פורום עזרא (עמוד 27)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בוגרות של הסניף שלנו תסתכלו על החולצה של השמאלית

נכון? מה העניין? אולי בא לציון גואל? 

איך זה ייעשה בכלל? ודוגרי לא חושבים שההפרדה בין בנ"ע לעזרא מיותרת?

מילא בנ"ע-אריאל יש הרבה הבדלים גם באידאלים וגם בפרקטי. עזרא?

בסיעתא דשמייא!!

מכירים את זה שאתם חושבים כזה -
'גם ככה אני לא אצליח במקצוע הזה, אז אין קטע שאלמד עכשיו למבחן'.
או שחושבים -
'פסדר, גדול הדור - אני לא אהיה. אז אני יכול פה ושם לפקשש, נגיד לא לקום לתפילה'..

--

בפרשת השבוע שלנו כתוב -
"איש על דגלו באותות לבית אבתם"

ה'שפת אמת' אומר על הפסוק הזה את אחד היסודות החשובים לכל תחום בחיים >>
למה בעצם סופרים את כל השבטים 'לבית אבותם'?
כדי להזכיר לנו תמיד תמיד לשאוף להגיע לדרגה של האבות.
ז'תומרת - תמיד לרצות להתקדם, להשתפר - 
ולהאמין בעצמנו שאנחנו יכולים להגיע ליותר.

כי אם לא נשאף להיות גדולי הדור -
לא נוכל להוציא מעצמנו את כל מה שה' נתן לנו.
כי ככה אנחנו נוותר לעצמנו -
הרי 'בכל מקרה אנחנו לא מסוגלים להגיע ליותר מזה'.

אבל אם נשאף להגיע למדרגה של האבות הקדושים -
תמיד תמיד נהייה במגמה של עלייה, כי הרי עוד לא הגענו לאן שאנחנו שואפים.
וככה גם נצליח להוציא את כל הפוטנציאל שיש בתוכנו, ולהגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו.

אבל איך אנחנו מורידים את השאיפה הזאת לת'כלס? לחיי היומיום שלנו?!
הנוסחה היא - לא לוותר לעצמנו, וכל פעם לקבל קבלות חדשות שיעזרו לנו להגיע למטרה.

לדוגמה -
אם את, כן - את, תחליטי שמעכשיו את מפסיקה לדבר לשון הרע במשך שעה אחת (!) ביום,
או שאתה תחליט שמעכשיו אין דבר כזה לפספס תפילה -
בעז"ה נצליח להוציא מאיתנו את כל מה שיש לנו.

[רק שימו לב שלא תקבלו על עצמכם דברים גדולים מדי, אלא תתקדמו לאט ובנחישות אל עבר המטרה].

וזה נכון גם בכל תחום שיש לנו בחיים -
אם לא נשאף תמיד ל100%, גם ל-90% לא נוכל להגיע.
 

שנזכה בעז"ה באמת תמיד לשאוף לירח,
וככה נוכל להגיע לפחות לכוכבים 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

---- ~ נחליאל/ אורות - טוב

עמית ~ טוב

נצח ~ גרוע

דרור ~ טוב

אחיה ~ טוב

נחשון ~ גרוע

ידידיה ~ טוב

דביר ~ טוב

התחיה ~ גרוע

קיצר לנו יהיה טוב!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בסיעתא דשמייא!!

מכירים את זה שאתם רוצים לעשות משהו, ואתם יודעים שזה לא באמת טוב,
אבל אתם מוצאים איזה 100000 תירוצים למה כן צריך לעשות את זה, ולמה זה מועיל וכו'..?

בפרשת השבוע שלנו [בהר-בחוקותי] כתוב:

'וְלא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתו' 

הקוצקר קצת משנה את הפסוק, ואומר שזה בעצם >>
"לא תונו איש את אמיתו"
ז'תומרת שבעצם אבאל'ה שבשמים אומר לנו פה ש..
אנחנו יכולים למכור לאחרים סיפורים מפה ועד השמים שאנחנו עושים הכל למטרה טובה,
אבל מי שבאמת יודע למה באמת אנחנו עושים דברים זה קודם כל [ה' כמובן, אבל גם] אנחנו.

אנחנו לא יכולים לשקר את האמת שלנו.

יכול להיות שאת גולשת עכשיו באינטרנט באמת בגלל שאת מתקרבת פה יותר לה' [את אפילו קוראת כאן ד"תים ], או כי את באמת צריכה לדבר עם מישהי, או בגלל סיבות אחרות שבאמת טובות.
אבל מצד שני - יכול להיות שאת פה סתם בשביל לבזבז ת'זמן, או כי אין לך כוח לסדר ת'חדר.
רק א-ת יודעת מה באמת התשובה לשאלה הזו.

וזה לא רק בקטעים שמרחיקים אותנו מה', אלא גם בעבודת ה' עצמה, אנחנו לפעמים מקיימים מצוות לא מהסיבות הכי נכונות [שלא יובן לא נכון - ברור שצריך להמשיך לקיים את המצוות תמיד, כי 'מתוך שלא לשמה - בא לשמה', אבל אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על ה'לשמה' הזה..]

לדוגמה, אנחנו היחידים שיודעים אם אנחנו באמת הולכים עכשיו להתנדבות בגלל שאנחנו רוצים לעזור, בגלל שזו מצווה,
או שאנחנו עושים את זה בשביל שנקבל פידבק מהחבר'ה, או בשביל להתחמק מללמוד למבחן שיש לנו מחר.
 

תחשבו שנייה על זה שבאמת כ---ל מעשה שלנו יכול להיות לשם שמים, אם רק באמת נעשה אותו מהסיבות הנכונות. ז'תומרת שכל מעשה שלנו פה יכול להיות מצווה.

אבל איך באמת אנחנו יכולים ליצור מצב שכל דבר שאנחנו עושים יהיה לשם שמים?!
אם נפסיק לשקר לעצמנו. אם נפסיק לומר לעצמנו שאנחנו עושים דברים טובים, כשאנחנו יודעים בלב, עמוק פנימה, שאנחנו לא.

אין קטע לעבוד על עצמנו, אם נעשה את זה - לא נוכל להתקדם לשומקום, כי נחשוב שאנחנו 'מושלמים'..

וואי, יש פה חומר למחשבה לשבעעס, הא? 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 

יש למישהו פרטים נוספים על סמינריון(חוץ מתאריך)??????

               איפה זה יהיה,אם היחידות זה כל סניף בנפרד וכו'

                                     ע ז ר א   ר ח ו ב ו ת   ח י ! ! !

כי אם עמית!

גם עליכם עבדו????

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בסיעתא דשמייא!

כל השבוע אין אני רגוע, 
עד שאת באת.." 
(אהרון רזאל)

[משהו שיא הקצקצר לפרשת השבוע, לוקח דקה א-ח-ת לקרוא..]

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" [פרשת אמור]

העולם הזה הוא פשוט אטרף אחד גדול -
כל היום אנחנו רצים, מנסים להספיק דברים, ללמוד, לעבוד, להתקדם..
ובשבת אנחנו עוצרים ליום אחד את החיים השוטפים שלנו, 
מפסיקים עם כל הריצות, הבאלגנים -
סופסוף יש לנו שקט.
ממש אפשר לעשות ככה פסק זמן מהחיים - 
ולחשוב איך היה השבוע, איך החיים, להיות קצת עם המשפחה.

כשאנחנו באמצע המירוץ של העולם הזה,
שקועים בכל התאוות -
שיא הקשה לעבוד את ה', לעשות מצוות.
אבל כשאנחנו עוצרים לרגע את הכל, ומתחברים לעצמנו -
אנחנו מבינים כמה העולם הזה הוא הבל, 
והתורה והמצוות זה המטרה פה..

זאת אחת הסיבות שה' קורא לשבת - 'מקרא קודש'.
כי בתכל'ס שבת זה הזמן שלנו לצבור קצת קדושה,
קצת יותר ללמוד תורה, קצת יותר לחשוב..

אז חבר'ס..

בואו קצת יותר נשתדל לכבד את השבת, לנצל אותה.
לא רק למשחקים והרצת צחוקים עם החבר'ה בערב שבת,
אלא גם קצת יותר להתחבר לעצמנו.
שבעז"ה תהיה לכל עמ"י שבת של קדושה, שמחה וברכה.
א-מ-ן! 

אני רוצה לעשות השבת פעולה על א"י זכור לי שבפעם עשו לנו פעולה שנתנו לנו בה קטע שמדבר על כמה מישהו אוהב את הארץ ואז בסוף כתוב שהוא ערבי. מישהו מכיר וזוכר?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה