פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 809)

יימצאו דרך למצוא עוד משמעות

אז זה לא משנה מה האינפורמציה,זה תלוי מי קורא אותה 

את רוצה שהוא יחכה לך?

אני הכרחתי את אחותי להתחיל לשמוע הצעות ולא לחכות לי....



(בילבלת אותי. לפי הניק את בת ולפי הכרטיס אישי את בן....)

ברור שאני לא ימנע ממנו להתחיל ואפילו יעודד אותו בל אין אפס זה כואב...

קשה לי לחשוב על מציאות כזו...

 

 

 

(חח תוה לא שמתי לב..)

אם לא יפריע לך שהוא יתחיל להפגש, את יכולה להגיד לו את זה בנועם ובחיוך (-:

יכול להיות שהוא אפילו מקווה שתגידי לו את זה.

אני נמצאת במצב קצת הפוך -
מעודדת את אח שלי לצאת ולהתחתן
אבל עדיין זה מתסכל אותי לראות כמה הצעות יש לו כשאני בקושי מגרדת משהו ואז גם זה לא משהו..

רק שאני גם מהצד ממש ממש רוצה שהוא יתחתן כי הוא עושה מלאאא בלאגן בבית

ותגידי לו שתשמחי שהוא יתחיל גם לצאת..

אני לא חושבת שזה כזה עקיפה.. בכל זאת הוא בן ואת בת והתהליך קצת שונה. בדרכ עקיפות יותר כואבות אם מדובר בשתי אחיות וכד'.

שיהיה לכם בהצלחה!

למרות שכשאחי הקטן החליט לצאת.. (22+)
הייתי הראשונה לדעת. (ולחפש לו כמובן)

לפני חודש+-

הרבה אמונה ותפילות!
זה יגיע לכל אחד בזמן שהכי מתאים לו(:
בע''ה בקרוב..

וגם את מאד טובה.

 

מצע שתגשי אליו בקרוב, כאילו בלי קשר,

 

ותגידי לו: שמע, אצלי קצת מתעכב, כל אחד עם מה שה' מתכנן לו..

 

איך שאני מכירה אותך, אתה בחור טוב, עוד עלול להתעכב בגללי (אל תגידי כאילו כבר יודעת..).

 

אז אם תרגיש שהגיע הזמן, אל תעשה שום חשבון. להיפך - אולי גם זה יעמוד לזכותי..

ולא צריך לחכות לאף אחד

כל אחד אחראי לחיים שלו וצריך לבנות את החיים שלו

ברגע שאתה מבין וקולט משדברים עלייך מאחורי הגב

עדיף לסתום את האוזניים חזק חזק כי אם את לא שומעת את זה פנים מול פנים אז בטח שלא צריכה לשמוע זאת מאחורי הגב (ובטח ובטח שגודל הכאב יותר גדול)

 

דבר שני,

אם כבר שמעת את זה וזה כואב,לכי לאחיך ותגידי לו שזה לא מפריע לך שיתחתן לפנייך.ותתני לו את ההרגשה הטובה.

(הרי ברור לכולנו שלא מהרגע שתאמרי לו את זה הוא יתחתן נכון?

אז אפשר להיות רגועים )

 

הנה,יש לי אחות גדולה שגם לי הייתה את ההבנה הזו,מה אני לא אחפש ואתחתן עד שהיא לא??

ועשיתי צעד והתחלתי לצאת.כי ראיתי שזה לא מתקדם לכלום.ומאמינה שיגיע הרגע ואם זה ייקרה שאתחתן לפניה,היא תבין אותי ותסלח לי על זה.

 

אבל בתור אחת שאחותה לא באה להגיד לה את "המילת אישור" הזו,ממליצה לך בחום

לעשות שיחה עם אחיך ותגידו "ותאשרי" לו שזה בסדר והוא יכול לצאת.

 

כי לא מספיק לא נעים לנו שהאחים הגדולים שלנו לא התחתנו,אלה גם אנחנו לא צריכים לצאת בגלל זה..?

חושבת שיש להבין אותו.ומאיזה מקום מדבר,וכמו שאמרתי,"לשחרר" אותו מזה

 

והחתן שלך...ושל אחותי ...בדרך ..אוטוטו.. והוא כאן 

 

 

אני ממש לא אחסום אותו אלא להפך!!!

 

כלומר  אמרתי לו שהוא לא צריך לחכות לי ולכל אחד יש מסלול אחר לעבור בחיים 

ושאם הוא צריך עזרה בבירורים אני תמיד לעזרתו....

