פורום הורות (עמוד 16)

בהנהלת:
שרשור חדש
1 בספטמברחמצוצית
פתחתי עכשיו לוח השנה, יש שלושה ימי לימודים ושבת, ראש השנה, אז עוד יומיים שאחד מהם צום ואז עוד כמה ימים לפני יום כפור וסוכות כשחלקם ימי שישי. יש טעם לפתוח את השנה? לשלוח את הילדים? ועוד כשה קורונה בעליה וסיכון לא מבוטל להדבק חס וחלילה או להיכנס לבידוד לכל החג?
תלוי את מי שואלים.....44444
בעבר על הבדיקות נכתב על אמינות של מעל 90% עד כמה שזכור לי.
משרד הבריאות לא הסכים ואספקת הבדיקות הפסיקה.
אח"כ הפשרה היתה שהבדיקות ממשיכות להיות משווקות אבל היצרניות שמו מדבקה וכיסו את אחוזי האמינות.

משרד הבריאות נותן להן פחות אמינות מהיצרניות.

תינוקת בת 4 חודשים מתפתלת במיטה מתוך שינהסתם מישהי

מישהי נתקלה בדבר כזה? היא רדומה וממש משתוללת. וזה רק בלילות.

כשהיא ישנה ביום היא לא זזה כמעט. מה עושים?

אולי הגזים מציקים להמופאסה
אולי תולעיםמענין


פחות נפוץ בגיל 4 חודשיםנפשי תערוג
אבל שווהמעניןאחרונה
לבדוק כדי לשלול
גזים ככל הנראהנפשי תערוג
שאלהפרצוף כרית
האם אני ילדותית -
שכאמא אני משחקת קצת ומדברת בנחמדות לחברים של הילדים הקטנים שלי?
ולא רצינית ככל האמהות?!
תודה
זה נשמע כמו האמהות שהכי כיף איתןבאורות
תשמחי על זה
תודה חחחפרצוף כרית
כיף לשמוע
נ. ב.פרצוף כרית
אני מתנהגת קצת כמו אחות גדולה, לא אמא חחח
אבל נראה לי שזה קצת טוב....
יש בזה טוב, כמובן!מתואמת
קלילות ונחמדות מול הילדים זה דבר חשוב ובונה אצל הילדים.
רק צריך להיזהר שעדיין הסמכות ההורית נשמרת... שאף שאת כמו אחות גדולה בעבורם, הם עדיין יודעים שאת אמא שלהם ומחליטה על עניינים מסוימים אצלם ובבית.
כן בודאיפרצוף כרית
תודה על תשובתך
עדיין יש לי סמכות אכן, תודה!
ממש לא. הלוואי שכל האמהות היו כמוך.תורם דם
תודה רבה!פרצוף כרית
משמח ממש!
תודה לך🙏🙏🙏❤תורם דם
חחחחח אני גם כככהאם_שמחה_הללויה
חחחחחחפרצוף כרית
שמחה שאני לא היחידה! כבר חשבתי שאני שרוטה או משהו חחח
כולנו שרוטים, תרגישי בנוחמופאסה
חחחחח אכן אכןפרצוף כרית
רוב ההאמהות כךנפשי תערוג
רוב האמהות שאני מכירהפרצוף כריתאחרונה
יותר רציניות ובוגרות
אני קצת יוצאת דופן כנראה
חג שמח!תורם דם




מסכן גואל רצון.
כמה בדיקות הוא צריך לעשות...
שאלהאמאל'ה23
הלכתי עם הילד לאלרגולוג גילו שהוא רגיש לביצה מטוגנת. הרופא אמר לי לחשוף אותו לאט לאט לעוגות וקצפת. אני רוצה לצלות או לטגן קציצות מעשה ידיי בתערובת יש ביצה. השאלה אם יש שם ביצה זה נחשב למטוגן? כי אני צולה עם שמן
מה זה אלרגיה לביצה מטוגנת? איך הוא אבחן את זה?פשוט אני..
אין אלרגן כזה, לא מבחינת הבדיקות שעושים לילדים עם חשד לאלרגיה ולא מבחינת משרד הבריאות שמחייב לרשום אלרגנים על האריזה.
הבן שלי כתינוק היה מקבל פריחה סביב הפה כשאכל חביתה124816אחרונה
לא התייחסתי לזה כאלרגיה אז לא הלכתי לאלרגולוג כי לא פרח מביצה ולא משמן אז לא חשבתי שזה אלרגיה היה נראה לי רגישות של העור (אותה תגובה היתה לו לדברים חומציים כמו עגבניה).
עבר לו תוך כמה חודשים.
מעניין לשמוע שיש אלרגיה כזו.
בהתחלה חשבתי לכתוב בפורום אחר אבל נראלי פה יכולו יותר לעזורלבחור נכון :)
אז ככה:
בחצי שנה האחרונה (אולי אפילו קצת יותר) התחלתי להתחזק, בהתחלה היה נראה לי שההורים שלי מקבלים די בסדר אבא שלי אפילו העריך את זה.
ברגע שהתחלתי לעשות שינויים חיצוניים. (בהתחלה זה היה פשוט חולצות 3/4 וחצאיות 3/4) אמא שלי הייתה בטוחה שמתישהו "כל הדבר הזה" יעבור לי ואני יבין שאנ טועה😒. אבא דווקא ממש קיבל (הוא לא אמר על זה משהו פשוט לא היתייחס ונראה שהוא בסדר עם זה.)
כבר חודש שרציתי להתחיל ללכת עם גרביים גם דיברתי על זה עם אמא שלי. מהצד שלה אני חושבת שהיא חשבה שזה יקרה עוד הרבה מאוד זמן או שלא יקרה בכלל וגם אם זה כן יקרה אני יראה שחם לי ויחליט להפסיק מעצמי.
לפני כמה ימים קניתי גרביונים (היא ידעה שאני קונה.) החלטתי שאני הולכת איתם בשבת.
איך הייתי שמחה בשבת😁 באמת שממש רציתי לעשות את זה כולם די קיבלו. היה נראה שגם אמא שלי בסדר עם זה, אבל היום (עושים לנו סוג של סמינריון כזה לחגים באולפנה.) היא פשוט לא הסכימה לי ללכת ככה היא ממש נאמה לי איזה 10 דקות כמה שזה לא נכון וכמה שהנשים שלובשות גרביים סובלות ועושות את זה רק מתוך הרגל וכמה שזה לא יפה לי "ולא מותאם🤨" לאולפנה ובקיצור כל דבר שהיא הייתה יכולה להגיד רע על הגרביים האלה היא אמרה היא טענה שזה לא שהיא לא מסכימה והיא פשוט חושבת ש... (כל הדברים שכתבתי בשלוש שורות האחרונות) היא ממש עשתה לי מצפון, אני באמת רוצה להיות בת טובה ולכבד אותה אז בצער לא שמתי את הגרביים זה ממש הרגיש לי שאני לא אכבד אותה עם אני יעשה את זה...
אני אוהבת מאוד את ההורים שלי מאוד חשוב לי להיות איתם בקשר טוב ולכבד אותם.
תמיד הייתי ילדה טובה זאתי שעוזרת לאמא הכי הרבה מכל האחים בשישי(ואני לא הכי גדולה) ולאבא שלי היה חשוב שיהיה לנו ציונים טובים אז גם את השתדלתי לעשות כי ראיתי שהוא גאה בזה
ועכשיו כשאני עושה משהו שלא מוצא חן בעייניה היא ישר לא מקבלת
האחות שמעליי בכלל לא מתפללת וכל היום בטלפון והקטנה גם, זה יותר טוב? 🤨
מרגישה שהיא הייתה מעדיפה שאני יהיה חילונית למרות שהיא אומרת שלא
אוף 🥺הלוואי והייתי יודעת מה לעשות אני לא רוצה לריב איתה באמת שלא רוצה אני מאוד אוהבת את אמא שלי.
כל מה שנשאר הוא רק להכנע ולקבל את מה שהיא אומרת.
אולי יש לכם איזה רעיון בתור הורים (גם מי שלא זה בסדר) מה לעשות עם המצב אני על סף יאוש🥺
נ.ב השפחה שלי דתית לאומית כזאת לכיוון הלייטי
אוליפרצוף כרית
אמא שלך תתרגל ותשמח בסוף,
כפי שאמרת-אחותך כל היום בטלפון- יותר גרוע

רק מה?! לוקח לה זמן לעכל, כי את לא הולכת בדיוק ב'דרכה', אז זה כביכול מאכזב אותה,
נשמע שהיא אוהבת אותך מאד ולכן גם מצפה ממך

המתיני זמן, בסבלנות,

אין הרבה מה לעשות.....

רק להגיד שככה כרגע החלטת ולהרגיש שלמה עם עצמך - כי באמת, היא לא יכולה להחליט לך, (כל עוד את לא עשית עבירה פלילית או משהו)

תודה רבהלבחור נכון :)
כנראה שבאמת הדבר היחיד שיש לעשות זה לחכות וכנראה גם הכי נכון, למרות שקצת מבאס כל כך התלהבתי על זה...
אולי תנסי לכתוב לה מכתב?בת 30
ותכתבי בו כמה את אוהבת אותה ורוצה לכבד אותה, ויחד עם זה ממש חשוב לך ללכת בדרך שאת בוחרת לעצמך.
את יכולה לכתוב כמה שחשוב לך שישמר ביניכן קשר חם וקרוב, ושגרביים מכסות את הרגליים אבל לא את הלב...
את יכולה גם לכתוב לה כמה לך זה חשוב לקבל ממנה הערכה ותמיכה כי היא אמא שלך, ושתנסה בבקשה לראות את השינוי שלך בעין טובה ואוהבת.

בקיצור, תכתבי לה מה ההתרגשות שלך, מה את מבקשת ממנה, והכל ברוח טובה וכבוד.
יש לי הרגשה שזה יעשה טוב.
תודה רבהלבחור נכון :)
האמת עכשיו שניה אחרי שיצאתי מהבית היא היתקשרה אלי ודיברנו דקה וקבענו שנדבר על זה מקווה שיהיה טוב
יופיבת 30
אני חושבת שהכי חשוב זה לא להגיע לוויכוח עקרוני על האם גרביים זה טוב או לא.
כי לא תגיעו להסכמה...
הכי חשוב זה שכל אחת תגיד מה היא מרגישה ושהשניה תקשיב לה ותכבד את ההרגשה הזאת.
את מרגישה שזה חשוב לך כי......
וכמובן להדגיש כמה את אוהבת אותה ורוצה לכבד אותה ולהישאר איתה בקשר טוב
צודקת ממשפרצוף כרית
בסוף קשר של אמא ובת זה נצחי.....
גם אחרי שהחברות מתחתנות ומתעופפות כל אחת למקום אחר....
בעיני כיבוד הורים חשוב יותר מחומרות מיותרותתורם דם
כיבוד הורים הוא דארותייא, מה שאת עושה הוא דרבנן
של הדרבנן...
כיבוד אב ואם דאורייתאפתחו לי פתח
הוא בדברים הנוגעים להם
מאכיל ומשקה
מלביש ומכסה
מכניס ומוציא.

