1 בספטמברחמצוצית
תלוי את מי שואלים.....44444
משרד הבריאות לא הסכים ואספקת הבדיקות הפסיקה.
אח"כ הפשרה היתה שהבדיקות ממשיכות להיות משווקות אבל היצרניות שמו מדבקה וכיסו את אחוזי האמינות.
משרד הבריאות נותן להן פחות אמינות מהיצרניות.
תינוקת בת 4 חודשים מתפתלת במיטה מתוך שינהסתם מישהי
מישהי נתקלה בדבר כזה? היא רדומה וממש משתוללת. וזה רק בלילות.
כשהיא ישנה ביום היא לא זזה כמעט. מה עושים?
אולי הגזים מציקים להמופאסה
אולי תולעיםמענין
פחות נפוץ בגיל 4 חודשיםנפשי תערוג
אבל שווהמעניןאחרונה
גזים ככל הנראהנפשי תערוג
שאלהפרצוף כרית
שכאמא אני משחקת קצת ומדברת בנחמדות לחברים של הילדים הקטנים שלי?
ולא רצינית ככל האמהות?!
תודה
זה נשמע כמו האמהות שהכי כיף איתן
באורות
תודה חחחפרצוף כרית
נ. ב.פרצוף כרית
אבל נראה לי שזה קצת טוב....
יש בזה טוב, כמובן!מתואמת
רק צריך להיזהר שעדיין הסמכות ההורית נשמרת... שאף שאת כמו אחות גדולה בעבורם, הם עדיין יודעים שאת אמא שלהם ומחליטה על עניינים מסוימים אצלם ובבית.
כן בודאיפרצוף כרית
עדיין יש לי סמכות אכן, תודה!
ממש לא. הלוואי שכל האמהות היו כמוך.תורם דם
תודה רבה!פרצוף כרית
תודה לך🙏🙏🙏❤תורם דם
חחחחח אני גם כככהאם_שמחה_הללויה
חחחחחחפרצוף כרית
כולנו שרוטים, תרגישי בנוחמופאסה
חחחחח אכן אכןפרצוף כרית
רוב ההאמהות כךנפשי תערוג
רוב האמהות שאני מכירהפרצוף כריתאחרונה
אני קצת יוצאת דופן כנראה
חג שמח!תורם דם
שאלהאמאל'ה23
מה זה אלרגיה לביצה מטוגנת? איך הוא אבחן את זה?פשוט אני..
הבן שלי כתינוק היה מקבל פריחה סביב הפה כשאכל חביתה124816אחרונה
עבר לו תוך כמה חודשים.
מעניין לשמוע שיש אלרגיה כזו.
בהתחלה חשבתי לכתוב בפורום אחר אבל נראלי פה יכולו יותר לעזורלבחור נכון :)
בחצי שנה האחרונה (אולי אפילו קצת יותר) התחלתי להתחזק, בהתחלה היה נראה לי שההורים שלי מקבלים די בסדר אבא שלי אפילו העריך את זה.
ברגע שהתחלתי לעשות שינויים חיצוניים. (בהתחלה זה היה פשוט חולצות 3/4 וחצאיות 3/4) אמא שלי הייתה בטוחה שמתישהו "כל הדבר הזה" יעבור לי ואני יבין שאנ טועה😒. אבא דווקא ממש קיבל (הוא לא אמר על זה משהו פשוט לא היתייחס ונראה שהוא בסדר עם זה.)
כבר חודש שרציתי להתחיל ללכת עם גרביים גם דיברתי על זה עם אמא שלי. מהצד שלה אני חושבת שהיא חשבה שזה יקרה עוד הרבה מאוד זמן או שלא יקרה בכלל וגם אם זה כן יקרה אני יראה שחם לי ויחליט להפסיק מעצמי.
לפני כמה ימים קניתי גרביונים (היא ידעה שאני קונה.) החלטתי שאני הולכת איתם בשבת.
איך הייתי שמחה בשבת
😁 באמת שממש רציתי לעשות את זה כולם די קיבלו. היה נראה שגם אמא שלי בסדר עם זה, אבל היום (עושים לנו סוג של סמינריון כזה לחגים באולפנה.) היא פשוט לא הסכימה לי ללכת ככה היא ממש נאמה לי איזה 10 דקות כמה שזה לא נכון וכמה שהנשים שלובשות גרביים סובלות ועושות את זה רק מתוך הרגל וכמה שזה לא יפה לי "ולא מותאם🤨" לאולפנה ובקיצור כל דבר שהיא הייתה יכולה להגיד רע על הגרביים האלה היא אמרה היא טענה שזה לא שהיא לא מסכימה והיא פשוט חושבת ש... (כל הדברים שכתבתי בשלוש שורות האחרונות) היא ממש עשתה לי מצפון, אני באמת רוצה להיות בת טובה ולכבד אותה אז בצער לא שמתי את הגרביים זה ממש הרגיש לי שאני לא אכבד אותה עם אני יעשה את זה...אני אוהבת מאוד את ההורים שלי מאוד חשוב לי להיות איתם בקשר טוב ולכבד אותם.
תמיד הייתי ילדה טובה זאתי שעוזרת לאמא הכי הרבה מכל האחים בשישי(ואני לא הכי גדולה) ולאבא שלי היה חשוב שיהיה לנו ציונים טובים אז גם את השתדלתי לעשות כי ראיתי שהוא גאה בזה
ועכשיו כשאני עושה משהו שלא מוצא חן בעייניה היא ישר לא מקבלת
האחות שמעליי בכלל לא מתפללת וכל היום בטלפון והקטנה גם, זה יותר טוב? 🤨
מרגישה שהיא הייתה מעדיפה שאני יהיה חילונית למרות שהיא אומרת שלא
אוף 🥺הלוואי והייתי יודעת מה לעשות אני לא רוצה לריב איתה באמת שלא רוצה אני מאוד אוהבת את אמא שלי.
כל מה שנשאר הוא רק להכנע ולקבל את מה שהיא אומרת.
אולי יש לכם איזה רעיון בתור הורים (גם מי שלא זה בסדר) מה לעשות עם המצב אני על סף יאוש🥺
נ.ב השפחה שלי דתית לאומית כזאת לכיוון הלייטי
אוליפרצוף כרית
כפי שאמרת-אחותך כל היום בטלפון- יותר גרוע
רק מה?! לוקח לה זמן לעכל, כי את לא הולכת בדיוק ב'דרכה', אז זה כביכול מאכזב אותה,
נשמע שהיא אוהבת אותך מאד ולכן גם מצפה ממך
המתיני זמן, בסבלנות,
אין הרבה מה לעשות.....
רק להגיד שככה כרגע החלטת ולהרגיש שלמה עם עצמך - כי באמת, היא לא יכולה להחליט לך, (כל עוד את לא עשית עבירה פלילית או משהו)
תודה רבהלבחור נכון :)
אולי תנסי לכתוב לה מכתב?בת 30
את יכולה לכתוב כמה שחשוב לך שישמר ביניכן קשר חם וקרוב, ושגרביים מכסות את הרגליים אבל לא את הלב...
את יכולה גם לכתוב לה כמה לך זה חשוב לקבל ממנה הערכה ותמיכה כי היא אמא שלך, ושתנסה בבקשה לראות את השינוי שלך בעין טובה ואוהבת.
בקיצור, תכתבי לה מה ההתרגשות שלך, מה את מבקשת ממנה, והכל ברוח טובה וכבוד.
יש לי הרגשה שזה יעשה טוב.
תודה רבהלבחור נכון :)
יופיבת 30
כי לא תגיעו להסכמה...
הכי חשוב זה שכל אחת תגיד מה היא מרגישה ושהשניה תקשיב לה ותכבד את ההרגשה הזאת.
את מרגישה שזה חשוב לך כי......
וכמובן להדגיש כמה את אוהבת אותה ורוצה לכבד אותה ולהישאר איתה בקשר טוב
צודקת ממשפרצוף כרית
גם אחרי שהחברות מתחתנות ומתעופפות כל אחת למקום אחר....
בעיני כיבוד הורים חשוב יותר מחומרות מיותרותתורם דם
של הדרבנן...
כיבוד אב ואם דאורייתאפתחו לי פתח
מאכיל ומשקה
מלביש ומכסה
מכניס ומוציא.
בדברים שאינם נוגעים להורים
אין חובה לשמוע להם,
אך יש בכך מידת חסידות, במקום שאפשר.
חכמים אמרו
"שוק באשה ערווה"
מידת חסידות של כיבוד רצון ההורים,
אין לו מקום כאשר הוא בא בסתירה לדין גמור.
