פורום הורות (עמוד 26)

היי פורומי ערוץ7

אם ההודעה שלי לא מתאימה לפורום הזה אז ממש סליחה ואני ישמח אם תעבירו אותה למקום הנכון. לא מצאתי פורום של חינוך/ילדים.

רציתי להתייעץ או יותר נכון להעלות נושא הקשור בחינוך הילדים, ובפרט בכך שהם נמצאים בגני הילדים עם ילדים אחרים שכלפי חוץ נראים דתיים אך הם אינם. אני מבקשת מאוד לא לשפוט לכף חובה, אני באמת מנסה להבין ולקבל מענה

יש לנו ילד מתוק בן 4, וברוך ה' אנחנו מקפידים בבית לחנך אותו למצוות, ברכות, תפילה וציצית וכו' ,

לפני כשנה עברנו לעיר בצפון הארץ, ובננו השתלב יפה ברוך ה' בגן ולמד להכיר חברים וחברות חדשים.

כשבאנו לסיור בגן ראינו את צוות הגננות, הילדים וגם חלק מההורים שבאו גם לבקר והתרשמנו שמדובר בחינוך ממ"ד עם תפילה בבוקר ואמא/אבא של שבת (ילדי הגן מסתובבים עם כיפות וציצית) כך ששמחנו שמצאנו מסגרת טובה

אבל מה, שמתי לב שאחד מילדי הגן, שהוא בקשר חברי מאוד עם בני, גר ממש בסמיכות אלינו, והמשפחה שלו ממש לא דתית. אני רואה שבשבת נניח הם רואים טלוויזיה בחצר, עושים מנגל.. האמא של הילד מחזירה אותו מהגן כשהיא עם כיסוי ראש, והילד עם ציצית, אבל כנראה שאין בזה באמת משהו

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, כל אחד שיעשה מה שטוב בעיניו, אבל אני חוששת לחינוך של הילד שלי, אני לא יודעת מה הילד של השכנה מביא איתו בכריך בבוקר והאם הוא מציע מידי פעם לילד שלי, ובכלל מה הלך הרוח בסביבה כזו.

אני ובעלי גדלנו ביישובים בשומרון שהיו מעורבים מבחינת הציבור, אבל היו גנים לציבור החילוני וגנים לציבור הדתי, וכולם הכירו את כולם.

כך שפעם, אמא יכלה להביא לגן עוגת יומולדת שהא אפתה בעצמה, כי כולם היכירוהו והגן היה דתי, אבל היום חל אסור להביא עוגה שנאפתה בבית בדיוק מהחשש שמה העוגה אינה כשרה, וחובה להביא עוגה קנויה

מה דעתכם? האם יש באמת סיבה לחשוש?

תודהה על המילים הטובות

בס"ד

נשמח לרעיונות איזה עונש מידתי ופורפורציאנלי לתת לילד (כבן שלוש) שמעיר בצעקות את התינוק הקטן, והרבה פעמים גם שם על התינוק צעצועים. 

הבהרנו לו את הבעיות שבדבר והוא הקשיב והבין, אבל בתאכל'ס הוא חוזר על התופעה. 

משתדלים בד"כ אם צריך לתת עונשים שקשורים למעשה. 

ילדים מתוקים, באמת תודה לה' ברכה משמיים.

אבל... רגע אחד הם לבד וכבר עושים משהו לבית.

בעיקר בן ה-4 עם רעיונות, וגם לבן ה-2 לא חסר...

מרוקן בקבוק סבון על הרצפה

הולך לשרותים מוציא את כל הטישו

מורח את החומר של השרותים על האסלה

מוציא את כל המגבונים מהחבילה ומפזר

מורח שפופרת של משחת החתלה על הבגד/סדין

מטפס על שרפרף על גבי כסא בשביל לקחת שוקולד\עוגיות\סוכריות\ממתקים

מרוקנים את הארון\מגירות על הרצפה בבלאגן

ויש עוד ברשימה

הם קמים לפני - יעשו משהו, אני יושבת לאכול צהריים - יעשו משהו. הולכת להחליף טיטול לקטן - יקרה משהו.

אני יודעת שהם יכולים לעשות דברים יותר גרועים... וזה לא באמת ממש תמיד... אבל פשוט איבדתי את זה... 

ברור שזה קשור לסגר ולכל הזמן הזה בבית. 

אשמח לעצות

אישתי כנראה בדיכאון לאחר לידה. 

סבל שאי אפשר להבין.

הבן שלי נולד לפני 5 חודשים. כבר בחודשים שלפני הלידה היא התחילה להיכנס לחרדות איומות. הייתה מעירה אותי פעמיים שלוש בשבוע באמצע הלילה ומתחילה פשוט לצרוח עלי,במשך שעה ויותר על שהכנסתי אותה להריון, שאני לא מפרנס אותה, שאני לא אהב אותה ולא אכפת לי ממנה לא דואג לה.. בפועל אני דאגתי לה כל הזמן הייתי מכין לה ארוחות מטפל בה עושה לה שעות משאז'ים משכיב את הילדה לישון. ובזמן הזה גם עבדתי. אומנם המשכורת שלי לא בשמיים אבל עדיין עבודה.

הלידה עברה בסדר יחסית (הלידה הקודמת היתה טראומטית וקשה). 

בערך בזמן שהבן שלי נולד התחלתי קורס חדש בהייטק בשביל ללמוד מקצוע חדש. ולהגדיל את הפרנסה.

בסגר השני הוציאו אותי לחל"ת (בפעם השניה) והייתי איתה בבית בחופשת לידה. היא התאוששה מהכאבים והקשיים הפייזיים של הלידה אבל אז התחילו לה התקפי זעם נוראים. היא היתה מתעוררת באמצע הלילה עם כעס על כל העולם ובמיוחד עלי. היתה צורחת צרחות נוראיות עד שהילדים היו קמים בבכי ובבהלה והשכנים גם היו שומעים. היתה זורקת חפצים על הרצפה ולכיווני. ואפילו תקפה אותי פיזית

. 

היתה מכנה אותי כל הזמן בכינויי גנאי -לא יוצלח בטלן כושל נצלן דפוק מובטל. כל זה בגלל שהייתי בחל"ת ובבית. היא טענה שאני הורס לה את החופשת לידה ושאעוף לה מהעניים. (בזמן הזה הייתי בלימודים בזום, והייתי צריך לשבת על המחשב עם אינטרנט ולא יכולתי לצאת כל היום החוצה לכן הייתי מסתגר בחדר של הבת שלי ולומד משם).

לקראת סוף החופשת הלידה שלה החלטתי לחזור לעבודה בחצי תקן (זה כל מה שהיה להם להציע)למרות שכלכלית השתלם לי להשאר בחל"ת. אבל הייתי מוכן לקחת את זה העיקר שתפסיק לזלזל בי שאני בטלן ומבטל..

זה לא עזר לי, ההפך היא התחילה לצרוח עלי שאני דופק אותה ולא מתחשב בה כי אני מכניס פחות כסף ואז היא צריכה לעבוד יותר קשה וגם להוציא את הילדים בבוקר ולאסוף אותם בערב והיא קורסת. 

מישהו סיפר לה שהוא עובד בעבודה מאולתרת ומסיע פועלים ערביים מהכניסה לישוב לאתר הבניה ומאבטח אותם ומזה הוא מתפרנס. היא אמרה לי למה שלא תעבוד בזה עניתי לה כי אני עובד בעבודה מסודרת ולא רוצה לעבוד עם פועלים ערביים (שקצת מפחיד לעבוד איתם) היא התחילה לצרוח עלי במשך 3 ימים על שאני לא מוכן לעבוד במה שמציעים לי ושאני בטלן  וטמבל ועוד כל הביטויים שהיא מטיחה בי. היא דרשה שאשוב לחלת ואתחיל לעבוד בעבודה הזו (בשחור). 

 פניתי למעסיקים ובקשתי לחזור לחלת. אישרו לי ואני שוב בבית חוזר לבנתיים על הלימודים בקורס ומגדל את הבן שלי. בנוסף הגשתי בקשה לנשיאת נשק כדי שאוכל לאבטח פועלים.

במקביל סיימתי את הקורס ההיטק ואני כבר מגיש קורות חיים ומחפש הצעות עבודה. 

בשבוע שעבר היה לנו שבוע רגוע יחסית. אבל השבוע שוב היא התחילה עם מצב רוח רע. סביב כל מיני וויכוחים זוטרים שהיא הופכת אותם למלחמות עולם עם צעקות. הקטנה שלנו מתעוררת לאחרונה בלילה עם בכי היסטרי שקשה להרגיע אותה אנו צריך להתמודד עם זה במקביל להתמודד עם אישתי שלרוב שכשמתעוררת היא קמה עצבנית ומטיחה בי דברים קשים וכינויי גנאי. 