בדברים שאינם נוגעים להורים
אין חובה לשמוע להם,
אך יש בכך מידת חסידות, במקום שאפשר.

חכמים אמרו
"שוק באשה ערווה"

מידת חסידות של כיבוד רצון ההורים,
אין לו מקום כאשר הוא בא בסתירה לדין גמור.

נשים שאינן מקפידות על כיסוי השוק
סומכות על דעה יחידאית באחרונים,
שאין לה בסיס מוצק בגמרא ובראשונים.
זמן זמן זמןתיתיל

בתור מישהי שעברה בדיוק את אותו הדבר באולפנה (ואפילו יותר, הייתי הולכת עם מקסי וצווארון) , ואני מבית חילוני. תאמיני לי מראיה שלי היום שאני כבר נשואה ואמא וכו זה הכל עניין של זמן ושל שיחה, וקשר טוב... פשוט אל תדוני איתה בזה. מה שהיא אומרת תרכיני ראש ותהנהני, בפועל תעשי מה שאת רוצה. אבל, וזה אבל גדול, תשקיעי בקשר איתה.. תעזרי יותר.. תצאי איתה למקומות תדברו.. בסופו של דבר מה שחשוב להורים זה שיהיה טוב לילדים שלהם... אני יכולה להגיד לך שאמא שלי היום מודה להשם (אשכרה על זה.. ותמיד אומרת לאנשים כמה שזה מבורך ומשמח וכמה היא הייתה רוצה שאחי הקטן גם יהיה ככה...

 

ואם את צריכה עצה או לפרוק או כל דבר אני כאן ואת מוזמנת 

קודם כל תודה גבה לכולם!לבחור נכון :)
בסוף מצאנו איזה שהיא פשרה לביינתים שגם אני וגם היא מרוצות ממנה ואני גם רואה שנגיד הפעם כשדיברנו היא הייתה טיפה פחות אנטי לכל הקטע אז בעזרת ה' הכל עוד יסתדר בסוף
באמת תודה רבה לכולם עזרתם לי מאוד!
את מהממת!מכחול
ממש מדהים לקרוא אותך!
מאחלת לך שכל החיים תמשיכי להתחזק ולהתקרב לקב"ה, ושתזכי שבכל הקשרים עם האנשים הקרובים לך תמיד שני הצדדים יהיו רגישים זה לזה ומכבדים זה את זה!
בהצלחה
את נשמעת מקסימהתהילה 3>
אני מציעה לך פשוט לנסות לדבר בשיחה כנה
להגיד שאת רואה שקצת קשה להם
אבל זו הדרך שבחרת עכשיו ואת מבקשת שיכבדו אותך בה
בהצלחה
תיאום כוונות.העני ממעש
מצד אחד נראה שבין היתר ההורים דואגים שאת מפרשת משוואה פשטנית- אורך שרוול = איכות הבנאדם

מצד שני, את לוקחת מדיי קשה, שכל בגד שתלבשי חייב להיות מיוחס ל- כן צנוע לא צנוע. ולא שפשוט תלבשי משהו 'כי בא לך', ועל הדרך זה כן -לא אורך מסויים.

אל תדאגי על שאר האחים, לא חכם ולא אפשרי.

אבל העיקר, נראה שהקשר ביניכם הוא טוב ופתוח. וזה מצויין
ואו החזרת אותי אחורה!😌אם_שמחה_הללויהאחרונה
רק שהמשפחה שלי חילונית.
תתפללי לה' שירכך את הלב של אמא.
ובלי קשר לדת, זה נקרא להתבגר.
עד עכשיו עשית דברים כדי לרצות את אמא ואבא ועכשיו את מתבגרת ויוצאת לדרך חדשה, וזה טבעי שלא תמיד ההחלטות שלך / הרצונות שלך יהיו זהים לשל הורים.
אפשר לכבד הורים וגם לעשות דברים שאת חושבת לנכון.
כמו שאמרו כאן, בסופו של דבר ההורים רוצים שתהיי מאושרת. ורק את יודעת מה יעשה אותך מאושרת
ותמיד תזכירי לעצמך שהם אוהבים אותך. את לא צריכה "לזכות" באהבה הזאת.
וכמו שאמרו לך זה מצריך זמן.
זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך. להתבגר. לפעמים זה כואב, אבל בסוף זה מקפיץ את הקשר.
לגיטימי שסבתא תשמור על הקטנטנים בלילה?:))))

הי לכולם

אשמח לדעתכם ונסיונכם

כשילדתן (לידה ראשונה בעיקר), אמא (או אבא) עזרה בלילות?

מצד אחד זה מצילל מצד שני לא נעים לי, הם מאחורי השלב הזה בחיים..

יש לי 2 ב''ה ובתקופה עמוסה בלי קשר (מבחנים) אז באמת אין שינה, אבל אשמח לדעת אם זה משהו שקורה או שההורים שלי באמת משהו מיוחד

מרגישה לא כ''כ נעים מהם 

הכל אפשרי. תלוי בנתונים. בהצלחההעני ממעש
אצל אחותי ה9 ההורים שלי התחילו לשמור בלילות 😁אור123456
היא גרה אצלם כבר מעל שנה והילדה בת שנה והם עדיין לוקחים לה את הילדה כשהיא בוכה בלילה ...
אם הם מציעים למה לא?
ההורים שלי לגמרי שומרים בלילותתיתיל

אבל כי הם מעוניינים...

מדהימיםפרצוף כרית
לגיטימי בטחפרצוף כרית
אם הם מציעים מעצמם בשמחה
ולך זה טוב גם
וגם לבעלך

אז למה לא?!
הורים ממש טובים! כל הכבוד להם!


ההורים שלי לפעמים מציעים, אבל בין השורות מרגיש לי שאין להם כח, אז אני אומרת להם שלא צריך
הורים מדהימים. מאוד לא ברור מאליו. מכירה הוריםאורין

שעזרו בהכל הכל, אבל הלילה היה מחוץ לתחום. וכמובן שאם זה מרצון- הכל לגיטימי

למה לא. זה מצוין..ד.אחרונה

כמובן, תלוי ספציפית בהורים.

 

אבל אם הם מציעים ויכולים ברצון - מעולה.

גזענות.אימוש ל3
חברה הכי טובה של ממוצע אתיופי. הבן שלי, בן שנתיים, אמר לה משהו שאני מתביישת לומר אבל בגדול הוא אמר שהוא "לא רוצה שהיא תהיה בבית בגלל הצבע". באמת מצב מביך, מעציב ולא הבנתי מאיפה הוא למד את זה. הסברתי לו שככה לא מדברים וקצת כעסתי אבל הוא המשיך להגיד דברים ממש לא יפים. בסופו של דבר ביקשתי ממנו לומר סליחה והוא חיבק אותה. ביום שלמחרת חברה שלי לא דיברה איתי ולא ענתה לשום הודעה. אחרי 3 ימים היא חזרה אלי ואמרה שהיא פשוט ממש פגועה.. היא לא פגועה מהבן שלי אלא ממני. על כך שלא הבנתי את רמת הכאב שהיא חווה ביום יום בתור אתיופית. שביום אחר הבן ידבר ככה ליחד אתיופי אחר (למרות שלקחתי את הנושא ברצינות ואעשה כל שביכולתי לחנך דור הגון וערכי יותר) שבגלל שרוב הקהילה שלי לבנה, לעולם לא אבין אותה. השיחה הסתיימה בכך שהיא פגועה ושום דבר ממה שאמרתי לא עזר. היא כרגע לוקחת הפסקה מהקשר שלנו ולא מדברת איתי. היא החברה הכי טובה שלי וכואב לי הלב. אני לא רוצה לאבד אותה.. בבקשה עזרה.. האם זה לגיטימי מה שעשיתי? האם הייתי צריכה להתנהל אחרת?
אני חושב שהיא משליכה עלייך הרבה יותר מידי דברים.תורם דם

הבן שלך כולה בן שנתיים- מה הוא יודע מהחיים שלו?
הוא שמע את זה ממישהו ולצער כולם זה נטמע בו.

 

מבין שהיא פגועה, אבל אני חושב שהיא מענישה אותך על לא עוול בכפך.

אני חושב שפעלת מצוין, וכרגע פשוט לתת לה זמן להירגע ולהבין שהיא טעתה.

תודה על החיזוקאימוש ל3
בשמחה. תודה לך על השיתוף.תורם דם


היא לגמרי הגזימהפשוט אני..
ירדתי פעם עם הבן שלי למעלית, ונכנס אדם מאוד מאוד שמן. הבן שלי אמר לו ''וואי אתה ממש שמן!''.

כמובן שרציתי לקבור את עצמי באותו הרגע, ביקשתי סליחה מאותו האיש ונתתי לבן שלי שיעור בדרך ארץ.