נשים שאינן מקפידות על כיסוי השוק
סומכות על דעה יחידאית באחרונים,
שאין לה בסיס מוצק בגמרא ובראשונים.
זמן זמן זמןתיתיל
בתור מישהי שעברה בדיוק את אותו הדבר באולפנה (ואפילו יותר, הייתי הולכת עם מקסי וצווארון) , ואני מבית חילוני. תאמיני לי מראיה שלי היום שאני כבר נשואה ואמא וכו זה הכל עניין של זמן ושל שיחה, וקשר טוב... פשוט אל תדוני איתה בזה. מה שהיא אומרת תרכיני ראש ותהנהני, בפועל תעשי מה שאת רוצה. אבל, וזה אבל גדול, תשקיעי בקשר איתה.. תעזרי יותר.. תצאי איתה למקומות תדברו.. בסופו של דבר מה שחשוב להורים זה שיהיה טוב לילדים שלהם... אני יכולה להגיד לך שאמא שלי היום מודה להשם (אשכרה
על זה.. ותמיד אומרת לאנשים כמה שזה מבורך ומשמח וכמה היא הייתה רוצה שאחי הקטן גם יהיה ככה...
ואם את צריכה עצה או לפרוק או כל דבר אני כאן ואת מוזמנת
קודם כל תודה גבה לכולם!לבחור נכון :)
באמת תודה רבה לכולם עזרתם לי מאוד!

את מהממת!מכחול
מאחלת לך שכל החיים תמשיכי להתחזק ולהתקרב לקב"ה, ושתזכי שבכל הקשרים עם האנשים הקרובים לך תמיד שני הצדדים יהיו רגישים זה לזה ומכבדים זה את זה!
בהצלחה

את נשמעת מקסימהתהילה 3>
להגיד שאת רואה שקצת קשה להם
אבל זו הדרך שבחרת עכשיו ואת מבקשת שיכבדו אותך בה
בהצלחה
תיאום כוונות.העני ממעש
מצד שני, את לוקחת מדיי קשה, שכל בגד שתלבשי חייב להיות מיוחס ל- כן צנוע לא צנוע. ולא שפשוט תלבשי משהו 'כי בא לך', ועל הדרך זה כן -לא אורך מסויים.
אל תדאגי על שאר האחים, לא חכם ולא אפשרי.
אבל העיקר, נראה שהקשר ביניכם הוא טוב ופתוח. וזה מצויין
ואו החזרת אותי אחורה!😌אם_שמחה_הללויהאחרונה
תתפללי לה' שירכך את הלב של אמא.
ובלי קשר לדת, זה נקרא להתבגר.
עד עכשיו עשית דברים כדי לרצות את אמא ואבא ועכשיו את מתבגרת ויוצאת לדרך חדשה, וזה טבעי שלא תמיד ההחלטות שלך / הרצונות שלך יהיו זהים לשל הורים.
אפשר לכבד הורים וגם לעשות דברים שאת חושבת לנכון.
כמו שאמרו כאן, בסופו של דבר ההורים רוצים שתהיי מאושרת. ורק את יודעת מה יעשה אותך מאושרת
ותמיד תזכירי לעצמך שהם אוהבים אותך. את לא צריכה "לזכות" באהבה הזאת.
וכמו שאמרו לך זה מצריך זמן.
זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך. להתבגר. לפעמים זה כואב, אבל בסוף זה מקפיץ את הקשר.
לגיטימי שסבתא תשמור על הקטנטנים בלילה?:))))
הי לכולם
אשמח לדעתכם ונסיונכם
כשילדתן (לידה ראשונה בעיקר), אמא (או אבא) עזרה בלילות?
מצד אחד זה מצילל מצד שני לא נעים לי, הם מאחורי השלב הזה בחיים..
יש לי 2 ב''ה ובתקופה עמוסה בלי קשר (מבחנים) אז באמת אין שינה, אבל אשמח לדעת אם זה משהו שקורה או שההורים שלי באמת משהו מיוחד
מרגישה לא כ''כ נעים מהם
הכל אפשרי. תלוי בנתונים. בהצלחההעני ממעש
אצל אחותי ה9 ההורים שלי התחילו לשמור בלילות 😁אור123456
אם הם מציעים למה לא?
ההורים שלי לגמרי שומרים בלילותתיתיל
אבל כי הם מעוניינים...
מדהימיםפרצוף כרית
לגיטימי בטחפרצוף כרית
ולך זה טוב גם
וגם לבעלך
אז למה לא?!
הורים ממש טובים! כל הכבוד להם!
ההורים שלי לפעמים מציעים, אבל בין השורות מרגיש לי שאין להם כח, אז אני אומרת להם שלא צריך
הורים מדהימים. מאוד לא ברור מאליו. מכירה הוריםאורין
שעזרו בהכל הכל, אבל הלילה היה מחוץ לתחום. וכמובן שאם זה מרצון- הכל לגיטימי
למה לא. זה מצוין..ד.אחרונה
כמובן, תלוי ספציפית בהורים.
אבל אם הם מציעים ויכולים ברצון - מעולה.
גזענות.אימוש ל3
אני חושב שהיא משליכה עלייך הרבה יותר מידי דברים.תורם דם
הבן שלך כולה בן שנתיים- מה הוא יודע מהחיים שלו?
הוא שמע את זה ממישהו ולצער כולם זה נטמע בו.
מבין שהיא פגועה, אבל אני חושב שהיא מענישה אותך על לא עוול בכפך.
אני חושב שפעלת מצוין, וכרגע פשוט לתת לה זמן להירגע ולהבין שהיא טעתה.
תודה על החיזוקאימוש ל3
בשמחה. תודה לך על השיתוף.תורם דם
היא לגמרי הגזימהפשוט אני..
כמובן שרציתי לקבור את עצמי באותו הרגע, ביקשתי סליחה מאותו האיש ונתתי לבן שלי שיעור בדרך ארץ.
לצערי לילדים לא תמיד יש טאקט, זה מה יש, ובאותה המידה ילד יכול להגיד דברים פוגעים על מרכיבי משקפיים או נמוכים או גבוהים או אנשים עם קול גבוה או כל דבר אחר. ממש לא צריך לקחת את זה ללב.
תכננתי להגיב לפותחת, בטעות שרשרתי לא נכוןפשוט אני..
נכוןפרצוף כריתאחרונה
זה לא אשמתךפרצוף כרית
כנראה נושא רגיש אצלה
צריך להגיד לילד בפניה שזה לא נעים להגיד כך ומאיפה הוא למד את זה וכו' כדי שהיא תראה שאכפת לך
ובאמת לשבת איתה לשיחה ולהגיד בכנות שאת בשוק שהוא דיבר כך וממש כואב לך, וברור שאת לא בעד
ולהדגיש כמה היא חשובה לך וכו'
זה בדיוק מה שעשיתיאימוש ל3
למה באמת הוא לא רוצה אותה בבית?חמצוצית
אין לה ילדים. זה נטו בגלל הצבע.אימוש ל3
עם חברות אחרות שלך הוא כן זורם?בארץ אהבתי
תמתיני מעט.....פרצוף כרית
היא תירגע ותשוב לחברות איתך....
אם יש לכן קשר חזק זה לא מה שיפריד ביניכן....
אולי תתקשרי אליה לאחר שבוע ותקני לה מתנה / תכיני עוגה או משהו שיחמם לה את הלב?
אני פשוט אצטרך לחכות..אימוש ל3
יתכן שבאמת יש קשר רבפרצוף כרית
ובנוסף הגזענות
ברור שזה מכאיב לה
בעז'' ה שיהיו לה ילדיםבקרוב אמן!
מאמינה ובטוחה שאם תבואי אליה בקטע לבבי וכמה שהיא חשובה לך כחברה, אפשר גם מתנה/מאכל, היא תשמח מאד! יתכן שהיא אפילו מחכה ומצפה לכך!
בן שנתייםהעני ממעש
ולא ניתן ואין צורך, לעשות רשי תוספות
זה הגיל ואין מה לדרוש ולחקור
בתור הורה, שיקול אישי אם ומה לשדר לכזה אירוע
היא פגועה ובצדק. מצד שני אין לך אשמה ואין לך מה לעשות.
בתקווה, המצב יתקדם לאחר זמן והיא תירגע ותוכל לדייק
כמו תמיד, אירועים שמתגלגלים לפתחינו יכולים לדרוש מאיתנו חשיבה מחודשת
נשמע ליתהילה 3>
יכול להעות שזה מדי כואב לה...
