יכול להיות שאדם באמת רוצה להתחתן,

רק שהוא עוד לא מצא אדם ש*איתו* הוא רוצה להתחתן.

מבחינתי, הרצון להתחתן =רצון להתחתן עם מישהו שאני רוצה בו, שמחה איתו, אוהבת אותו

זה סוג של הכל או לא כלום.

להתחתן עם האדם הלא נכון לא באמת מממש את הרצון לנישואין.

(תגובתי יוצאת מנקודת הנחה שאת מסכימה עם הטענה שמי שעדיין לא התחתן כנראה לא באמת רוצה. אם טעיתי, את מוזמנת להתעלם מהתגובה)

אני מקוה שאצליח להעביר את עצמי למילים, כי אני קצת המומה מההסתכלות הזאת..

אבל אם מבחינתך אני יכולה להתחתן עם כל גבר יהודי

(ציטוט שלך: אני מתייחסת למובן הטכני:" שלום. אתה גבר. שנינו יהודים, מה טוב")

אז כנראה שאני באמת לא רוצה להתחתן, או לא מספיק רוצה.

ומה שתיארתי לא סוביקטיבי בכלל-

כל אדם אמור לרצות להתחתן עם מי שהוא עומד לעשות זאת.

סוביקיטבי זה *למה* אני רוצה אותו, *מה* גורם לי לרצות אותו.

אחת תרצה חכם,

אחרת תרצה מצחיק,

או ירא שמיים,

או תלמיד חכם,

או מדקדק הלכה,

או בעל חסד,

או עשיר,

או חתיך,

או כייפן,

או ג'נטלמן,

או פמיניסט,

או שוביניסט

או גם וגם וגם...

אבל עדיין- צריך לרצות את האדם.

צר לי,

אין לי שום רצון להתחתן עם אדם כלשהו אקראי, רק כדי לסמן V על משימת הנישואין.

וכבר כתבתי לך בהודעה הקודמת שלי, כשאני אומרת שאני רוצה להתחתן, כוונתי שאני רוצה להתחתן ב*איך* מסוים, שימלא לי צרכים מסוימים.

כלומר, כל הרצון שלי ל*מה* (שזה הרצון להתחתן), הוא בשביל ה*איך* (נישואין טובים). ואם אין את ה*איך*, אז גם אין ערך ל*מה*.

את יכולה להחליט עלי עכשיו שאני לא רוצה להתחתן..

למרות שאני עדיין חושבת שהסתכלות כמו שלי עשויה להוביל לנישואין טובים יותר, מאשר 'נישואין בכל מחיר'

אבל עד כמה שידוע לי, הערך הדתי של נישואין, הוא שיחיו ביחד בשלום, באהבה, בכבוד

(אני לא מדבר על הוליווד, אוקי?.. וגם ההודעות הקודמות שלי לא דברו על הוליווד. אהבה היא משהו הרבה יותר עמוק)

את רוצה קצת מקורות? בבקשה:

*רק תסתכלי בשבע ברכות:

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחָךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם; בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; חָתָן וְכַלָּה; גִּילָה רִנָּה; דִּיצָה וְחֶדְוָה; אַהֲבָה וְאַחֲוָה. שָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם; קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה; קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה; קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם; בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה.

אני רואה פה שיח על אהבה,

אני רואה חתנים ששמחים בחופתם.

חתן ששמח עם הכלה.

*מכירה את הפסוק "ישיש עליך אלוקיך כמשוש חתן על כלה"?

חתן שמח בכלה שלו, רוצה אותה.

*שיר השירים-

שיר האהבה העתיק כל כך.

שלמה המלך כתב אותו בלי לראות אף סרט רומנטי, מבטיחה לך.

נכון שהוא מדבר בכלל על אהבת הקב"ה לעמ"י, אבל הוא בחר במשל. ואם הוא בחר בו- כנראה שהמשל אמיתי.

אני לא חושבת שאלוקים רוצה נישואין טכניים.

אני חושבת שאלוקים רוצה ששני בני זוג ישמחו זה בזה, ויאהבו זה את זה, ויכבדו זה אז זה, ויחיו יחד בטוב ובשמחה.

לא, לא חושבת שאני יכולה להתחתן עם כל אחד, צר לי.