לצערי לילדים לא תמיד יש טאקט, זה מה יש, ובאותה המידה ילד יכול להגיד דברים פוגעים על מרכיבי משקפיים או נמוכים או גבוהים או אנשים עם קול גבוה או כל דבר אחר. ממש לא צריך לקחת את זה ללב.
תכננתי להגיב לפותחת, בטעות שרשרתי לא נכוןפשוט אני..
נכוןפרצוף כריתאחרונה
זה לא אשמתךפרצוף כרית
לא אשמתך
כנראה נושא רגיש אצלה
צריך להגיד לילד בפניה שזה לא נעים להגיד כך ומאיפה הוא למד את זה וכו' כדי שהיא תראה שאכפת לך
ובאמת לשבת איתה לשיחה ולהגיד בכנות שאת בשוק שהוא דיבר כך וממש כואב לך, וברור שאת לא בעד
ולהדגיש כמה היא חשובה לך וכו'
זה בדיוק מה שעשיתיאימוש ל3
העניין שהבן שלי עשה את זה כבר פעמיים. יש בה הרבה כעס ותסכול מהגזענות- ובצדק! כנראה שזה באמת יוצא עלי..
למה באמת הוא לא רוצה אותה בבית?חמצוצית
אולי ילדים שלה מציקים לו?
אין לה ילדים. זה נטו בגלל הצבע.אימוש ל3
עם חברות אחרות שלך הוא כן זורם?בארץ אהבתי
לפעמים פשוט לא כיף לילד שמישהו אחרת מדברת עם אמא שלו, כי זה לוקח לו את הצומי. אולי הוא סתם ניסה למצוא תירוץ?
תמתיני מעט.....פרצוף כרית
תמתיני זמן....
היא תירגע ותשוב לחברות איתך....
אם יש לכן קשר חזק זה לא מה שיפריד ביניכן....
אולי תתקשרי אליה לאחר שבוע ותקני לה מתנה / תכיני עוגה או משהו שיחמם לה את הלב?
אני פשוט אצטרך לחכות..אימוש ל3
אנחנו צריכות לגשר על הרבה פערים. לי יש 3 ילדים ולה אין בכלל. קשה לה להבין את העומס שאני נמצאת בו. אבל אנחנו תמיד משתדלות לדבר ולגשר.. מקווה שגם עכשין נצליח..
יתכן שבאמת יש קשר רבפרצוף כרית
שקשה לה שאין לה ילדים
ובנוסף הגזענות
ברור שזה מכאיב לה

בעז'' ה שיהיו לה ילדיםבקרוב אמן!
מאמינה ובטוחה שאם תבואי אליה בקטע לבבי וכמה שהיא חשובה לך כחברה, אפשר גם מתנה/מאכל, היא תשמח מאד! יתכן שהיא אפילו מחכה ומצפה לכך!
בן שנתייםהעני ממעש
לא מצופה
ולא ניתן ואין צורך, לעשות רשי תוספות

זה הגיל ואין מה לדרוש ולחקור

בתור הורה, שיקול אישי אם ומה לשדר לכזה אירוע

היא פגועה ובצדק. מצד שני אין לך אשמה ואין לך מה לעשות.
בתקווה, המצב יתקדם לאחר זמן והיא תירגע ותוכל לדייק

כמו תמיד, אירועים שמתגלגלים לפתחינו יכולים לדרוש מאיתנו חשיבה מחודשת
נשמע ליתהילה 3>
שזה כאב שקיים אצלה מפעם וזה בסדר שזה כואב.עצוב שכך ילדך התנהג, יופי שדיברת איתו ושהתנצל.
יכול להעות שזה מדי כואב לה...
הייתי מכינה איתו משלוח עם בקשת סליחה בשבילה ושולחת הודעה שאת מבינה שזה כואב והכי מבקשת סליחה ואוהבת אותה וכו
וגם תביני אם היא צריכה זמן כדי לחזור לקשר למרות שזה קשה לך.
..:))))

ממש הגיוני בגיל הזה להתייחס לצבעים וכאלה, עדיין אין תפיסה מורכבת

זה לא שמשהו בחינוך שלך בעייתי

אחיין שלי בן שנתיים מפחד מאנשים בלונדינים למשל כי הוא לא מכיר את זה

אולי תנסי לתת לה את הדוגמה הזאת, שתבין שזה לא נגדה

ויכול להיות שזה הציף לה דברים אחרים? אולי תשאלי אם יש עוד דברים שקשים לה בקשר שלכן

הטיה על רקע גזע קיימת אצל מרבית הילדיםshaulreznik
אני לא חושבת שצריך לקחת את זה יותר מידי ללבחושבת בקופסא

לילדים קטנים פשוט אין טאקט, זה לא משהו שנולדים איתו, צריך לפתח אותו.

 

חלק מהפיתוח זה ניסיון וטעייה בלראות מה בסדר להגיד באיזו סיטואציה, אין סיבה להלביש על הילד כל מיני אידאולוגיות מרושעות כשזה ברוב המקרים פשוט חוסר טאקט.

כמו שאם הוא אומר שהוא לא רוצה שיהיה לו בבית מישהו בגלל הקרחת, אפשר להבין שהוא אנטי-קרחן או משהו כזה, הוא פשוט לא יודע ולא מבין כלום.

 

מה שצריך לעשות לדעתי זה פשוט להבין למה הוא חשב שזה הגיוני לומר את זה ופשוט לתקן את הטעות שלו. אולי הוא חשב שצבע עור זה דבר מידבק והוא נבהל, אולי איזו הנחה מוזרה אחרת, לא משנה מה הוא חשב, מסבירים שזה לא נכון, וזהו.

אין סיבה לעשות מזה עניין ולתייג אותו בתור גזען.

מוסיפה למה שאמרו כבר5+
שלא צריך לשאול ילד בן 2 מאיפה הוא למד את זה. לילדים בגילאים קטנים יש פחדים שאנחנו כמבוגרים לא תמיד רואים כהגיוני.
אצלינו בישוב לצערי, אין אף משפחה ממוצא אתיופי וכשהבן שלי ראה לראשונה אתיופים הוא נכנס ללחץ, למרות שהסברתי לו שהם בני אדם נחמדים והכל בסדר, וגם יש לנו בבית ספרים עם ציורים של אנשים ממוצא אתיופי, לקח לו הרבה זמן לרדת מהעניין, כשהוא גדל קצת, הפסיק לפחד מאתיופים. הוא גם פחד מחיילים במדים תקופה מסויימת. אז זה ממש לא קשור לגזענות.
אני מבינה גם את החברה, זה ממש לא נעים לבא למקום שילד קטן רואה בך זר דוחה/מפחיד וכדו', כל אחד היה נעלב נראה לי. במיוחד אם זה קורה לה בעוד מקומות אז כשהיא באה לחברה היא מקווה למצוא בטוח ונח ולא להפך.
כדאי לנסות אולי לבא אליה בלי הילד ולהגיד לה מה שאת מרגישה, כמה את רוצה להמשיך בקשר וכמה היא חשובה בחייך.
להסביר גם שילד בן שנתיים מדבר הרבה שטויות ולא צריך להתייחס.
אולי זה ישפיע עליה.
לילד אולי אפשר להראות תמונה שלה מידי פעם ולהגיד לו: אתה יודע שזאת חברה של אמא? כמו שלך יש חבר .... , זאת חברה שלי. ואולי הוא יתרגל בסוף. לבן שלי שהיה קצת יותר גדול סיפרתי על איך האתיופים באו מארץ רחוקה והראתי לו בספר שיש לנו בבית ציורים של אתיופיה והעלייה וזה מאוד הרשים אותו.

מהיום כולם יכולים להתחסן. לכו להתחסן ולהציל חיים!! תורם דם

התיעצות בנוגע לספר חדשZoheret30

שלום אמהות יקרות.

כתבתי לבן שלי סיפור חמוד, שעוסק בילד שאוהב טרקטור.

הבן שלי נורא אהב טרקטורים, ולא הצלחתי למצוא לו ספר בנושא (כן, אני יודעת שיש כמה בודדים, אבל רציתי סיפור קליל על טרקטור מסוג 'מחפרון' כמו שאהב..)

אשמח לדעתכם בתור הורים, האם הייתם רוכשים כזה ספר לילדיכם? הייתם מגלים בו עניין עבור הילד?

תודה

השאלה כללית מדיshaulreznikאחרונה

זה כמו לשאול: "כתבתי ספר על אהבה נכזבת, עם סוף טוב, האם הייתם קונים אותו"? תלוי בסגנון, בטוויסטים בעלילה, באיורים וכו' וכו'.

יש לי משהו שמפריע ליאמא1984
אני ממש רוצה לקום בבוקר לפני הילד שלי כמו שאר האמהות ובסוף יוצא שאני קמה איתו. איך אני עושה את זה
מציק לי שכולן אמהות יותר טובות ממניאמא1984
ואני מוצאת את עצמי מקללת ומאחלת רע לאנשים במיוחד באלו שפגעו בי ואף אחד לא מוכן לעזור. למה לאחרות יש מסוגלות ולי לא?
אם זה מה שאת חושבת על עצמך תלכי לטיפול..אור123456
אני רצינית..את חייבת להסתכל עליך ועל אחרים בצורה חיובית יותר
אני רוצה לגלות לך סודבת 30
כולנו אמהות.
לכולנו יש צדדים טובים יותר וצדדים טובים פחות, באופן כללי וגם בסגנון ההורות שלנו.
מה שאת רואה אצל אחרות- תמחקי לך מהראש. את רואה חצי אחוז מהתמונה המלאה ולכן בכלל לא צריך להתייחס לזה.
אם את מרגישה שאת רוצה ללמוד ולקבל כלים איך להיות אמא טובה יותר (מה שכולנו רוצות כל הזמן), את יכולה להרשם לקורס מיוחד, יש מלא כאלה.
את יכולה גם להתחיל לשאול פה כל מיני שאלות, להעלות סיטואציות, להתייעץ.
הפורום כאן , ועוד יותר, הפורום להריון ולידה- הוא מועצת חכמות הדור בענייני הורות. באמת.
גם חכמי הדור, כי יש גם אבות פה.

אבל רק אל תחלישי את עצמך במחשבות על אחרים.
תודהאמא1984
לא כולנו אימהות... 🤭פשוט אני..
נתתי לכם קרדיט בסוף התגובה..בת 30
חחחח חכמי הדור!פרצוף כרית
מה? למה לקום לפניהם אם לא חייב?אור123456
כל יום אני קמה לפני כי אני מתחילה לעבוד מוקדם.
שישי שבת הרבה אחריהם...שיעסיקו את עצמם...מה אני צריכה להפריע להם?
( הקטנה בת 4 אז זה בטוח 🙂)
ואם הוא יהיה תלמיד הואאמא1984
יצטרך מישהי שתכין לו כריכים וארוחות בוקר
בגלל זה אני אומרץ כשצריך לקום אני קמה..אור123456
הגדולה בת כמעט 19 אז קמתי שנים..
כשלא חייב אין לי אידאל לקום לפניהם..
(מתחילת הקורונה אין אצלינו בתי ספר בשישי)
אפשר להכין כריכים בערב124816
ואני בטוחה שאם יהיה צריך את תקומי לפניו,
אם לא צריך למה לקום לפניו?
רק כי ככה את חושבת שכולם עושים?
אני בדר"כ קמה עם הילדים , בעבר הייתי מכינה כריכים בערב, היום כשכולם אצלי כבר אמורים להתלבש עצמאית (גילאי בי"ס) אני מכינה במקביל להתארגנות שלהם (כמובן עם הפסקות להשכמה נוספת לזה שלא התעורר, וחיפוש נעליים/ גרביים/ רב קו/ וכדו).
תודה עזרת לי מאוד😀אמא1984
איזה נשמה את!פרצוף כרית
תרגישי בנוחחח
גם אני לא תמיד קמה לפניהם לצערי.... אז תרגישי בנוח.... את לא היחידה

