פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 843)

מוזמנת לפרטי אם בא לך.
אני מניחה שזה קשור לתחום הדייטים, אם פרסמת את הפריקה כאן ולא בצמ"ע?

לא מצליחה להרגע. לא מתאים לי בכלל...

מה. קורה. לי.

עד שחברה שלי התחתנה (...) הייתי כועסת בשבילה על בחורים שהיא יצאה אתם והיא הייתה כועסת בשבילי. ככה היינו שתינו פנויות להמשיך בנחת בקשר...

מוכנה בשמחה לכעוס בשבילך, אם זה יעזור לך להשתחרר...

ומי כועס בשבילך עכשיו?

אני פשוט לא מכירה את עצמי כאחת שכועסת כ"כ חזק.

לא זוכרת שזה קרה לי אי פעם בשנים האחרונות.

 

אני חוששת שכל מילה שאני אגיד עכשיו פשוט תהיה שטות שמאד אצטער עליה אח"כ

השאלה כמה זמן יקח לי להרגע ולדבר באופן שקול

 

[רק אגיד שלא, זה לא משהו שבחור עשה לי, אל דאגה ]

 

העצבים שלי ככה

חלילה לא באה לתת ביקורת על מה שסיפרת, אבל אצלי השכל מאד שולט גם על הרגש במקרים כאלו ולכן גם לפעמים לוקח לי קצת יותר זמן להשתחרר..

 

נכון מוזר??

לא אופייני לי בעליל

אבל בהקשר הזה טוב לפעמים לעזוב את השכל.. לצעוק, להגיד שטויות, לבכות, לנהוג בלי היגיון.. זה חלק מהריפוי

אבל להוציא את זה על אחרים זה לא טוב, כי אתחרט על זה ועל מה שאגיד אח"כ מאד.

 

סיפרתי לחברה והוצאתי אצלה את העצבים. זו הדרך שלי לשחרר כעסים ותיסכולים.

אני מאד אחת שיודעת לתת מקום לרגש שלי, אבל גם זה באיפוק בדרגה כזו או אחרת, בהתאם למקרה.

גם כשאני מאד כועסת, לא אצא משליטה..

בסדר

הורים, אחים, בן הזוג..

בכל אופן אני מאמינה שזה עדיף להם על פני איבוד עשתונות וצרחות בכל הבית  (מה שלא יקרה אצלי, כנראה)

שני הצדדים יצאו מופסדים ממהלך כזה חחח

אני מבינה באופן מילולי מה זה אבל לא לגמרי בטוחה שהבנתי איך זה קשור אליי..

שמותר לי יענו לכעוס כי זה באונס?

נו ו? חח

מאשר לכתוב, בד"כ

כשהכעס שדיברו עליו הוא בדיוק איבוד שליטה (=אונס)

לעומת כעס רצוני ומבוקר שיכול להיות בסדר גמור. (או הרבה יותר מזה, כמו אצל הייזל)

ולהמשיך קשר עם בחור טוב שגם מעצבן לפעמים.

המילה 'כעס' עברה שינוי קל אך קריטי במשמעותה, מלשון חז"ל והראשונים ללשוננו.
בלשון הראשונים 'כעס' או 'כועס' זה איבוד שליטה בכעס. ממילא הדברים החריפים של הרמב"ם בהלכות דעות או של הרמב"ן באיגרת, אינם על עצם תחושת ההקפדה (האמוראים הקפידו כמה פעמים), שהיא מה שאנו קוראים' כעס', אלא על התנהגות חסרת עקבות בגלל הכעס, כדברי הגמרא "השובר כלים בחמתו יהיה בעינך כעובד ע"ז". כלומר, זה שאדם נפגע ממשהו - סביר ביותר (אם לא מדברים על צדיקים עליונים שלהם יש הנהגות מיוחדות), רק צריך לזכור, שזה לא מתיר שום איסור (כדוגא של הגמרא - שעובר על בל תשחית).

וזה דפוס התנהגות שלהם שחוזר על עצמו שוב ושוב, זה מרתיח!!!

תכעסי עליהם,

מגיע להם שתכעסי..

 

ומותר לך..

זה באמת מכעיס

באמת מרתיח.

