עליו כאן😏

ויכול להשפיע על מי ומה לרעה פה😌

אני חושב שאין ספק שלכולנו כדאי לשים לב איפה אנחנו ביחס למהות וערכים בעולם הפנימי שלנו-

וזה דורש בירור מעמיק שמתחיל קודם לנסות להבין בכלל למה אני נמצא פה, והאם זאת התחנה האחרונה- כי אפשר לראות שכל העולם בערך לא כ''כ מוטרד מהשאלה הזאת ודווקא מחפשים להישאר

כאילו לפעמים דווקא בגלל שאני מנסה ''לברוח'' למקום רוחני יותר, זה גורם דווקא להעצמה של המצב כרגע עם כל החסרונות.... כי זה פשוט לא מבורר מספיק ,ובגלל זה אי אפשר לדלג בלי שברור לי שהמקום הזה לא טוב לי..

ודרוש ממני סוג של אומץ לדעת להצדיק בהתחלה את המצב הבעייתי, כדי שאני אוכל להשתחרר...

נראה לי שהשאלה לגבי האשה זה שלב מאוחר אחרי כל הבירור שלי עם עצמי, שזה תכל'ס הדבר החשוב פה: עלייה רוחנית עצמית בלי קשר עוד לסיבה חיצונית כזו או אחרת. כי אם אני עושה משהו בגלל אשתי או הבן שלי זה לא מספיק חזק... אני חייב להיות מחובר לגמרי... בכל מקרה שיהיה בהצלחה אחי👍

מסכימה לגמרי.. זה מתקשר לכל דבר בחיים ולא רק לעניין הזה

שאפשר למחוק את התוכן בסל המחזור לצמיתות.

ותפסיק לחשוב שאתה הכי גרוע בעולם ואין לך כפרה. נשמה, אלוהים, אם הוא קיים, רוצה שיהיה לך רק טוב, רוצה שרק תתקרב אליו. אם זזה מפריע זה אומר שיש רצון, יש שאיפה. אתה טוב❤ ושום בחורה לא מושלמת. כולנו משופשפים מהחיים...

ברגע שמדובר על מקרה קיצוני שאין עם מי לדבר, וכל נסיון זה פשוט לדבר לקיר, תחיי את החיים שלך כמו שאת! תתעלמי ככל שאפשר ממנה.

ופשוט תחזרי לעצמך כל הזמן, אני בסדר! היא הבעיה! ברגע שזה יהיה ברור לך, אני חושב שלא יהיה לך ממה לפחד יותר.

יש הרבה אנשים בעייתים סביבנו, ברגע שאנחנו יודעים שהבעיה בהם, אנחנו לא חוששים מזה, ואני חושב שאת פשוט צריכה להאמין בזה, להיות הכי בטוחה, שאת עשית את המקסימום, ואת במקום המושלם!

בהצלחה רבה! היי חזקה!!
לפי מה שראיתי, כולם פה מאחורייך!

נשמע מאד לא נעים על גבול המעצבן ביותר

אני חושבת שבמקומך כבר מזמן הייתי מסמנת אותה כבעלת קשיים רגשיים/נפשיים (לא יודעת מה יש לה) גדולים מאד, בטוח יותר גדולים ממה שאדם רגיל יכול להתמודד מולו. ואחרי הסימון הייתי פשוט עושה מספר דברים:

- שומרת על עצמי לא להיפגע. לאף אחד אין זכות לפגוע בי ומי שפוגע בי עלי מוטלת החובה להגן על עצמי. אז את צריכה לברר עם עצמך מתי והאם היא פוגעת בך ומה יכול להגן עלייך. כשהיא לא מדברת איתך, היא פוגעת בעצמה וזו הבעיה שלה. אבל אם זה יעבור לפסים אחרים של השמצות וכו' תצטרכי לפעול.

-הייתי מדברת עם בעלי ורואה ששנינו מסכימים עם היותה הבעייתית בסיפור ואז מגבשת לנו תכנית עבודה שיכולה לכלול הפחתת המפגשים איתה, החלטה משותפת להפסיק ללכת על קליפות בייצים לידה וכך להפחית את החרדה של העימותים מולה.

-באופן כללי הייתי מפסיקה לגמרי לצפות לאישור ממנה, מתנהגת בטבעיות שלי, ומעצימה את עצמי שאני בסדר, ונותנת לה להסתבך עם עצמה כי לא תמיד אנחנו יכולים לעזור לאדם מסובך לעזור לעצמו. \

בהצלחה רבה יקרה

צודקת תודה רבהה הלוואי שאעמוד מול אזכור את כל זה ולא אשבר ואצליח

אבל תיראי
גם אני וגיסיתי היינו כמוך וכמוה..
אבל הראתי לגיסיתי שלא "מתרגשת" ממה שמדברת ולמדתי לענות לה איפה שצריך,ומה שלא ראוי לענות,לא הייתי מתאמצת לענות ..
וכך הבינה מי אני ומה אני.
וזהו.
כיום אנחנו בסדר גמור..
והיא לומדת מה לדבר איתי ובאיזו צורה לדבר איתי😌

את פשוט הרגלת אותה לתגובות "מפוחדות" ו"מחושבות" ולכן מתנהגת ומדברת אך שבא לה.

תראי לה שאת משהו אחר ושאת לא מתרגשת מההתנהגות שלה.
ותיראי אך היא תחזור על ארבע אלייך,ותלמד אך להתנהג ולדבר אחרת😌

בהצלחה יקירה!
אל תתרגשי משום תגובה שלה.
תהיי חזקה!❤

אבל לגמרי מחזק וגם ההזדהות שלך באותו מקרה הלוואי וכך יהיה תודה רבה מחמם את הלב😘

אולי יהיו שם כאלה שמכירים חוויות כאלה מקרוב.

בכל אופן, אני חושבת שכדאי שתשאלי את עצמך מה כל כך קשה בזה שהיא לא מדברת איתך?
למה צריך שהיא תדבר איתך?
למה זה משפיע עליך ככה?
למה שתנסי את לפייס אותה?
את יודעת שאת לא חלק מזה, זה מספיק.
את לא רבה איתה, היא בוחרת לריב, עניין שלה.
תהי רגועה, היא תתבגר ותבוא לסדר את הדברים בינכם כשהיא תחפוץ בזה, עד אז את יכולה לנוח.
שום דבר רע לא יקרה אם היא בוחרת להיות ברוגז.
שתהיה.
אל תתערבבי איתה ועם המצוקות שלה.