ב. להיות אמא זה מתיש, מותר לך להתפנק ולנוח קצת , אם זה הכיף שלך
ג. העיקר להיות רגועה ושמחה, לא צריך להיות אמא מושלמת
ד. הם מרגישים את האהבה שלך גם אם את לא קמה לפניהם
ה. עצם זה שאת רוצה לקום לפניהם וזה מבאס אותך, כבר הוכחה שאת אמא סופר סופר מסורה! שאכפת לך מהם וזה מעסיק לך את המחשבה איך להיות אמא טובה! אז תעיפי את הנקיפות מצפון לפח, בטוחה שאת אמא נהדרתתת
ו. יש תקופות בחים, גם אם כרגע את בתקופה שקשה לך לקום מוקדם - לא אומר שכך יהיה כל החיים, בינתים קבלי את עצמך ככה - ואוליבעתיד איכשהוא דברים ישתנו ויסתדרו
ז. למעשה, יש אפשרות להדליק שעון מעורר או להבטיח לעצמך צ'ופר כמו לשתות קפה לבד עם שוקולד לפני שהםמתעוררים כדי לעשות לך מוטיבציה...
אבל בהמשך לכל האמור לעיל, לדעתי כרגע תרפי ותני לעצמך את האפשרות ואת ה'רשות' לקום מאוחר עד שתרגישי שנחת מספיק... אל תקשי על עצמך בנקיפות מצפון מיותרות, גם ככה כמו כל אמא מן הסתם את עושה המון למען ילדייך, ממש לא נורא לקום מאוחר בתקופות מסוימות...
בהצלחה אמאל'ה!
תודהאמא1984
מי אמר שכל האמהות קמות לפני הילדים?אורי8
אף פעם לא חשבתי שיש חיוב כזה. בדרך כלל לא קמה לפניהם. למה זה טוב? עדיף לישון ולהיות עם כוחות, אם זה מתאפשר.
אם יש מצב שאני צריכה לקום בדעה מסוימת כדי להגיע לעבודה, אני שמה שעון מעורר, לפעמים הם כבר ערים, לפעמים לא.
נראה לי שאת מצפה מעצמך לדברים מוגזמים שנראה לך שאמהות צריכות לעשות.
מסכימה!!!פרצוף כרית
וואי לגמרי..למה לסבול?😊רקלרגעכאן
לא כל עקרון ששומעים מבחוץ צריך לאמץ

אם את ישנה טוב בלילה.ויש לך אופציה וכח לקום מוקדם וזה משמח אותך- אז לכי על זה

אותי אישית משמח להרוויח כל דקת שינה אפשרי
ואחרי 7 שנות אמהות אני בכיף מוכנה לישון גם עד 10 בבוקר לו רק היה לי אפשרות( פחח כמה אין לי..גם עובדת וגם הילדים קמים ב6 בבוקר כל יום בכל מצב....)

האמת שכשלמדתי מאמא אחת לקום חצי שעה לפני כולםאורין

הייתי הרבה יותר בנחת, והוצאתי את הילדים הרבה יותר בנחת להסעות. אבל בהחלט יש תקופות של עייפות שזה לא מצליח. והכל לגיטימי.    ובקשר לכעסים על אחרים- רק מחליש אותי, אז משתדלת או ללמד זכות ולהבין, או אם באמת מתנהגים גרוע- להחליט שהבעיה שלהם ואצלם ולהוציא מהלב שלי לגמרי.

אני לא קמה לפניהםרקלתשוהנאחרונה
אם יש צורך - כן.
כרגע אין לי שום צורך. מתי שהם קמים - אני קמה.
איזה סיבה יש לי להיות ערה לפני?

אבל לפי מה שאת כותבת הזה כנראה ממש לא הפינה היחידה שאת רואה את עצמך באור רע, ןכנראה זה לא המקום היחיד שעולות בך כאלה תחושות קשות על עצמך ועל מי שגידל אותך.
אני באמת ממליצה לך ללכת לטיפול כלשהו, היחסים שלנו עם ההורים שלנו זה אחד הכוחות הכי חזקים שלנו בעולם -לטוב ולרע.
אני חושבת שכדאי לך לעמוד מול זה, לפתוח את מה שהיה מול איש מקצוע, לסנן, אולי להצליח לראות אותם בעין טובה.

אני חושבת שיכול להיות לך קשה מאד להעריך את האמהות שלך, למרות שאני בטוחה שיש לך על מה, כשאת סוחבת את זה על עצמך. כשאת בטוחה שגידלו אותך בצורה שבוודאות תגרום לך לטעות ולהיות אמא לא מסוגלת.
בת 4 וחצי שעושה ברוגז כל הזמןאם_שמחה_הללויה
תואם לגיל?
על כל דבר נעלבת
יש לה עוד 2 אחיות קטנות, ברור לי שזה בשביל תשומת לב,
אבל באמת שאנחנו משתדלים לתת לב,
היום בעלי לקח אותה לסיבוב לבד, ועדיין היא חזרה ועכשיו עוד פעם עשתה ברוגז והתקפי זעם של תריקת דלתות וכו' בגלל שלא הרשתי לה משהו
בשבועות האחרונים התחיל להיות קשה ממש, תוהה מה יקרה כשתילך לגן😞😓בד"כ היא חוזרת משם עוד יותר מוצפת
אין פתרונות קסםאור123456
הרבה לחבק ולאהוב ( מגע עוזר)
ולהתעלם כשהיא בהתקפה..היה לי תקופות כאלה עם הקטנה ובשיא הרוגע הייתי מחבקת אותה ומניחה אותה בחדר על המיטה ואומרת לה כשתרגעי את מוזמנת לצאת..עד אז אני לא מרשה..
היא אכן לא יצאה אבל לא בטוחה שכל ילד ישאר בחדר
תודה אור!!אם_שמחה_הללויה
לא נראה לי שהיא מוכנה למגע כשהיא בהתקפה😞
בזמנים שהיא רגועה משתדלת לחבק אותה הרבה, אכן אהבה פותרת הכל, ה' יתן לי כח.
מחכה לעוד תגובות..
לתת המון תשומת לב ותשבחות על כל התנהגות טובה או חוזקהאורין

שלה שאתם שמים לב אליה, גם קטנה ןלא להתרגש/להתעלם מהברוגזים- שלא יהיה לה רווח כלשהו מהם.

תודה רבה!אם_שמחה_הללויהאחרונה
לגבי מתנות סוף שנה ..(בגן פרטי)Beky25
היי אני עובדת בתור סייעת בגן פרטי במשך שנה .לפני שבוע הייתה לנו מסיבת סיום ..יש נוהל כזה שבסוף שנה לפעמים מביאים מתנות ..זהו שאצלי בכיתה (22 ילדים) בקושי חילקו לנו מתנות 3 הורים שהביאו לנו משהו ושובר לארוחת בוקר זה מגעיל מצידם או שלא ? ההורים מכירים אותי טוב ..
זה עינין של ההוריםמענין
לדעתי חוסר פירגון ..
הרבה הורים השנה חושבים שבגלל הסגרים שהיו בתחילת שנה פחות עבדו לכן פחות צריך.

מה שכן הרבה פעמים פגשתי בהורים שלא מודעים לעינין של מתנה בסוף שנה .

אם תשימי לב, הרבה פעמים הורים שמפרגנים מתנה בסוף שנה (אפילו לא משו גדול) זה הורים שעובדים במערכת החינוך .
חייבת להגיד שאני לא מ, פסיקה להודות לאמהות שמארגנות מתנותאור123456
אבל אם לא היו מארגנים יש מצב טוב שהייתי שוכחת..וממש לא מחוסר הערכה או פרגון( כי אני ממש שמחה לתת למארגנות כל סכום שיבקשו) פשוט כי זה לא בראש מעייני.
דבר אחד אני יכןלה להגיד שבציבור החרדי האמהות הרבה יותר מקפידות על זה יותר
לא רואה חובה.....44444
וכן הביאו לך מתנות....

ברוב התחומים לקוחות לא מביאים מתנות לעובדים.

בגן פרטי לעומת גן עיריה/ ביה"ס כבר ההורים משלמים המון.....
נראה לי די חוצפה "לדרוש" גם מתנות.....
אף אחד לא דורשמענין
לדעתי גם מכתב עם שוקולד מראה הערכה .

אני באמת מנסה להבין את זה.....44444
את מביאה מכתב ושוקולד לכל אדם שנתן לך שרות גם לא חד פעמי?
לרופא נתת? לאחות ליווי הריון?

אם לא היית דורשת לא היית רואה בעיה שלא קבלת.....
(וכן קבלת)

זה עוד גן פרטי, אנשים משלמים אלפי שקלים לחודש.....
...מענין
חושבת שיש הבדל .. בעיקרון . אני צריכה לגדל את הילדים שלי . אני הבאתי אותם . וזה תפקידי .
אם חצי מהיום או אפילו במעונות זה יותר המטפלת עושה את העבודה שלי ומגדלת לי את הילד . במידה ואני מרוצה וסומכת עליה.
כן יש לי הכרת הטוב אליה .
גם בתלמוד תורה . יודעת שלא מקובל לתת בסוף שנה לבד . אבל חשוב לי מאוד כן לטרוח ולהביא משו שמביע הערכה .

גם רופא או כל נותן שרות יעשה בשבילי יותר מהמוטל עליו (לפעמים התחשבות או לתת עם כל הלב ) ברור שתהיה לי הערכה אליו.
אם החלטת לפרגן כ"כ- תפרגני44444
זה לא אמור לחייב את כולם.

אני לא יודעת מאיזה מגזר את.
כתבת ת"ת....

חברה שלי דת"ל התחתנה עם מישהו שהגיע מבית חרדי- מיינסטרים והיתה בשוקלהגיע לחמיה וחמותה ולראות המון סירים (!!!) עטופים מתנה למורים.
וחמותה אמרה לה שזה הנורמה......

באמת....
המתנות האלה התחילו כזר פרחים מכל הגן יפה כתשומת לב והיאכה וזה הגיע למצב שנשפחה ממוצעת בציבור הדת"ל מוציאה מאות שקלים על המתנות האלו. בעיני זה מוגזם.....
פעם זה לכבוד השנה שנכנסת, ופעם לכבוד זו שיוצאת, משלוח מנות, מסיבת חנוכה וכו'....
חוץ מזה שמחות אישיות כמו לידה, חתונה וכד'....
וכל זה כפול מס' ילדים.....
צודקת לגמרימענין
כנראה באמת זה תלוי במגזר.
מכירה את ההורים עם המתנות הגרנדיוזיות אין הרבה כאלה, אבל משו קטן ובתקציב זה לעיני לגטימי
חוץ מזה אני לא דורשת .מענין
בתפקידי אני מנהלת וכן רואה את ההורים שמעריכים ומוקירים לעובדות זה מחמם לי את הלב וראות את זה .
אני כן חושבת שזה חשוב.
פרגון זאת תכונה חשובהרוממה
בטח כשמטפלות שומרות על היקר לנו מכל והן בתחתית שרשרת המזון.

