פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 808)

החלטתי שיהיה דייט
הבחור זרם
הכנתי לו עוגיות
יצאו לא אכילות
יצאתי לדרך
פספסתי את התחנה
חזרתי אחורה
פספסתי אוטובוס
נתקעתי בפקקים
הגעתי לירושלים באיחור של שעה בדיוק




היה דייט.
ברוך ה'.

נקווה להצלחה...

 

מצאתי עבודה, והיום יום ראשון שהייתי בישיבה פה, היה נחמד מאוד...

אבל יישר כוח על הניסיון 

 

אני היום הרגשתי לא משהו...

 

אבל פגשתי כמה אנשים עם לב גדול ששימחו אותי  

 

 

 

ולפני האלחוטי - לתפוס שיחה בלי לזוז מהמקום ולחשוב שמשהו מתמקם לידך...

ושיש 2 מכשירים ששומעים בטלפון מהחדר השני...

ולחשוב כמה התקדם מאז

לאמא שלי היה סיפור על איזה מדוייט (שהיא לא התחתנה איתו) שכשהוא התקשר חברה שלה מהדירה בש''ל תחקרה אותו חקירת שב''כ.
אז שמחתי שאנחנו בדור הפלאפונים וכולי..
עד שבשיחה הראשונה מהאיש שלי חברה שלי (בלי להעליב, אבל חברה חטטנית ורכלנית למדי) החליטה לענות לי לפלאפון
מאז ''עמדתי להתארס'' כל דקה...

השאלה גם למקום וגם מה לעשות

ממש נחמד!!
יש ספסלים לשבת ואגם ברבורים יפה..
אפשר גם להגיע למסעדה חלבית שנמצאת במעלה הפארק. טובה מאוד. נהננו שם;)

אני מחפש רעיון מה לעשות בדייט שישי, מעבר ללשבת בבית קפה

להתחיל בהקדמה, ללמוד בכיף בפארק.
עולים נושאי שיח תוך כדי לימוד..

אח"כ בהמשך להתקדם לכיוון המסעדה, זה משדרג את האוירה.

אשמח לעוד הצעות

אני חושבת שזה די תלוי בטיב, באיכות ובזרימה בקשר בשלב הזה.
הרי אי אפשר להכיר ספץ אדם מסויים, אבל יש את הבסיס, ואם אתה מרגיש שאין לך את הידע הבסיסי בנוגע לבחורה אז הייתי ממליצה לא לחפש משהו אטרקטיבי.
יותר לשבת ולדבר.
אם אתה מרגיש שאתה צריך משהו שישדרג את האוירה, אולי הליכה, באולינג (יש באיזור), ווטאבר..
לא יודעת עד כמה מתאים.
רק מעלה אפשרויות.

אני גם חושבת על מה אפשר לעשות עם הבחור באיזור, כדי לא להתרחק מידי.
צריך לנצל זמן כששני הצדדים הם סטודנטים, ויחד עם זאת לגוון מקומות.
אשמח גם לרעיונות;)

אנחנו לא סטודנטים

 

אני לא יודע מה זמן אתם יוצאים, אבל באזור מודיעין בגדול הייתי מחפש את היציאה ממודיעין ;)

 

מעבר לזה, האגם שם אדיר, לשבת בקניון, למצוא אטרקציות שם (חייב שיש!)

ויש שם סוג של מעיין מדומה, ועליו יש קייקים נדמה לי.
חביב ממש

לצערי הם סגורים בעונה הזאת

ראש הנקרה,

מקום מדהים ביופיו!

עם רכבל ,ומסלול מהמם.וטיול ג'יפ.

ומסעדת שף מעולה ומרשימה!

 

 

בקיצור..ממולץ מאוד!!

אבל זה נראלי תלוי כמה אתם בשלב מתקדם

ויש ''כיד הדימיון''. למתקדמים.

בדיוק היינו עם המשפחה בחדר בריחה במודיעין והיה ממש נחמד! משם המשכנו לבית קפה..

תלוי איזה 2 אנשים....

צאו, תראו עולם...סעו לירושלים. סעו לטילת בתל אביב, לטיול איפושהו באיזור שלכם...איזור נאות קדומים למשל.

חח לא מצאת מקום אחר?! מודיעין?? יש בישפרו סנטר איזה בבילון כזה...אם אתם בקטע...
אהה ויש גם שניצליה חחח...

, הפארק ליד צומת רבין. שעלבים (יש שם אחלה מקומות) מבוא חורון (כנ'ל), המעיין לייד מבוא חורון
יחסית מכיר ת' איזור, אפשר באישי.

ההודעה לשיחה יכול להיות חמש דקות, תלוי בתזמון, והדייט יגיע בד'כ איפשהו בין הערב שאחרי (לעכל את הדברים ולהתארגן על עצמך) לסופ' ש. (אא'כ אתה בצבא, שזה סיפור אחר😎)

מתי שנוח לשני הצדדים.
טלפון יכול לחכות יום, ודייט גם שבוע...

לדעתי שווה להסתכן בשביל אהבה

של היכרות בדרכים עוקפות לא רשמיות, שנעשית על ידי מעגל היכרות טבעי (תנועת נוער, לימודים עבודה צבא וכו וכו) לאו דווקא ללימודים...

וכבר היו מקרים לא מעטים שזה הסתיים בטוב. דוד שלי הכיר את אשתו בזמן האוניברסיטה.

ונשמע שהיה קשה, יהי רצון שתצליח להתאושש מזה בקרוב.

אם כי, אולי נכון לומר שזה גובה מחיר וכדאי לחשוב על המחיר?

רפואה שלמה והחלמה מהירה

לגופו של עניין, ראיו להיזהר באופן העברת פרטים אישיים כאן בפורום ואני ממליץ לא לשלוח פלאפונים אישיים.

בקלות, בשמחה ובבהירות הדעת והלב!

אתה כותב בפורום באופן כזה שאפשר בדיוק להבין באיזה שלב אתה נמצא, ומאיפה נובע התסכול שלך. דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב.

אני אישית לא מרגישה בדייטים כמו בריאיונות עבודה. ואני ממש משתדלת לא לגרום לבחור להרגיש ככה, אפילו אם זה לא מתאים. וכבר מזמן עברתי את שלב הלחץ... אבל בעבר הייתי במקום שלך, ככה שעמוק בפנים אני מצליחה להזדהות, למרות שזה לא רלוונטי לי כרגע.