את יכולה להסביר לה בלי להתנצל שאת לא חלק מזה, ושהיא מוזמנת לבוא לדבר איתך כשהיא רוצה.
יותר מזה את לא צריכה לרדוף אחריה.
בהצלחה.
תרגישי טוב, אל תתני לאנשים לנהל לך את המצב רוח.
אם את הולכת לידה על קצות האצבעות, אולי ה' עושה איתך חסד בברוגז הזה.
את לא אמורה לפחד מאף אחד

המון איזה כייף שיש אנשים כמוכם תודה לך עזרת לי מאוד🤗

אל תרוצי אחריה..

 

יש אנשים (בלי להכיר אותה אישית) שדווקא אם מרגישים שאת מפחדת מהם, ומנסה לרַצות אותם, "מעלים את המחיר"....

 

את ניסית ללכת לקראת, לפנים משורת הדין, זהו. מספיק.

אל תתעסקי איתה, אל תחששי מתגובותיה. מה איכפת לך... אם היא תנסה ליצור איתך קשר, תעני בנימוס, ללא הפגנת התלהבות. תדבר יפה - שתפי פעולה. יהיה משהו לא ראוי, אל תפחדי ואל תצטדקי.. תגידי שאת ממש ממהרת, ותסיימי שיחה.

כמה פעמים כך, והיא תבין שזה אינטרס שלה לא פחות משלך. ואם לא תנסה - אז לא. התחתנת עם בעלך, לא איתה.

הלוואי ואהיה חזקה תודה רבהה בכל הלב🤗

אל תתרגשי ולא משנה מה.וזהו, יעבור לה.

הלוואי וככה אצליח לחיות בכל דבר אמן🤗תודה רבההה

לי שאם יש לך אפשרות בכל זאת לשמור מרחק ולקחת צעד אחורה יהיה מעולה, כי היא תראה כן כן שאת מסתדרת בלעדיה.. ואולי זה יגרום לה להרגיש שהיא מפסידה בניתוק ממך...

אני חושב שזה באמת מצב מורכב, אבל אם תמצאי כוחות לשדר לה וגם לעצמך שאת ממשיכה וטוב לך, והיא פשוט מאבדת את הקשר עם המשפחה-

זה יכול להכניס אותה לפרופורציה , וגם לך זה יכול לעשות טוב שתהיי משוחררת קצת מהסיבוך הזה כי תכל'ס עשית מה שאפשר...,👍

הלוואי ואצליח לשיים המון המון תודהה באמת לא מובן מאליו כל התמיכה🤗

3. ככה יש סיכוי שהיא תלמד לעשות עבודת המידות ותתקן את עצמה
4. כל הכבוד לך;) איתך עד הסוף!!!

אנשים טןבים שכמוכם תודה לך איזה מחזק ומעודד🤗🤗

@נפש חיה.@בת מלך!!!!@ארץ השוקולד

@מבקש אמונה

@זוהרת בטורקיז@רחפת..

@שריקה

תודה על התיוג

אהבתי את שימת הלב לנקודה זו

זו התחלה של רצון מחודש לזוגיות?
לפעמים קורה שרצון כזה מתבטא דווקא בחזרה לזכרונות מהקשר האחרון, פשוט כי זו הזוגיות המשמעותית האחרונה.

בכל אופן, מאמינה שיעבור

ולרוב ,
בכל סוף סרט
הסוף באמת מאכזב.

שום דבר לא קרה מאוחר מידי,
כי זה השלב שהקב"ה רצה שתגיעי אליו.
ותסיימי זאת.

לוקח קצת זמן להתאושש.
אבל לאט לאט יהיה טוב בעז"ה❤

צריכה לעבור את התקופה הזאת אני יודעת..שיהיה בקלות בעז"ה.. לכולנו(:

זה קשה מאוד! הקשר ביניכם נהיה עמוק כי כנראה יצאתם הרבה זמן. אתם לא בראשונים שזה קורה להם לצערינו
יכולה רק לומר שכשהייתי במצב דומה הרגשתי שרק קשר חזק ועמוק וטוב יכול לשקם הכל. ואולי רק הזמן יעזור.
בנתיים תיתלי בכך שההחלטה היתה נכונה ותתפללי המון

אין מזל לישראל.
רק צריך לתת לזמן לעשות את שלו..
@לב אוהב
@ארץ השוקולד

בכל תחום עליו אתה עובד
ובעיקר כאן שיצא מזה מה שטוב לכם

מזל טוב!

מזל טוב😌

אני כמעט מכל קשר אני מרגיש ככה.

 

וככה הרשימת מכולת מצטמצמת עוד יותר

:-*

מה שיותר כיף שגם היא מרגישה ככה

ותפסיק לחשוב יותר מידי
זה לא עושה לך טוב😏

בהצלחה.

בהצלחה לכם

 

תמשיך לעדכן דברים טובים.

 

 

חשבתי על זה

תראה למה זה התעכב עד עכשיו

היא פשוט לא היתה בגיל המתאים...

[והדברים שציינת, הם רק יתרונות כשזה טוב]

תפילה, אוכל, לימודים, תפילה, אוכל, לימודים, תפילה, נסיעה🤦‍♂️

קפיץ.

חברה התקשרה לשמוע מה נשמע בעניין.

ברוך ה'.

באמת הרבה זמן...איזה כיף שפתחת 

 

אני היום ביקרתי חברה טובה ומקסימה  

 

וגם הייתי בעבודה וכשיצאתי היום מהעבודה היה לי חיוך של טוב אני אחזור ביום ראשון 

וזה ממש כיף לדעת שאני עובדת במקום שטוב לי בו. ב"ה זה לא מובן מאליו. 

 

היום פרסמנו על המפגש וכיף לראות שיש היענות ודברים הסתדרו ב"ה. 

זה ממש כיף  

 

ותודה @שריקה שפתחת את השרשור היום. 

אבל בחור ממש מיוחד!... 

וכתבתי מכתב לאהובתי לרגל חגיגות ה_____.

וחוץ מזה מתכונן לעוד מבחן בלימודים ועל הדרך נשנק מרוב ש.ב...

אעדכן בשורות טובות!

ב"ה. ממש משמח!!!!

בשורות טובות לכולם ושבת שלום!