הייתי מכינה איתו משלוח עם בקשת סליחה בשבילה ושולחת הודעה שאת מבינה שזה כואב והכי מבקשת סליחה ואוהבת אותה וכו
וגם תביני אם היא צריכה זמן כדי לחזור לקשר למרות שזה קשה לך.
..:))))
ממש הגיוני בגיל הזה להתייחס לצבעים וכאלה, עדיין אין תפיסה מורכבת
זה לא שמשהו בחינוך שלך בעייתי
אחיין שלי בן שנתיים מפחד מאנשים בלונדינים למשל כי הוא לא מכיר את זה
אולי תנסי לתת לה את הדוגמה הזאת, שתבין שזה לא נגדה
ויכול להיות שזה הציף לה דברים אחרים? אולי תשאלי אם יש עוד דברים שקשים לה בקשר שלכן
הטיה על רקע גזע קיימת אצל מרבית הילדיםshaulreznik
אני לא חושבת שצריך לקחת את זה יותר מידי ללבחושבת בקופסא
לילדים קטנים פשוט אין טאקט, זה לא משהו שנולדים איתו, צריך לפתח אותו.
חלק מהפיתוח זה ניסיון וטעייה בלראות מה בסדר להגיד באיזו סיטואציה, אין סיבה להלביש על הילד כל מיני אידאולוגיות מרושעות כשזה ברוב המקרים פשוט חוסר טאקט.
כמו שאם הוא אומר שהוא לא רוצה שיהיה לו בבית מישהו בגלל הקרחת, אפשר להבין שהוא אנטי-קרחן או משהו כזה, הוא פשוט לא יודע ולא מבין כלום.
מה שצריך לעשות לדעתי זה פשוט להבין למה הוא חשב שזה הגיוני לומר את זה ופשוט לתקן את הטעות שלו. אולי הוא חשב שצבע עור זה דבר מידבק והוא נבהל, אולי איזו הנחה מוזרה אחרת, לא משנה מה הוא חשב, מסבירים שזה לא נכון, וזהו.
אין סיבה לעשות מזה עניין ולתייג אותו בתור גזען.
מוסיפה למה שאמרו כבר5+
אצלינו בישוב לצערי, אין אף משפחה ממוצא אתיופי וכשהבן שלי ראה לראשונה אתיופים הוא נכנס ללחץ, למרות שהסברתי לו שהם בני אדם נחמדים והכל בסדר, וגם יש לנו בבית ספרים עם ציורים של אנשים ממוצא אתיופי, לקח לו הרבה זמן לרדת מהעניין, כשהוא גדל קצת, הפסיק לפחד מאתיופים. הוא גם פחד מחיילים במדים תקופה מסויימת. אז זה ממש לא קשור לגזענות.
אני מבינה גם את החברה, זה ממש לא נעים לבא למקום שילד קטן רואה בך זר דוחה/מפחיד וכדו', כל אחד היה נעלב נראה לי. במיוחד אם זה קורה לה בעוד מקומות אז כשהיא באה לחברה היא מקווה למצוא בטוח ונח ולא להפך.
כדאי לנסות אולי לבא אליה בלי הילד ולהגיד לה מה שאת מרגישה, כמה את רוצה להמשיך בקשר וכמה היא חשובה בחייך.
להסביר גם שילד בן שנתיים מדבר הרבה שטויות ולא צריך להתייחס.
אולי זה ישפיע עליה.
לילד אולי אפשר להראות תמונה שלה מידי פעם ולהגיד לו: אתה יודע שזאת חברה של אמא? כמו שלך יש חבר .... , זאת חברה שלי. ואולי הוא יתרגל בסוף. לבן שלי שהיה קצת יותר גדול סיפרתי על איך האתיופים באו מארץ רחוקה והראתי לו בספר שיש לנו בבית ציורים של אתיופיה והעלייה וזה מאוד הרשים אותו.
מהיום כולם יכולים להתחסן. לכו להתחסן ולהציל חיים!!
תורם דם
התיעצות בנוגע לספר חדשZoheret30
שלום אמהות יקרות.
כתבתי לבן שלי סיפור חמוד, שעוסק בילד שאוהב טרקטור.
הבן שלי נורא אהב טרקטורים, ולא הצלחתי למצוא לו ספר בנושא (כן, אני יודעת שיש כמה בודדים, אבל רציתי סיפור קליל על טרקטור מסוג 'מחפרון' כמו שאהב..)
אשמח לדעתכם בתור הורים, האם הייתם רוכשים כזה ספר לילדיכם? הייתם מגלים בו עניין עבור הילד?
תודה 
השאלה כללית מדיshaulreznikאחרונה
זה כמו לשאול: "כתבתי ספר על אהבה נכזבת, עם סוף טוב, האם הייתם קונים אותו"? תלוי בסגנון, בטוויסטים בעלילה, באיורים וכו' וכו'.
יש לי משהו שמפריע ליאמא1984
מציק לי שכולן אמהות יותר טובות ממניאמא1984
אם זה מה שאת חושבת על עצמך תלכי לטיפול..אור123456
אני רוצה לגלות לך סודבת 30
לכולנו יש צדדים טובים יותר וצדדים טובים פחות, באופן כללי וגם בסגנון ההורות שלנו.
מה שאת רואה אצל אחרות- תמחקי לך מהראש. את רואה חצי אחוז מהתמונה המלאה ולכן בכלל לא צריך להתייחס לזה.
אם את מרגישה שאת רוצה ללמוד ולקבל כלים איך להיות אמא טובה יותר (מה שכולנו רוצות כל הזמן), את יכולה להרשם לקורס מיוחד, יש מלא כאלה.
את יכולה גם להתחיל לשאול פה כל מיני שאלות, להעלות סיטואציות, להתייעץ.
הפורום כאן , ועוד יותר, הפורום להריון ולידה- הוא מועצת חכמות הדור בענייני הורות. באמת.
גם חכמי הדור, כי יש גם אבות פה.
אבל רק אל תחלישי את עצמך במחשבות על אחרים.
תודהאמא1984
לא כולנו אימהות... 🤭פשוט אני..
נתתי לכם קרדיט בסוף התגובה..בת 30
חחחח חכמי הדור!פרצוף כרית
מה? למה לקום לפניהם אם לא חייב?אור123456
שישי שבת הרבה אחריהם...שיעסיקו את עצמם...מה אני צריכה להפריע להם?
( הקטנה בת 4 אז זה בטוח 🙂)
ואם הוא יהיה תלמיד הואאמא1984
בגלל זה אני אומרץ כשצריך לקום אני קמה..אור123456
כשלא חייב אין לי אידאל לקום לפניהם..
(מתחילת הקורונה אין אצלינו בתי ספר בשישי)
אפשר להכין כריכים בערב124816
אם לא צריך למה לקום לפניו?
רק כי ככה את חושבת שכולם עושים?
אני בדר"כ קמה עם הילדים , בעבר הייתי מכינה כריכים בערב, היום כשכולם אצלי כבר אמורים להתלבש עצמאית (גילאי בי"ס) אני מכינה במקביל להתארגנות שלהם (כמובן עם הפסקות להשכמה נוספת לזה שלא התעורר, וחיפוש נעליים/ גרביים/ רב קו/ וכדו).
תודה עזרת לי מאוד😀אמא1984
איזה נשמה את!פרצוף כרית
גם אני לא תמיד קמה לפניהם לצערי.... אז תרגישי בנוח.... את לא היחידה
ב. להיות אמא זה מתיש, מותר לך להתפנק ולנוח קצת , אם זה הכיף שלך
ג. העיקר להיות רגועה ושמחה, לא צריך להיות אמא מושלמת
ד. הם מרגישים את האהבה שלך גם אם את לא קמה לפניהם
ה. עצם זה שאת רוצה לקום לפניהם וזה מבאס אותך, כבר הוכחה שאת אמא סופר סופר מסורה! שאכפת לך מהם וזה מעסיק לך את המחשבה איך להיות אמא טובה! אז תעיפי את הנקיפות מצפון לפח, בטוחה שאת אמא נהדרתתת
ו. יש תקופות בחים, גם אם כרגע את בתקופה שקשה לך לקום מוקדם - לא אומר שכך יהיה כל החיים, בינתים קבלי את עצמך ככה - ואוליבעתיד איכשהוא דברים ישתנו ויסתדרו
ז. למעשה, יש אפשרות להדליק שעון מעורר או להבטיח לעצמך צ'ופר כמו לשתות קפה לבד עם שוקולד לפני שהםמתעוררים כדי לעשות לך מוטיבציה...