 

וגם לי כבר כל כך בא, כל כך בא... גם לי בא להיות כבר במקום המדהים הזה שאתה מתאר!

 

מה נשאר חוץ מלשים בה' את מבטחנו?

חזק ואמץ!!

אבל זו תחושה שנוצרת לפעמים לצערי.... ברור שזו לא המטרה וזה לא כייף בכלל

למרות שנראה שזו פריקה, אומר לך מה אני חושבת.
בהמשך אני כותבת תובנה, שיכולה להיות נטולת כל קשר אליך ולמצבך הנוכחי.

אני מתייחסת לפיסקה השניה.
שים לב שכל שורה מתארת שלב מסויים בקשר.
כל שורה מתארת רצון/תחושה/עובדה מסויימת שיכולים להיות איפה שהוא בציר הזמן: מתחילת הקשר ועד שמרגישים שהוא נכון ואמיתי לשניכם.

לכן, אני חושבת שהתחושות מתארות מצד אחד רצון לגיטימי ביותר ומציאותי גם! מצד שני, השלב שבו אתה אמור להרגיש כל תיאור קטנטן, הוא יהיה רק עוד חלק בדרך לתחושת הביטחון בטיב הקשר שמביאה *לתחושת* שלמות.

להרגיש את כל זה לוקח זמן.
קשר בריא ונכון זה לבנות יחד, לעבוד על התקשורת, להבין אחד את השני (כמו לדעת לזהות נקודות מסויימות שעל פניו נראות חלוקות בין הצדדים , אך במציאות אינן אלא "אותה גברת בשינוי אדרת". לפעמים זו אי הבנה! ) כדי שהדברים לאט לאט ירגישו כך. כי אין אדם מושלם, ולא כולם כמוך, אבל מה? אפשר לשאוף שיהיה יחד מושלם.
צריך את החיבור הבסיסי.

אנחנו לפעמים כל כך רוצים משהו ולכן מפנטזים עליו, כך גם כאן..רוצה מישהי שהיא כך וכך...אבל.. צריך להיות מציאותי אחרי הכל. וזה אומר לנסות לגעת בדברים החשובים באמת. לנקות מסביב, לשים דגש על עיקר.
התחושות והרגשות נולדים לאחר ההיבט השיכלי(שלא צריך להיות בררני).
כשיש כימיה/חיבור טוב.
החיבור הטוב יגיע באמת כשתהיה קרוב לעצמך.
קרוב למי שאתה...בקשר שמישהי תדע להכיל אותך!
בקשר שתוכל לשלב בו את עולמך!

לפעמים קשה מאוד, וזה לגמרי מובן!
לדעת שעושים דרך ארוכה, או מצפים, ומייחלים ורוצים שיצליח ואז מרגיש לנו שלא הולך.. עצור רגע לקרוא!! שים לב, כתבתי מרגיש! כי באמת, אחרי הכל אנחנו מאמינים שהכל לטובתנו! ואנחנו רוצים חיים טובים!! אז הכל נע לכיוון הזה.. הולכים אל הטוב האמיתי בלי לשים לב..עם רגע אחד של כאב/שמחה- אל אושר ושמחה בדרך הבטוחה!💪


התחלה טובה היא בהחלט מציאות של פגישות נטולת שיפוטיות.
בעז"ה הקב"ה יפגיש אותך עם הבחורה הנכונה בקרוב ממש!!!🙏

(אבל לא כל כך הבנתי איך זה קשור למה שכתבתי....)

אשתדל לענות.

ואם הבנתי אותך נכון, את דיברת על זה שפועלים שלא צריך.
או שלא הבנתי אותך נכון?

לי היה נראה שמדובר בתיאור כולל שמתייחס לדייטים, ולכן באתי לומר שהתיאורים מתארים תחושות נכונות ומובנות מאוד,שלמעשה נבנות עם הזמן.
זה לא בום טרח .
לא אמורים להרגיש את כל זה בתחילת קשר:

-"בא לי להכיר אותה ולרצות להעביר איתה את כל הזמן שבעולם"

-"בא לי לדעת שאני רוצה אותה והיא רוצה אותי"

זו סוג של פנטזיה, כי זה מה שאנחנו רוצים לעצמינו. אלא שהיא מציאותית בשלבים מתקדמים בקשר.
לכן כתבתי שכנקודת פתיחה, מצויין להתחיל ממקום נטול שיפוטיות! זה יכול להביא לחיבור טוב אם הפרטים שלכם מתאימים, ומתוך חיבור שיכלי הנוגע בין היתר(אם לא בעיקר) בתכונות של הצדדים, נכון יותר להרגיש עם הזמן את כל מה שתארת.

ששני הצדדים טוב להם ביחד...

כלומר, את אומרת שהשלב הזה טוב בשביל לבדוק התאמה שיכלית לפני?
הבנתי נכון?


אם כן, אז יכול להיות שלכן זה כל כך קשה לי, כי אני אישית לא רואה צורך גדול בהתאמה השכלית.
הדברים שחשובים לי אפשר לראות רק בקשר עמוק ורציני...

2 דייטים זה כלום!

בכלל..מהי יציבות מבחינתך? טווח זמן ?
בעיני זו תחושה שנבנת ונובעת מביטחון בקשר, כלומר, אם מתקדמים לכיוון נכון(רואים פוטנציאל בבחור/ה שמולנו כבעל/אישה לחיים ויש נקודה ששני הצדדים שואפים אליה ושהיא מחברת בינהם), אז לאט לאט יהיה יותר ביטחון מבהתחלה וגם כן יציבות. ואם לא רואים כיוון זהה, אז התוצאה היא חוסר ביטחון שמביא לחוסר יציבות בנוגע לקשר.


