נר שני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הורות (עמוד 406)

בהנהלת:
מכתב פתיחה
שרשור חדש
ילדים חכמים עם קשיים - גיל בי"ס יסודיאנונימי (פותח)
ב:ה זכינו לילדים ברויכם באינטלגציה גבוהה מאד יחד עם קשיים בשפה, אירגון, זיכרון, תקשורת וקואורדינציה (לא כולם עם כל הבעיות). מצד אחד, אומרים לנו לא להכניס אותם לכיתותהמקדמות הקיימות, כי הלמידה ברמב נמוכה. מצד שני, אחד כברנפל בגדול בכית רגילה, כי קשיים אלו מונעים ממנו להגיע לשום הישג גם בתחומים שהוא חזק בהם (כעת הוא לומד בכיתת תקשורת בישיבת חורב, ומרוצה מאד. תודותינו לראש הישיבה וכל הצוות). בכל מקרה, אנחנו מחפשים עוד הורים לילדים בגיל בי"ס יסודי שמוציאים את ילדיהם בתהום שבין לימודים ברמה גבוהה ורמה תורנית גבוהה ג"כ, וצורך בכיתה קטנה, עם יחס אישי כדי להתגבר על הקשיים, ולמידה פעילה - מוחשי וויזואלי.
אפשר ליצור קשר אישי - rosenfelder@013.net
תינוקת קשהאנונימי (פותח)

 

שלום גב' טייכטל,

יש לנו תינוקת בת שנה וחצי הנוטה לבכות יתר על המידה. אשתי קראה שיש לה תסמונת "צרכים גבוהים" מש שאומר שהיא רגישה לדברים מסויימים יתר על המידה. האם ידוע לך על תסמונת זו ומה אפשר לעשות בנידון? תודה מראש

קיקי

תינוקת קשהאנונימי (פותח)
שלום קיקי,
אני מודה שלא שמעתי על תסמנות כזאת.
קשה לי לדמיין שיש תינוק או תינוקת עם צרכים גבוהים,לפי דעתי כל תינוק יש לו צרכים שחלקם בסיסיים לכל תינוק כמו אהבה, חום, להיות רצוי ובגיל כזה גם להרגיש נחוץ.שזה אומר, כן, שהיא תוכל לבצע דברים פשוטים בכוחות עצמה.
לא כתבת אם יש לכם עוד ילדים, ועד כמה אתם יכולים או מסוגלים להענות לצרכים ,נאמר, המיוחדים שלה.
מבלי להכנס לפרטים האלה מה שאני יכולה להציע הוא לתת לה חום ואהבה בכמות מוגברת. אני מתארת לי שתינוקת שהוגדרה כפי שהוגדרה די מעייפת אתכם ולכן אני מציעה ומאחלת לכם לגייס סבלנות וכמות גדולה של אהבה
בצלחה
נחמה
אולי יש רגישות לאוכל בושם\סבון א.כביסהאנונימי (פותח)
אולי יש לה קושי בויסות תחושתי? כדאיאנונימי (פותח)
לבדוק בהתפתחות הילד,או אצל מרפב"ע.
יש ילדים שדווקא מגע של הורה מטריף את דעתם,יש כאלה שזקוקים לתנועת נידנוד מתמדת,יש כאלה שאור/רעש שלאחרים ניראה נורמאלי משגע אותם. שווה בדיקה.כשזה כך ולא מודעים לזה-מסכן הילד ומסכנים ההורים.יש בתפוז,אאל"ט,פורום להורים לילדים עם בעיה בויסות,או משהו בסגנון.
שיטת אפלבאום ; בהמשך לmbhאנונימי (פותח)
שיטה זו יכולה לטפל בילדים עם עודף תחושות כמו רעש, מגע וכו שמשגע אותם ולכם ההורים זה לא מפריע לכן אתם לא מבינים את הבעיה. שווה בדיקה.אפשר למצא באינטרנט על שיטה זו.
שיטת אלבאום. תיקון טעות מהודעה קודמתאנונימי (פותח)אחרונה
שווה להכנס לאתר שלהם. אם את מעוניינת אתן לך שם של מטפלת בזה. אני מתחילה טיפול עם הבן שלי אצלה לאור המלצות רבות של אמהות.
מחפשת מה ללמודאנונימי (פותח)
אני מחפשת ללמוד בשנה הבאה. משהו בהיקף של יום בשבוע. משהו שיכול לפתוח לי כיוון חדש לעבודה (ללא כל קשר למה שלמדתי קודם). אין בעיית תקציב ב"ה. גם חוג רציני יכול להיות רעיון שיפגיש אותי עם תחומים חדשים בחיים.  אני גרה באזור הצפון. יש למישהו רעיון? הכל מתקבל. תודה  
לבתיה שלוםאנונימי (פותח)
מהכרותך את עצמך: מה מסב לך סיפוק ואושר? איזה תחום היה גורם לך לקום לבקר הלימודים עם ברק בעיניים?
לעמיאנונימי (פותח)
שאלה טובה. בשאלה זו אני מתלבטת כבר המון זמן.
אני כרגע די מדוכאת כי אני רוצה להשאר בבית עם הילדים שלי. אבל אני חייבת לעבוד.את זוכרת מה רשמתי לך על הקבוץ? ובכן הם יממנו לי את הלימודים, הכל. בכמה תנאים כמובן: אני חייבת להגיש את הבקשה בשבועיים הקרובים ולהיות מאוד משכנעת שזה יעיל, הכרחי וכדאי ושאני לא מבזבזת כסף סתם על איזה שגעון. (אם זה חוג זו כבר פחות בעיה).
אני מחפשת בכל הכיוונים בשאיפה שמשהו ידבר אלי.
לא בתחום הניהול, לוגיסטיקה, כספים ומדעים מדויקים.
מה כן?
שאלה טובה!
מעט הכוונהאנונימי (פותח)
תנסי למצוא לעצמך חצי שעה בה תשבי בשקט נינוחה לגמרי עם עצמך. תנסי לעצום עיניים ולהיזכר בך עצמך כילדה. מה שימח אותך אז? מה ריגש אותך לקראת העשיה שלו? אם תצליחי להתחבר לילדה שבך, ייתכן ומשם תבוא איזושהיא תחושת בטן לגבי מה נכון לך כעת.
הצעות ללימודיםאנונימי (פותח)
ייעוץ אירגוני (ללמד אירגונים וצוסדות איך לעבוד), או גיבוש צוותי עבודה (הבנתי שזה הולך מאוד בהיי-טק, אבל צריך לברר מה זה בדיוק אומר)
חג שמח!
הדרכה לפיתוח החשיבהאנונימי (פותח)
הכנסי לאתר "אשכולות חשיבה" (דרך גוגל) - אם מעניין אותך הנושא.
אבל אהבתי מאד את התשובות של עמי לגבי הבירור העצמי שחייב לבוא לפני ההחלטה.
ב"הצלחה!!
תודה לך ;מיריאנונימי (פותח)אחרונה
האמת היא שהרבה מההחלטות שלנו נראות לנו מאד רציונאליות כשלמעשה הן מגיעות אלינו ממקומות כלל לא מודעים ושם עובדת יותר תחושת הבטן מאשר הניתוח הראציונאלי דרך הראש.לכן לעתים עדיף להתחיל דווקא מאותו מקום לא צפוי של רגשות ותחושות ומשם להתקדם לחשיבה המסודרת יותר.
איך לגמול תינוק מהנקה?אנונימי (פותח)
איך נכון ומומלץ לגמול תינוק בן 9 חודשים מהנקה לחלוטין? מה צריכה להיות התזונה החילופית?
הוא רק יונק, או שהוא מקבל גם תוספות?יעל ל'
אני לא מתמחה לזה או משהו אבלאנונימי (פותח)
לפי מה שאני יודעת אם יש אפשרות לגמול בהדרגה אז בהדרגה ואם אי אפשר בגלל חס וחלילה מחלה או משהו אז פשוט מפסיקים להניק
בהדרגה זה אומר יותר מרווח מארוחה לארוחה עם תוספות באמצע..
בהצלחה מקווה שעזרתי במשהו..
גמילה מהנקהאנונימי (פותח)אחרונה
להחליף ארוחת הנקה במזונות אחרים ובהדרגה למעט בארוחות הנקה ולתת ירקות, פירות , לחם , דייסה ותחליף חלב
חג שמח לחברות הפורוםאנונימי (פותח)

מאחלת לכולכן חג כשר ושמח, חג שנהנה בו כולנו ממשפחותינו ונרווה מהן סיפוק ונחת שהלא הן עיקר מהותנו

כל טוב לכן ולהשתמע לאחר החג

קושיה לכבוד חג הפסחאנונימי (פותח)
לו היתה לך אפשרות כלכלית לא לעבוד כלל. האם היית בוחרת שלא לעבוד? ממה היתה מורכבת שיגרת היוםיום שלך?
שאלה שאני מתחבטת בהמיכל אברהם
אני חושבת שכן הייתי עובדת-כי אני עובדת את העבודה שלי ורואה את החשיבות שבה.

לדעתי מכל הבחינות חשוב לעבוד בהקף משרה נוח.
מיכל שלוםאנונימי (פותח)
האם בעינייך אישה שיכולה כלכלית שלא לעבוד ובוחרת להיות עקרת בית הינה במידה מסוימת מבוזבזבת?
שלום עמיאנונימי (פותח)
מבוזבזת זהו עניין יחסי. המשק שלנו לא יכול להתקיים על הנשים ובמקביל לצפות לעודד ילודה ולקיים בתים טובים. זה סותר מעטות הן הנשים שיכולות לעשות הכל ולשמור על שפיות נפשית
ממש לאמיכל אברהםאחרונה
שאלת באופן אישי ועניתי באופן אישי.

החיים הם פשרות ואני בהחלט שאני מתפשרת על איכות ניהול הבית בגלל שאני עובדת.אבל אני עובדת כי העבודה חשובה לי.

בעיני "מבוזבזת" (ולא יודעת אם הייתי בוחרת דווקא במילה הזו) היא מי שעושה משהו שהיא לא מוצאת בו הנאה או סיפוק וחיה בתסכול.
קושיה קשה..אנונימי (פותח)
אני מתחבטת בקושיה זו כבר הרבה זמן. אני חיה במקום בו כל אחד חייב לעבוד (קבוץ) ובתמורה אני מקבלת הכל ובחינם (כפשוטו! אוכל, כביסה, מסגרת טובה לילדים עד 16:00, לימודים, בריאות ועוד ועוד). יש לי 4 קטנטנים בבית כ"י מצב שדורש ממני המון כוחות נפש. כשאני עובדת (בקבוץ אני מחוייבת ליום מלא 6 ימים בשבוע) אני לא ממצה את עצמי בעבודה ומצד שני אני גומרת את הכוחות שלי לילדי, שהם בראש סדר העדיפויות שלי.אני מרגישה שהנכון הוא פשרה. או לעבוד חצי יום. ככה יש אפשרות "לנשום" בין העבודה לילדים. או לעבוד חצי שבוע. הרי אם לא אעבוד כלל ארגיש שאני מתנוונת. שזה בטח לא טוב למשפחה שלי.
לבתיהאנונימי (פותח)
מצאתי ענין רב במה שכתבת. איך זה באמת מתנהל בקיבוץ? האם יש אפשרות ל"חצי מישרה"? האם במצב זה נפגעות זכויות החינם שלך? מה באמת קורה בקיבוץ אם אישה בוחרת שלא לעבוד, האם יש בכלל אופציה כזו? ואם כן מהי הדרך החלופית לתרומה לחברה? אודה לך אם תשתפי אותנו יותר.
לעמיאנונימי (פותח)
ב"ה
אומנם זה אינו מעניין הפורם אך אענה בקצרה. לחם חוקו של הקיבוץ הוא העבודה. הקיבוץ חי ומתפרנס מזה. וב"ה מתפרנס טוב וכולם נהנים. אנו חיים ברמת חיים גבוהה הרבה יותר ממה שהיינו יכולים להרשות לעצמינו לו לא היינו גרים בקיבוץ. הקיבוץ נותן לך הכל. כפשוטו. והכי טוב. בתמורה את צריכה לתרום. אז כמובן שכולם עובדים וב"ה יש לנו מפעלים מצליחים ומשגשגים (טפו, טפו...) ויש גם ענפי שרות כמו המטבח, מחסן הבגדים ועוד שהם מקומות עבודה פחות מבוקשים אך נצרכים. בנוסף, יש את הוועדות שהחברים מאיישים אותם וממלאים חלק חשוב בתפקוד הקבוץ והעיקר ישנן ההתנדבויות השונות כמו בכל חיי קהילה.
אשה לא יכולה לא לעבוד. נקודה. יעשו מאמץ גדול להתאים לך מקום עבודה שמתאים לך. או ליכולות שלך או לתנאים שאת רוצה. כמובן שמי שחיה בקבוץ מקבלת את התנאי הזה. אני עובדת ובמורה מקבלת הרבה מאוד.
יש לציין שהזמן שלי עם המשפחה הוא הרבה יותר "נטו" מבעיר. אני לא מכבסת, מבשלת(בקושי) ולא מתעסקת בכל מיני סידורים. אני נטו לבית.
למרות הכל אנחנו עדיין לא שלמים עם רצונינו להשאר בקבוץ. זה מורכב.
את מוזמנת לבקר ולראות את זה בעיניים. המקום פה יפיפה במיוחד בעונה זו!
בציפיה לגאולה!
בתיה



לבתיהאנונימי (פותח)
מענין להיזכר שבקיבוץ למעשה חלק מעיסקת החבילה הינו מחוייבות לעבודה. כמובן שעל פניו יש בכך היגיון רב אך מענין מה קורה לאישה שבאה עם משפחתה לקיבוץ ואי שם בדרך מתעייפת ומעדיפה שלא לעבוד. ???
הקבוץאנונימי (פותח)
אשה כזו בבעיה. אפשר לנסות לשבור את הכלים ולצאת למלחמה על זה. לדעתי זה לא כדאי. יש אחת אצלינו שעשתה את זה באופן זמני. אך באחרות זה פגע. אאני צריכה לקבל את כל החבילה.
יש סיכוי שזה ישתנה בעתיד. כי המגמה של האמהות הצעירות היא שונה היום מפעם. נראה.
לבתיהאנונימי (פותח)
מאד מענין ומעורר לחשיבה.תודה על ששיתפת אותנו בחייך הפרטיים
כל טוב לך וחג שמח
אני מייחלת בע"ה לרגע הזהבילי
כרגע בעלי לומד, כך שאין ברירה ואני עובדת. ליבי נצבט יום יום על כך שהקטן במעון. ואני חוזרת סחוטה הביתה ורואה את הילדים שעתיים שלוש ובקושי יש לי כח אליהם, וכבר הם הולכים לישון. אני חושבת שמעיקר האידיאל ביהדות האישה צריכה לתת את כל כולה לבית. אני אדם שתמיד חשבתי שברור שאני אעבוד (אני חייבת לצאת). אך כיום אני רק מחכה לרגע שאוכל להיות בבית, כל פעם עם הילד או השניים הקטנים, ולהוציא את הילד הגדול יותר מוקדם מהגן...
קיבלתי על כך חיזוקים מרב אחד שדיברתי איתו שטוען שזהו האידיאל, רק שהחברה שאנו חיים בה היום כ"כ מעוותת ופוזלת לתרבות המערב ול"פמיניזם". אותו רב אמר לי שאם אי אפשר לא חייבים להצמד לאידיאל המלא לפחות לשאוף אליו ולעבוד קצת פחות.
בילי שלוםאנונימי (פותח)
אני מאד מבינה לליבך ולעייפות הגדולה שאת חשה. אנו כנשים נשחקות מריבוי המטלות הן בבית והן בחוץ ומכך שחונכנו לעשות הכל בשלימות ובחיוך ולהיות למעשה" סופר אישה". יש הטוענים שהפמיניזם למעשה לפחות בהיבט הזה הזיק לנשים מאחר והוא הוסיף עלינו עול רב נוסף.
אני מאחלת לך שבהמשך הדרך תמצאי פשרה כל שהיא שתקל עלייך את המתח וכן כמובן חשוב להסתכל קדימה ולהתעודד. ככל שהילדים בע"ה גדלים עול הטיפול הטכני בהם לפחות-יורד.
חג שמח
אני עובדת נטו בשביל הפרנסהיעל ל'
הייתי רוצה להשקיע את כל כולי בבית ובילדים,

אני יוצאת לעבוד כי פשוט אי אפשר אחרת.

