היום הוא בן 9,
התחיל להתעניין מגיל 5 בערך.
הייתה לו חוברת צביעה ענקית כזאת בסגנון אטלס בלי צבעים והיה צריך לצבוע לפי כל מיני הוראות כמו אטלס אמיתי.
מכיר דגלים של יותר מ100 מדינות, את כל סוגי המטוסים שהיו בשימוש חיל האוויר ומתי וכו' וכו'
סתם כי זה ספרים שבמקרה יש בבית אז הוא יודע.
הכל שאלה של איזה מידע הוא נחשף אליו.
ילדים אחרים בני גילו יודעים בע"פ שמות של שחקני כדורגל מספר הגופיה ועוד נתונים דומים.
לי כאמא באופן אישי הרבה יותר חשוב שילמדו קצת יותר לעומק מכל נושא (בהתאם לרמתם כמובן) מאשר שידעו לדקלם הרבה מושגים.
(למשל מנהרת הזמן זאת סדרה מוצלחת בעיני כי מעבר למושגים שהיא חושפת אליהם, היא מביאה רגשות, קונפליקטים ועוד)
אני גם קוראת את הספרים שהוא קורא (כי זה נחמד לי, לא מתוך עיקרון חינוכי) אז הרבה פעמים מפתחים דיון על אירועים שתוארו בספר.
אם כבר יש להם הרבה זמן עם אבא הוא יכול ללמד דברים שספרים לא יכולים. לכוון לחשיבה, להרחיב לתחומי ידע משיקים, להביא צדדים שונים לדילמות שונות, לפתוח סוגיות מוסריות, הפן הרגשי ועוד.
נגיד את השאלה מי היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל הייתי מפתחת לשאלה מה זה בכלל נשיא, מה תפקידו, האם הוא חשוב, מה זו ייצוגיות, מה זה חנינה, האם מוסרי לתת חנינה ומשם גולשים לשיחה ולא ממשיכה למהי הרשימה המלאה של נשיאי מדינת ישראל.
אני לא נגד ידע כללי כטריוויה. זה נחמד ומעניין וגם קצת מועיל לסקרנות הבריאה של הילדים.
בכל אופן, מה שבטוח נשמעים מתוקים ומשפחה מקסימה!