מתוך התכונות שיש לבחורה ומתוך השאיפות שלה בחיים ומי שהיא, יכול להיווצר חיבור מסויים שהוא לא "אהבה" כי לדעתי מרגישים אהבה לאחר הנישואין, אם כי החיבור השיכלי הזה מביא לפעולות שמאפיינות אהבה, כמו דאגה זה לזו וכו". זה דורש סבלנות. להכיר את האדם בכללותו ולהבין כמה הוא יכול להתאים לי, להכיל אותי, וכמובן, כמו בכל זוגיות, צריך לדעת לעגל פינות, כי מושלם לא יהיה. ולכן כשרואים בבחור/ה נקודות שחשובות לנו שיהיו באישיות בן זוגנו לחיים, לצד שאיפה ו/או מהות זהה(פחות או יותר)לשלך- צריך לשים את הדעת על כך ולא לתת למסביב לבלבל אותנו, כמו דמיון של איך חשבתי שאישתי תראה וכו' . בסופו של דבר הבחינה היא האם טוב יחד (כמובן בהתבסס על הדברים הנ"ל) .

הבסיס מתחיל כשכיף ביחד, וזה מגיע בד"כ אחרי כמה דייטים ספורים (ברור שאין חוקים זה יכול לקחת יותר ויכול לקחת פחות), ובסופו של דבר בשיא שלה זה אחרי כמה שנות נישאים, ביחד, כשיודעים שלא משנה מה תמיד נשאר ביחד...

 

מושלם ברור שלא יהיה, והדמיונות של איך בעלי/ אישתי תראה אף פעם לא מועילים... אני דיברתי על תחושה של חיבור בסיסי, שכייף ביחד (אני חושב שזה משהו מאוד בסיסי בקשר)...

 

 

 

* אחחח מה האקדמיה עשתה לעברית שלי...

לא מסתדר לי פה משהו..
אמרת שדיברת על קשר יציב, שזה 2 פגישות ומעלה, אתה באמת חושב שאתה אמור להרגיש את מה שתארת בשלב כזה בקשר?
חלק מהדברים שתארת נוגעים לשלב בסיסי בקשר, נכון. אבל חלקם לא! חלקם (כמו המשפטים שציטטתי אותך קודם) מגיעים לאט לאט, בשלב מתקדם יותר. לכן, בתחילת התגובה הראשונה שלי ציינתי שכל משפט מתאר תחושה/רצון שנוגעים לשלב *מסויים* בקשר, ובהמשך הסברתי שהתחושות הללו נולדות מתוך החיבור השיכלי(תכונות,שאיפות,אישיות וכו') (מוסיפה: ומן הסתם גם הנפשי) שבין שני הצדדים.

לא בא לה שתחייך אליה חיוך מאולץ, היא רוצה חיוך מהלב

לא בא לה שתוציא כסף עליה, בא לה פשוט לשבת איתך באיזה מקום יפה ולהכיר

לא בא לה שתחכה לתשובה,פשוט היא יצאה הרבה, ובלב שלה מחשבות של ?מה הסיכוי שהפעם זה יקרה?ולכן היא מבררת ומבררת.

לא בא לה שתיהיה לחוץ, היא שם איתך,מתעניינת בחיים שלך, והכל בנחת

לא בא לה שתחשוב שהיא זרה, בא לה שתחשוב שיש מולך מישהי עם סיפור חיים ותיק,ואתה באמת מתעניין בו

לא בא לה שתראה את זה כמו ראיון עבודה, אז תשאל ותתעניין באמת במה שמעניין אותך.

 

 

אבל לפעמים בדייטים הראשונים, זה לא קורה, זה מבאס... אבל כן מחכים שזה יגיע...

כלומר, היא לא באמת מתכוונת לראיין אותך.

זה יוצא לה ככה רק כי היא לחוצה.

  

 

רק לדמיין את זה ואני מוותרת מראש...

 

פשוט לא רואה את עצמי בסיטואציה הזאת. בחיים! כל כך לא אמיתי בעיניי, שלא לומר שקרי. וזר, ומאולץ, ומרוחק. בדיוק מה שתיארת.

 

אז ה' יאלץ להפגיש אותי עם האיש שלי בדרך אחרת אני כבר אמרתי לו מראש, שדייטים- אין מצב.

עיין בשרשורי הראשון- כרך א' שנת תשע"ח.

פגשת אותו בטרמפ...
אין את הקטע של הלחץ/ חוסר נעימות/ חוסר היכרות שיש בכל הדייטים הראשונים?

פשוט אין מה להשוות... בגלל זה אני הכי אוהבת שזה טבעי, בהיסח הדעת.

 

אני נראית איך שאני נראית, הכי טבעי ואמיתי ואיך שאני אוהבת ושהולכת תמיד, בלי ההתייפיפות וההתגנדרות המיותרת שבד"כ בנות עושות לפני דייטים. 

 

הלחץ בכלל לא נמצא, כי אין פה כלל וכלל את המטרה הזאת ש'לשמה באנו'- כמו בדייטים, ולכן אין את כל המחשבות האלה שמן הסתם יש בדייטים (אז בא לי להמשיך איתה? לחתוך? באמת הוא מתאים לי? וכו, או 'מה הוא חושב עליי? אני נראית לו? הוא ירצה להמשיך או לא?) ושמטריפות את המוח.

 

יש פשטות, וכנות ופתיחות נפלאים ואמיתיים. ואפילו המון צחוק לפעמים, ושוב- לא מבויים ולא מאולץ. שום דבר, הוא לא בהצגה ולא כלום, אתה פשוט א-ת-ה.

 

ואני אומרת את זה מניסיון של מלאא טרמפים כאלה..או לא רק טרמפים..

לא רוצה לבלות עם מישהי שאני לא יודע מה השאיפות שלה לגבי חתונה. לא מתחיל קשר כזה. אדרבה, רק גורם ליותר סרטים.
(בכלל, זאת בושה שאנחנו רוצים להתחתן?)

מבין מדברייך שלא היית בדייטים?

הייתי ב'דייטים' מהסוג שתיארתי

בהנחה שרוצים להתחתן עם מישהו, מתי מדברים על השאיפות בעתיד? מתי מדברים על חינוך ילדים? מתי משתפים מחשבות אישיות ומתאמים ציפיות? מתי מחליטים שזה קשר? באיזשהו שלב צריך לשים דברים על השולחן והדרך שאת מציעה לא עוקפת את זה, ולדעתי רק מורחת את ההגעה לשם.

