ובסוף מכלילה בעצמך.

מאחורי שם בדוי?

אהה, הבנתי.

לא נעים לך להיכנס במישהי באופן אישי סתם בלי קשר לשום דבר.

לא נעים לך?

אל תעשה את זה בכלל.

הנה אמרתי.

מה זה משנה תחת איזה ניק? מה את יודעת על הסיבות שלי לפצל"ש?

ומה מפריע לך בחיים? ולמה את עצבנית?

אני לא עצבנית בכלל,

סתם הארה, כי לא כיף לי לראות בפורום חוסר נחמדות,

אבל אתה יכול להתעלם..

יום נעים לך.

(שאמנם לא ענתה על השאלה, ובכל זאת ניכר שעלתה בטורח גדול).

יישר כוח.

צר לי שאת מפרשת אותי לא נכון, אבל לא אטריח אותך בהסברים נוספים.

כאילו, יש כאלה שכן... אבל אם הם היו באמת אוהבים הם היו קונים לעצמם...

העיקר הוא היחס שמעניקים... וזה לא חייב להתבטא דווקא בפרחים...

פעם, באחד הקשרים הארוכים שלי הבאתי למישי טישו... וזה גרם לה לדמעות של אושר...

(טוב נו, זה היה בתוך קופסה של טבעת [בלי הטבעת], והיה כתוב עליו משו... ).

אבל אחותי לדוגמא, משוגעת על פרחים. 

(שושנים בעיקר)

זה אומר שאתה אוהב פרחים

אתה מוציא דברים מהקשרם.

ציינתי עובדה. זהו.

אבל בעיקר את זה שמישהו חושב עלי...

אבל יותר מזה,

שמחה לקבל אותם ממישהו שחשב עלי..

כלומר,

המחווה והמשמעות שלה - הן יותר מהערך של הפרחים עצמם

וחייבת שתמיד יהיה בבית פרחים חיים.

כמובן, אוהבת כשבעלי מביא אותם, אבל אם לא, אני קונה לעצמי.

וכן, אני מניחה שרוב הבנות אוהבות פרחים, חלק אוהבות עדינים יותר ורודים ולבנים לדוגמא וחלק אוהבות יותר את הצבעוניים, את הצבעים החזקים

לא כי הן אוהבות את הגברים..

רק מדייקת, שלא יהיו אי הבנות

התנצלותי הכנה

אבל יעצבן אותי אם יביאו לי פרחים בתור מתנה ליומולדת או ליום נישואין,

ישמח אותי מאוד אם יביאו לי פרחים בהזמנויות אחרות ולא חסר או בסתם יום כי אני ממש אוהבת וגם זה מראה על מחשבה, קירבה, אהבה, רצון לתת לי וכו'...

פרחים על השולחן עושים לי שמח בלב, ובאדנית או באדמה עוד יותר. אני חולמת שבבית שלי יהיו אדניות בחלונות ומרפסת או גג מלא עציצים (ושבעלי יטפל בהם

בתור מתנה לבת זוג..

בתור משפחה וחברים-זה מתנה יפה פשוט ואפילו מכובדת ומוסיפה נגיד אם מתארחים וכאלה...

אין משהו שכל הבנות אוהבות כמו שאין משהו שכל הבנים אוהבים.

אם אני אכנס לחנות של "מתנות לגברים" לא יהיה שם משהו אחד שבעלי באמת יאהב..

הרעיון הוא לחפש מה אדם ספציפי אוהב ומה ישמח אותו. 

מי שאוהבת פרחים- לתת לה פרחים.

מי שאוהבת ספרים- לתת לה ספרים

מי שאוהבת גאד'טים - למצוא לה משו מגניב

ומי שחובבת דרקונים- ללכת לצוד לה אחד מחמד..

כמו שלא כל הגברים ישמחו לבקבוק ויסקי או אפטר שייב..

(שלום, אני קולה. אני בת לחלוטין. ואני לא אוהבת פרחים, בשמים, איפור, לבבות, דובונים קטנים וקיטשיים, ורוד וכאלה. ובעלי כבר למד שתכשיטים אני קונה לבד. 

אני כן אוהבת שוקולד. ודרקונים. ודרקונים משוקולד  )

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.