ההודעה שלך ממש מעציבה.

לא צריך לדרוש מתנות. יש נימוסים וגינונים בסיסיים בין בני אדם שחלק שכחו כי עם משלמים כסף.
היא לא התלוננה שלא אמרו לה מילה טובה44444
אלא שלא הביאו מתנות.

אם היא המנהלת בעיני זו חוצפה....
ועוד בגן פרטי.....
אנשים משלמים כסף- אלפי שקלים בחודש.
איזו הכרת הטוב מבחינה כספית יש יותר מזה.

הכרת הטוב לא מחייבת מתנה.
להגיד תודה רבה בצורה יפה ואפילו עם פירוט קל על מה שהילד קבל השנה- זו הכרת הטוב.....

המתנה לא משמעותית.

מעבר לזה- ההורים הרבה פעמים לא מגיעים במגע עם המנהלת....
נראה לי התבלבלת .. אני לא הפותחתמענין
רק הבעתי את דעתי בעינין
סליחה... עכשיו שמתי לב...44444
מי שכתבה את פוסט היא סייעת.רוממה
ולא מנהלת. יש פערים במשכורת.

וגם למנהלת נחמד לראות שמפרגנים לעובדים שלה.

בעינייך מתנה זה לא חשוב. אבל נסי לחשוב איך הרגשת כשקיבלת מתנה. ולא הכל בחיים זה עקרונות לפי תפיסת העולם הפרטית שלנו.

ואגב, אם הורים מתארגנים וכל אחד מביא סכום סמלי יוצאת יופי של מתנה. אז כן זה שווה את המאמץ בשביל למנוע מרמור ולייצר יחסי עבודה טובים.

פייבוקס וביט מקלות היום על ההתארגנות וכל אחד ישמח לקבל גיפטכארד *שגם אותו ניתן לרכוש באופן מקוון* אפס מאמץ.

בעבודה שלי אוספים באופן קבוע כסף למתנה למנקה (עובדת קבלן) . היא מקבלת באופן קבוע לפני החגים מעל 500 ש"ח מזומן.
אפשר לדון האם צריך לתת או לא. ושיש לה מעסיק. אני רואה את זה כחסד גדול. כלתת צדקה באופן מכובד.
אני באמת מנסה להבין....44444
עבדתי בכמה עבודות בשכר מינימום או מינימום וגרגר.....

לא ציפיתי ולא קיבלתי מתנות מלקוחות.
זה גם לא מקובל בתחום.

הבעיה שזה נהפך להיות קנס ולא םרגון.
פרגון זה מילה טובה.
מתנה נהפכת להיות קנס.
משפחה דתית לאומית ממוצעת כבר משלמת מאות שקלים בשנה על מתנות. בעיני זה מפספס את המטרה.

כל זה התחיל בזר פרחים בסוף שנה לגננת......

זה לא נגמר....
גן עם 22 ילדים ו4 אנשי צוותרוממה
יכול להסתכם ב40 ש"ח להורה. 220 מתנה לאיש צוות. בשביל הסמליות.

זה שלא ציפית, לא אומר שלא יכלו לתת לך. או שלא היה רצוי לתת לך. בתחום שלך זה לא מקובל אבל כל הפינוקים האלה בהחלט משדרגים גם אם אין חובה לתת אותם.
בעיני הציפיה לא במקום44444
זה נהפך להיות תעשיה ורחוק מהמטרה המקורית.

תראי לי עוד עובד במשק שמקבל מתנה מה*לקוחות* כ"כ הרבה םעמים בשנה.....

אצלינו: חנוכה, יום המורה, פורים, סוף שנה, לידה/ חתונה שלה או של אחד מילדיה וכד'....- זה בייסיק
הרבה פעמים מתווסף ביום הולדת או בחג נוסף....

בסוף שנה גם יש למנקה, שומר וכד'... (דווקא זה ממש בקטנה ולא קשור לצוותי הוראה...)

בגן זה לכל הצוות כולל מחליפות וסייעות פרטיות של ילדים.

ועכשיו להכפיל במס' ילדים.....

ושמעתי על מקומות שמשלמים יותר ויותר מתנות.

בעיני מוגזם והרבה מורות וגננות לא אוהבות את זה בעצמן.

פעם הביאו לגננת זר בסוף שנה ומשם זה התפתח....
מה השלב הבא?
מתנה בשווי מאות שקלים כל ר"ח אחרת ההורה לא מפרגן?

אגב, אני חושבת שזה גם נכון בכיוון ההפוך.....44444
בתור בת למורה ב-א' בפנסיה אני חושבת שכמות הצ'ופרים לתלמידים פשוט מוגזמת לחלוטין.
ואני מדברת כבר על לפני 20 שנה שזה היה מוגזם.
זו נהפכה להיות תעשיה שלמה של אחד שמנסה להרשים את השני.....
המורה את ההורה וההורה את המורה.

אגב, בשנים האחרונות שאמא שלי היתה מורה היא הופתעה מכמות המתנות ושווין שהורעפו עליה.
גם לה זה היה כבר לא נעים....
כשאת מתארת ככהרוממה
אצלנו נתנו רק לסוף שנה.

לחתונה ולידה. הסכום שנאסף היה לא יותר מ20 ש"ח למתנה להורה ופה זה הסתיים.
עשיתי לך פרומו לשנים הבאות.... 😉44444
ואצלינו גם הסכום הכי גבוה שנאסף זה עשרים.
אבל מה שהכי הורג אותי זה חיפוש אחר הורים מתנדבים בבקר- ביום באמצע השבוע לבוא לארגן את ארוחת בוקר ליום המורה והורים שיחליפו את המורים בכיתות....

וכמובן גם יש מתנות למדריכים בתנועת הנוער כשהם עוזבים.....

בדיוק חברה ספרה לי שחברה ספרה לה שבגן של הבת שלה אוספים 50 ש"ח!!! למתנה ויש כמה וכמה מתנות במשך השנה וזה כבר ממש מוגזם...

לכן בעיני זה מאבד את המשמעות המקורית- כמו מתנות חתונה אגב שהן לגמרי קנסות.......
כבר שמעתי אנשים שמתבאסים שהם מקבלים הזמנות הקרויות "דוחות" בלשון העם.....



צריך הורה יוזם שמארגן את כולםרוממה
כנראה בגן הזה לא היה הורה יוזם. או שהיה והיו מחלוקות על הסכום והמתנה.

אל תקחי אישית.

אנחנו התארגנו והיה קשה לייצר הסכמות בין כולם.
^^^^44444
במיוחד שזה גן פרטי
השובר לארוחת בוקר היה מתנה כללית מכולם? אם כן איפה הבעיה?חילזון 123

בכל אופן גם אם לא, אני לא חושבת שזה מגעיל מצידם
לא חושבת שזו חובה
כשיש בגנים מתנות כלליות אני משתתפת אבל להכין מתנה אישית לכל איש צוות? זה ממש לא הגיוני בעיני
תחשבי שיש ב"ה 6 ילדים כל אחד יש לו לפחות מורה+מורה מחליף או גננת+סייעת+גננת משלימה+סייעת משלימה
זה המון אנשים לתת להם מתנות
אני יודעת שכולם עובדים קשה ומשקיעים ונחמדים, והייתי רוצה להודות לכולם אבל זה פשוט לא אפשרי טכנית
וגם נראה לי מוזר שכל אחד מ22 הילדים של הגן יתן מתנה אישית

לא הבנתימענין
את זה ככה ..
כולם השתתפו ונתנו שובר ?

לפי הבנתי רק 3 מההורים התייחסו בכלל ושלחו משו כהוקרה .
טוב יכול להיות. זה לא לגמרי ברור ממה שכתבהחילזון 123
בכל מקרה אם אין מתנה משותפת נראה לי הזוי לצפות ש22 ההורים יתנו כל אחד מתנה אישית
גם אם כולם מאד מעריכים
אישית נראה לי שהייתי נותנת משהו קטן עם מכתב אבל לא חושבת שזה חובה
אם לא היתה מתנה כללית, כנראה לא היה את ההורה הנמרץ שמארגן אתאוריןאחרונה

זה, אין מה להעלב או לחשוב שהם מגעילים. הם לא והמתנה היא לא הכרח. ואלה שכן הביאו- מקסימים וכנראה חשוב להם לפרגן ולהביע הערכה. תשמחי בהם וזה לא אומר שהאחרים לא מעריכים את עבודתך.

שאלה לי אליכםתלויה באוויר
שבוע טוב!
אז הנה השאלה שלי, אני מכירה נערה שנכנסה לשיחה עם עו"סית של הרווחה מבלי לדעת שהיא מהרווחה והנערה סיפרה לעו"סית שהיא רוצה למות, כלומר הביעה מחשבות אובדניות. הנערה באמת בדיכאון ועם עבר לא פשוט (שהעוסית התוודאה גם אליו בטעות) , אבל היא מטופלת פסיכיאטרית ופסיכולוגית וההורים עם יד על הדופק, היא ממש לא צריכה את הרווחה מעורבת בסיפור שלה..
עכשיו השאלה מה קורה עם זה?
מה הרווחה מסוגלת לעשות עם תיק של קטינה עם סיפור כזה?
אם ההורים מתפקדים אני לא חושבת שהרווחה יעשו עם זה משהואור123456
אם העוסית שמעה שהיא ואבדנית היא חייבת לדווח אבלאוריןאחרונה

אם הנערה מטופלת אז לא נראה שלרווחה יש עניין להכנס

תופעות אחרי חיסוןהגברת מהירח
לפני כשבוע הבת שלי קיבלה חיסון של גיל שנה (אני חושבת שזה אדמת, חצבת, חזרת אבעבועות רוח... מקווה שלא התבלבלתי).
האחות אמרה שהתינוקת עלולה להעלות חום בעוד שבוע-שבועיים.
ואז....
באותו יום, תוך כמה שעות, היא העלתה חום. הייתה חולה שלושה ימים.
הדבר השני שמוזר זה שהיא הפסיקה לאכול הרבה דברים שהיא אהבה. בהתחלה חשבתי שהגיוני שהיא לא אוכלת, כי היא חולה. אבל גם אחרי שהביאה היא לא כל כך חזרה לאוכל הרגיל... כרגע היא אוכלת כמעט רק דברים שקשורים לעגבניות או קוטג'. לחם עם קטשופ, פסטה עם קטשופ קוטג', עגבניות.... זה בערך התפריט היומי שלה.
מישהי (שהיא אמא לכמה ילדים) אמרה לי שלפעמים החיסון הזה מדכא את חוש הטעם, או משהו כזה.