אבל בהמשך לכל האמור לעיל, לדעתי כרגע תרפי ותני לעצמך את האפשרות ואת ה'רשות' לקום מאוחר עד שתרגישי שנחת מספיק... אל תקשי על עצמך בנקיפות מצפון מיותרות, גם ככה כמו כל אמא מן הסתם את עושה המון למען ילדייך, ממש לא נורא לקום מאוחר בתקופות מסוימות...
בהצלחה אמאל'ה!
תודהאמא1984
מי אמר שכל האמהות קמות לפני הילדים?אורי8
אם יש מצב שאני צריכה לקום בדעה מסוימת כדי להגיע לעבודה, אני שמה שעון מעורר, לפעמים הם כבר ערים, לפעמים לא.
נראה לי שאת מצפה מעצמך לדברים מוגזמים שנראה לך שאמהות צריכות לעשות.
מסכימה!!!פרצוף כרית
וואי לגמרי..למה לסבול?😊רקלרגעכאן
אם את ישנה טוב בלילה.ויש לך אופציה וכח לקום מוקדם וזה משמח אותך- אז לכי על זה
אותי אישית משמח להרוויח כל דקת שינה אפשרי
ואחרי 7 שנות אמהות אני בכיף מוכנה לישון גם עד 10 בבוקר לו רק היה לי אפשרות( פחח כמה אין לי..גם עובדת וגם הילדים קמים ב6 בבוקר כל יום בכל מצב....)
האמת שכשלמדתי מאמא אחת לקום חצי שעה לפני כולםאורין
הייתי הרבה יותר בנחת, והוצאתי את הילדים הרבה יותר בנחת להסעות. אבל בהחלט יש תקופות של עייפות שזה לא מצליח. והכל לגיטימי. ובקשר לכעסים על אחרים- רק מחליש אותי, אז משתדלת או ללמד זכות ולהבין, או אם באמת מתנהגים גרוע- להחליט שהבעיה שלהם ואצלם ולהוציא מהלב שלי לגמרי.
אני לא קמה לפניהםרקלתשוהנאחרונה
כרגע אין לי שום צורך. מתי שהם קמים - אני קמה.
איזה סיבה יש לי להיות ערה לפני?
אבל לפי מה שאת כותבת הזה כנראה ממש לא הפינה היחידה שאת רואה את עצמך באור רע, ןכנראה זה לא המקום היחיד שעולות בך כאלה תחושות קשות על עצמך ועל מי שגידל אותך.
אני באמת ממליצה לך ללכת לטיפול כלשהו, היחסים שלנו עם ההורים שלנו זה אחד הכוחות הכי חזקים שלנו בעולם -לטוב ולרע.
אני חושבת שכדאי לך לעמוד מול זה, לפתוח את מה שהיה מול איש מקצוע, לסנן, אולי להצליח לראות אותם בעין טובה.
אני חושבת שיכול להיות לך קשה מאד להעריך את האמהות שלך, למרות שאני בטוחה שיש לך על מה, כשאת סוחבת את זה על עצמך. כשאת בטוחה שגידלו אותך בצורה שבוודאות תגרום לך לטעות ולהיות אמא לא מסוגלת.
בת 4 וחצי שעושה ברוגז כל הזמןאם_שמחה_הללויה
על כל דבר נעלבת
יש לה עוד 2 אחיות קטנות, ברור לי שזה בשביל תשומת לב,
אבל באמת שאנחנו משתדלים לתת לב,
היום בעלי לקח אותה לסיבוב לבד, ועדיין היא חזרה ועכשיו עוד פעם עשתה ברוגז והתקפי זעם של תריקת דלתות וכו' בגלל שלא הרשתי לה משהו
בשבועות האחרונים התחיל להיות קשה ממש, תוהה מה יקרה כשתילך לגן😞😓בד"כ היא חוזרת משם עוד יותר מוצפת
אין פתרונות קסםאור123456
ולהתעלם כשהיא בהתקפה..היה לי תקופות כאלה עם הקטנה ובשיא הרוגע הייתי מחבקת אותה ומניחה אותה בחדר על המיטה ואומרת לה כשתרגעי את מוזמנת לצאת..עד אז אני לא מרשה..
היא אכן לא יצאה אבל לא בטוחה שכל ילד ישאר בחדר
תודה אור!!אם_שמחה_הללויה
בזמנים שהיא רגועה משתדלת לחבק אותה הרבה, אכן אהבה פותרת הכל, ה' יתן לי כח.
מחכה לעוד תגובות..
לתת המון תשומת לב ותשבחות על כל התנהגות טובה או חוזקהאורין
שלה שאתם שמים לב אליה, גם קטנה ןלא להתרגש/להתעלם מהברוגזים- שלא יהיה לה רווח כלשהו מהם.
תודה רבה!אם_שמחה_הללויהאחרונה
לגבי מתנות סוף שנה ..(בגן פרטי)Beky25
זה עינין של ההוריםמענין
הרבה הורים השנה חושבים שבגלל הסגרים שהיו בתחילת שנה פחות עבדו לכן פחות צריך.
מה שכן הרבה פעמים פגשתי בהורים שלא מודעים לעינין של מתנה בסוף שנה .
אם תשימי לב, הרבה פעמים הורים שמפרגנים מתנה בסוף שנה (אפילו לא משו גדול) זה הורים שעובדים במערכת החינוך .
חייבת להגיד שאני לא מ, פסיקה להודות לאמהות שמארגנות מתנותאור123456
דבר אחד אני יכןלה להגיד שבציבור החרדי האמהות הרבה יותר מקפידות על זה יותר
לא רואה חובה.....44444
ברוב התחומים לקוחות לא מביאים מתנות לעובדים.
בגן פרטי לעומת גן עיריה/ ביה"ס כבר ההורים משלמים המון.....
נראה לי די חוצפה "לדרוש" גם מתנות.....
אף אחד לא דורשמענין
אני באמת מנסה להבין את זה.....44444
לרופא נתת? לאחות ליווי הריון?
אם לא היית דורשת לא היית רואה בעיה שלא קבלת.....
(וכן קבלת)
זה עוד גן פרטי, אנשים משלמים אלפי שקלים לחודש.....
...מענין
אם חצי מהיום או אפילו במעונות זה יותר המטפלת עושה את העבודה שלי ומגדלת לי את הילד . במידה ואני מרוצה וסומכת עליה.
כן יש לי הכרת הטוב אליה .
גם בתלמוד תורה . יודעת שלא מקובל לתת בסוף שנה לבד . אבל חשוב לי מאוד כן לטרוח ולהביא משו שמביע הערכה .
גם רופא או כל נותן שרות יעשה בשבילי יותר מהמוטל עליו (לפעמים התחשבות או לתת עם כל הלב ) ברור שתהיה לי הערכה אליו.
אם החלטת לפרגן כ"כ- תפרגני44444
אני לא יודעת מאיזה מגזר את.
כתבת ת"ת....
חברה שלי דת"ל התחתנה עם מישהו שהגיע מבית חרדי- מיינסטרים והיתה בשוקלהגיע לחמיה וחמותה ולראות המון סירים (!!!) עטופים מתנה למורים.
וחמותה אמרה לה שזה הנורמה......
באמת....
המתנות האלה התחילו כזר פרחים מכל הגן יפה כתשומת לב והיאכה וזה הגיע למצב שנשפחה ממוצעת בציבור הדת"ל מוציאה מאות שקלים על המתנות האלו. בעיני זה מוגזם.....
פעם זה לכבוד השנה שנכנסת, ופעם לכבוד זו שיוצאת, משלוח מנות, מסיבת חנוכה וכו'....
חוץ מזה שמחות אישיות כמו לידה, חתונה וכד'....
וכל זה כפול מס' ילדים.....
צודקת לגמרימענין
מכירה את ההורים עם המתנות הגרנדיוזיות אין הרבה כאלה, אבל משו קטן ובתקציב זה לעיני לגטימי
חוץ מזה אני לא דורשת .מענין
אני כן חושבת שזה חשוב.
פרגון זאת תכונה חשובהרוממה
ההודעה שלך ממש מעציבה.
לא צריך לדרוש מתנות. יש נימוסים וגינונים בסיסיים בין בני אדם שחלק שכחו כי עם משלמים כסף.
היא לא התלוננה שלא אמרו לה מילה טובה44444
אם היא המנהלת בעיני זו חוצפה....
ועוד בגן פרטי.....
אנשים משלמים כסף- אלפי שקלים בחודש.
איזו הכרת הטוב מבחינה כספית יש יותר מזה.
הכרת הטוב לא מחייבת מתנה.
להגיד תודה רבה בצורה יפה ואפילו עם פירוט קל על מה שהילד קבל השנה- זו הכרת הטוב.....
המתנה לא משמעותית.
מעבר לזה- ההורים הרבה פעמים לא מגיעים במגע עם המנהלת....
נראה לי התבלבלת .. אני לא הפותחתמענין
סליחה... עכשיו שמתי לב...44444
מי שכתבה את פוסט היא סייעת.רוממה
וגם למנהלת נחמד לראות שמפרגנים לעובדים שלה.
בעינייך מתנה זה לא חשוב. אבל נסי לחשוב איך הרגשת כשקיבלת מתנה. ולא הכל בחיים זה עקרונות לפי תפיסת העולם הפרטית שלנו.
ואגב, אם הורים מתארגנים וכל אחד מביא סכום סמלי יוצאת יופי של מתנה. אז כן זה שווה את המאמץ בשביל למנוע מרמור ולייצר יחסי עבודה טובים.
פייבוקס וביט מקלות היום על ההתארגנות וכל אחד ישמח לקבל גיפטכארד *שגם אותו ניתן לרכוש באופן מקוון* אפס מאמץ.
בעבודה שלי אוספים באופן קבוע כסף למתנה למנקה (עובדת קבלן) . היא מקבלת באופן קבוע לפני החגים מעל 500 ש"ח מזומן.
אפשר לדון האם צריך לתת או לא. ושיש לה מעסיק. אני רואה את זה כחסד גדול. כלתת צדקה באופן מכובד.
אני באמת מנסה להבין....44444
לא ציפיתי ולא קיבלתי מתנות מלקוחות.
זה גם לא מקובל בתחום.
הבעיה שזה נהפך להיות קנס ולא םרגון.
פרגון זה מילה טובה.
מתנה נהפכת להיות קנס.
משפחה דתית לאומית ממוצעת כבר משלמת מאות שקלים בשנה על מתנות. בעיני זה מפספס את המטרה.
כל זה התחיל בזר פרחים בסוף שנה לגננת......
זה לא נגמר....
גן עם 22 ילדים ו4 אנשי צוותרוממה
זה שלא ציפית, לא אומר שלא יכלו לתת לך. או שלא היה רצוי לתת לך. בתחום שלך זה לא מקובל אבל כל הפינוקים האלה בהחלט משדרגים גם אם אין חובה לתת אותם.
בעיני הציפיה לא במקום44444
תראי לי עוד עובד במשק שמקבל מתנה מה*לקוחות* כ"כ הרבה םעמים בשנה.....
אצלינו: חנוכה, יום המורה, פורים, סוף שנה, לידה/ חתונה שלה או של אחד מילדיה וכד'....- זה בייסיק
הרבה פעמים מתווסף ביום הולדת או בחג נוסף....
בסוף שנה גם יש למנקה, שומר וכד'... (דווקא זה ממש בקטנה ולא קשור לצוותי הוראה...)
בגן זה לכל הצוות כולל מחליפות וסייעות פרטיות של ילדים.
ועכשיו להכפיל במס' ילדים.....
ושמעתי על מקומות שמשלמים יותר ויותר מתנות.
בעיני מוגזם והרבה מורות וגננות לא אוהבות את זה בעצמן.
פעם הביאו לגננת זר בסוף שנה ומשם זה התפתח....
מה השלב הבא?
מתנה בשווי מאות שקלים כל ר"ח אחרת ההורה לא מפרגן?
אגב, אני חושבת שזה גם נכון בכיוון ההפוך.....44444
ואני מדברת כבר על לפני 20 שנה שזה היה מוגזם.
זו נהפכה להיות תעשיה שלמה של אחד שמנסה להרשים את השני.....
המורה את ההורה וההורה את המורה.
אגב, בשנים האחרונות שאמא שלי היתה מורה היא הופתעה מכמות המתנות ושווין שהורעפו עליה.
גם לה זה היה כבר לא נעים....
כשאת מתארת ככהרוממה
לחתונה ולידה. הסכום שנאסף היה לא יותר מ20 ש"ח למתנה להורה ופה זה הסתיים.
עשיתי לך פרומו לשנים הבאות.... 😉44444
אבל מה שהכי הורג אותי זה חיפוש אחר הורים מתנדבים בבקר- ביום באמצע השבוע לבוא לארגן את ארוחת בוקר ליום המורה והורים שיחליפו את המורים בכיתות....
וכמובן גם יש מתנות למדריכים בתנועת הנוער כשהם עוזבים.....
בדיוק חברה ספרה לי שחברה ספרה לה שבגן של הבת שלה אוספים 50 ש"ח!!! למתנה ויש כמה וכמה מתנות במשך השנה וזה כבר ממש מוגזם...
לכן בעיני זה מאבד את המשמעות המקורית- כמו מתנות חתונה אגב שהן לגמרי קנסות.......
כבר שמעתי אנשים שמתבאסים שהם מקבלים הזמנות הקרויות "דוחות" בלשון העם.....
צריך הורה יוזם שמארגן את כולםרוממה
אל תקחי אישית.
אנחנו התארגנו והיה קשה לייצר הסכמות בין כולם.
^^^^44444
השובר לארוחת בוקר היה מתנה כללית מכולם? אם כן איפה הבעיה?חילזון 123
בכל אופן גם אם לא, אני לא חושבת שזה מגעיל מצידם
לא חושבת שזו חובה
כשיש בגנים מתנות כלליות אני משתתפת אבל להכין מתנה אישית לכל איש צוות? זה ממש לא הגיוני בעיני
תחשבי שיש ב"ה 6 ילדים כל אחד יש לו לפחות מורה+מורה מחליף או גננת+סייעת+גננת משלימה+סייעת משלימה
זה המון אנשים לתת להם מתנות
אני יודעת שכולם עובדים קשה ומשקיעים ונחמדים, והייתי רוצה להודות לכולם אבל זה פשוט לא אפשרי טכנית
וגם נראה לי מוזר שכל אחד מ22 הילדים של הגן יתן מתנה אישית
לא הבנתימענין
כולם השתתפו ונתנו שובר ?
לפי הבנתי רק 3 מההורים התייחסו בכלל ושלחו משו כהוקרה .
טוב יכול להיות. זה לא לגמרי ברור ממה שכתבהחילזון 123
גם אם כולם מאד מעריכים
אישית נראה לי שהייתי נותנת משהו קטן עם מכתב אבל לא חושבת שזה חובה
ףףתיתיל
אם לא היתה מתנה כללית, כנראה לא היה את ההורה הנמרץ שמארגן אתאוריןאחרונה
זה, אין מה להעלב או לחשוב שהם מגעילים. הם לא והמתנה היא לא הכרח. ואלה שכן הביאו- מקסימים וכנראה חשוב להם לפרגן ולהביע הערכה. תשמחי בהם וזה לא אומר שהאחרים לא מעריכים את עבודתך.
שאלה לי אליכםתלויה באוויר
אז הנה השאלה שלי, אני מכירה נערה שנכנסה לשיחה עם עו"סית של הרווחה מבלי לדעת שהיא מהרווחה והנערה סיפרה לעו"סית שהיא רוצה למות, כלומר הביעה מחשבות אובדניות. הנערה באמת בדיכאון ועם עבר לא פשוט (שהעוסית התוודאה גם אליו בטעות) , אבל היא מטופלת פסיכיאטרית ופסיכולוגית וההורים עם יד על הדופק, היא ממש לא צריכה את הרווחה מעורבת בסיפור שלה..
עכשיו השאלה מה קורה עם זה?
מה הרווחה מסוגלת לעשות עם תיק של קטינה עם סיפור כזה?
אם ההורים מתפקדים אני לא חושבת שהרווחה יעשו עם זה משהואור123456
אם העוסית שמעה שהיא ואבדנית היא חייבת לדווח אבלאוריןאחרונה
אם הנערה מטופלת אז לא נראה שלרווחה יש עניין להכנס
תופעות אחרי חיסוןהגברת מהירח
האחות אמרה שהתינוקת עלולה להעלות חום בעוד שבוע-שבועיים.
ואז....
באותו יום, תוך כמה שעות, היא העלתה חום. הייתה חולה שלושה ימים.
הדבר השני שמוזר זה שהיא הפסיקה לאכול הרבה דברים שהיא אהבה. בהתחלה חשבתי שהגיוני שהיא לא אוכלת, כי היא חולה. אבל גם אחרי שהביאה היא לא כל כך חזרה לאוכל הרגיל... כרגע היא אוכלת כמעט רק דברים שקשורים לעגבניות או קוטג'. לחם עם קטשופ, פסטה עם קטשופ קוטג', עגבניות.... זה בערך התפריט היומי שלה.
מישהי (שהיא אמא לכמה ילדים) אמרה לי שלפעמים החיסון הזה מדכא את חוש הטעם, או משהו כזה.
מישהו מכיר את התופעה? יש לכם תובנות ועצות בנושא?
לא מכירה, אבל בהצלחהבת 30
את זה שהחום עולה מיד אחרי החיסון אני מכירהבארץ אהבתי
לגבי השאלה כל חוש הטעם - לא ראיתי אצלי משהו דומה.
כן ראיתי אצל הילדים שלי הרבה שינויים באכילה לאורך השנים, בלי קשר לחיסונים. מה שהכי עזר אצלנו זה לא להיבהל, לא לקבוע את זה כעובדה ש'ילד x לא אוהב y' אלא להמשיך להכין גם דברים אחרים ולהציע, ולזכור וגם להסביר להם שטעם זה דבר שמשתנה, ותמיד אפשר לנסות שוב גם מה שפעם לא אהבנו. אצלי אחרי תקופה בהחלט חזרו גם לדברים שלא אהבו, או שהתחילו לאהוב דברים שפעם לא הסכימו בכלל לאכול.
בהצלחה!
היא קיבלה רק חיסון אחד בביקור הזה?באורותאחרונה
מה צריך לדעת כשקונים טרמפולינה לחצר?ט'
אשמח לפירוט והמלצות.
תודה

שילדה חזקה!!בת 30
תקראי על זה קצת..יש בזה סכנות לא קטנותאור123456
להקפיד ממש על המשקל שאומריםנשימה ארוכהאחרונה
מאד נפוץ שעולים הרבה ילדים והמשקל תקין ואז ילד בוכה או יש מריבה ואז עולים מבוגרים והטרמםולינה מתחילה להקרע סביב הקפיצים ונהרסת לגמרי.
חוץ מזה- אם מקפידים להרכיב נכון וזה עומד יציב עם רשת-זה מעולה לילדים!! טוב להם הקפיצות והטלטול הזה.
תתחדשו!!!!
איך להרגיל תינוקת בת שלושה חודשים לישון בשבע ?סתם מישהי
עד עכשיו ההשכבה היתה רק בתשע או עשר ולפעמים 11
וואי פנטזיות...🙂אור123456
לא פעם ולא פעמיים אני נרדמת לפניהם..(הקטנה בת 4 הגדולה 19
נכוןןןפרצוף כרית
להרדים הכי קשה, הם לא רוצים לישוןןןחחחחחח
ב'' ה הם אוהבים את החיים באמת, רוצים לנצל כל רגע, הלוואי שגם המבוגרים היו כך כמותם
אוליפרצוף כרית
או לעשות סיבוב באוטו
זה די מעייף אותם משום מה
(אולי לא לתת לה לישון בצהריים? אם כי בגיל הזה אולי ישנים יותר, אולי לא מציאותי)
תתארי קצת את השינה במשך היוםאמא_טריה_ל-2
כמה ישנה ובאילו שעות?
האם סובלת מגזים עדיין?
אין לה שעות קבעות שהיא ישנה ביוםסתם מישהי
לפעמים היא ישנה שתי פעמים באמצע היום ולפעמים פעם אחת. מתי שאני מצליחה להרדים אותה. לפעמים ישנה שעה ולפעמים שלוש שעות ולפעמים חצי שעה
אולי לנסות ליצור סדר יוםאמא_טריה_ל-2
אצלנו נניח עכשיו בגיל חודש וחצי -
קמים ב7, יונק, ער קצת, וישן בין חצי שעה לשעה.
יונק ב10, ער, ישן.
יונק ב13, ער, ישן.
יונק ב16, ער, ישן חצי שעה לכל היותר באזור 17:30.
ב19 שוב הנקה, אמבטיה, הנקה נוספת, ולישון.
נרדם בסביבות 20:30-21.
זה סתם דוגמה, וזה כמובן יכול להיות חצי שעה לכאן ולכאן, ומשתנה ככל שהם גדלים, אבל הרעיון הוא בעצם ליצור סדר יום שדי חוזר על עצמו וזה עוזר להם לישון טוב יותר ולדעת למה לצפות.
אני מעירה למשל אם ישן והגיעה שעת האוכל, לא כי הוא חייב את האוכל, אלא כדי ליצור סדר ביום ולשמור גם את השינה הארוכה ללילה.
הדרך הכי טובה לדעת מה הסדר יום הנכון לו היא להיות מאוד קשובה לסימני עייפות, לנסות להקפיד על האכלה כל 3 שעות, ובמשך כמה ימים לרשום לעצמך בדיוק מתי אוכל וישן ולנסות לזהות דפוסים, וגם מה משפר את שנת הלילה. למשל אחה"צ לשים לב שלא ישן הרבה, כדי שיגיע קצת עייף ללילה, אבל גם לא לדלג לגמרי על שינה קצרה כי אז הם בעייפות יתר ונהיים היפרים.
מקווה שעזרתי קצת...
לדעתי זה עוד מוקדם בשביל שנת לילה בשעה כזו.מתואמת
למה בעצם את מתכוונת בכך שהיא הולכת לישון לשנת לילה?
בכל אופן, אם תחשיכו את הבית ותדברו בלחש, *יש סיכוי* שזה יעזור.
אבל אישית בגיל הזה זה הכי נוח לי שהם הולכים לישון בשעה כזו, כי גם ככה הם מתעוררים בלילה לאכול, אז לפחות שאת שעות הערנות הם יעשו בזמן שאני גם ככה ערה...
הגיוני שעדיין אין סדר יום ושעת השכבה מוקדמת בכזה גילרקלתשוהנ
אצלי בדרך כלל כשיורדים מ3 שינות ל2, שעת השינה עוברת ל6-7
אפשר לנסות להזיז בהדרגהחילזון 123אחרונה
וגם שאם היא תישן בשבע אז תתעורר יותר באמצע הלילה או מוקדם יותר בבוקר....
קורסתאממאא!
אני צריכה שקט! לשמוע שקט!
כלכך אוהבת את הילדים שלי, אבל החופש הזה מוציא אותי מדעתי! 5 ילדים שלכל אחד רצונות ובקשות ושעמום ושאלות וצרכים .כל היום מהרגע שמתעוררת עד שהולכת לישון אמא אמא אמא אמא!
ב"ה שיש לי 5 כאלה שקוראים לי אמא, אבל כבר שכחתי מי אני חוץ מאמא. רוב השנה היו בבית בסגרים ועכשיו חופש גדול הם כל הזמן בבית. ברמת העקרון אני עצמאית שעובדת מהבית. אבל רק בעקרון, כי בפועל כמעט שלא עובדת. איך אפשר לעבוד שכולם בבית?! אני חייבת שקט בשביל לעבוד, חייבת ריכוז. גונבת פה ושם שעת עבודה, רק בשביל לשמור על גחלת העסק.
בעלי שיהיה בריא עובד משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה.( אין כלכך ברירה כי אנחנו צריכים את הכסף והוא צריך לספק עבודה אחרת לא יקחו אותו. ) ככה שהוא לא ממש עוזר עם הילדים. רק מידי פעם.
לא יצאנו לחופשה משפחתית, כי בעלי חייב לעבוד, הוא בתקופה של שיא הלחץ. הילדים ממש ממורמרים על זה. והאמת שלי בכלל אין כח ללכת לשום מקום. בפעם היחידה שבאמת הלכנו להפגש עם אנשים אחרים- אח"כ נכנסנו לבידוד 😩. עבר ב"ה .
פשוט עייפתי, רק מלחשוב שמיד אחרי החופש יהיו החגים ובנוסף יהיה סגר בא לי לצרוח לשמיים!
כל הזמן אני אומרת לעצמי שאני מגזימה ובסה"כ הילדים שלי בריאים וחמודים ב"ה, אז למה אני מרגישה שהפכתי לאמא הכי חסרת סבלנות בתבל?! כי אני באמת משתגעת. אין לי רגע לעצמי. אין לי מושג איך כתבתי את כל זה ועדיין אף אחד לא בא אלי עם איזה בעיה או טרוניה או משהו.
אשמח לעצות וחיזוקים.
כל הכבוד! אמא מסורה...ד.
צריך הרבה סבלנות... זה יעבור, יישארו חוויות, תצמחו מזה.
בינתיים - אם עדיין אין לך ילדות מספיק גדולות לקחת באחריות את הקטנים יותר לגינה סמוכה (צריך באמת מספיק גדולות ואחראיות) - מציע לקחת פה ושם בייביסיטר, בבית או מחוץ לו, למשהו כמו שעתיים, שבהן את לא תעסקי בשום עבודות בית, אלא זמן לעצמך, או לנוח. יכול להטעין לך את המצברים.
