פורום הורות (עמוד 210)

הם סופרים גם גינון לאורך הכביש אבל אפשר למצוא שם את כל הגינות וכתוב בברור אם זה גינה או גינון.

ואפשר למצוא גינות באזורכם.

הבעיה שלי שאי אפשר לדעת מה מוצל. והילדים חייבים לצאת.

http://www.sharedlist.org.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C%20%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%20%20%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-128

זה מקרה קלאסי

ויהיה לו קשה יותר לשכנע אותה בצדקת דרכו אם הם יוכלו להתראות רק שם

פעילות שיכולה להתאים לכל הגילאים היא הדבקה של חומרים שונים על דף או על קרטון (אני גוזרת קרטון של קורנפלקס). ילדים מאוד אוהבים את זה, ואפשר להשתמש בכל מה שיש בבית- גזרי עיתונים, פקקים של בקבוקים, גלילי נייר טואלט (לגזור מהם טבעות ולהדביק על דף), אפשר לאסוף חומרים מבחוץ- עלים, אצטרובלים וכו'...

בהצלחה!

אם מתאים - לתת להם להכניס את החומרים וללוש קצת

ושהם יכינו צורות

אפשר להכין בצק בשני צבעים או יותר ואז יהיה להם מעניין יותר

אני באופן כללי אוהבת יצירות שלא עולות הרבה ועשויות מחומרים פשוטים ןנגישים

1.יש ספרי אוריגמי לילדים- שיא הכיף!! בוחרים חיה ומקפלים אותה המון- בכל מיני גדלים. צובעים ויש גן חיות שלם בבית. מניר כמובן...

2. יש ספר של רינת הופר "גלילונה"- עם המון יצירות מגלילי ניר טואלט. מקסים!

3. אוספים קופסאות מניר בכל הצורות והגדלים (קופסאות משחת שיניים, מסטיק, תרופות וכד'). כשיש אוסף נכבד- נותנים להם להדביק ואח"כ לצבוע בגואש. אפשר, באווירת הימים, לבנות את ירושלים ולרסס בספריי זהב.

4. מגזרות נייר- מקפלים דף ל8, וגוזרים צורות כיד הדמיון. פותחים ורואים איזה יופי יצא. אפשר לקשט, להדביק על בריסטול צבעוני וכד'

5. פסיפס- חותכים או גוזרים ניירות צבעונים (או שצבעתם אותם) לחתיכות קטנות, מציירים ציור, ומדביקים בו את חתיכות הנייר לפי הצבע. (נגיד- שמיים- חתיכות בגווני כחול וכד'). בסוף מורחים דבק פלסטי ואחרי שמתיבש יוצא מקסים.

6.פרוייקטים בבית- צביעת שידה, ארונית, תיקון מדף, שטיפת רצפה (אפשר עם בגדי ים ואז נרטבים ומשתוללים והכי כיף)... וכד'.

7. הכנת אוכל- אפייה, בישול.

8. ברבצק- אפשר להכין בבית כמות גדולה ולשחק בזה בלי סוף.

9. לעשות משהו מיוחד בערב- קומזיץ, לבנות אוהל בחצר ולישון או לאכול בו.

10. לתת להם להכין הצגות עם כל מיני אביזרים (הגדולים יציגו לקטנים)

11. להמחיז סיפורים ע"י דמויות שמדביקים על מקלות ארטיק. (נגיד- קמצא, בר קמצא, העשיר, הקיסר הרומי וכו')

הם בעיר רואים סרט וזה נמאס ולא כ"כ משתלם אפילו שזה סרטים חינוכיים..

אז באמת תודה !

בת 30 איך עושים לבד בבית ברבצק?? או שלא הבנתי נכון???

קילו קמח

כוס מלח

מים לפי הצורך (בערך 2 וחצי כוסות)

לשים עד שמתקבל בצק, ואז מחלקים לכמה גושים, ולכל גוש מוסיפים צבע מאכל או גואש. לפעמים צריך להוסיף עוד קצת קמח אחרי הגואש.