חוץ מזה, אף אחד לא יודע איך הוא יתנהג בדייטים, תמיד מהצד זה נראה מוזר איך נשתלב בסיטואציה לא מוכרת. לא כדאי לגבש דעה לכאן או לכאן לפני שחווים אותה, אנחנו מפתיעים את עצמנו הרבה פעמים, גם לטובה.

לסיכום: אין דרך קלה להתחתן, בכל שיטה משלמים מחיר.

סבבה כל ההבדל הוא במפגש הראשוני בטרמפ.
אבל אם לוקחים את זה הלאה, להתחיל קשר, אז יש את הדייט שקובעים... והוא בדיוק כמו דייט ראשון רק שרואים אחד את השני לפני (אני מוכן לקבל שזה כמו דייט שני), אבל התחושה שאני דיברתי עליה מגיעה רק אחרי 3 דייטים לפחות (ולפעמים צריך 5-6)...

השיטה הזאת לא כזה טובה כי עובדה שאת עדיין רווקה

יש רווקים שהולכים לפי השיטה המסורתית, ועדיין לא מתחתנים...

מה גם, שהשיטה הזו לא באה לפתור את בעיית הרווקות המאוחרת (בהנחה שבכלל יש כזו בעיה), אלא את בעיית החוסר נעימות בדייטים (אם זה באמת פותר, אז זה גם יפתור את בעית הרווקות המאוחרת).

אם חוסר הנעימות הראשוני הוא המחיר שמשלמים על פחות קשרים מיותרים ושוחקים אז הרווח הוא להגיע בעז''ה לזוגיות הנכונה והבריאה לך מהר יותר.

לדעתי זה מחיר ששווה לשלם.

אני לא בטוח בכלל.

אולי אפילו הייתי אומר שאחד מהדברים השוחקים זה השלבים האלה בקשרים. שמרגישים חסרי אונים, וחסרי ביטחון בקשר...

אתה באמת חושב שיכול להיות שהחוסר וודאות (שהוא באמת קשה ממש!)
של הדייטים הראשונים שוחק ברמה דומה לכמה קשרים רציניים ומלאי רגש שיאלצו להיגמר פשוט כי לא מתאימים?

אבל קשר ארוך זה פרידה קשה, אבל שוחק....

אחרי שמתגברים על זה, זה לא משאיר משקעים כמו 5 או 10 דייטים שלא עברו את השלב הראשוני....

א- אני צעירה עדיין (גם בגיל וגם בתחושה) ולא רוצה להיכנס לזה עכשיו (למצוא את החתן שלי- כן. להתחתן- עדיין לא)

 

ב- משום מה הרוב הגדול של החבר'ה שזה קרה לי איתם היו חילונים. 

והיו דתיים שפשוט היו נבוכים ממש לעשות ת'צעד הבא, מה שנקרא להתחיל. אבל היה שקוף שהם חותרים לשם. או דתיים שכבר עשו ת'צעד אבל זה לא היה הכיוון..אז סירבתי בנימוס

 

 

על האמצע של ב'.
לא תמיד מה שחושבים שקוראים מהסביבה זה נכון. את אומרת שזה היה "שקוף", שימי לב לא לבנות על דברים כאלה, לפעמים אנחנו בטוחים שהמציאות היא א', אבל זה לא באמת ככה. אם את רוצה להיות בטוחה לגבי כוונותיו של מישהו בעולם הזה, כדאי שתשמעי ממנו את זה במפורש.

אני אומר את זה גם מניסיון.

יש תפעמים שאתה חי בסרט על משו ומדמיין אותו, אולי כי ככה אתה רוצה.. קרה לי לא פעם.

 

אבל גם היו פעמים שברור לי שזה היה הכיוון שלהם.

בייחוד-

בא לי להרגיש בנוח מולה, כי אני אדע שהיא שמחה איתי.



זה נכון. אף פעם לא ממש חשבתי על זה.
אם אבהיר לו שאני שמחה איתו, הוא ירגיש בנוח?

השאלה אם זה נכון, כלומר בדייטים טיפה מתקדמים כבר יש את התחושה הזו...

אבל בדייט הראשון/ שני את שמחה איתו?

; )

היום
דיברתי עם חברה רווקה שפויה ולא בלחית..
והיה ממש כיף לצחוק ולדבר נורמלי בלי ענייני לנ"ו.

את פינת המושגים התורניים החדשה פינת המושגים התורניים- תמונה כללית בסוגיית טלטול מוקצה בשבת - צעירים מעל עשרים

ואח"כ ש"א ארוכה עם ניק מפה

ראיתם שכבר יש בחנויות?
אני התלהבתי...

חוצמזה, הלכתי ללימודים חזרתי עם מיגרנה 😓
העברתי תמונה שלי לשידוך פוטנציאלי
סירבתי להצעה הזויה במקצת (האמת הזויה הרבה) אבל שמחה שחושבים עלי ומציעים לי... בטוחה שהכוונות טובות

הייתי עייף. חחח
חתכתי ממישהי ושתינו היינו באותו ראש ועם אותם סיבות לחתוך אז זה היה נחמד...
ואמרתי כן להצעה אחרת ששיגעו אותי שאסכים חח וב"ה היא הסכימה גם ונפגשים בקרוב...

וגם לך, @חן,

שנשמע מכם בשורות טובות בקרוב..

לכולנו
ובהקדם האפשרי

בדקתי הצעה ובסוף הגענו ביחד למסקנה שלא מתאים. שלמה עם זה ותודה לקב"ה שהאיר לי זאת וחסך ממני פגישה מיותרת

איכשהו השתחלתי לשיעור תורה.

היה סבבה חוץ מהקטע שבדקה שתיים לשיחה איבדתי את הרב 

ולא הפסקתי להסתכל על המספרים של השעון  

 

חוץ מזה אני בטוחה שה' איתי ואני בטוחה שהוא לא שוכח אותי 

 

ויש לי 2 מטרות לנסות להקפיד עליהן בזמן הקרוב 

לקום מוקדם. 

לקום מוקדם להתפלל וגם לכוון בתפילה. 

 

 

והלוואי שנזכה, שאותה מידה נחקה

לכשתזדמן לנו מצווה, נרצה עוד שתיים

והכל באהבה לשם שמים... 

מתחיל לחזור הביתה. חודש אחרון בישיבה.