הצלחה רבה.
תודהאממאא!
וואי קשההההפרצוף כרית
אני מה זה מבינה אותך! מזדהה ממש!
באמת לא פשוט!
כל העול נופל עליך ואפילו בעלך לא יכול לעזור בכלל אפילו קצת!
זה מחרפן!
לא יודעת איך את עומדת בזה נשמע הזוי לגמרי!
24 שעות עם הילדים ועוד לא יצאת לחופש......
כלהכבוד לך!!!!! יש לך כוחות נפש אדירים!!!!
קודם כל, אל תרגישי טיפת נקיפות מצפון, שכאילו 'למה את לא מודה עליהם' כי זה באמת באמת קשה!!!!!
ילדים הם באמת מתוקים וחמודים, עד שמגיע הרגע שאת עייפה והם ממשיכים לרקד ולקפוץ, וזה כזה 'דדדדייייייי'
את גיבורת על בעיניי,
אין לי כ''כ עצות לתת, כי,זה תלוי בילדים באמת - יש דברים /משחקים שלא מענינים ילדים מסוימים......
מה שכן, תאפשרי לעצמך כמה שיותר בין לבין(כשהם מאפשרים) לנוח או אפילו לבהות ולחשוב על החיים ככל שמתאפשר לך (ובלי טיפת נקיפות מצפון!!!! זה מינימום שלהמינימום!) , ותאכלי ותשתי טוב - תשתדלי לדאוג לעצמך, כי כאמא באמת שלפעמים כמעט אין זמן לאכול.....
תתלבשי יפה אם זה עושה לך טוב, אפילו אם יתלכלך בנזלת וכדו' שניה אח''כ, עדיין לפעמים עושה טוב... להרגיש כמו 'בנאדם' אולי אפילו תתאפרי ותלבשי תכשיטים אם בא לך......
אם פיג'מה עושה לך טוב - גם סבבה....
לצאת איתם לקניון או מקום מגוון יעזור?
מבחינת תעסוקה היתי מציעה לגוון להם, מצד אחד זה להשקיע מחשבה אבל את מרויחהילדים שמחים ורגועים ולא משועממים.... נגיד כל יום לצאת למקום אחר.... נניח גינה קצת יותר רחוקה, אולי להזמין חבר, לקטנים דברים במטבח אם אוהבים - לסחוט מיץ תפוזים, להכין עוגה וכאלה......
מלא כוחות! פתאום נתת לי מלא כוחות שכאילו כשאני מטפלת בילדים ומקבלת קצת עזרה רו הימים! באמת תודה!!!!
מבינה אותך מאוד מאודבת 30
מציעה שאולי אחת הגדולות יחד עם חברה טובה יעשו קייטנה לקטנים- שלך ושל המשפחה של החברה, וככה יהיה לך כמה שעות של שקט יחסי בבוקר.
לגבי חופשה משפחתית, ינחם אותך לדעת שגם אנחנו לא יצאנו הקיץ? אין לנו רכב גדול מספיק ובאמת שאנחנו בכלל לא אוהבים לצאת בקיץ. חם. מעדיפים אחרי החגים או בחנוכה לצאת ליומיים שלושה.
אני חושבת שגם אם לא תסיימי את החופש בתחושה של תענוג גדול, לפחות את יכולה שיהיו בו ימים מוצלחים יותר מידי פעם...
כדאי שכל יום יהיה איזשהו ''פרוייקט'' שמעסיק אותם.
צביעת חדר, הכנת קישוטים לסוכה,
וגם אפשר להצמיד כל אחד מהקטנים לאחד הגדולים למשך שעה, למשל, ואז זה מאפשר לך קצת לעבוד.
גם ילד בכיתה ה' יכול להעסיק ילד בן ארבע למשך שעה- לקרוא לו ספר, לעשות לו מסלול מכשולים מכריות, כסאות וכד'.
הדבר האחרון, זה לנסות להוציא אותם מהבית פעמיים ביום. על הבוקר ללכת לגינה עם ארוחת בוקר, לפני שנהיה חם מידי. לתת.להם להוציא אנרגיות.
ואחה''צ לצאת שוב, לגינה אחרת או לאיזה מגרש שבו הם יכולים להתרוצץ עם כדור.
בהצלחה!!
את לא לבד בסיפור הזה...
כ"כ מבינה ומאמינה לךמאוהבת בילדי
כי זה באמת קשה.
שיהיו בריאים תמיד- אבל צריך כוחות בשבילם...
אנחנו באותה סירה.
בהצלחה...
ובקשר לסגר הבא- כשתגיעי לגשר תחצי אותו. אל תבהלי עכשיו ממה שיהיה אח"כ...
חבל לסבול פעמיים
מבינה לגמרי ( גם עם 5 ילדים)אור123456
ואני עובדת לפחות 8 שעות ביום אינטנסיבי לגמרי ומהבית כשהם מתרוצצים סביבי ומשגעים אותי!
בימים האחרונים הבן 11 עושה להם 3 שעות ביום קייטנה בתשלום..
מלמד אותם דברים חדשים מצייר איתם ..והיום לקח אותם ביוזמתו לוופל בלגי 😳
אח"כ סרט לשעה( כשאני לא מפסיקה לצרוח עליהם שינמיכו כי אני מתחרשת)
מחכה שחופש יסתיים בע"ה ולא יאריכו אותו...
מבינה ממש את הקושי…בארץ אהבתי
אבל כשהיינו בסגר והייתי צריכה לעבוד מהבית, וניסיתי לאפשר לבעלי להמשיך ללמוד כרגיל, וכל פיסת זמן פנויה שהצלחתי למצוא או שבעלי נתן לי והיה עם הילדים היתה מוקדשת לעבודה, הרגשתי לגמרי בקריסה. לא היה לי רגע לעצמי, והרגשתי שבאמת כבר קשה לי מידי להיות איתם.
ונשמע לי שזה ממש המצב אצלך - אין לך רגע אחד לעצמך, כי כל רגע של זמן פנוי חייב להיות מוקדש לעבודה. וזה באמת קשה מידי להתנהל ככה, ועוד לאורך זמן, ועם חמישה ילדים שכל אחד מהם צריך אותך בשבילו.
כשאני הייתי במצב הזה, מה שעזר לי היתה שיחה עם חברה (שגם בשבילה הייתי צריכה לבקש מבעלי שיעזור לי עם הילדים, אבל הרגשתי שאני חייבת את זה). סיפרתי לה איך עוברים עלי הימים האלו, ופתאום הבנתי למה זה באמת כל כך קשה - העובדה שאין לי רגע פנוי שמוקדש לעצמי, כי כל רגע פנוי חייב להיות מוקדש לעבודה.
ואותה חברה עזרה לי להבין שזה באמת לא הגיוני להמשיך ככה, והבנתי שאני חייבת לפנות חלק מהזמן הפנוי שלי (בערב, או שבעלי נותן לי ושומר על הילדים) לדברים שהם לא עבודה, דברים שימלאו אותי ויתנו לי כוח להמשיך בשגרה העמוסה הזו.
ובאמת זה מאוד הקל. מהרגע שהבנתי את הצורך שלי בזמן הזה, וחשבתי איזה דברים אני יכולה לעשות שיתנו לי כוח וימלאו אותי, ופיניתי באופן יזום זמן לדברים האלו, זה נתן הרבה יותר כוח לשאר היום.
אני לא יודעת עם זה יכול להתאים גם לך, בכל מקרה תצטרכי לעשות התאמות לפי היכולות שלכם (אצלי לרוב בעלי עזר לי בפינוי הזמן הזה, אצלך תצטרכי כנראה למצוא פתרון אחר), אבל אולי בכל זאת הכיוון הזה יכול לעזור לך.
ולגבי הטיולים -אם לא יצאתם לנופש בגלל שלחוץ בעבודה, אני ממש חושבת ששווה לחשוב על זמן אחר לנופש, גם אם על חשבון לימודים של הילדים.
אנחנו פעם עשינו נופש בצפון בשבוע שאחרי פסח והיה מושלם - גם הכל ירוק ומהמם, גם המזג אוויר ממש נעים ואפשר ליהנות גם במקומות בלי מים, וגם הרבה פחות עמוס (ובמקומות עם מים אין בעיות צניעות כמו שיש בקיץ כמעט בכל מקום), וגם יותר זול.
ובקיץ אפשר גם לצאת לטיולים של יום אחד מידי פעם. יש מקומות יפים בכל האזורים בארץ, ובטח אם תשאלי פה תוכלי לקבל המלצות טובות על מקומות יפים באזור שלכם.