 

מה ששמעתי - זה כביבכול את הצד שלו שלמרות שאני מסכימה עדין זה קשה לו 

ולכן זה כל כך תיסכל אותי..!!!!!

 

אני בטוחה שגם לאחים הקטנים שעוקפים זה לא הכי נעים בעולם והם היו רוצים שהכל ילך חלק....

 

יהיה לי מאוד לא נעים להתחתן לפני אחותי!!!!!

אבל אם לא תהיה ברירה..זה מה שאעשה...

 

אבל תיראי,בגיל שלו גם אני חשבתי בדיוק כמוהו,

וברגע שזה הגיע לגילאים יותר גדולים(ובעז"ה אתם לא תגיעו לזה!!!!!!)

אז צורת המחשבה נהפכת לאחרת,מה אמור להיות לי כלכך אכפת מאחותי שתתחתן ובינתיים זה לא קורה?אז עד מתי אחכה?

ואז פשוט מאוד כבר עשיתי את הצעד גם בלי לשאול כשהרגשתי שזה מתחיל להיות מאוחר מידי גם בשבילי!

 

אז מאמינה שאולי כיום הוא חושב על זה ומדבר על זה..אבל אוטוטו זה "יעלה" לו (ביחד עם הבשלות שלו)

והוא יבין שהוא לא מעוניין עוד לחכות לאחותו הגדולה.

 

מה ההפרש גילאים בינכם?

מוסיף עוד נקודות טובות עבור מי שתזכה בו..

 

ואת צודקת, מובן לגמרי שמצער לשמוע את הקןשי שלו שבא מההתחשבות בך, אפילו שאמרת מפורש.

 

 

את עשית את שלך, הוא עשה את שלו - והקב"ה ישלם טוב לשניכם על טובכם ורגישותכם.

לא רע בכלל

גם זה יבוא

זה לא תמיד קל
כי לחיות את החיים בתוכם זה לפעמים כואב...
בהצלחה

@ותבנהו מהרה


ב"ה היום התחיל יותר טוב, אתמול המצב רוח היה די ברצפה.
וזה לפעמים כואב, אבל אפילו זה עדיף מלהיות אדיש..

כואב אבל משתלם...
וברוך ה' על היום

מקווה ומתפלל שהמצב רוח שלך וההרגשה רק ילכו וישתפרו.

לפעמים קל יותר אם מפרקים לחלקים מה אנו מנבים להשיג בחיים.

ואיך אתה היום?

מוזמן לאישי

ותודה על העצה.
משתפר ב"ה.

יהי רצון שימשיך כך

חחחחח

פעם
כשעוד היו אוטובוסים
וכרטיסיות מנייר
ולא הייתה רכבת או רבקו


עליתי.
נכנסתי בפנים ועמדתי.


יצא לי לראות חוברת שעוסקת בשידוכים.

הייתי אז נערה
וקצת ניצלתי את העובדה שהייתי קרובה
לבעלת החוברת


אז קראתי שם רעיון מקסים



אנחנו יהודים עובדי ה'.
השם ברא עולם טוב ומשמח

האם השם מחשיב יותר את עבודת ה של הנשוי?
האם ה' מחשיב פחות את עבודת הרווק כי הוא עדיין לא התחתן?

האם בכלל הרווק "פחות שווה" מהנשוי?.

התשובה הייתה כזו

הקדוש ברוכו נותן לכל אחד תנאים כדי לעבוד אותו.
האם מי שקיבל תנאי א
נחשב יותר מתנאי ב??
-לא! כי כל אחד קיבל תפקיד מסויים בעולם הזה.
נכון שאולי כנשוי דברים נראים אחרת ומצלצלים שונה

אבל כרגע הקדוש ברוכו גלגל כך שנהיה רווקים


ווחבל לנו לפספס אושר של חיים שלמים
בהמתנה למשהו ש"יגרום לנו להיות מאושרים'



ודוגרי?-אני לא קונה את "החצי" ה"נשמה המתאימה" וכל המילים האלה.

כי זה כל כך ממסכן ולא מחשיב את האדם כאישיות.




רווק שווה המון.אז מה אם הןא לבד.
ואז מה אם כרגע זמנו בידו(איזה כיף!)



אז לא. אפחד לא נהנה להשאר לבד בסופו של עניין.


אנחנו יצורים חברתיים שרוצים את הפינה שלנו (וכל מיני בלה בלה על ייעוד והגשמה וקומונרית מתלהבת שנהניצ לדבר על כלל ישראל ופעולות פרטיות למענו)


אבל החיים כלכך נעימים
לו רק נפתח את העיניים לראות
את האף להריח
את האזניים לשמוע

את הידיים לקבל את השפע של טוב
שהשם רוצה לתת לנו. רוצה לתת

החיים מתוקים.
תני לעצמך הזדמנות לטעום מהם.
להנות מהם.

