יאללה לקום ולעשות
"..אנונימי (פותח)
איך פשוט הרגליים מובילות ללכת לשם והלב דופק אבל הי,כבר פחות רעידות,אולי כי אכשהו המוח מצליח להשתלט עליו ולהחליט שדי,נגמר כבר לפחד בכזאת רמה והכל טוב והכל בסדר.
(באלי להקיא.
זה סתם מיותר להיכנס ואז מה אם אני כבר באיזור..צריך לשכוח ואין טעם כל פעם לבוא ולראות את החדר מדרגות ולדמיין הכל קורה כל כך מהר ולנסות להגיד ללב שלא יפחד.
נו,זה באמת סתם מיותר.
אבל אני מפחדת כי זה פוסל מקום כל כך רחב.
כל פעם כשאני מגיעה לאיזור,הכל מתחיל לצוף.קל וחומר אם נכנסים עד למדרגות ובוהים הרבה זמן.
אולי אני פשוט מנסה להראות שאני בסדר.
((באמת באמת,אני יודעת שאני רוצה להרגיש כואב.
ועוד יותר באמת,אני רוצה לחיות,רוצה טוב,לכן תמיד יש על זה מניעות כי כל דבר טוב,מגיע עם עיכובים.))
(באלי להקיא.
זה סתם מיותר להיכנס ואז מה אם אני כבר באיזור..צריך לשכוח ואין טעם כל פעם לבוא ולראות את החדר מדרגות ולדמיין הכל קורה כל כך מהר ולנסות להגיד ללב שלא יפחד.
נו,זה באמת סתם מיותר.
אבל אני מפחדת כי זה פוסל מקום כל כך רחב.
כל פעם כשאני מגיעה לאיזור,הכל מתחיל לצוף.קל וחומר אם נכנסים עד למדרגות ובוהים הרבה זמן.
אולי אני פשוט מנסה להראות שאני בסדר.
((באמת באמת,אני יודעת שאני רוצה להרגיש כואב.
ועוד יותר באמת,אני רוצה לחיות,רוצה טוב,לכן תמיד יש על זה מניעות כי כל דבר טוב,מגיע עם עיכובים.))
..אנונימי (פותח)
אני מרגישה שאני מתפוצצת,כל כך מתפוצצת מבפנים.
אשכרה אין לי למי לספר.אין.
וגם,מה אני אספר?נמאס לי לבכות לאנשים.נמאס לי לכתוב מילים כבר.ומסכנים האנשים שבקשר איתי.הם אשכרה כמו הפסיכולוגים שלי נו לאזעזל.אני שומרת ושומרת ושומרת ושומרת ושומרת ולעזאזללל כמה שאני שומרת.
בחישוב פשוט,פה אני לא מספרת לאף אחד וגם אם פה ושם אני מספרת במשפטים,הן לא באמת מבינות כלום כי אני לא נותנת ככ להכיר אותי ובהודעות כבר נמאס לי לכתוב ואני כותבת את כל הכאב שלי על הגוף או במלא מחשבות בראש ובאלי כל כך להקיא וכואב
אשכרה אין לי למי לספר.אין.
וגם,מה אני אספר?נמאס לי לבכות לאנשים.נמאס לי לכתוב מילים כבר.ומסכנים האנשים שבקשר איתי.הם אשכרה כמו הפסיכולוגים שלי נו לאזעזל.אני שומרת ושומרת ושומרת ושומרת ושומרת ולעזאזללל כמה שאני שומרת.
בחישוב פשוט,פה אני לא מספרת לאף אחד וגם אם פה ושם אני מספרת במשפטים,הן לא באמת מבינות כלום כי אני לא נותנת ככ להכיר אותי ובהודעות כבר נמאס לי לכתוב ואני כותבת את כל הכאב שלי על הגוף או במלא מחשבות בראש ובאלי כל כך להקיא וכואב