בס"ד
מה הסגנון של ישיבת עטרת כוהנים?
ישיבת תל אביב?
אשמח לתשובות ממי שבאמת מכיר/ה. תודה מראש.
בס"ד
מה הסגנון של ישיבת עטרת כוהנים?
ישיבת תל אביב?
אשמח לתשובות ממי שבאמת מכיר/ה. תודה מראש.
אחת בסגנון הר המור, השנייה כמו הישיבה בעלי



שלום לכולם!
שאלה שמטרידה אותי בזמן האחרון,
האם נכון לומר שככל שאדם משכיל יותר הוא פחות עממי?
הציעו לחבר שלי מישהי שלומדת מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, וזו גם הסיבה שבגללה הוא הוא בחר לפסול. באמירה שהוא מחפש מישהי פשוטה ועממית יותר, בעלת אופי חם, ובגלל מה שהיא לומדת סביר להניח שהיא לא כזאת.
התשובה שלו קצת גרמה לי למחשבות והחלטתי לשאול גם כאן. אז שוטו 
אבל לדוגמא בציבור החרדי למשל בנות שממשיכות ללמוד בסמינר אין להם הרבה מגמות
חוץ מ...
גרפיקה
הוראה
חינוך מיוחד
גננות
והנדסאי תוכנה
כך שהרבה הולכות לזה גם אם בפועל אם כל האפשרויות היו פתוחות לפניהם הם לא היו נכנסות לזה
(למרות שהן יכולות ליהנות מזה בפועל - אבל זה לא ההגדרה של אישיותן)
תקשיבו ככל שעובר הזמן זה נראה רחוק יותר ויותר !!!!!
ואני לא רוצה ככה אני רוצה שהוא יבוא ככה בשלמותו האחד שתמיד רציתי וחלמתי,
כן , אין לי דרישות מוגזמות בכלל!
מה בסך הכל שיהיה בן אדם טוב עם מידות טובות ושידע לכבד .
אז מה עושים?????????