נראה מה יצא מזה

בשני מתחיל עבודה חדשה אחרי 5 שנים עבודה ביחידה מודיעינית בלי חופש ✌✌

לא - מ
נא - ס
סא - ע
קלא - קמ
 

לא - מ
נא - ס
סא - ע

יישר כח. שבת שלום

אם הוא היה חי הייתי מתלבט אם לכתוב ציטוט כזה

קרה לי מקרה קצת דומה, שאמא שלי מרוב התלהבות אישרה הצעה בשמי מבן דוד... ופשוט קיבלתי את המספר שלה כשהיא כבר מחכה לטלפון😑 וכל זה קרה בלי שידעתי אפילו

מה שאמרתי לעצמי זה שלאמא שלי יש רצון טוב ויכול להיות פאדיחה מזה, אבל זה היה ממש לא לעניין... - אז המסקנה הייתה שצריך ליידע אותי😐

יש גם קטע כזה לאמהות שהן מתוך הרבה רצון והתלהבות כבר עושות עשר צעדים קדימה, ובמקרים כאלה זה יוצא פחות טוב..., מה שנשאר אחרי זה, זה לזרום ולהסביר מה קרה...

במקום לטמון תראש בקרקע ולהגיד לה איזה פאדחנית וכו׳

נפגשנו. לא הייתה לי מילה רעה להגיד עליה חוץ מזה שהיא לא קשורה....

אחרי שמצאת חן בעיני הכלה אתה צריך למצוא חן בעיני הוריה
ככה שאם אמא שלה רוצה שתהיה הבעל של ביתה זכית

ובכל זאת,
אני אבחר אם אני מעוניינת או לא לפי הפרטים שתיתן לי 😌

אבל אז אם זה היה קורה הייתי מניחה שהיתה לה סיבה טובה.

ומהצד השני, אם אמא של מישהו היתה יוצרת איתי קשר הייתי "רושמת בצד" לבדוק עד כמה ובאיזה אופן היא מעורבת בהחלטות של הבן שלה.
אבל בסה"כ זה נראה לי בסדר, ואפילו חמוד

(יש לי שכנה שכבר שנים אומרת לי, להורים ולכל הקהילה שאני והבן שלה נועדנו זה לזו. והיא יודעת שהוא הציע ולא התאים... אז תתנחמי בזה שיש אימהות יותר פדחניות ).

גם לי יש שכנה כזו.. מאז שאני זוכרת את עצמי היא ייעדה אותנו זה לזו.. ב"ה הוא החודש הוא התארס!!!

ורווח והקלה בא על היהודים בעת ההיא. אפילו אמא שלי כבר נלחצה

יאאלה את אחריו ;)

כמיטב זכרוני..

עלול טיפה להרתיע אבל לא משמעותי במיוחד.

את הקשר שלה לאמא שלה, ואוודא שאין שם משהו בעייתי...

ובכללי
אתה יכול לצאת ולומר מראש מה הסטטוס שלך והבחורה תחליט אם טוב לה או לא
הדבר היחיד שאתה צריך לשאול את עצמך האם אתה מוכן לזה תכלס ולהבין שהלו"ז שלך הולך להיות צפוףף

תקשיב..
אני אומר לך עצה שאני מצטער שאני לא עשיתי אותה.. (לא בפן הזוגי אבל כן בפן הפיננסי -)

צא למכי"ם
צא לקצינים - תעבור את זה זה קצת מסלול קשוח..
ותכנס להיות קצין בקבע..
ואז ורק אז תתחתן...

למה ככה?
1. זה יתן לך המון המון לאישיות.
2. אתה מקבל כל חודש 8000.
3. אתה יוצא מהצבא אחרי שנתיים בקבע עם חיסכון לאזרחות.. ומענק גדול.
4. בתור קצין משוחרר בדרך כלל אם תתקדם גם לסמ"פ ומ"פ - דלתות התעסוקה בניהול פתוחות לפניך - והמשכורת ההתחלתית שלך יכולה להיות 10,000 עם תנאים טובים..

ועכשיו להסבר היותר עניני..
5. קשה לצאת בתור חייל קרבי שסוגר 17/4.. גם קשה לצאת בתור מ"כ.. וגם קשה לצאת בתור סגם למחלקה..
קשה לצאת וכל שכן לבנות בית.. אבל אם אתה יוצא בתור קצין ושנה וחצי אחרי זה אתה כבר בדרגת סגם כלומר אתה סגן מפקד פלוגה .. ויש לך פלוגה ורכב צמוד.. יותר קל יחסית לצאת הביתה - ולהיות בזוגיות. אתה גם יוצא 11/3 בקו.

בקיצור ממליץ לך קורס קצינים.. ועל קשר מתקדם ממש רק אחרי קורס קצינים.. ששנה וקצת אחרי זה אתה סגן - אתה יותר חופשי ביציאות שלך.
אהההה והכי חשוב.. אתה צריך מישהי שתסכים לקושי הגדול הזה..

6000 בפלוגת הכשרות ו8900 בפלוגה לוחמת

על עוד חתימות אפשר לקבל העלאה ובונוסים מענקים וכו'
זה משמעותית גבוה יותר משאר סוגי הקצינים בגלל התוספת סיכון והיציאות הגרועות

בשנה שנתיים הראשונות .
אבל באמת מהר מאד זה הפך להרבה יותר

משכורת של קצין יותר גבוהה משל נגד
משכורת של לוחם יותר גבוהה משל ג'ובניק
משכורת של היום יותר גבוהה לפני כמה שנים
משכורת של קצין לוחם היום יותר גבוהה משל נגד ג'ובניק לפני כמה שנים.

אל תצא בצבא. להיפגש פעם בשבועיים זה לא לעניין. אני עשיתי את זה ומה שקרה זה שהרגש זרם בלי שיצא לנו באמת להכיר.
התארסנו ושלוש שבועות לפני החתונה הכל התפוצץ כי הבנו שאנחנו לא מתאימים.
אל תעשה את זה

המתכון הזה של צבא וחתונה הוא מתכון לא בריא. 

אם אין לך מישהי עכשיו שאתה מרגיש שהיא הזיווג שלך וזה להתחתן איתה- תחכה עם זה.

גם במקרה הנ"ל הייתי אומר שתחכה עם זה.

 

צבא זה לא זמן שאתה אתה. אתה חייל, זו מציאות אחרת לגמרי.

אתה צריך להיות שקוע בצבא, ולעשות אותו הכי טוב שלך, בלי לחשוב על כל מיני בנות ובלי לבזבז את השעת ת"ש שלך לשיחות עם מישהי שאין לך היכרות איתה או שנפגשת איתה פעם אחת.