תודה לכם על התשובותאממאא!
אינך יכולה להזמין הביתה מישהי מבחוץ?ד.
את אומרת שיש חמישה שכל הזמן "אמא" בפיהם....
זמן לעצמך הוא מאד חשוב.
אם תגיע הביתה נערה מבוגרת יותר, למשהו כמו שעתיים, ואת תהיי בחדר שלך, תוכלי לנוח, לעסוק בעניינייך - הכל ייראה אחרת.
לא אצל כולם זה שייך. תראי מה לגביכם.
[לגבי האופציה השניה, של "תשלום" לאחת הבנות, אפשר לקבוע איתה - ואולי אם עוד מהיותר גדולות - על איזשהו דבר שחשוב עבורן, שהוא יהיה התמורה להתאמצות שלהן להשגיח בזמן שתקבעו. כלומר: קודם כל להסביר להן שאמא חייבת זמן לעצמה, לנוח, כל יום. קשה כל היום להתעסק עם כולם ללא הפסקה. יכולות להבין את זה. אח"כ לומר, שבהיות שזה מאמץ בשבילן, את מוכנה לעשות משהו שיעזור להן לעשות את הדבר החשוב הזה יותר בחשק. תחשבו על איזה משחק שהיו רוצות, או פעילות או משהו דומה. תקבעו שאם כל יום במשך שעתיים (לדוגמה. לפי הצורך שלך), הן שומרות על הקטנים - אתן רושמות כל יום בטבלה, ובסיום החופשה, מקבלים את הפרס. תני להן למלא כל יום בסיום הענין.. אולי יעבוד. זה גם ימריץ וגם יפתור לך את הבעיה של תשלום כספי]
היום לקחתי חופש כדי להיות קצת עם הבנות...והבנתי אותך עוד יותאור123456
אחת מהן לא מפסיקה לדרוש ולהתלונן ולדבר כל הזמן !!
הותשתי...יותר קל לעבוד
ממש נכוןפרצוף כרית
אם את לא אוהבת לשלםרקלתשוהנ
אולי אפשר לבקש ממנה מספר מסויים של ימים ושעות, ובסוף לתת לה מתנה על זה שעזרה לך?
אשרייך!!אביול
אין לי עצות כי אני באותה סירה.. אבל שיהיה בהצלחה!
זה כל כך מובן, באמתרקלתשוהנ
הצורךהזה שיהיה לך את הזמן ואת הפנאי ואת המקום שהוא רק שלך.
אני כל כך מבינה איך אפשר פשוט לצאת מהדעת מהצורך הבסיסי האנושי לשניה אחת של שקט עם עצמך.
בזאת גבורה יומיומית מדהימה.
את מנסה בכל זאת איכשהו לפנות לעצמך זמנים?
בערב - כולם ערים עד מאוחר? יש אפשרות להקדים שעת שינה שיהיה לך קצת פנאי בערב לעצמך?
או במהלך היום פעם או פעמיים בשבוע שיצאו לקנות ארטיקים וישבו בחוץ שעהף או בייביסיטר, כל דבר שייתן לך קצת זמן רגוע בלי אף אחד שצריך לטפל בו.
טוב אז הצלחתיאממאא!
שלא יובן לא נכון. אני מאוד אוהבת להיות במחיצת ילדי, פשוט צריכה זמן לעצמי וזמן לעבוד מידי פעם.
המשפט האחרון שכתבתרקלתשוהנאחרונה

זה ברור ומובן
וכל כך מובן שלמרות שאוהבים להיות איתם, גם צריך קצת זמן לתחזק את השפיות

פוסט פריקהאמאל'ה23
ניסיתפרצוף כרית
דוגמאות-
חביתה, ביצה קשה, תפוחי אדמה, קוטג', ירקות מסוגים שונים,
מים בבקבוק,
עוף
אולי תעשי יום ניסוי של מלא מאכלים וכך אולי ייפתח לעוד?!
ניסיתי לא עזראמאל'ה23
פשוט אל תספרי להם, תתני בביתחמצוצית
גסתי נתנה עד גיל 4 ...אםטוב לכם וטוב לו..אל תשאלי אף אחדאור123456
בלילה בסדר גמור. בבוקר אוליהעני ממעש
ניסית להחליף למשל למיץ טבעי?
בלילה בסדר גמורפרצוף כרית
אצלי אכל עד שנתיים וחציטוסטית
אם את מרגישה שזה עוזר לו לישון טוב יותר לא רואה בזה בעיה..
הבקבוק לילה יכול להרוס לו את השינייםרוממה
נכון..חשוב לצחצח אחרי ולא לתת לו לישון עם זהאור123456
תנסי להוריד את מינון של האבקה...מחכה עד מאוד
זה כמו לגמול מהנקה צריך להחליט שזהו והילד מבין.
אבל,
את צריכה להחליט מה את באמת רוצה.
הבן שלי בן שנתיים וחציחילזון 123
ועדיין יונק...
בערב, בבוקר ולפעמים גם בלילה
זה לא תמל אבל נראה לי שזה אותו הרעיון
אני בטוחה שהוא יגמל מזה בסוף
לא חושבת שיש מה לדון בזה עם הגננת
וגם לטיפת חלב לא חייבים לספר כל דבר....
גם שלי (בן שנתיים ותשע)בארץ אהבתיאחרונה
כיף לדעת שאני לא היחידה...
אל תתני להם להפחיד אותך...ד.
הוא סה"כ עוד לא בן שנתיים.
מה שעושים בכח, יכול רק למשוך את הענין הלאה.
את לא חייבת "לדווח" להם כל דבר.
תתאזרי בסבלנות, תוך כמה זמן כבר ירצה אוכל של גדולים יותר.
קשיים סביב האכלה - נשמח לעזרה!חיונית
תינוקת בת חודש כמעט אוכלת מטרנה,
מלפני שבוע היא התחילה ממש לצרוח סביב האוכל, לפעמים בזמן אוכל, אם היה צריך גרעפס אחרי 50-60, עכשיו צריך כל 30. אוכלת בין 100-120 מל.
הקטע הוא שאחרי אוכל היא פשוט צורחתתתתת,
לפעמים יכול להיות שעה אחרי הארוחה אבל לפעמים מיד אחרי.
לפעמים הראה שעולה לה האוכל, עושה תנועות עם הפה כאילו עולה משהו לא נעים,
בין ארוחות יש לה מקטעים של בכי עם סימני רעב שהרגעים לכן שוללת רעב.
- אציין שהבכי כן ניתן להרגעה תוך 4-5 דק במקרה הגרוע.
-זה בעיקר ביום! בלילה די נינוחה
-עושה 4 קקי ביום לפחות.
אומרים לנו מלא גזים, ( סתם מבחוץ ששומעים אותה בוכה פעם אחת) אבל ממה שהבנתי מהורים שבאמת עברו גזים זה בכי לא פוסק ואין לילות, אז אני לא ממהרת לקחת את הכותרת של גזים.
*לקחה מבקבוק של אבנט, המליצו לנו להחליף למאם, גערפסים טיפה יותר חלשים והיו לה מלא שיהוקים שהופחתו אבל אין שיפור בבכי.
נשמח מאודדדדדדדד לעזרה!
אולי לבדוק ריפלוקס סמוי?Kipodik
1.להחזיק אותה אנכית עשרים דקות, חצי שעה אחרי האוכל, 2.ליצור הגבהה במיטה/עגלה של 45 מעלות
3. כשהיא ערה- הממממווווןןן זמן על הבטן
או וגם הפסקות לגרעפסים בארוחה כמו שאמרתKipodik
ריפלוקס...הגברת מהירח
הרופא נתן לה תרופה לזה. כשנתנו לה את התרופה שמנו לב שהיא פולטת הרבה יותר, אבל בוכה הרבה פחות. כנראה כי כל מה שנתקע והכאיב לה השתחרר החוצה.
אולי כדאי להתייעץ עם רופא (לדעתי דבר כזה אפשר להתייעץ קודם בטלפון, ואז כרופא יגיד אם הוא צריך לעשות בדיקה גופנית או לא).
אין לי נסיון בתמ''לבת 30
לנסות לתת לה מים בבקבוק, לפעמים בנוסף לתמ'ל ,תשאלי קודם רופאפרצוף כרית
בגיל חודש בכלל לא נותנים מים.יעל מהדרום
אבל למה חשבת שזה יכול לעזור?
אני שואלת באמת
מנסיוןפרצוף כרית
שוב, להיוועץ ברופא.....
הסיבה-הילד אוכל יותר מדי ולכן מקיא, ומים עוזר

