היי לכולם,
התלבטתי אם לשאול פה או ב'צעירים מעל עשרים', מקווה שזה אכן מתאים יותר לפה..
הכרתי בחור לפני כמה שנים, הייתי שיא התמימה, זו היתה תקופה שהוא נפרד ממישהי (שנשאר איתה בקשר, ידידים זה נקרא :/ ) והיו לו שאלות בנושא אמונה והשיחות בינינו היו בעיקר סביב זה..
לאט לאט הקשר התפתח.. מידי. אבל תמיד ידענו שזה לא קשר לחתונה, אבל הרגש כבר התערבב לו והיה קשה לעצור. שמרנו נגיעה כמובן במשך כמעט 3 שנים (!) כי פשוט הקפדנו שלא להיפגש. ידענו שאם ניפגש- ניפול.
ובאיזשהו שלב גם זה קרה, כמה פעמים. ניסינו כל הזמן לנתק את הקשר, היינו מפסיקים תקופה ואחד מאיתנו היה 'נופל' ומחדש את הקשר, כך שוב ושוב.
במהלך כל ה-4 שנים האלה הוא היה בקשר עם ההיא, הידידה. ובלי קשר גם שמענו הצעות, כל אחד מאיתנו ניפגש עם משודך/ת (ברבים) וכו'.
באיזשהו שלב החלטתי באמת לנסות להפסיק, הרבה זמן התפללתי לחזור בתשובה. הציעו לי בחור טוב, ניפגשנו הרבה יחסית, הייתי בטוחה שאני הולכת להתחתן, במהלך הזמן הזה (וגם קצת לפניו) כמובן שלא דיברתי איתו.
הרגשתי ממש טוב שאני לא זקוקה לקשר איתו, היו ימים שהייתי מופתעת מעצמי איך זה שעוברים עליי ימים שהוא אפילו לא היה עולה לי במחשבות. אבל תמיד היתה לי את השאלה- איך אחרי כל כך הרבה רע שעשיתי לה'- הוא נותן לי את הזיווג שלי כל כך מהר, ודרך אגב, 'כל אשר יגורתי בא לי'- אשכרה קרה לי. הבחור (המשודך) הוריד וזה נגמר. היה לי קשה נפשית, אבל הבנתי שזה מבחן של ה', עכשיו זה הזמן להוכיח את עצמי, שגם בלי השידוך אני מצליחה לא ליצור איתו קשר. והצלחתי. באמת. חודשיים אח"כ היה לי יומולדת. הוא שלח לי הודעה, הוא אפעם לא זכר את היומולדת שלי והפעם כן.. הפתיע אותי, אבל מהר מאוד הבנתי למה. הידידה הזו שקראתם בתחילת הסיפור, לא הרפתה ממנו, והוא מספר לי שהם יוצאים. חשבתי ששוב, סתם קשר.. אבל התברר לי מאוד מהר שזה הכי רציני שיש. הם כבר הכירו את המשפחות וכו'. למרות שכל החיים הוא אמר ש'אין מצב שאני מתחתן איתה, אני יודע שהיא רוצה, אבל אין סיכוי מבחינתי'. אז הנה זה קורה. בשיחה הזו הוא הבין שאני לא התארסתי ולא כלום. מאז ניתקתי איתו קשר, לא כי נעלבתי או משהו, אלא כי באמת חזרתי בתשובה. (זה כבר סיפור אחר).
העניין הוא שמישהי סיפרה לו חודשיים אח"כ שאני מאורסת (סתם ככה, בלי שום קשר, היא אחת שאוהבת להציק ולהתערב בעניינים שלא שייכים לה), לא בטוחה עד כמה הוא האמין לזה, אבל הוא לא התעניין ולא קיבל שום מידע אחר בנושא.
חייבת לציין שעיקר הקשר שלנו היה בHANGOUT בגימייל (מעבר לשיחות טלפון והודעות SMS). ואני כחלק מהחזרה בתשובה שלי והניתוק איתו- סגרתי את האימייל הזה שהתכתבנו תמיד.
לא החלפנו מילה אחרי זה ב"ה ועברו כבר כמעט 5 חודשים. שמעתי שהוא באמת מתחתן, הזמנות וכו', אני כמעט בטוחה שהמידע הזה הוא נכון.
עכשיו הגעתי לעצם השאלה (סליחה עם האורך),
אני ממש משתגעת, מרגישה שהוא שכח כל מה שהיה בינינו, לא בקטע הרגשי, אלא החברות בינינו, השיתוף, למרות שפה זה סותר את החזרה שלי בתשובה? כשפעם אחרונה דיברנו הוא אמר שהוא יעדכן אותי כשהוא יתחתן.. הוא התחרט? הוא כבר לא חושב עליי בכלל?
וגם אני שואלת את עצמי, כשאני חשבתי שאני אוטוטו מתחתנת לא ממש חשבתי על איך הוא מרגיש, עכשיו כשזה ההפך.. זה מפריע לי ומציק.
אז אני חושבת שאולי הוא ניסה לשלוח לי הודעות בהנגאוט בגוגל ולא הצליח כי סגרתי, ואולי אפילו ניסה לשלוח מייל ולא הצליח, אז חשב שהעדכון שהתארסתי הוא אמיתי, ועכשיו אין עניין לספר לי בכלל כי אני לא סיפרתי לו?
אני באמת לא יודעת מה לחשוב. כל זה גם מעלה לי שאלות על התשובה שלי מול ה' , למה אני צריכה את זה. מה אכפת לי. אבל כן אכפת לי. שבסוף הוא התחתן איתה.
וחצמיזה, אם הוא היה רוצה לספר לי הוא יכל לשלוח לי הודעת SMS.
יש לו יומולדת עוד מעט. האם אני צריכה לשלוח לו הודעה? הבחור עוד שניה מתחתן, זה מוסרי בכלל? אולי זה יפגע באישתו לעתיד?
ואני בכלל לא בטוחה שבא לי לשמוע כמה טוב לו וכמה הוא מאושר.. סליחה על האגואיסטיות.
כל התסריטים האפשריים כבר עברו לי בראש, למרות שזה נשמע שזה ממש ממש מעסיק אותי, לא הייתי אומרת, אבל אני לגמרי לא יכולה להתעלם מזה.
אני יודעת שזה היה ממש מבולגן אבל הייתי רוצה תשובות, לשמוע את דעתכם..המפורטת, אם יורשה לי.. 
תודה רבה רבה !!