 

קשרים כאלו קשה להחזיק, להיפגש פעם בשבועיים זה ממש רחוק, ובדרך כלל כשאתה בצבא- אתה בצבא, אתה לא פנוי לקשר באמת.

 

חכה שתחזור לישיבה.

זאת אומרת נראה לי שיחסית הרבה זוגות הכירו והתחתנו בזמן שהבעל היה בצבא..

דעתי היא שזה אחד מהדברים הפחות בריאים לעשות, לאדם, לצבא ולזוגיות.

לא דומה אדם נשוי שמתגייס לאדם שבאמצע צבא ומחפש להתחתן, אבל גם שם יש קושי לא קטן.

 

הקשיים הללו נסחבים אח"כ, זה פצע נפשי וזוגי פתוח שלוקח המון זמן לסגור.

מכיר לא מעט זוגות שבדיעבד אומרים- היה עדיף לחכות עוד חצי שנה מאשר לסבול את החצי שנה הזו.

אחרי החתונה הבעל לא בצבא ולא בבית, תמיד קרוע בין השניים.

האשה סובלת כשהיא לבד זמן ממושך, ומרגישה שהבעל חציו בצבא, הראש והשפה והמחשבה.

אזרחות זה לא רק לא ללבוש מדים, זה הוויה אחרת. לא סתם כפו חז"ל שלא יהיה מצב של חציו עבד

חציו בן חורין.

 

המחירים גבוהים מדי לדעתי.

 

כל זה בסייג- מי שרואה את עצמו הולך לשנים ארוכות במערכת הצבאית, שימצא זמן יחסית רגוע, תפקיד 

יחסית בלי לחץ ויתחתן בזמן הזה וימשיכו הלאה וקדימה בתוך המערכת עם מודעות לעובדה שאת הנישואים באמת הם יתחילו רק כשהוא ישתחרר.

זאת המציאות הכואבת, שיש מי שמוכנים לשלם בשביל למצות את יכולותיהם במערכת הצבאית ובהחלט שהם ראויים להערכתנו והכרת התודה שלנו.

אך זו לא דרך טובה למי שיש לו דרך אחרת.

 

הסיפורים של הזוגות האלה יותר נוצצים, לכן ישנה הרגשה מוטעית שהם הרבה.

למייעשה הרוב הוא נורמלי...
ומציאות של צבא זה לא נורמלי.

אבל כולם הכירו לפני אז המצב שונה.
לצורך העניין אני מתייחסת רק למקרים שהבעל היה קרבי.
וזה גרם לי להבין כמה לא אידיאלי זה להתחתן עם בעל בצבא.
אם כבר מכירים זה משהו אחד אבל אם לא, ממש ממש לא כדאי להתחיל עם זה.

אם אתה בייניש, חכה שתחזור לישיבה.
אם אתה ביחידה עם תש טוב לא רואה סיבה לא לצאת בסוף מסלול. יש לי המון חברים שיתחתנו ביחידות במהלך הצבא. עם יציאות של סופשבוע בנוהל. אם אתה בגדוד ומתכנן לצאת קצינים עדיף שתחכה עד סוף הקורס..

לראות אם זה באמת מה שמתאים לך.
האם אתה בשל לזה? למה אתה רוצה את זה?
אתה חושב שאתה יכול להחזיק קשר שכזה?
אחרי חשעבה רצינית הגעת למסקנה שכן?
אז יאללה אחי עוף על זה!
בסופו של יום בכל שלב בחיים יש מכשולים ואתגרים. הקושי לא אמור להפחיד אותך ולעצור אותך. אם אתה אמיתי ונחוש הכל אפשרי.
כמובן אסור להמעיט בערך הקושי. הוא קיים וצריך להתחשב בו.
לענ"ד זוג שבאמת מצליח להתגבר על זה לדעתי בפער "חזק" יותר נפשית..

מבחינת זמן אידיאלי מומלץ-
אם אתה לא יוצא קצינים:
בחודשים האחרונים שלך לשירות ועדיפות בזמן שיש לך יציאות טובות
אם אתה יוצא קצינים:
עדיפות אחרי תפקיד ראשון. הרבה פחות לחץ..
ובכל מקרה תעשה לעצמך טובה ואל תתחיל קשרים בבהד1.. חבל על הקורס שלך אתה צריך פוקוס ושינה ועל הבאסה שלה שתמיד תהיה גמור בפגישות ובטלפונים..

הכי חשוב- כל זה המלצות והכוונות! אין בדברים האלה חוקים! תעשה מה שהכי אמיתי ומתאים לך..
בהצלחה!

אל תעשה את זה לא לך ולא לה-
אם אתה מתכנן על פיקוד- צא ואל תתחיל לצאת עד לקראת סוף השירות.
אם אתה מעדיף להתחתן זכור דרישתך לפני הכל והצבא מעמיד אותך הדילמות מאוד מאוד לא פשוטות. לכן אם אתה מחליט להתחתן וודאי שאל תצא לפיקוד ותאריך שירות.
שמע לי
מאחד שוויתר על תפקיד מפקד ולוחם כדי להיות יותר עם אישתי - וגאה בזה והלוואי והייתי משיג פטור.. כשאתה נשוי כל המערכת הצבאית הולכת צעד אחורה

אני בקקץ גפן כרגע, ואין לי תשובה ברורה. לגבי הפיקוד, אם מציעים לך לצאת, צא. תהיה מכ, זה הבדל משמעותי מאוד מבחינת השירות. קצונה וכו' תחשוב אחר כך.

פותח השרשור לא...
אני ממליץ בחום שלא לצאת לפיקוד ולהתמקד במה שחשוב באמת בחיים

אני שואל את השאלה הזאת כבר 22 שנה ולא מוצא לה תשובה. אני אשמח אם תגלה לי.

