קושיה לכבוד חג הפסחאנונימי (פותח)
לו היתה לך אפשרות כלכלית לא לעבוד כלל. האם היית בוחרת שלא לעבוד? ממה היתה מורכבת שיגרת היוםיום שלך?
שאלה שאני מתחבטת בהמיכל אברהם
אני חושבת שכן הייתי עובדת-כי אני עובדת את העבודה שלי ורואה את החשיבות שבה.

לדעתי מכל הבחינות חשוב לעבוד בהקף משרה נוח.
מיכל שלוםאנונימי (פותח)
האם בעינייך אישה שיכולה כלכלית שלא לעבוד ובוחרת להיות עקרת בית הינה במידה מסוימת מבוזבזבת?
שלום עמיאנונימי (פותח)
מבוזבזת זהו עניין יחסי. המשק שלנו לא יכול להתקיים על הנשים ובמקביל לצפות לעודד ילודה ולקיים בתים טובים. זה סותר מעטות הן הנשים שיכולות לעשות הכל ולשמור על שפיות נפשית
ממש לאמיכל אברהםאחרונה
שאלת באופן אישי ועניתי באופן אישי.

החיים הם פשרות ואני בהחלט שאני מתפשרת על איכות ניהול הבית בגלל שאני עובדת.אבל אני עובדת כי העבודה חשובה לי.

בעיני "מבוזבזת" (ולא יודעת אם הייתי בוחרת דווקא במילה הזו) היא מי שעושה משהו שהיא לא מוצאת בו הנאה או סיפוק וחיה בתסכול.
קושיה קשה..אנונימי (פותח)
אני מתחבטת בקושיה זו כבר הרבה זמן. אני חיה במקום בו כל אחד חייב לעבוד (קבוץ) ובתמורה אני מקבלת הכל ובחינם (כפשוטו! אוכל, כביסה, מסגרת טובה לילדים עד 16:00, לימודים, בריאות ועוד ועוד). יש לי 4 קטנטנים בבית כ"י מצב שדורש ממני המון כוחות נפש. כשאני עובדת (בקבוץ אני מחוייבת ליום מלא 6 ימים בשבוע) אני לא ממצה את עצמי בעבודה ומצד שני אני גומרת את הכוחות שלי לילדי, שהם בראש סדר העדיפויות שלי.אני מרגישה שהנכון הוא פשרה. או לעבוד חצי יום. ככה יש אפשרות "לנשום" בין העבודה לילדים. או לעבוד חצי שבוע. הרי אם לא אעבוד כלל ארגיש שאני מתנוונת. שזה בטח לא טוב למשפחה שלי.
לבתיהאנונימי (פותח)
מצאתי ענין רב במה שכתבת. איך זה באמת מתנהל בקיבוץ? האם יש אפשרות ל"חצי מישרה"? האם במצב זה נפגעות זכויות החינם שלך? מה באמת קורה בקיבוץ אם אישה בוחרת שלא לעבוד, האם יש בכלל אופציה כזו? ואם כן מהי הדרך החלופית לתרומה לחברה? אודה לך אם תשתפי אותנו יותר.
לעמיאנונימי (פותח)
ב"ה
אומנם זה אינו מעניין הפורם אך אענה בקצרה. לחם חוקו של הקיבוץ הוא העבודה. הקיבוץ חי ומתפרנס מזה. וב"ה מתפרנס טוב וכולם נהנים. אנו חיים ברמת חיים גבוהה הרבה יותר ממה שהיינו יכולים להרשות לעצמינו לו לא היינו גרים בקיבוץ. הקיבוץ נותן לך הכל. כפשוטו. והכי טוב. בתמורה את צריכה לתרום. אז כמובן שכולם עובדים וב"ה יש לנו מפעלים מצליחים ומשגשגים (טפו, טפו...) ויש גם ענפי שרות כמו המטבח, מחסן הבגדים ועוד שהם מקומות עבודה פחות מבוקשים אך נצרכים. בנוסף, יש את הוועדות שהחברים מאיישים אותם וממלאים חלק חשוב בתפקוד הקבוץ והעיקר ישנן ההתנדבויות השונות כמו בכל חיי קהילה.
אשה לא יכולה לא לעבוד. נקודה. יעשו מאמץ גדול להתאים לך מקום עבודה שמתאים לך. או ליכולות שלך או לתנאים שאת רוצה. כמובן שמי שחיה בקבוץ מקבלת את התנאי הזה. אני עובדת ובמורה מקבלת הרבה מאוד.
יש לציין שהזמן שלי עם המשפחה הוא הרבה יותר "נטו" מבעיר. אני לא מכבסת, מבשלת(בקושי) ולא מתעסקת בכל מיני סידורים. אני נטו לבית.
למרות הכל אנחנו עדיין לא שלמים עם רצונינו להשאר בקבוץ. זה מורכב.
את מוזמנת לבקר ולראות את זה בעיניים. המקום פה יפיפה במיוחד בעונה זו!
בציפיה לגאולה!
בתיה