ברור שאני אעבוד רק במקום עבודה עם סיפוק והנאה,
אך אני באופן אישי מעדיפה את הבית

קימה לתינוק בלילהאנונימי (פותח)

האם צריך לקום לבני שבן שנה + בלילה?

הוא מתעורר לינוק פעם אחת באמצע הלילה, האם צריך לקום אליו, או לתת לו לבכות כמה לילות עד שיבין שאין מי שיבוא אליו ואז יפסיק להתעורר?

 

אני לא בגישה הזומיכל אברהם
אני עדיין קמה לשני ילדיים שהגדול בן 3.

אני קמה,בשקט,בלי אור ומשחקים,מרגיעה,מחבקת,מגישה בקבוק ומחזירה למיטה.

אם המטרה היא לגמול מהנקת לילה אז הכי יעיל לתת לבעל לקום כמה לילות עם בקבוק או סימילק או מים(השאלה היא עד כמה הוא יונק חוץ מבלילה)

בהשקפה שלי כשילד קורא לי הוא צריך אותי.
בלילות שהעייפות מכריעה אני לוקחת אותו אליי למיטה...
פעם אחת זה יפהביליאחרונה
בני יכול לינוק בלילה כל שעתיים,חצי שעה ויותר, תלוי במצב רוח. (בן שנה פלוס). לאחרונה הייתי על סף התמוטטות. וכמה שאני מאמינה בקטע של להניק (גם בגלל בריאות וגם אין לו מוצץ וגם בקטע הרגשי), החלטנו שזה לא שייך שאני לא אתפקד (בעיקר בשביל הילדים). אז ככה: כמה שאני לא אוהבת לתת לילד לבכות, אין ברירה. בעלי ניגש אליו כל פעם שהוא התעורר והסביר לו (גם אם נראה שהוא לא מבין) שעכשיו לא יונקים. לפעמים מרים, לפעמים מלטף, גם לשפשף את הגוף של התינוק חזק עד שהוא נרגע זה רעיון וכו'... בלילה הראשון זה לקח שעות על שעות של בכי וסבלנות מצד בעלי. כיום כמה ימים אחרי זה פחות או יותר התעוררות אחת בלילה, וזמן בכי קצר יותר. בקיצור, אין פתרון פלא. זה לוקח זמן והרבה בכי. את האמת אם יש לך כח לזה המלצתי להמשיך להניק אותו (בתנאי שזה אכן רק פעם בלילה). המון סבלנות, ובהצלחה!
הורים לתינוק חדשאנונימי (פותח)
האם צריך להזמין פריטים עבור ילד שבקרוב יולד(עוד מספר ימים בע"ה)?
הדבר הכי דחוף זה סלקלמיכל אברהםאחרונה
כל השאר ניתן להזמין בנחת אחרי הלידה.
עריסה ניתן להשאיל מיד שרה.
אני צריך עזרה מההורים...דחוףףףףףףףףףףףמיסטר דום
פשוט ביום שישי סבתא שלי היתה אצלינו והיא מכניסה שבת מ12 בבצהריים אז אבא שלי כיבה את הטלוויזיה ב-12 הסתכלתי עליו במבט המום והוא אמר לי שהוא לא אבא שלי יותר ואני לא ידבר איתו ...

לא יעזור איתו צעקות כי הוא טיפוס שלא אכפת לו אם זה הבן שלו או אויב שלו הוא נלחם בכל הכח עם אמא שלי עוזר צעקות...<הורים אי אפשר איתם או אי אפשר בלעדיהם>

מה עושים איך פותרים כזה מצב שחוזר על עצמו כלל הזמן זה דפוס נשנה...יש לכם עיצות בתור הורים?
מוצץ בגיל שנה וחצייעל ל'

הבת שלי בת שנה וחצי,

ומאז שהיא קטנה היא בשום פנים ואופן לא הסכימה לקחת מוצץ,

למרות שמאוד רציתי שהיא תיקח.

היא ילדה מאוד לא רגועה, בוכה המון, , אף פעם היא לא במנוחה ומאוד קשה לתפקד איתה.

בתקופה האחרונה היא רואה ילדים בגן עם מוצץ, והיא לוקחת להם. המטפלת אומרת שזה מרגיע אותה.

ניסיתי לילה אחד לתת לה מוצץ, והיא נרגעה מאוד מהר ונרדמה.

האם כדאי בגיל כזה להתחיל עם מוצץ?

הפיתוי הוא מאוד גדול , כי מאוד קשה להרגיע אותה.

מה אתם אומרים?

אם זה מה שמרגיע אותה אני הייתי נותנתאנונימי (פותח)
מוצץאנונימי (פותח)
גם הבן שלנו התחיל לקחת מוצץ בגיל מאוחר יחסית, אבל אצלנו ישנו 'טקס' קטן שביום הולדת 3 הילד אוסף את כל המוצצים לתוך שקית וזורק אותם לתוך הפח הגדול בחוץ ומצלמים אותו. מומלץ להתחיל לדבר עם הילד כמה חודשים מראש על כך ואז הילד מחכה ליום הזה... אין חובה דווקא לקבוע גיל מסויים זה יכול להיות בכל מעבר חדש גן חדש מיטה חדשה ועוד ועוד...
בהצלחה והרבה נחת
מוצץ בגיל שנה וחציאנונימי (פותח)
שלום לך,
אני מאד ממליצה לך לותר ולתת לה את מה שהיא מבקשת. כדאי לזכור ,וזה במקרים אחרים גם כן, שהתעקשות מצד הורה היא פתח למאבקי כח ואת זה יש למנוע בכל מחיר . לעתים אנחנו נמענים מלעשות המתבקש בכאן ועכשיו בשל דאגה לעתיד, וזו טעות בכל מקרה. ןעןד, כדאי להעדיף את טובת הילדה על פני עקרון, שלא בטוח שיש בו תועלת.
שיהיה לך בהצלחה
נחמה טייכטל .
לא זו ;הסיטואציהיעל ל'
ואבהיר את עצמי יותר טוב-

אין כאן עניין של 'לוותר לה' או 'משהו שהיא מבקשת אותו'

אין כאן עניין של 'התעקשות מצידי' או 'מאבקי כח'

וגם אין לי כאן שום 'עקרון' (שני הילדים הקודמים שלי היו עם מוצץ, והייתי רוצה שגם היא הייתה מתרגלת למוצץ)

היא גם לא מבקשת את המוצץ או דורשת אותו, זה יותר הרצון שלי להרגיע אותה באמצעותו.

השאלה שלי אם זה חכם מצידי להתחיל בגיל כזה, שאז ההגמלות מכל תהיה יותר קשה (אולי),
והאם זה אכן טובת הילדה או ההפך- טובת האמא?