מישהו מכיר את התופעה? יש לכם תובנות ועצות בנושא?
לא מכירה, אבל בהצלחהבת 30
מקווה שיעבור לה
את זה שהחום עולה מיד אחרי החיסון אני מכירהבארץ אהבתי
תמיד אומרים החיסון הזה שהתופעות לוואי מגיעות השבוע אחרי החיסון. אבל אצלי שני ילדים (אולי גם השלישי, לא בטוחה) העלו חום די מיד אחרי החיסון (אולי יום אחרי, לא זוכרת בדיוק), וגם אצל אחיינית שלי היה אותו דבר. ואחרי שבוע לא היה כלום.

לגבי השאלה כל חוש הטעם - לא ראיתי אצלי משהו דומה.
כן ראיתי אצל הילדים שלי הרבה שינויים באכילה לאורך השנים, בלי קשר לחיסונים. מה שהכי עזר אצלנו זה לא להיבהל, לא לקבוע את זה כעובדה ש'ילד x לא אוהב y' אלא להמשיך להכין גם דברים אחרים ולהציע, ולזכור וגם להסביר להם שטעם זה דבר שמשתנה, ותמיד אפשר לנסות שוב גם מה שפעם לא אהבנו. אצלי אחרי תקופה בהחלט חזרו גם לדברים שלא אהבו, או שהתחילו לאהוב דברים שפעם לא הסכימו בכלל לאכול.

בהצלחה!
היא קיבלה רק חיסון אחד בביקור הזה?באורותאחרונה
מה צריך לדעת כשקונים טרמפולינה לחצר?ט'
מה נחשב למחיר סביר לטרמפולינה לא גדולה?
אשמח לפירוט והמלצות.
תודה
שילדה חזקה!!בת 30
תקראי על זה קצת..יש בזה סכנות לא קטנותאור123456
להקפיד ממש על המשקל שאומריםנשימה ארוכהאחרונה
שמתאים לגודל הזה.
מאד נפוץ שעולים הרבה ילדים והמשקל תקין ואז ילד בוכה או יש מריבה ואז עולים מבוגרים והטרמםולינה מתחילה להקרע סביב הקפיצים ונהרסת לגמרי.

חוץ מזה- אם מקפידים להרכיב נכון וזה עומד יציב עם רשת-זה מעולה לילדים!! טוב להם הקפיצות והטלטול הזה.
תתחדשו!!!!
איך להרגיל תינוקת בת שלושה חודשים לישון בשבע ?סתם מישהי

עד עכשיו ההשכבה היתה רק בתשע או עשר ולפעמים 11

וואי פנטזיות...🙂אור123456
בדיוק אמרתי לאחותי שאני מוכנה לבשל לנקות לעשות כביסות לקלח אותם להאכיל ולנקות אחריהם...רק לא להרדים!

לא פעם ולא פעמיים אני נרדמת לפניהם..(הקטנה בת 4 הגדולה 19
נכוןןןפרצוף כרית
הזדהיתי
להרדים הכי קשה, הם לא רוצים לישוןןןחחחחחח
ב'' ה הם אוהבים את החיים באמת, רוצים לנצל כל רגע, הלוואי שגם המבוגרים היו כך כמותם
אוליפרצוף כרית
לטייל איתה בעגלה לסיבוב של חצי שעה
או לעשות סיבוב באוטו

זה די מעייף אותם משום מה

(אולי לא לתת לה לישון בצהריים? אם כי בגיל הזה אולי ישנים יותר, אולי לא מציאותי)
תתארי קצת את השינה במשך היוםאמא_טריה_ל-2
מתי קמה ונרדמת לאורך היום?
כמה ישנה ובאילו שעות?
האם סובלת מגזים עדיין?
אין לה שעות קבעות שהיא ישנה ביוםסתם מישהי

לפעמים היא ישנה שתי פעמים באמצע היום ולפעמים פעם אחת. מתי שאני מצליחה להרדים אותה. לפעמים ישנה שעה ולפעמים שלוש שעות ולפעמים חצי שעה

אולי לנסות ליצור סדר יוםאמא_טריה_ל-2
לנסות ליצור סדר יום יותר מסודר, כזה שמתאים לה כמובן.
אצלנו נניח עכשיו בגיל חודש וחצי -
קמים ב7, יונק, ער קצת, וישן בין חצי שעה לשעה.
יונק ב10, ער, ישן.
יונק ב13, ער, ישן.
יונק ב16, ער, ישן חצי שעה לכל היותר באזור 17:30.
ב19 שוב הנקה, אמבטיה, הנקה נוספת, ולישון.
נרדם בסביבות 20:30-21.

זה סתם דוגמה, וזה כמובן יכול להיות חצי שעה לכאן ולכאן, ומשתנה ככל שהם גדלים, אבל הרעיון הוא בעצם ליצור סדר יום שדי חוזר על עצמו וזה עוזר להם לישון טוב יותר ולדעת למה לצפות.
אני מעירה למשל אם ישן והגיעה שעת האוכל, לא כי הוא חייב את האוכל, אלא כדי ליצור סדר ביום ולשמור גם את השינה הארוכה ללילה.

הדרך הכי טובה לדעת מה הסדר יום הנכון לו היא להיות מאוד קשובה לסימני עייפות, לנסות להקפיד על האכלה כל 3 שעות, ובמשך כמה ימים לרשום לעצמך בדיוק מתי אוכל וישן ולנסות לזהות דפוסים, וגם מה משפר את שנת הלילה. למשל אחה"צ לשים לב שלא ישן הרבה, כדי שיגיע קצת עייף ללילה, אבל גם לא לדלג לגמרי על שינה קצרה כי אז הם בעייפות יתר ונהיים היפרים.
מקווה שעזרתי קצת...
לדעתי זה עוד מוקדם בשביל שנת לילה בשעה כזו.מתואמת
כשהיא נרדמת בעשר-אחת עשרה - היא מתעוררת באמצע הלילה לאכול?
למה בעצם את מתכוונת בכך שהיא הולכת לישון לשנת לילה?
בכל אופן, אם תחשיכו את הבית ותדברו בלחש, *יש סיכוי* שזה יעזור.
אבל אישית בגיל הזה זה הכי נוח לי שהם הולכים לישון בשעה כזו, כי גם ככה הם מתעוררים בלילה לאכול, אז לפחות שאת שעות הערנות הם יעשו בזמן שאני גם ככה ערה...
הגיוני שעדיין אין סדר יום ושעת השכבה מוקדמת בכזה גילרקלתשוהנ
כמה פעמים היא ישנה ביום?
אצלי בדרך כלל כשיורדים מ3 שינות ל2, שעת השינה עוברת ל6-7
אפשר לנסות להזיז בהדרגהחילזון 123אחרונה
אבל לקחת בחשבון שגם אם תתרגל עכשיו זה עוד ישתנה מליון פעמים בשנה הקרובה


וגם שאם היא תישן בשבע אז תתעורר יותר באמצע הלילה או מוקדם יותר בבוקר....
קורסתאממאא!
יושבת ברכב אחרי שהקפצתי את אחד הילדים לאנשהו ופשוט לא בא לי להכנס הביתה.
אני צריכה שקט! לשמוע שקט!
כלכך אוהבת את הילדים שלי, אבל החופש הזה מוציא אותי מדעתי! 5 ילדים שלכל אחד רצונות ובקשות ושעמום ושאלות וצרכים .כל היום מהרגע שמתעוררת עד שהולכת לישון אמא אמא אמא אמא!
ב"ה שיש לי 5 כאלה שקוראים לי אמא, אבל כבר שכחתי מי אני חוץ מאמא. רוב השנה היו בבית בסגרים ועכשיו חופש גדול הם כל הזמן בבית. ברמת העקרון אני עצמאית שעובדת מהבית. אבל רק בעקרון, כי בפועל כמעט שלא עובדת. איך אפשר לעבוד שכולם בבית?! אני חייבת שקט בשביל לעבוד, חייבת ריכוז. גונבת פה ושם שעת עבודה, רק בשביל לשמור על גחלת העסק.
בעלי שיהיה בריא עובד משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה.( אין כלכך ברירה כי אנחנו צריכים את הכסף והוא צריך לספק עבודה אחרת לא יקחו אותו. ) ככה שהוא לא ממש עוזר עם הילדים. רק מידי פעם.
לא יצאנו לחופשה משפחתית, כי בעלי חייב לעבוד, הוא בתקופה של שיא הלחץ. הילדים ממש ממורמרים על זה. והאמת שלי בכלל אין כח ללכת לשום מקום. בפעם היחידה שבאמת הלכנו להפגש עם אנשים אחרים- אח"כ נכנסנו לבידוד 😩. עבר ב"ה .
פשוט עייפתי, רק מלחשוב שמיד אחרי החופש יהיו החגים ובנוסף יהיה סגר בא לי לצרוח לשמיים!
כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני מגזימה ובסה"כ הילדים שלי בריאים וחמודים ב"ה, אז למה אני מרגישה שהפכתי לאמא הכי חסרת סבלנות בתבל?! כי אני באמת משתגעת. אין לי רגע לעצמי. אין לי מושג איך כתבתי את כל זה ועדיין אף אחד לא בא אלי עם איזה בעיה או טרוניה או משהו.
אשמח לעצות וחיזוקים.
כל הכבוד! אמא מסורה...ד.

צריך הרבה סבלנות... זה יעבור, יישארו חוויות, תצמחו מזה.

 

בינתיים - אם עדיין אין לך ילדות מספיק גדולות לקחת באחריות את הקטנים יותר לגינה סמוכה (צריך באמת מספיק גדולות ואחראיות) - מציע לקחת פה ושם בייביסיטר, בבית או מחוץ לו, למשהו כמו שעתיים, שבהן את לא תעסקי בשום עבודות בית, אלא זמן לעצמך, או לנוח.  יכול להטעין לך את המצברים.

 

הצלחה רבה.