אולי ראשי תיבות של "זה בא לי"?![]()
פסיפלורה1שאני אומרת שאני ממש רוצה להתחתן, אחת התגובות שהכי מעצבנות אותי, זה: "בת כמה את? אהה ילדונתת! בלי לחץ".
זה שאומרים "בלי לחץ", אותי הכי מעצבן.
ממ.. וסליחה, לא אישי נגדך חלילה..
אבל לפעמים נותנים לצעירים תחושה שאין להם פריבילגיה לתנות את קשיי החיפוש, וזה מעצבן. אותי לפחות.
אז. מה. שאני. צעירה.
ב"ה שאני צעירה, אבל זה אומר שאסור שיהיה קשה בחיפושים לפעמים?
יש כאלו בגיל 30 שעדיין לא נשואים, ולא לחוצים, ויש כאלו שהם בתחילת שנות העשרים, וממש לחוצים בעניין.
גיל הוא לא מדד לקושי.
יתכן שלקחתי את מה שאמרת קצת רחוק מידי, אבל בכל זאת רציתי להגיד דברים אלו
ואם אפשר להגיד לבחורה בת 19 שיש לה עוד זמן, תמיד יהיו גם מבוגרים יותר שיגידו לבחורה בת 24 (שפחתך הנאמנה..) שיש לה עוד זמן.
זו אמירה שגויה כי היא לא מתחשבת באינדיבידואל אלא בגיל כמונח אובייקטיבי..
קחי לך הפסקה בתפילות,
לבנתיים תקראי סיפורים חיוביים על כאלה שמצאו,
תקראי קצת מספרי אמונה,
תשכחי קצת מלחפש...
ואז שעברה קצת תקופה (כמה שמרגיש לך נוח)
תתפללי בכל הכוח, בפירוט, אפילו תרשמי על דף, תתבודדי,
תתני לקב"ה סיבות למה את רוצה להתחתן כמה שיותר מהר...
ותספרי לו שאת כבר מיואשת וכו'...
בהצלחה..
נ.ב זה אמיתי שאת בת 19??? חח אם כן אז ואוו אחות... chill out...
מתח והיסטריה משפיעים על שיקול הדעת, ושיקול הדעת משפיע על התפקוד שלך בפגישות ובסינון הצעות.
קודם תשלימי עם העובדה שהכל מתרחש בהכוונה אלוקית וקורה בזמן המדויק לו, ואם תהיי בלחץ זה לא יקדם כלום (ואפילו יעכב).
אמונה, אמונה, אמונה! תסמכי על הקב"ה שהוא יביא לך את האחד שלך.
לכן תקחי נשימה עמוקה.....
עכשיו את יכולה לפנות לשדכנים, לחברות נשואות ולקרובי משפחה, ולבקש שיציעו לך.
מקווה בשבילך שהדרך למיועד תהיה קצרה ומעשירה 
בהצלחה נשמה! מוזמנת לפנות אליי בפרטי לעצה, תמיכה או סתם פריקה ![]()
אז מה העניין...
היה בחור מאוד רציני לפני עוד מעט חצי שנה...והחלטתי לסיים את הקשר.
עכשיו, שיש תקופה יבשה ואין הצעות.. הכל טוב... לא חושבת עליו מי יודע מה...
ואז... בום.. יש הצעה, יש פגישה, ואני לא מפסיקה לחשוב עליו...
מרגישה כאילו שאני שלו, ואני בכלל לא מצליחה להיות במחשבות עם הבחור ...
מרגיש כזה כאילו חוסר נאמנות...
לא הייתי רוצה שמישהו יעשה לי את זה..
אבל זה לא כל כך נשלט...
לפעמים פשוט טוב לי ככה לא להפגש עד שהוא ייעלם לגמרי לגמרי...
ואז שאני חושבת ששכחתי ממנו, מסתבר שהוא נמצא עמוק עמוק בתת מודע...
ואני כבר אחרי השלב שזה כואב לי, זה פשוט מפריע לי שהקשר עדיין חיי וקיים בראש שלי...
למה הפסקת.
תגידי לעצמך, היית חוזרת?..
אם תראי ש"מה פתאום", אז תשַמרי את התחושה הזאת. לפעמים זה פשט יצר הרע אובססיבי כזה. ואם תתעלמי - ייעלם.
לפעמים יתכן גם חשש שה"השוואה" תראה שההוא שדחית היה אולי יותר טוב.. ואז תבדילי בראש: ההוא, אז, לא התאים לי. זו עובדה. כעת - בודקים עם מישהו מההתחלה. אם יתאים, אז כבר יתברר למפרע.
נגעת בנקודה... זה לא הזמן, זה החוויה המשמעותית.. שעד כה בקשרים שניסיתי אחריו לא היה לי.. וגם האמת לא היה פוטנציאל לרמה כזאת של חוויה...
![]()
אני נותנת לפעמים יותר מדי מקום לקשר הזה... לא מנסה לשכוח או לטאטא..
ברמה שאם נגיד יש קשר חדש, אני כאילו לא רוצה שהקשר החדש יגרום לי לשכוח את הישן...
אני חושבת שזה קשר שנגע בנקודות ברגש מאוד עמוקות.. ולכן גם קשה לקלף את זה כמו שמתן תורה אמר..
וגם בנוסף זה קשר שבנינו מאפס פשוט מאפס!... לא הייתה משיכה כל כך בהתחלה, והיה לנו מבחינת מנטליות ותקשורת, ואפילו כימיה.. והתעקשנו על זה ... ונוצר חיבור מאוד עמוק... אבל שעדיין חסרים בו דברים משעותיים ולכן חתכתי...
במובן מסויים (רגשי) הוא די סיפק הקשר...וכן קשה לי להפנים שזה לא סופית...
ומסכימה לגבי ההשערה...
נעימת זמירות
לב טהור:)אחרונה
*צועד*

בס"ד
"ברומא התנהג כרומאי.."
אני רואה אתה מתחבר לזה רק מהצד של-
"עם תימנים תתנהג כתמני"
עוגיות מיני אתה מביא??
איזו קמצנות!
![]()
אצלינו יש ליגה אחרת!