סליחה על הציניות

אדם ללא אישה הוא חצי בנאדם והמטרה (בנוסף לתכלית שכל אחד ואחד ירד אליה לעולם הזה) זה להגיע לשלם, לשלמות, לאחד.
מפקדים לא יחסרו לצבא אבל אם תדחה את החיפוש שלך אחרי החצי השני שלך יש מצב שמישו אחר ייתפסו לך אותה. (הרב יגאל כהן שם,שם)
אם אתה רואה בצבא כדבר החשוב והעיקרי בחייך לך על זה אבל תדע שזה מכשול בדרך להקמת בית(או לפחות תקל(בזמן הצבא)) אם אתה חושב שבניית הבית חשוב לך יותר , עזוב פיקוד (בלי קשר שזה לא משתלם לך לחתום עוד זמן בצהל-מניסון) ותתמקד בזה

אז מה שאני עושה זה פשוט לא פונה לשדכנית אבל מחכה שיציעו לי, אם יציעו לי הצעה טובה אז אני לא אתנגד אבל אני לא יוזמת את זה בעצמי, הבנת?, בכל מקרה זה לא תלוי בי אלא רק באלוקים

נראה לי שרוב הבנות לא באמת מכירות ומבינות מה זה צבא, וכמה זה גוזל זמן וקשב מהבחור...
לדעתי רוב הבנות שנכנסות למצב הזה- למרות שהן מודעות כביכול, אין להן מושג אמיתי למה הן נכנסו, וזה סיטואציה לא פשוטה.
מי שמתחתן בצבא ואח"כ יוצא לקצינים - כדאי שתהיה לו סיבה טובה מאוד להגיד לאשתו למה הוא לא בבית...
אני גם חושב שכדאי לא לערב בין צבא לבית, כל עוד מדובר בדרגים זוטרים יחסית וגיל לא מבוגר

רצון עז לאכול אבל האוכל עוד לא מבושל?

מחכה בסבלנות למרות הרצון.
לא אומר שזה קל, לא אומר שזו הברירה היחידה.

מאכל דורסאי לא הומצא סתם.

ב"הצלחה

הצבא זה מציאות לא נורמלית ויש רצון להיות מחובר לחיים ההאמתיים והנורמליים שמחוץ לצבא, והכמיהה הכי פשוטה של בנאדם זה קשר זוגי ולכן הרבה חבר'ה חושבים להתחתן בצבא..

יש איתי במחלקה חבר'ה נשואים והם ממש סובלים...חלקם ממש בכיינים ושבוזים שרק רוצים לרדת לג'וב..

רק תחשוב על זה שבקו היציאות שלך יהיו 4\17 ויכול להגרם מצב שאשתך תהיה אסורה לך בהרבה מהיציאות ואני לא חושב, בלשון המעטה, שזה בריא לנשואים טריים להתחיל את החיים הזוגיים בצורה הזאת..

לך עם השכל ולא עם הרגש המובן והטבעי..

אם אתה ממש מרגיש צורך ורצון .... אז זזה הדבר הכי חשוב ותלך על זה...

אם אתה מרגיש שאתה כן יכול לדחות את חיפוש הכלה בקצת עדיף.....

קצת רחמנות על האישה דמעתה מצויה גם ככה.......

אך כמובן אם צורך גדול מאוד- תצא ותמצאו את הכוחות....

ואני במקומך הייתי מתייעצת עם רב שלי או דמות שאני סומכת עליה בעניין הזה...

ככה אשתך תוכל להיכנס לפורום הכי שווה..!!

קפיץ.

לא מבטיחה שאגיע על אף היתרון של המיקום...

מגיעה עד לסף ביתי.. יותר מזה?

ישיבה בהפרדה. 

אעשה מאמץ להגיע

או שאת לא עונה באישי, או שאני לא יודע לפנות באישי🤔

כנראה שלא שמתי לב

 

עדיף בשיחה אישית.

אבל אם אני לא עונה אפשר בשמחה לשלוח שוב 

מקווה שהפעם שלחתי נכון, אני פחות מתמצא כאן.

לצערי אני לא יכול להגיע, אבל אני בטוח שיהיה מוצלח

 

מסיבת חנוכה »» מפגש פורומים »» - לקראת נישואין וזוגיות 

נשמח לראותכם 

אם זה בסדר לשאול

אופי וגישה בסיסית וכללית לחיים.

 

אבל משהו שבאמת אי אפשר לגשר עליו.

היה הרבה באופי שכן התאים ומאד אהבתי..

אבל היתה לאופי השפעה על השקפה ורמה רוחנית-

שהשנים לא ישפרו אותה,

אלא רק יעמיקו פערים.

 

ולא בא לי לכתוב בנשואים טריים...

אין לי כ"כ עצות,

אני רק מזדהה נורא

 

זה כואב, וזה תהליך ארוך עד שמשלימים עם הגעגוע, ועד שהוא שוכך.

 

תתני לעצמך לכאוב ולהתגעגע, זה בסדר.

למרות שלא התאמתם, ולמרות שקיבלת את ההחלטה שלך- זה לא אומר שלא נהיה עכשיו חסר, וזה הכי בסדר להרגיש אותו, ולהתאבל על התקוות שהתבדו, על משהו שחשבת שכבר יש לך ביד- ובסוף לא.

 

הרבה כח!!

ובעז"ה בקרוב יבוא אחד אחר שיחפה על הכאב

 

 

אם את רוצה לדבר על זה קצת יותר בפרטי, בשמחה

זה פשוט לא קרה לי עד היום (כמה שנים טובות..)

 

ודי נלחצתי מהגעגוע..

 

אם ברור לי (מאד) שזה לא זה-

אז למה אני מתגעגעת??

 

היה לך טוב איתו,

הוא מילא לך לתקופה מסוימת את הצורך בקשר רגשי עם גבר

(אפילו אם לתקופה קצרה מאד, נשמע שהוא עשה את זה)

וזה חסר עכשיו, פתאם הכל ריק.

 

וחוץ מזה,

שאולי אולי הספקת לקוות-

שכל כך טוב איתו, ואולי זאת הפעם האחרונה שלך.

ובסוף את מגלה שלא, שחזרת לנקודת ההתחלה ואת צריכה שוב להתחיל לחפש בלי לדעת מתי זה יקרה.

 

 

 

את הכי נורמלית בעולם יקרה.

זה טבעי,

זה מראה שאת אנושית

שיש לך רגשות

וזה בסדר, בסוף זה יעבור.

זה תהליך של אבל ושל פרידה והשלמה, ואולי הוא יקח קצת זמן, אבל בסוף זה יקרה.

 

 

ותודה על הירידה לפרטי הפרטים.

 

לא חשבתי שיש לי צורך כזה עמוק בקשר עם גבר.

אז זה גם הבהיל אותי...

 

 

שה' ימלא את חסרון כולנו-

בעיתנו,

ומהר מהר!!

ואנחנו היינו ממש בשתי הקצוות הנגדיים..

 

חתיכת גישור.

 

בדידי הווה עובדא, בעברית (בי היה המעשה, פשוט המשפט יותר קליט בארמית), אמנם לא הייתי בצד של השכל, אני הייתי הצד של הרגש, אבל זה הסתיים בגלל שהיא הלכה עם השכל.