לא נראה לי שאלוקים רוצה שאתחתן עם בחור שדוחה אותי,

או שאני רק מחכה שהזמן איתו יעבור והפגישה תיגמר, ושיסתום כבר את הפה ויפסיק לדבר כל כך הרבה,

או עם האחד שהיה שתי רמת מתחתי מבחינה דתית,

או עם אחד שהתביישתי, כן, התביישתי להיות לצידו, בגלל חוסר טקט מחריד.

(אני יודעת שהבאתי דוגמאות קצת קיצוניות, אבל זה היה כדי להמחיש עיקרון.. ואגב חוץ מהדוגמה על בחור שדוחה אותי- הכל נכון באופן אישי)

ובטח שאלוקים לא מאשים אותי בכל המקרים שבחורים לא רצו אותי מסיבה כזו או אחרת.

נכון?

אני אגיד לך את האמת,

ו@מבקש אמונה גם לך (התיוג לא עובד לי..)

מצפוני נקי לגמרי.

אני רוצה להתחתן,

אני עושה את ההשתדלות שלי בשביל זה.

מאמינה באמונה שלימה שאני עדיין רווקה כי כך אלוקים החליט.

אז נסכים שאנחנו לא מסכימות..

זה בסדר,

הדגמתי על עצמי למה אני לא מסכימה איתך, פשוט כי זה הכי נוח לי,

לא כי חשבתי דיברת עלי..

בהצלחה גם לך

אני לא נכנסת לחשבונות שמיים בכלל.

בודקת את עצמי שעושה את ההשתדלות הנכונה.

וזהו.

לא מתעמקת בחשבונות שמיים, מי, כמה, למה, איך.

ממש לא.

זה לא סותר את זה שברור לי שאני רווקה כי כך אלוקים החליט.

אולי זה ברור לי כי אני מרגישה שאני עושה השתדלות, ותמיד נותנת צ'אנס.

וברור לי שלא יכולתי לומר זאת לו הייתי יושבת בבית רגל על רגל ומחכה שהאביר ידפוק בדלת.

אבל במצב הנוכחי, אני כן חושבת שיכולה לומר זאת.

ומשום מה, יש לי תחושה שאני לא היחידה שזה נכון לגביה.

כשרוצים מאד משהו מחפשים את כל הסיבות למה כן..

ואנשים משום מה מחפשים למה לא

(האמת שתהיתי אם לכתוב לך בכלל, כי כבר דנו בזה פעם. אבל היה לי קשה לשתוק..)

אם הייתי באמת רוצה, הייתי עושה הרבה יותר כדי להתחתן.   ומן הסתם גם הייתי מצליח  

(מאמין שגם הייתי נשאר נשוי)

אבל יש פחד שגורם למצוא סיבות למה לא... כמובן שזה מתלבש בסיבות "הגיוניות"

יתכן שהקב"ה רואה מישהו שלא באמת רוצה, אז גם העזרה היא בהתאם

הקב"ה החליט שלא הייתי אמור להתחתן אז, ולכן הוא החליט להכניס לך פחד?

יש מצבים שאדם הפסיד משהו בגלל חיסרון כלשהו..  וזה משמים

אבל.. וזה הנקודה שאני רוצה להגיד.    

הקב"ה לא סתם גורם לי להפסיד בגלל אותו חיסרון, אלא כדי לעורר אותי לעבוד עליו ולשנות אותו.

לא שאני אטפח לעצמי על השכם שהכל בסדר.      

צריך להיות עם יד על הדופק, לבדוק אם מצידי אני בסדר או שאני הגורם לחיסרון

ודבר שחשוב לדעת, שר' נחמן כותב שאדם לא מתייעץ עם חכמים ועושה דברים על דעת עצמו,

יתכן שהוא יביא עליו צרות שלא נגזרו עליו.

לכן צריך לבדוק אם הדרישות שלנו נכונות בכלל, או שזה בא מדמיון פורה

אני חושב שהמדד הוא כמה באמת מנסים להתגבר על קשיים,

כמה באמת מחפשים, בלי לעשות הנחות לעצמנו..

אדם שבאמת רוצה, רואים שהוא מנסה למצוא פרצות במחסומים...

מנסה.. טועה.. מנסה שוב.   כמו כל דבר בחיים שמנסים להשיג

לדוגמא, היה לי חבר שבאמת יכלתי להגיד עליו שהוא רצה להתחתן..   (והיום הוא נשוי)

יצא עם מלא בחורות, כל הצעה שיכולה להתאים ברמה מסויימת הוא ניסה,

התארס, וביטל כמה פעמים..   רואים שהבנאדם באמת נחוש להשיג את המטרה.

