פורום הורות (עמוד 210)

לפחות ככה זה בכללית

אך בגדול הגילאים זה עד 8-9 שזכאים לטיפולים בחינם.
רק קחי בחשבון שיש תורים ארוכים,וצריך למלא הרבה טפסים. אך כדאי שתתחילי עם הטפסים,ובד ובד תקבעי תור.
בהצלחה

זוכרת שאצל הוריי היו מכסים במפת ניילון חד"פ, וזה היה נשמר לכמה ימים...

 

 

[וניצלו"ש: מה שלומך??]

אני בסדר ב"ה...

השאלה האם מבחינת זה שהילדים מפשפשים בבריכה זה לא הופך אותה ללא בריאה חוששת! (בבריכות הציבוריות יש כלור וכו...)

אז לא הייתי ממחזרת את המים... (למרות שאומרים שבדרך כלל אין מחלות בשתן, אבל לא יודעת במדויק).

אלא אם כן זה מכסה מקצועי שנקנה  יחד עם הבריכה.

 

מחילה ממתואמת, אבל הרעיון של לכסות בניילון הוא מסוכן אם זה במקום נגיש לילדים.

זה אפילו מסוכן יותר מאשר להשאיר את המים גלויים. כדי שלא יהיה מסוכן, זה צריך להיות מכסה נוקשה שאוטם את הבריכה לגמרי, שלא ישקע פנימה אל הבריכה במקרה שילד מנסה לטפס עליו חס וחלילה.

 

אל תקחי על עצמך סיכון כזה. אלא אם כן הבריכה נמצאת במקום שאת יכולה לנעול ולהיות בטוחה שלילדים אין גישה לשם או למפתח.

באמת פתאום היה לי מפחיד שהילדים יקומו לפני ויחליטו לא להעיר אותי ולעשות כיבוד הורים ובמקום זה יבחרו להשתכשך בבריכה...

רוקנתי...

תתחילי מלשאול שכנה,

ובהמשך הבייביסטר תוכל להמליץ על חברות שלה וכו'

מישהי טובת לב, אחראית ומקסימה

ילדים לא חייבים להתאים את עצמם למה שהסביבה או התרבות חושבת שמתאים להם.

מותר לבנים לאהוב צבעים של בנות ולהיפך.

הבן שלי מאוד אוהב לשחק בעגלה ובובות, המטבח הוא האימפריה של המשחקים שלו.

הקטנה שלי כל היום משחקת במכוניות (כי זה מה שמפוזר על השטיח)

לא רואה סיבה לדאגה.

לגבי השאלה- למה לי אין חצאית- לדעתי כן לענות ולהסביר שבנים הולכים עם מכנסיים ובנות עם חצאית אבל לגבי משחקים וכו' לזרום איתו.

ב"ה יש לנו 3 בנות ובן. הוא נולד אחרי הבכורה, אחריו יש עוד שתיים.

כשהיה בן 3 היו לנו רק אותו ושתי אחיותיו, אחת מעליו ואחת אחריו.

 

יום אחד הגננת בגן שאלה אותי- תגידי, יש לו אחיות בנות? השבתי ושאלתי למה היא שואלת.

היא ענתה שחילקה היום בגן תיקים חד פעמיים כאלה של יצירה,  היה שם רק תיק אחד ורוד. והוא בחר אותו מכל שאר הצבעים שהיו...

 

לא נראה לי שיש לך מה לדאוג, ילדים נוטים להעתיק התנהגויות של אחרים משמעותיים להם... היום שלי בן 6 והוא בן לכל דבר. ורוד כבר לא מעניין אותו. 

 

בהצלחה

בת שרוצה להדמות לאחיה הבכור, ובוחרת ומתעסקת בדברים של בנים.