( אני פשוט מרגישה קצת אגואיסטית כשאני נוטה לתת לה אותו כדי שיהיה לי יותר שקט, דבר שיקשה עליה בעתיד ( בהגמלות)

מקווה שהבהרתי את עצמי יותר טוב...
מוצץ או לאאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי יפעת גלבוע בתאריך כ"ד אדר תשס"ז 22:19

 ברצוני להוסיף על מה שנאמר כאן ולומר שאני מקווה שכמו שביתך למדה למצוץ מוצץ בעקבות ילדי הגנון שבו היא נמצאת,כך אולי גם תלמד להפרד ממנו כאשר כולם בסביבתה יעשו זאת.

 

גיל שנה וחצי -לתת מוצץ ;או לא?יעל ל'
לא קיבלתי תשובה ברורה
מוצץ בגל שנה וחציאנונימי (פותח)אחרונה
שלום יעל,
את לא צריכה לחשוש שהמנעים שלך אגואיסטיים, חשוב מאד לילדים שלאמא יהיה טוב ונוח. מה שאומר שתתני לה את אמוצץ ללא חשש, ואל תדאגי לבאות. האם עכשיו התשובה ממספיק ברוה לך?
מקווה שכן
בהצלחה
נחמה טייכטל
לעידכונכןאנונימי (פותח)
בישיבה שנערכה היום בועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, זכיתי לייצג את "אמונה". הישיבה בראשותו של יו"ר הועדה חה"כ גדעון סער דנה בנושא הצעת חוק להארכת חופשת לידה. מסקר משווה שנערך עולה שישראל היא בין המדינות בהן חופשת הלידה הינה הקצרה ביותר אך מצד שני היא גם בין המדינות הלא רבות בהן חופשת הלידה משולמת בעלות של 100 אחוז מהשכר ולא רק בחלק ממנו. והיה ויצליח חה"כ להעביר את הצעת החוק , כיצד לדעתכן תשפיע עובדה זו על השתלבות נשים במעגל העבודה?
אין ספק שזו הצעת חוק חשובהמיכל אברהם
אבל יש צורך לא פחות חשוב בחוקים שיעזרו לנשים לחזור לעבודה כמו הכרה בעלות טיפול בילדים כהוצאה מוכרת.פתיחת מסגרות לילדים במקומות עבודה וכו'.

אנחנו רואים הרבה פעמים נשים שמאריכות את חל"ד על חשבונן כי ממילא עלות המטפלת תהיה לפחות בגובה המשכורת של האם.
לדעתי הקושי הגדול יותר הוא כן לחזור למעגל העבודה ולטפל בתינוק.
צודקתאנונימי (פותח)אחרונה
פשוט צודקת. כמו כן הבעיה היא איך גם לעבוד וגם להשאר אחרי העבודה כמו חדשים לילדים ולתת להם את כל תשומת הלב הראויה. ולא שהעבודה תבוא על חשבון הילדים כמו הרבה אמהות ש"אין להן כח לילדים" אחרי יום עבודה שלם - ולא שאנחנו מלאכים עם כח סופר על אלא צריך לחשב את חשיבות וזמן העבודה שלא יבוא על חשבון חשיבות וזמן ביתינו- הבעל והילדים שזקוקים לנו לא פחות מ"העבודה".
ילדים מנקים לקראת החגאנונימי (פותח)

 

להלן מספר נקודות ורעיונות לקראת שיתוף הילדים בנקיונות החג :

ושיהיה לכולנו חג שמח וכשר.                  

 20070321153330.doc

תודה.ישר כוחמיכל אברהםאחרונה
ערב פסח וכולם במתחאנונימי (פותח)

לכולם/כולן שלום

האם יש למישהי טיפים לחברותינו כיצד ניתן לשרוד שילוב של ילדים קטנים בבית עם הכנות לפסח ולעתים אף בשילוב של עבודה כרגיל?

למי שיכול להרשות לעצמו זוהי הדרך הטובה ביותראנונימי (פותח)
מלון לכל ימי החג .- קצת בכיות לחמי וחמותי והם הזמינו אותנו להתארח על חשבונם עם הילדים כל ימי החג במלון . אין נקיונות אין ילדים אין כאב ראש .
במחשבה שניה , מי שעובד כל כך קשה כל השנה יכול לחסוך כל השנה ולמצוא פתרון לפחות ברמת המוסד החינוכי , קיבוץ וכדומה . ואז אין צורך במתנות וטובות של המשפחה .

עשיתי חשבון ששני שכירים במקצועות חופשיים יכולים להרשות לעצמם פסח בחוץ ואף לממן את זה משעות נוספות בעונה המתה של שבועיים לפני פסח . המוצרים בכשרות מהדרין , העוזרת, הקיטנות של ערב פסח ושעות העבודה המוחמצות מקזזים בסוף את העלות .ואתם יודעים מה ? שקט נפשי ומוסרי שווה גם הוא כסף .

אני שוקלת ברצינות להרים תרומה נכבדה לקמחא דפסחא כי השנה באדיבות הורי בעלי פשוט לא יהיו לנו הוצאות על חג הפסח וזה קצת לא נראה לי מבחינה מוסרית . מה לדעת באי הפורום השווי הריאלי של פסח למשפחה דתית לאומית ( כשרות רבנות ) בת ששה נפשות . זה נראה לי גובה התרומה הראוי

מלון זה פתרון?אנונימי (פותח)
ומי שמעדיף להיות בבית?
לו הייתי רוטשילדאנונימי (פותח)
אז שיסתדר עם ילדיו, עבודתו והנקיון (ד"א לא ברור לי מה הבעיה ושמא לא ידעת שיש פסח ועבודה וכד' לפני שהבאת ילדים לעולם או שמא לא ידעת שילדים יכולים להיות גם בבית? אולי נשאיר אותם בכלל כל היום במסגרת אחרת שמישהו אחר יטפל בהם?). ואולי בכלל כדאי להתחתן עם איזה בן עשירים כדי לחיות על חשבון הוריו?? אוי לו הייתי רוטשילד... או שלפחות חמי היה רוטשילד...
סתם אין כמו בבית!
הלילו!!!( והפעם במקום הנכון)יעל ל'
השנה זו פעם ראשונה שאני עובדת מלא,+ שלושה ילדים קטנים...

אכן גם אני שואלת את עצמי - איך שורדים?

אופס, 'הצילו' כמובןיעל ל'
פסח כמסע הישרדותאנונימי (פותח)אחרונה
אכן משימה לא פשוטה. יחד עם זאת ישנם בכל זאת כמה טיפים שיכולים לסייע. ישנו מאמר מומלץ של הרבה אבינר שמראה כיצד אפשר ביום או יומיים לארגן בית לפסח. הדגש הוא כמובן על כך ש"אבק אינו חמץ"ובעיקר יש להכשיר את המטבח. נראה שתכנון ממש מדוקדק של המשימות וחלוקתן אל מול פרקי הזמן שמיועדים לניקוי ( בסיוע הבעל , עוזרת, ילדים בוגרים וכל מי שרק מוכן ויכול להרתם)יכול אף הוא לסייע. בנוסף, בשנים האחרונות נהיה מקובל למדי להזמין לליל הסדר את האוכל ממקומות שערוכים במיוחד לכך.למרות שההוצאה הינה יותר גבוהה במידה מסוימת מאשר בישול ואפיה בבית,ההקלה שבכך הינה משמעותית. ולסיום, חשוב לזכור שחג הפסח הינו חג האביב, בו זו הזדמנות של כולנו לאחר המאמץ הגדול שלפני ליל הסדר לצאת עם משפחותינו לפעילויות שונות בטבע ובאתרים שונים, בשמחה ובהנאה.
כנסו בבקשה שניה...פלפלתי

תתפללו בבקשה דחוף לרפואת גיתית בת שמחה, הבת של הזוג שנהרגו בתאונה היום בבוקר.

פצועה אנוש, אין זמן להתעצל. זריז- כולם.