כעסתי, אבל באיזשהו שלב העדפתי כבר לשתוק, כי אני לא רוצה להרוס לגמרי את המידות שלי בגללם

לא מובן מאליו..

 

זה חלק ממש מעצבן,

גם מכעיסים אותך,

וגם לא נעים לך עם עצמך שאת כועסת..

 

שאפו לך על השתיקה!!

איזה כיף שאת כ"כ מבינה לליבי ומפרגנת.
שימחת, מקסימה שכמותך!!

יותר מאוכזבת מכועסת

"הריני מוחל וסולח" וכו..
אמרתי את המילים מהר ובחטף כי הרגשתי שזה ממש נחשב לשקר

פשוט להרפות לבטוח בבורא עולם ולדעת שהזמן הנכון יגיע

צריך לפקוח לה את העיניים. זו תכונה שמאוד קשה להכיל.

 

יכולה להעיד על זה מהצד השני - של בנים חפרנים באופן חסר עכבות..

 

שלא ישתמע שאני שתקנית, כן? אני פטפטנית בלתי נלאית הבעיה היא בחוסר המודעות שציינת. כשבנאדם לא שם לב שהוא מגזים, פה מתחילה הבעיה

אולי ייצא מפה משהו

ואני שתקן...

 

הבעיה שאני תפוס

אבל בעזרת ה'

בס"ד

בכל מקרה היא מזכירה לי את עצמי.
אישית פשוט פיתחתי לעצמי שיטה שאומרת שאם מישהו לא אומר לי שזה מעיק או שהוא כרגע לא יכול אז זאת בעיה שלו.
קשה לי לשים לב מתי אני מעיקה. מה גם שמכיוון שהבנתי בשלב מסוים שאני לפעמים מעיקה אז הרבה פעמים אני מתרחקת מראש ולא מתקרבת יותר מדי.
בקיצור, פיתחתי לעצמי דרך להתמודד עם זה.
בדייטים פשוט יצטרך להיות מישהו שאוהב לחפור ויש כאלה, תהיי בטוחה.

היא לא מבינה מה זה אומר,
יש לה תירוצים...
והיא מתחילה לחפור כשמסבירים לה שהיא חופרת.. 😅

אבל מסכנים הילדים

או לחלופין למצוא מישהו מכיל ומקשיב

באמת משהו קצת לא נעים, שצריך כאילו לעזור לבחור/ה להיות מודעים לאיזה נקודה שמפריעה בפגישות....

אבל אני חושב שעדיין אפשר לדבר איתה או להפגיש רוצה עם דמות מוסמכת שתדבר על הנושא בעקיפין וככה זה אולי יצליח לחדור: ללכת ביחד לשיחה שנותנת כלים לבניית קשר ושמה יכניסו אולי עצות לפגישות, ועל הדרך טיפים כמו-לא לדבר בלי סוף...

נראה לי שאם באים בצורה כזאת מבדלת האחורית, יש סיכוי טוב לעורר את המודעות👍

זה בד"כ נובע ממשהו לא פתור.

יכול להיות שהיא עמוסה ואין לה שקט נפשי, או שאין לה מקום להתבטא בו, ולכן היא מרגישה צורך גדול לאוזן קשבת והיא מפרקת את הצורך הזה על כל מי שהיא יכולה.
אולי כחברה את יכולה לנסות לחוש ממה זה נובע אצלה ולנסות לחתור לטיפול שורש אצל מישהו שיעזור לה או אפילו את בעצמך.

גם לטפטף לה מידי פעם "תגידי, בדייטים מי מדבר יותר, את או הבחור? לא כי את לא מבינה איזה פדיחה, דיברתי היום הרבה מידי בדייט... רק שלא יחשוב שאני איזה חופרת, כי בד"כ אנחנו די מדברים באופן שווה". או כשהיא חוזרת על דברים, וזה דווקא קורה להרבה בנות שאני מכירה אבל לא ברמה קיצונית, להגיד לה "חח כבר אמרת את זה" או במשחקי מודעות שכל אחת מספרת על שריטה שלה, להגיד לה "חח לך יש שריטה, את אוהבת לחזור על דברים הרבה פעמים חחח" לטפטף לה ברוח טובה.

אני חושבת שהאופציה הראשונה מועילה וכשרה הרבה יותר.