אבל יש כאלה, מלאים תירוצים כרימון.. ואפילו פוסלים עוד לפני שיצאו על איזה סיבה שלא תהיה

זה סימן שלא באמת רוצים.  

נשמע לי יותר כפזיזות, מאשר כנחישות.

מסכימה איתך שיש כאלה שלא באמת רוצים, ואז הם פחות יתנו צ'אנס

(בחור אחד אמר לי פעם בדייט שהוא בכלל לא רוצה להתחתן , כאילו, הלו, מה אנחנו עושים פה בכלל? באמת לבזבז לשנינו את הזמן?)

אבל לא הייתי יוצאת בהכללה כזו.

*יש* כאלה, לא אומר *כולם* כאלה.

וכשמסתכלים על העולם, ורואים כ"כ הרבה רווקים היום בשונה מפעם,

זה משהו כ"כ לא טבעי שקורה,

ופשוט אין דרך אחרת להסביר את זה מלבד רצון ה'. אין.

אבל שוב את מתעקשת להאשים את הקב"ה

להפך...

אני מכיר הרבה מהכל כך הרבה רווקים.  ואני גם שומע את הדרישות שלהם.

הקב"ה ממש לא אשם בשטויות שהם המציאו לעצמם

ברור שקורה,

אבל אם בנ"א אחד גילה כמה פעמים דברים משמעותיים אחרי האירוסין, זה מעלה סימן שאלה.

אני לא *מאשימה* את הקב"ה.

אני מאמינה בו ובזה שהוא מנהל את העולם.

(מתכוונת לומר שאני לא רואה דבר רע בזה שהוא הגורם לתופעת הרווקות)

גם אני מכירה הרבה רווקות,

אז אולי פה נעוץ ההבדל..

כי אתה מכיר רווקים..

לא כתבתי כמה פעמים זה קרה...  אז שתדעי, זה קרה כולה פעמיים שלוש..

עכשיו את רגועה?      זה יכול לקרות לכל אחד ואין בזה שום סימן שאלה..

אם כבר, יש סימן שאלה על הפחדנים שלא טעו אפילו פעם אחת... 

הוא לפחות ניסה... טעה אמנם, אבל ניסה.. וגם הצליח.

 איך אומרים "מי שמפחד להפסיד לעולם לא ינצח"  

ואין שום קשר לרווקות או רווקים.

אגב, למה הגבת לי? אולי הקב"ה לא רוצה שאני אסכים איתך? 

לא אמרתי שזה בהכרח בעייתי, אבל סימן שאלה - כן.

אם יציעו לי בחור שביטל שידוך פעם אחת- סבבה.

אבל שביטל שידוך 3 פעמים? הרבה יותר ירתיע אותי. כאילו מה, זה תחביב שלו? נכון שזה יכול לקרות לכל אחד, אבל אני הרבה יותר אבדוק.

אגב, אתה לגמרי צודק שזה יכול לקרות לכל אחד. אתה יודע למה? כי ככה אלוקים החליט שיהיה. אבל אני בנאדם, וזה יפחיד אותי.

ואם היית מסתכל על זה באותה דרך שאתה נהנה להאשים את עצמך ברווקות שלך- היית יכול להגיד שהוא בטח אשם. או שהוא אשם כי הוא התארס בלי לחשוב, או שביטל בפזיזות. אבל אשם.

אבל מסכימה איתך- הוא לא אשם. אלוקים החליט שזה יקרה לו. ולכן זה קרה.

טענה חדשה ומענינת הבאת כאן.

לא התארסת אפילו פעם אחת בחיים שלך?

איזה פחדן אתה! לוזר!

ואיי, הרגת אותי עם הטענה הזאת

רק להודיעך, גם לצאת פירושו לנסות. וגם לברר. וגם להתפלל.

(ומכירה הרבה בנות שהיו רוצות לנסות ולצאת ולטעות, ואין להן עם מי. אז מה הן? סופר סופר פחדניות?)

ולמה הגבתי לך?

בעצמי לא בטוחה..

אולי כי כל כך חורה לי שאתה מאשים ציבןר שלם, שאני חלק ממנו, במשהו שהוא לא אשם..

קודם כל, לא עקבתי אחריו כך שבאמת אין לי מספר מדוייק.   מצטער

ב. לא אמרתי מי אשם...

העיקרון הוא, שכל עוד אדם לא עשה הכל מצידו, הוא לא יכול להאשים את הקב"ה במה שקרה.