בענייני הפורום - כלום.
(משתדל לא להקפיד על הסביבה שאף אחד לא מציע לי).
רוצנ להפסיק, רוצה להמשיך, לא יודע.

אבל השאלה על מה דיברת איתו ויותר חשוב גם איך.

פשוט לא יודעת...

יש כאלה שלא מביעים רגש מבחינת צניעות.שלא יודעים מה מותר מה אסור מה שייך..מבינה?

 

כשהוא כן עושה את זה....

לא ללחוץ אבל כן להסביר לו את החשיבות מבחינתך

קודם כל תבדקי ממה זה נובע אצלו, יכול להיות שזה פשוט אופי מופנם יותר, ולא בטוח שכדאי לצפות ממנו שיהיה משהו שהוא לא. ואם זה נובע ממשהו אחר-

מהנסיון שלי, קודם כל הייתי מכילה אותו כמו שהוא, ומשדרת אורך רוח ביחס לזה, בלי ללחוץ בכלל.
ומנגד, הייתי מביעה רגשות כלפיו בעצמי, ומהווה דוגמה אישית לעניין הזה. הוא צריך לראות שאת מביעה רגש וכיף לך ואת ממשיכה לחיות עם זה בטוב.

חשוב לך כי את לא מרגישה בטוחה להביע רגש מול מישהו ששומר לעצמו?

אני חושבת שאם זה סוגר אותך ברמה שאת לא יכולה להשפיע שם, תשקלי את זה.
צריך קצת אומץ, ולקחת קצת סיכון, אבל זה כל הכיף... להתקדם ולא כי משהו חיצוני דוחף אותנו.

ולקחת בחשבון שיכול להיות שזה גם יקח הרבה זמן או שלא יקרה.

או שתוותרי על זה.

אני לא רואה הרבה ברירות...

זה קשה כשלא באותו ראש, אבל יתכן שפשוט זה לא דרכו.
אינני חושב שיש עניין לנסות לגרום להראות רגש שאין בו.

כדאי לחשוב האם הוא אכן מרגיש כך ופשוט קשה לו לבטא מסיבות חיצוניות או שהרגשות שלו שונים או שהוא מופנם יותר?

בהצלחה רבה

שקשה לו להגיד את זה

אם כך, אולי כדאי לברר אצל דמויות שמכירות אותו, כיצד ניתן לעזור לו להשתחרר יותר.

אבל כדאי באמת לחשוב על זה כי אני מכיר זוגות שיצאו וצד אחד ניסה לחשוף רגש בשביל הצד השני שרצה רגש, אבל זה היה חיצוני יותר ולכן זה נכשל בהמשך.

לא אומר שתמיד זה כך, אבל לפעמים זה פשוט אופי שונה

האם הוא ביישן
או שסתם קר

כשאתה מופנם, כשלוחצים עליך לדבר, זה רק קשה יותר.

כמה זמן אתם נפגשים? יותר קל להביע רגש עם אנשים קרובים, אם אתם איפשהו בהתחלה, זה הגיוני.

ועדיין

לא כל הנושאים שווים אצל אדם.

איזה סוג של רגש הוא לא מביע? הוא יכול להביע רגש בצורה מעודנת, ולאט להשתמש בביטויים יותר מפורשים. לדוגמה, במקום "אני אוהב אותך" - "נחמד לי איתך". זה, בגדול, עניין של הרגל. אולי הוא רגיל אחרת.

לא יודע אם המקום שלך להציע את זה, את תחליטי...

לא הייתי מתעלמת מכך. רגש הוא יסוד חשוב לחיי נישואין מאושרים.

הרגש חסום ולכן לא יכול לצאת החוצה אף על פי שקיים. יכולות להיות הרבה סיבות לכך כמו המודל הזוגי שראה בילדותו אצל הוריו, ביטול רגשותיו על ידי אחרים, מחסור באהבה ועודף יראה ועוד..
שמעתי על כמה מקרים כאלה. אפשר לפתור את זה.

אני אגב, מאוד מופנם, לוקח לי הרבה זמן להיפתח, ואחרי שאני נפתח גם אז הרגש יוצא בצורה יחסית רגועה...

ואני ממש לא חושב שזה רע

(ולא נפגעתי, אם יש לך חשש כזה)

אין מה לעזור לו. הוא לא איש מסכן ולא מוגבל, זה הסגנון שלו. שחררי.

מה את רואה שאת מסתכלת עליו? אם את רואה שהוא מאושר איתך אז בכיף.

 גם להגיד אני שמח לראות אותך זה רגש (כנ"ל התגעגעתי, חשבתי עליך וכו)

הוא לא יודע שהוא פגע בי.. זה לא במכוון, נראה לי מחוסר מודעות..

וזה מה שחשוב כאן.

הוא חייב לדעת באיזו דרך שהוא פגע בך ולבקש סליחה.

 

 

 

 

 

שמלכתחילה ראוי שיבקש סליחה אבל מבחינתה היא צריכה לסלוח בלי קשר אליו. ואני אומר את זה מנסיון אישי שאני עדיין עובד על לסלוח לבחורה שפגעה בי.אני ממש קיוויתי שתתקשר לפני יום כיפור ותבקש סליחה. והיא יודעת בעוד איך יודעת שהיא פגעה בי. אבל הטלפון לא הגיע. אבל באמת אני חושב שזה צריך להיות תלוי בי ורק בי בזה שאני אסלח לה. וזה עבודה. קשה אבל אפשרי

וגם אומרים את זה כל ערב בקריאת שמע שעל המיטה.."הריני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי..."

אך אמור להבין שהוא אמור לבקש סליחה?!

וזה לא מה שחשוב כאן!

 

לא משנה מה קרה.לא שומרים טינה לאיש.

וחייבים לסלוח בשביל שימשיך המזל שלנו!ושחלילה לא יעצר בגלל דבר שאולי עשה בעבר במכוון או לא.ושימשהו לא סלח לו!

 

אסור לנו להקפיד על איש ולשמור כעס עליו.

כמו שזה נגמר ועבר..חייבים להעביר גם את זה!

 

 

 

@חלל הפנוי מסכימה איתך!!!

להגיד שזה שהיא פגועה זה מה שחשוב כאן?!

אתה טועה איש יקר.