עץ על מים


*צועד*
חמודים!!!מור ולבונה
מהספרים הקדושים:
לומר לפני יהיו לרצון השני, "מזמור שיר למעלות אשא עיניי", בכוונה.
"אם התפלל אדם ולא נענה, יחזור ויתפלל, שנאמר 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך, וקווה אל ה'" (גמרא ברכות)
בקרוב אצל כולם
זה בדיוק מה שכתבתי, אלא שכתבתי שלתפילה דרך מזמור מסויים יש כוח מיוחד. כמובן לא במקום תפילה במילים שלך.
אבל מן הראוי לא לזלזל בסגולות ובדברי רבותינו
כל הבדידות הזאת.
והמעבר מקשר מאושר לתסכול העמוק שיש לאחר פרידה.
וכל הרולר קוסטר הזה של דייטים ואהבה.
איך מפסיקים עם הרחמים העצמיים איך?
תפוח יונתן

אחד הגדולים!!!
חדשכאן
אורות הכתובה
אורות הכתובהאני מתה לשדך לחברות המהממות שלי, אבל גם אני לא מכירה הרבה בנים מלבד המדוייטים.
זו, בין השאר, אחת הסיבות שאני רוצה כבר למצוא את המיועד - כדי שאני אוכל להתחיל לשדך בין החברים שלו לבין החברות שלי ![]()
הייזל
איוושההראייה שלך, שנטולת אפילו שמץ של קנאה או צרות עין, ממש ממש ראויה להערצה!
שה' יברך אותך בכל הברכות הטובות ושתזכה גם אתה למצוא בקרוב מאודדדד!
הם התחתנו ב"ה, אנחנו לא ;)
גם הבחורציק ב"ה נשוי באושר כיום 
כשם התחתנו לא היינו ביחד.
וכל הזמן צחקנו שהיינו צריכים לצאת רק בשבילהם.
גילוי נאות- (אני אכחיש שאמרתי את זה) הסיבה ששידכנו בניהם היה הגיל של שניהם, היא 26 הוא 29. שניהם יחסית דתיים לא תורניים.
המקרה שלהם היה לי פשוט לראות נס בעיינים ולהבין כמה שאנחנו באמת שליחים, ולקב"ה דרכים מופלאות משלו.
תוך שלושה חודשיים הם התארסו,
שנינו היינו בהלם, סיידעתא דמשיא מדהימה ב"ה.
מוטיבציהאחרונהלמה שליליות כל הזמן?
יודעת מה? גם אם הוא רוצה לחזור, תעשי לו טובה (וגם לעצמך) ותבהירי לו שאין מצב. בכל זאת, יש כאן בן אדם מאחורי הטלפון הזה.
מעיד שאת עוד חושבת עליו ורוצה אותו ..
אבל בהרבה מקרים זה ככה..
הן מראות כלפי חוץ שלא מעניין אותן
ובפנים הן כל היום חושבות עליך
איך את יודע את זה?
היו לי הרבה מקרים שזה הוכיח את עצמו
מנעתי ממישהו לדבר? ..
רק כתבתי את דעתי בעניין
בתור אחד שנוטה לא לסנן אקסיות
ארץ השוקולד
אגב אם זה שוקולד של בחורפוזמק מהוהעדיף שיהיה חלבי ולא מריר 

💪
פוזמק מהוה
ארץ השוקולד
המטיילת בארץ
מבקש אמונה

7 שנים בפגישות וכמעט כלום לא הולך
מרגיש שאני חסום מבחינה פנימית ולא מצליח להופיע כמו שצריך
עצות? מכירים משהו שיודע איך לשחרר דברים כאלה?