(יום אחד שניהם התלבשו אותו דבר, והיא יצאה כך לגן שעשועים, בערך בגיל 4, וממש נראתה בן, מישהי התבלבלה ולא הבינה אם יש לי בן גדול איך הוא לא עשה חלקה... זה היה מצחיק)

בערך בגיל 5-6 הם מתחילים לתפוס יותר את העניין של "בנים", "בנות" ולהפריד.

לפני זה אצל הרבה זה לא משחק תפקיד, וטוב שכך... 

והיום היא ממש בת (בגיל 6). אפילו שעדיין יכולה לשחק בחרבות ורובים עם האח מעל או מתחת, אבל כל ההתנהלות היא של בת בת..

לא הייתי נלחצת.

הוא באמ מחכה אותה הרבה. כנראה זה חלק מהעניין. מקוה

אצלי יש 2 בנים , בת ובן -הקטן בן שנתיים וגם מחכה את אחותו מעליו- קשתות/שרשראות/עגילים נדבקים

לפעמים זה ממש מצחיק לראות

ואני נותנת לו לשים- וזורמת אתו

אבל הוא עם כיפה על הראש והוא מבין שזה שלו ולאחותו אין

ובאמת ילד כמו שנאמר פה פשוט בפשיטות ותמימות להסביר אתה בן יש לך מכנסיים לבנות יש חצאית

ולתת דוגמאות ( אם זה נכון במשפחה)- אמא הלכת עם חצאית ואבא עם מכנסיים  (סבא/ סבתא...אנשים שהוא מכיר וקשור אליהם)

אצלי הם בגיל הזה מתקלחים לפעמים ביחד וכשהבת שלי היתה יותר קטנה והתקלחה עם הבנים היא הבינה טוב מאוד שהגוף שלה שונה מהאחים שלה

ושאלה אותי- אז הסברתי שהם בנים והיא בת וכך ה' ברא אותנו שונים

לזרום אתם בפשטות ובתמימות בלי חוכמות

 

ברכה וטוב

אחיין שלי כמה שהוא גבר גבר תמיד אוהב לחקות את אחותו עם החצאיות ולקים..כי גם הוא רוצה! אבל זה סתם מקינאה ורצון להידמות לה..

או שם קשת בשיער או שמדבר בלשון נקבה...

זה פשוט מה שהוא שומע ורואה

בהמשך הוא ילמד וידע מה בנים ומה בנות...

העיקר שיהיה לכם ממנו הרבבה נחת!!

תשמחי על האהבה השוררת ביניהם

אם תתני לו ( נניח משחקי אחר הצהריים) לדעתי זה יעזור לו להתלהב מזה פחות

לשאלות שלו לענות כפי שאתם מאמינים ולפי דרך החינוך שלכם, ולגבי ההתנהגות אל תדאגו ותנו לו להתחבר למה שהוא רוצה כרגע.

פעם בן דוד שלי היה הולך עם לק כי ככה הוא ראה את אמא שלו ורצה גם...
אל תדאגי... עבר לו...

תחפשי באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

כאשר משהו מקבל מכה חזקה, יתכן שהוא כבר לא חזק כשהיה.

בררי כמו שהציעו  בבטרם או באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

 

זה ממש לא משנה מה החוק, מה שמשנה זו בטיחות הילדים.  ורק על זה צריך לחשוב.

אם כן, ברור שלא

הייתי מחליפה לחדש

אם היה מישהו בכיסא בזמן התאונה, הרצועות נמתחות ואח"כ כבר לא בטיחותיות במיוחד.

אם לא היה מישהו בכיסא בזמן התאונה, והכסא נראה שלם , אז אולי זה בסדר. אולי הייתי שואלת ב"בטרם". 

באתר של בטרם כתוב במפורש מה הקריטריונים שמצריכים החלפת כסאות.

למשל, תאונה שנפתחו בה כריות אוויר, או שאח"כ האוטו פונה בגרירה, מצריכה החלפת כסאות.