מהשפע שמתגלה בעולם של ה ית.


בריות טובות
ואילנות טובים
להנות בהם בני אדם.


ולא חיסר בעולמו כלום.



"צדיק אוכל לשבע נפשו"- הצדיק אוכל מעט ושבע. מן הסתם שמח במאכלו המועט והפשוט. צדיק יודע לזהות את הטוב-ולהתרומם דרכו ולרומם את העולם איתו.

"ובטן רשעים תחסר"- רשע חי בתודעת חוסר. מה אני צריך/למה אין לי מה שיש לאחר/ חסר לי/אני עדיין רעב ל.... (מותרות , לפעמים)

ומה שהוא אוכל לא מספיק לו.
אני חושבת שמה ש יש לרשע =
מתפרש בעיניו כרע.

רשע= ש רע.


השאלה היא מאיין נקודת המבט נובעת.

האם מלדעת את השפע ולשמוח בו
ולהזרים עוד שפע של טוב

ממקור הטוב
שרוצה להיטיב לעמו

ולידבק בו

או לדעת את החוסר- ולהפוך את העצמיות ל "הב הב" שלא מרוצה ..

ולהתרחק......




שנזכה כולנו.




כי חפץ בי. גם ברווקות.

בעולם המעשה אני באמת כבר לא כל כך מחכה ולחוצה..אבל בעולם הרגשי זה קצת קשה..

כשתצרי לך שמחה
תהיי בתודעה כזו


והשם ישלח עוד


וככה הרגש יקבל את המענה (שלווה שקט רוגע איזון וכו)

ונפש שלנו לא קונה את זה

של אפחד.

של אמא שלך?

לאף אחד.

של אמא שלך כמובן..

למה כפירה? כפירה זה להגיד שמשהו לא נכון. היא לא אמרה את זה. היא אמרה שהיא לא קונה את זה. וזה מאוד הגיוני שרווקה לא תקנה את זה. צריך להשיב את דבר ה' אל הלב. "והשבותה אל לבבך" זה אומר לקנות את זה. וככל שהדבר יותר גדול וחשוב יותר קשה לקנות אותו. למשל? אני לא קונה את זה שע"י הוא העם הנבחר. הוא האליטה האנושי. לא קולט את זה. למה? כי אני לא ראיתי וחוויתי מספיק וראיתי גויים, ולאומים כדי להגיד שהדבר יושב על ליבי. אז מה אני עושה? עובד על זה. משיב את הדברים אל הלב. אומרים ששלמה המלך השיב את התורה כולה אל הלב חוץ מפרה אדומה. מזה אומר? שהוא חשב שזה מפגר? לא. זה שהוא לא קנה את זה.
כדי לקיים את המצווה, שהיא עיקר גדול בתורה זה לדעת טוב מאוד איזה דברים אתה לא קונה. ולחשוב איך תקנה אותם. ובעמל ויגיעה ובכי קונים. עולים מדרגות.
ב"ה נפש חיה מודעת לעצמה, אומרת שהיא לא קונה את זה. ב''ה אחרי שהיא תתחתן לאט לאט היא תקנה את זה. ואז כשהיא תקרא את זה, ותקרא חומר על זוגיות, בעקבות זה שהיא קנתה את זה, יסמרו שערותיה והיא תגיע לעוד מדרגה של הבנה כמה התורה היא קדושה.
ככה זה מתנהל. בגיל צעיר אתה רק לומד, כמעט לא קונה כלום. ועם החיים אדם קונה את עולמו. לא קונים את זה בשעה אחת בבית מדרש בלימוד זוגיות.
לפעמים מרוב שאדם רחוק מדבר ה' בדבר מסוים הוא בורח ממנו. כמו יונה, כמו לא מאט דתל''שים, ואני יכול להביא דוגמאות מפה ועד להודעה חדשה.
נפש חיה לפי הבנתי לא בורחת בכלל ההיפך היא אומרת את הדבר הכי נכון. מצד אחד רצון להתקדם. מצד שני להגיד תודה על מה שיש!
תקשיב, לפני שאתה מתקיף מישהו, וגורם אולי לעוגמת נפש, ועוד בדבר תורה, ומסלף, תחשוב. תבין את מי שעומד מולך, תכנס לראש שלו, אחרי זה תחשוב מה התורה חושבת על זה, אחרי זה תחשוב האם אתה האדם להעיר לו על זה. לא ישר לתקוף.
יום טוב =)

אנינכן רוצה לחדד ושלא יישתמע שאני מזלזלת בתפיסה הזו.



בהזדמנות קרובה אתייחס לכך.


תודה לך שוב

אני לא בהכרח מסכים אבל בכל זאת אשרייך ממש! זה ממש מחזק..

אני לא שולל, אבל למה לא בכל הדרכים?

הבעיה היחידה שבמקומות כמו מד"א נגיד סתם ניתפסתי על הדוגמא הזאת אבל היא דוגמה טובה המערכת היא בנים בנות בעירבוביה.

(הבנתי שמד"א זו דוגמא)

כשאתה מכיר בחורה זה סבבא אבל כשאתה כל היום עובד עם בנות זה יכול לבלבל אותך ,ודרך אגב זה מאוד תלוי אופי

במד"א או בכל אירגון אחר.

 

גם אני כמוך ואולי יותר שונאת תקטע של הדייטים הפורמאליים

כולם עושים את זה?

במד'א וכו' הוא שלפעמים הרגש נכנס מהר מדאי לסיפור, לפני שהשכל הספיק להחליט, מה שגורם לאנשים להפגש עם אנשים שלא מתאימים להם, דבר שעלול ליצור סתם פערים ותסכולים. אם יש מישהי שנראת לך, כדאי טיפה לברר עליה לפני שאתה מתחיל איתה.

אהבתי תשובה של חכמת חיים....

בואי נגיד שב2-5 דייטים הראשוניים זה ממש טבעי שעוד מתלבטים בנוגע לדברים מסוימים ורואים אם יש חזרתיות בדברים ספציפיים שיכולה להעיד מבחינתך על בעיה גם בעתיד... - זה ממש לא ייחשב למרוח. בהמשך כמובן מדייט לדייט מצופה שדברים מהותיים כבר יותר יובררו ויובהרו לנו עצמנו (בתוך עצמנו או מול הצד השני) ושלא נפסול על דברים בסיסיים אחרי שמרחנו עוד כמה דייטים...

 

זוהי דעתי. 

זה נטו אם עוד לא הבנתי מה מו מי ולעוד קצת בירורים.

 

שלישי "מבחינתי" זה אומר שאוקי..מתחילה להבין מי מולי וכן מעוניינת להמשיך.

 

אין סיכוי שאמשיך שלישי אם אני עוד מהססת לגביו.

(אני אחת שבדרך כלל כבר יודעת כמעט הכל על הבן אדם משיחה ראשונה ופגישה ראשונה ואם לא,אז לפני הפגישה השניה שואלת על הדברים החשובים לי בטלפון )

 

וזה לא בקטע של לא מבזבזת את זמני וכו'.

פשוט יש לי פחד שהצד השני ייפתח יתר רצינות וירוץ עם זה הלאה מה שאני עוד לא נמצאת במקום הזה.

זה הכל

 

בהצלחה חמודה

אפשר להמשיך לדייט שלישי אם את מרגישה שיש משהו שטוב מעבר למה שמפריע ובשייט השלישי להציג בפניו מה שהפריע ואם הוא יוכל לפרט יותר למה הוא מתכוון.
אם את יודעת למה הוא מתכוון וזה מפריע לך ואת לא רואה את עצמך מסכימה עם זה וזה משהו שלא תסתדרי עם זה אז אין טעם לצאת לדייט שלישי...

אין טעם להמשיך רק בגלל שהנה יש משהו מעבר לדייט ואחד וחבל כי הולכים היו דייט אחד... אצלי רב מוחלט מהפגישות היו רק דייט אחד..

אתם מגיעים עולמות שונים, עם מוסכמיות שונות. לדעתי ששומעים את הדברים עם הסבר של הסיבות והנסיבות מקבלים פופורציות יותר נכונות.

אם לא היו התלבטויות ל-2 הצדדים היה אפשר להתארס (אולי לא אחרי 2 דייטים אבל ברמת העקרון).

ולהתלבט אירי 2 דייטים זה נטרמאלי לחלוטין ורחוק ממריחה.

בפגישה הבאה בדיוק למה התכוון . תודה!

שעד שעד לא בטוחה בעצמך 100% שאת לא רוצה אותו, אז תמשיכי, תתני צ'אנס.
אחרת את תוכלי להתחרט ולהתחיל לחשוב, אולי מיהרתי לחתוך , אולי סתם עשיתי טעות ואז... זה לא נחמד!

נכון, זה יותר 'מריחת זמן', אבל ככה עובדים בצורה מסודרת, בלי שאריות של מחשבות על העבר...
מאחלת לך שבקרוב תמצאי את בן זוגך בלי ספקות..

רק נטייה לפה או לפה.

מה שפותחת השרשור הציעה לעצמה, לדבר איתו, נשמע כפתרון הכי הגיוני.

ומצטרף לברכה בסוף.

אני למשל זוכרת שנפגשתי עם מישהו ובתאוריה הכל היה מצוין, מידות טובות, בחור נחמד וכו' אבל הרגשתי שאני פשוט לא רוצה להיפגש איתו, פשוט לא בא לי! אז מה אני יכולה לשאול אותו? למה לא זורם לי איתך?
אז המשכתי להיפגש כדי לתת צ'אנס שאני לא פוסלת בלי סיבה, ומדייט לדייט נהיה יותר גרוע, ואז חתכתי בלב שלם לגמרי. אם הייתי חותכת אחרי פגישה ראשונה הייתי כל הזמן מסתובבת עם הרגשה שאולי עשיתי את זה בחיפזון.

אגב, גם אחרי הדייט הראשון עם בעלי היקר ממש התלבטתי אם לחתוך כי הרגיש לי שזה לא זה, אבל מאותה סיבה שלא למהר סתם, נתתי צ'אנס ופה לעומת הקודם מדייט לדייט היה יותר טוב ונחמד . ואוי ואיבוי אם הייתי ממהרת לחתוך😬

אני חושב שהגישה היא 'כל עוד יש סיכוי כדאי להמשיך'.
לוקח זמן להכיר בנאדם, ולא תמיד שלשה דייט ואפ' לא חמישה מספיקים בשביל להחליט.
ברור שאם את מגלה שהוא מכור לאלכוהול או בעל מכה כדאי לחתוך אפ' אחרי פגישה ראשונה, אבל כל עוד זה דברים סבירים שאת מתלבטת, שווה להמשיך, לא תמיד הרושם הראשוני שלנו מדוייק.

אם זה ארוחה אז אין בעיה לבד..

כל החברות נשואות אז לבןא איתן לא יועיל בכלום...

לארוחה או 2 כן..

בטח שהולך חברים!

בכמה שנים. שאני פשוט חבר ממש טוב של כל המשפחה, של הילדים... הייתי עושה עליהם בייביסיטר, לפעמים אפילו מחזיר מהגן אם ההורים נתקעו... אז רק אצלו יצא לי לאכול בשבת - וזה היה רק ארוחה... פשוט הייתי בישיבה, כן?

אבל לא רואה למה לא...

כשחברה שלי מתארסת ומתחתנת, אני מבינה שב"ה היא מקימה עכשיו את הבית שלה, וסדרי העדיפויות משתנים. ומתוקף כך אופיו של הקשר שלנו משתנה.
עם כל חברה אני עושה בירור בדרך שמתאימה לנו (מי בלדבר איתה על זה דוגרי ומי בלגשש עם הזמן) איך טוב ונכון שהקשר שלנו יראה עכשיו... עם ילדים זה משתנה עוד...


מי שמתאים לי ולה ולבעלה שאבוא שבת, אני באה.
זה משהו משתנה...
וזה גם רק בתנאי שאני יודעת שהם יודעים להגיד לא.

קנאה? ב"ה אין.

זאת לא יוזמה שלי
וכבר לא נעים לי לומר לה לא....

אני אומרת שלא כי מרגיש לי לא מתאים בגלל בעלה
יש להם כבר שלושה ילדים אבל קטנטנים אז זה מרגיש כאילו רק שלושתינו שם...
[@-ינון-

ובהרגשה שלך...

אני חושבת שאני במקומך הייתי אומרת לה דוגרי, אני לא מרגישה בנוח כשזה אני את ובעלך... אם את לא ממש מכירה את בעלה זה דיי הגיוני... אבל זה מה שמתאים לי.

בעיקרון כשיש ילדים גם אם הם קטנים זה ממש לא הרגשה של שלושתיכם... מנסיון הם מוסיפים המוןןן להוואי.


באמת חברות שהבעלים שלהם פחות מתקשרים איתי מרגיש לי פחות בנוח וכשהם יותר זורמים איתי מרגיש יותר בנוח...לא רק שבת גם סתם ביקורים...

לא שצריך לדבר עם הבעל יותר מדי אבל כן שאפשר לנהל שיחה זורמת ולא להרגיש מועקה.

בערב שבת הילדים שפוכים ונרדמים שלוש וחצי דקות אחרי הקידוש ואז נשארים רק שלושתינו.
כנראה שזה תלוי באיזה גילאים הילדים...

עכשיו שעון חורף... הילדים מחזיקים יותר.

כולן כבר נשואות

הייתם הולכים *לבד*?

יותר נח. גם אם הם קטנים. יש עם מה להתעסק מדי פעם ברגעים לא נוחים..
אבל בתכלס זה ממש הרגשה שלך.
שיהיה בהצלחה. זה כיף לחזק ככה קשרים עם חברות נשואות.

וגם זה היה רק אחרי מס' שנים וכשכבר היו להם 2 ילדים וכשכבר הרגשתי בנוח לשבת איתה ועם בעלה יותר מ1/2 שעה

מן הסתם זה תלוי בטיב הקשר ביני לבינה (בינתיים יצא לי להגיע לשבת שלמה לשלוש חברות, ולאחת מהן ליותר משבת אחת).
אני מכירה את בני הזוג עוד מהתקופה שלפני, כך שנעים במרחב ביחד. ובאופן טבעי שבת מגיעה אחרי ארוחת ערב באמצע שבוע או משהו בסגנון.

השיקול המרכזי: גם היא וגם אני נורא עסוקות כל השבוע, ואנחנו מתגעגעות זו לזו, והבחור שלה מפרגן בכיף... ונעים לי ומתאים לי, כמובן. (יש בני זוג שלא גורמים לי להרגיש בנוח, ואז אני לא באה גם אם מזמינים.)

"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע"

אתה רוצה להעיר?
תעשה את זה בצורה מכובדת (ומכובד יותר באישי) ולא רק תזרוק אמירה שהסב טקסט שלה הוא את/ה לא מספיק דתי/ה.

מה גם שבמקרה הספציפי אתה לא באמת יודע איך זה התנהל אז...

(מקווה שמה שכתבתי זה דברים הנשמעים)

בס"ד

 

בכיף עם חבר או לבד.
לכל השבת או לארוחה, הכל טוב, לרוות נחת מטובת האחר.
ומילדיו המתוקים, ולשוחח בנחת על חיים מרתקים.

אבל בד''כ זה היה 2-3 חברים ביחד.
מישהו לבד לא יצא לנו (למרות שזה היה בתכנון)
כל החברות שהזמנתי אותן אמרו שאם לא תבוא איתן עוד מישהי אז לא נעים להן...

אני מתארת לעצמי שכשיהיו גם ילדים סביב השולחן זה ישתנה..

בתור רווקה הלכתי גם לחברה בלי ילדים פעם לבד (לסעודה) אבל אני מכירה גם את האיש אז זה היה אחלה.

יש חברות שכן (וחברה אחת שאני כבר בת בית אצלם)

ויש חברות שאחרי פעם אחת. (לא שבת)
הבנתי שזה לא מתאים.

בקיצור, תלוי הרגשה..

שווה לבדוק באתרים או קבוצות, וכמובן, דרך חברים ומכרים.

כולנו באותה סירה

 

אתה לא אמור להתרגש מזה,ולהכנס ללחץ כי זה רק משפיע לרעה.

 

מנסים לחשוב על הקשרים שעברו ומה אנחנו יכולים לשנות לשפר ולתקן

 

 

וכיום לנסות להבין למה לא יצאתי כלכך הרבה זמן?על מה אני "מסנן" ?האם זה היה נכון לסנן על הדברים האלו או שהייתי יכול להסתכל על הדברים בצורה שונה ולהעביר מאחורי הגב.

 

או שפשוט לא היו הצעות כי אתה לא מחובר מספיק לאנשים שמכירים אותך,או אפילו לשדכנים למנהם..

 

 

 

חחחחחח יצאתי כולה 5 פעמים. רק פעם אחת אני ביטלתי את הקשר..... שדכנים אני בקשר...

מה אני עושה אולי לא בסדר..

אולי אומר משהו לא מתאים?

אולי משרה לחץ בפגישה..

 

מאמינה שתחשוב ותגיע לזה.

 

זה לא קל..אבל זה עובר..בעז"ה שתבשר לנו בקרוב בשורות טובות

ולזעוק! לה'!

ואני רצינית..

אשמח להשתתף אם זה ייצא לפועל

 

ולהזמין הרבה רבנים, ואי כמה זמן שאני חולמת שזה יקרה כבר...

 

תגידי לי אם לא צריך יום צום שני, חמישי, שני.. 

 

סליחה 🙊

בצום, בבכי וקריעה, יושבים על שרפרפים, יוצאים בהליכה שפופה ועיניים אדומות אל רחבת הכותל, מסמנים זה לזה בניענועי ראש "המקום ינחם אתכם" או "מן השמים תנוחמו" ובדרך הם פוגשים בבני המין השני במצבם העלוב...

לא יודעת, אולי הדמיון הוא זה ששיעשע אותי... במיוחד עכשיו כשכתבת שאת רצינית זה הוסיף לי נפח לדמיון וצחקתי בקול.

סליחה אם זה נשמע בטעות כמו לעג, זה לא...
פשוט עניתי על השאלה שלך.

אני תיארתי את זה יותר בקטע של חברה מגניבים שבאים לכותל,

הבנות הולכות לשפוך שיחן בצד הנשים והגברים בצידם ועל הדרך אולי להפגיש בין כמה חח 

מגניבים שצמים?
בראש שלי זה או שאתה מגניב ולוקח בקול את החיים שלך (כולל את הרווקות) או שאתה צם.
וגם התיאור שבזמן צום הם נפגשים עם רווקים מבואסים (מגניבים) מצחיק אותי.

לא יודעת... חחח

למרות שהתיאור שלי דיבר בכלל על התפילה...

 

אבל אני חייבת לומר לגבי הצום...

אדם שצם זה לאו דווקא אדם עצוב, שבור ורצוץ, שפל ברך וקומה...

 

אדם שצם יכול להיות אדם מאוד שמח, נמרץ ומלא חיים שהחליט שהוא רוצה לעשות מעשה ולשבור קצת את הגוף... צום זה שבר של הגוף לא הרוח...

 

ואם אני אצום על זה שאני רווקה ולא הצלחתי להתחתן עדיין, זה לא יהיה בגלל שאני מבואסת, זה יהיה בגלל שאני רוצה לעשות משהו שיזרז את הישועה שלי.. 

מתאימה יותר לשיטות המוסר למינהן.

אפשר לבחור גם בדרך שמחה, ישראלית וחסידית (ומגניבה) יותר כדי לזרז את הישועה...

לא משנה, לא רציתי להיכנס לוויכוח הזה, כי אני לגמרי מכבדת את זה.

רק צחקתי... סליחה...

ישראלית? מגניבה?

 

טוב אבל נראה לי שאני מתחילה להשמע כבדה.. אז לא משנה 

עם תיקונים דרך צומות ותעניות ולתקן עם סעודות שמחה ושירה

יותר חשוב לי שיהיה משהו ציבורי בעניין.. 

באמת שלא הבנתי..

 

יש זמנים שצריך לצום, ולא צריך להכחיד את העניין הזה מהעולם.. 

לפעמים לא מבינים נכון מה שהחסידות באה לומר בעניין של הצומות...

 

האר"י הקדוש נתן תיקונים של מספר צומות לעשות לכל עבירה (ואם עשית אותה עבירה כמה פעמים אז מכפילים).. ואז באה החסידות ואמרה שאפשר בדרכים אחרות לתקן.. למרות שמי שייקרא לעומק אפילו בספר התניא כתוב שצריך לכל הפחות לעשות פעם אחת תיקון של הצומות ואפשר בדור שלנו לעשות עד חצי היום וגם ייחשב לו....

 

 

הרעיון שלי היה רק לגבי לקום ולזעוק, לעורר את הציבור ולא רק את מי שנגוע בעניין.. 

בדיוק כמו שאנחנו יודעים יפה לעשות כשיש ל"ע צרה.. 

לא התחלתי לשמוע כי אין לי זמן כרגע, אולי יהיה לי עוד מעט

איזה לא קשורה אני..

ספר ממש חשוב ואיכותי..
קראתי את חלק א'

ממש חברה לעניין לא מכירה אבל מקפיצה לך

יש לי מאגר רווקות ענק, ומאגר רווקים (הכוונה גדולים, +27) קטנטן, כמעט אפסי. ככה שאני תקועה בזה כבר המון זמן, בלשדך להן מישו..עד כמה שאני רוצה בכל מאודי

 

שבנים רווקים מבוגרים יותר (באמת מבוגרים, שנות ה30 המאוחרות 40 וכו) כבר מאבדים את זה.. 

 

קשה למצוא אנשים מבוגרים ושפויים

 

 

חייבים אותנו בשביל האיזון, אחרת הם משתגעים;)

חחחחח

כמה שאני מנסה לחשוב אני לא מצליח

שליש גן עדן שמח

אני לא מכיר מישהו שעונה על ההגדרה.

או בערך באותו גיל אבל לא דתי, או דתי כמו שהיא מחפשת אבל כמה שנים מתחת...

גם מישהו מסורתי (לא דתי) שעונה על שאר הדרישות יתאים...

כפשוטו- לא מתקשר אחרי דייט.

לוקח ת'זמן מה שנקרא

את יכולה פשוט לשלוח הודעה
"היי, סליחה אם אני מפריעה, אני רגילה שהבחור מתקשר יום אחרי הדייט, אז אני פשוט קצת דואגת. הכל בסדר?..."
חכי לתשובה. אם יענה ותגלי שקרה משהו דרמטי שבגללו הוא לא התקשר, סבבה, תשקלי את זה...
אם לא יגיב, תשלחי לו אחרי כמה זמן "טוב, ובנוגע אלינו, רק רציתי לעדכן שזה לא מתאים. בהצלחה".

+- מה שעשיתי..

תקשיבי קחי נשימה עמוקה..ואם הוא לא מתקשר גג עוד כמה ימים תתקשרי את

מעניין אותי מה הגורמים לזה..

באותו יום להתקשר אליו.

השאלה עד כמה יש מקום לסבלנות, לי זה מרגיש כזילזול. אבל אולי יש סיבות שנסתרות ממני

לא הבנתי

למה חפרת.....?
לא חושבת שאת צריכה לרדוף אחרי מישהו, וכל שכן שלא אחרי מישהו כזה.

בפועל לא יודעת.. כמה שהיה נראה לי בתחום הסביר עד שהבנתי שהוא פשוט לא משתף פעולה

לדעתי תשמרי על עצמך ועל כבודך ואל תרדפי אחרי אף אחד בעולם, לא משנה מה. מישהו מתעלם ממך? הוא לא ראוי לטיפת יחס ממך (אלא אם כן פגעת בו, וזאת התגובה שלו לפגיעה).

קיבלת הוכחה מוחצת שהוא לא ראוי לך.

עד יום אחרי לפחות.. באמת שאני לא מבין למה לא. או שרוצים להמשיך או שלא.. ואם מתלבטים אז אפשר לשלוח הודעה שעדיין מתלבט אושהוא לא יכול לדבר היום כי הוא עסוק ואם אפשר מחר.. באמת מוזר..

בעיקר פרקתי.

פעם הייתי שומעת סיפורים כאלה ולא מאמינה

עד שנתקלתי בזה. ושוב. ושוב.

ישועות בקרוב לכולם

מעניין... אולי באמת תנסי לחשוב עם עצמך, אולי משהו בך מזמין את זה? אולי את יוצאת עם סגנון מסוים של גברים?
(לא שאת אשמה כמובן, אלא להבין מה יכול להיות שגורם לזה כי לרוב זה לא ככה)

ושזה סתם מקרה.
והאמת שבאופי הם היו שונים
תודה על ההארה בכל מקרה.

פעם אחת שבחור לא חזר אלי 3 ימים, אבל בפגישה הוא היה סבבה והכל ואפילו אמר שנדבר כך שהבנתי שאצלו זה מחוסר מודעות וחוסר ניסיון..חח..מסכן הוא לא הבין שהוא צריך להתקשר לבחורה למחרת ולא לחכות עם זה לסוף שבוע..חחחח..קיבל אחכ שיחת נזיפה מהשדכן

דבר...

תחשבי שזה בחור ממוצע שהיום גם בנות מתחילות איתו. אפשר להבין למה הוא לא חושב שהוא היחיד שצריך ליזום קשר. אולי זה לימוד זכות מרוחק, אבל מכיר מקרים כאלה

ואז ביום השלישי

הבנתי שנהרס לו הפלאפון..

 

 

היום הוא ראש כולל בבני ברק.

/מי שהציע שיברר ת'עניין.
נ. ב. - בנות, באופן עקרוני,'תנשמו עמוק' ואל תתקשרו למשטרה אם הוא לא עונה שעתיים..
יש בנים שקצת פחות מודעים לעניין..

לא קשה לתקתק הודעה. קצת פחות מחמש שניות וזהו

ולא חיכיתי שעתיים, הרבה יותר, ואם לא הייתי יוצרת קשר הוא היה מרחף עוד הרבה זמן

(ואיך מעלים את זה למודעות? חבל..)

תודה.

אז אם יש לך כח לזה, תגידי לו בעצמך שלא יעיז לעשות את זה לבנות אחרות. אם הוא לא יקבל ממך מסר ברור וחד משמעי שהוא עשה משהו לא בסדר, הוא פשוט ימשיך לעשות את זה שוב ושוב וחבל על הבנות הבאות שהוא יפגש איתן. יש לך את ההזדמנות לחסוך מהן את אותה עגמת נפש.

אבל אתלבט על זה עוד, מסכימה עם הגישה ועשיתי את זה כבר כמה פעמים בעבר..

אוי - לקראת נישואין וזוגיות