בסיעתא דשמייא!!
מכירים את זה שאתם רוצים לעשות משהו, ואתם יודעים שזה לא באמת טוב,
אבל אתם מוצאים איזה 100000 תירוצים למה כן צריך לעשות את זה, ולמה זה מועיל וכו'..?
בפרשת השבוע שלנו [בהר-בחוקותי] כתוב:
'וְלא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתו'
הקוצקר קצת משנה את הפסוק, ואומר שזה בעצם >>
"לא תונו איש את אמיתו"
ז'תומרת שבעצם אבאל'ה שבשמים אומר לנו פה ש..
אנחנו יכולים למכור לאחרים סיפורים מפה ועד השמים שאנחנו עושים הכל למטרה טובה,
אבל מי שבאמת יודע למה באמת אנחנו עושים דברים זה קודם כל [ה' כמובן, אבל גם] אנחנו.
אנחנו לא יכולים לשקר את האמת שלנו.
יכול להיות שאת גולשת עכשיו באינטרנט באמת בגלל שאת מתקרבת פה יותר לה' [את אפילו קוראת כאן ד"תים 
], או כי את באמת צריכה לדבר עם מישהי, או בגלל סיבות אחרות שבאמת טובות.
אבל מצד שני - יכול להיות שאת פה סתם בשביל לבזבז ת'זמן, או כי אין לך כוח לסדר ת'חדר.
רק א-ת יודעת מה באמת התשובה לשאלה הזו.
וזה לא רק בקטעים שמרחיקים אותנו מה', אלא גם בעבודת ה' עצמה, אנחנו לפעמים מקיימים מצוות לא מהסיבות הכי נכונות [שלא יובן לא נכון - ברור שצריך להמשיך לקיים את המצוות תמיד, כי 'מתוך שלא לשמה - בא לשמה', אבל אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על ה'לשמה' הזה..]
לדוגמה, אנחנו היחידים שיודעים אם אנחנו באמת הולכים עכשיו להתנדבות בגלל שאנחנו רוצים לעזור, בגלל שזו מצווה,
או שאנחנו עושים את זה בשביל שנקבל פידבק מהחבר'ה, או בשביל להתחמק מללמוד למבחן שיש לנו מחר.
תחשבו שנייה על זה שבאמת כ---ל מעשה שלנו יכול להיות לשם שמים, אם רק באמת נעשה אותו מהסיבות הנכונות. ז'תומרת שכל מעשה שלנו פה יכול להיות מצווה.
אבל איך באמת אנחנו יכולים ליצור מצב שכל דבר שאנחנו עושים יהיה לשם שמים?!
אם נפסיק לשקר לעצמנו. אם נפסיק לומר לעצמנו שאנחנו עושים דברים טובים, כשאנחנו יודעים בלב, עמוק פנימה, שאנחנו לא.
אין קטע לעבוד על עצמנו, אם נעשה את זה - לא נוכל להתקדם לשומקום, כי נחשוב שאנחנו 'מושלמים'..
וואי, יש פה חומר למחשבה לשבעעס, הא? 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
,הודעה חשובה ,נא לקרוא