וזה למי שאין לו זמן ב-כ-ל-ל....:

"שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אוזנך קשובות לכל תחנוני, אם עוונות תשמור י'ה ה' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא, קויתי ה' קוותה נפשי ולדברו הוחלתי, נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר, יחל ישראל אל ה' כי עם ה' בחסד והרבה עימו פדות, והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו"

הצילו!!!יעל ל'
השנה זו פעם ראשונה שאני עובדת מלא,+ שלושה ילדים קטנים...

אכן גם אני שואלת את עצמי - איך שורדים?
טעות, זה מכוון לאשכול השכן...יעל ל'אחרונה
גמילהאנונימי (פותח)
בננו בן ה4 גמול יותר משנה , ואינו מפספס בכלל. הבעיה שלנו שצואה הוא אינו מוכן לעשות בבית השימוש ומבקש טיטול, אם אנו לא מוכנים לשים לו טיטול הוא לא יעשה בלבנים אלא יתאפק.... גם כמה ימים ! מה עלינו לעשות תודה מראש! ושבת שלום
אולי שוחדאנונימי (פותח)
אני מכירה זוג שקנו לילד שלהם אוטו גדול שהוא רצה שמו את זה מול העיניים שלו על מדף גבוה וכל הזמן דיברו איתו על זה שצריך לעשות בשירותים ואם הוא יעשה הוא יקבל את זה.
זה לא קסף זה לא פעל בן רגע זה לקח כמה חודשים טובים עד שזה עזר...
בהצלחה
גמילהאנונימי (פותח)אחרונה
עבר עריכה על ידי יפעת גלבוע בתאריך כ"ט אדר תשס"ז 14:22

מיטלי שלום.

אשמח מאוד אם תרחיבי ותנדבי קצת יותר פרטים על נסיונותיכם לגמול את בנכם מעשיית צרכיו " הגדולים" בטיטול,

                                                      גלבוע יפעת

                                                 מטפלת ומנחת הורים

פוליפיםאנונימי (פותח)
אולי מישהו יודע מה זה ניתוח פוליפים? מה החסרונות ולמה הם יכולים להוביל? ילד בן שנתיים.
ניתוח פוליפים זה לאףאנונימי (פותח)
אני שמעתי על זה שזה מאוד עוזר לא שמעתי על חסרונות
לבדוק טובבילי
אני חושבת שכל התערבות כזאת חשוב לבדוק טוב טוב ובכמה ערוצים מה זה נותן. רק בריאות.
פוליפ זה יכול להיותמיכל אברהםאחרונה
ניתוח להוצאת שקד שלישי(לי לא ידוע על פוליפים באף)

לדעתי השאלה היא לא מה החסרונות אלא מה מנסים "להרוויח" מהניתוח.בני עבר את הניתוח וזה שיפר משמעותית את איכות השינה שלו-הוא הפסיק לנחור וגם שיעול טורדני שסבל ממנו-פחת משמעותית.
חה"כ קולט אביטל מציעה את מועמדותה כנשיאהאנונימי (פותח)
מה דעתכם? האם נכון לנו שאישה תתפקד בתפקיד זה ותיצג אותנו גם בתוך המדינה וגם מחוצה לה? למה כן ולמה לא? איפה זה יכול להתאים לנו כאוכלוסיה דתית ואיפה עלולה להיות בעיה בכך?
נשיאה?אנונימי (פותח)
כמו תלוי מי?? קולט אביטל - מי היא בכלל שתהיה נשיאה?? מה זה קשור לאוכלוסיה דתית או לא? כבר ראינו מה קרה עם נשיא בעל אורינטציה דתית. כל תפקיד תלוי בדמות שממלאת אותו. בסופו של דבר האדם יוצק את התוכן לתפקיד. ולכן זה לא משנה גבר או אשה דתי או חילוני מזרחי או אשכנזי משנה מה הוא עושה עם התפקיד!
קולט אביטלאנונימי (פותח)
דרך אגב קולט אביטל מסמלת בדיוק את דמות האשה הרווקה הערירית שמעולם לא בנתה משפחה ותהיה הנשיא הראשון שנכנס לבית הנשיא ללא משפחה ובכך כנראה מסבירה יותר מכל את המצב שאשה עם קריירה לא יכולה לעמוד בעול המשפחה.
יש דוגמא יותר מוצלחת . אשה שמחזיקה בעמדת הכחיונה
השניה בעוצמתה בעולם.
קונדוליסה רייס.
אשה כושית רווקה שהגיעה לפסגת השאיפות הפמיניסטיות.

לא הייתי מתחלפת איתה בחיים.

"עלינו לשבח לאדון הכל....שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם.
שהם משתחווים להבל וריק ...! "
לא ארגיש מכובדת יותר אם אישה תהיה בתפקיד זהפועהאחרונה
קולט אביטל בוודאי לא יכולה להיות מועמדת ראויה, אחרי שספרה מעל גלי האתר ששנים היה לה רומן עם גבר נשוי...
יום האישה הבינלאומיאנונימי (פותח)

מחר יחול אי"ה יום האישה הבינלאומי. יום ששם דגש על זכויות הנשים לכבוד ולשיויון. האם לדעתכם נושא זה הינו ענין לנשים בלבד או ענין לחברה כולה? מה לדעתכם מצב הנשים בארץ יחסית לגברים? מהי לפי השקפתכם עמדת ההלכה בנושא זה?

 