רוב הבנים שאני יוצאת איתם הם הדברנים והפטפטנים יותר ממני..הלוואי והיה לי קצת מהאופי הזה

תני לבורא עולם לסדר את זה.
זה לא נשמע (לי לפחות) פגם אישיותי..

ואני מכירה זוג, שהאישה כל הזמן חוזרת על הדברים שלה לפחות פעמיים. אותי זה מחרפן, אבל בעלה לא נראלי שם לב לעניין (או שמסתדר עם זה)
והם נשואים כמעט 20 שנה..

או שלזה אין לה סבלנות?..

 

כי אם כן, שתמצא מישהו מקביל - כל אחד "יחפור" בתורו, יקשיב בתורו - ויהנו עד לשמיים...

 

 

[אבל כדאי בכל זאת לדבר איתה על זה בעדינות. אחרי הקדמה שהיא מאד טובה וכו' כמו שכתבת - וגם אומרת דברים מעניינים, אבל שתדע שלאנשים קשה לפעמים לשמוע מסה גדולה. ולכן כדאי לתרגל לומר אותם דברים, קצת יותר בקיצור, וב"מנות"...]

היא תסתדר בדיוק כמו שבנות פרפקציוניסטיות ימצאו את האיש שלהן

ובכללי לא ממש מוכיחה. 🙂

אני קצת ישירה..והבחור אמר לי שזה גורם לו לחוסר נעימות

מרגש אותי לשמוע על רווקים מאוחרים שמתחתנים, זה פשוט ממלא את הלב שלי בשמחה!! 

 

אין גיל יש מלא נתונים שהקשב"ה מחליט עליהם ואנחנו כמו השתדלות השגחה וכו'..וכמובן הרבה הרבה מזל טוב!!!

משמח!!!

צרת רבים חצי נחמה? 😒

צרת רבים - נחמת שוטים חחח

שכשתגמר התקופה הזן יחזרו ההצעות

לא סובלת תקופות שקטות, חייבת עשייה.

אפילו דברים ממש יעילים!

התכוונתי לעשייה ברובד הזה

זה מזכיר לי כשיש הפסקת מים, ופותחים את הברז עד הסוף ואין כלום..

פתאום חוזרים המים והכל משפריץ לך לפנים

ולנסות להיזכר בכל מי ששאל אם את פנויה... ולהגיד שעכשיו כן...

בס"ד

מוכר מוכר... אפילו שאצלי אין הצפות.. תמיד יבש..

בכלאופן- עכשיו את בעשייה מאוד גדולה ומשמעותית של הגן.. אני בטוחה שהקב"ה רואה את המאמצים שלך ואולי הוא רוצה שכרגע תתאקלמי בגן ותכנסי לשגרה, ואחכ כשתהיה לך קצת יותר פניות הוא יוסיף לך עוד עשייה בעז"ה גם בתחום הדייטים..

זה לצערנו (?) נורמלי ומוכר..

אבל כל צעד שאת עושה מקדם אותך.
כל הבירורים וההחלטות שאת עושה בונות אצלך עוד קומה (לפחות על החלק שאני יודעת;)) לפעמים זה גלוי יותר ולפעמים פחות.

והמפתח להכל לענ''ד, זה אמונה ותפילה!(:

מניח שלי אישית זה היה תלוי בהקפדה על ההלכות מסביב וכל זה

הוא נדר שאם הוא ישרוד את השואה, הוא יגיע ארצה וינקה את כבישי ארץ ישראל. ברוך ה' הוא זכה והוא היה מטאטא כל יום חלק מהכבישים ליד ביתו, כשתלמידיו העירו לו שזה לא מכובד אז הוא התחיל לטאטא מוקדם בבוקר לפני שאחרים קמו.