 

זה שהיא פגועה זו הייתה בחירה שלה להשאר עדיין כך,תראה איפה היא עומדת ואיפה הוא..?הוא מתחתן מאושר והיא מאחור חושבת על זה..

למה זה תורם להשאר פגועה?!

 

צריך להאמין שהכל מבורא עולם.וגם הרעה כמו הטובה.

וברגע שתבין שהכל מבורא עולם.לא תפגע,לא תכנס לעצבות..ולהפך..תראה זאת בצורה חיובית ותשמח מזה!!

זו דעתי בכל אופן.

את מכניסה לי מילים לפה.
אבל אם זה עושה לך טוב , שיערב לך

שאני שומרת טינה ולא סולחת. רק אמרתי שאני פגועה עדיין.

אני לא שומרת טינה ולא מקפידה על אף יהודי כי כמו ש-ד אמר לפני, כל לילה לפני השינה אני אומרת,"הריני מוחלת וסולחת.."

אז פשוט קחי צעד אחורה ,ותיראי את מה שעברת..משמיים

בעז"ה הקב"ה מתכנן לך מישהו דבסט שמגיע רק לך!!!

אני לא מסכימה עם המשפט- "ברגע שתבין שהכל מבורא עולם, לא תיפגע"- מה הקשר? 

ברגע שתבני שגם הרעה שקוראת לנו היא מבורא עולם.

את תביני שאין לנו בצורך של להשאר פגועה.

 

נכון בהתחלה מותר ונכון להפגע,ולא חושבים על כלום חוץ מזה שאני פגועה.

אבל שמעכלים זאת לאט לאט מבינים ואומרים...הלו..למה אני לוקחת אותו קשה?!זה מגיע לי?!זה מה שבורא עולם רוצה?!שאני אכנס לעצבות ממנו ואחשוב עליו?!

ממש לא!(ואני מאמינה שעבר זמן מה אם הוא התארס כבר..)

 

הקב"ה רוצה רק טוב בשבילי!ולכן זה קרה!

אולי שאלמד מזה?שאתפקח מזה..?

לכי תדעי..נסתרות דרכי האל

רק כל הסימני שאלה והסימני קריאה קצת מלחיצים ומשדרים קצת תוקפנות וזה לא נעים לקרוא את זה..

הרעיונות שהעלת הם נכונים וברור שהכל לטובה אבל לא תמיד קל ליישם את החשיבה הזו.. משתדלת לקחת לתשומת ליבי.

כלב נובך לא נושך ;)

 

צודקת 100% שקשה ליישם זאת!
אבל לאט לאט,זו חלק מהאמונה שלנו..צומחים ומתחזקים לאט לאט ומבינים שהכל לטובתנו בסופו של דבר

 

בהצלחה מתוקה

"נכון אבל את עדיין פגועה וזה מה שחשוב כאן."

 

לא אני רשמתי זאת נכון?

ולא אוהבת לחפור על שטויות שכאלה אז אעצור ברגע זה.

שמצד הבן אדם לחברו- אדם שפוגע במישהוא בין אם זה בכוונה ובין אם לא, הוא צריך לבקש את סליחתו של הצד השני. לא דיברנו על הצד השני האם הוא צריך לנטור או להחליק ולסלוח.

יצאנו לא מעט זמן, ומרוב שכ"כ הצטערתי שזה ירד בכלל לא ראיתי את הפגיעה שלו בי, רק חיפשתי מה אני עשיתי לא בסדר.. עכשיו כשאני כבר אמורה להיות ממש מאחורי זה- רק עכשיו אני הבנתי כבר שזה היה פוגע מצידו, וחווה כאב מסוג אחר אמנם, מחדש.. 

אין לי מילים לעודד האמת.. 'זה לא שלך והכל לטובה' לא עובד אצלי בימים אלה, נותנת לעצמי זמן שיעבור.. 

 

ובקרוב אצלך!! 

מה *בדיוק* מעציב אותך בזה שהוא התארס? תהי כנה עם עצמך עד הסוף, זה יעודד אותך

למה את חושבת שחשיבה על זה תעודד אותי?

מעציב אותי שאנשים לא כ"כ סימפטיים מוצאים מהר זיווג ואני שסה"כ משתדלת להיות בנאדם טוב לא מוצאת

צדיק ורע לו רשע וטוב לו?

ואני חושבת ככה כי כשמבררים עמוק עמוק תמיד מוצאים שמחה וטוב.
וגם אם לא, כשמבינים את עצמנו, הדברים מקבלים את המקום שלהם, והם לא משתלטים עלינו

שכאילו אני ה"פגועה" - והוא "מקבל את הפרס"...

 

אבל האמת, ההיפך: את קיבלת את הפרס, שלא התחתנת עם מישהו שהתנהג אלייך בצורה פוגענית (מבין שלא מדובר על תקלה חד פעמית שולית).

 

והוא בעצם צריך את מחילתך.

 

אולי תתאמצי, תגידי לקב"ה, טוב שאני לא התארסתי איתו - מוחלת לו לגמרי, והלוואי שלא יפגע במי שכן הסכימה. ושיצליחו.

 

וזכות מידותייך הטובות תעמוד לך, לזכות במישהו טוב, אוהב, לא פוגע...

דווקא מדובר בפגישה אחת ויחידה שהייתה לי עם הבחור. אני נפגעתי מההתנהגות שלו אבל אני לא חושבת שהוא הבין שהוא עשה משהוא לא בסדר..באמת מחוסר מודעות או שבדר"כ הוא לא מתנהג ככה ורק אלי התנהג ככה כי לא היה מעוניין בי מלכתחילה

בין כך ובין כך - לא התאים לך. מכל אחת מהסיבות.

 

ואת יודעת שזה שמישהי אחרת כן, זה לא אומר כלום. אפילו האנשים הכי טובים בעולם - לא כולם מתאימים לכולם.

 

אז עלייך זה לא אומר כלום. אל תרגישי כאילו את לא היית "מספיק טובה". זו ממש שטות גמורה.

וטוב שעוד אדם מישראל מתארס. זה לחלוטין לא על חשבונך.

את תמצאי מי שטוב לך - ואז תשמחי שזה לא ההוא, וגם תרגישי טוב שאחרים לא נשארו לבד..