ג. לאו דווקא להתארס, 

אלא לצאת עם כל אופציה אפשרית.. ולא לברוח כל פעם עם תירוץ אחר.

לנסות להתגבר קצת על קשיים   

ד. לא הכללתי שום ציבור, שכל אחד יבדוק את עצמו אם הוא רוצה או לא.

אבל להגיד גזירת שמים על כולם זו באמת הכללה.

א. סבבה שלא עקבת,

סתם היה נשמע מוזר ההתנסחות על דבר כזה פעמיים-שלוש..

לי בכולופן.

אבל לא משנה

ב. כן אמרת מי אשם,

מי שלא עושה מספיק השתדלות.

ואת עצמך האשמת בוודאות.

העיקרון הוא, שאדם אמור לעשות השתדלות *סבירה*, ולא לנסות לנהל את העולם במקום אלוקים.

ג+ד.

מסכימה איתך שיש מצבים שאנשים פוסלים סתם, ולא נותנים צ'אנס, ולא באמת מנסים

(מהתחלה הסכמתי שיש כאלה, ככה שלא נכון לומר שהכללתי)

אבל לא נראה לי שזה הרוב.

ייתכן באמת שאנחנו נתקלים במדגמי אוכלוסיה קצת שונים, וסתם שאנחנו מדבברים כל אחד מהמשקפיים שלו ולכן כל אחד מאיתנו חושב שהצד שהוא מציג הוא הרוב

מי שלא השתדלות סבירה בהחלט אמור להאשים את עצמו..

וזה מה שאני עושה.

כל שכן מי שפוסל על שטויות...  

(עוד לא עשיתי את זה ברוך ה'

אבל אני יודע שאני לא מספיק משתדל)

אתה כתבת מי שלא עושה הכל

ואני סייגתי ואמרתי שצריך לעשות השתדלות סבירה

לא הבנתי מה אתה עושה?

אתה עושה השתדלות סבירה, או שאתה מאשים את עצמך??

טוב נו,

אנחנו מסתובבים סביב עצמנו.

נסכים לא להסכים?

(עד הפעם הבאה..)

התכוונתי הכל במסגרת ההשתדלות הסבירה,  ואני מאשים את עצמי שאני לא עושה את זה 

אגב,

יש אמנם את שיטת הנבוט.. (לתת למישהי שמוצאת חן נבוט על הראש, אחרי שהיא התעלפה לסחוב אותה הביתה, וכשהיא מתעוררת ושואלת מי היא, לספר לה שהיא סגרה איתו חתונה)

אבל זה.. אממ..צריך לבדוק אם זה בגדר הסביר

איך אני אמורה לדעת שזה מה שאתה מתכוון, אם לא אמרת? מה אני, יש לי רוח הקודש אני?

ובמקום לשבת ולבכות את אשמתך במצב, פשוט תעשה משהו. סבבה?

כדי שלא תצטרך להמשיך להאשים את עצמך..

(וגם, את כל היום תאשים את עצמך, לא ישאר לך זמן לעשות השתדלות, ואז תצטרך להאשים את עצמך שאתה לא משתדל, ושוב לא ישאר לך זמן להשתדל וכו' וכו'...)

ולא, לא בשיטת הנבוט

הגברים האלה.

הלו,

יש עוד שפות בעולם,

לא רק אלימות!

טוב נו..

אבל לפחות, לראשונה בהיסטוריה, הגענו להסכמה כלשהי. 

ואני מקבל את ההערה...

אגב, צודקת, לא חייב באלימות  

אני מאמין שאפשר גם עם סם הרדמה 

ניסיתי לתייג אותך בתגובה הזאת

טוב, כנראה אנחנו יוצאות מאיזה שהיא הנחת בסיס שונה - לקראת נישואין וזוגיות

אבל לא הלך..

המטרה היא זוגיות, חתונה זה הדרך היחידה להגיע לזה בשלמות.

ובשביל זוגיות צריך כמה דברים והבעיה בניגוד להרבה דברים אחרים, זה שפה צריך עוד אדם.

אם אני מובטל, זה נטו אשמתי. ואם אני בלי יראת שמים, זה נטו אשמתי. אבל כדי התחתן צריך עוד אדם וזה הרבה יותר מורכב.

(גם אם אתה מובטל לא בהכרח שזה נטו אשמתך, יתכן שעשית הרבה השתדלות ולא מצאת עבודה מכל מיני סיבות.. אבל מסכימה מאד עם מה שכתבת על זוגיות)

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.