 

מידע רלוונטי נוסף, שאנחנו ניסינו להשיג ולא הצלחנו מראש,

הוא שאם יש לכם את מי לתבוע (כלומר לא אתם אחראים לתאונה),

אפשר לקנות כיסא חדש ולתבוע את העלות שלו. אנחנו קיבלנו החזר על שלוש כסאות.

 

שלא תצטרכו.

באמת הסתכלתי באתר של בטרם ולפי מה שכתוב שם כנראה צריך להחליף את הכסא.
נראה מה נעשה...
כי הוא יחסית חדש וממש לא נראה שנפגע...
לא ישב בו ילד בזמן התאונה, ב"ה.

מאוד אהוב אצלנו

שמחה לארצך- לאט

מזמור לדוד...

שירים שאת רוצה שהוא ילמד- זו הזדמנות טובה

השתמשתי ברעיונות , והם הביאו אותי לנוספים.

בקיצור, זה הפך להיות אחת החוויות של הערב

 

כבר שנים שרים ''לעולם לא אשכח פיקודך'' בניגון של קרליבך. אם במידה ושרים אותו בסעודה שלישית כולם מתחילים לפהק.

אם אני זוכרת נכון כניסה עולה בסביבות 40 שקל.
ואם את כבר ליד הקניון אז אפשר לבדוק מתי השעות הנפרדות הבריכה, זה יחסית קרוב.

די להפחדות!
די לחשדנות!
הלכות יחוד!!!!!!!!!

אם את תהרסי לעצמך בדווקא להורים כי הם טעו אז את יכולה להאשים רק את עצמך

הורים גם בני אדם ולא מלאכים

אבל את צודקת כמובן שחייבים לקיים הבטחות

ואולי תנסי בנחת לדבר על זה עם ההורים.

 

אבל גם לך קורות טעויות בחיים - וחבל שתאיימי "את התוצאות אתם עוד תראו"... למרות ה"יצר" להגיד כך מכאבך. כי החמָרַת הקשר עם ההורים, או שאר התנהגויות שכאילו "ירגיזו אותם", בסופו של דבר יכולים להזיק גם לך, לטווח טיפה ארוך יותר.

 

את יודעת שמהדין, כיבוד הורים זה אפילו אם הם לא הכל עושים נכון. הרי הם גם השקיעו בך הרבה מן הסתם, ועושי גם דברים טובים. אז כדאי טיפה להתאפק - ולחשוב על דרך מתונה יותר לפיתרון.  ואולי תחליטי שלמדת מזה משהו חשוב לזמן בו את בעז"ה תגדלי ילדים..

 

 

 

http://milatova.org.il/show.asp?mador=4855&id=67259#.Vbs-M_NVikp

 

 

יוצאים מהבית מוקדם בבוקר או מאוחר אחה"צ - שעות שנעים להסתובב בחוץ. מגיעים (ברגל, ברכב, באוטובוס) לשכונות לא מוכרות. שולפים מהתיק את המפה שהוכנה מראש, ונותנים לילד שהגיע תורו - שיבחר יעד ויוליך אתכם לשם בעזרת המפה. נותנים לו לטעות, לחזור בו, לנסות ככה, לנסות אחרת, לא מסבירים איך (אלא אם הוא מבקש). שיתנסה ויגלה לבד. שירגיש מלך - שהוא המוביל וכולם אחריו.

אצלנו הילדים ממש אוהבים את זה

 

אוריגמי
פתירת חידות (אפשר למצוא בגוגל כמה נחמדות, ברמות שונות:'מי גנב את הכתר?' '100 דיסקיות' חידות גפרורים, וחידות 'מי אני' , מבוכים)
ניסויים מדעיים (להכניס אצטרובל פתוח למים ולראות שהוא נסגר, כתב סתרים באמצעות נר לבן הרושם על גבי דף, הכנת שעון שמש.....
חימר או 'דס' ולצבוע אחרי שמתייבש
לקחת קיר נטוש ולצבוע אותו יחד
והכנת אוכל יחד
מקוה שתמצאי מה שיתאים לך

 

http://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome

 

 

בקניון שרונים

היינו ביום ו עם הילדים

מתאים לדעתי לגילאי 2-8

י שם תחנות שונות שמדמות את עולם הגדוליםם בקטן- אתר בניה, מפעל שימורים, סופר, חדר כושר ועוד

הכל בחינם...