אם אינני טועה קראתי את זה באחד מספריו של הרב שלמה קרליבך, זה סיפור מדהים לדעתי

שהיה תלמיד של איזה צדיק
אבל לא זכור לי שתלמידיו העירו לו

אחד המורים הגדולים בזמן המודרני היה הרבי מפיאסצנה (Piaseczno) רבי קלונימוס קלמן, שנרצח בגטו ורשה. הוא אמר שילדים בני חמש כבר זקוקים למורה; הם זקוקים למישהו שיחבר את נשמתם לשמים. על כן הוא הקים ממלכת ילדים. היה לו בית ספר שלמדו בו ילדים והוא היה אביהם, אמם וחברם הטוב ביותר. הוא הועבר בידי הנאצים הגרמנים לגטו ורשה ב-1940. שם הוא כתב ספר מופלא בשם "אש קודש", המסכם את השיעורים שהעביר בחשכת הגטו. הוא נרצח במחנה המוות טרבלינקה. כשיצא ספרו לאור אחרי שהסתיימה המלחמה, הכה בי יופיו; הוא חדר עמוק ללבי. שאלתי בכל מקום אפשרי: "איפה הילדים האלה? אותם ילדים יקרים ששמעו את השיעורים האלה מדי שבוע? הייתי רוצה מאוד לדבר איתם" נאמר לי שלא שרד מהם איש, אף לא אחד. אבל יום אחד, לפני כמה שנים, הלכתי לאורך רחוב הירקון בתל-אביב, ומולי ראיתי איש גיבן. כל כך כפוף. כל כך שבור. פניו היו יפיפיות, אבל כל צורת גופו הייתה מעוותת. הוא טאטא את הרחובות. היתה לי הרגשה שזהו איש מיוחד, ולכן אמרתי: "שלום עליך." הוא ענה לי בפולנית כבדה. שאלתי אם הוא מפולין. והוא אמר: "כן אני מפיאסצנה." לא האמנתי למשמע אוזני - פיאסצנה! שאלתי אם ראה אי פעם את רבי קלונימוס קלמן הקדוש מכולם, הרבי מפיאסצנה. והוא אמר לי: "מה זאת אומרת ראיתי אותו? הייתי תלמיד שלו מגיל חמש עד גיל אחת-עשרה. כשהייתי בן אחת- עשרה הלכתי לאושוויץ. הייתי כל כך חזק שהם חשבו שאני בן שבע-עשרה. הצליפו בי והכו אותי ובעטו בי, ומעולם לא שבתי לאיתני; לכן אני נראה כך. אין לי אף איש בעולם. אני לגמרי לבד." הוא המשיך לטאטא את הרחוב. אמרתי "ידידי המתוק, אתה יודע, כל חיי חיכיתי לראות אותך, אדם שראה את הרבי מפיאסצנה, אדם שהיה אחד מילדיו. ספר לי בבקשה אחת מתורותיו." הוא אמר: "בסדר, חכה. "הוא הלך אל הברזייה לרחוץ את ידיו. ואז אמר לי שוב: "אתה באמת רוצה לשמוע את זה?" אני נשבע לך שכן. אני אספר את התורה שלך בכל העולם." אז הוא התחיל: "אני רוצה שתדע שמעולם לא הייתה שבת כמו אותה שבת. רקדנו הרבה ילדים, והרבי שר שיר ברכה למלאכים הקדושים, ובזמן הארוחה הוא אמר דברי תורה בין המנות. ואחרי כל דבר תורה הוא היה אומר: "ילדים, קינדערלאך, הדבר הגדול ביותר בעולם הוא לעשות טוב למישהו, הדבר הגדול ביותר בעולם הוא לעשות טוב למישהו." נאנח הגיבן: הוא הישיר מבט אל עיני: הוא התבונן בי שוב לזמן ארוך ואמר: "אתה יודע כמה טובות אתה יכול לעשות ברחובות העולם?" והוא המשיך לטאטא את הרחוב. היה זה סוף הקיץ, והייתי צריך לחזור לארצות הברית למשך הסתיו. אבל כשחזרתי לתל אביב והלכתי לרחוב הירקון לחפש את הגיבן הקדוש. לא יכולתי למצוא אותו. שאלתי כמה אנשים והם אמרו לי: "מה אתה לא יודע? הוא הלך לעולמו בתחילת הסתיו."‏

שהוא אמר אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בגטו .. ואז הוא הלך והקשיב לכולם שסיפרו לו כמה הם שבורים .

מה השאלה ?

כל עבודה מכבדת את בעליה

אומרים עליו שהוא היה ממש חי את העניין הזה של הניקיון.