לא פמיניסטית!!פועה
אם נשים רוצות שוויון זכויות, בבקשה עד הסוף. אין שעות הנקה, אין חוק שמונע פיטורין בעת הריון, אני מתכוונת למצב שהעובדת לא טובה או לא יעילה ו"בזכות" ההריון לא ניתן לפטר אותה,ועוד ועוד..
פועה שלוםאנונימי (פותח)
אם אני מבינה אותך נכון את אומרת שלמעשה יש לנו אף זכויות יתר על פני הגברים בהתחשב בסיבות ביולוגיות שמיחדות אותנו ושמזכות אותנו בהריון ולידה. האם את מרגישה כך כל הזמן ובכל תחום בו את משווה עצמך לגברים? אם כן, אשרייך, שהרי את שמחה בחלקך.
ראשית, אני באמת שמחה בחלקי. אבל מטרת דבריפועה
היתה לומר לחברותי הנשים שאי אפשר לאחוז את החבל בשתי הקצוות, אם רוצים שוויון הוא חייב להיות אמיתי. לא ל"נצל" את מעמדנו כנשים. כל אישה חייבת לבדוק אם המצב בבית מאפשר לה לצאת לעבודה, ולא להיות לנטל על מקום העבודה, ולנצל את כל החוקים שארגוני הנשים "הצליחו" להשיג.
בניית קריירה על חשבון המשפחהאנונימי (פותח)
אני אף פעם לא הבנתי את "שוויון הזכויות" האם הקב"ה ברא את האשה והגבר שווים?? - לא. כפי שאין בעלי החיים שווים ביניהם וכד'. לכל אחד תפקידו שלו ולכל אחד הנתונים הפיזיים שלו ומבנה הנפש שלו. מדוע יש צורך לדרוש שוויון? אולי ידרשו הגברים שוויון לנשים? כיצד ניתן להשוות בין 2 גופים אשר אינם שווים מלכתחילה בין X ל- Y? (כמובן בלי צורך לרמוס את השני או לחיות על חשבונו) כל אחד צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו והגיע למקסימום הניצול של יכולותיו. האם אשה חלייבת להשתתף בתחרות מרימי משקולות של גברים חסונים? התשובה היא חד משמעית לא! האם אשה חייבת להיות טייסת ולהזניח את ילדיה? אולי אם תחליט לוותר על משפחה ולהשקיע בקריירה - זו כבר החלטה שלה. האם על אשה להשקיע בקריירה ולנצל את בעלה שלו לא תהיה קריירה בגללה ולנצל את המשפחה לקנות לה דברים - לבשל- לשמור על הילדים - לקלח אותם - לא לתת לבעל את חופש הבחירה לזמנו הפנוי- זה ניצול ציני זו לא בניית קריירה אמיתית!
לדליה, מזדהה מאד עם דברייך.פועה
עבר עריכה על ידי פועה בתאריך כ"ב אדר תשס"ז 22:45
מסכימהאנונימי (פותח)
לא רק שאי אפשר לפטר אותה אי אפשר גם להקטין לה משרה או להעביר אותה לתפקיד אחר שבו ההעדרות שלה תהיה פחות מורגשת .זה יוצר מצב שעובד אחר או עובדת צריכים לשאת בכל הנטל לבד.
התגובה -מסכימה- היא "ללא פמיניסטית"אנונימי (פותח)
יום האשהאנונימי (פותח)
בהתחלה הכוונה היתה טובה .מצב הנשים פעם היה של ניצול ודיכוי.אבל לדעתי הן פספסו את המטרה.כי היום אנחנו נקרעות בין העבודה בבית לבין העבודה בחוץ. המטרה צריכה להיות שיווין זכויות הדדי בין גברים לנשים ולא ליצור אפליה מתקנת לנשים.
גברים-השמיעו את קולכםאנונימי (פותח)
עושה רושם שדעות הגולשות מתחלקות לשניים.אלה שחושבות שאין צורך בשיויון ושלמעשה מלכתחילה כל מין יש לו את היחודיות שלו אותה קבע לו הקב"ה ואלה מנגד שחושבות שהשיויון הוא רעיון יפה אבל בסופו של דבר, פועל כנגדנו: דהיינו מעמיס עלינו עוד ועוד מטלות משום שהגברים לא ממש לוקחים על עצמם שיתוף בנטל הבית.
גברים, מה עמדתכם בנושא?
אין הבדל מהותי בין 2 הדיעותאנונימי (פותח)
זו אותה דעה אין שוני - רק בניסוח. בכל מקרה אין עניין לשויון אם הצד השני לא מתחלק במטלות - אז אין שויויון.
תגובה לדליהאנונימי (פותח)
מסכימה איתך שהתוצאה היא אותה תוצאה בשתי הדעות אלא שעושה רושם שמגיעים אליה בדרכים שונות. פעם נטען שאין שיויון כי כך נקבע הסדר העולמי על ידי הקב"ה ובעצם טוב לנו ככה ואין לנו טרוניה ופעם נטען, חשבנו שכן מגיע לנו שיויון מול הגברים ואף ניסינו לפעול להשגתו אבל יצאנו קרחות מכאן ומכאן משום שהעול רק גדל וחוסר השיויון נותר בעינו.
הדעה הראשונה מסבירה את כשלון השניהאנונימי (פותח)
הדעה הראשונה מסבירה מדוע שאיפה לשויון לא שוה שכזה צפויה לכשלון מלכתחילה ולכן כל הנסיונות לשויון סופם להכשל. יש לקבל את העולם כמו שהוא ולא מתוך טרוניה על כל אחד למלא את תפקידו בעולם בצורה הטובה ביותר ולא לנסות למלא את תפקידו של השני
יישר כח,דליה.יונהאחרונה
דרושות נשים נשואות למילוי שאלוןאנונימי (פותח)
שלום לכן,
אני זקוקה לנשים נשואות המכסות את שיערן, לצורך מילוי שאלון בנושא כיסוי ראש. השאלון מיועד לנשואות מכל גיל, והוא מהווה חלק מעבודת מחקר שאני עושה באמנות.
מי שמעוניינת ליטול חלק, מוזמנת לשלוח למייל המופיע מטה את כתובת הדוא"ל שלה, והשאלון יישלח אליה. אפשר ורצוי להפנות אלי אמהות, חברות ושכנות כדי ליטול חלק במילוי השאלון.
תודות שלוחות מראש!

pninakan@gmail.com
מוצץ או לא מוצץאנונימי (פותח)
האם את ממליצה לתת לתינוק מוצץ?
מוצץאנונימי (פותח)
אם התינוק מסתדר ללא מוצץ אז אין סיבה להרגיל אותו. היתרון הוא אי תלות במוצץ, במיוחד שהוא נאבד.
יש תינוקות שלא רוצים מוצץ בכלל. ויש כאלה שנוטים למצוץ אצבע אז מוצץ עדיף. בכל אופן זה לעניין עקרוני.
אני הצטערתי שלא הרגלתי את הבת שלי למוצץיעל ל'
שני ילדי הראשונים היו עם מוצץ והיה יותר קל להרגיע אותם.
איתה מאוד קשה
מצד שני... מאוד קשה להיגמל ממוצץ. מניסיון..שובל אור
אני מצצתי מוצץ עד גיל 8 ולכן השיניים שלי אח"כ היו עקומות בצורה מזעזעת, מה שגורם לי עכשיו לסבול מקוביות לוחצות על השיניים כבר כמה שנים...

אחרי הניסיון של אמא שלי איתי היא לא נתנה לשאר האחים שלי מוצץ ולמרות זאת התינוק מצא שיטה אחרת להרגיע את עצמו. תאמינו לי, זה אינסטינקט טבעי של תינוק. (אחות אחת שלי פשוט מלטפת לה את הלחי, אח אחר מלטף בובה, כל אחד מוצא את מה שמרגיע אותו)
והרבה יותר קשה להיפטר ממציצצת אצבעאנונימי (פותח)
אח"כ יהיה לך מאד קשהאנונימי (פותח)
לגמול אותם מזה או שהשיניים שלהם יהיו עקומות באופן מזעזע. הבן שלי לדוגמא מצץ מוצץ עד גיל 5 ח' ואח"כ העיף אותו לכל הרוחות.
מאוד לא מומלץאור-שחר
לתת לילד מוצץ.
הדבר משמש משתיק קול כפשוטו,התינוק מנסה להגיב,לשדר לכם ההורים את מחשבותיו ורצונותיו באמצעות בכי,אין הוא מסוגל להתבטא בדרך אחרת.
רוב ההורים פשוט דוחפים לילד מוצץ בשביל להשקיט את בכיותיו ה"טורדניות" בכדי שלהם יהיה נוח,אך אין זה לטובת הילד זה לטובת ההורים...
בצורה כזאת ילדים גדלים כשבקושי מסוגלים להוציא הגה מהפה ואינם מתרגלים את התקשורת המילולית שלהם,ואח"כ ההורים לא מבינים מדוע ילדם החל לדבר בגיל מאוחר.....
או מוצץ או אצבע, תבחראנונימי (פותח)
לפי הנסיון שלי, כמעט אין תינוק שלא יגיע למציצת אצבע אם אין לו מוצץ וזה לדעתי צרה. קשה יותר לגמול ילד ממציצת אצבע כי אי אפשר להחביא לו את האצבע. מה שאין כן במוצץ. כשמגיע קרוב לגיל 3 תוכל להסביר לו לאט לאט שילד גדול לא צריך מוצץ. לטפטף לו את זה בנעימות. דבר שני, מציצת אצבע לעיתים קרובות גורמת לעיקום השיניים ולכן זה עוד סיבה להעדיף את המוצץ.

בהצלחה!
יש כאלה שלא לוקחים כלום לא מוצץ ולא אצבע וזה ממשאנונימי (פותח)
קשה להרגיע אותם
זה לא כדאי או לא-כדאי.מוריה
בס"ד

זה תלוי בנוחות ההורים.
ואיך שהם מרגישים כלפי זה.

לדוגמא: אני מטפלת בילד בן 3.5 שעדיין מוצץ מוצץ. אחריו יש בת בת שנתיים (שלא מוצצת מוצץ, כי היא לא רצתה), ותינוקות בת 4 חודשים. לתינוקת האמא לא ממש רוצה לתת מוצץ, כי זה מגעיל אותה. אז היא מקבלת פה ושם (שאני איתה ואני מחליטה שהיא רוצה.. ).
אבל הנוחות הזמנית הזו עשויה לבוא על חשבון העתיד...שובל אור
גם מבחינת ההורים (פגיעה רצינית בכיס, על אישור שינים..) וגם פגיעה בילד, כי מוצץ הוא ממכר וקשה להיפטר ממנו כך שהילד הולך איתו לכל מקום ואז צוחקים עליו (כן, זה הכל מניסיון.. אני עד גיל 8 שנים הייתי מרותקת לדבר הזה..)