ביום ו היה קצת צריך לחכות בתור

אבל נראה לי שבימים רגילים אם מגיעים ב-10 לא כ"כ עמוס

 

נ.ב

מדובר במתחמים בתוך הקניון למי שמפריע לקחת את הילדים לקניון כמובן זה לא מתאים

אופייני למחסור ב B12 . קל להעיר אותו בבוקר?

שימי לב אם הוא חיוני ומתפקד כרגיל, לא עצבני ולא ישנוני במהלך היום.

מתפקד מצוין במהלך היום , מאוד חיוני, לא מעירה אותו בבוקר -הוא קם לבד. אבל יכול להיות שהוא חולם חלומות או מפחד בלילה וזה גורם לו לקום ולרצות להיות עם עוד מישהו במיטה. אבל לוקח לו המון זמן להרדם חזרה והוא גם לא נותן למי שאיתו במיטה לישון.

אז לפעמים החיוניים מאוד, והערניים מדי, וזה קשור גם לחלומות מפחידים, חסר להם B6 כדי להתנמנם חזרה.

 

את יכולה לתת לו אגוז מלך קלוף טבעי - אם זה הB6, הוא יחזור להתנמנם 20-30 דקות אחר כך.

תסבירי לו ללעוס היטב.

 

את יכולה להקדים תרופה למכה ולתת אגוז עוד לפני השינה, אולי זה יעזור שלא יתעורר בכלל.

 

ככל שהוא יהיה מסוגל להרגיש מנומנם, ולא יחווה את הערנות שבאה אחרי החלום המפחיד, הוא יתעורר פחות ופחות.

 

תנסי .

 

אגוז מלך הוא אגוז רך.

אפשר להגיש אותו בחתיכות קטנות.

אפשר לטחון אותו בשייק.

 

ואם צריך אפשר גם ללעוס בשבילו.

 

יותר טוב לתת כדורים?

הם סופרים גם גינון לאורך הכביש אבל אפשר למצוא שם את כל הגינות וכתוב בברור אם זה גינה או גינון.

ואפשר למצוא גינות באזורכם.

הבעיה שלי שאי אפשר לדעת מה מוצל. והילדים חייבים לצאת.

http://www.sharedlist.org.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%20%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-128

 

 

תספרי לה על מה שהילדה אומרת.
תבקשי שתדבר עם הילדה לבד.

אולי יוציאו צו הרחקה גם מהילדה.


הדבר הכי לא בריא לילדה פה בסיפור זה שאבא שלה מטפטף לה כמה אמא לא טובה.

זה מקרה קלאסי

ויהיה לו קשה יותר לשכנע אותה בצדקת דרכו אם הם יוכלו להתראות רק שם

זה בדיוק מה שקורה עם תהל שלי.
מגיל שנתיים עד עכשיו (2.7)
ממש אותה הסיטואציה...

זה גיל שהם מגלים את הפחדים.
אז אני מבינה שזה לא "בכוונה" אלא נטו פחד.

אני פשוט יושבת בחדר עד שהיא נרדמת.
יושבת וקוראת משהו.
לא רוצה שהיא תתרגל לספה/למיטה שלי (ניסיתי הכל)

האמת... עם הגדול שלי זה הסתדר מאליו
קרוב לגיל שלוש.
בטוח שגם לפני.
צריך לתת לפחדים מקום.

כרגע היא עוד קטנה מלספר
אבל אפשר בהמשך גם להפשיט את העניין
לציורים, סיפורים, לחיבוקים וליטופים.

תהיי חזקה ♡

קפוץ