לבתיהאנונימי (פותח)
מענין להיזכר שבקיבוץ למעשה חלק מעיסקת החבילה הינו מחוייבות לעבודה. כמובן שעל פניו יש בכך היגיון רב אך מענין מה קורה לאישה שבאה עם משפחתה לקיבוץ ואי שם בדרך מתעייפת ומעדיפה שלא לעבוד. ???
הקבוץאנונימי (פותח)
אשה כזו בבעיה. אפשר לנסות לשבור את הכלים ולצאת למלחמה על זה. לדעתי זה לא כדאי. יש אחת אצלינו שעשתה את זה באופן זמני. אך באחרות זה פגע. אאני צריכה לקבל את כל החבילה.
יש סיכוי שזה ישתנה בעתיד. כי המגמה של האמהות הצעירות היא שונה היום מפעם. נראה.
לבתיהאנונימי (פותח)
מאד מענין ומעורר לחשיבה.תודה על ששיתפת אותנו בחייך הפרטיים
כל טוב לך וחג שמח
אני מייחלת בע"ה לרגע הזהבילי
כרגע בעלי לומד, כך שאין ברירה ואני עובדת. ליבי נצבט יום יום על כך שהקטן במעון. ואני חוזרת סחוטה הביתה ורואה את הילדים שעתיים שלוש ובקושי יש לי כח אליהם, וכבר הם הולכים לישון. אני חושבת שמעיקר האידיאל ביהדות האישה צריכה לתת את כל כולה לבית. אני אדם שתמיד חשבתי שברור שאני אעבוד (אני חייבת לצאת). אך כיום אני רק מחכה לרגע שאוכל להיות בבית, כל פעם עם הילד או השניים הקטנים, ולהוציא את הילד הגדול יותר מוקדם מהגן...
קיבלתי על כך חיזוקים מרב אחד שדיברתי איתו שטוען שזהו האידיאל, רק שהחברה שאנו חיים בה היום כ"כ מעוותת ופוזלת לתרבות המערב ול"פמיניזם". אותו רב אמר לי שאם אי אפשר לא חייבים להצמד לאידיאל המלא לפחות לשאוף אליו ולעבוד קצת פחות.
בילי שלוםאנונימי (פותח)
אני מאד מבינה לליבך ולעייפות הגדולה שאת חשה. אנו כנשים נשחקות מריבוי המטלות הן בבית והן בחוץ ומכך שחונכנו לעשות הכל בשלימות ובחיוך ולהיות למעשה" סופר אישה". יש הטוענים שהפמיניזם למעשה לפחות בהיבט הזה הזיק לנשים מאחר והוא הוסיף עלינו עול רב נוסף.
אני מאחלת לך שבהמשך הדרך תמצאי פשרה כל שהיא שתקל עלייך את המתח וכן כמובן חשוב להסתכל קדימה ולהתעודד. ככל שהילדים בע"ה גדלים עול הטיפול הטכני בהם לפחות-יורד.
חג שמח
אני עובדת נטו בשביל הפרנסהיעל ל'
הייתי רוצה להשקיע את כל כולי בבית ובילדים,

אני יוצאת לעבוד כי פשוט אי אפשר אחרת.

ברור שאני אעבוד רק במקום עבודה עם סיפוק והנאה,
אך אני באופן אישי מעדיפה את הבית

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך