בסיעתא דשמייא!!
מכירים את זה שאתם חושבים כזה -
'גם ככה אני לא אצליח במקצוע הזה, אז אין קטע שאלמד עכשיו למבחן'.
או שחושבים -
'פסדר, גדול הדור - אני לא אהיה. אז אני יכול פה ושם לפקשש, נגיד לא לקום לתפילה'..
--
בפרשת השבוע שלנו כתוב -
"איש על דגלו באותות לבית אבתם"
ה'שפת אמת' אומר על הפסוק הזה את אחד היסודות החשובים לכל תחום בחיים >>
למה בעצם סופרים את כל השבטים 'לבית אבותם'?
כדי להזכיר לנו תמיד תמיד לשאוף להגיע לדרגה של האבות.
ז'תומרת - תמיד לרצות להתקדם, להשתפר -
ולהאמין בעצמנו שאנחנו יכולים להגיע ליותר.
כי אם לא נשאף להיות גדולי הדור -
לא נוכל להוציא מעצמנו את כל מה שה' נתן לנו.
כי ככה אנחנו נוותר לעצמנו -
הרי 'בכל מקרה אנחנו לא מסוגלים להגיע ליותר מזה'.
אבל אם נשאף להגיע למדרגה של האבות הקדושים -
תמיד תמיד נהייה במגמה של עלייה, כי הרי עוד לא הגענו לאן שאנחנו שואפים.
וככה גם נצליח להוציא את כל הפוטנציאל שיש בתוכנו, ולהגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו.
אבל איך אנחנו מורידים את השאיפה הזאת לת'כלס? לחיי היומיום שלנו?!
הנוסחה היא - לא לוותר לעצמנו, וכל פעם לקבל קבלות חדשות שיעזרו לנו להגיע למטרה.
לדוגמה -
אם את, כן - את, תחליטי שמעכשיו את מפסיקה לדבר לשון הרע במשך שעה אחת (!) ביום,
או שאתה תחליט שמעכשיו אין דבר כזה לפספס תפילה -
בעז"ה נצליח להוציא מאיתנו את כל מה שיש לנו.
[רק שימו לב שלא תקבלו על עצמכם דברים גדולים מדי, אלא תתקדמו לאט ובנחישות אל עבר המטרה].
וזה נכון גם בכל תחום שיש לנו בחיים -
אם לא נשאף תמיד ל100%, גם ל-90% לא נוכל להגיע.
שנזכה בעז"ה באמת תמיד לשאוף לירח,
וככה נוכל להגיע לפחות לכוכבים 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
,הודעה חשובה ,נא לקרוא