לשים היטב עד שמתקבל בצק בצבע אחיד.

אני בדר"כ מקפיאה חצי מכל צבע, כי יוצא הרבה מאוד, וככה אחרי כמה שבועות אפשר להוציא מהמקפיא ושוב להנות מבצק חדש.

ואני אנסה בבית לעשות זאת.

דרך אגב כמה זמן נשמר כזה דבר??

ותלוי באיזו תדירות משתמשים בזה. נראה לי שבין שבועיים לשלושה.

אני אוהבת יצירות שימושיות ולא סתם...

קנינו מרצפות צבעוניות, שברנו אותן בתוך מגבת עם פטיש- מצויין לבנים אנרגטיים...

קנינו משטח עץ, תכננו את היצירה והדבקנו את השברים בצורה שתכננו.

לאחר יום מדביקים חומר "רובה" ויוצא מקסים!

זה מתאים לילדים באמצע סוף יסודי.

הכנו שלט לדלת ו... כבר חושבים על יצירת הפסיפס הבאה.

אשמח לרעיונות נוספים ברמה כזו.

מחכה ששלי יגדלו קצת ואז נגיע לזה גם אצלנו...

אולי אפשר עבודות נגרות למיניהן. יש אתרים (רובם באנגלית) שבהם יש הוראות מפורטות מאוד של בנית כל מיני דברים נחמדים- ממדף ועד בית מעץ.

מאד שמחים לקבל בימינו הפתעות בדואר...

וגם- הזדמנות להכין קישוט משותף מושקע לסוכות

"יש לה מה לעשות עם הילדים בבית" אתר נהדר מלא רעיונות לפעילויות ויצירות.

בנוסף: -בועות סבון בבית

-פעילות עם בלונים ארוכים, יש סרטונים ביוטיוב מאד קל לעשות צורות פשוטות לבד

-לשחק בחנות מכולת עם קופשאות השימורים ומה שיש בארון בבית, ואח"כ לסדר הכל בארון כמו בחנות אמיתית

-שטיח פאזלים מכל הפאזלים שיש בבית

קלי קלות-

לוקחים גבס, שמים עם מעט מים, שופכים צבע גואש באיזה צבע שרוצים

אפשר להכין כמה צבעים

לשפוך לתוך תבנית בצורות משונות ונחמדות

ולהתקשקש בחוץ..

מעסיק אותם הרבה זמן וכיף גדול!

הכנסת כלים, בובות, ספרים וכל מה שתרשי לאוהל- אפשר לשחק שעות

מכינים את העוגה ומקשטים בשמנת מזולפת, פרחי מרציפן (אפשר בצק סוכר כמובן, אני פשוט לא סובלת את הטעם שלו), אפשר לעשות חלקים מחלקים שונים משוקולד מומס שאחר כך מקשים במקרר. ליום ההולדת האחרון של הבן שלי עשיתי מסוק: בניתי צורה של מסוק משכבות עוגה, כיסיתי בשמנת בגוונים שונים של חום, ואת הפרופלורים הכנתי בנפרד משוקולד מומס, ואחרי שהתקשו הוספתי לעוגה. אפשר להכין צבע מאכל אדום טבעי ממיץ סלק שמבשלים עד שמרוכז מאוד. אפשר לקנות צבעי מאכל טבעיים בצבע צהוב (כורכום - ניסיתי להכין בבית, לא הלך) וירוק (כלורופיל).

"הר געש" מסודה לשתיה וחומץ. מכינים "הר" מחול, אדמה, עיסת נייר, מה שרוצים, עושים חור באמצע, מוסיפים חומץ, סודה לשתיה וקצת צבע מאכל אם רוצים, והופס.

ניסוי הביצה הצפה: לוקחים ביצה ושמים בכוס מים. היא שוקעת. מכינים תמיסה רוויה של מלח (מים עם המווון מלח) ומוסיפים את הביצה. כעת היא צפה. עכשיו החלק המגניב: ממלאים חצי כוס תמיסה ושופכים מעליה לאט ובזהירות עוד חצי כוס מים רגילים. מכניסים את הביצה, ואם עשינו נכון היא נשארת באמצע הכוס. 

כמה עולה קוביות/ מרצפות צבעוניות והיכן קונים??

היכן קונים גבס וכמה עולה??

עולה 5 ש"ח וקוביות /מרצפות בחנות צעצועים...

שזה קרה בגלל התגובות מסביב

לא צריך לשדל ילד ללכת ולא צריך להגיב ככה כשהוא כן הולך

לדעתי אם הורים יניחו לה וגם משפחה מורחבת אז זה יביא רק טוב

כשזה יהיה הזמן היא תלך שוב.

בערך חודש מהשלב ההתחלתי ועד שהוא מבצע בפועל

כולמר ילד מתחיל להעמד פתאומי יקח לו בערך חודש להפנים ובאמת להעמד מחדש ועכשיו לתמיד

כנראה אותו דבר גם בענין הזה היא רק כעת קלטה את השלב הבא תנו לה חודש להפנים והיא בעזרת ה' תלך רגיל ולתמיד.

או כמו שכתבה 1666

היא כ"כ בהלם מהתגובות, שהיא פשוט נסוגה אחורנית מהתהליך שצמח לפתע. תנו לה להרגע והיא בעזרת ה' תלך רגיל.וחשוב מאד שהתהליך יבוא מעצמה בלי הרבה בלגאן מסביב (מחמאות ושידולים).

בהצלחה.

בגיל שלושה חודשים הם מתחילים קצת יותר לגלות עירנות ועניין בסובב אותם.

אולי הוא רוצה לישון פחות, ולהתעניין,

ואת מחייבת אחרת

פאדיחה להודות אבל בשבילי זה כל כך קל וכיף עד שאני מרגישה שזה שחיתות... נחה לי עם ספר באמצע היום...

אני ממש מבינה את התחושה שלך, זה בא מידי פעם. ומה שמפחית את זה קצת זה באמת ההתאוררות. נכון שזה לא רלוונטי מעכשיו לעכשיו, אבל אם מתאווררים מפעם לפעם זה מוריד את תחושת הלחץ.

גם אנחנו תמיד עסוקות ואין זמן והבעלים לא נמצאים הרבה אבל יסדנו חבורת שוקו ובערך פעם בשבוע שבועיים, בערב, אחרי השכבת הילדודס אנחנו נפגשות באחד הבתים ושותות שוקו (חלק תה) ומריצות צחוקים. לקח זמן ליסד את זה אבל זה שווה כל רגע. זה התחיל מאחת שהזמנתי.. ואחכ נוספה עוד אחת... 

שווה לנסות.

לגשת אל קבלת ההחלטות שלב שלב:

אפשר לשכנע את מי שצריך, או לסדר את מה שאפשר, ככה שתוכלי להישאר בבית?

אם זה בשום אופן לא מסתדר, אולי לחשוב על מטפלת? יחסוך לך את הריצה בבוקר, ויתאים לכל מיני סידורי עבודה שיכולים לעמוד על הפרק בעתיד? קל יותר להתגמש מול מטפלת מאשר מול משפחתון מסודר של העיריה.

וגם יהיה לך אולי יותר קל להשאיר אותו ולצאת לעבודה.

בהצלחה רבה. תתפללי. ה' עוזר.

וראיתי גם שיש אותו עכשיו במבצע במאמא גורו , מניסיון אישי אני יכולה להגיד שהוא הרוויח את התואר הזה בזכות.

אם זה מעל הטווח מחירים שלך אני ממליצה לך לחפש משהו אחר באתר הזה כי יש להם לפעמים באמת מחירים מעולים 

אולי שווה להתייעץ עם הרופא ילדים, או בטיפת חלב

קשה לי להגיד שהוא נראה סובל במיוחד,יותר אדיש בעוד ששני הגדולים תקשורתים וחברותים מאוד הוא ההיפך לחלוטין.

בכל אופן לא מיוזמתו אלא רק כשהוא מופנה אלינו.

יש מצב שאת מדברת איתו, והוא מסתכל עלייך, לדקה בערך?

או שמדובר בקשר עין של כמה שניות ודי?

בין כמה שניות לדקה,הוא חייך אלי ואל העוסית אבל האם זה רק מפני שהיינו לידו ומולו?

בעלי טוען שהילד מבולבל ולא ממש מבין מה קורה מסביבו,הגיוני.

אבל הבעיה שרק אני שם בשביל זה ויש עוד שני ילדים שצריכים גם הם.

מה אומר רופא התפתחותי? אולי קסדה זה לא חובה? 

בכל מקרה הרבה בריאות!!! 

פה באמריקה החליטו לשים לו קסדה ואכן מבנה הגולגולת השתפר.

אחנו יודעים שראתה אותו רופאה בקשר לראש אבל לא חושבת שבקשר לדברים אחרים.

חוויתי את זה כהורה מספר שנים. (וגם כילדה בגן לפני די הרבה שנים).

אני לא ראיתי שזה גרם לקשיים מיוחדים.

כדאי לשים לב כשמחלקים בגן פתקים, דפי קשר וכדו' שיביאו לשניהם (שלכל אחד יהיה מה להחזיק...)

כשמספרים בבית מהגן להקפיד ששני הילדים ישתתפו כל אחד בתורו ולא אחד יספר הכל. (לפעמים אחד מעדיף לספר מה סיפרה הגננת והשני מה קרה בחצר וכדו'...)

להיות בקשר עם הגננת ולשים לב שהילדים לא תלויים אחד בשני. בחודש הראשון זה סביר והגיוני במיוחד עם הגדול כבר ותיק בגן אבל אם זה ממשיך כדאי שהגננת תנווט אותם לשחק עם ילדים נוספים. (אחת הבנות שלי דיברה בחודש הראשון עם הגננת רק דרך אחותה הגדולה, לי נראה שזה דווקא עזר לה, כי אחרת ייתכן שהייתה פשוט שותקת)

יתרונות של שני אחים בגן: לילד יש דמות מוכרת ותומכת בגן. איסוף ופיזור נוחים יותר. ופחות עומס של מסיבות...

כשזה ילדים ממין שונה יותר קל מאשר לאחים בני אותו המין

כל אחד יש לו את המובדלות שלו ויש פחות השוואה

בגן ילדים כאלו, ומבחוץ זה נראה סבבה, למה יש לך כבר כזו דעה שלילית? שמעת דברים לא טובים?

ובכלל ממש קטן לעומת מה שזה היה

ואני מפחדת שהקטנה  תעלה עליו כביכול ברמת הלמידה

גם ככה הוא מנס בבית להראות תמיד שהוא הגדול ואני לא רוצה שזה ילקח ממנו לגמרי

כי הקטנה הרבה יותר פלפלית והרבה פעמים הוא יותר בוכה ממנה מאשר היא ממנו

מכירה מקרים משני הכיוונים, גם כאלה שהיה להם מעולה ביחד

וגם כאלה שזה לא היה מוצלח.

אין לי עצות מעשיות למהלך השנה אלא המלצה חמה בשבילך לעכשיו.

שבי עם דף ועט ותרשמי לעצמך את כל הסיבות למה הכי טוב להם להיות ביחד.

מאד חשוב שאת תהיי שלמה עם המהלך ותתייחסי לכל אחד כיישות נפרדת

כדי שזה יהיה השדר כלפי הילדים וככה הם ירגישו.

גם אם לא תגידי כלום, הם ירגישו את החששות שלך וחבל....

זה פשוט סיוט..

כמה עלה לכם? (יש לנו דירה בת שלושה חדרים..)

ואז ראינו כמה חרקים שחשדנו בהם..

ונזכרנו ששבועיים לפני כן היינו במקום שסביר להניח שמשם לקחנו אותם איתנו

שלחנו תמונה למדביר והוא אישר את חששותינו..

הדברה בריסוס לא חיסלה את הפשפשים, ומה שעזרה זה טיפול בהדרכת מומחה בתחום, שכלל איתור מקומות המחבוא של הפשפשים, [הם מוכשרים בלהתחבא], ושאיבה באמצעות שואב.

אבל לא הייתי מעורה בפרטי העניין.

גם לנו היה ךפני שבועיים פשפשי מיטה ורק אחרי פעמיים של ריסוס הם נעלמו.

הם מאוד עוקצים עד שזה מגיע לאלרגיה וזה שורף ומגרד.

להזמין מדביר דחוף!!!!!! ולא להכניס רהיטים יד שנייה הבייתה

המדביר אמר שהם מגיעים לעץ מלא...

בטלפון הוא אמר שהוא עושה הדברה ויש לו רישיון, כשהוא הגיע וראה מה המצב הוא אמר שהוא יכול לעשות הדברה אבל בלי רישיון... צריך הרבה מאוד חומר... הוא זיהה אותם לפי הצואה שלהם- היא ניראת כמו עובש- נקודות שחורות וקטנות על המזרונים והמיטות. הוא שם כמויות של חומר והם פשוט התחילו לצאת בהמונים, יצאו אלפיים בלי סוף... 

זה היה לפני 5.5 שנים והריח של ההדברה עדיין במיטות ובמזרונים שלנו.

מה שבטוח- אם עושים הדברה לאטום אח"כ עם סיליקון

קודם כל, כדאי שתבדקי אם מדובר בפרעוש או פשפש. לפרטים לגבי הדברה- באתר המשרד להגנת הסביבה.

אם מדובר בפשפש, הוא מגיע מרהיטים נגועים. אפשר לראות סימני דם במקום שהוא ביקר, נזקים נראים לעין. אם השגתם ריהוט משומש לאחרונה, יש סיכוי שהוא מגיע משם. הוא גם יכול לעבור דירה מהשכנים ולכן במקרה כזה, כדאי לבדוק אצל השכנים. אם יש צורך בהדברה, כדאי לתאם איתם.

אם מדובר בפרעוש, הוא מגיע מחולדות, חתולים וכד'. הוא נצמד לבע"ח או אדם. לכן, את יכולה לחפש במקום שבו מצאת אותו- אפשרות לכיסוי מיטה/ספה וכד' בסדין חלק, למנוע גישה אליו כמה ימים.  אצל חברים שלנו זה פעל. אם יש לך סבלנות, רגע לפני ההדברה.

לך להרגיש שזה דבר חשוב... זה קשה ושוחק, אני מאוד מבינה אותך... אך זה מאוד מחזק... אני ממליצה על ערוץ מאיר, למשל השיעורים של הרבנית דינה ראפ

אולי תנסי למצוא עבודה לאו דווקא בתחום שלך,

תמצאי לעצמך זמן קצת לצאת ולהתאוורר.

ונכון זה קשה אבל בסוף תראי שהכל לטובה

את לא מקבלת עליהן שכר?

את נוכחת בלי שכר?

תבדקי אם יש אפשרות להוציא אישור רשמי של המעסיק ששעות עבודתך בפועל רבות יותר???

לא מכירה עבודה מהבית....

אשמח לשמוע המלצות בדחיפות

קול שופר בגבעת יואב

אמנם הפעילות היא בחוץ, 

אך זה גבוה, ויש צל, ובריזה של אוויר. 

אפשר לבוא להרצאה, ואפשר סתם לבוא ולראות. 

ההרצאה היא סיפור על המקום, על איך בעל המקום הגיע לזה, על המיוחדות בשופרות שלו. 

במהלך ההרצאה הוא מביא דוגמאות של שופרות שונים, כשרים ולא כשרים, ונותן למשתתפים לנסות לתקוע. 

באולם התצוגה המון המון סוגים של שופרות, כולל כאלה שמעוטרים בזהב (לא כשרים לראש השנה).

היינו לפני כמה שנים ועלה לנו 30 ש"ח. נראה לנו גבוה ביחס למה שמקבלים, אבל מצד שני זה נחמד שיש משהו מעשיר, והילדים שלנו חובבי שופרות, אז בכלל היה מגניב.

מקומות נגישים לירדן -

כאלה שלא מוכרזים. יש כמה כאלה. 

מצד אחד היתרונות הם שזה כמו אטרקציה לכל דבר, במיוחד אם מביאים ציוד מתאים משלכם (כגון אבובים) אך מצד שני לא כל כך מוכר ולכן אין הרבה אנשים, ניתן לפעמים למצוא פינה שקטה וצנועה. 

מצד שני - אי אפשר לשלוט על מי שנמצא שם.

כנרת -

יש את החוף של כינר של משפחות, אבל אין שם מציל. (נמצא לאחר חוף הבנות)

הוא נמצא אחרי החוף של הבנות. כל מי שנכנס לשם (לפחות כשהיינו) תפס לעצמו פינה וגם היה בלבוש מלא. 

בנוסף יש את החוף הצמוד לכינר שהוא חוף דוגית. יש שם מציל, ובבין הזמנים יש הפצצה של דתיים. אבל אי אפשר לדעת בוודאות שרק דתיים. 

אטרקטבע - תבדקו שאכן פתוח. צמוד לאבני איתן

מקום נחמד עם כמה אטרקציות. 

כדור מים, טרמפולינה מים, הכנת פיתות, חמור, ועוד שאני לא זוכרת. 

כשהיינו היה קצת מוזנח,

אבל מי שהיה כשהיינו לפני שנתיים בערך - היה דתי וזה היה צנוע. 

יש שם כזה סרט על הפרות ואיך חולבים אותם וזה ורואים את זה בפועל זה רובוטי..ואז מכינים חמאה ובחוץ מאכילים עיזים וממש שווה!! ומוזאון המרציפן,ודבורת התבור בכפר תבור.

זה עוד לא הגיל להתבלבל או לא להתבלבל מזכר ונקבה - הגיל הזה מגיע רק כשכבר קולטים בגדול שיש בכלל דברים כאלה, וזה לא יכול להיות בגיל שנה וחצי.

כרגע היא פשוט קלטה מילה "בואי" והיא תופסת אותה בשלמות כמסמלת תנועה של התקרבות. זה יכול להיות בעבר, בעתיד, בהווה, גוף ראשון, שני, שלישי, זכר, נקבה - תמיד יהיה בואי.

עוד המון זמן עד שנצפה ממנה להתחיל להתאים גופים (וגם אז - כמו שאמרת - להתבלבל על ימין ועל שמאל).

שאומרים לה. כי היא בת.

אבל אין לה מושג שיש דבר כזה בנים ובנות בעולם, ושאבא הוא בן. היא לא אמורה לתפוס דברים כאלה בגילה.

אז היא פשוט אומרת לו כמו שאומרים לה.

אין בזה שום בעיה. זה הכי נורמלי שיכול  להיות.

בפעם אחרת שארים אותה היא אומרת "להרים אותך! להרים אותך"! כי זה מה שהיא שומעת...

מזכיר לי שהגדולות שלי היו אומרות לי הרבה פעמים דברים כמו "תלבשי אותי" (במקום תלבישי),

"תשתי אותי" (במקום תשקי אותי),

"תאכלי אותי" (בחפץ לב ),

ועוד.

ולפותחת- נשמע לי תקין לגמרי לגיל הזה. גידול נעים

ועכשיו התאומים, כשרוצים לערוך איתי את שולחן שבת, למשל, קופצים וקוראים: "אני עזור לי!"

(ראה חמור בחלון ורצה לומר את זה לאבא שלו) 

ובקשר למה שהעלית- זה נורמלי מאוד! היא כבר מתחילה לומר משפטים וזה יפה

היא לא אמורה לדבר עוד בצורה תקנית. עוד יהיו טעויות והחלפות בין זכר לנקבה, יחיד ורבים. 

נורמלי.