זה היה בצחוק
חיים נקי - חי את הניקיון. המלוב"ן - מלשון לבן. הנסתר - כי אף אחד לא מכיר אותו

את ההשראה קיבלתי מחסדי למעלה

אני לא מרשה ככה!
נקי זה ש"מ קיים ור' חיים זה גם שם קיים


ובגללך חשבתי שזה אמיתי...
לא יפה!

ויש כאלה. נכון.



ושום מלאכה לא מבזה את בעליה

מה את חושבת, אני ככה זורק הברקות? זה בא בעמל, אני משקיע בשטויות שלי!

השאלה היא האם זה שהיא מנקה אומר על האישיות שלה עוד דברים...

למה לא הלכה ללמוד מקצוע יותר רציני, בטחון עצמי, אופי שיודע לעמוד באתגרים וכו'... אם כל השאלות מהסוג הזה פתורות לכיוון חיובי אז סימן שאין בעיה וממילא לא יפריע זה שהיא בחרה עבודה מסויימת

לומד nlp...
עוזר ממש להכיר את עצמנו..

אם כן אני במסע חיפוש ארוך מאוד

אך כמובן שהתורה היא מעל הכל ובכל אופן צריך אותה

ויי זמיר...

אני דיברתי במפורש על ענייני הנפש

אך תהליך טיפולי הוא לא לימוד, לא באינטלקט. אלא בתת מודע וכו'

אם אתה עושה תהליך נפשי\רגשי בתורת הנפש עפ"י התורה אז התקבלת...

 

ובכללי משתדלת לשפר את עצמי

עריכה:

*בשלב הזה לפחות

לא משהו מוגדר, אבל שילוב של כמה דברים שיוצרים ביחד תהליך משמעותי

משתמש בשיטה שנקראת המסע ומשתדל לעשות מדיטציה כל יום. אני גם מדבר עם חברים על הדברים האלה שעוזר לי להכיר את עצמי הרבה יותר טוב.

לאן דווקא משהו כתוב אלה לימוד תורה והתקדמות בחיים כדיי לעבוד את השם יותר טוב ולהגיע לשלמות....

צבא וישיבה סיימת בלי החצי,אולי תואר גם...

אבל תדברים הכי מופלאים יהיה לך בעז'ה עם החצי!

לידת ילד לא משתווה לשום סיום תואר,נישואין לא משתווה לעבודה מוצלחת שחלמת עליה.

אתה חושב שחווית דברים משמעותיים ובאמת הם ב'ה כאלה,אבל בעז'ה תדברים המיוחדים והכל כל טובים אותם תחווה רק עם החצי.

אפילו טיול אחרי צבא או שביל ישראל

אבל בדיוק אתמול חשבתי לעצמי ש'איזה מזל שלא התחתנתי בגיל 20/21'
כמה דברים הייתי מפסידה אם כן
כמה אנשים טובים שפגשתי בדרך ונשארו איתי עד היום והם מהאנשים הכי חשובים לי בחיים
השליחות שהספקתי לעשות
הבטלה שיכולתי להיות בה בלי להיות מוטרדת מהפרנסה
המסקנה שאליה הגעתי מתוך ניסיון, שעדיף לי לעבוד

אני פחות מחבבת את הרעיון של 'טוב שלא התחתנתי' כי רוב הזמן זה באמת ממש קשה לי.
אבל אתמול, נראה לי בפעם הראשונה, הרגשתי באמת באמת כמה טוב שעוד לא התחתנתי עד עכשיו.

 

"סני מה נשאר לומר 
לי כל מישור הצמיח הר 
לימדת אותי דבר או שניים 
לנעוץ את השיניים בבשר 
להיות מאושר במה שיש 
סני עוד חודשיים בן עשרים ושש. "

וחשבתי שהרפרנס ברור עד כדי כך שלא צריך להסביר מאיפה הציטוט... #אימוג'י של מלאך

זה ענין של מבט.

 

בכללי, אדם בא עם האישיות שלו - ומתוך כך היא מתחברת בנישואין לאישיות השניה, ובונים ביחד.

 

לא תמיד ולכל אחד, ה"לגדול ביחד" הוא נכון..

 

העיקר באמת לשמור - עם האישיות שנבנית - את התום של הרצון להתחדשות בבנין משותף. וזה ענין של החלטה ובחירה.

 

את קצת נסיון-החיים שכבר יש, תנצלי כדי לא לעשות שטויות מיותרות/ויכוחים מיותרים.. לא בתור גורם "מפריד". ואת הרצון האמיתי להתחתן, תנצלי בתור משהו שיוצר התחדשות אמיתית. זה יבוא מעצמו כשתמצאי בעז"ה, אם לא תתאמצי להרגיש יותר מידי "גדולה ומפוכחת" ובפני עצמך... לנצל את רשותהיחיד שיש קצת לכל אחד, כדי לבנות חיבור עמוק יותר.

 

ומזל טוב ליום ההולדת. היום כל ילד הוא כבר בן 26.....

אני זכר דרך אגב, אבל מאמין שזה רלוונטי באותה המידה.. ;)

גיל 20, 21, משהו כזה

 

בדיעבד אני חושבת שלא הייתי בשלה בשום פנים ואופן, ככה שלא סתם הקב"ה החליט שלא מתאים שאמצא אותו אז; בואו נודה בזה, ה"תמימות והבראשיתיות" של גיל 20 היא די אוברייטד ומתאימה בהקשר של חיי נישואין רק לאנשים מסויימים ולא לכולם. לאחרים מתאים להקים בית בגילאים מאוחרים יותר.

זוהי הפתיחה. עכשיו אחזור לשאלה שלך. 

 

ניסחת אותה כאילו את כל מה שחשוב בחיים עוברים בגילאים האלה. זו הנחת יסוד שגויה. את כל מה שחשוב באמת עוברים ביחד עם בן הזוג, ככה שהחיים לא באמת מתחילים עד שהוא מגיע בית, ילדים...

מה זה לעשות תואר? (מה שבדר"כ עושים בגילאים האלה) זה נחשב אירוע מהותי? בעיניי, ממש לא... לפחות לא כמו מה שפרטתי מקודם.. מה זה שירות לאומי לעומת הבאת ילד? כלום שבכלום. לדעתי לפחות. 

 

קיצר, החיים עוד לא נגמרו, למרות הרוח שעולה מהדברים שלך תהיה אופטימי ותאמין שהכל קורה בזמן המדויק לו!

נק' מעניינות. תודה
אני התכוונתי יותר מצד החיות וההתלהבות שיש ככל שאתה יותר צעיר (שכן גם עלולה להביא לבעיות כמו שציינת)

אני מסכימה שכשהייתי בת 20 האופי שלי היה קצת שונה, אבל תאמין לי שנשארתי אותה פצצת אנרגיה שהייתי. אנשים בדר"כ לא "נכבים" עם השנים, הם רק נהיים שקולים וחכמים יותר. מי שהיה טיפוס "חי" בגיל 20, יישאר כזה גם בגיל 24.
יכולה להעיד על עצמי שיש בי רוח שטות של בת 12, ואני מתלהבת כמו ילדה קטנה מדברים שמרגשים אותי. מצד שני יש בי את הבשלות שמביא איתו הגיל.. ככה שאני היום זו, בסך הכל, גרסה משודרגת ומוצלחת יותר שלי ביחס לגיל 20

והתחלתי לצאת לפני כמה חודשים...

 

אבל גם אם הייתי מתחיל בגיל 20. 4-6 שנים זה לא חלק נכבד מהחיים. בסה"כ 5%.

כבר חגגתי 26 וקצת אנסה לכתוב בקיצור. כיון חשיבנ להתמודדות הלא פשוטה הזו.
לדעתי בגיל הזה לא עברת חלקים מהותיים מהחיים בלי החצי השני. כל החיים לפניך בע"ה. וכשתגיעי לזמן של לבנות קשר ולבנות בית וזוגיות. לדעתי זה יהיה משמעותי חי ושמח. בדיוק אם לא יותר, כמו משהי שחוותה את זה לראשונה בגיל 20.
ועוד משהו שלי מאד עוזר עם כל הקושי הצפיה והבדידות.
אני משתדלת להזכיר לעצמי שכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה ובזמן הכי מתאים.. אז אם לא התחתנתי עד היום כנראה שזה לא היה צריך לקרות. מאמינה שלאלוקים יש את הסיבות שלו גם אם אנו לא מבינים אותן. ואם לא התחתנת עם התמימות של גיל 20 כנראה זה לא היה טוב ומתאים בשבילך, בשבילי או כל אחד אחר בטותו מצב. עם כמה שזה קשה לחשוב ולהאמין בזה.(במיוחד כשאנחנו מוקפים בחברה שמשדרת לגמרי אחרת (בתחום הזה ובעוד תחומים) - אם לא התחתנת אז;לא רצית/לא התאמצת/יותר מדי בררת ועוד שלל סיבות של אנשים שלא מכנסים את אלוקים לסיפור).
וגם עם כל הקושי אם מנסים להנות מהדברים הטובים הנעימים שיש לנו עד עכשיו זה קצת מקל..
שיהיה לך בהצלחה ומזל טוב בקרוב ממש