והיא בהחלט עברה ועוברת את התסכולים שאת עוברת כרגע, הגעגוע, השבירה מידי פעם, החוסר העצום הזה שנשאר אחרי הניתוק, תקופה לא פשוטה בכלל, שעדיין ממשיכה.

אבל היא יודעת שזו הדרך הנכונה, והיא בחרה נכון, וגם כשלפעמים נשברת, היא מתאמצת לחזור למסלול כמה שיותר מהר, ולתפוס חזק בדבר הנכון לפי השכל, עם כמה שהרגש מפתה.

אתה מדבר עלהיא והיא..

ואיפה אתה?

אני חי וקיים ומתנהל מתוך רגש, תמיד.

אני יודע שזו טעות, אני יודע שאני לפעמים משלם את המחיר, אבל זה אליהו.

אני כן מבין אותה, ומצדיק אותה שהיא עושה את הדבר הנכון (מבחינתה), אבל אם זה היה תלוי בי, לא הייתי עוצר.

וגם אבא כזה.

נשאר לחכות רק לאמא

אבל אל תיבהל אם היא תהיה הפוכה ממך ותהיה שכלית מאוד.
אם אתה כולך רגש, צריך איזון בבית...

צודקת, מקווה שהשילוב יתאים ויושלם.

אין כלכך מה ואיך, להתאבד לא אעשה זאת בשום מצב, אז אני ממשיך ״לשרוד״ את החיים, ומה שהם דורשים ביום יום.

הקושי הוא עצום, אבל טיפש אני לא, ואני חי את המציאות, ומבין אותה מדוייק, (נראהלי), וברגע שאני יודע שאין מה לעשות זה המצב, אז אין.

כן היו לי ויש נסיונות לברוח לפתרונות חולפים, לשכוח מהכל, להנות מהרגע, אבל זה תהליך שהולך וממשיך, ומן הסתם ימשיך עד שתהיה תחליף.

לא חושב שיש דרך אחרת.

מה הפירוש רק רגש?

ואם יש ערכים שמתנגשים? אתה לא פוסל?

לדוגמא דתי וחילונית או ההפך שיצאו ביחד ושניהם רוצים ומכבדים - הם יכולים להחזיק מעמד - אבל מבחינה ערכית במציאות זה קשה על גבול הבלתי אפשרי..
לא תפסול?

אז ככה, הרגש לא נוצר בקליק, ואם מדובר על דברים כמו בדוגמא שהצגת על דתי וחילונית, אז מראש הלב יודע שאין על מה לדבר.

כשאתה חי במודעות, של ״פה אין צאנס״ אז אין, ועם כמה שתתחבר, אולי גם תאהב, תדע שזה פשוט לא שייך, אולי זה כבר נשמע שכל, אבל פשוט הרגש לא מתחיל להיתפס בזה.

אמנם כשזה לא דברים כאלה קיצוניים, אז הרגש מסתיר אותם, וכן לפעמים זה דברים שמתנגשים, ובכל זאת הרגש גובר ואני נמצא בצד שלו, וזה מה שקרה בעצם.

האמת שלפעמים אני מזדהה עם הפסקא האחרונה שלך.. למרות שכמו שאמרת.. כל מקרה לגופו.

אין לי מושג מה התכוונת.

אתה חייב לצאת מהנחה מסויימת שהיא שכלית - זה לא רק רגש.

לדוגמא אתה חייב לומר שבייחס אל מה שאתה מרגיש אליה, הפער המסויים ההוא לא חשוב לך מספיק כדי לחתוך..


אבל מה אם היא היתה אומרת לך שהיא הופכת להיות נזירה בודהיסטית? הית חותך.. נכון?

כלומר במקרה שלא חתכת זה כי השכל אמר לך שה לא חשוב לעומת מה שאתה מרגיש כלפיה..

תראה בסופו של דבר בשיטה הזו, על כל דבר תוכל להגיד שהלכנו עם השכל, והוצאת את הרגש מהעולם.

תמיד יש נקודה שבה אם הקו האדום ייחצה, אז לא נעבור אותו, המקסימום עם הרגש נמתח את הקו עוד קצת ועוד, אבל לעולם יהיה לזה סוף.

אני לא יודע עד כמה אפשר לומר שהיה פה באמת שכל, כשכל כולי מובל ונמלך ברגש בלבד.

זה שיש מקום מוגזם שאליו לא הייתי הולך למרות כל הרגש, זה כי אנחנו שפויים בכל זאת.

השאלה אם נכון לקרוא לזה נקודה של שכל או לא, לא יודע.

זה לא רק שכל --
או רק רגש ---
אדם לא יכול להחליט על דברים ללא הרגש.
אבל בלי שכל ההחלטות שהוא יקבל יהיו לא הגיוניות ולא מחושבות.
זה מערכת מאוד מורכבת.. זה לא מסתיים בשכל או רגש.. או הכל או כלום..

אדם הוא שניהם ביחד.. והוא חושב ומרגיש וזה אותו אדם.. מלא מחשבות מתורגמות לרגש אחד..

לדוגמא אתה תראה מישהו שאתה לא אוהב.. אוטומטית יהיה לך רגש דחייה כלפיו.. כי יש לך זכרונות ומלא מחשבות על דברים רעים שקרה בינכם - וזה מתורגם לרגש של דחייה.... הרגש הוא בעצם הגילוי המדהים של כל אותן מחשבות שמתורגמות, הוא לא נוצר סתם.

לפעמים אפשר לגשר על פערים קטנים אם טוב ונעים יחד

השכל אמר לה שזה לא מתאים, בדיוק כמו שמספרת כאן פותחת השרשור למעלה.

במקרה הזה השכל טען שלא מדובר בדברים שאפשר ״להחליק״ למרות שהרגש טען שכן, לכן היא חתכה.

עד שיש חיבור כזה בדייטים..
שה' ימלא חסרונכם במושלמות

תודה רבה.

ולהשתדל לחזור לצאת כדי למלא את החלל

צריך איזשהי פניות נפשית בשביל בחור חדש.

 

באופן אישי כשיצאתי מדי מהר אחרי קשר שמילא רגשית-

הייתי עסוקה בלהשוות את הבחור החדש לקודם, ולהוכיח לעצמי כמה החדש לא טוב ביחס לקודם

שיכולה להיות נחוצה גם אחרי חצי שנה.

גם בחיים בכלל ולא רק בדייטים

אבל אם עדיין לא התנתקתי רגשית מקשר- יש הרבה יותר סיכוי שאעשה זאת.

 

(אני מדברת על מצב שיצאתי בהפרש של כמה שבועות, אחרי קשר שמאד תפס אותי רגשית)

ועשית בשכל!!
כלכך מכירה את הגעגוע והפרידה,
ועוד בגלל מצב שאתה צריך לסיים בגלל פערים של השקפה דתית שאין סיכוי שישתנה😷
וואי כמה קשה.
אבל ב"ה מאמינה שהקב"ה עשה זאת לטובתי
וטוב שעשה זאת.
כשחוזרים אחורה אני מבינה גם למה עשה זאת😍

נכון,מתגעגים וכואב
אבל מאמינה שברגע שתסתכלי על זה
שהקב"ה עשה זאת רק לטובתך.
הכל יפוג לך בעז"ה❤
לאט לאט.

לא פגישה ראשונה לא שניה ולא בכלללל..

מישו יבוא באמצע, פשוט השאלה אם בגלל זה שפחות אולי יהיה לאן להבריח תפרצוף ברגעים של שקט...

מישהו צריך להיות שם מהתחלה,ולא רק מהאמצע..😌

אם יש מישו שכל רגע יכול להפתיע ולהיכנס שיודע שהוא לא צריך לדפוק וכו'- אין בעיה של ייחוד!
כי אינני יודע אם יגיע בהתחלה או בסוף אי באמצע או גם וגם...

יכול להיות אחלה כשקשר מתקדם (מתקדם = כבר לא סופרים דייטים. לספור ≠ לדעת איזה דייט זה)

א. אפשר דלת פתוחה.
ב. מישו יקפוץ לבקר באמצע..

לא משנה ראשון/שני/שלישי.

1. עדיף בהתחלה כמה שיותר מקום נטרלי לשני הצדדים.
2. מקום שיהיה נח/ קל לסיים את הפגישה במקום קל ונח..
3. מקום שאפשר להוציא מבט ולא להיות רק רק תקועים אחד בשני..
בהמשך.. בעזה יותר שייך..

בהצלחה רבה

עדיף במקום קצת יותר ניטרלי ו"חי", וגם אם כביכול אין בעיה של ייחוד, זה יכול להרגיש קצת כן. פשוט תשאל אותה ותדע אם כדאי או לא

אני לא חושבת שזה כדאי כי זה קצת מלחיץ כזה שהשקט עוטף אותכם ככה, ואין שום דבר שנותן לכם נושאי שיחה נייטרלים כאלה או כשרוצים להעביר נושא בקלות בחוץ זה הרבה יותר קל.

אבל מנגד, לאחותי קרה שלא היה להם איפה להפגש אז הם נפגשו בבית של סבא וסבתא שלי בלי שהם היו שם, (שכנה יכלה להכנס מתי שהיא רצתה) והיא אמרה שבהתחלה היה קצת מביך אבל בהמשך זרם מעולה.

אז אני חושבת שזה תלוי אופי ולפחות אחד מהצדדים צריך לזרום ולהיות טיפוס יותר משוחרר.

לא כ"כ מתחשק לי לדעת שמישהו מוכר יכול להכנס לטווח ראיה/שמיעה בכל רגע נתון.

 

 

וגם אם כן אני חושב שאני צודק

הגבתי לפתוח השרשור לגבי פגישה בבית-

כתבתי שאני לא רוצה והסברתי למה.

 

 

אבל בכ"מ התכוונתי שבלי שאף אחד בבית! פשוט בשביל לפתור תבעיה של ייחוד מישהו ייכנס...

ולכן מוותרת על פגישות בבית.

ובטעות כל כך צחקתי שהוא כבר התחיל להסמיק... ניסה להסביר שהתכוון כשהחבר לא בבית ושהוא עשה את זה כבר עם מישהי אחרת וזה ממש נחמד וכו' וכו'.
בסוף נסענו למסעדה ממש שווה...

מקווה שגם לה!!!

בהצלחה לכם.

ועוד תגיב לנו

בהצלחה רבה!

לא יודעת.. נשמע לי מפחיד.. להישאר לבד עם אדם לא מוכר. צריך ביטחון בשביל זה.

ולא פריקה. עזבי לא משנה הרסתי את הבדיחה.

@אליהולה
וואלה מצחיק שהכלה לא הבינה זאת😌

ואפילו דברים שנראים הכי ברורים, היא לא שמה לב אליהם

וכמעט רשמתי בתגובתי מזל טוב אבל אמרתי אם את לא הבנת, עדיף שתשתקי

וזה לא הכי "ברור" @גמני התכוון למשהו אחר.
אז זה אתם שלא הבנתם😁

זה הם שחשבו שהתחתנתי
@אליהולה
@לב אוהב

כי מקובל שהבחור בא לבקש את ידה של הבחורה ולא להיפך!

שלה, זה נותן לגברת את הביטחון וכו' בקשר..

לבוא קודם להורים של הבחור יכול להלחיץ ולגרופ לחששות 👍

כשבאים להורים שלה זה כבר הסוף השמח
סתם, לא באמת יודעת אבל זוכרת חברה שלי שאחרי הפגישה עם ההורים שלו החליטה לסיים את הקשר (סיפור מוקצן אני יודעת)

אז זה בעצם סוג של המשך בדיקה כשאת הולכת להורים שלו
להורים שלך תבואי אחר כך כדי לשמוח

זה נותן תחושת ביטחון.
אחרי שהם גם מכירים אותו..

משתנה מזוג לזוג.

אני לא מתכנן להביא אותה הבייתה רק שאני בטוח שזו היא. אז כנראה זה יהיה ממש לפני האירוסים.

אבל יכול להיות שאני אצא עם מישהי שתרצה שאכיר את המשפחה שלה כשהקשר רק מתחיל להיות רציני...

אין סיבה חכמה..ברגע שמביאה אותו הביתה זה נטו לחתונה.
אז בטח שלא אכנס אליו עד שלא אהיה רגועה שהיה אצלי😁

מצד שידוכים נראה יותר ראוי, מה גם שלרוב התחושה של הבית והמשפחה חזקה יותר אצל נשים, הגבר מסתדר..

איפה שיותר נעים גם שיקול משמעותי.. אם ידוע מראש שיש פערים רגשיים/אישיותיים/אידאולוגיים עדיף ללכת לקל כדי לצבור ביטחון ואז לקשה..