תודהאממאא!
יש לי ילדות בהחלט גדולות, אבל הקטן גם ככה משגע אותן כל היום שישחקו איתו, שאני שומרת את הבקשות המיוחדות לבייביסיטר לזמנים מוגבלים שאין לי ברירה. (כמו שאני חייבת לנסוע לאיזה פגישה/רופא וכדו'). גם חום נוראי בחוץ. יוצאים מהבית רק בערב.
וואי קשההההפרצוף כרית
וואי ממש קשה
אני מה זה מבינה אותך! מזדהה ממש!
באמת לא פשוט!
כל העול נופל עליך ואפילו בעלך לא יכול לעזור בכלל אפילו קצת!
זה מחרפן!
לא יודעת איך את עומדת בזה נשמע הזוי לגמרי!
24 שעות עם הילדים ועוד לא יצאת לחופש......
כלהכבוד לך!!!!! יש לך כוחות נפש אדירים!!!!

קודם כל, אל תרגישי טיפת נקיפות מצפון, שכאילו 'למה את לא מודה עליהם' כי זה באמת באמת קשה!!!!!
ילדים הם באמת מתוקים וחמודים, עד שמגיע הרגע שאת עייפה והם ממשיכים לרקד ולקפוץ, וזה כזה 'דדדדייייייי'

את גיבורת על בעיניי,
אין לי כ''כ עצות לתת, כי,זה תלוי בילדים באמת - יש דברים /משחקים שלא מענינים ילדים מסוימים......

מה שכן, תאפשרי לעצמך כמה שיותר בין לבין(כשהם מאפשרים) לנוח או אפילו לבהות ולחשוב על החיים ככל שמתאפשר לך (ובלי טיפת נקיפות מצפון!!!! זה מינימום שלהמינימום!) , ותאכלי ותשתי טוב - תשתדלי לדאוג לעצמך, כי כאמא באמת שלפעמים כמעט אין זמן לאכול.....

תתלבשי יפה אם זה עושה לך טוב, אפילו אם יתלכלך בנזלת וכדו' שניה אח''כ, עדיין לפעמים עושה טוב... להרגיש כמו 'בנאדם' אולי אפילו תתאפרי ותלבשי תכשיטים אם בא לך......
אם פיג'מה עושה לך טוב - גם סבבה....


לצאת איתם לקניון או מקום מגוון יעזור?

מבחינת תעסוקה היתי מציעה לגוון להם, מצד אחד זה להשקיע מחשבה אבל את מרויחהילדים שמחים ורגועים ולא משועממים.... נגיד כל יום לצאת למקום אחר.... נניח גינה קצת יותר רחוקה, אולי להזמין חבר, לקטנים דברים במטבח אם אוהבים - לסחוט מיץ תפוזים, להכין עוגה וכאלה......


מלא כוחות! פתאום נתת לי מלא כוחות שכאילו כשאני מטפלת בילדים ומקבלת קצת עזרה רו הימים! באמת תודה!!!!

מבינה אותך מאוד מאודבת 30
הצורך הזה בשקט, פיזור הדעת.
מציעה שאולי אחת הגדולות יחד עם חברה טובה יעשו קייטנה לקטנים- שלך ושל המשפחה של החברה, וככה יהיה לך כמה שעות של שקט יחסי בבוקר.
לגבי חופשה משפחתית, ינחם אותך לדעת שגם אנחנו לא יצאנו הקיץ? אין לנו רכב גדול מספיק ובאמת שאנחנו בכלל לא אוהבים לצאת בקיץ. חם. מעדיפים אחרי החגים או בחנוכה לצאת ליומיים שלושה.

אני חושבת שגם אם לא תסיימי את החופש בתחושה של תענוג גדול, לפחות את יכולה שיהיו בו ימים מוצלחים יותר מידי פעם...
כדאי שכל יום יהיה איזשהו ''פרוייקט'' שמעסיק אותם.
צביעת חדר, הכנת קישוטים לסוכה,
וגם אפשר להצמיד כל אחד מהקטנים לאחד הגדולים למשך שעה, למשל, ואז זה מאפשר לך קצת לעבוד.
גם ילד בכיתה ה' יכול להעסיק ילד בן ארבע למשך שעה- לקרוא לו ספר, לעשות לו מסלול מכשולים מכריות, כסאות וכד'.
הדבר האחרון, זה לנסות להוציא אותם מהבית פעמיים ביום. על הבוקר ללכת לגינה עם ארוחת בוקר, לפני שנהיה חם מידי. לתת.להם להוציא אנרגיות.
ואחה''צ לצאת שוב, לגינה אחרת או לאיזה מגרש שבו הם יכולים להתרוצץ עם כדור.
בהצלחה!!
את לא לבד בסיפור הזה...
כ"כ מבינה ומאמינה לךמאוהבת בילדי

כי זה באמת קשה.

שיהיו בריאים תמיד- אבל צריך כוחות בשבילם...

אנחנו באותה סירה.

בהצלחה...

 

 

ובקשר לסגר הבא- כשתגיעי לגשר תחצי אותו. אל תבהלי עכשיו ממה שיהיה אח"כ...

חבל לסבול פעמיים

מבינה לגמרי ( גם עם 5 ילדים)אור123456
2 הגדולים עובדים אז בכלל לא בבית.
ואני עובדת לפחות 8 שעות ביום אינטנסיבי לגמרי ומהבית כשהם מתרוצצים סביבי ומשגעים אותי!

בימים האחרונים הבן 11 עושה להם 3 שעות ביום קייטנה בתשלום..
מלמד אותם דברים חדשים מצייר איתם ..והיום לקח אותם ביוזמתו לוופל בלגי 😳
אח"כ סרט לשעה( כשאני לא מפסיקה לצרוח עליהם שינמיכו כי אני מתחרשת)

מחכה שחופש יסתיים בע"ה ולא יאריכו אותו...
מבינה ממש את הקושי…בארץ אהבתי
אני עובדת משרד החינוך, וכל שנה נהנית להיות עם הילדים בבית בחודשיים של החופש (טוב, לפחות רוב הזמן…).
אבל כשהיינו בסגר והייתי צריכה לעבוד מהבית, וניסיתי לאפשר לבעלי להמשיך ללמוד כרגיל, וכל פיסת זמן פנויה שהצלחתי למצוא או שבעלי נתן לי והיה עם הילדים היתה מוקדשת לעבודה, הרגשתי לגמרי בקריסה. לא היה לי רגע לעצמי, והרגשתי שבאמת כבר קשה לי מידי להיות איתם.
ונשמע לי שזה ממש המצב אצלך - אין לך רגע אחד לעצמך, כי כל רגע של זמן פנוי חייב להיות מוקדש לעבודה. וזה באמת קשה מידי להתנהל ככה, ועוד לאורך זמן, ועם חמישה ילדים שכל אחד מהם צריך אותך בשבילו.

כשאני הייתי במצב הזה, מה שעזר לי היתה שיחה עם חברה (שגם בשבילה הייתי צריכה לבקש מבעלי שיעזור לי עם הילדים, אבל הרגשתי שאני חייבת את זה). סיפרתי לה איך עוברים עלי הימים האלו, ופתאום הבנתי למה זה באמת כל כך קשה - העובדה שאין לי רגע פנוי שמוקדש לעצמי, כי כל רגע פנוי חייב להיות מוקדש לעבודה.
ואותה חברה עזרה לי להבין שזה באמת לא הגיוני להמשיך ככה, והבנתי שאני חייבת לפנות חלק מהזמן הפנוי שלי (בערב, או שבעלי נותן לי ושומר על הילדים) לדברים שהם לא עבודה, דברים שימלאו אותי ויתנו לי כוח להמשיך בשגרה העמוסה הזו.
ובאמת זה מאוד הקל. מהרגע שהבנתי את הצורך שלי בזמן הזה, וחשבתי איזה דברים אני יכולה לעשות שיתנו לי כוח וימלאו אותי, ופיניתי באופן יזום זמן לדברים האלו, זה נתן הרבה יותר כוח לשאר היום.

אני לא יודעת עם זה יכול להתאים גם לך, בכל מקרה תצטרכי לעשות התאמות לפי היכולות שלכם (אצלי לרוב בעלי עזר לי בפינוי הזמן הזה, אצלך תצטרכי כנראה למצוא פתרון אחר), אבל אולי בכל זאת הכיוון הזה יכול לעזור לך.


ולגבי הטיולים -אם לא יצאתם לנופש בגלל שלחוץ בעבודה, אני ממש חושבת ששווה לחשוב על זמן אחר לנופש, גם אם על חשבון לימודים של הילדים.
אנחנו פעם עשינו נופש בצפון בשבוע שאחרי פסח והיה מושלם - גם הכל ירוק ומהמם, גם המזג אוויר ממש נעים ואפשר ליהנות גם במקומות בלי מים, וגם הרבה פחות עמוס (ובמקומות עם מים אין בעיות צניעות כמו שיש בקיץ כמעט בכל מקום), וגם יותר זול.

ובקיץ אפשר גם לצאת לטיולים של יום אחד מידי פעם. יש מקומות יפים בכל האזורים בארץ, ובטח אם תשאלי פה תוכלי לקבל המלצות טובות על מקומות יפים באזור שלכם.
תודה לכם על התשובותאממאא!
אני באמת חייבת למצוא זמן לעצמי, מקווה שאצליח. אולי אתחיל לשלם לאחת הבנות שתעשה קייטנה לקטן. למרות שאני לא אוהבת את זה מבחינה חינוכית. אבל אולי אם נשלם לה היא תהיה מחוייבת ולא תוכל להגיד שנמאס לה אחרי כמה דק'...
אינך יכולה להזמין הביתה מישהי מבחוץ?ד.

את אומרת שיש חמישה שכל הזמן "אמא" בפיהם....

 

זמן לעצמך הוא מאד חשוב.

 

אם תגיע הביתה נערה מבוגרת יותר, למשהו כמו שעתיים, ואת תהיי בחדר שלך, תוכלי לנוח, לעסוק בעניינייך - הכל ייראה אחרת.

 

לא אצל כולם זה שייך. תראי מה לגביכם.

 

[לגבי האופציה השניה, של "תשלום" לאחת הבנות, אפשר לקבוע איתה - ואולי אם עוד מהיותר גדולות - על איזשהו דבר שחשוב עבורן, שהוא יהיה התמורה להתאמצות שלהן להשגיח בזמן שתקבעו. כלומר: קודם כל להסביר להן שאמא חייבת זמן לעצמה, לנוח, כל יום. קשה כל היום להתעסק עם כולם ללא הפסקה. יכולות להבין את זה. אח"כ לומר, שבהיות שזה מאמץ בשבילן, את מוכנה לעשות משהו שיעזור להן לעשות את הדבר החשוב הזה יותר בחשק. תחשבו על איזה משחק שהיו רוצות, או פעילות או משהו דומה. תקבעו שאם כל יום במשך שעתיים (לדוגמה. לפי הצורך שלך), הן שומרות על הקטנים - אתן רושמות כל יום בטבלה, ובסיום החופשה, מקבלים את הפרס. תני להן למלא כל יום בסיום הענין.. אולי יעבוד.  זה גם ימריץ וגם יפתור לך את הבעיה של תשלום כספי]

היום לקחתי חופש כדי להיות קצת עם הבנות...והבנתי אותך עוד יותאור123456
וואו כמה זה תובעני ☹
אחת מהן לא מפסיקה לדרוש ולהתלונן ולדבר כל הזמן !!
הותשתי...יותר קל לעבוד
ממש נכוןפרצוף כרית
לפעמים יותר קל לעבוד
אם את לא אוהבת לשלםרקלתשוהנ

אולי אפשר לבקש ממנה מספר מסויים של ימים ושעות, ובסוף לתת לה מתנה על זה שעזרה לך?