לדעתי בהחלט אפשר למצוא תחליפים אחרים להרגעה, מה גם שהתינוק עצמו מוצא את הדרך להירגע (עיינו בהודעה הקודמת שלי)
זה לא ממש נכון..מוריה
בס"ד

יש מוצצים, ויש מוצצים..

יש מוצצים אורטופדיים שלא גרמים לזה, ויש את מוצצי הגומי.

מוצצי הגומי הם הבעייתים.


ולפעמים עדיף מוצץ על אצבע, לדוגמא.
אבל נגיד מוצץ פתאום נעלם וזה יוצר בעיות.

מה גם, שאם הילד מקבל את המוצץ רק בזמנים מסויימים, מולא כל הזמן, אני לא חושבת שזה מזיק כ"כ. האילו במקום בקבוק.
איך מרגילים ילד למוצץ?אנונימי (פותח)
יש לי חמישה ילדים ולאף אחד לא היה מוצץ, הם פשוט לא הסכימו להכניס לפה.
בשביל מה לך???אנונימי (פותח)
אולי בשביל להרגיע אותם?אנונימי (פותח)
הבת השלישית שלי היתה עם אצבע שזה לא הרבה יותר טוב.
מוצץ, מוצץ, מוצץ...אנונימי (פותח)
לדעתי כדאי מאוד לנסות ולתת לתינוק מוצץ.
פשוט בשביל להרגיע אותו כשצריך.
זה לא עושה שום בעיות בעתיד, לא של דיבור, לא של שיניים וזה נותן לילד ביטחון שיש לו משהוא שלו.
רק מה???
תחליפו לו את המוצץ פעם בשבועיים לערך שיתרגל לכל מיני סוגים ולא ישגע אותכם כשאבד המוצץ שלו...
אני פשוט אומרת מניסיון, יש לי 3 ילדים את הגדולה הצלחתי להרגיל בגיל 4 חודשים את השני לא הצלחתי עד 11 חודשים ועד בכלל כלומר עד היום שנתיים וחצי הוא לא יודע מה זה אבל הטירוף עוד יותר גדול כי הוא לוקח את הבקבוק אפילו ריק ומוצץ אותו והרוק כל הזמן נוטף לו בצורה מגעילה... אז את השלישי ממש רבתי איתו 5 חודשים ובסוף ניצחתי...
לא יקרה שום דבר לילד שלוקח מוצץ, הוא בסך הכל ילד שאפשר להרגיע מהר ולנו זה נותן שקט נפשי יותר גדול.
אז... בהצלחה!
יש עכשיו הודעה חדשה של משרד הבריאותאנונימי (פותח)
שטוענת שמי ששימוש במוצץ מפחית את תסמונת המוות בעריסה.אז ניראה לי שעדיף ילד עם שיניים עקומות-אבל חי.
וחוץ מזה,האורטודנט שלי אמר לי שעד גיל 4-5 המינשך מסדר את עצמו ואין לחשוש לנזק במבנה הלסת.אחר כך זה בעייתי.
מה עושים כשהם זורקים מוצץ?אנונימי (פותח)
מה עושים כשלא רוצים מוצץ?אנונימי (פותח)
הבת הגדולה שלי בת שנתיים עם אצבע היא לקחה מוצץ ובגיל 3 חודשים זרקה אותו ועכשיו היא עם אצבע הבת השניה בת ארבעה חודשים גם כבר עם אצבע ולא ממש היה לי כוח לריב איתה זה מאוד טוב מצד אחד הן יודעות להרגיע את עצמן הבעיה שאני מפחדת שלא אוכל לגמול אותן
אני לא מבינה למה כולם מדברים פה על ישור שינייםאנונימי (פותח)
?? לא תמיד ילד עם מוצץ צריך ישור שניים יש כאלה שלאאנונימי (פותח)אחרונה
מצצו ויש להם גשר
איזה מקצוע לבחור?אנונימי (פותח)

אני מורה , ויש לי תואר במדעי הטבע. בעלי אברך בישיבה ואוהב את זה. יש לנו שלושה ילדים קטנים.

אנחנו מתלבטים לגבי בחירת מקצוע בעתיד. הוא רוצה בתחום התורני, ואני- נהנת בינתיים מההוראה, אבל ברור לנו שלאורך זמן- אחד מאיתנו חייב לעבוד במקצוע יותר מכניס- כדי שנוכל לחיות. (בלי הלוואות, אוברדרפט, ועם רמת חיים ממוצעת-פשוטה המקובלת בציבורינו).
אולי יש משהו שנמצא בשטח יותר זמן- ויודע לומר:
א: האם אפשר להסתדר עם משכורות של שני מורים כשיש ילדים בחינוך הדתי (אולפנות וכו')? (בלי ירושות וכל אלה...
ב: באיזה מקצוע יש הכנסה טובה-והוא גם מענין, ואפשר ללמוד אותו בלימודי המשך/ כתואר שני? (בשבילי)
ג: באיזה מקצוע תורני יש כסף? (רב שכונה? השגחה? ר"מות? וכולי?)
ובהמשך לזה- באילו מקצועות יש עומס גדול (כמו דיינות למשל) ואז חבל ללמוד אותם.

אז תודה!

אני כמובן משוחד, אבל מחשבים הולך כמעט עם כל דברמשה
אני לא יודע מה חושב על זה בעלך, אבל אם יש לו ראש מתאים - יש סיבה שילמד תכנות או מקצוע דומה.

תכנות בינוני + מקצוע נוסף זה דבר שמאוד מקובל היום. למשרד שלי הגיעו בעבר כל מיני מערכות מדהימות שכתבו אנשים כאלה.
אחת מהן למשל - רב שלמד לעומק את נושא קידוש החודש/עיבור השנים וחישוב הזמנים בהלכה. הקוד שלו, לאחר ששופץ, משמש לדף הזמנים כאן באתר:
Times.aspx


נתקלתי גם במישהי שעשתה "הסבה" מרפואה (היה לה דוקטורט) לתכנות. מתכנתת מוצלחת במיוחד היא כנראה לא אבל היא פיתחה מערכת שמאפשרת חישוב כמות האוכל שצריכים פגים, וכן הלאה.



כמובן, כל זה בתנאי שהוא מוכן לעבודה לא שגרתית על כל המשתמע.
התיחסות למיץ פטל ( הארנב או המיץ???)אנונימי (פותח)
בתור פסיכולוגית תעסוקתית בכובעי השני תרשי לי לענות לך מכיוון אחר. נכון מאד בעיניי שאת הולכת בגישה פרקטית ומחפשת לפי קריטריונים חיצוניים של גובה פרנסה וזמינות מקורות הכנסה. יחד עם זאת ולא בסתירה לדרכך, הייתי ממליצה לך ולבעלך לערוך בדיקה פנימית בנפשכם ולנסות כל אחד להגיע לתחום שמענין אותו, מלהיב אותו, שיגרום לו לקום בבקר בשמחה לעבודתו. רוב הסיכויים שאדם שבוחר בתחום שמאתגר ומהנה אותו, ישאף להשקיע בו, להתבלט בו ובהיותו טוב ומקצועי בתחומו, צפויים גם לגבור הסיכויים שלו להצליח בו ומתוך כך להיות מבוקש בתחומו.
לדעתייעל ל'
אם את נהית בהוראה , אין שום סיבה שתעזבי את המקצוע הזה, יש בו תנאים טובים.

אני למשל עזבתי את מקצוע ההוראה, ואני לומדת תחום אחר, בגלל שההוראה לא עניינה אותי לא הרגשתי סיפוק והיא התישה אותי, אבל אני יודעת שהפסדתי תנאים טובים.