שיר של נתן גושן שמדבר על ייאוש של מישהי בת 26.
חשבתי שהכוונה בכותרת ברורה

בשביל להיות מוכנים וראויים יותר אליו.

אני יכולה להעיד רק על עצמי, שבגיל 20 לא הייתי מוכנה עדיין לחתונה. ואיזה מזל שלא התחתנתי בגיל הזה אחרת לא הייתי נבנית ומתבגרת באותה הדרך. ואולי הייתי קצת שונה ממה שאני היום. אני רואה כמה הדרך שעברתי בלי החצי השני בנתה אותי. וכמה הכול מכוון כדי שאגיע למקום שאני צריכה להיות בו בשביל לפגוש את בעלי.

בע"ה יהיו כל כך הרבה אירועים משמעותיים ומיוחדים שתעבור עם בת הזוג שלך, יש לך חיים שלמים להיות נשוי ולחוות ולצבור זכרונות ביחד עם אשתך. שהשנתיים שלוש האלו שבהן למדת/עבדת לא יהיו כל כך קריטיות לחוויות בקשר.

שאני לא חושב שזה עניין של גיל,
(זה לא הגיל זה התרגיל😏)

אבל נראה לי שיותר חשוב איך אני רואה את עצמי בחיים ביחס לגיל שלי- אם אני מתייחס לעצמי בתור רווק מבוגר כביכול או לא, מאשר כמה הגיל שלי בתכל'ס...

כי זקנה או צעירות זה עניין של גישה וצורת הסתכלות על החיים- הזקנה זה בעצם ייאוש, חוסר רצון להתחדש, קיבעון מחשבתי ומעשי.. וכו'
אז גם אם חצינו את גיל 24 אפילו שזה ממש צעיר ואין כלל ממה לחשוש, חשוב לזכור שהזקנה תלויה באופי ולא רק בגיל ולכן הכל מצויין ב''ה👍

או שאני סתם משלה את עצמי 

מעלה לי אסוציאציות ממש ממש שליליות 

אגב, גם אתה הבחנת במוטיבים שואתיים בסרטים ובספרים? או שאני היחידה שראיתי את זה?

אות אפל

 

בוא נשאל אותו

צריך לפנות לאוליבנדר שיסדר אותך

 

(וואוווו אנחנו נשמעים כל כך גיקים שזה לא ייאמן)

איך אף אחד לא חשב לכתוב את זה קודם?!

|נפנוף בשיער|

מקרלין זצ"ל. תודה על התשובה

יש פינה חדשה! אהבתי

@מוזיקלים לכאן.

באמת הנשמה צריכה ניחום במוצאי שבת..

שבוע טוב

ניגון יפהפה.

חשבתי אולי להקליט משהו אבל הקדמתני.

נחכה לשבוע הבא אי"ה.

 

אהבתי ממש.
זה באורגן?

ואגב באמצע החלפתי מחליל צד לחליל הודי, איזה אחד יותר יפה לדעתך\ם?

בעז"ה בלי זמנים קשים,

עם אחד אחרון, שלך, בקרוב!!

וטוב שהודיעו לך על זה..

שאת מוצאת בסיטואציה הזאת, שהרבה אחרות היו לוקחות לכיוון השלילי, את הטוב והחיובי!

ואת צודקת מאוד, מה שאת אומרת זה ממש נכון!

וב"ה שאת מסוגלת לראות את זה.