עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ז' בחשון תשפ"ב 18:54
קודם כל - כמו שכתבתי שימוש בכוח בין ילדים בגיל הזה הוא באמת דבר שבשגרה. אבל בדרך כלל ילד בגיל הזה שרוצה משהו מאמא, גם אם לא יודע לדבר, ידע להשמיע קול של בקשה ולהצביע לעבר מה שהוא רוצה, או להביע את עצמו האמצעים תקשורתיים אחרים (הבת שלי למשל בגיל הזה או אפילו בגיל צעיר יותר היתה מביאה לי את הכובע כשרצתה לצאת החוצה כי ידעה שכשיוצאים החוצה חובשים כובע). ואם כל בקשה היא באמצעות משיכה של ההורה למה שהוא רוצה זה יכול להעיד על משהו שכן צריך לעבוד עליו.
ויש הבדל גדול בין אחות טיפת חלב, שלמדה את אבני ההתפתחות הבסיסיים בשביל לדעת מתי להפנות הלאה, לבין קלינאית מומחית לגיל הרך, שלמדה ועסקה בהתפתחות השפה באופן מעמיק הרבה יותר.
כמו שבנושאים רפואיים אתה אומר שצריך לסמוך על העמדה הרפואית, בנושא הזה הקלינאית היא המומחית (הפרא-רפואית).
כמובן שתמיד יש מקום להתייעצות נוספת אם ההורה מרגיש שיש צורך, כולנו בני אדם ובאמת אלו דברים שהם לא מדע מדוייק, אבל בסוף הידע של הקלינאית הוא בדיוק בתחום הזה ולכן יש היגיון לסמוך על האבחון שלה (וחוץ מזה שאם היא השתמשה באבחון מתוקנן, אז זה בהחלט עם בסיס מדעי, גם אם בסוף אף פעם אין מדע מדוייק אצל ילדים...).
וההתייעצות שלה בפורום לא היתה על הטיפול של הקלינאית אלא על המסגרת לילד. היא שיתפה במידע על הטיפול של הקלינאית כחלק מסיפור הרקע, לא כחלק מההתייעצות.