אבל במקרה שלך, אם את נהנית אל תעזבי , השכר יעלה עם השנים ותוך כדי תוכלי גם להשקיע בבית( חופשות וכו')

לדעתי בעלך צריך למצוא מקצוע אחר, כי הרי הוא זה האחראי על הפרנסה, כמו למשל סופר סת"ם או קידושין שאותם הוא יכול לעשות בנוסף לעיסוקו הנוכחי
ליעל- איזה תנאים טובים?אנונימי (פותח)
השכר המקסימלי שאגיע אליו (בעוד שנים+ גמולים ועבודה קשה) הוא לא מספיק להחזיק משפחה נורמלית (גדולה, אני מקווה...)
תודה על התשובה, אבלאנונימי (פותח)
גם מורה מצוינת לא תקבל שכר גבוה. השנה קבלתי הצעות עבודה מכמה מוסדות באזורי, אבל זה לא עזר לי לקבל שכר יותר גבוה.

ולגבי ההערה השניה- זוהי נקודת הפתיחה שלנו, אבל גם בתחום הקודש (בעלי) יש הרבה מקצועות אפשריים, שהוא יכול להנות בהם, וגם אני- מתענינת בעוד נושאים חוץ מהוראה, ורציתי לדעת האם יש מקצוע שאפשר ללמוד כתואר שני- במקביל לעבודה בהוראה. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אשאקר מורה רק בגלל חוסר ברירה.
כמה אפשריותאנונימי (פותח)
אני גם למדתי מדעי החיים. יש לך הרבה אפשרויות.

ביולוגיה--תלמדי אוד ביולוגיה ותהיה מדענית.

רוקחות--תמיד צריכים רוחקים, משכורת די טובה.

כתיבה--אם את אוהבת לכתוב, אפשר לכתוב מעמרים טכניים או ספרים על הטבע. שעות גמישות, אבל המעמרים הטכניים בדרך כלל משעממים והרבה פעמים קשה להרוויח מספרות.

סיעוד--תוכלי ללמוד להיות אחות. את לא צריכה תאור שני אפילו, רק שנה-שנתיים לימוד. השעות טובות, אבל לא ידוע לי מה השכר הממוצע. שמעתי מחברות שזאת אופציה טובה.

איזה מקצוע לבחוראנונימי (פותח)
אין שום אפשרות שבעולם להסתדר עם שתי משכורות מורים עם יותר מ-2 ילדים! זה מניסיון. יש לנו 4 ילדים ואנחנו עבדנו במקומות פרטיים בנוסף למערכת החינוך, ושנינו עזבנו.

אני חושבת שבהחלט עמי צודקת, את צריכה לחפש את מה שאת אוהבת ויודעת לעשות, ואולי שם להרחיב את העיסוק במקצוע הזה, כמו, למשל, ללמד שיעורים פרטיים או לעבוד במרכז למידה, נוער שוחר מדע, מכללה... בערב או לפתוח מרכז למידה כזה פרטי או ... יש אלף אפשרויות.

חשוב מאד לעשות רשימה של כל האפשרויות, אפשריות ובלתי אפשריות (כמו שהמליצו לך על רוקחות) ולנסות לבחור ולהתנסות באחת מהן לפחות.

בהצלחה,

יעל
moti-yael@biu.013.net.il
יעל שלוםאנונימי (פותח)
האם תוכלי לשתף אותנו מעט בדרך שאת עברת? האם עשית הסבה מקצועית? האם עוד שיקולים הינחו אותך מלבד השיקול הכלכלי הקריטי? מענין לשמוע עוד מהניסיון שלך.
זו בדיוק השאלה- מהן האפשרויות?אנונימי (פותח)
אני גם לא לגמרי מסכימה שאי אפשר להסתדר עם משכורת של מורים,
אבל אני רוצה לשמוע מהנסיון שלך- מה עשית כמורה? לאיזה מקצוע עברת? ואיך זה?
ואם משהו יודע מה זה הנדסת ביוטכנולוגיה- כלומר- מה עושה מי שעובד בזה תכלס'- ביום-יום- יושב מול מחשב וממציא? בונה משהו לפי הוראות? מה? מסקרן אותי לדעת.
ותודה על העזרה!
לא לקבל מוסכמות כמובנות מאליהן, ללכת עם הלב...יעל ל'
עבדתי 6 שנים כמורה, ואף פעם לא הרגשתי סיפוק, הרגשתי שאני מוציאה כוחוחת נפש גדולים ( מידי),
ומגיעה הביתה סחוטה פיזית ונפשית,
הדרידות היו גבובות( מבחינת יציאה בערבים ל- ישיבות , אספות וכו'
וכל ביקורת שאתרו לי הייתי לוקחת אותה מאוד קשה( לדעתי בגלל שאני טיפוס מאוד ביקורתי כלפי עצמי), הייתי בוכה המון והייתה לי מנהלת מאוד לא מפרגנת

ידעתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים
כשהייתי בהריון החלטתי ש-זהו!
לאחר הלידה התפטרתי ממשרד החינוך, התחלתי ללמוד הנהלת חשבונות

ו והמשכתי להיות עם התינוקת בבית עוד מספר חודשים.

כמובן שקיבלתי תגובות מאוד קשות, את לא נורמלית, איך את עוזבת משרה במשרד החינוך, עם כל ה
כיום אני מסיימת את הקורב
יש המון טעויות, סליחה, ועכשיו התיקון...יעל ל'
עבדתי 6 שנים כמורה, ואף פעם לא הרגשתי סיפוק, הרגשתי שאני מוציאה כוחוח נפש גדולים ( מידי),
ומגיעה הביתה סחוטה פיזית ונפשית,
הדרישות היו גבוהות ( מבחינת יציאה בערבים ל- ישיבות , אספות וכו') והי לי קשה עם סידור לילדים וכו'

וכל ביקורת שאמרו לי הייתי לוקחת אותה מאוד קשה
( לדעתי בגלל שאני טיפוס מאוד ביקורתי כלפי עצמי),
הייתי בוכה המון והייתה לי מנהלת מאוד לא מפרגנת.

ידעתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים
כשהייתי בהריון החלטתי ש-זהו!
לאחר הלידה התפטרתי ממשרד החינוך, התחלתי ללמוד הנהלת חשבונות

ו - המשכתי להיות עם התינוקת בבית עוד מספר חודשים.

כמובן שקיבלתי תגובות מאוד קשות, את לא נורמלית, איך את עוזבת משרה במשרד החינוך, עם כל התנאים וכו' , זו משרה שמתאימה לאישה וכו' , אך אני הרגשתי שזה לא מתאים -לי!!!

כיום אני מסיימת את הקורס,
ובנתיים אני עובדת בבתי הספר בפרוייקט פרטי - של תגבור לימודי בקבוצות קטנות,
אני מאושרת כי אני עושה בדיוק את מה שאני אוהבת לעשות, - ללמד!!!
בלי כל מה שמסביב...
אמנם לא משלמים לי חופשות ואין לי שום תנאים סוציאלים
אבל טוב לי
ויש לי את התנאים שלי = - אני רגועה , מקדישה זמן למשפחה, עובדת בשעות שנוחות לי, ואין לי שום מחוייבות לצאת אחר הצהריים.
גם זה תנאים , לא?

אם אמצא משהו שמתאים לי בהנהלת חשבונות במשכורת טובה , אלך לתחום הזה, אך כרגע אני ממש מרוצה.

כמובן שזה מתאים לי - ואי אפשר להשוות למישהי אחרת השונה ממני


תודה על האופטימיות ופורים שמחאנונימי (פותח)אחרונה
יעל איזה יופי של מייל, גם העיטור שבסופו ובעיקר התוכן המלבב המעיד על כוחות רבים העומדים לרשותך ושמאפשרים לך ללכת באומץ עם מה שנכון לך תוך מוכנות לשלם מחירים הכרחיים.
עלי והצליחי ותודה על השיתוף