ממליצה לך בחום לקרוא את הספר "מי מושלם", מדריך לחיים כיצד להתמודד עם סיטואציות מעיין אלו.
אתקצר מעט..
אחת הסיבות שאנו כבני אדם מרגישים רגשות כתוצאה מאירועים שאנו חווים, היא הפרשנות שאנו נותנים לה.
הבחור לא אמר לי תודה- אין לו שום הערכה כלפיי..
מקרה מול פרשנות.

כיצד ניתן להתמודד עם כך?
3 כלים: 1. לדון לכף זכות (רצוי לומר את המילים בקול או לרשום על דף כדי לעבד ולאמת את התוכן. אפילו לרשום לו מכתב מבלי להעביר לו), לנסות לבחון האם הוא בכלל היה מודע לכך שאני מצפה שיודה על המעשה שעשיתי? האם היה משהו שטרד את מחשבותיו והסית את המחשבה שלו?
אין לנו יכולת לדעת מה גרם לו לנהוג כך .
2. הבחירה היא שלנו האם להתרגז/להיפגע...
יש לנו אחראיות ושליטה על הרגשות שלנו, האם שווה לי להכנס למצב כזה כי מישהו לא אמר לי תודה? האם לא חבל לי על כוחות הנפש? ואולי שגיתי שיחסתי לו את הנורמה הזאת? (קשה ודורש תרגול, אבל שווה כל רגע!)
3. "האם יש לי אפשרות לשלוט בסיטואציה?" כנראה שלא, לפחות לא כעת (אלא אם כן תפני את תשומת הלב של הבחור ותאמרי לו, אך לא תהיה לכך נפקא מינה כלפי העתיד מולך) ולכן, תחשבי האם זה לא כוחות נפש מיותרים מידי והאם עדיף לעבור את התהליך של המחילה בינך לבין עצמך?

תשמחי שבך יש רגישות ויכולת לכאוב מציאות קלוקלת וגם את הבחירה לגדול ולצמוח מהמקום הזה.
אם כבר זה קרה, תמנפי את זה לעבודת המידות ותרגול כיצד להתמודד.



העובדה שהוא התארס זה בפרק אחר של הספר, אל תכנסי לזה כי את לא יודעת מי אישתו ומה חשוב לה והאם הוא השתפר באותה הנק' שלך הכאיבה..

אין לי מה לומר לך חוץ מח"ח...
מוזמנת לבוא לפרטי לפרוק תסכולים

את חייבת לסלוח ולהעביר זאת.

אסור לשמור טינה לאיש!

 

זה עוצר מזל של בן אדם!

שאת לא יודעת עד כמה..

ולא כדי שזה יגיע ממך!

 

אז בבקשה כדי שתעבירי את זה כמו שהוא עבר וחלף כבר מהתקופה שלך.

ותאמיני לי,את תיראי רק טוב בעז"ה

זה מאד כואב.

כשאדם פוגע בנו זה כואב, ועוד יותר כשהוא ממשיך הלאה ובדיוק במקום בו הוא לא התנהג כראוי במערכת הזוגית שלו איתך, דווקא הוא שפגע "הולך לו חלק" ואת עוד לא מאורסת. 

חשוב לעשות הפרדה מאד גדולה כאן. תגידי לעצמך- "הוא התארס" ואז תשאלי את שאלת השאלות "אז מה?". מה זה בעצם אומר עליו שהוא התארס? אז זהו, שזה לא אומר כלום חוץ מאת שתי המילים האלו- הוא התארס. 

הוא לא הופך בזה להיות יותר שמח/מושלם/צדיק/טוב/ראוי/ וכו'.  

את נשארת את על כל המכלול האישיותי שלך, והוא נשאר הוא. ואם הוא טיפוס שיכול לפגוע באחרים וגם לא להיות מודע לכך, זה משהו שלו, שהוא צריך להתמודד איתו, ולעשות עם זה עבודה. 

יכול להיות שהיית צריכה לפגוש אותו ולהגיע למקום הזה כדי לעשות עבודה פנימית חשובה, שרק הוא היה יכול ללמד אותך במפגש הזה. 

אני ממליצה שתחפשי את המשמעות עבורך בכאב הלב הזה. תראי לאיזה מקומות זה יכול להצמיח אותך ומה את יכולה ללמוד מזה על עצמך. ואחרי שתמצאי את המשמעות, תוכלי להיות שלימה עם זה שהיית צריכה לעבור את המסכמת הפוגענית הזו. ואז תוכלי להשלים עם זה שהוא מי שהוא, ואת העבודה שלו הוא יעשה או לא יעשה, אבל את עושה את העבודה שלך בעולם.

ואני בטוחה שעוד יבוא יום ותסתכלי לאחור ותדעי בבהירות מאד גדולה שנבנית מהחוויה הזאת, מה עוד שאוטוטו את מתארסת בעצמך בעזרת ה'

בעיני זה חלק מהשאלה של רשע וטוב לו.

למרות שלקח לי המון זמן לשחררר אותה מהראש, ולקלוט שהיא פשוט עבדה עלי וניצלה אותי, בסופו של דבר תודה לאל שאני לא חי איתה...
כאן במקרה שלך הוא אפילו לא עבד עלייך, זה די ברור שהוא עשה לך רע, ככה שיותר קל לשחרר ולהודות לה' שהציל אותך ממנו.

אולי ארוסתו הגיעה לפדות את החוב שלך? |שטן|

מה שמשפיע על שלום בית זה עבודת המידות של בני הזוג ולא גמטריות של השמות שלהם.

למה לא היית נותנת את השמות?

בעיני זה משעשע ולא יותר.

 

וסליחה אם אני פוגעת ברגשותיו של מישהו

כמובן שמדובר כבר אחרי שהסכמת להיפגש איתו כי נשמע טוב...

ובכל מקרה, אם בחור הולך לרב עם השם שלי, אתה יודע שהוא יכול מאד בקלות לעשות את זה בלי ידיעתי..

 

אם הוא רוצה לעשות זאת בלי ידיעתי? שיהנה.

שלא יערב אותי בזה, ושלא יגיד לי מה הרב אמר.

לא מעונינת לשמוע לפני שיצאתי עם בחור שהרב אמר שאנחנו זיווג מושלם

 

שהנכד של הרב מרדכי אליהו זצ״ל רצה להתחתן ורצה לבדוק עם הבחורה שהוא נפגש איתה היא הזיווג שלו. הרב בדק ויצא שמבחינת גימטריות זה לא הזיווג שלו. אחר כך הרב בדק גם את הגימטריות של אברהם ושרה - וזה גם לא הסתדר..

הרצון והבחירה החופשית נבראו כך שהם חזקים מהמזל. או במילים אחרות - אין מזל לישראל

אברם ושרי זה כן הסתדר?

וחוץ מזה צריך גם את שם האמא, אנחנו יודעים את שם האמא של שרה אמנו?

אז לא יודע לענות לך . וגם אם זה לא סיפור אמיתי (מה שבטוח לא ייתכן), הרעיון עדיין נשאר בעינו. הבחירה החופשית היא למעלה מהמזל. מזונותיו של אדם קצובים לו מראש שנה עד ראש שנה, ועדיין אף בן אדם שפוי לא יחשוב לרגע להפסיק לעבוד..אז למה שתהיה לנו הווה אמינא לשים יהבנו על מזלות ולא להתאמץ כשמדובר במשהו חשוב כמו זיווג?

כך שלא שייך להביא ראיה מהאבות.

שלא מדובר על רק התאמה אחת שיכולה להתאים אלא כמה וכמה אפשרויות...
וכמובן שיש גם את מה שרבי נחמן אומר בספר המידות שע"י תפילה אדם יכול לשנות את זיווגו.
 

סתם דברי הבל שיכולים לבלבל,
ולא בטוח שמותר הלכתית.

מותר הלכתית. (לא אני אומר אלא מקובלים מדורי דורות

וזה לא משנה לי, כי אני כן שמעתי רבנים שאומרים להתרחק מדברים כאלה. גם אם לא ממש אסור.

אם הזוג יסתדר בינו לבין עצמו ויהיה ביניהם שלום בית זה תלוי בעיקר במידות שלהם ולא בעניינים קבליים.
מה שכן שם מעיד על מהות. אך ייתכן ואדם נולד עם מידות רעות ועבד על עצמו. כמו שמסופר על רב אחד או תנא (לא זוכרת בדיוק) שאמר לו אחד שמבין בחוכמת הפרצוף כיצד הוא כל כך צדיק והרי לפי חכמת הפנים נראה ניכר כי הוא צריך להיות רשע ובעל מידות מושחתות. ענה לו אותו גדול שמטבע בריאתו יש בו מידות רעות אך עבד עליהן ותיקנן.



חוץ מזה גם אני שמעתי על הרבה רבנים שלא בעד התאמת שמות (הרב אבנר קוואס לדוגמא מדבר על זה המון .

באמת.וכמובן שגם מבררת בעצמי אבל זה סוג של אישור...
לא רק שהרב אומר אם מתאים הוא גם כותב תכונות על הבחור וזה בדרכ מדויק.

אם את חושבת שלא רצוי לפרסם תכתבי לי באישי. סתם מעניין אותי

בחירה של בן זוג היא בהשגחה פרטית ואנחנו לא מנסים לגלות מה שנותר מאיתנו.
אנחנו מאמינים באמונה שלמה שמה שנבחר על פי הכלים שהתורה התירה - הוא הנכון. ועל פי מה שחשוב באמת - מדדים כמו יראת שמים ומידוצ וכדו'.
וה' מסובב שבאמת נעמוד תחת החופה עם החתן האמיתי.

אולי פספסתי דברים/הייתי מסונוור...

אבל, אחרי שבדקתי עם השכל, מבחינה הגיונית, והקשר נראה מתאים, מחשבי הגי' יכולים לומר מה שבא להם...

לא מאמינה בזה!

 

ויצא לי להכיר בחורה שמאמינה בעניין הזה של השמות,

עד כדי כך שהיא הלכה ללמוד את זה!!

 

וכל בחור שהצעתי לה הייתה שואלת אותי מה שמו ורק לפי השם שלו הייתה יוצאת איתו או לא!

דיייייי שטווווויות!

 

פעם לא היה את כל המודעות הזו..היו מתחתנים בשקט עם כל שם שנפל עלהם!

שמות...מזלות...תאריכים...

אייייף!

אני יודעת מה עבר עלי ב2007 שפתחתי עם השם הזה חח

לבדוק התאמה על פי שמות, אני דווקא מאמינה בזה...

 

אצלי הרבה פעמים זה תחושות כאלה, יש שמות שאני פשוט לא מתחברת.. אולי זה קשור..

 

 

אין עניין להתעסק בזה.
אפילו יכול לצאת נזק ח"ו.

הביאו למעלה את הסיפור על הנכד של הרב מרדכי אליהו זצ"ל שמופיע גם ב"אביהם של ישראל".

אם הרב מרדכי אליהו זצ"ל לא ראה בזה צורך ושכנע את הנכד שלו שלא להתייחס לזה- מי אנחנו ומה 

אנחנו מבינים בזה?

השאלה היותר עמוקה היא מה זה אומר על הבחור\ה שרוצים את זה- האם עכשיו זה אומר שכל צעד צריך ללכת

לרב לשאול? ואת השם של הילדים גם ילכו לשאול? ואם לקנות רכב בצבע כחול או לבן גם ילכו לשאול?

יש מי שחי ככה וזה מתאים לו, וכל עוד יש לבני הזוג את אותו רב הכל טוב ויפה,

כשזה לא מתאים- זה יכול להעיד מראש שזה לא מתאים.

https://a7.org/?file=20170128232042.docx

 

ואשמח לעזור גם באישי אם תרצי

שהפנה אותי לשדכנית...

שהפנתה אותי לשדכן אחר, סתם..  זה נעצר בשדכנית.. 

 

תקופת יובש נוראית! 

 

אצלי עכשיו היה 4 חודשים

בפועל משהו כמו 4 חודשים,

בהרגשה קצת יותר מחצי שנה.. 

או מה לא לעשות.

וצריך להתחיל לחשוב על שידוכים..

חחח

טובה מאוד להאיר נקודות, רק לא להתייחס אליה כתורה מסיני.

(למרות שעכשיו אני מזהה שזו גרסה חדשה. מעניין)