רק על רקע אני

מתערבת שההורים שלי קולים יותר מההורים שלו...

[אם יש "מנהג" מוסמך באיזה מקום - אז יש מקום לכבד מנהגים, אם אין סיבה מובהקת שלא. אבל סתם כך..]

אם יש סיבות נקודתיות מתחשבים בהן.

אולי כשאגיע לסיטואציה שזה קורה אז כן ישנה..אבל בינתיים נראה לי שתלוי במה שהזוג מחליט באותו הרגע מבלי לעשות את החישוב הזה.

אם מחליטים שפוגשים את המשפחה זה הולך לכיוון די ברור, בכל מקרה שני הצדדים יצטרכו להיפגש אצל ההורים אחד של השניה אז הסדר לא נראה כזה חשוב..

יאלה קדימה כבר

אולי ביחד? הוא ילך להורים שלה והיא תלך להורים שלו?

(חסידים שלא נפגשים בתקופת האירוסין עושים ככה שבתות. היא אצל המשפחה שלו והוא אצל המשפחה שלה. אבל האמת שזה לא באמת מצחיק כשזה אמיתי)

לא כל אחד אצל עצמו?

להכיר את המשפחה העתידית שלהם.

 

(הם לא עושים את זה כל שבת, כן?)

 

 

אבל בקטנה, וכנראה רוצים להכיר יותר

 

(או לפחות הכללים הם שצריכים להכיר יותר, גם אם לא רוצים)

 

לבריאות שיהיה.

אבל בפועל, רבים שהם בני עולים מתחתנים עם כאלה שהם גם בני עולים.

(יש כאלה עולים שחולמים שהיה להם את הזכות להיוולד בארץ וכל העולם הכרוך בזה, אבל זה חבל, כי הם לא מעריכים מספיק את הצעד שהם עשו)

ישראלית.
(כל האחיות שלי התחתנו עם אמריקאים.)

מה לגבי לשאול אותה?

והביאו לי מתנות ובגדים, ובאתי לבית שלהם, אז היא הייתה מרוכזת בזה, והייתה לנו שיחה בדרך אגב.

אני באמת צריך לדבר איתה ברוגע על זה.

אם תרצה תובנות: )

והיא תכיר אותה היא תשנה את החשיבה עלהן..

וגם תלוי בגיל..
כשתהיה גדול יותר (*לחץ חתונה*,ולא תגיע לשם בעז"ה!!!)
אמא שלך בשביל לחתן אותך תביא לך את האמא של האמריקאיות

כנראה אתה עוד צעיר שאמא שלך עוד בוררת על זה😌

מהיום רק אמריקאיות. אמא שלך לא תקבע לך עם מי להתחתן. אתה יכול להתחשב, אבל אם אין לה אפילו סיבה אז אין לך באמת במה להתחשב...

להיות שיש בנות אמריקאיות עם סגנון יותר דומיננטי בזוגיות, כאילו קצת מזניחות את הבעל ומשקיעות יותר בעצמם ובכלל שהיא מכירה את זה מקרוב, היא רוצה שתקבל משהו טוב

זה לא בהכרח ככה, אבל יצא לי להכיר משפחות שהאשה אמריקאית וזה בולט שהבעל שלה עושה הכל...

כמובן שיש גם להיפך, וגם את זה יצא לי לפגוש אבל יש רוח כזאת...

אבל ישנה אימרה אנטישמית שאומרת "אם יהודיה נראית בסדר, כבר יקחו אותה להוליווד" ויש בזה מן האמת.

בקיצור , אמא שלך כנראה כמו אמא שלי , מה שיש לה בראש זה שיהיו לה נכדים יפים וד"ל

אתה נמשך לזה ורוצה את זה-אז לך על זה.
אני בטוחה שאמא שלך תאהב ותקבל את הבחורה שתביא כי אתה תאהב אותה ותבחר בה.
הסיבה שאולי אמא שלך לא רוצה-הסטיגמה היא שהאמריקאיות יותר רעש וצלצולים כאלו.
תקשיב,או שתגיד לאמא שלך באופן מכובד שתעביר לך הצעות כאלה כי זה רצונך או שתקבל לבד ותסנן את ההצעות לפי מה שבא לך בלבד

ולמה שלא תסנן בעצמך את ההצעות?

משערת ....
אם אתה מסוג הגברים האמריקאים שחיים בסגנון מנטלי השונה באופן מובהק מהמנטליות שבארץ(מן סוג של 'בועה') אז אולי היא חושבת שיותר טוב עבורך כאחד שיבנה משפחה, לחיות עם מישהי שתקרקע אותך מהבחינה הזו.

באופן כללי חבל לפסול, כי יש כאלו דוברות אנגלית(הורים אמריקאים), שחיו על המנטליות הישראלית ויודעות להתמודד ולהיות על הקרקע.
ובנוסף, הכל תלוי אופי.

אם אתה רוצה אמריקאית- תדבר עם השדכנית/ עם אמא שלך, כפי שהציעו פה מעלי. באמת חבל..

סורי על ההקצנה אבל זה באמת נשמע לא טוב.
אין בעיה שהיא תעזור/תחווה דעה
אבל לא חבל שהיא מסננת ואתה לא שם לב מה היא מסננת
אתה איש בוגר תחכים.

ההצעות האלה. כמובן, אם זה גם שייך מבחינות אחרות.

ואני עסוק, ולא יצא לנו לדבר רק על בגדים ומתנות שהיא הביאה מחו"ל.

כשיהיה לי זמן טוב, אדבר איתה על זה.

אבל תכלס רוב היהודים בארהב דמוקרטים

יש מה לחפש בגן חיות התנכ"י או בכד וחומר ביום גשום/קר?
יש שם אפשרות גם למקום סגור?

לא כ"כ מתאים ליום גשום

 

ביום קר אפשר אם מתלבשים ממש חם 

דווקא "נהנינו" שם,

לא יודעת אם נהנינו זה הביטוי הנכון,

אם כי

למדנו הרבה.. דיברנו על מה שהתחדש לנו וכו'. 

 

מניחה שלא מתאים לכולם

 

מסתבר שכד וחומר זה במקום סגור אז ישמצב שנלך על זה..

וברצינות מליץ ללכת להצגות של אספקלריא, חוויה משותפת לפעמים חזקה מדיבור ותמיד אפשר לדבר על ההצגה אחר"כ.

אולי להתנדב יחד?

 

או סתם אוהבת חסידות?