להיות.
בס"ד
החלטתי לפתוח פצלש בשביל השאלה.
משהו/משהי יודעים איפה ניתן למצוא בנות בסגנון של:
ספרי הרב שלום ארוש , בגן האמונה , רבי נחמן וכו'.. וביחד עם כך סגנון של סידרת פניני הלכה/ישיבת הר ברכה ?
חשוב לי גם מאוד הקפדה על חצאית ארוכה וכו'..
יש פה כאלה ושיודעים/יודעות איפה ניתן למצוא את הסגנון הזה?
בבקשה לענות תשובות רציניות 
גם ברעיה אפשר למצוא... וכן שאר המדרשות...
בגלל שאין מדרשה\סמינר של ברסלב לבנות בגילאי 18 ומעלה הן מפוזרות,חלק מהן בסמינרים חרדים ולכן הן חזקות בכל מקום יש אחת או שתיים או אפילו לא אחת,
אני מכירה אחת כזאת אבל היא לא רוצה לשמוע הצעות מהפורום, באסה
😁
😆
דרך אמונה בחרתי
דרך אמונה בחרתיאז רואים את החיים בצורה ורודה ולא מבינים ממש מה זה קושי כמו אנשים שיוצאים ונפגשים במשך שנים ולמרות כל התפילות וההשתדלויות לא רואים ישועה.
אז אני חושב שהביטוי שהכי מתאים לכאן הוא כפי שכתבת - "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו".
ואני לא חושב שהמילה ממורמרים היא הנכונה. אבל יש אנשים שההתמודדות הזו מאד לא קלה להם.
אני לא מכירה אותך, אבל מאיזה מקום בדיוק אתה כותב לאנשים פה?
ממקום של בחור בן 21 שכבר מאורס תקופה?
ממקום שאני בטוחה שלא חווה אפילו חצי ממה שהרבה מיושבי הפורום חוו, ועדיין חווים, בתקופת הדייטים שלהם?
מהמקום הזה אתה בא ומלמד אותם איך צריך להתנהג?
מאוד קל לכתוב את כל הדברים האלה, מאוד קל להיות בטוח, מאוד קל "לא להיות ממורמר" כדבריך ולראות הכל באור בהיר, וכנראה שמאוד קל גם להסתכל מלמעלה כשאתה נמצא במקום הזה.
זו ראייה מתנשאת ומאוד מאוד צרה.
אם לא טוב לך לקרוא את הפריקות שאנשים כותבים כאן מדם ליבם, אתה מוזמן לדלג הלאה לפורום נשואים טריים. זה בטח לא נותן לך את הזכות לכתוב משהו ששיפוטיות זולגת מכל אות ממנו (על אף שהוספת "לא רוצה לשפוט").
ברכה והצלחה

הייזלאחרונה
קוד אבל פתוחזה לא פייר לשאול בנאדם "איפה הביטחון שלך?"
זה זורה מלח על הפצעים ועשוי מאד לעצבן, כי במילים אחרות אתה אומר - אין לך ביטחון!
בזמן שבכלל לא בטוח שעברת את אותם משברים
עדיף פשוט לחזק. זה עושה את העבודה מצוין 

את צערם, תסכולם וכו' - מכל מיני דברים שקורים, או גם שלא קורים...
וזה דווקא לא מתוך יאוש, אלא מתוך אמונה חזקה שיהיה יותר טוב - אז בינתיים כך אוזרים כח לפעמים, ע"י שיתוף אחרים ש"מזדהים" ומקלים על המשא הזמני.
וסה"כ, יש גם הרבה אופטימיות, ואמונה, ומידות טובות, וחן וחסד ורחמים - שמתבטאים גם מתוך דברים משמחים, ולפעמים דווקא מתוך מצבים לא קלים.
שיהיה לכולם בשמחה גלויה ובקרוב..