 

אשרייך!!אביול
אני מזדהה מאוד. אבל באמת כל הכבוד על המסירות וההשקעה. תסתכלי מדי פעם מהצד על הילדים ותשימי לב איזה זכות יש לך לגדל ילדים שהם שלך.. עם כל הקושי...
אין לי עצות כי אני באותה סירה.. אבל שיהיה בהצלחה!
זה כל כך מובן, באמתרקלתשוהנ

הצורךהזה שיהיה לך את הזמן ואת הפנאי ואת המקום שהוא רק שלך.

אני כל כך מבינה איך אפשר פשוט לצאת מהדעת מהצורך הבסיסי האנושי לשניה אחת של שקט עם עצמך.

 

בזאת גבורה יומיומית מדהימה.

 

את מנסה בכל זאת איכשהו לפנות לעצמך זמנים?

בערב - כולם ערים עד מאוחר? יש אפשרות להקדים שעת שינה שיהיה לך קצת פנאי בערב לעצמך?

או במהלך היום פעם או פעמיים בשבוע שיצאו לקנות ארטיקים וישבו בחוץ שעהף או בייביסיטר, כל דבר שייתן לך קצת זמן רגוע בלי אף אחד שצריך לטפל בו. 

 

 

טוב אז הצלחתיאממאא!
לשכנע את אחת הבנות לעשות קייטנה לקטן באחד הבקרים. הילד לא ממש שם עליה וכל כמה דק' בא אלי. אבל זה היה עדיף על כלום. בסוף הוא רצה ללכת לחבר, ואז היא באה לדבר איתי, וקצת נעלבה שאמרתי שאני צריכה קצת שקט עכשיו. אבל בסוף היא הלכה והיה לי קצת שקט סוף סוף.
שלא יובן לא נכון. אני מאוד אוהבת להיות במחיצת ילדי, פשוט צריכה זמן לעצמי וזמן לעבוד מידי פעם.
המשפט האחרון שכתבתרקלתשוהנאחרונה
ממש לא היית צריכה לכתוב אותו
זה ברור ומובן
וכל כך מובן שלמרות שאוהבים להיות איתם, גם צריך קצת זמן לתחזק את השפיות
אתם מעירים תינוק לעשות גרעפס בלילה?סתם מישהי

אני מאכילה אותה והיא נרדמת תוך כדי האוכל אז חבל לי להעיר אותה לגרעפס.

 

כל הזמן משנים את ההנחיותאביול
בעיקרוו- חשוב מאוד להשכיב על הבטן. אבל בזמן שינה. רק בהשגחה ובזמן ערות. אבל בלידה האחרונה אמרו לי שאפשר בשינה, רק בהשגחה (כלומר לא בלילה)
פוסט פריקהאמאל'ה23
בא לי לצאת על טיפת חלב ועל הגננת של הבן שלי ביחד. הבן שלי עוד מעט בן שנתיים הוא עדיין אוכל תמל כי הוא בוכה שנותנים לו סוג מסויים של מוצקים בבוקר בקבוק ב12 בלילה בקבוק וכל שאר היום אין בעיה למוצקים. טיפת חלב והגננת מנסים בתחושה שלי להפחיד שאם זה ימשיך ככה הוא ייתקע עם בקבוק כל החיים. נותנים לו מוצקים הוא צורח או לא יישן סדיר. למי זה עוד קורה ואיך זה נפתר אצלכם? חלום שלי שבגילו יישן ויאכל כמו גדול. האם אני מגזימה בהיסטריה שלי?
ניסיתפרצוף כרית
ניסית לתת לו מגוון מאכלים אם יש משהו מסוים שלא אוהב - לפחות יאכל משהו אחר? כלומר לנסות מלא סוגים - שתדעי מה הוא אוהב ומה לא

דוגמאות-
חביתה, ביצה קשה, תפוחי אדמה, קוטג', ירקות מסוגים שונים,
מים בבקבוק,
עוף

אולי תעשי יום ניסוי של מלא מאכלים וכך אולי ייפתח לעוד?!
ניסיתי לא עזראמאל'ה23
פשוט אל תספרי להם, תתני בביתחמצוצית
בקבוק אחד בלילה ממש לא נורא.
גסתי נתנה עד גיל 4 ...אםטוב לכם וטוב לו..אל תשאלי אף אחדאור123456
בלילה בסדר גמור. בבוקר אוליהעני ממעש
מוזר קצת.
ניסית להחליף למשל למיץ טבעי?
בלילה בסדר גמורפרצוף כרית
בבקר אולי נגמרו לי השמות חח
אצלי אכל עד שנתיים וחציטוסטית
ונפרד לבד מהבקבוק.
אם את מרגישה שזה עוזר לו לישון טוב יותר לא רואה בזה בעיה..
הבקבוק לילה יכול להרוס לו את השינייםרוממה
היית מנסה לגמול לפחות מהבקבוק לילה עם בקבוק מים.
נכון..חשוב לצחצח אחרי ולא לתת לו לישון עם זהאור123456
תנסי להוריד את מינון של האבקה...מחכה עד מאוד
בסוף רק מים וקצת חלב לצבע...ולהראות לו שנגמר..
זה כמו לגמול מהנקה צריך להחליט שזהו והילד מבין.
אבל,
את צריכה להחליט מה את באמת רוצה.
הבן שלי בן שנתיים וחציחילזון 123

ועדיין יונק...
בערב, בבוקר ולפעמים גם בלילה
זה לא תמל אבל נראה לי שזה אותו הרעיון
אני בטוחה שהוא יגמל מזה בסוף

לא חושבת שיש מה לדון בזה עם הגננת
וגם לטיפת חלב לא חייבים לספר כל דבר....

גם שלי (בן שנתיים ותשע)בארץ אהבתיאחרונה
יונק לפני השינה, לפעמים גם במשך היום, ורק לאחרונה הוריד הנקות באמצע הלילה (ברוב הלילות).
כיף לדעת שאני לא היחידה...
אל תתני להם להפחיד אותך...ד.

הוא סה"כ עוד לא בן שנתיים.

 

מה שעושים בכח, יכול רק למשוך את הענין הלאה.

 

את לא חייבת "לדווח" להם כל דבר.

 

תתאזרי בסבלנות, תוך כמה זמן כבר ירצה אוכל של גדולים יותר.

קשיים סביב האכלה - נשמח לעזרה!חיונית
היי,
תינוקת בת חודש כמעט אוכלת מטרנה,
מלפני שבוע היא התחילה ממש לצרוח סביב האוכל, לפעמים בזמן אוכל, אם היה צריך גרעפס אחרי 50-60, עכשיו צריך כל 30. אוכלת בין 100-120 מל.
הקטע הוא שאחרי אוכל היא פשוט צורחתתתתת,
לפעמים יכול להיות שעה אחרי הארוחה אבל לפעמים מיד אחרי.
לפעמים הראה שעולה לה האוכל, עושה תנועות עם הפה כאילו עולה משהו לא נעים,
בין ארוחות יש לה מקטעים של בכי עם סימני רעב שהרגעים לכן שוללת רעב.

- אציין שהבכי כן ניתן להרגעה תוך 4-5 דק במקרה הגרוע.
-זה בעיקר ביום! בלילה די נינוחה
-עושה 4 קקי ביום לפחות.

אומרים לנו מלא גזים, ( סתם מבחוץ ששומעים אותה בוכה פעם אחת) אבל ממה שהבנתי מהורים שבאמת עברו גזים זה בכי לא פוסק ואין לילות, אז אני לא ממהרת לקחת את הכותרת של גזים.
*לקחה מבקבוק של אבנט, המליצו לנו להחליף למאם, גערפסים טיפה יותר חלשים והיו לה מלא שיהוקים שהופחתו אבל אין שיפור בבכי.

נשמח מאודדדדדדדד לעזרה!
אולי לבדוק ריפלוקס סמוי?Kipodik
יש כמה דברים שיכולים לעזור אם זה המקרה:
1.להחזיק אותה אנכית עשרים דקות, חצי שעה אחרי האוכל, 2.ליצור הגבהה במיטה/עגלה של 45 מעלות
3. כשהיא ערה- הממממווווןןן זמן על הבטן
או וגם הפסקות לגרעפסים בארוחה כמו שאמרתKipodik
ריפלוקס...הגברת מהירח
לבת שלי כנראה היה ריפלוקס (שזה אומר, תופעה של אוכל שעולה לגרון, אבל היא לא פולטת אלא נתקע בגרון וחוזר למטה. לא מסוכן ולא מפחיד, אבל מעצבן).
הרופא נתן לה תרופה לזה. כשנתנו לה את התרופה שמנו לב שהיא פולטת הרבה יותר, אבל בוכה הרבה פחות. כנראה כי כל מה שנתקע והכאיב לה השתחרר החוצה.
אולי כדאי להתייעץ עם רופא (לדעתי דבר כזה אפשר להתייעץ קודם בטלפון, ואז כרופא יגיד אם הוא צריך לעשות בדיקה גופנית או לא).
אין לי נסיון בתמ''לבת 30
אבל ממה שאני מכירה מחברות, ראיתי שלפעמים מעבר לסימילאק יכול.לעזור משמעותית
לנסות לתת לה מים בבקבוק, לפעמים בנוסף לתמ'ל ,תשאלי קודם רופאפרצוף כרית
בגיל חודש בכלל לא נותנים מים.יעל מהדרום
לק"י

אבל למה חשבת שזה יכול לעזור?
אני שואלת באמת
מנסיוןפרצוף כרית
היתה בעיה כזו לילדי, הקאות בלתי פוסקות ומים עזר
שוב, להיוועץ ברופא.....

הסיבה-הילד אוכל יותר מדי ולכן מקיא, ומים עוזר
הבנתי. תודה על ההסבר!!יעל מהדרוםאחרונה