אתמול והיום בבוקר היא הטיחה בי שוב ושוב שהיא זו שצריכה להיות בבית עם הילד ואני זה שצריך לעבוד בחוץ, וכמה טעות שהיא התחתנה עם גבר כושל ובטלן כמוני. 

אין לי מה לענות לה - כשאני עובד היא צועקת עלי שעדיף שאיהיה בבית בחל"ת כדי שארוויח יותר וכשאני בבית היא כועסת שהיא זו שעובדת ושאני בבית חי על חשבונה...

התחננתי אליה עשרות פעמים לקחת תרופות הרגעה והיא לא מוכנה, (יש לה קרוב משפחה מאושפז עם מחלות נפשיות והיא מפחדת שהתרופות ידרדרו את המצב שלה.) היא צועקת עלי שאני מנסה לסמם אותה רק כדי שהיא תוכל להמשיך לעבוד ושלי יהיה נוח לשבת בבית.

היא פנתה לרופאים בקופה בשביל לקבל טיפול פסיכולוגי והם דחו את הבקשות בטענות ביורוקרטיות. הגשנו בקשה נוספת והם קיבלו אותה לאחרונה. השבוע היא היתה שם בפגישה ראשונה לא ספרה לי מה קרה רק התקשרה אלי נסערת אחרי. הבנתי ממנה שהיא התפרצה על מזכירות במרפאה או משהו דומה..

סיפרתי לה שחזרו אלי מחברה אחת שאני מתמודד שם על תקן והזמינו אותי לראיון נוסף. היא נלחצה מי יעזור לה לפזר את הילדים בבוקר.. 

בקיצר חיים לא פשוטים מנסה לשמור על שפיות בתוך ים האי שפיות שאני נמצא בו עכשיו 

נ.ב. סליחה על הכתיבה הלא מסודרת לא היה לי זמן לתכנן ולבנות את סדר הדברים שכתבתי.

בע"ה

שלום לחכמות!!

המתוקה בוגרת מאד, בת 2.10, גמולה לחלוטין ביום, כולל שנת צהריים (יכולה לישון שעתיים וחצי וקמה יבשה בכיף).

בלילה, אני באה שעה אחרי שנרדמה (ועשתה שירותים) והיא רטובה לגמרי.

אני כבר אובדת עצות...

לפני שתשאלו-

החדר מחומם טוב.

ניסינו להסביר לה את חשיבות הדבר.

היו כמה לילות שהיא הצליחה ממש יפה להתאפק ואחר כך חזרה להרטיב.

אחרי שהיא עושה בתחילת הלילה היא לא עושה עד הבוקר. וגם כשהיא קמה יודעת לחכות שתלך לשירותים.

בת בכורה, לא יודעת אם קשור.

הושיעו נא!!!

יש לה קליטה כל כך מהירה. מכיתה א' לא ישבתי איתה על שיעורי בית.

מסבירים לה פעם אחת משהו והיא תוך שניה מבינה.

אבל זה סבבה. הבאסה היא שהיא כבר לא "הילדה של אבוש" בגיל 11

כאילו, היא עדיין מחוברת אלי אבל היא כבר עצמאית ולא מתרגשת שאני מבעבס אותה ולפעמים גם מתעצבנת מזה. היא כל כך גדלה והחוכמה שלה גדולה כזאת שזה משפיע על ההורות שלי שהתרגלתי אליה.

מה שמפחיד אותי הוא שזה מפחיד אותי שהיא כל כך עצמאית במקום שזה ישמח אותי.

למה אני כאבא מפחד מזה? זה מטריף אותי.

אני לא אמור לשמוח במקום לחטוף חרדות מזה שהיא גדלה?

שלום לכולן, אשמח להתייעץ. אני עובדת כעוזרת ומטפלת בתינוק קטן בן 4 ח. 

אחרי המקלחת כאשר אני מביאה את התינוק לשידת ההחתלה הוא פשוט קופא מקור! מכחיל בידיים וברגלים וזה מלחיץ אותי. אני משתדלת להלביש אותו הכי מהר שאני יכולה  אך הוא עדין מכחיל. זה עלול להוות סכנה לתינוק?

אמרתי להורים שקר לו אחרי מקלחת ושהוא מכחיל ושכדי לחמם את החדר אך הם לא חושבים כמוני.

איך אני יכולה לעזור לו ולהקל עליו? 

באמבטיה נעים לו ואני דואגת להרטיב אותו כל הזמן במים החמימים שלא יהיה לו קר..